השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
תרבות פוליטית דמוקרטית
מפת הנושא
תרבות פוליטית דמוקרטית
תרבות פוליטית דמוקרטית - המשך
תרבות פוליטית דמוקרטית - המשך
תרבות פוליטית דמוקרטית - המשך
תרבות פוליטית דמוקרטית - המשך
הפגנה בירושלים, 2017
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תשפ"ב
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תשפ"ב (המשך)
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תשפ"ב (המשך)
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | חורף תשפ"ב
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ב
להלן תמלול התוכן המופיע בקובץ "":
אני ניצב לפניכם היום, חברות וחברי הכנסת, נרגש, מקבל עליי בהוקרה את האחריות הכבדה שהטלתם עליי - לכהן בתפקיד הנשיא האחד-עשר של מדינת ישראל.
אמון זה שנתתם בי, נבחרות ונבחרי העם, בשם אזרחי ואזרחי מדינת ישראל, אמון שחצה מחנות וסיעות, הראה לי שהאפשרות לתקווה, לאחדות, קיימת גם בבית הזה. מי יתן ויהיה זה סימן לבאות, סימן לרוח טובה שתסייע לי במילוי השליחות המוטלת עליי נוכח האתגרים המורכבים הניצבים בפני מדינת ישראל ובפני העם היהודי כולו.
אזרחיות ואזרחי ישראל, עם הציפייה, התקוות והחלומות שלכם אצא למלא את השליחות שלי, להיות נשיא של כולם. בימים אלה הרעיון המלכד והערכים המשותפים שבריריים יותר מתמיד. שנתיים וחצי של מערכות בחירות סוערות יצרו משבר פוליטי שלא היה כמותו במדינת ישראל.
המחיר הכבד ביותר הוא פגיעה בחוסן הלאומי שלנו. כשכל קבוצה חשה מאוימת, כשכל אחד מתבצר בעמדותיו ובהשקפותיו - ובטוח שהצדק רק איתו - הניכור מעמיק מיום ליום. זהו ניכור בין אנשים ובין קבוצות, שעלול חלילה להידרדר לכדי ניכור בין אזרחים למדינתם.
דמוקרטיה, ממלכתיות, סדר חברתי, מערכת משפט ואכיפת חוק עצמאיות ובלתי תלויות - המילים גדולות והמופשטות האלה מביעות את הבסיס האיתן שמחזיק אותנו יחד, למרות כל המחלוקות שבינינו. בסיס זה הוא חיוני כדי שאנשים יוכלו לחיות יחד כקבוצה, ואנחנו חייבים לחיות כאן יחד. החיים יחד אינם גזירת גורל - אלא שותפות גורל.
אני מגיע לכאן מבית המוסדות הלאומיים בירושלים, הבית שבו הושבע דוקטור חיים ויצמן לתפקיד הנשיא הראשון של מדינת ישראל. בבית זה שירתי בתפקיד יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, ארגון שפועל כבר שנים להעלאת מיליוני יהודים מכל קצות תבל, יהודים שמגשימים את רעיון שיבת ציון, ורבים מהם עוד צפויים לעזוב בשנים הקרובות את בתיהם בגולה ולהגיע אלינו הביתה. בתפקידי זה קשרתי חברויות עם אחינו ואחיותינו היהודיות בתפוצות. זכיתי להתייצב לימינן ולהבטיח את ביטחונן, לחבר בינן לבין מדינת ישראל, לעודד את הדור הצעיר לאהבת ישראל. אמשיך לפעול למען מטרה זו בכל כוחי.
מכאן אצא אל משכן נשיאי ישראל, וממנו אל מסע בין קווי השבר בחברה הישראלית כולה, מסע שמטרתו למצוא את המאחד בתוך ההבדלים, את המאחה בין השסעים. על המדינה לעשות הכול למען השתלבותם של המיעוטים החיים בתוכנו, כאן, בארץ שבה צעדו אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, ובה צעד גם ישמעאל. עלינו לעשות הכול כדי לנפץ תקרות זכוכית. עלינו למגר, בכל הכוח, כל תופעה חמורה, כמו האלימות הנוראה הפוקדת את היישובים הערביים, לצמצם את הפערים ולהרחיב את השותפות.
לכן בימים האלה כל מנהיג ציבור חייב לנהוג באחריות, להיות גורם מתון ומרגיע, להיזהר בדבריו, להבטיח את חופש הביטוי ולמנוע, בכל מחיר, את חופש השיסוי. כדאי לזכור את מילותיו של יהודה עמיחי, "בארץ הלוהטת הזאת, מילים צריכות להיות צל".
עודני מאמין בנו. אני מאמין שזה אפשרי; זה במרחק הושטת יד זה לזה. בואו נבחר בנו בכל יום מחדש. נבחר לנצח ביחד, לא רק לנצח זה את זה. נבחר להאיר פנים, ובעזרת הרוח הישראלית לכבות את הבערה והשנאה, נבחר להרבות באהבת ישראל ולהיות מאוחדים.
תחי מדינת ישראל!
(מעובד על פי נאום ההכתרה של הנשיא יצחק הרצוג, 7/7/2021, https://www.news-israel.net)
ענה על שתיים מן השאלות 13–15 (לכל שאלה – 13 נקודות). שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענה על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
14. הצג את עקרון ההסכמיות. הסבר כיצד עקרון ההסכמיות בא לידי ביטוי בקטע.
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
• הצג: עקרון ההסכמיות: עקרון דמוקרטי המבוסס על הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה על כללי משחק בסיסיים או על אופייה הבסיסי של החברה והמדינה. העיקרון מחזק את היציבות ומאפשר קיום משותף על אף חילוקי דעות בתחומים אחרים. ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות לערך ההסכמיות המחזק את האחידות והערכים המשותפים אך מאפשר פשרה ופתרון מקובל.
• ציטוט: "דמוקרטיה, ממלכתיות, סדר חברתי, מערכת משפט ואכיפת חוק עצמאיות ובלתי תלויות – המילים גדולות והמופשטות האלה מביעות את הבסיס האיתן שמחזיק אותנו יחד, למרות כל המחלוקות שבינינו. בסיס זה הוא חיוני כדי שאנשים יוכלו לחיות יחד כקבוצה, ואנחנו חייבים לחיות כאן יחד. החיים יחד גוזרת גורל – אלא שותפות גורל... מכאן אצא אל מושכן נשיאי ישראל, וממנו אל מסע בין קווי השבר בחברה הישראלית כולה, מסע שמטרתו למצוא את המאחד בתוך הבדלים, את המחאה בין השסעים".
• קישור: עקרון ההסכמיות בא לידי ביטוי בנאומו של הנשיא ברצון למצוא הסכמה רחבה בחברה הישראלית שיש בה מחלוקות רבות. דברי הנשיא בקטע מדגישים כללי משחק משותפים שלדעתו יש לשמור עליהם מכל משמר כדי לחיות יחד: דמוקרטיה, ממלכתיות, סדר חברתי, מערכת משפט. בדבריו, הנשיא לא מבקש למחוק הבדלים או שסעים. הוא מבקש להדגיש קווי דמיון וכללים שאין עליהם מחלוקת כדי להמשיך לחיות יחדיו. דברים אלו הם מימוש עקרון ההסכמיות.
תרבות פוליטית דמוקרטית (19 שאלות)
שאלון 34281 | חורף תשפ"ו
האם יישוב רשאי להכריז על צביונו? זו השאלה המונחת לפתחנו.
על פסגה מוריקה, בין גבעות ועמקים, עומד יישוב ותיק ומסביר פנים. ומי גר ביישוב? 400 משפחות, רוב התושבים חילונים ומיעוטם דתיים ומסורתיים. יום אחד הציבו דיירי היישוב שלט: "ניל"י - יישוב קהילתי חילוני". שלט זה עומד במוקד העתירה שלפנינו, שהגישו כמה מתושבי היישוב ניל"י נגד הוועד המקומי ונגד גורמים נוספים, בדרישה להסיר מהשלט ומכל פרסום שנוגע ליישוב את הגדרתו "חילוני".
העותרים העלו כמה טענות.
ראשית, נטען כי הוועד המקומי של היישוב, בתמיכת המועצה האזורית, פעל בחוסר סמכות בהגדירו את היישוב "חילוני". לטענתם, רשות שלטונית אינה מוסמכת להגדיר את היישוב לפי השתייכות דתית או לאומית ולכפות הגדרה זו על תושביה, כמו כן הגדרת היישוב ניל"י באופן זה בשלט הכניסה מבטלת למעשה את הגדרתו "יישוב קהילתי", כפי שנקבע על פי תקנון ההתאגדות שלו עצמו.
בנוגע לטענה זו, הבהיר אחד השופטים כי הסמכות קשורה בכלל היסודי ולפיו רשויות השלטון - בלא יוצאות מן הכלל - אינן רשאיות לפעול אלא במסגרת הסמכות שהוקצתה להן בכללים ובתקנות.
שנית, העותרים טענו כי תיאור אופיו של היישוב "חילוני" מפלה אותם לרעה, ואינו דרוש למטרה לגיטימית וראויה. לגישת העותרים, הגדרת יישוב לפי השתייכות לאומית או עדתית, אמונה דתית, נטייה מינית וכיוצא בזה טומנת בחובה קיפוח ופגיעה בתושבים. כך, הגדרת זהות כללית ליישוב מדירה תושבים שאינם משתייכים לאותה הגדרה, מסמנת אותם כחריגים ל"נורמה" ומעבירה מסר שלפיו יש קבוצת תושבים "מועדפת" וקבוצת תושבים "סוג ב", שאינה רצויה בקהילה. מסרים אלה גורמים לתחושת עלבון והשפלה.
השופטים דחו את העתירה ברוב של שניים נגד אחד. לדעת רוב השופטים, התקנת השלט נעשתה בסמכות, ואין בה פגיעה בזכויות העותרים. לדבריהם, העתירה אינה נוגעת למתן שירותים מוניציפליים (של רשות מקומית), למניעה או להגבלה של שירותי דת, או למניעת זכותם של מי מתושבי היישוב לחיות בו ולנהוג לפי צו אמונתו ומצפונו. הצדדים לא חלקו על כי ועד היישוב צריך לספק שירותים ואמצעים ראויים בנסיבות העניין כדי לאפשר קיום אורח חיים דתי לתושבים המעוניינים בכך.
אחד השופטים הוסיף כי יש להצר על כי המחלוקת בין הצדדים הובאה מלכתחילה לפתחו של בית המשפט. סוגיות עקרוניות וחשובות בחברה הישראלית המורכבת מקבוצות שונות - כמו חילונים ודתיים - ראוי שייפתרו בדרך דמוקרטית של הידברות והחלטה משותפת בין הרשות המקומית לבין תושביה, ובין התושבים לבין עצמם, למרות ההבדלים ביניהם. עם זאת, משהובאה העתירה לפתחו של בית המשפט, נדרשת הכרעה. העתירה לא התקבלה.
השופט סיים את דבריו כפי שפתח אותם, בהשראת הסיפור "דירה להשכיר" מאת לאה גולדברג, והביע תקווה כי סיפורם של תושבי ניל"י יסתיים כסיפורם של דיירי המגדל: "על פסגה מוריקה, בין גבעות ועמקים, עומד יישוב ותיק ומסביר פנים, וביישוב גרים עד היום, שכנים טובים חיי שלום".
(מעובד על פי פסק דין של בג"ץ: "האם רשאי יישוב להכריז על צביונו? זו השאלה המונחת לפתחנו".)
(שימו לב: השאלות בעמוד הבא.)
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת המושג) ענו על פי מה שלמדתם ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
15.
— הציגו את העיקרון הדמוקרטי: עקרון ההסכמיות.
— צטטו מן הקטע משפט (אחד או יותר) המתייחס לעיקרון זה.
— הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
פתרון מהמסמך
ציין: עקרון ההסכמיות הצג: הסכמה רחבה, בין קבוצות בחברה, על כללי משחק בסיסיים או על אופייה הבסיסי של החברה והמדינה מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי דעות בתחומים אחרים. ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות לערך ההסכמיות המחזק את האחידות/ הערכים המשותפים. ציטוט: "סוגיות עקרוניות וחשובות בחברה הישראלית המורכבת מקבוצות שונות – כמו חילונים ודתיים – ראוי שייפתרו בדרך דמוקרטית של הידברות והחלטה משותפת בין הרשות המקומית לבין תושביה, ובין התושבים לבין עצמם,למרות ההבדלים ביניהם." הסבר: עיקרון ההסכמיות בא לידי ביטוי בדברי השופט אשר אומר כי קבוצות שונות (חילונים ודתיים, רשות ותושבים) צריכות להגיע להסכמה בדרך של הידברות על כללי המשחק (החלטות לגבי אופי היישוב המעורב), כדי שיוכלו לחיות יחד, כל הקבוצות השונות, ביישוב המעורב.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ו
למרות ויכוחים הולכים ומתגברים, עימותים וכעס בחברה הישראלית, היה נדמה שנותרו כמה עקרונות יסוד ברורים ומובהקים בנוגע לדמוקרטיה של המדינה שעד כה לא היו שנויים במחלוקת. אבל בזמן האחרון מתברר שהצעה לבטל אחד מהם - הזכות של אזרחים להצביע - עולה ופורחת במקומותינו.
זכות ההצבעה בבחירות היא חלק מהותי בהגדרת הדמוקרטיה, רכיב ברשימה מצומצמת מאוד של עקרונות יסוד שאינם רק חשובים וחיוניים אלא הם גם תנאי יסוד לדמוקרטיה. אִירְסְפוֹר מחקרים וספרי הגות דנו לא רק ברעיון של הרחבת זכות ההצבעה, אלא בתהליך ההיסטורי הזה, הארוך והמורכב מאוד, שהחל במהפכה הצרפתית והתפתח במאה ה-19. בראשית הדרך ניתנה זכות ההצבעה לגברים בלבד, ובמקומות מסוימים הוטלו מגבלות נרחבות גם על הגברים. זו הייתה הזכות שניתנה רק למשלמי מיסים, לבעלי השכלה וכיוצא באלה.
בהדרגה, ולאורך כמה דורות, הלכה זכות ההצבעה והתרחבה עד שכללה את כל אזרחי המדינה, והמגבלות היחידות שנותרו נגעו לתנאים בסיסיים כמו גיל מינימלי וכדומה. ואולם מהות הרעיון הייתה לנתק בין אותה זכות ובין אותה זכות יסוד, המהותית כל כך לדמוקרטיה, לבין מילי רחובות שונות. ככל שמדינות התקרבו למתן זכות הצבעה לאזרחים, כך הן התקרבו גם להגשמת מהותה של הדמוקרטיה - ריבונות העם. העם על כל חלקיו מממש את ריבונותו באמצעות זכות ההצבעה הכללית והבלתי מותנית. יתר על כן, העיקרון שאדם אחד שווה קול אחד, ללא שום קשר לחובות ולכישורים, הגשים את ערך השוויון במלואו.
דוגמה טובה להבהרת חשיבותה המכרעת של זכות ההצבעה לאזרחים היא ההתלבטות המלווה כל דמוקרטיה - עד כמה מותר לנקוט מהלכים הפוגעים בזכויות אדם נגד מי שמסכן את אופייה הדמוקרטי של המדינה, ואם יש בכלל לנקוט אמצעים אלה. בין השאר עולה השאלה אם אפשר לשלול את הזכות להצביע ממי שמאייים על האופי הדמוקרטי של המדינה. שאלות אלה מתעוררות מכיוון שהצבעה נתפסת כזכות יסוד מהותית כל כך, עד שכל פגיעה בה היא פגיעה בדמוקרטיה עצמה.
מדוע בעצם נתפקק רק בתנאים בסיסיים דוגמת גיל, ולא במגוון תנאים הגיוניים אחרים כדי לקבוע מי רשאי להצביע? כידוע ההתניות והגבולות יהיו תמיד נתונים לוויכוח. ואם זכות ההצבעה מותנית במילי רחובות, מדוע שלא נחזור לדיון על כישורים המצביעים? מדוע הקול של פרופסור למדעי המדינה ייספר רק כקול אחד ויהיה שווה לקול הסטודנטים שלו?
עד לפני כמה שנים היה ברור ומקובל בקרב כל נציגי הציבור בישראל שאין להרחיק לכת ולפגוע בזכות יסוד דמוקרטית כה מובנת מאליה כי הפגיעה תהיה מהותית מאוד.
(מעובד על פי א' כהן, "זכות ההצבעה: בחזרה למאה ה-19", ישראל היום, 28/10/2025)
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת המושג) ענו על פי מה שלמדתם ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
13.
— הציגו את העיקרון הדמוקרטי: עקרון ההסכמיות.
— צטטו מן הקטע משפט המתייחס לעיקרון זה.
— הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
פתרון מהמסמך
13. עיקרון ההסכמיות
הצג: עיקרון דמוקרטי שקובע שעל מנת שקבוצות שונות תוכלנה לחיות יחד באותה מדינה הן חייבות להסכים על כללי בסיס משותפים. על מנת להגיע לכללי הבסיס כל קבוצה צריכה להתפשר מעט על הייחודיות ועל האינטרסים שלה (בניגוד לעיקרון הפלורליזם).
כללי בסיס משותפים יכולים להיות: הסכמה לציית לחוק, הסכמה לקבל את השלטון שנבחר בבחירות, הסכמה על ערכים דמוקרטים כמו שוויון וחירות והסכמה על גבולות המדינה.
ציטוט: "למרות ויכוחים הולכים ומתגברים.... היה נדמה שנותרו כמה עקרונות יסוד ברורים ומובהקים שנוגע לדמותה הדמוקרטית של המדינה שעד כה לא היו שנויים במחלוקת. אבל בזמן האחרון מתברר שהצעה לבטל אחד מהם – הזכות של האזרחים להצביע – עולה ופורחת במקומותינו".
הסבר: בקטע נכתב כי לאחרונה עלתה הצעה לבטל את הזכות של חלק מהאזרחים להצביע. הצעה זו מפרה את ההסכמה הבסיסית בשלטון הדמוקרטי לפיו כל האזרחים זכאים להצביע במסגרת שוויון הזכויות שמעניקה המדינה.
אחד מכללי הבסיס של השלטון הדמוקרטי הוא עיקרון השוויון. ההסכמה על שוויון זכויות היא הסכמה בסיסית המקיימת את השלטון הדמוקרטי ומהווה חלק מעיקרון ההסכמיות. ברגע שיש הצעה לבטל את הכלל המרכזי לפיו כלל האזרחים מצביעים, יש ערעור על קיומה של ההסכמיות.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ו
1. אספן פרטי שהחזיק מכתב מקורי שכתב יוסף טרומפלדור הציע אותו למכירה פומבית. לדברי האספן, הוא רכש את המכתב לפני שנים רבות מכספו הפרטי מאדם פלוני ב-600 דולר, וכעת הוא מציע אותו למכירה פומבית לכל המרבה במחיר. בתגובה על כך תבע ארכיון ציבורי רשמי את האספן למשפט בטענה שהמכתב שייך לארכיון והוצא ממנו שלא כדין. לדברי נציג הארכיון, מדובר במכתב ניחומים של יוסף טרומפלדור, גיבור תל חי, לאב שכול ובו הוא מתייחס לנפילת הבן ומסיים במילים: "תדע שנפל בנך בתור גיבור בעד עם ישראל ובעד ארץ-ישראל". בית המשפט פסק כי זהו מכתב נדיר בעל ערך חינוכי, והוא עדות לאחד הפרקים החשובים בתולדות עם ישראל בארץ-ישראל. לדבריו, יש להחזיר את המכתב לארכיון הציבורי כדי להבטיח שמורשתם של גיבורי האומה תישמר במוסדות הזיכרון הרשמיים לטובת הדורות הבאים. א. ציינו והציגו את הזכות שבא לידי ביטוי בדברי האספן הפרטי. צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי זכות זו באה לידי ביטוי בקטע. הסבירו כיצד זכות זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם. ב. ציינו והציגו את סוג הלאומיות הבא לידי ביטוי בקטע. צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי סוג לאומיות זה בא לידי ביטוי בקטע. הסבירו כיצד סוג לאומיות זה באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
פתרון מהמסמך
סעיף א'
ציין: הזכות לקניין.
הצג: לכל אדם הזכות להחזיק ברכוש/ בדבר שיש לו ערך כלכלי ולעשות בו כרצונו.
אין לפגוע בקניינו של אדם (הן קניין חומרי והן קניין רוחני).
בסס: "אספן פרטי שהחזיק מכתב מקורי שכתב יוסף טרומפלדור הציע אותו למכירה פומבית. לדברי האספן, הוא רכש את המכתב לפני שנים רבות מכספו הפרטי מאדם פלוני ב 600 דולר וכעת הוא מציע אותו למכירה פומבית לכל המרבה במחיר."
קשר: האספן הוא הבעלים של המכתב המקורי שיש לו ערך כלכלי (600 דולר). המכתב הוא רכושו. זכותו של האספן להחזיק ברכושו זה וזכותו לעשות בו כרצונו- למכור אותו.
סעיף ב'
ציין: לאומיות אתנית תרבותית.
הצג: השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית/ לניהול עצמי בתוך מדינה.
מבוססת על יסודות אתניים-תרבותיים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת (אין חפיפה בין לאומיות לאזרחות).
בסס: "בית המשפט פסק כי זהו מכתב נדיר בעל ערך חינוכי, והוא עדות לאחד הפרקים החשובים בתולדות עם ישראל בארץ-ישראל. לדבריו, יש להחזיר את המכתב לארכיון הציבורי כדי להבטיח שמורשתם של גיבורי האומה תישמר במוסדות הזיכרון הרשמיים לטובת הדורות הבאים."
קשר: המכתב מבטא בתוכו את ההיסטוריה והמורשת של עם ישראל (כיבוש תל חי, טרומפלדור). הרצון הוא להבטיח שהמורשת של גיבורי האומה תישמר. בכך מתבטא היסוד אתני תרבותי של הלאומיות האתנית תרבותית.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ה
"מן המקום שבו אנו צודקים, לא יצמחו לעולם פרחים באביב", כתב יהודה עמיחי את מילותיו האלמותיות. כל מי שיתבונן נוכחה במציאות חיינו בשבועות האחרונים, יתקשה שלא להסכים כבר כעת, כי כולנו נמשיך להיות צודקים תמיד, גם באביב הבא לא יצמחו כאן פרחים.
לפני שנה משנה, במהלך ההפגנות נגד הרפורמה שהובילה הממשלה, פרסמתי בעיתון מאמר: "למנוע תשעה באב בזורנו". מטרתי בכתיבת המאמר הייתה להתרות בפני קובעי המדיניות שעלולה לפרוץ מלחמת אחים שתוביל לחורבן החברה והמדינה. במאמר הצעתי לחברי הקואליציה לתקן את החוק הנוגע לעילת הסבירות, באופן ראוי ומתבקש, כדי שיהיה קיצוני פחות מן הנוסח שהוצע לכן. למרבה הצער - אף שהיינו קרובים לכך מאוד, באמצעות שיחות אינטנסיביות עם שני הצדדים שנמשכו עד רגעי ההצבעה ממש - הצעתי לא התקבלה.
בינתיים, כחלוף שנה - ולאחר תקופה שבה נראה כי למדנו את הלקח והבנו שכאשר אש המחלוקת הפנימית בוערת בינינו, אש אויבינו החיצונית עלולה למהר ולבעור כאן - נדמה ששבה והתעצמה מחלת ה"צַדֶּקֶת".
לפני כשבועיים הצטרפתי למגוון אנשי ציבור בחברה הישראלית מן הקשת הפוליטית כולה - תומכי המחאה, אנשי מרכז ואנשים ממעמקי הימין - וחתמתי גם על "הצהרה משותפת". בהצהרה נכללו עקרונות יסוד קצרים וברורים, שבימים כתיקונם אמורים להיות מובנים מאליהם, ובהם: ברור כי הממשלה היא האחראית למצב, אך על המחנות השונים לעשות חשבון נפש - לקבל עלינו אחריות בגין הטעויות שעשינו ולא לחזור עליהן; לא לאבד צלם אנוש ולשמור על המצפן המוסרי ועל ערכינו כיהודית ודמוקרטית, אף לא בלהט מלחמתנו ונחרצת באויבינו; לא לתקוף את אנשי הביטחון ולא להפוך את בסיסי צה"ל לאזור מחאה מכל סוג שהוא; לקבל את מרות הפיקוד במסגרת השירות הצבאי ולהתיר את צה"ל מחוץ לוויכוח הפוליטי.
עד מהרה נשמע קצף קולות מימין ומשמאל נגד ההצהרה. בעיתון המזוהה עם הימין תקפו את ההצהרה ותהו מדוע הצהרה כזאת לא התפרסמה כאשר השמאל הפגין. באותו גיליון של העיתון, שיצא סמוך לתשעה באב ועסק בסכנה של שנאת חינם שהביאה לחורבן הבית השני, התייחסו ל"שמאל" בשפה מכלילה ובוטה, בלי לשים לב לאבסורד - הדברים שנכתבו מַלְהִבִים שנאה שעלולה לְקָרֵב חורבן נוסף.
מנגד, בעיתון המזוהה עם השמאל סירבו לפרסם את ההצהרה המשותפת, בין השאר מאחר שלטענתם רק הימין אשם במחלוקת והפרסום עלול לפגוע בדמוקרטיה. לדעתי, האבסורד הוא שסירוב זה לפרסם את ההצהרה מונע ממני ומחברי להשמיע את עמדותינו והשקפותינו ובכך פוגע ביסוד חשוב של הדמוקרטיה.
אלה הן דוגמאות קטנות, אך למרבה הצער מייצגות את האוטומטיות המחשבתית המאפיינת את הקצוות - כל צד מאופיין בשכנוע עמוק שכל האמת אצלו ושהצד השני יחריב את המדינה. הכול שחור או לבן, מתעלמים מן המורכבות של הדברים, מכל גוני הביניים המרכיבים את מציאות חיינו, שבה לא תמיד הבחירה היא "או זה או זה". אפשר וצריך לפעמים לבחור "גם את זה וגם את זה". לא כוויתור אלא מלכתחילה.
מותר לחשוב הכול: מותר לחשוב שהקואליציה קידמה רפורמה קיצונית והרסנית וטוב שהיא נבלמה, וגם שהמערכת המשפטית זקוקה לרפורמה חיונית ומאוזנת. מותר לחשוב שהצהרות של שרים על "חידוש הרפורמה" והמהלכים
שהממשלה מקדמת בעניין הם מסוכנים וכי יש להיאבק בהם בתוקף, וגם שההצהרות של בכירים לשעבר במערכת המשפט על "משטר טוטליטרי" ו"סוף הדמוקרטיה" הן פזיזות ומזיקות.
אף על פי שהרשתות החברתיות מבליטות אמירות קיצוניות ומסרים נעדרי מורכבות, עדיין רוב הציבור אינו חושב כך. בציבור יש חלקים רבים שרוצים להמשיך לחיות יחד בהתאם לעקרונות ליבה ו"גבולות גזרה" שמקובלים על ידי כל הצדדים. בסופו של דבר הגישה הזאת תצליח להוביל את השיח.
לסיכום, עלינו לפתח את ההכרה שלא תמיד מחנה אחד צודק. לפעמים יש צדק גם בטענות המחנה האחר. זה לא אומר שיש סימטריה או שכולם צודקים באותה המידה או אחראים באותה המידה; זה אומר שהחיים מורכבים. לפיכך אם נדע להתרם מעט מן המקום שבו אנו צודקים - יש עוד תקווה שלפני האביב הבא יצמחו כאן פרחים.
(מעובד על פי: ר' נורי, "מתי נפסיק להיות (רק) צודקים", YNET, 15/08/2024).
ענו על שתיים מן השאלות 13–15 (לכל שאלה - 13 נקודות).
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה – ענו על פי הקטע.
הציגו את העיקרון הדמוקרטי: הסכמיות.
הסבירו את טענת הכותב בנוגע למימוש של עיקרון דמוקרטי זה על פי הקטע.
פתרון מהמסמך
ציין: הסכמיות.
הצג: הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה, על כללי משחק בסיסיים/על אופייה הבסיסי של החברה והמדינה. ההסכמיות מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי דעות בתחומים אחרים.
בסס: "כל צד מאופיין בשכנוע עצמי עמוק שכל האמת אצלו ושהצד השני יחריב את המדינה. הכל שחור או לבן. מתעלמים מן המורכבות של הדברים מכל גוני הביניים המרכיבים את מציאות חיינו, שבה לא תמיד הבחירה היא "או זה או זה". אפשר ונצרך לפעמים לבחור "גם את זה וגם את זה". לא כוויתור אלא לכתחילה.
קשר: הכותב טוען כי כל הצדדים צריכים להסכים על כללי משחק בסיסיים - לבחור גם את זה וגם את זה ובדרך בה כל צד מתפשר על דעותיו וביחד הקבוצות מגיעות להסכמה בנושאים המרכזיים.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד
בראשית דרכה של הציונות היו שתי גישות עיקריות בנוגע למטרה שלה.
על פי הגישה האחת, מטרת הציונות הייתה להקים את מדינת ישראל ולייסד בה בית לאומי לעם ישראל. כלומר ישראל תהיה מדינת הלאום של העם היהודי. היא המולדת שחלמו יהודים מדורי דורות, ובה הם קיוו להחיות את שפת התנ"ך ולחדש את סמלי העם העתיקים הלקוחים מן המורשת.
על פי הגישה האחרת, מטרת הציונות הייתה שישראל תהיה מקלט ליהודים. במשך השנים עודדה מדינת ישראל את יהודי התפוצות לעלות לארץ לא רק כדי לחזק את עצמה, ולא רק בהנחה שכאן יהודים מממשים את זהותם אלא גם מתוך תפיסה שרק חיי היהודים בטוחים. אולי הדוגמאות המוכרות ביותר הן מבצע "שלח את עמי", מבצע ארוך שאפשר למאות אלפי יהודים מברית המועצות לחצות את מסך הברזל, ו"מבצע אחים" לחילוץ יהודי אתיופיה שהיו בסכנה.
ואז בבוקר מר, התפיסה הזאת השתנתה. כבר ראינו בעבר מלחמות ופיגועים, אבל אין צורך להסביר כמה אירועי הזוועה של 7 באוקטובר שונים מהם, וכיצד הם משקפים את הטענה שלפיה במימינו בטוח יותר להיות יהודי בחוץ לארץ, אולם במקביל אנו עדים להתפרצויות אנטישמיות בעולם. עבור יהודים בתפוצות מדובר ברעידת אדמה משולשת: ראשית פגיעה בתחושת הביטחון במדינות שבהן הם גרים, שנית ערעור המוסכמה של עוצמת ישראל, ושלישית פגיעה במעמד של ישראל כמקלט אפשרי. השאלה המתבקשת היא האם נוכל לומר בכנות ליהודי התפוצות שדואגים לעתידם ולעתיד ילדיהם, שמקומם איתנו?
נקווה שהכשל היה נקודתי ושישראל היא עדיין המקום הבטוח ליהודי העולם, אך לדעתי שיקום מעמדנו כמקלט בטוח לא יתרחש מייד. ולכן עד אז יש משקל רב יותר להיותה של מדינת ישראל בית לאומי. מכאן עולה השאלה, באיזו מידה עלינו להתחשב בדעות של יהודי העולם בבואנו לקבל החלטות, בעודנו מצפים להתגייסות שלהם בתרומות כספיות, בהסברה במקומות מגוריהם ובדרכים אחרות.
אירועי הזמן האחרון הבהירו שיש בינינו שותפות גורל. בשנים האחרונות הפערים בין ישראל והתפוצות הלכו והתרחבו, עד שב-7 באוקטובר התברר שהמשותף רב על המפריד. מאחר שישראל היא מדינה מפותחת ובה רוב יהודי, ואילו יהודי התפוצות הם מיעוט מפוזר בארצות רבות, החובה הראשונית להושיט יד בעת צרה מוטלת עלינו.
אשתמש במושג מתחום אחר, ואציע שנתייחס ליהודי התפוצות כאל שותפים בקואליציה. כפי שמפלגות המבקשות להקים קואליציה ולשמור אותה מוכנות להתפשר על סוגיות שנוגע לבהן יש דעות שונות, כך עלינו לפעול למען שימור הברית החשובה של ישראל ויהודי העולם.
דומני שבעת הזאת, ולפחות עד שנשוב להיות מקלט בטוח, מוטל עלינו להקדיש תשומת לב לאותו פן בחזון הציוני שראה את העיקר בהקמת בית לאומי לעם היהודי. כדי לשמור את השותפות, עלינו לקדם בלב שלם ובנפש חפצה פתרונות למחלוקות. כך נפעל למנוע ניכור והדרה, ונוכל לשתף פעולה עם אחינו בהתמודדות עם העתיד הבלתי נודע, שלנו ושלם.
(מעובד על פי: ט' הרצל, האם ישראל עדיין מקלט בטוח ליהודים?, YNET, 08/12/2023)
שימו לב: בשאלות 15–17 בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
17. הציגו את העיקרון הדמוקרטי: הסכמיות. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
ציין: הסכמיות: הצג: הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה על כללי משחק בסיסיים או על אופייה הבסיסי של החברה והמדינה. היא מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי דעות בתחומים אחרים. ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות לערך ההסכמיות המחזק את האחידות/הערכים המשותפים. בסס: "כדי לשמר את השותפות, עלינו לקדם בלב שלם ובנפש חפצה פתרונות למחלוקות". קשר: ההסכמיות מאפשרת לחיות יחד למרות חילוקי הדעות כפי שנאמר בציטוט שכדי לשמור על שותפות ולחיות יחד עלינו לקדם פתרונות/ הסכמות למחלוקות
שאלון 34281 | חורף תשפ"ד
כיצד תיראה החברה הישראלית ביום שאחרי המלחמה? זוהי שאלה מהותית הניצבת בפני כולנו, אך עדיין לא הקדשנו לה מחשבה של ממש. נכנסנו למלחמה מתוך פילוג וקיטוב ובצל אזהרות ממלחמת אחים. חמישה שבועות לאחר תחילת המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל, העימות בנוגע להצבת מחיצה בעת תפילה בכיכר דיזנגוף נראה רחוק וזניח.
כולנו מבינים כיום עד כמה המשותף בינינו רב על המפריד ועד כמה אזרחי ישראל מאוימים - חמאס לא מבחין בין ימין לשמאל, בין תומך ממשלה למתנגד לה; חיזבאללה מאיים על כל יהודי ועל כל ישראלי באשר הוא, ואיראן ושלוחיה רוצים להשמיד את היהודים על כל תושביה.
ביום שאחרי המלחמה, כאשר נחזור להתווכח, ואפילו אם נעשה זאת בלהט, נצטרך להפנים שגם אלה שלא מסכימים איתנו הם אחים ושותפים, ולא אויבים, ולכן יש להתנהג אליהם כאחים. זו תמצית הברית בינינו.
אנו נלחמים כתף אל כתף, רצים לממ"ד כתף אל כתף, מבקרים פצועים כתף אל כתף, מנחמים אבלים ומתנדבים יחדיו בחמ"לים האזרחיים ששומרים עלינו ומחזקים אותנו. נגן בלהט על דעותינו ונתנגד באותו הלהט לדעות האחרות - אבל בכבוד הדדי ובדרישה. כולנו כמהים לאחדות ומבינים שבתחברה חיה ותוססת נדע לחיות יחד ולהכיל השקפות שונות, אפילו מחלוקות עזות.
לדעתי, השאלה המתבקשת היא מה אפשר ללמוד מימי האבל והמלחמה וליישם גם בימי השלום, וכיצד לעשות זאת.
ביום שאחרי המלחמה נמשיך את הברית שחודשה בדם, בדמעות ובהכרה בקיומו של הטוב גם בקרב מי שחושב אחרת.
ביום שאחרי המלחמה חייבת לקום ממשלה המבוססת על קואליציה מגוונת - לא ממשלת אחדות אלא ממשלה מאחדת, קואליציה רחבה שחבריה נבחרו על ידי רוב האזרחים ומבטאים עמדות מגוונות בחברה הישראלית, נציגים של מפלגות שונות המחויבים לציבור כולו.
ביום שאחרי המלחמה יהיה הכרחי לגייס לשירות הציבורי את מיטב המוחות ואנשי המקצוע ולצמצם את המינויים הפוליטיים; ביום שאחרי המלחמה יהיה הכרחי להאציל יותר סמכויות על הרשויות המקומיות, משום שרובן הוכיחו את יכולותיהן וסייעו ישירות לאלה שנפגעו והתקשו. הרשויות מיטיבות להכיר את התושבים, את הצרכים ואת התנאים הדרושים למרקם המקומי.
חכמי ישראל אמרו על מחלוקות בית הלל ובית שמאי: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים". דומני שהם התכוונו לאופן ניהול המחלוקת: שתי הקבוצות הכירו בלגיטימיות של עמדותיה של הקבוצה האחרת. הן התווכחו במשך שעות, ימים, חודשים ושנים - אך לא העלו על דעתן לפסול את זכותה של הקבוצה האחרת להביע את דעתה ולהיאבק עליה, ולא פסלו אותה בשל דבקותה בעמדתה.
זו צריכה להיות דרכנו, זו חובתנו בייחוד בעקבות התוצאות הקשות של מלחמת חרבות ברזל - מלחמת הברית.
(מעובד על פי: ע' לביא, "מלחמת הברית", ישראל היום, 16.11.23)
שימו לב: בשאלות 15–17 בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
16. הציגו את העיקרון הדמוקרטי: סובלנות. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
הצג: עיקרון הסובלנות
עיקרון הסובלנות קובע שכל אדם במדינה הדמוקרטית צריך לכבד אדם אחר. מתן כבוד לאדם אחר חייב להתממש גם כאשר בין אנשים יש מחלוקות ודעות שונות ואף מנוגדות. ככל שרמת הסובלנות בין הקבוצות השונות גבוהה יותר כך המתח ביניהן מצטמצם והסבירות לאלימות בחברה נמוכה יותר.
הסבר: בקטע רשום, שאחרי המלחמה לא יעלמו המחלוקות בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, ויש לנהל את המחלוקות הללו בצורה מכובדת ולהתנהג זה אל זה כאחים ולא כאויבים.
ציטוט: "נצטרך להפנים שגם אלה שלא מסכימים אתנו הם אחים ושותפים..."
שאלון 34281 | חורף תשפ"ג
הבחירות בישראל אמורות להיות חגיגה של דמוקרטיה שבה האזרח מבטא את רצונו בנוגע לדמותה של המדינה - האזרח בוחר את המפלגה שהוא תומך בה באמצעות נציגיהם שבידיהם הוא מפקיד את הכוח לנהל ולהוביל את המדינה. בפועל נראתה מערכת הבחירות האחרונה כדבר הרחוק ביותר מחגיגה: נראה שהמדינה מפולגת ומשוסעת, ונשאלת השאלה אם עדיין יש ערכים משותפים לכולם. אפשר לחשוב על כמה ערכים משותפים, לפחות לרובנו, כגון יהדות, דמוקרטיה וציונות. לצערנו המושגים האלה נתונים לפרשנויות שונות המולידות את המחלוקות המוכרות.
את המציאות אפשר לדמות לבנייך משותף המורכב מיסודות שונים ומדיירים שונים שעל אף השוני ביניהם, הם צריכים להסתדר אלה עם אלה כדי לחיות יחד. הבסיס לכך הוא היותנו בני אדם בני חורין, וכדי שחירותו של כל אדם תישמר בלי לפגוע באחר יש לנקוט את הכלל "חיה ותן לחיות". הלל הזקן ניסח את הכלל הזה כך: "מה ששנוא עליך - אל תעשה לחברך". בחברה שבה גם בני אדם אחרים, שיש להם רצונות משלהם, יש להתייחס לזולת ביושר, בהבנה ובהתחשבות, בלי לנצל חולשות או מצוקות. צריך פשוט להיות בן אדם. מאחורי ערך חשוב זה יכול להתייצב רוב הציבור בישראל.
רבים מדי אימצו הרגל של התמקדות במפריד בינינו במקום לעסוק במשותף המחובר - כמיהתנו לחברה שבה ההגינות היא נורמת ההתנהגות הרצויה. הדבר החמור הוא שבכך אנחנו מפוררים את הדבק הלאומי המאחד אותנו. ההתמקדות במפריד בינינו נגרמת בין השאר מן ההתנגשות לכאורה בין ההכרה של כל אחד מאיתנו בזכותו השווה של הזולת לדעות ולרצון משלו ובין החשש מן ההשפעה של התנהגותו ובחירותו של הזולת על חיינו.
במדינת ישראל יש מסמך המגדיר איזו מדינה רצינו ליצור כאן - מגילת העצמאות. המגילה עוסקת בין השאר בערכים שראויים להיות בסיס לכל חברה אנושית, ובוודאי למדינה שנועדה להיות אור לעולם ולקיים את חזונו של הרצל בדבר חברה השואפת לשלמות מוסרית ורוחנית. האם רובנו יכולים להתאחד סביב ערכיה של מגילת העצמאות גם כיום? סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של אזרחי המדינה עלה כי 66 אחוזים מן הנשאלים תמכו בהפיכתה של מגילת העצמאות למסמך חוקי ומחייב.
יסוד היסודות של המארג החברתי, הדרך שבה אדם מתייחס לזולתו - עוד לפני המחלוקות הפוליטיות והתפיסות השונות בנוגע לסוגיות מדיניות - הוא שקובע את מידת שביעות הרצון והאושר של אדם במדינתו, וכפועל יוצא מכך גם את הלכידות הלאומית. השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית וההכרה בזכויותיו של הזולת הם ערכים שבאים לידי ביטוי במגילת העצמאות, ועל פי ערכים אלה פעלו מנהיגים רוחניים בתקופת התנ"ך. הרצון להקים חברת מופת לעם היהודי בארצו הוא שקיבץ אותנו בארץ ישראל אחרי אלפיים שנות גלות, ונתן לנו את ההשראה ואת הכוחות להקים מחדש את מדינתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. מדינה זו מחייבת לממש ערכים כלל עולמיים, כמו ערך השוויון וחופש הבחירה עבור כלל אזרחיה, יהודים ולא יהודים כאחד.
בשפה הסינית המילה "משבר" מורכבת מן המילים סכנה והזדמנות. המוצא ממשבר הלכידות שבו אנו נמצאים כעת תלוי במידה רבה בגישה שבה נבחר: אם נבחר לנהוג בהגינות, ביושר ובהתחשבות האחד כלפי האחר - נשמור את הלכידות הלאומית שלנו. כולנו יכולים להתאחד גם היום מאחורי דרישה זו להגינות הדדית.
דוד בן גוריון אמר בשעתו כי מדינת ישראל תיבחן בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים. כמדינה חפצת חיים, זהו הבסיס לקיומנו.
(מעובד על פי א' פלג, מגילת העצמאות עוד כאן: האם יש עדיין ערכים משותפים לכולם? אתר מעריב 18/11/2022)
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
14. הציגו את העיקרון הדמוקרטי: סובלנות. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
14. עיקרון הסובלנות הצג: עיקרון דמוקרטי הקובע שעל האדם בחברה דמוקרטית לקבל את העובדה שיש אנשים השונים ממנו בהשקפת עולמם, הפולחן הדתי שהם מקיימים, דעתם וכדומה. ברוח זו, על האדם להעניק יחס מכבד לכל אדם, גם כאשר יש קיימות מחלוקות בינו לבין הזולת. יחס סובלני מבטא את היכולת להכיל את מגוון הקבוצות השונות הקיימות במדינה ומקדם שיח בין הקבוצות השונות. הסבר: בקטע מוזכר הקושי של החברה הישראלית להכיל את הקבוצות השונות החיות בתוכה. הכותב מדמה את החברה הישראלית לדיירים בבניין משותף שצריכים לחיות יחד למרות שיש ביניהם שוני מהותי. כלומר, הדובר מבקש להבהיר כי רק באמצעות יחס סובלני ומכבד תוכל החברה הישראלית לצמצם את השסעים הקיימים בתוכה במציאות כיום.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
בעת האחרונה אנו עדים למחלוקת ציבורית בנוגע לרפורמה המקיפה במערכת המשפט שיוזמת הממשלה. רפורמה זו עוסקת בין השאר גם ב"פסקת ההתגברות".
אני מכיר את מערכת המשפט היטב. הייתי חלק ממנה, היו לי בה תפקידים בכירים, וראיתי אותה מקרוב על מעלותיה ועל מרעיותיה. אנסה להציג את עמדתי בנוגע למחלוקת זו, מאחר שמערכת המשפט ושלטון החוק יקרים וחשובים לי, וכך גם מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית.
לפני כמה שנים הועלתה הצעה לחוק פסקת התגברות גורפת, משמעות הדבר היא שלכנסת, שנבחרת על ידי ציבור האזרחים שהצביע עבור מפלגה זו או אחרת, תהיה הזכות להתגבר על החלטת בית המשפט ולחוקק חוק גם אם בית המשפט ביטל אותו.
לדעתי, פסקת התגברות אינה מילה גסה, שכן מערכת היחסים בין הרשות השופטת ובין הרשות המחוקקת בישראל רעועה וזקוקה להסדרה חקיקתית כוללת שתיעשה על ידי הכנסת באמצעות חקיקת חוק יסוד: החקיקה. חוק יסוד זה יסדיר הן את סמכות בג"ץ להתערב בחוקים שהכנסת מחוקקת הן את סמכות הכנסת להתגבר על התערבות בג"ץ, למשל באמצעות פסקת התגברות.
ראוי לקבוע בחוק זה שיידרש רוב מיוחד של שופטים כדי לפסול חוקים. כאשר מתקיימת מערכת יחסים ראויה בין רשויות, לא ראוי שבית המשפט יפסול על חודו של קול חוק שחוקקו נציגי הריבון. בהצעת חוק שהייתי מעורב בהכנתה בעבר, הוצע שיהיה אפשר לפסול חוק רק אם בהרכב ישבו תשעה שופטים לפחות, ושני שלישים מהם יהיו בעד פסילת החוק. כמו כן ראוי שיהיה גם רוב מיוחד של חברי כנסת כאשר מבקשים להתגבר על פסיקה כזאת. אין להסתפק ברוב המינימלי הנדרש לקואליציה, אלא נדרשת תמיכה רחבה יותר מקרב חברי הכנסת במפלגות השונות. עמדתי בעניין זה הייתה רוב של 65 חברי כנסת לפחות.
לדעתי, מהלך זה חשוב ביותר, ויש לעשותו בהקדם, מתוך שיח מכבד בין הרשויות. מדברים עליו שנים רבות, והוכנו טיוטות מתקדמות של הצעת חוק בעניין, אך המהלך לא הושלם. אנשים במערכת המשפט ואנשים במערכת הפוליטית התנגדו למהלכים אלה כי כל צד רצה רק את ההסדר האופטימלי מבחינתו. ההתעקשות ההדדית הזאת מקפיאה את המצב הקיים ומחריפה את הקרע בין הרשויות.
אחת הטענות נגד פסקת ההתגברות היא שלא ראוי שרוב בכנסת, גדול ככל שיהיה, יוכל להתגבר על החלטה של בית משפט הקובעת שחוק מסוים פוגע בזכויות ואינו חוקתי. על כך אשיב, כי יש הכרח להכיר בכך שיש סוגיות שראוי להכריע בהן גם על סמך שיקולים ערכיים, ציבוריים ומדיניים ולא רק על סמך שיקולים משפטיים.
בשעה שבשיח הציבורי מתנהלת מחלוקת נוקבת בין מערכת המשפט ובין המערכת הפוליטית, לא נותר אלא לקוות ולייחל ששתי המערכות ישכילו להבין כי השינוי נדרש, וכדי ליישמו יש לנקוט תהליך נכון ואמיץ. בתהליך זה על הצדדים להגיע לפשרה שלפיה ישמרו על הטוב הקיים, על עצמאותה ועל חוסנה של מערכת המשפט, אך גם יתוקנו האמץ הפגמים הלא מעטים שקיימים בה. שינוי כזה לא יושג במלחמה, אלא רק באמצעות דיאלוג בין הצדדים והפנמה כי הטענות על הפיכה שיפוטית חד-צדדית לא יכולות להצדיק הפיכת-נגד פוליטית חד-צדדית. הפיכות והפיכות-נגד מזיקות ומסכנות את המרקם העדין של החברה הישראלית השסועה ממילא. לכן למרות המחלוקת נדרשת הבנה הדדית שתאפשר לאחות את השסעים האלה ותתרום לאווירה של פיוס בציבור בישראל. צריך לפעול בהקדם לשם הסדרת היחסים בין הרשויות והגברת אמון הציבור במערכת המשפט, הנדרש כסם חיים של ממש. לשם השגת יעדים אלה רפורמה היא חיונית, אבל מהפכה היא הרסנית.
(מעובד על פי: ר' נורי, דרוש חוק יסוד: החקיקה, ynet, 16.12.22)
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
5. הציגו את העיקרון הדמוקרטי: עקרון ההסכמיות. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
15. עיקרון ההסכמיות
עיקרון דמוקרטי הקובע כי חייבת להיות הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה על כללי משחק בסיסיים או על אופייה הבסיסי של החברה והמדינה. ההסכמות מחזקות את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי דעות בתחומים אחרים.
ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות לערך ההסכמיות המחזק את האחידות/ הערכים המשותפים.
הסכמיות יכולה להימדד על ידי בחינת ההסכמה על: גבולות המדינה, קבלת השלטון שנבחר בבחירות, הסכמה על כללי הדמוקרטיה ועוד.
הגעה להסכמיות מחייבת קיום פשרות בין קבוצות בעלות עמדות מנוגדות או שונות (לכן לעיתים מנוגדת למדיניות פלורליסטית)
הסבר: הדובר בקטע מסביר כי על מנת למצוא פתרון הולם לדיון בנושא פסקת ההתגברות, צריכים נציגי השלטון מכלל הרשויות להגיע למסקנה שיש מקום לערוך תיקונים ושינויים. תיקונים ושינויים אלה יוכלו להיעשות במסגרת דיון שיוביל לפשרות מכל הצדדים המעורבים.
כך למעשה הדובר בקטע מבקש מנציגי הרשויות להגיע להסכמיות, הדורשת מכל צד לוותר מעט על עמדתו ולהגיע לפשרה.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ב
אני ניצב לפניכם היום, חברות וחברי הכנסת, נרגש, מקבל עליי בהוקרה את האחריות הכבדה שהטלתם עליי - לכהן בתפקיד הנשיא האחד-עשר של מדינת ישראל.
אמון זה שנתתם בי, נבחרות ונבחרי העם, בשם אזרחי ואזרחי מדינת ישראל, אמון שחצה מחנות וסיעות, הראה לי שהאפשרות לתקווה, לאחדות, קיימת גם בבית הזה. מי יתן ויהיה זה סימן לבאות, סימן לרוח טובה שתסייע לי במילוי השליחות המוטלת עליי נוכח האתגרים המורכבים הניצבים בפני מדינת ישראל ובפני העם היהודי כולו.
אזרחיות ואזרחי ישראל, עם הציפייה, התקוות והחלומות שלכם אצא למלא את השליחות שלי, להיות נשיא של כולם. בימים אלה הרעיון המלכד והערכים המשותפים שבריריים יותר מתמיד. שנתיים וחצי של מערכות בחירות סוערות יצרו משבר פוליטי שלא היה כמותו במדינת ישראל.
המחיר הכבד ביותר הוא פגיעה בחוסן הלאומי שלנו. כשכל קבוצה חשה מאוימת, כשכל אחד מתבצר בעמדותיו ובהשקפותיו - ובטוח שהצדק רק איתו - הניכור מעמיק מיום ליום. זהו ניכור בין אנשים ובין קבוצות, שעלול חלילה להידרדר לכדי ניכור בין אזרחים למדינתם.
דמוקרטיה, ממלכתיות, סדר חברתי, מערכת משפט ואכיפת חוק עצמאיות ובלתי תלויות - המילים גדולות והמופשטות האלה מביעות את הבסיס האיתן שמחזיק אותנו יחד, למרות כל המחלוקות שבינינו. בסיס זה הוא חיוני כדי שאנשים יוכלו לחיות יחד כקבוצה, ואנחנו חייבים לחיות כאן יחד. החיים יחד אינם גזירת גורל - אלא שותפות גורל.
אני מגיע לכאן מבית המוסדות הלאומיים בירושלים, הבית שבו הושבע דוקטור חיים ויצמן לתפקיד הנשיא הראשון של מדינת ישראל. בבית זה שירתי בתפקיד יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, ארגון שפועל כבר שנים להעלאת מיליוני יהודים מכל קצות תבל, יהודים שמגשימים את רעיון שיבת ציון, ורבים מהם עוד צפויים לעזוב בשנים הקרובות את בתיהם בגולה ולהגיע אלינו הביתה. בתפקידי זה קשרתי חברויות עם אחינו ואחיותינו היהודיות בתפוצות. זכיתי להתייצב לימינן ולהבטיח את ביטחונן, לחבר בינן לבין מדינת ישראל, לעודד את הדור הצעיר לאהבת ישראל. אמשיך לפעול למען מטרה זו בכל כוחי.
מכאן אצא אל משכן נשיאי ישראל, וממנו אל מסע בין קווי השבר בחברה הישראלית כולה, מסע שמטרתו למצוא את המאחד בתוך ההבדלים, את המאחה בין השסעים. על המדינה לעשות הכול למען השתלבותם של המיעוטים החיים בתוכנו, כאן, בארץ שבה צעדו אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, ובה צעד גם ישמעאל. עלינו לעשות הכול כדי לנפץ תקרות זכוכית. עלינו למגר, בכל הכוח, כל תופעה חמורה, כמו האלימות הנוראה הפוקדת את היישובים הערביים, לצמצם את הפערים ולהרחיב את השותפות.
לכן בימים האלה כל מנהיג ציבור חייב לנהוג באחריות, להיות גורם מתון ומרגיע, להיזהר בדבריו, להבטיח את חופש הביטוי ולמנוע, בכל מחיר, את חופש השיסוי. כדאי לזכור את מילותיו של יהודה עמיחי, "בארץ הלוהטת הזאת, מילים צריכות להיות צל".
עודני מאמין בנו. אני מאמין שזה אפשרי; זה במרחק הושטת יד זה לזה. בואו נבחר בנו בכל יום מחדש. נבחר לנצח ביחד, לא רק לנצח זה את זה. נבחר להאיר פנים, ובעזרת הרוח הישראלית לכבות את הבערה והשנאה, נבחר להרבות באהבת ישראל ולהיות מאוחדים.
תחי מדינת ישראל!
(מעובד על פי נאום ההכתרה של הנשיא יצחק הרצוג, 7/7/2021, https://www.news-israel.net)
ענה על שתיים מן השאלות 13–15 (לכל שאלה – 13 נקודות). שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענה על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
14. הצג את עקרון ההסכמיות. הסבר כיצד עקרון ההסכמיות בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
• הצג: עקרון ההסכמיות: עקרון דמוקרטי המבוסס על הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה על כללי משחק בסיסיים או על אופייה הבסיסי של החברה והמדינה. העיקרון מחזק את היציבות ומאפשר קיום משותף על אף חילוקי דעות בתחומים אחרים. ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות לערך ההסכמיות המחזק את האחידות והערכים המשותפים אך מאפשר פשרה ופתרון מקובל.
• ציטוט: "דמוקרטיה, ממלכתיות, סדר חברתי, מערכת משפט ואכיפת חוק עצמאיות ובלתי תלויות – המילים גדולות והמופשטות האלה מביעות את הבסיס האיתן שמחזיק אותנו יחד, למרות כל המחלוקות שבינינו. בסיס זה הוא חיוני כדי שאנשים יוכלו לחיות יחד כקבוצה, ואנחנו חייבים לחיות כאן יחד. החיים יחד גוזרת גורל – אלא שותפות גורל... מכאן אצא אל מושכן נשיאי ישראל, וממנו אל מסע בין קווי השבר בחברה הישראלית כולה, מסע שמטרתו למצוא את המאחד בתוך הבדלים, את המחאה בין השסעים".
• קישור: עקרון ההסכמיות בא לידי ביטוי בנאומו של הנשיא ברצון למצוא הסכמה רחבה בחברה הישראלית שיש בה מחלוקות רבות. דברי הנשיא בקטע מדגישים כללי משחק משותפים שלדעתו יש לשמור עליהם מכל משמר כדי לחיות יחד: דמוקרטיה, ממלכתיות, סדר חברתי, מערכת משפט. בדבריו, הנשיא לא מבקש למחוק הבדלים או שסעים. הוא מבקש להדגיש קווי דמיון וכללים שאין עליהם מחלוקת כדי להמשיך לחיות יחדיו. דברים אלו הם מימוש עקרון ההסכמיות.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ב
בזמן האחרון מגרשי הכדורגל הם זירת התרחשות של אירועים חמורים שבהם מעורבים אוהדים המתנגדים לשילובם של שחקנים ממוצא מוסלמי. באחד המשחקים הוכו אוהדים של אחת הקבוצות רק משום שהם עודדו שחקן זה ממוצא מוסלמי שמשחק בקבוצה.
משחק זה נהפך לשיחת היום. אפשר היה לְצפות שבעקבותיו תוקם ועדה לטיפול באירועים מסוג זה, ואולי מישהו אף ייתבע באופן אישי ויועמד למשפט. אבל ככל הנראה גם הפעם לא יקרה שום דבר מהותי, וזאת בשל כישלון מתמשך בטיפול בתופעת הבריונות בספורט הישראלי.
לכישלון זה שותפים גורמים רבים מאוד, וכולם מנסים להתנער מאחריות ולגלגל את "תפוח האדמה הלוהט" הזה הלאה. היעדר גורם אחד האחראי לנושא פוגע ביכולת לפתור את הבעיה. כך אנחנו נעים מתיקון לתקרית, ללא שום שינוי מהותי בדפוסי ההתנהגות במגרשי הספורט.
לדעתי יש לדרוש משר התרבות והספורט, שהוא הממונה על הספורט בישראל, שירים את הכפפה ויפעל לשינוי המצב, כי עליו מוטלת החובה למנוע תופעות כאלה.
אומנם לשר התרבות והספורט אין כלים להשפיע על האופן שבו המשטרה או מועדוני הספורט מטפלים בבעיה, ואף לא לדרוש מבתי המשפט לנקוט ענישה מחמירה יותר, אך לשר יש כמה דרכי פעולה אפשריות כמו למשל יש לו זכות, ולטעמי גם חובה, להפסיק מייד את התמיכה הכספית במשחקי הכדורגל והכדורסל בישראל בשל האלימות. כמו כן עליו לגבש קוד אתי והתנהגותי שיחייב את כל המשתתפים באירועי ספורט בישראל. על השר להקפיא את התמיכה הכלכלית שהמדינה מעניקה לאגודות הספורט עד אשר אגודות אלה יגישו תוכנית למיגור האלימות ויפעילו אמצעים למימוש התוכנית, כגון שימוש במצלמות האבטחה המוצבות בכל היציעים שבמגרשי הספורט. ברור כשמש שאם הנהלת מועדון ספורט מסוימת צריכה לבחור בין עצם הקיום של המועדון, שיובטח בזכות קבלת תקציב מן המדינה, ובין צילום אוהדים אלימים והגשת תביעות נגדם, ההנהלה תבחר לפעול נגד האוהדים האלימים.
ספורט הוא דבר חשוב, הוא ערך, אבל אם הערך נרמס ונהיה תירוץ לבריונות - עדיף שלא יתקיים כלל. לא ראוי לקיים אירועי ספורט באווירה שבה אוהדים נוקטים מעשי בריונות המנוגדים לכללים: פולשים למגרש במהלך המשחק, תוקפים פיזית אוהדים ושחקנים יריבים או משמיעים קריאות גנאי וקללות כלפי שופטים, וכל זאת מתוך שאיפה אישית לראות את ניצחון קבוצתם. אוהדים אלה טועים אם הם חושבים שמעשים אלה יצליחו לסייע לקבוצתם לנצח. התנהגות זו היא עילה להפסקת המשחק ואף להפסקת כל משחקי הליגה. מדינת ישראל משקיעה מאות מיליוני שקלים בספורט בישראל. כספי המיסים של כולנו מממנים את אירועי האלימות שמתרחשים במגרשי הספורט.
אסור לנו להשלים עם התופעה. ודאי שאין שום סיבה שנממן אירועים כאלה מכספי המיסים שלנו.
(מעובד על פי: א' פרבר, "צו השעה: עיצוב קוד אתי לאירועי הספורט בישראל", מקור ראשון, י"ד במרחשוון ה'תשפ"ב, 20/10/2021)
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
13. הציגו את העיקרון הדמוקרטי: עקרון הסובלנות. הסבירו כיצד נפגע מימושו של עיקרון דמוקרטי זה, על פי הקטע.
פתרון מהמסמך
• הצג: עקרון הסובלנות: קבלת השונה ויחס מכבד לשונים מאיתנו, לדעותיהם, לאורח חייהם, וכן הימנעות מתגובות אלימות מילוליות או פיזיות בעת מחלוקת.
• ציטוט: "באחד המשחקים הוכו אוהדים של אחת הקבוצות רק משום שהם עודדו שחקן זר ממוצא מוסלמי שמשחק בקבוצה".
• קישור: עקרון הסובלנות לא התממש בקטע מכיוון שאוהדי אחת הקבוצות היכו את אוהדי הקבוצה היריבה רק בגלל שהשמיעו דעות שלא מקובלות עליהם. במקרה זה, עידוד שחקן ממוצא דתי שונה מרוב שחקני הקבוצה, האלימות הפיזית ביטאה יחס לא מכבד לדעה או לזהות שונה.
שאלון 34281 | חורף תש"ף
מדינת ישראל חגגה את העשור השביעי לעצמאותה. במושגים של חיי מדינה — ישראל היא עדיין מדינה צעירה
ולכן היא עדיין מצויה בתהליך של עיצוב דמותה וגיבוש צביונה.
מדינת ישראל מעצם היותה ביתו של העם היהודי מקבצת אליה לאורך כל השנים מאז הקמתה ועד היום יהודים
מכל רחבי תבל. המדינה גם מַ קְ צָ ה משאבים מיוחדים לסיוע ליהודים שנשקפת להם סכנה בארצות מושבם
ואף פועלת לעלייתם ארצה. בצד הגיוון באוכלוסייה מעצם מוצאם של האזרחים ממדינות שונות, יש גיוון גם
בדברים אחרים; הציבור היהודי בישראל מורכב מחילונים, דתיים וחרדים, וגם בקהילות אלה יש זרמים שונים
ומגוונים. בצד אלה יש בישראל גם אוכלוסיות לא יהודיות הנמנות עם אזרחיה ובהן: מוסלמים, נוצרים, דרוזים,
צ'רקסים ועוד.
הזהות הישראלית הולכת ומתגבשת ואף על פי כן גם כיום יש פערים משמעותיים בין הקבוצות השונות
המרכיבות את האוכלוסייה בישראל. קליטת העלייה היא תהליך ארוך ומורכב, ובעקבותיה נוצרים פערים
באוכלוסייה היהודית. כמו כן יש להזכיר גם פערים אחרים בחברה הישראלית המציבים בפנינו אתגרים חשובים
ובהם: שילוב המיעוט הערבי בחברה, חתירה לשוויון בתחום המגדרי, צמצום הפערים המעמדיים ההולכים
ומתרחבים בחברה שלנו וכן התמודדות עם תופעה מדאיגה של הקצנת השיח הציבורי, שנהפך בוטה ואלים
יותר ויותר. אלו הם אתגרים לא פשוטים.
אם כן, הפסיפס האנושי המגוון בישראל ומציאות החיים המורכבת בה מעלים את השאלה מה מחבר, משלב
ומלכד את מגוון האוכלוסיות במדינה ומאפשר להן להיות חברה אחת המקיימת את חייה במדינה ריבונית וחיה
בה בבטחה.
בעיניי, המפתח לקיום החיים המשותפים במדינה הזו הוא בראש ובראשונה החוסן של הדמוקרטיה בישראל,
המושתתת על ערכי יסוד אוניברסליים, על סובלנות כלפי האחר ועל כיבוד זכויות אדם. לכידות חברתית מחייבת
התאגדות סביב מכנה משותף, רחב ככל שיהיה, שיכול לגבש את מגוון האוכלוסיות לכדי חברה אחת ולהבטיח
קיום של חיים משותפים — כל אוכלוסייה לפי הייחוד שלה, זו בצד זו.
האבות המייסדים של מדינת ישראל הדגישו במגילת העצמאות את החשיבות של הערכים: חירות, חופש דת,
חופש מצפון, צדק ושוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחי המדינה ללא הבדל דת, גזע ומין.
עם זה, ההגשמה של ערכים אלה היא משימה לא פשוטה. כבר בימיה הראשונים של המדינה התעוררו
מחלוקות באשר לאופן שבו יש להפוך את חזון הדמוקרטיה בישראל מחלום למציאות. לעיתים ערכים של
שוויון והחובה להגן על חירויות הפרט מתנגשים עם המחויבות לאפשר לקבוצות השונות באוכלוסייה לבוא
לידי ביטוי ולנהוג בהתאם לאמונתן ולתרבותן, ועל זה יש לתת את הדעת. ואכן המחוקק הכיר למשל בצורך
באוטונומיה במערכת החינוך, ועיגן זאת בחוק שעל פיו כל קבוצה המבקשת לשמור על דתה ועל שפתה
יכולה לקיים מערכת חינוך נפרדת ותוכנית לימודים הייחודית לה. גם בית המשפט התייחס לשאיפה זו
והתחשב בכך בפסיקותיו.
ללא ספק, ההכרה בערכים הדמוקרטיים שלאורם הוקמה מדינת ישראל היא הגרעין המאפשר את קיום החיים
המשותפים שלנו כאן. מדינת ישראל תוכל להמשיך לשגשג ולפרוח רק אם כל חלקי האוכלוסייה, על אף
השונות ביניהם, יתלכדו סביב ערכים אלה.
אנו, אנשי המשפט, מחויבים למשימה זו עוד מראשית ימי המדינה, אך חשוב לזכור כי מימוש המשימה כרוך
בתהליך ארוך ומורכב המצריך פעולה חינוכית, ציבורית, תרבותית וחברתית משולבת, וכי על כל אחד ואחת
מאיתנו לעדור היטב בערוגתו למען הטמעת ערכים אלה בעומק ההוויה החברתית שלנו.
)מעובד על פי: נאום של אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון, מאתר הרשות השופטת, 15/4/2018(
שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
14 הצג את עקרון ההסכמיות.
הסבר כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע
פתרון מהמסמך
הצג: עיקרון ההסכמיות- הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה על כללי משחק בסיסיים או על
אופייה הבסיסי של החברה והמדינה. הסכמה זו מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על
אף חילוקי דעות בתחומים אחרים. בנוסף ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות
לערך ההסכמיות המחזק את הערכים המשותפים.
הסבר:
ציטוט: "בעיניי, המפתח לקיום החיים המשותפים במדינה הזו הוא בראש ובראשונה החוסן של
הדמוקרטיה של ישראל, המושתת על ערכי יסוד אוניברסליים, על סובלנות כלפי האחר ועל כיבוד
זכויות אדם. לכידות חברתית מחייבת התאגדות סביב מכנה משותף, רחב ככל שיהיה, שיכול
לגבש את מגוון האוכלוסיות לכדי חברה אחת ולהבטיח קיום של חיים משותפים – כל
אוכלוסייה לפי הייחוד שלה, זו בצד זו".
קישור: הכותב בקטע תומך בלכידות חברתית הקשורה בגיבוש סביב מכנה משותף, רחב ככל
שיהיה. זאת לטענתו יגבש את מגוון האוכלוסיות לכדי חברה אחת ויבטיח חיים משותפים.
כלומר, הכותב תומך בעקרון ההסכמיות המדגיש את קיומה של הסכמה רחבה על כללי משחק
בסיסיים ועל אופייה של החברה והמדינה, הסכמה זו מאפשרת חיים במשותף על אף חילוקי
הדעות
שאלון 34281 | קיץ תש"ף
בעת האחרונה בחרו אנשים רבים לנסוע באוטובוסים בקווים שפועלים בשבת, בעקבות יוזמה של גופים פרטיים או רשויות מקומיות מסוימות. הנסיעה בקווים האלה אפשרה לאלפים להגיע בנוחות ובקלות לביקור אצל סבתא וסבא, לארוחת שבת או לסרט בקולנוע, ולפי הביקוש הרב נראה שהמיזם יתרחב ויגדל בעתיד. ממיזם זה למדנו שיעור חשוב על הכוח של מאבק אזרחי עיקש שנמשך שנים ונושא פרי.
אבל בצד הרווח יש גם הפסד: השבת הישראלית היא לאו דווקא שבת המבוססת רק על מצוות התורה, אלא השבת שנקבעה במרוצת הדורות כיום מנוחה ויש לה משמעות וערך בעיני כלל העם היהודי. רבים מאזרחי ישראל מכירים בייחודו של יום זה, אך לא בהכרח מתוך מחויבות דתית. השבת, שהיא המתנה החשובה ביותר שהעניקה היהדות לעולם, הפסידה.
בשנים האחרונות אטמו נבחרי הציבור את אוזניהם לקולות המחלוקת על צביון השבת ובכך אפשרו למשבר השבת לתפוח לממדי ענק. כל יוזמה ליישוב מחלוקת זו נתקלה בחומה בצורה. במקום שנבחרי ציבור דתיים וחילוניים, הנבדלים זה מזה בתפיסת עולמם, יישבו את חילוקי הדעות ביניהם, הם הפקירו את הזירה. התוצאה היא שעסקים רבים פתוחים בשבת, וביישובים רבים פועלת תחבורה ציבורית בשבת.
לדעתי, ההתעקשות של נבחרי ציבור, המייצגים מגזרים שונים ודעות שונות בחברה, לסרב להקשיב איש לדעות רעהו הובילה למציאות זו שבה לא נמצא פתרון מוסכם לסוגיות המסחר והתחבורה הציבורית בשבת, ובכך הפסידה השבת. לכן עד שלא נשכיל לייצר שיח חדש, של הקשבה לדעת האחר, תפסיד היהדות גם במערכה הבאה.
תוצאה נוספת של התעקשות זו נוגעת לנותני שירות שעובדים בשבת, כמו נהגים וקופאיות. רבים מהם הם בעלי משפחות המעדיפים שלא לעבוד בשבת. לא תמיד בעלי העסק נותנים להם יום חופש חלופי ולעיתים גם לא תוספת תשלום בעבור עבודתם בשבת, כנדרש בחוק.
אם כך, אולי הגיע הזמן לדון על צביון השבת במדינה ולהחליט אם ראוי להנהיג תחבורה ציבורית מוגבלת בשבת, שתיתן מענה גם לחילוניים וגם לדתיים.
(מעובד על פי: ח' ארצי סרור, "הסטטוס-קוו יצא מהתחנה", מתוך: ידיעות אחרונות, 25/11/2019)
שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
הצג את עקרון הסובלנות. הסבר את טענת כותבת המאמר בנוגע למימוש עקרון הסובלנות, כפי שהוא בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
הצג: עקרון הסובלנות קבלת השונה והענקת יחס מכבד לשונים ממני, בדעותיהם ולאורח חייהם, תוך הימנעות מתגובות אלימות מילוליות או פיזיות בעת מחלוקת. השלטון צריך להימנע מהפעלת סמכותו כלפי עמדות המבקרות או מרגיזות אותו.
הסבר: ציטוט: "לדעתי, ההתקוטטות של נבחרי הציבור, המייצגים מגזרים שונים ודעות שונות בחברה, לסרב להקשיב איש לדעות רעהו הובילה למציאות זו שבה לא נמצא פתרון מוסכם לסוגיות המסחר והתחבורה בשבת, ובכך הפסידה השבת. לכן עד שלא נשכיל לייצר שיח חדש של הקשבה לדעת האחר, תפסיד היהדות גם במערכה הבאה".
קישור: כותבת המאמר טוענת שעקרון הסובלנות אינו מתממש. בקטע, עולה כי לא נמצא פתרון מוסכם לסוגיות המסחר והתחבורה בשבת, משום שנבחרי ציבור שונים המייצגים מגזרים שונים בחברה, מסרבים להקשיב איש לרעהו. הכותבת טוענת שעד לא נשכיל לייצר שיח חדש, של הקשבה לדעת האחר, תפסיד השבת ובכך גם היהדות. כאמור, אי קבלת השונה ויחס מכבד לדעות האחר, כמו גם חוסר הקשבה, הם אלו המבטאים פגיעה בסובלנות ופוגעים בעתידה של השבת במדינת ישראל.
שאלון 34281 | חורף תשע"ט
להגדרה של מדינת ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית" יש משמעות ערכית חשובה ומעמד חוקתי. לכן יש חשיבות רבה לשאלות כמו: מה הם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? כיצד נקבעים ערכים אלה, ומהו היחס הראוי ביניהם? ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית מייחדים אותה משאר המדינות הדמוקרטיות. יש הרבה מדינות דמוקרטיות בעולם, אך רק מדינת ישראל היא מדינה יהודית וכך ראו אותה מקימיה. ההגדרה "מדינה יהודית" מבטאת את היותה של ישראל מדינתו של העם היהודי, לכן היא שייכת גם ליהודי התפוצות, ולכל יהודי העולם יש זכות לעלות אליה. ההיסטוריה שלה שזורה בהיסטוריה של העם היהודי, ׂשְ פתה העיקרית היא עברית וערכיה נשענים על ערכי המוסר שלאורם פעלו חכמי ישראל במשך הדורות מאז ימי התנ"ך. ההגדרה של ישראל כמדינה דמוקרטית מורכבת יותר. לדעתי הדמוקרטיה מבוססת על שני יסודות. האחד — ההבנה שהמדינה היא של האזרחים והם שקובעים כיצד היא תתנהל ובידי מי. תפיסה זו נשענת באופן מובהק על הכרעת הרוב ועל המעמד החשוב של הגוף המחוקק שבו פועלים שליחי האזרחים. האחר — שמירה על עקרונות הדמוקרטיה ובראשם העיקרון של הכרה בזכויות הפרט ובזכויות המיעוט. בין שני היסודות האלה יש מתח פנימי, שכן הכרעת הרוב עלולה לפגוע בזכויות הפרט או בזכויות המיעוט. הפתרון הוא מימוש מידתי של כוח הרוב והבנה של הפרט כי זכויותיו כפופות להגבלות מסוימות. מהו היחס הראוי בין ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית לבין ערכיה כמדינה דמוקרטית? בעניין זה אסור לנו לנקוט גישה של העדפת ערך אחד על פני האחר. אין אנו חיים במדינה שהיא יהודית יותר משהיא דמוקרטית, ואין אנו חיים במדינה שהיא דמוקרטית יותר משהיא יהודית. אנו חיים במדינה יהודית ודמוקרטית. אני סבור שכדי שנוכל להמשיך לחיות יחד עלינו למצוא את המשותף בין חלקי החברה ולצמצם את הניגודים ואת נקודות החיכוך ביניהם. עלינו לחפש את המאחד ולא את המפריד, להיות מתונים ולא קיצוניים, ולקבל על עצמנו מערכת ערכים משותפת — יהודית ודמוקרטית. )מעובד על פי א' ברק, "חירותו של האדם במדינה יהודית ודמוקרטית", אתר הארץ, 18 בפברואר 2018(
ענה על שתיים מן השאלות 15-13 )לכל שאלה — 12 נקודות(.
שים לב:<w:t xml:space="preserve"> בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע.
<w:t xml:space="preserve"> בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
.15<w:t xml:space="preserve"> הצג את עקרון ההסכמיות.
<w:t xml:space="preserve"> הסבר את העמדה של כותב המאמר בעניין עקרון ההסכמיות
פתרון מהמסמך
הצג: עקרון ההסכמיות – הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה על כללי משחק בסיסיים או על
אופייה הבסיסי של החברה והמדינה. ההסכמיות מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא,
על אף חילוקי דעות בתחומים אחרים. ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות, לערך
ההסכמיות המחזק את הערכים המשותפים.
ביסוס: "אני סבור שכדי שנוכל להמשיך לחיות יחד עלינו למצוא את המשותף בין חלקי החברה
ולצמצם את הניגודים ואת נקודות החיכוך בניהם...ולקבל על עצמנו מערכת ערכים משותפת..."
הסבר: עמדתו של הכותב היא שיש לפעול בדיוק על פי עקרון ההסכמיות. הכותב טוען שיש למצוא את המכנה המשותף ולקבל על עצמנו מערכת ערכים משותפת, כלומר להגיע למעשה להסכמה רחבה על מנת שנוכל להמשיך ולחיות יחד במדינה.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ט
באוניברסיטה העברית שוקלים לשנות את שפת הלימוד מעברית לאנגלית בכמה מן המקצועות. יש לכך סיבות
מוצדקות: הלימוד באנגלית יתרום להשתלבות בקהילה האקדמית העולמית משום שתתאפשר קליטת מרצים
בעלי שם מרחבי העולם, וכך יתחזקו התחרותיות והמצוינות. כמו כן, שערי האוניברסיטה ייפתחו לסטודנטים
ממדינות שונות, ולכך יש יתרונות רבים בתחומי הכלכלה, התרבות, המדע, המשפט ועוד.
אף שברור שראשי האוניברסיטה אינם מכוונים לכך, המעבר מלימוד בעברית ללימוד באנגלית הוא הפניית
גב להיבט חשוב של התחייה הלאומית של העם היהודי. להצבת השפה האנגלית במרכז ולדחיקת התרבות
הלאומית של המדינה לשוליים תהיינה השלכות קשות על התרבות בישראל, הן משום מעמדה המיוחד של
העברית הן משום היותה נשמתה של התרבות הלאומית.
סוגיה זו מעלה את השאלה: האם יש לאקדמיה הישראלית אחריות כלפי החברה הישראלית, ואם כן — מהי?
הדמוקרטיה יכולה להתקיים רק אם לאזרחים יש מספיק מידע על הסוגיות המרכזיות בחיי המדינה. אולם
הדור הצעיר במדינה עוסק בסוגיות דמוקרטיות אך ורק בשיעורי אזרחות בתיכון ולא אחר כך, וזה כמובן אינו
מספיק. אני קורא לאקדמיה להגביר את מעורבותה בשיח הישראלי, להעמיק את הדיון על המורכבות של
החברה הישראלית ובעיקר לעסוק בחינוך לקבלת רעיון קיומן המבורך של הזהויות התרבותיות השונות זו מזו
ובַ זכּות של כל תרבות לשמר את ייחודה. שיח זה ראוי שיתבסס על שוק רעיונות פורה והוגן, המזמין את הזולת
להשתתף בו.
האתגר האחר של האקדמיה נוגע לתרבות העם היהודי, שבה לשפה העברית יש מקום של כבוד זה דורות רבים.
לדעתי, לאקדמיה יש תפקיד חשוב בעניין זה. כשם שהעברית היא הלשון המשמשת את מוסדות השלטון
השונים ובה נכתבים חוקי המדינה ופסיקותיהם של בתי המשפט, כך גם ראוי שהאקדמיה תכיר בחשיבות
השפה העברית ותביא אותה לידי ביטוי בתוכנית הלימודים ובתחומי המחקר הרלוונטיים.
הנשיא הראשון שלנו, הכימאי חיים ויצמן, אמר בטקס הנחת אבן הפינה של האוניברסיטה העברית: "בעמקי
ליבנו נרגיש כי מטרת האוניברסיטה הזאת היא להביע את רוחנו ולהשקיף על פני התבל מנקודת מבטנו אנו".
זהו מופת לניסוח רגיש, שאמור לשמש לנו מצפן גם היום: עלינו להשקיף על פני התבל מנקודת מבטנו אנו.
)מעובד על פי י', שטרן, "טובין ציבורי שיש לשמור עליו". המכון הישראלי לדמוקרטיה, 23/12/2018(
ענה על שתיים מן השאלות 15-13 )לכל שאלה — 12 נקודות(.
שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
.15 הצג את מעמד השפה העברית במרחב הציבורי.
הסבר כיצד האקדמיה יכולה להשפיע על מעמד השפה העברית במרחב הציבורי, לטענת הכותב
פתרון מהמסמך
הצג: מעמד השפה העברית במרחב הציבורי – מעמדה של השפה העברית מוסדר בחוק יסוד:
ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. על פי חוק יסוד זה, העברית היא שפת המדינה. בנוסף,
החקיקה והפסיקה בישראל מקנות עדיפות לעברית כשפה רשמית כביטוי לאופייה היהודי של
המדינה.
ביסוס: "...כך גם ראוי שהאקדמיה תכיר בחשיבות השפה העברית ותביא אותה לידי ביטוי
בתוכנית הלימודים ובתחומי המחקר הרלוונטיים.".
הסבר: לטענת הכותב, לאקדמיה העברית יכולה להיות השפעה ישירה על מעמדה של השפה
העברית במרחב הציבורי. ברגע שהאקדמיה תביא לידי ביטוי את השפה העברית בתחומי המחקר
הרלוונטיים, מעמדה של השפה העברית יתחזק ויהיה נוכח יותר בחיי האזרחים.
שאלון 34281 | חורף תשע"ח
פתרון מהמסמך
שאלון 34281 | חורף תשע"ח
קרא את הקטע שלפניך, וענה על שתיים מן השאלות .15-13 אמנת האו"ם למאבק בגזענות קובעת כי לכל אדם יש זכות שלא להיות קורבן לאפליה על בסיס גזע או שייכות אתנית. יש להדגיש כי המלחמה בגזענות אינה קשורה רק למחויבות לערכים דמוקרטיים, אלא היא גם ערך חשוב בדתות רבות בכלל ובמורשת היהדות בפרט. הכבוד לכל אדם באשר הוא, ולא משנה לאיזה גזע, לאום או מגדר הוא משתייך, הוא ערך בסיסי במסורת היהודית. מסורת זו היא התשתית לדמותה היהודית של מדינת ישראל, והיא באה בה לידי ביטוי נרחב במרחב הציבורי. לכן השמירה על כבוד האדם היא מרכיב חשוב גם בזהות היהודית של מדינת ישראל וגם בזהותה כמדינה דמוקרטית המממשת את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית. המוסר היהודי דורש מאיתנו לנהוג בכבוד כלפי המיעוטים שאינם משתייכים לקבוצות הגדולות והחזקות בחברה ולהימנע מפגיעה בהם ובזכויותיהם. לצערי, בחברה הישראלית יש גזענות וניכור, והתפתחו בה דעות קדומות כלפי כמה קבוצות בחברה. נוצרה אווירה המצדיקה שיפוט של אנשים רק על סמך השתייכותם לקבוצה או למגזר כזה או אחר — דתיים מתנהגים ככה, חילונים אחרת, כל הערבים הם כאלה וכל העולים ממדינה מסוימת הם "אותו הדבר". לדעתי, עלינו להיאבק בתופעות אלה, לנהוג בכבוד כלפי כל המגזרים בחברה הישראלית ולהימנע מפגיעה בהם ובזכויותיהם, במיוחד בחלשים ובקטנים שבהם. עם הקמתה של מדינת ישראל נעשה בה ניסיון להעלים בכור ההיתוך את השונּות, לגשר על הפערים וליצור אחידות בין תושבי המדינה. התפיסה השלטת הייתה שככל שתהיה פחות שונּות — כך יימנעו שסעים בחברה. אולם מדיניות כור ההיתוך לא השיגה את מטרתה. יתר על כן, ניסיון החיים המשותפים שלנו גרם לנו להבין, כיחידים וכחברה, שהשוני הוא שמייחד אותנו. לכן אני סבור שלא את השוני עלינו להעלים כי אם את הדעות הקדומות כלפי אחרים, וכי אנחנו חייבים להתחשב בצורכי האחר ובדעותיו ולהימנע מפגיעה בהם. כך ניצור חברה מוסרית וצודקת יותר וחיים משותפים ויציבים. )מעובד על פי ד' גולדמן, מלחמה בגזענות — שאלה יהודית, אתר ישראל היום, 21 במרס 2017(
שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( עליך לענות על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע
.15 הצג את עקרון הסובלנות.
הסבר כיצד עקרון הסובלנות בא לידי ביטוי בעמדה של כותב המאמר
פתרון מהמסמך
הצג: עקרון הסובלנות – עיקרון דמוקרטי שפירושו מתן יחס מכבד לשונים ממני, לדעותיהם
ולאורח חייהם. אדם סובלני יימנע מתגובה אלימה, מילולית או פיזית בעת מחלוקת. המדינה
תימנע מהפעלת סמכות שלטונית כלפי עמדות, אך ורק בגלל שהן ביקורתיות או מרגיזות.
ביסוס: "...עלינו להעלים את הדעות הקדומות כלפי אחרים, וכי אנחנו חייבים להתחשב בצורכי
האחר ובדעותיו ולהימנע מפגיעה בהם."
הסבר: עקרון הסובלנות בא לידי ביטוי בעמדה של כותב המאמר בכך שהוא טוען שכדי לקיים
חיים משותפים במדינה, עלינו להעלים את הדעות הקדומות כלפי אחרים. עלינו להתחשב בצורכי
האחר ולהימנע מפגיעה בהם. הדובר טוען שבלי כל אלו, לא נוכל לקיים חברה מוסרית וצודקת
וחיים משותפים ויציבים
שאלון 34281 | קיץ תשע"ח
הצג את המושג תרבות פוליטית דמוקרטית.
פתרון מהמסמך
תרבות פוליטית דמוקרטית: התרבות הפוליטית היא מכלול של ערכים, אמונות וצורות התנהגות המבטאים הזדהות עם עקרונות הדמוקרטיה. בין הערכים המרכזיים בתרבות פוליטית - קבלת הכרעת הרוב, הכרה בשלטון החוק והפנמת ערכים כמו פלורליזם, סובלנות, הסכמיות. חינוך לתרבות פוליטית דמוקרטית מחזק את היציבות של הדמוקרטיה. התרבות הפוליטית לא קיימת במידה שווה בכל הדמוקרטיות.
שאלון 34281 | חורף תשע"ז
בבריטניה התעוררה מחלוקת ציבורית בנוגע להמשך החברות של המדינה באיחוד האירופי, ביוזמת הממשלה נקראו אזרחי המדינה באמצעות משאל עם להכריע אם בריטניה תישאר חלק מהאיחוד האירופי או לא. ההחלטה שהתקבלה במשאל העם היא שבריטניה תעזוב את האיחוד האירופי. להחלטה זו היו סיבות רבות ומגוונות כלכליות, פוליטיות וחברתיות אולם לדעתי הסיבה העיקרית לרצונם של האזרחים הבריטים לעזוב את האיחוד הייתה 'לשמור על בריטניה'. החששות מפני אובדן אופייה הלאומי של הממלכה המאוחדת, מפני היטמעות של המסורת האנגלית העתיקה במנהגים של המהגרים המגיעים בזרם בלתי פוסק, ומפני הזרות שהחלו לחוש תושבי הממלכה הבריטית בארצם, הביאו את רוב הבריטים לבחור בעזיבת האיחוד. נראה אפוא כי הלאומיות הבריטית ניצחה וחזרה לקדמת הבמה, וכי הקולות הקוראים לשמור על הזהות הלאומית ולמנוע שינויים מרחיקי לכת בהרכב האוכלוסייה הם שניצחו במשאל העם. השיח בבריטניה עוסק יותר ויותר בצורך לשמור על האופי הלאומי ועל המנהגים, התרבות ואורחות החיים של העם הבריטי. נראה כי בשנים הקרובות תחפש בריטניה את דרכה, ותנסה למצוא את האיזון בין זהות לאומית ורצון להתבדל לבין ערכים דמוקרטיים אוניברסליים (כלל עולמיים) וקבלת האחר. אני סבור שהבריטים יכולים למצוא בישראל דוגמה לאיזון כזה. במדינת ישראל יש מיעוט לאומי משמעותי - המיעוט הערבי. מיעוט זה זוכה, על פי חוק וברוח מגילת העצמאות, לשוויון זכויות. האזרחים הערבים לומדים במערכת החינוך בשפה הערבית ושומרים על ייחודם בתחום התרבותי והדתי. בשישים ושמונה שנות קיומה עסוקה מדינת ישראל באתגר של יצירת איזון חוקתי בין היסוד הלאומי היהודי לבין היסוד הדמוקרטי. החברה הישראלית מתאמצת לקיים דו-שיח מורכב ומתמשך באשר לאיזון הנכון בין יסודות אלה. אי אפשר לומר שהמאמץ הוכתר בהצלחה מלאה והגענו לנקודת האיזון המושלמת, אולם אפשר לומר שמדינת ישראל יצרה מודל מתפקד ומצליח של מדינת לאום שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית. יש לאן לשאוף, יש מה לשפר, אבל למעשה זה באמת עובד. (מעובד על פי ש' פרידמן, באתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 27/6/16)
/המשך בעמוד 7/
-7- אזרחות, חורף תשע"ז, 034114
ענה על שתיים מן השאלות 15-13 (לכל שאלה - 12 נקודות). שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) עליך לענות על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
הצג את המושג זכויות קבוצתיות תרבותיות. הסבר את תפיסתו של כותב המאמר בנוגע לזכויות קבוצתיות תרבותיות במדינת ישראל.
פתרון מהמסמך
הצג: זכויות קבוצתיות-תרבותיות - זכויות קיבוציות, הניתנות לקבוצות אתניות-תרבותיות.
זכויות אלו באות לידי ביטוי בתחומים הבאים: שפה, חינוך, תרבות וייצוג כקבוצה. מטרתן של
הזכויות הללו היא להסדיר בצורה מוסדית את זהותה הייחודית של הקבוצה במדינה. המדינה
קובעת את היקף הענקתן ואת מידת התמיכה המוסדית בהן.
ביסוס: "מיעוט זה זוכה, על פי חוק וברוח מגילת העצמאות, לשוויון זכויות. האזרחים הערבים
לומדים במערכת החינוך בשפה הערבית, ושומרים על ייחודם בתחום התרבותי והדתי...אי אפשר
לומר שהמאמץ הוכתר בהצלחה מלאה...אולם אפשר לומר שמדינת ישראל יצרה מודל מתפקד
ומצליח של מדינת לאום שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית."
הסבר: הכותב טוען שמדינת ישראל מנסה לעשות איזון מתאים בין היותה מדינה דמוקרטית ובין
היותה מדינת לאום יהודית. במדינת ישראל קיים מיעוט לאומי גדול, הזוכה, לטענתו, לשוויון
זכויות ולמימוש זכויות קבוצתיות כגון: הזכות לחינוך בשפה הערבית ושמירה על הייחוד
התרבותי והדתי. תפיסתו של הכותב היא, שאמנם יש מה לשפר בכל הקשור ליחס למיעוט
הלאומי, אולם בסך הכול מדינת ישראל יצרה מודל מצליח ומתפקד של מדינת לאום, בכל הקשור
למתן זכויות קבוצתיות-תרבויות.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ז
קרא את הקטע שלפניך, וענה על שתיים מן השאלות 15-13. "האולימפיאדה נחשבת לאירוע בין־לאומי אך בואו לא נשלה את עצמנו, מדובר בעיקר באירוע לאומי. השוודים מקווים לניצחון השוודים, הארמנים לניצחון הארמנים, ואף הישראלים עולזים וחוגגים בניצחון הישראלים. המשחקים האולימפיים מייצגים את הרעיון של אחוות עמים, בלי לוותר על הזהות של כל עם ועם. התחרות אמורה להחליף את המלחמות של פעם. היא אמורה להתנהל בכבוד הדדי, ובכלל זה לחיצת יד של המנצח והמפסיד. אולם לעתים הרגשות הלאומיים גוברים על רוח ספורטיבית זו. לאומיות, היא למעשה סוג של שותפות. ככל שבני קבוצת לאום מרגישים יותר בעלי רקע משותף, וככל שהדבר המאחד אותם מבוסס על מורשת ותרבות ייחודית להם, כך הם שותפים יותר לשמחת הניצחון של בן קהילתם. זו הסיבה שבמדינות שונות, ההישגים האולימפיים זוכים לכותרות בולטות בתקשורת. כך גם בישראל, הישגי הספורטאים באולימפיאדה הם מקור לגאווה לאומית. בדיוק מאותה הסיבה, ככל שהאוכלוסייה אחידה יותר במדינה כך האחווה ששוררת בין תושביה רבה יותר. אחד הביטויים לכך הוא למשל בשירותים חברתיים רבים שהממשלה מעניקה לכל תושב במדינה, וכן בקצבאות שמטרתן ליצור ביטחון חברתי כלכלי לכלל האוכלוסייה. את השירותים מממנים האזרחים בתשלום מסים גבוהים בידיעה שתשלומים אלה מיועדים עבור כל מי שמשתייך לקהילה זו שיש לה מכנה משותף גדול. לעומת זאת במדינות שבהן האוכלוסייה היא בעלת מכנה משותף קטן, לדעתי, יש פחות אחווה בין התושבים, ולרוב המיסוי נמוך. מדינות לאום יכולות להיות שונות זו מזו למשל, במגוון הקבוצות שבהן. בעיניי, מדינה כמו מדינת ישראל שבה החברה מורכבת מקבוצות שונות שאינן מוותרות על זהותן הייחודית היא מדינה מעניינת ומאתגרת. עם זאת, אני מסכים עם החוקרים הטוענים כי גיוון בחברה הוא בעל ערך עד גבול מסוים, משום שחברה רב-גונית ורב-תרבותית, שבה כל אחת מן הקבוצות המשתייכות לה מעוניינת לשמר רק את ייחודה, עלולה להשיג את המטרה ההפוכה: פגיעה בסולידריות בין הקבוצות, ויצירת חשדנות וחוסר אמון גם בין דומים. האתגר של כל חברה מגוונת כמו החברה בישראל הוא חיזוק היציבות באמצעות יצירת מכנה משותף לכל הקבוצות שיאפשר להן חיים משותפים, בתוך מאבק בקיצוניים, המנסים להפוך זהות משותפת לשנאה או לאלימות." (מעובד על פי ב' ד' ימיני, YNET, 15/8/16)
. 15. הצג את עקרון ההסכמיות. הסבר על פי הקטע את טענת הכותב בנוגע לעיקרון זה.
פתרון מהמסמך
הצג: עקרון ההסכמיות – הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה על כללי משחק בסיסיים או על
אופייה הבסיסי של החברה והמדינה. ההסכמיות מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא,
על אף חילוקי דעות בתחומים אחרים. ישנו מתח בין ערך הפלורליזם, המעודד ריבוי דעות, ובין
ערך ההסכמיות, המחזק את הערכים המשותפים.
ביסוס: "...גיוון בחברה הוא בעל ערך עד גבול מסוים...האתגר...הוא חיזוק היציבות באמצעות
יצירת מכנה משותף לכל הקבוצות שיאפשר להן חיים משותפים..."
הסבר: הכותב טוען שיש לשמור על עקרון ההסכמיות כדי לאפשר חיים משותפים. הוא טוען
שהחברה בישראל היא חברה המורכבת מקבוצות שונות, שאינן מוותרות על זהותן הייחודית.
גיוון זה הוא טוב, אולם הוא עלול להוביל למצב בו תהיה פגיעה בסולידריות וייווצרו חשדנות
וחוסר אמון גם בין דומים. מסיבה זו, יש לפעול לחיזוק עקרון ההסכמיות, על ידי יצירת מכנה
משותף לכולם. מכנה משותף זה יחזק את היציבות, שלא תאפשר לקיצוניים ליצור שנאה
ואלימות
שלט לכיתה: תרבות פוליטית דמוקרטית
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
