יסודות חוקתיים

הנושא במבט כולל

ציר זמן:

• ב-1950 אימצה הכנסת את החלטת הררי: חוקי יסוד יחוקקו פרק-פרק ויאוחדו בעתיד לחוקה.
• 1980
• חוק יסוד ירושלים (1980): ירושלים המאוחדת בירת ישראל.
• 1992
• חוקי היסוד בנושא זכויות אדם (1992) הגנו על זכויות יסוד וכללו פסקת הגבלה; ההכרה בסמכות בתי המשפט לבקר חקיקה נקבעה בפסיקה (בנק מזרחי, 1995).
• הציר מסודר לפי תחילת האירוע או התקופה (תקופות יכולות לחפוף). הנוסח מחומר הלימוד של הנושא.

ציר זמן:

• בע"א 6821/93 בנק מזרחי המאוחד נ' מגדל (1995, הרכב תשעה) הכיר בית המשפט העליון בסמכותו לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי הכנסת הסותרים חוקי יסוד; באותו הליך עצמו החוק שנדון לא נפסל.
• 2018
• חוק יסוד ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (2018).
• הציר מסודר לפי תחילת האירוע או התקופה (תקופות יכולות לחפוף). הנוסח מחומר הלימוד של הנושא.

1חוק יסוד לעומת חוק רגיל — חוק יסוד חוק יסוד הוא ברמה חוקתית. בחלק מחוקי היסוד יש סעיפים משוריינים, ושינויים בהם דורשים לעיתים רוב מיוחד (שריון), למשל סעיף 4 בחוק יסוד: הכנסת - רוב של חברי הכנסת. חוק רגיל חוק רגיל ניתן לשינוי ברוב רגיל, אך עלול להיפסל אם סותר חוק יסוד. לעומת ההשוואה מחומר הלימוד של הנושא. מקורות: gov.il/apps/elections/heb/law/LawsSummary.html (סעיף 4 שוריין, רוב של 61 חברי כנסת) ; חוק יסוד: הכנסת, main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Documents/yesod4.pdf

2יסודות חוקתיים — הנמקת עמדתי אני מתבסס על הזכות לחופש העיסוק. הצגת הזכות: זכותו של כל אדם לבחור לו מקצוע ולעסוק במקצוע בו בחר. זכותו לבחור בכל עבודה שירצה. קישור לטענה: החובה להתחסן בכפוף לאיום בפיטורין או בהוצאה של העובד לחופשה ללא תשלום במידה ויסרב להתחסן, היא מגיעה בחופש העיסוק. אדם שעוסק בהוראה במסגרת המדינה או שהוא נהג תחבורה ציבורית לא יוכל למצוא עבודה במקצועו אם יפוטר או יוצא לחופשה מאולצת. 2 הנמקת העמדה המנוגדת באמצעות הזכות לחיים וביטחון. הצגת הזכות: זכותו של כל אדם לחיות ללא חשש מפני פגיעה בחייו, בגופו ובביטחונו האישי שלו. חובת המדינה להגן על כל בני האדם החיים בשטחה מפני פגיעה שכזו.

3יסודות חוקתיים - המשך — חוק יסוד כבוד האדם וחירותו – החוק מפרט את זכויות היסוד של האדם בישראל: הזכות לחיים ושלמות הגוף, זכות הקניין, הזכות לכבוד ולפרטיות וחופש התנועה. בחוק פסקת הגבלה, ולפיה ניתן לחוקק חוק הסותר את הזכויות המפורטות בחוק היסוד רק בתנאי שהוא "הולם את ערכיה של מדינת ישראל ונועד לתכלית ראויה" ופגיעתו בזכות מידתית. שאלת פרשנותו המרחיבה של החוק והשימוש שעושה בו בית המשפט כבסיס לפסילת חקיקה של הכנסת נתונה במחלוקת ציבורית. 2 יסודות חוקתיים בישראל לישראל אין חוקה אחת מנוסחת; במקומה חוקי יסוד הנחקקים בכנסת ומהווים יסודות חוקתיים.

4יסודות חוקתיים - המשך — המהפכה החוקתית חוקי היסוד בנושא זכויות אדם (1992) הגנו על זכויות יסוד וכללו פסקת הגבלה; ההכרה בסמכות בתי המשפט לבקר חקיקה נקבעה בפסיקה (בנק מזרחי, 1995). בע"א 6821/93 בנק מזרחי המאוחד נ' מגדל (1995, הרכב תשעה) הכיר בית המשפט העליון בסמכותו לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי הכנסת הסותרים חוקי יסוד; באותו הליך עצמו החוק שנדון לא נפסל. 2 חוקי יסוד קיימים חוקי יסוד במוסדות השלטון: הכנסת, נשיא המדינה, הממשלה, צה"ל, השפיטה, מבקר המדינה, ירושלים, כבוד האדם וחירותו, חופש העיסוק, הכלכלה, קרקעי ישראל. חוק יסוד ירושלים (1980): ירושלים המאוחדת בירת ישראל. חוק יסוד ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (2018).

5יסודות חוקתיים - המשך — ההבדל בין חוק יסוד לחוק רגיל חוק יסוד הוא ברמה חוקתית. בחלק מחוקי היסוד יש סעיפים משוריינים, ושינויים בהם דורשים לעיתים רוב מיוחד (שריון), למשל סעיף 4 בחוק יסוד: הכנסת - רוב של חברי הכנסת. חוק רגיל ניתן לשינוי ברוב רגיל, אך עלול להיפסל אם סותר חוק יסוד. 2 תהליך חקיקת חוקתית בישראל ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת הראשונה דנה בנוסחי חוקה; ב-1950 אימצה הכנסת את החלטת הררי: חוקי יסוד יחוקקו פרק-פרק ויאוחדו בעתיד לחוקה. הכנסת הראשונה החליטה לחוקק חוקי יסוד בנפרד (החלטת הררי, 1950). מאז 1992: חוקי היסוד בזכויות אדם יצרו מהפכה חוקתית.

6יסודות חוקתיים - המשך — הדיון על חוקה טענות בעד חוקה: הגנה על זכויות, יציבות, הגדרה ברורה של זהות המדינה. טענות נגד: הסכמה על חוקה קשה בחברה מפולגת; הגמישות של חוקי יסוד. המצב כיום: אין חוקה, אך חוקי היסוד מהווים חוקה מתהווה. 2 מושגי מפתח לחזרה הנמקת עמדתי הנמקת העמדה המנוגדת חוק יסוד