אשכול העולם היהודי

הזכות לחירות

1הזכות לחירות — כיצד הזכות לחירות באה לידי ביטוי במחלוקת שהצגת הציבור החילוני טוען שהחובה בישראל להתחתן ק בדרך דתית (חוק ביד רבניים) פוגעת בחירות של כל אדם לבחור את הדרך שבה יתחתן (דתית או אזרחית) 2 הזכות קובעת כי כל אדם נולד חופשי ונשאר חופשי כל ימי חייו. זאת במסגרת החוק במדינה. הזכות נובעת מההכרה שכל אדם יכול לקחת החלטות באופן עצמאי בחייו, ולכן יש להימנע עד כמה שאפשר מלהגביל את פעילותו. ברוח זו, מותר למדינה הדמוקרטית גם להעניש אדם אשר השתמש בחופש שלו בצורה לא מוסרית או לא חוקית

המאפיינים של החברה החרדית

2המאפיינים של החברה החרדית — מאפיין ראשון רוב החרדים מאמינים שלימוד תורה מבטיח את קיומו של העם היהודי, ולכן לימוד תורה הוא ערך עליון. ערך זה משפיע גם על מערכת החינוך הייחודית שלהם וגם על בחירתם שלא להתגייס לצבא בטענה ש"תורתם אומנותם" 2 מאפיין שני הציבור החרדי נחלק בגישתו כלפי המדינה - חלק מציבור זה אינו משלים עם קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית חילונית, שכן הדבר אינו מתיישב עם ההלכה. חלק זה בציבור החרדי שואף לקיים מדינת הלכה, שבה אורח החיים יהיה דתי – הן בחיי הפרט והן בציבור. חלק אחר משלים עם המדינה כפי שהיא, בשל הצורך במסגרת שתשליט חוק וסדר

3המאפיינים של החברה החרדית - המשך — הסדר הסטטוס קוו מאפשר את המימוש של לימוד תורה בדרך הבאה אחד מהנושאים הקבועים בהסדר הוא נושא החינוך. בהסדר הוסכם שישמר המעמד האוטונומי של החינוך הדתי ובדרך זו יכול הציבור החרדי להתמקד בלימוד תורה ובנושאים אחרים החשובים מבחינתו.

היבטים נוספים בנושא

4היבטים נוספים בנושא — הסדר הסטטוס קוו ההסדר להכרעה במחלוקות בסוגיות דת ומדינה שיסודו מיוחס למכתב הצהרת כוונות מ-1947 (שנשלח מהנהלת הסוכנות היהודית למפלגת אגודת ישראל).נועד למנוע העמקת מחלוקות בין דתיים לחילונים ולאפשר חיים משותפים במדינה שעתידה לקום. עוסק בהסדרת ארבע סוגיות מרכזיות של דת ומדינה: 1. הגדרת השבת כיום המנוחה במדינת ישראל (ליהודים). 2. מטבח כשר במוסדות ממלכתיים. 2 כיצד הסדר הסטטוס קוו מאפשר לממש את אחד המאפיינים החרדים מעוניינים בקיומה של מדינת הלכה/מדינת התורה המתנהלת על פי כללי ההלכה. הגדרת השבת כיום המנוחה ישראל או הנישואין והגירושין בהתאם להלכה מממשת את החזון הזה.

5היבטים נוספים בנושא - המשך — עיקרון הפלורליזם על פי העיקרון חייבת להיות הכרה במדינה הדמוקרטית במגוון הקבוצות. ההכרה מאפשרת לכל קבוצה לשמור על האינטרסים שלה ולקיים את הייחודיות שלה. תמיד קיים מתח בין פלורליזם לבין הסכמיות, שכן הסכמיות מחייבת כל קבוצה לוותר מעט על הייחודיות שלה ועל האינטרסים שלה, על מנת לחיות עם קבוצות שונות ממנה. ככל שרמת הפלורליזם במדינה גבוהה יותר כך המתח בין הקבוצות מצטמצם. 2 קואליציה סיעות הקואליציה מהוות יחד רוב של חברי הכנסת בפרלמנט ומהוות את בסיס התמיכה של הממשלה בפרלמנט. הקואליציה מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות

6היבטים נוספים בנושא - המשך — השסע הדתי בחברה היהודית בישראל קיימת מערכת משותפת של ערכים, סמלים ומנהגים השאובים מן הדת ומהמסורת היהודית. השאובים מן הדת ומהמסורת היהודית. עם זאת, למרות קיומו של בסיס משותף זה, קיימות בחברה הישראלית גישות שונות בנוגע לאופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ובנוגע למערכת היחסים בין דת ומדינה בישראל. היחסים בין דת ומדינה בישראל. גישות אלה מעוררות מחלוקות בחברה הישראלית היהודית לגבי אופייה הרצוי של המדינה ומקומה של הדת במדינה – חקיקה דתית ואופיו של המרחב הציבורי. קיימות תחושות של זרות, ניכור ואף איבה בין הקבוצות השונות

7היבטים נוספים בנושא - המשך — באופן הבא גיוון בפרלמנט, שכן היא מאפשרת ייצוג גם לקבוצות קטנות יחסית. בנוסף, מכיוון שמדובר ברשימת מועמדים ,הרי שהרשימה יכולה להכיל מגוון של מועמדים מרקעים שונים. שיטה זו תורמת מאוד להשתלבותה של החברה הדתית-לאומית במדינה, שכן היא מאפשרת לקבוצות שונות בחברה הדתית לאומית לקבל ייצוג בכנסת, ובכך להשפיע על החברה הישראלית ולהשתלב בה.