⚠ בבדיקת נכונות: החומר ההסברי בעמוד זה הוא הרחבה שנוספה לשאלות הבגרות המקוריות, והוא נמצא כעת בבדיקת דיוק מול מקורות רשמיים. אין להסתמך עליו כמקור הוראה עד להשלמת הבדיקה. שאלות הבגרות המקוריות נותרו כפי שהן.
השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
המיעוטים בישראל
מפת הנושא
המיעוטים בישראל
המיעוטים בישראל - המשך
המיעוטים בישראל - המשך
המיעוטים בישראל - המשך
המיעוטים בישראל - המשך
המיעוטים בישראל - המשך
שלט דו-לשוני של רשות ממשלתית
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תש"ף
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תש"ף (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | חורף תש"ף
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | חורף תש"ף (המשך)
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 34281 | חורף תש"ף
להלן תמלול התוכן המופיע בקובץ "":
מדינת ישראל חוגגת את העשור השביעי לעצמאותה. במושגים של חיי מדינה – ישראל היא עדיין מדינה צעירה ולכן היא עדיין מצויה בתהליך של עיצוב דמותה וגיבוש צביונה. מדינת ישראל מעצם היותה של העם היהודי מקבצת אליה לאורך כל השנים מאז הקמתה ועד היום יהודים מכל רחבי תבל. המדינה גם מְקצה משאבים מיוחדים לסיוע ליהודים שנשקפת להם סכנה בארצות מושבם ואף פועלת לעלייתם ארצה. בצד הגיוון באוכלוסייה מעצם מוצאם של האזרחים ממדינות שונות, יש גיוון גם בדברים אחרים; הציבור היהודי בישראל מורכב מחילונים, דתיים וחרדים, וגם בקהילות אלה יש זרמים שונים ומגוונים. בצד אלה יש בישראל גם אוכלוסיות לא יהודיות הנמנות עם אזרחיה ובהן: מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים ועוד. הזהות הישראלית הולכת ומתגבשת ואף על פי כן גם כיום יש פערים משמעותיים בין הקבוצות השונות המרכיבות את האוכלוסייה בישראל. קליטת העלייה היא תהליך ארוך ומורכב, ובעקבותיה נוצרים פערים באוכלוסייה היהודית. כמו כן יש להזכיר גם פערים אחרים בחברה הישראלית המציבים בפנינו אתגרים חשובים ובהם: שילוב המיעוט הערבי בחברה, חתירה לשוויון בתחום המגדרי, צמצום הפערים המעמדיים ההולכים ומתרחבים בחברה שלנו וכן התמודדות עם תופעה מדאיגה של הקצנת השיח הציבורי, שנהפך בוטה ואלים יותר ויותר. אלו הם אתגרים לא פשוטים. אם כן, הפסיפס האנושי המגוון בישראל ומציאות החיים המורכבת בה מעלים את השאלה מה מחבר, משלב ומלכד את מגוון האוכלוסיות במדינה ומאפשר להן להיות חברה אחת המקיימת את חייה במדינה ריבונית וחיה בה בבטחה. בעיניי, המפתח לקיום החיים המשותפים במדינה הזו הוא בראש ובראשונה החוסן של הדמוקרטיה בישראל, המשתתת על ערכי יסוד אוניברסליים, על סובלנות כלפי האחר ועל כיבוד זכויות אדם. לכידות חברתית מחייבת התאגדות סביב מכנה משותף, רחב ככל שיהיה, שיכול לגבש את מגוון האוכלוסיות לכדי חברה אחת ולהבטיח קיום של חיים משותפים – כל אוכלוסייה לפי הייחוד שלה, זו בצד זו. האבות המייסדים של מדינת ישראל הדגישו במגילת העצמאות את החשיבות של הערכים: חירות, חופש דת, חופש מצפון, צדק ושוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחי המדינה ללא הבדל דת, גזע ומין. עם זה, ההגשמה של ערכים אלה היא משימה לא פשוטה. כבר בימיה הראשונים של המדינה התעוררו מחלוקות באשר לאופן שבו יש להפוך את חזון הדמוקרטיה בישראל מחלום למציאות. לעיתים ערכים של שוויון והחובה להגן על חירותיות הפרט מתנגשים עם המחויבות לאפשר לקבוצות השונות באוכלוסייה לבוא לידי ביטוי ולנהוג בהתאם לאמונתן ולתרבותן, ועל זה יש לתת את הדעת. ואכן המחוקק הכיר למשל בצורך באוטונומיה במערכת החינוך, ועיגן זאת בחוק שעל פיו כל קבוצה המבקשת לשמור על דתה ועל שפתה יכולה לקיים מערכת חינוך נפרדת ותוכנית לימודים הייחודית לה. גם בית המשפט התייחס לשאיפה זו והתחשב בכך בפסיקותיו.
/המשך בעמוד 7/
7 - אזרחות, חורף תש"ף, מס' 034281
ללא ספק, ההכרה בערכים הדמוקרטיים שלאורם הוקמה מדינת ישראל היא הגרעין המאפשר את קיום החיים המשותפים שלנו כאן. מדינת ישראל תוכל להמשיך לשגשג ולפרוח רק אם כל חלקי האוכלוסייה, על אף השונות ביניהם, יתלכדו סביב ערכים אלה. אנו, אנשי המשפט, מחויבים למשימה זו עוד מראשית ימי המדינה, אך חשוב לזכור כי מימוש המשימה כרוך בתהליך ארוך ומורכב המצריך פעולה חינוכית, ציבורית, תרבותית וחברתית משולבת, וכי על כל אחד ואחת מאיתנו לעזור היטב בערוגתנו למען הטמעת ערכים אלה בעומק ההוויה החברתית שלנו. (מעובד על פי: נאום של אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון, מאתר הרשות השופטת, 15/4/2018)
ענה על שתיים מן השאלות 15-13 )לכל שאלה — 12 נקודות(.
שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
.15 הצג את מעמד המיעוטים במדינת ישראל.
הסבר כיצד מעמד המיעוטים בא לידי ביטוי בקטע
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
הצג: מעמד המיעוטים במדינת ישראל- בהכרזת העצמאות התחייבה מדינת ישראל להעניק
זכויות שוות לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין. ישראל מעניקה לכל אזרחיה זכויות פרט
מלאות ושוות. הדבר בא לידי ביטוי למשל בחוק אוסר אפליה בקבלה לעבודה על בסיס לאומי או
דתי ובכך שישנה אפשרות נרחבת לביטוי תרבותי ודתי במרחב הציבורי ובהיבטים מוסדיים
)לעומת כמה ממדינות אירופה בהן קיימת הגבלה על לבישת כיסוי ראש מלא או בניית צריחי
מסגדים(.
הסבר:
ציטוט: "האבות המייסדים של מדינת ישראל הדגישו במגילת העצמאות את החשיבות של
הערכים: חירות, חופש דת, חופש מצפון, צדק ושוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחי המדינה
ללא הבדל דת, גזע ומין. ואכן המחוקק הכיר למשל בצורך באוטונומיה במערכת החינוך, ועיגן
זאת בחוק שעל פיו כל קבוצה המבקשת לשמור על דתה ועל שפתה יכולה לקיים מערכת חינוך
נפרדת ותוכנית לימודים הייחודית לה."
קישור: מעמד המיעוטים בא לידי ביטוי בקטע גם בהתחייבותה של מדינת ישראל בהכרזת
העצמאות להעניק למיעוטים זכויות שוות וגם באפשרות הנרחבת לביטוי תרבותי ודתי במרחב
הציבורי ובהיבטים מוסדיים- האזרחים הערבים לומדים במערכת החינוך בשפה הערבית ושומרים על ייחודם בתחום התרבותי והדתי (מקור: meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/ezrachut/madal2.pdf).
המיעוטים בישראל (10 שאלות)
שאלון 34281 | חורף תשפ"ו
4. הציגו שני ביטויים למעמד המיעוטים במרחב הציבורי במדינת ישראל.
פתרון מהמסמך
ישראל מעניקה לכל אזרחיה זכויות פרט מלאות ושוות: החוק אוסר אפליה בקבלה לעבודה על בסיס לאומי או דתי ישנה אפשרות נרחבת לביטוי תרבותי ודתי במרחב הציבורי ובהיבטים מוסדיים. ימי המועד של המיעוטים מוכרים להם כימי חופשה. בני העדות הלא יהודיות כפופים לשיפוט דתי על פי דתם בנושאי אישות למיעוטים קיימות מערכות חינוך נפרדות המנהלות בשפתם, ומחנכות על פי תרבותם בתוכנית לימודים מיוחדת למגזר. לשפה הערבית מעמד מיוחד בישראל.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ו
4. הציגו שני מאפיינים של אחת מקבוצות המיעוטים בישראל (ערבים או דרוזים).
פתרון מהמסמך
שני מאפיינים של קבוצת המיעוט הדרוזי:
דת: הדת הדרוזית היא דת סגורה שאינה מקבלת לתוכה מי שאיננו דרוזי. הם משמרים עצמם כקבוצה אתנית נבדלת שבה יש איסור על נישואין מחוץ לעדה, עקרון הסודיות של הדת, וקבלת מרותם של אנשי הדת ופסיקותיהם ברוב תחומי החיים. הם מדברים ערבית, ונביאם הוא יתרו.
נאמנות למדינה: הדרוזים נאמנים למדינה בה הם חיים וחלה עליהם על פי חוק חובת גיוס לצבא. 83% מצעירי העדה מתגייסים לצה"ל ורבים ממשיכים לשירות קבע. נשות העדה פטורות משירות בצבא.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ה
6. הציגו את סוג הזכויות: זכויות קבוצתיות-תרבותיות (זכויות מיעוט).
פתרון מהמסמך
זכויות קבוצתיות תרבותיות-זכויות מיעוט:
זכויות קיבוציות הניתנות לקבוצות אתניות-תרבותיות/ מיעוטים לאומיים, באות לידי ביטוי בתחומים הבאים: שפה, חינוך, תרבות, ייצוג כקבוצה.
מטרתן להסדיר בצורה מוסדית את זהותה הייחודית של הקבוצה במדינה.
המדינה קובעת את היקף הענקתן ואת מידת התמיכה המוסדית בהן.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ד
6. הציגו שני ביטויים למעמד המיעוטים במרחב הציבורי במדינת ישראל.
פתרון מהמסמך
ביטויים למעמד המיעוטים במרחב הציבורי בישראל: השפה הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל [תיקון לפי החוק הנוכחי - אינו חלק מנוסח המחוון המקורי: מאז חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (2018), סעיף 4, עברית היא שפת המדינה ולשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה.] בישראל קיימת מערכת חינוך ממלכתית ערבית למיעוטים בישראל יש ייצוג בדירקטוריונים וכן ברשויות שלטון כמו בית המשפט והכנסת במרחב המשותף למיעוטים יש אפשרות לקיים פולחן דתי בחקיקה בישראל קיימת התייחסות לאפשרות של מיעוטים לקבוע את יום השבתון שלהם ביום הקדוש להם. קיימות אפשרויות נוספות
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
4. הציגו שני ביטויים למעמד המיעוטים במרחב הציבורי במדינת ישראל.
פתרון מהמסמך
שני ביטויים למעמד המיעוטים במרחב הציבורי:
בהכרזת העצמאות התחייבה מדינת ישראל להעניק זכויות שוות לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין. ישראל מעניקה לכל אזרחיה זכויות פרט מלאות ושוות. החוק אוסר אפליה בקבלה לעבודה על בסיס לאומי או דתי. ישנה אפשרות נרחבת לביטוי תרבותי ודתי במרחב הציבורי ובהיבטים מוסדיים (לעומת כמה ממדינות אירופה בהן קיימת הגבלה על לבישת כיסוי ראש מלא או בניית צריחי מסגדים).
לשפה הערבית מעמד מיוחד בישראל. חלק מפרסומי המדינה/שלטי הכוונה/תקנות שונות מחויבות להיכתב גם בערבית. ימי המועד של המיעוטים מוכרים להם כימי חופשה. בני העדות הלא יהודיות כפופים לשיפוט הדתי של בתי הדין על פי דתם בנושאי אישות. למיעוטים השונים קיימות מערכות חינוך נפרדות המתנהלות בשפתם. חוק החינוך הממלכתי קובע כמטרה לחנך כל אדם לכבוד למורשתו ולזהותו התרבותית.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ב
3. הציגו שני ביטויים למעמד המיעוטים במדינת ישראל.
פתרון מהמסמך
שני ביטויים למעמד המיעוטים במדינת ישראל:
לשפה הערבית מעמד מיוחד בישראל. חלק מפרסומי המדינה או שלטי הכוונה או תקנות שונות מחויבות להיכתב גם בערבית.
למיעוטים קיימות מערכות חינוך נפרדות המתנהלות בשפתם.
שאלון 34281 | חורף תשפ"א
18. בעת האחרונה הוחלט על הקמת מרכז עולמי למורשת הדרוזים. המרכז יוקם בישראל ויתוקצב מתקציב המדינה. במרכז זה יפעלו ספרייה ומוזיאון ויוצגו בהם אוספים ופריטים היסטוריים, וכן תיערך בו פעילות להעמקת הידע על העדה הדרוזית ומורשתה. — ציין והצג את סוג הזכויות שמתממש באמצעות הקמת מרכז עולמי למורשת הדרוזים בישראל. — הסבר כיצד סוג זכויות זה בא לידי ביטוי בקטע.
PDFועוד 2
פתרון מהמסמך
ציין: זכויות מיעוטים/קבוצתיות הצג: זכויות קיבוציות הניתנות לקבוצות אתניות-תרבותיות (כלומר למיעוטים לאומיים). הן באות לידי ביטוי בתחומים הבאים: שפה, חינוך, תרבות, ייצוג קבוצה. מטרתן להסדיר בצורה מוסדית את זהותה הייחודית (השונה) של הקבוצה במדינה, ולאפשר לה לשמר את מאפייניה הייחודיים. המדינה קובעת את היקף הענקתן ואת מידת התמיכה המוסדית בהן (לשמות זכויות האדם הטבעיות שהן זכויות יסוד בכל דמוקרטיה). בין הזכויות ניתן לציין את הזכות לשפה רשמית, לייצוג בכנסת, לחינוך נפרד ולקיום הדת (ראה הגדרות בפרק "המיעוטים בישראל"). הסבר: ציטוט: "המרכז יוקם בישראל ויתוקצב מתקציב המדינה. במרכז זה יפעלו ספרייה ומוזיאון ויוצגו בהם אוספים ופריטים היסטוריים, וכן תיערך בו פעילות להעמקת הידע על העדה הדרוזית ומורשתה". קישור: המרכז העולמי יבטא זכויות מיעוטים משום שהוא יתוקצב מתקציב המדינה וייתן ביטוי לתרבות הדרוזית – אוספים, פריטים היסטוריים ופעילות להעמקת הידע על הדרוזים. מדובר באפשרות הניתנת לקבוצה אתנית לבטא את מורשתה באופן ייחודי.
שאלון 34281 | חורף תש"ף
מדינת ישראל חוגגת את העשור השביעי לעצמאותה. במושגים של חיי מדינה – ישראל היא עדיין מדינה צעירה ולכן היא עדיין מצויה בתהליך של עיצוב דמותה וגיבוש צביונה. מדינת ישראל מעצם היותה של העם היהודי מקבצת אליה לאורך כל השנים מאז הקמתה ועד היום יהודים מכל רחבי תבל. המדינה גם מְקצה משאבים מיוחדים לסיוע ליהודים שנשקפת להם סכנה בארצות מושבם ואף פועלת לעלייתם ארצה. בצד הגיוון באוכלוסייה מעצם מוצאם של האזרחים ממדינות שונות, יש גיוון גם בדברים אחרים; הציבור היהודי בישראל מורכב מחילונים, דתיים וחרדים, וגם בקהילות אלה יש זרמים שונים ומגוונים. בצד אלה יש בישראל גם אוכלוסיות לא יהודיות הנמנות עם אזרחיה ובהן: מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים ועוד. הזהות הישראלית הולכת ומתגבשת ואף על פי כן גם כיום יש פערים משמעותיים בין הקבוצות השונות המרכיבות את האוכלוסייה בישראל. קליטת העלייה היא תהליך ארוך ומורכב, ובעקבותיה נוצרים פערים באוכלוסייה היהודית. כמו כן יש להזכיר גם פערים אחרים בחברה הישראלית המציבים בפנינו אתגרים חשובים ובהם: שילוב המיעוט הערבי בחברה, חתירה לשוויון בתחום המגדרי, צמצום הפערים המעמדיים ההולכים ומתרחבים בחברה שלנו וכן התמודדות עם תופעה מדאיגה של הקצנת השיח הציבורי, שנהפך בוטה ואלים יותר ויותר. אלו הם אתגרים לא פשוטים. אם כן, הפסיפס האנושי המגוון בישראל ומציאות החיים המורכבת בה מעלים את השאלה מה מחבר, משלב ומלכד את מגוון האוכלוסיות במדינה ומאפשר להן להיות חברה אחת המקיימת את חייה במדינה ריבונית וחיה בה בבטחה. בעיניי, המפתח לקיום החיים המשותפים במדינה הזו הוא בראש ובראשונה החוסן של הדמוקרטיה בישראל, המשתתת על ערכי יסוד אוניברסליים, על סובלנות כלפי האחר ועל כיבוד זכויות אדם. לכידות חברתית מחייבת התאגדות סביב מכנה משותף, רחב ככל שיהיה, שיכול לגבש את מגוון האוכלוסיות לכדי חברה אחת ולהבטיח קיום של חיים משותפים – כל אוכלוסייה לפי הייחוד שלה, זו בצד זו. האבות המייסדים של מדינת ישראל הדגישו במגילת העצמאות את החשיבות של הערכים: חירות, חופש דת, חופש מצפון, צדק ושוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחי המדינה ללא הבדל דת, גזע ומין. עם זה, ההגשמה של ערכים אלה היא משימה לא פשוטה. כבר בימיה הראשונים של המדינה התעוררו מחלוקות באשר לאופן שבו יש להפוך את חזון הדמוקרטיה בישראל מחלום למציאות. לעיתים ערכים של שוויון והחובה להגן על חירותיות הפרט מתנגשים עם המחויבות לאפשר לקבוצות השונות באוכלוסייה לבוא לידי ביטוי ולנהוג בהתאם לאמונתן ולתרבותן, ועל זה יש לתת את הדעת. ואכן המחוקק הכיר למשל בצורך באוטונומיה במערכת החינוך, ועיגן זאת בחוק שעל פיו כל קבוצה המבקשת לשמור על דתה ועל שפתה יכולה לקיים מערכת חינוך נפרדת ותוכנית לימודים הייחודית לה. גם בית המשפט התייחס לשאיפה זו והתחשב בכך בפסיקותיו.
/המשך בעמוד 7/
7 - אזרחות, חורף תש"ף, מס' 034281
ללא ספק, ההכרה בערכים הדמוקרטיים שלאורם הוקמה מדינת ישראל היא הגרעין המאפשר את קיום החיים המשותפים שלנו כאן. מדינת ישראל תוכל להמשיך לשגשג ולפרוח רק אם כל חלקי האוכלוסייה, על אף השונות ביניהם, יתלכדו סביב ערכים אלה. אנו, אנשי המשפט, מחויבים למשימה זו עוד מראשית ימי המדינה, אך חשוב לזכור כי מימוש המשימה כרוך בתהליך ארוך ומורכב המצריך פעולה חינוכית, ציבורית, תרבותית וחברתית משולבת, וכי על כל אחד ואחת מאיתנו לעזור היטב בערוגתנו למען הטמעת ערכים אלה בעומק ההוויה החברתית שלנו. (מעובד על פי: נאום של אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון, מאתר הרשות השופטת, 15/4/2018)
ענה על שתיים מן השאלות 15-13 )לכל שאלה — 12 נקודות(.
שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
.15 הצג את מעמד המיעוטים במדינת ישראל.
הסבר כיצד מעמד המיעוטים בא לידי ביטוי בקטע
פתרון מהמסמך
הצג: מעמד המיעוטים במדינת ישראל- בהכרזת העצמאות התחייבה מדינת ישראל להעניק
זכויות שוות לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין. ישראל מעניקה לכל אזרחיה זכויות פרט
מלאות ושוות. הדבר בא לידי ביטוי למשל בחוק אוסר אפליה בקבלה לעבודה על בסיס לאומי או
דתי ובכך שישנה אפשרות נרחבת לביטוי תרבותי ודתי במרחב הציבורי ובהיבטים מוסדיים
)לעומת כמה ממדינות אירופה בהן קיימת הגבלה על לבישת כיסוי ראש מלא או בניית צריחי
מסגדים(.
הסבר:
ציטוט: "האבות המייסדים של מדינת ישראל הדגישו במגילת העצמאות את החשיבות של
הערכים: חירות, חופש דת, חופש מצפון, צדק ושוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחי המדינה
ללא הבדל דת, גזע ומין. ואכן המחוקק הכיר למשל בצורך באוטונומיה במערכת החינוך, ועיגן
זאת בחוק שעל פיו כל קבוצה המבקשת לשמור על דתה ועל שפתה יכולה לקיים מערכת חינוך
נפרדת ותוכנית לימודים הייחודית לה."
קישור: מעמד המיעוטים בא לידי ביטוי בקטע גם בהתחייבותה של מדינת ישראל בהכרזת
העצמאות להעניק למיעוטים זכויות שוות וגם באפשרות הנרחבת לביטוי תרבותי ודתי במרחב
הציבורי ובהיבטים מוסדיים- האזרחים הערבים לומדים במערכת החינוך בשפה הערבית ושומרים על ייחודם בתחום התרבותי והדתי (מקור: meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/ezrachut/madal2.pdf).
שאלון 34281 | חורף תשע"ז
• הצג את המושג תכנית החלוקה - החלטה 181 של האו"ם.
פתרון מהמסמך
תכנית החלוקה – החלטה 181 של האו"ם: תכנית החלוקה – החלטה 181 של האו״ם היא החלטת עצרת האו״ם מכ״ט בנובמבר 1947 (29.11.47) על פי החלטה זו, יש להקים בתוך החלק שנותר מן המנדט בארץ ישראל המערבית, מדינה יהודית ומדינה ערבית. בעקבות החלטה 181, ההנהגה היהודית קבלה את התכנית. ההנהגה הערבית דחתה אותה, והערבים החלו בפעולות איבה ומלחמה (זהו השלב הראשון של מלחמת העצמאות).
שאלון 34281 | קיץ תשע"ז
הצג שני מאפיינים של אחת מקבוצות המיעוטים בישראל (ערבים או דרוזים).
פתרון מהמסמך
מאפיינים של קבוצות המיעוטים בישראל – על הנבחן להציג שניים של קבוצה אחת:
ערבים
- קבוצת המיעוט הגדולה במדינת ישראל הינה קבוצת המיעוט הערבי והיא מהווה 20% (בקירוב)
מאזרחי המדינה.
- הרוב הגדול של ערביי ישראל הם מוסלמים (90%), מיעוט מתוכם נוצרים.
או:
דרוזים
- מיעוט קטן יחסית (פחות מ2- אחוז מאזרחי המדינה).
- המיעוט הדרוזי הינו בעל דת ייחודית וסודית.
- רובם מגדירים את עצמם כקבוצה אתנית נפרדת, ללא שאיפה לאומית-מדינית, ונאמנים למדינה
בתוכה הם חיים.
- מאז ימי המנדט הבריטי כרתו הדרוזים ברית עם הישוב היהודי והשתלבו במערכות הביטחון
והמדינה, ורבים מהם המשיכו בשירות קבע והגיעו לדרגות בכירות.
שלט לכיתה: המיעוטים בישראל
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
