היבטים נוספים בנושא
1היבטים נוספים בנושא — הוא הפיץ את הרעיון הציוני באמצעות כלים מודרניים ספרים, עיתון, קונגרסים ודיפלומטיה – מגעים עם שלטי המעצמות
מקור — תודעה לאומית בישראל ובעמים
2מקור — תודעה לאומית בישראל ובעמים — גיבוש הזהות הלאומית המשותפת של קבוצת הלאום הידוק הקשרים המלכדים את האנשים המרגישים שייכות לאותו לאום 2 מנגנון מגייס עיצוב התודעה הלאומית בקרב בני הלאום מסייע לעורר אותם למאבק להגשמת מטרות התנועה 3 טיפוח סמלים לאומיים במרכז הבול דמות של מכבי, דמות מופת מן ההיסטוריה, גיבור לבוש שריון, אוחז מגן שעליו סמל מגן דוד
3מקור — תודעה לאומית בישראל ובעמים - המשך — טיפוח תרבות לאומית הנפקת בול שמוקדש לחג חנוכה, על הבול מוצג גיבור תרבות — המכבי 2 טיפוח השפה הלאומית על הבול כתוב בעברית דמי חנוכה 3 יצירת חזון לאומי מעורר תקווה הבול מציג את חזון "היהודי החדש", חזון של מאבק צבאי למען עצמאות לאומית (בדמות המכבי) ושל מאבק על כיבוש האדמה (בדמות של חלוץ האוחז במחרשה), ברקע התיישבות חקלאית. הצבעים — סגול וכתום, צבעים עזים שמשדרים אופטימיות
הלאומיות — מאפיינים מלכדים
4הלאומיות — מאפיינים מלכדים — מאפיינים משותפים עקרונות פוליטיים, שפה, תרבות (מנהגים, מסורות, סמלים). אמונה בעבר משותף. הרצון לחיות יחד במסגרת מדינית־לאומית. זיקה לטריטוריה שמתייחסים אליה כמולדת 3 מטרת התוכנית להקים בית לאומי עבור העם היהודי בארץ־ישראל, שיהיה מובטח ומוכר על ידי העולם ועל ידי המשפט הבין־לאומי (לפי "משפט הכלל")
מאפיינים מלכדים, תוכנית בזל והפעילות הציונית
5מאפיינים מלכדים, תוכנית בזל והפעילות הציונית — מטרה משותפת הרצון לחיות יחד במסגרת מדינית־לאומית. זיקה לטריטוריה שרואים בה מולדת. המאפיינים שבאים לידי ביטוי גם בהמנון היווני וגם בהמנון הציוני:
6מאפיינים מלכדים, תוכנית בזל והפעילות הציונית - המשך — היסטוריה / עבר משותף / מסורת משותפת – ב"המנון לחירות" – מוזכרים היוונים העתיקים, גבורת קדם, "עצמותיהם הקדושות של היוונים". ב"התקווה" – אלפיים שנות גלות – "התקווה בת שנות אלפיים", ירושלים, שימוש ביטויים מן המקורות – "קדימה", המילים בפתיחה "עוד לא אבדה תקוותנו" מענה לפסוק בספר יחזקאל. שפה משותפת לבני הלאום – ההמנון של העם היווני בשפה היוונית, ההמנון של העם היהודי בשפה העברית. זיקה לטריטוריה / מולדת – ב"המנון לחירות" "המבט שסוקר את הארץ בכוח". ב"התקווה" – ביטויים לכיסופי העם היהודי לארץ־ישראל – " פאתי מזרח קדימה", ארץ ציון, "להיות עם חופשי בארצנו"
7מאפיינים מלכדים, תוכנית בזל והפעילות הציונית - המשך — האמצעי יישובה של ארץ־ישראל ביהודים עובדי אדמה, בעלי מלאכה ועוסקים במשלח יד. הפעולות: התיישבות חקלאית (מושבות, קבוצה, קואופרציה...) והתיישבות עירונית, הקמת המשרד הארץ־ישראלי, רכישת אדמות, הקמת חברת הכשרת היישוב, פיתוח משקי לימוד להכשרה חקלאית – חוות לאומיות (בן־שמן, חולדה), הקמת הקרן הקיימת לישראל, עליית התימנים (יבניאלי)
צמיחת התנועות הלאומיות, התנועה הציונית
8צמיחת התנועות הלאומיות, התנועה הציונית — תהליך חילון התערערות סמכותה של הכנסייה הביאה לאובדן זהות מלכדת. הלאומיות סיפקה מענה לצורך בשייכות, בסולידריות ובזהות משותפת 2 המהפכה האמריקנית והמהפכה הצרפתית הפיצו את רעיונות ההשכלה, ושימשו השראה לתנועות לאומיות אחרות 3 כיבושי נפוליאון הפיצו את רעיונות המהפכה הצרפתית, ובד בבד עוררו את הרגש הלאומי של העמים הנכבשים שראו בו כובש זר
9צמיחת התנועות הלאומיות, התנועה הציונית - המשך — פיתוח תרבות לאומית עברית עיתונים, ספרות, אומנות. הנחת היסודות לחינוך עברי לאומי בארץ־ישראל. השפה הלאומית נהייתה השפה המדוברת של היישוב היהודי המתפתח בארץ־ישראל ושל התנועה הציונית. גיבוש העם היהודי סביב שפה אחת
- ביסוס הטענה בציטוט או התייחסות ישירה לקטע
- נימוק עמדה באמצעות מושגים מקצועיים
- היבטים נוספים בנושא
- מקור — התנועות הלאומיות והמעצמות
- מקור — תודעה לאומית בישראל ובעמים
- הלאומיות — מאפיינים מלכדים
- מציינים את המושג בלי להציג אותו - ציון בלבד לא מספיק.
- שוכחים לקשר את ההסבר לקטע עצמו - חובה ציטוט או התייחסות ישירה לקטע.
- כותבים תשובה כללית בלי המושגים המקצועיים מהמחוון.