⚠ בבדיקת נכונות: החומר ההסברי בעמוד זה הוא הרחבה שנוספה לשאלות הבגרות המקוריות, והוא נמצא כעת בבדיקת דיוק מול מקורות רשמיים. אין להסתמך עליו כמקור הוראה עד להשלמת הבדיקה. שאלות הבגרות המקוריות נותרו כפי שהן.
השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות
מפת הנושא
מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות
מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות - המשך
מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות - המשך
מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות - המשך
מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות - המשך
עולים מאתיופיה במבצע שלמה, 1991
_-_Ethiopian_immigrants_coming_off_a_Boeing_jet.jpg){kind=link}
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד (המשך)
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד (המשך)
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד
להלן תמלול התוכן המופיע בקובץ "":
בראשית דרכה של הציונות היו שתי גישות עיקריות בנוגע למטרה שלה.
על פי הגישה האחת, מטרת הציונות הייתה להקים את מדינת ישראל ולייסד בה בית לאומי לעם ישראל. כלומר ישראל תהיה מדינת הלאום של העם היהודי. היא המולדת שחלמו יהודים מדורי דורות, ובה הם קיוו להחיות את שפת התנ"ך ולחדש את סמלי העם העתיקים הלקוחים מן המורשת.
על פי הגישה האחרת, מטרת הציונות הייתה שישראל תהיה מקלט ליהודים. במשך השנים עודדה מדינת ישראל את יהודי התפוצות לעלות לארץ לא רק כדי לחזק את עצמה, ולא רק בהנחה שכאן יהודים מממשים את זהותם אלא גם מתוך תפיסה שרק חיי היהודים בטוחים. אולי הדוגמאות המוכרות ביותר הן מבצע "שלח את עמי", מבצע ארוך שאפשר למאות אלפי יהודים מברית המועצות לחצות את מסך הברזל, ו"מבצע אחים" לחילוץ יהודי אתיופיה שהיו בסכנה.
ואז בבוקר מר, התפיסה הזאת השתנתה. כבר ראינו בעבר מלחמות ופיגועים, אבל אין צורך להסביר כמה אירועי הזוועה של 7 באוקטובר שונים מהם, וכיצד הם משקפים את הטענה שלפיה במימינו בטוח יותר להיות יהודי בחוץ לארץ, אולם במקביל אנו עדים להתפרצויות אנטישמיות בעולם. עבור יהודים בתפוצות מדובר ברעידת אדמה משולשת: ראשית פגיעה בתחושת הביטחון במדינות שבהן הם גרים, שנית ערעור המוסכמה של עוצמת ישראל, ושלישית פגיעה במעמד של ישראל כמקלט אפשרי. השאלה המתבקשת היא האם נוכל לומר בכנות ליהודי התפוצות שדואגים לעתידם ולעתיד ילדיהם, שמקומם איתנו?
נקווה שהכשל היה נקודתי ושישראל היא עדיין המקום הבטוח ליהודי העולם, אך לדעתי שיקום מעמדנו כמקלט בטוח לא יתרחש מייד. ולכן עד אז יש משקל רב יותר להיותה של מדינת ישראל בית לאומי. מכאן עולה השאלה, באיזו מידה עלינו להתחשב בדעות של יהודי העולם בבואנו לקבל החלטות, בעודנו מצפים להתגייסות שלהם בתרומות כספיות, בהסברה במקומות מגוריהם ובדרכים אחרות.
אירועי הזמן האחרון הבהירו שיש בינינו שותפות גורל. בשנים האחרונות הפערים בין ישראל והתפוצות הלכו והתרחבו, עד שב-7 באוקטובר התברר שהמשותף רב על המפריד. מאחר שישראל היא מדינה מפותחת ובה רוב יהודי, ואילו יהודי התפוצות הם מיעוט מפוזר בארצות רבות, החובה הראשונית להושיט יד בעת צרה מוטלת עלינו.
אשתמש במושג מתחום אחר, ואציע שנתייחס ליהודי התפוצות כאל שותפים בקואליציה. כפי שמפלגות המבקשות להקים קואליציה ולשמור אותה מוכנות להתפשר על סוגיות שנוגע לבהן יש דעות שונות, כך עלינו לפעול למען שימור הברית החשובה של ישראל ויהודי העולם.
דומני שבעת הזאת, ולפחות עד שנשוב להיות מקלט בטוח, מוטל עלינו להקדיש תשומת לב לאותו פן בחזון הציוני שראה את העיקר בהקמת בית לאומי לעם היהודי. כדי לשמור את השותפות, עלינו לקדם בלב שלם ובנפש חפצה פתרונות למחלוקות. כך נפעל למנוע ניכור והדרה, ונוכל לשתף פעולה עם אחינו בהתמודדות עם העתיד הבלתי נודע, שלנו ושלם.
(מעובד על פי: ט' הרצל, האם ישראל עדיין מקלט בטוח ליהודים?, YNET, 08/12/2023)
שימו לב: בשאלות 15–17 בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
16. הציגו ביטוי אחד למחויבות/אחריות של מדינת ישראל כלפי יהודי התפוצות, וביטוי אחד ליחס של יהודי התפוצות כלפי מדינת ישראל. הסבירו כיצד אחד מן הביטויים האלה בא לידי ביטוי בקטע.
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
להלן תמלול הטקסט מתוך הקובץ "":
שאלה 16
הצג: ביטוי אחד למחויבות של מדינת ישראל כלפי יהודי התפוצות, שמדינת ישראל היא גם מדינה השייכת לבני הלאום היהודי החיים מחוץ למדינה ושאינם אזרחי המדינה. מכאן, שמדינת ישראל מרגישה אחריות לשלומם ולביטחונם של יהודי התפוצות ובמקרים של פגיעה, גילוי אנטישמיות או אסון, המדינה מתגייסת לעזרתם, ע"י סיוע בעלייתם בגלוי או בחשאי ובהתערבות המדינה לטובת היהודים הנרדפים.
ביטוי אחד ליחס של יהודי התפוצות כלפי מגינת ישראל, סיוע פוליטי- פעולות של השדולה היהודית בקונגרס לקידום עניינים יהודים וקבלת החלטות לטובת ישראל. סיוע כלכלי- גיוס כספים למען המדינה למטרות ביטחוניות וכלכליות. מתן תרומות לפרויקטים חינוכיים ולמטרות חברתיות.
הסבר- אחד הביטויים שניתן לראות בקטע המציג את המחויבות של מדינת ישראל כלפי יהדות התפוצות בהעלאת אלפי יהודים מברית המועצות ואתיופיה באמצעות מבצעים רחבי היקף לטובתם של היהודים החיים במדינות אלו.
ציטוט: "במשך השנים עודדה מדינת ישראל את יהודי התפוצות לעלות לארץ ישראל לא רק כדי לחזק את עצמה, ולא רק בהנחה שכאן יהודים מממשים את זהותם אלא גם מתוך תפיסה שרק כאן חיי היהודים בטוחים. אולי הדוגמאות המוכרות ביותר הם מבצע "שלך את עמי", מבצע ארוך שאפשר למאות אלפי יהודים מברית המועצות לחצות את מסך הברזל ומבצע "אחים" לחילוץ יהודי אתיופיה שהיו בסכנה."
קישור: בקטע מתוארת המחויבות של מדינת ישראל ליהודי התפוצות: ברית המועצות ואתיופיה, מתוך תפיסה שרק במדינת ישראל חיי היהודים בטוחים. על פי המחויבות של מדינת ישראל, תפקיד המדינה ליהודים החיים בגולה לאפשר להם להעלות למדינת ישראל ובמידת הצורך לחצם במידה והם בסכנה.
מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות (9 שאלות)
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ו
17. בזמן מבצע "שאגת הארי" נפתחו במשרד העלייה והקליטה מאות תיקים של יהודים מחו"ל המבקשים לעלות למדינת ישראל. אחד העולים מארצות הברית שהגיע בתחילת המבצע ציין כי ההחלטה לעלות בתקופה מורכבת זו נבעה מתחושת שליחות ומחיבור עמוק לישראל ומתוך רצון לתרום למדינה ולחברה הישראלית. שר העלייה והקליטה בירך את העולה ואמר: "הדבר מסמל ציונות, אומץ ואהבה גדולה לישראל. הכרעת אויבינו ואומץ הלוחמים יעודדו יהודים רבים ברחבי העולם לעלות ארצה". — ציינו והציגו איזו פנייה מן הפניות לגורמים השונים בהכרזת העצמאות באה לידי ביטוי בקטע. — צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי פנייה זו באה לידי ביטוי בקטע. — הסבירו כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
פתרון מהמסמך
17. פנייה ליהודי התפוצות
הצג: במסגרת הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, בחלק השלישי של ההכרזה, יש ארבע פניות שונות של המדינה: לאו"ם, למדינות ערב, לערביי מדינת ישראל וליהודי העולם. במסגרת הפנייה ליהודי העולם (התפוצות) המדינה מזמינה את היהודים להתלכד, לעלות לישראל ולקחת חלק בבניית המדינה כמדינת היהודים.
ציטוט: "אחד העולים מארצות הברית שהגיע בתחילת המבצע ציין כי ההחלטה לעלות בתקופה מורכבת זו נבעה מתחושת שליחות ומחיבור עמוק לישראל ומתוך רצון לתרום למדינה ולחברה הישראלית".
הסבר: במשפט זה בא הרצון של העולה לתרום למדינת ישראל. כך גם נכתב בהכרזת העצמאות בחלקה השלישי, בו המדינה מזמינה את היהודים בכל העולם לקחת חלק בבניית מדינת ישראל.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ה
2. בשנים האחרונות, תושבי פריפריה רבים מתלוננים על מחסור חמור ברופאים באזור מגוריהם. לדבריהם, בשל מחסור זה נוצר פער גדול באיכות השירותים הרפואיים בין אלה שהמדינה מספקת לתושבי הפריפריה ובין אלה הניתנים לתושבי אזור המרכז. כדי לסייע לפתרון בעיה זו התקיים בחו"ל כינוס ביוזמתם של משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות וארגון העלייה "נפש בנפש". הכינוס נועד לעודד כאלפיים רופאים יהודים מרחבי העולם לעלות לארץ. שר הבריאות אמר בכינוס: "אני מברך על מהלך זה, שיסייע לתגבר את מערכת הבריאות בבעלי מקצוע איכותיים, זכאי שבות, ערכיים וציוניים, המעוניינים לעלות לארץ ומבקשים לקשור את גורלם בגורלה של מדינת ישראל. זהו מימוש של החזון הציוני". א. ציינו והציגו את הזכות מזכויות האדם שנפגעת לדברי תושבי הפריפריה. הסבירו כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע. ב. ציינו והציגו איזו פנייה מן הפניות לגורמים השונים בהכרזת העצמאות באה לידי ביטוי בדברי שר הבריאות. הסבירו כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
סעיף א'
ציין: הזכות לשוויון.
הצג: אין להפלות אדם בשל זהותו, שיוכו סממן חיצוני או מגבלה כלשהי (דת, גזע, מין, העדפה מינית, צבע עור) (אלא במקרים של שונות רלוונטית לנושא הנידון-הבחנה מותרת).
בסס: "לדבריהם, בשל מחסור זה נוצר פער גדול באיכות השירותים הרפואיים בין אלה שהמדינה מספקת לתושבי הפריפריה ובין אלה הניתנים לתושבי אזור המרכז".
קשר: לדברי התושבים השלטון מפלה אותם לרעה ביחס לתושבי המרכז באיכות השירותים הרפואיים, דבר המהווה פגיעה בשוויון ומתן יחס שונה על בסיס לא רלוונטי - מקום המגורים.
למידע על פסיכומטרי ביואל גבע >>
יואל גבע
לא מתפשרים.
סעיף ב'
ציין: פנייה ליהודי התפוצות.
הצג: להתלכד סביב הישוב היהודי בעליה ובבניין. לעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.
בסס: "הכינוס נועד לעודד כאלפיים רופאים יהודים מרחבי העולם לעלות לארץ".
או: "זכאי שבות, ערכיים וציוניים, המעוניינים לעלות לארץ ומבקשים לקשור את גורלם בגורלה של מדינת ישראל. זהו מימוש של החזון הציוני".
קשר: הרצון לעידוד עליית רופאים יהודים לארץ הוא ביטוי להתלכדות סביב היישוב היהודי בעליה.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד
בראשית דרכה של הציונות היו שתי גישות עיקריות בנוגע למטרה שלה.
על פי הגישה האחת, מטרת הציונות הייתה להקים את מדינת ישראל ולייסד בה בית לאומי לעם ישראל. כלומר ישראל תהיה מדינת הלאום של העם היהודי. היא המולדת שחלמו יהודים מדורי דורות, ובה הם קיוו להחיות את שפת התנ"ך ולחדש את סמלי העם העתיקים הלקוחים מן המורשת.
על פי הגישה האחרת, מטרת הציונות הייתה שישראל תהיה מקלט ליהודים. במשך השנים עודדה מדינת ישראל את יהודי התפוצות לעלות לארץ לא רק כדי לחזק את עצמה, ולא רק בהנחה שכאן יהודים מממשים את זהותם אלא גם מתוך תפיסה שרק חיי היהודים בטוחים. אולי הדוגמאות המוכרות ביותר הן מבצע "שלח את עמי", מבצע ארוך שאפשר למאות אלפי יהודים מברית המועצות לחצות את מסך הברזל, ו"מבצע אחים" לחילוץ יהודי אתיופיה שהיו בסכנה.
ואז בבוקר מר, התפיסה הזאת השתנתה. כבר ראינו בעבר מלחמות ופיגועים, אבל אין צורך להסביר כמה אירועי הזוועה של 7 באוקטובר שונים מהם, וכיצד הם משקפים את הטענה שלפיה במימינו בטוח יותר להיות יהודי בחוץ לארץ, אולם במקביל אנו עדים להתפרצויות אנטישמיות בעולם. עבור יהודים בתפוצות מדובר ברעידת אדמה משולשת: ראשית פגיעה בתחושת הביטחון במדינות שבהן הם גרים, שנית ערעור המוסכמה של עוצמת ישראל, ושלישית פגיעה במעמד של ישראל כמקלט אפשרי. השאלה המתבקשת היא האם נוכל לומר בכנות ליהודי התפוצות שדואגים לעתידם ולעתיד ילדיהם, שמקומם איתנו?
נקווה שהכשל היה נקודתי ושישראל היא עדיין המקום הבטוח ליהודי העולם, אך לדעתי שיקום מעמדנו כמקלט בטוח לא יתרחש מייד. ולכן עד אז יש משקל רב יותר להיותה של מדינת ישראל בית לאומי. מכאן עולה השאלה, באיזו מידה עלינו להתחשב בדעות של יהודי העולם בבואנו לקבל החלטות, בעודנו מצפים להתגייסות שלהם בתרומות כספיות, בהסברה במקומות מגוריהם ובדרכים אחרות.
אירועי הזמן האחרון הבהירו שיש בינינו שותפות גורל. בשנים האחרונות הפערים בין ישראל והתפוצות הלכו והתרחבו, עד שב-7 באוקטובר התברר שהמשותף רב על המפריד. מאחר שישראל היא מדינה מפותחת ובה רוב יהודי, ואילו יהודי התפוצות הם מיעוט מפוזר בארצות רבות, החובה הראשונית להושיט יד בעת צרה מוטלת עלינו.
אשתמש במושג מתחום אחר, ואציע שנתייחס ליהודי התפוצות כאל שותפים בקואליציה. כפי שמפלגות המבקשות להקים קואליציה ולשמור אותה מוכנות להתפשר על סוגיות שנוגע לבהן יש דעות שונות, כך עלינו לפעול למען שימור הברית החשובה של ישראל ויהודי העולם.
דומני שבעת הזאת, ולפחות עד שנשוב להיות מקלט בטוח, מוטל עלינו להקדיש תשומת לב לאותו פן בחזון הציוני שראה את העיקר בהקמת בית לאומי לעם היהודי. כדי לשמור את השותפות, עלינו לקדם בלב שלם ובנפש חפצה פתרונות למחלוקות. כך נפעל למנוע ניכור והדרה, ונוכל לשתף פעולה עם אחינו בהתמודדות עם העתיד הבלתי נודע, שלנו ושלם.
(מעובד על פי: ט' הרצל, האם ישראל עדיין מקלט בטוח ליהודים?, YNET, 08/12/2023)
שימו לב: בשאלות 15–17 בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
16. הציגו ביטוי אחד למחויבות/אחריות של מדינת ישראל כלפי יהודי התפוצות, וביטוי אחד ליחס של יהודי התפוצות כלפי מדינת ישראל. הסבירו כיצד אחד מן הביטויים האלה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט מתוך הקובץ "":
שאלה 16
הצג: ביטוי אחד למחויבות של מדינת ישראל כלפי יהודי התפוצות, שמדינת ישראל היא גם מדינה השייכת לבני הלאום היהודי החיים מחוץ למדינה ושאינם אזרחי המדינה. מכאן, שמדינת ישראל מרגישה אחריות לשלומם ולביטחונם של יהודי התפוצות ובמקרים של פגיעה, גילוי אנטישמיות או אסון, המדינה מתגייסת לעזרתם, ע"י סיוע בעלייתם בגלוי או בחשאי ובהתערבות המדינה לטובת היהודים הנרדפים.
ביטוי אחד ליחס של יהודי התפוצות כלפי מגינת ישראל, סיוע פוליטי- פעולות של השדולה היהודית בקונגרס לקידום עניינים יהודים וקבלת החלטות לטובת ישראל. סיוע כלכלי- גיוס כספים למען המדינה למטרות ביטחוניות וכלכליות. מתן תרומות לפרויקטים חינוכיים ולמטרות חברתיות.
הסבר- אחד הביטויים שניתן לראות בקטע המציג את המחויבות של מדינת ישראל כלפי יהדות התפוצות בהעלאת אלפי יהודים מברית המועצות ואתיופיה באמצעות מבצעים רחבי היקף לטובתם של היהודים החיים במדינות אלו.
ציטוט: "במשך השנים עודדה מדינת ישראל את יהודי התפוצות לעלות לארץ ישראל לא רק כדי לחזק את עצמה, ולא רק בהנחה שכאן יהודים מממשים את זהותם אלא גם מתוך תפיסה שרק כאן חיי היהודים בטוחים. אולי הדוגמאות המוכרות ביותר הם מבצע "שלך את עמי", מבצע ארוך שאפשר למאות אלפי יהודים מברית המועצות לחצות את מסך הברזל ומבצע "אחים" לחילוץ יהודי אתיופיה שהיו בסכנה."
קישור: בקטע מתוארת המחויבות של מדינת ישראל ליהודי התפוצות: ברית המועצות ואתיופיה, מתוך תפיסה שרק במדינת ישראל חיי היהודים בטוחים. על פי המחויבות של מדינת ישראל, תפקיד המדינה ליהודים החיים בגולה לאפשר להם להעלות למדינת ישראל ובמידת הצורך לחצם במידה והם בסכנה.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ג
הציגו ביטוי אחד למחויבות ולאחריות של מדינת ישראל כלפי יהודי התפוצות וביטוי אחד למחויבות ולאחריות של יהודי התפוצות כלפי מדינת ישראל.
פתרון מהמסמך
יחסי מדינת ישראל ויהדות התפוצות: מדינת ישראל מביעה אחריות ומחויבות ליהודי התפוצות בעצם קיומו של חוק השבות. החוק מאפשר לכל יהודי, בכל זמן נתון, לעלות ולהתיישב במדינת ישראל. החוק כולל את בנו, אשתו ונכדו של היהודי. יהודי התפוצות, רואים במדינת ישראל את מדינת המקלט שלהם, ולכן מגלים אחריות ומחויבות למדינה. [הערה: דוגמה קונקרטית לביטוי האחריות של יהודי התפוצות כלפי ישראל לא אומתה מול מקור רשמי; המשפט שנמחק כאן אינו נתמך במקור.]
שאלון 34281 | חורף תשפ"א
16. בעקבות ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות, השרה העומדת בראש משרד התפוצות פנתה לאנשי הקהילה היהודית שם, ואמרה להם כי מדינת ישראל מעוניינת לסייע להם בתחום החינוך היהודי. הסיוע בתחום זה הוא חלק מתוכנית ייחודית שיזם משרד התפוצות. תוכנית זו תתרום לחיזוק הקשר בין מדינת ישראל ליהודים ברחבי העולם ולביסוס ייחודה של ישראל בהיותה מדינה יהודית. — ציין והצג את חוק היסוד שעליו מתבססת הפנייה לאנשי הקהילה היהודית. — הסבר כיצד חוק יסוד זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
ציין: חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. הצג: חוק יסוד הקובע את אופייה היהודי של מדינת ישראל וקובע מאפיינים ועקרונות יסוד יהודיים. החוק מסדיר את סמלי המדינה, קובע כי ירושלים היא בירת ישראל, קובע כי השפה העברית היא שפתה הרשמית (לערבית מעמד מיוחד שישמר), קובע כי המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית וכו'. החוק מגדיר את ישראל כמדינת העם היהודי שמממש בה את זכותו להגדרה עצמית.
הסבר: ציטוט: "תוכנית זו תתרום לחיזוק הקשר בין מדינת ישראל ליהודים ברחבי העולם ולביסוס ייחודה של ישראל בהיותה מדינה יהודית". קישור: השרה העומדת בראש משרד התפוצות מממשת את חוק יסוד זה משום שהיא מדגישה את הקשר בין יהודי התפוצות למדינת ישראל (סעיף 6 בחוק היסוד) וכן מדגישה כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית (סעיף 1 בחוק היסוד).
שאלון 34281 | קיץ תשפ"א
בימים אלה מתקיים בכנסת דיון על הצעה להקים "מנגנון היוועצות עם יהדות התפוצות" שיחייב את מדינת ישראל לשמוע את דעותיהם של יהודים מרחבי העולם בעניין החלטות שנקבעות בישראל ונוגעות להם. אולם הצעה זו, אם תתקבל, עשויה לפגוע במשמעות של האזרחות הישראלית.
ההצעה להקים מנגנון היוועצות עם יהודי התפוצות מעוררת את הקונפליקט היסודי בזהותה של מדינת ישראל: ישראל היא בית לעם היהודי, אך גם מדינה השואפת לקיים שוויון לכל אזרחיה. חוק השבות, שמעניק לכל יהודי כרטיס כניסה אוטומטי למדינת ישראל, מבטא אומנם את הצד היהודי במשוואה הזו, אך יהודי מפריז או מניו יורק, שמגיע לישראל ורוצה להיות חלק בלתי נפרד מן המקום הזה חייב להפוך לשם כך לאזרח ישראלי. כך צריך להיות במדינה דמוקרטית: האזרחות, על כל מה שנובע ממנה, היא זו שמעניקה את הזכות להשפיע על מה שמתחולל במדינה במגוון דרכים, שאחת מהן היא לקבוע את זהותם של נבחרי הציבור.
ישראלים רבים נחשפים לקהילות יהודיות בעולם, וטוב שכך. המפגש הזה תורם להיכרות עם זהויות יהודיות מגוונות. בעקבות מפגש זה, הם מבקשים לחזק את הקשרים בין ישראל ובין יהודי התפוצות. אולם הקשר שלנו, היהודים בישראל, עם יהודי העולם שייך לכובע אחד שלנו: הכובע הדתי, הלאומי והתרבותי. את הכובע הזה חובשים יהודי מפתח תקווה ויהודי מניו ג'רזי, יהודיה מבוואנוס איירס ויהודיה מרמת השרון. זוהי זהות תרבותית, דתית והיסטורית משותפת, חשובה ומשמעותית ואין להמעיט בערכה. אולם היהודים בישראל חובשים כובע נוסף - אזרחי, שאותו חובשים גם אזרחים ערבים מאום אל-פחם או מטייבה.
ביני לבין היהודי מניו יורק קרוותה ברית של עם עבר משותף; ביני לבין האזרח הערבי מנצרת כרותה ברית אזרחית: שנינו חיים באותה גברת ארץ, בוחרים את מנהיגנו, מממנים במיסים שלנו את פעולות הממשלה וקושרים את גורלנו יחד במקום הזה לטוב ולרע. הברית הזאת, ולא הברית עם היהודי מניו יורק, היא הברית הישראלית החשובה והמשמעותית בכל מה שקשור לעתידו של המקום הזה.
אין הכוונה להיתעלם מקולם של יהודי התפוצות, ובוודאי שלא להתנשא עליהם, בייחוד משום שאנו נהנים מתרומתם לתדמית של מדינת ישראל בעולם ומן הכספים שהם מגייסים לטובתה. דלת המדינה פתוחה תמיד לפני יהודי העולם המבקשים לבנות בה את ביתם, אך אין להעדיף את הברית עם יהודי התפוצות על פני הברית עם כלל האזרחים שחיים בישראל.
מדינת ישראל היא ביתם של אנשים שבחרו לחיות בה, והם, ורק הם, יקבעו באופן ישיר את גורלה. אם ישראל תהיה ביתו של העם היהודי כולו לפני שתהיה בית לאזרחי ישראל, יהודים ולא יהודים, היא תמעל בתפקידה ותפר את החוזה הבסיסי בין המדינה ובין אזרחיה.
(מעובד על פי א' הורביץ, "ישראל היא ביתם של היהודים אבל קודם של אזרחיה", מקור ראשון, 28/10/20)
ענה על שתיים מן השאלות 13-15 (לכל שאלה – 13 נקודות). שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
15. הצג שני ביטויים ליחס של יהודי התפוצות למדינת ישראל. הסבר כיצד אחד הביטויים של היחס של יהודי התפוצות למדינת ישראל בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
15. ביטויים ליחס של יהודי התפוצות למדינת ישראל הצג: בהיבט הכלכלי: יהדות התפוצות תורמת כספים לטובת פיתוחה של מדינת ישראל. דוגמאות לכך: הקמת מחלקות בבתי חולים ונטיעת יערות במדינת ישראל מכספי תרומות של יהודי התפוצות.
בהיבט הפוליטי: יהודים בעלי תפקידים במוסדות שלטון במדינות אחרות וכן יהודים בעלי יכולת וקשרים מסייעים למדינת ישראל ליצור קשרים חמים עם מדינות אחרות בעולם. קשרים אלה הם דיפלומטיים וכן קשרים כלכליים – מסחריים.
הסבר: בקטע רשום שיהדות התפוצות מגייסת כסף לטובת מדינת ישראל. בהיבט זה ניתן לראות את הקשר הכלכלי של יהודי התפוצות הרואים חובה וזכות לתרום כספים לטובת פיתוחה של מדינת ישראל, כמדינת כל יהודי העולם.
שאלון 34281 | חורף תש"ף
מדינת ישראל חגגה את העשור השביעי לעצמאותה. במושגים של חיי מדינה — ישראל היא עדיין מדינה צעירה
ולכן היא עדיין מצויה בתהליך של עיצוב דמותה וגיבוש צביונה.
מדינת ישראל מעצם היותה ביתו של העם היהודי מקבצת אליה לאורך כל השנים מאז הקמתה ועד היום יהודים
מכל רחבי תבל. המדינה גם מַ קְ צָ ה משאבים מיוחדים לסיוע ליהודים שנשקפת להם סכנה בארצות מושבם
ואף פועלת לעלייתם ארצה. בצד הגיוון באוכלוסייה מעצם מוצאם של האזרחים ממדינות שונות, יש גיוון גם
בדברים אחרים; הציבור היהודי בישראל מורכב מחילונים, דתיים וחרדים, וגם בקהילות אלה יש זרמים שונים
ומגוונים. בצד אלה יש בישראל גם אוכלוסיות לא יהודיות הנמנות עם אזרחיה ובהן: מוסלמים, נוצרים, דרוזים,
צ'רקסים ועוד.
הזהות הישראלית הולכת ומתגבשת ואף על פי כן גם כיום יש פערים משמעותיים בין הקבוצות השונות
המרכיבות את האוכלוסייה בישראל. קליטת העלייה היא תהליך ארוך ומורכב, ובעקבותיה נוצרים פערים
באוכלוסייה היהודית. כמו כן יש להזכיר גם פערים אחרים בחברה הישראלית המציבים בפנינו אתגרים חשובים
ובהם: שילוב המיעוט הערבי בחברה, חתירה לשוויון בתחום המגדרי, צמצום הפערים המעמדיים ההולכים
ומתרחבים בחברה שלנו וכן התמודדות עם תופעה מדאיגה של הקצנת השיח הציבורי, שנהפך בוטה ואלים
יותר ויותר. אלו הם אתגרים לא פשוטים.
אם כן, הפסיפס האנושי המגוון בישראל ומציאות החיים המורכבת בה מעלים את השאלה מה מחבר, משלב
ומלכד את מגוון האוכלוסיות במדינה ומאפשר להן להיות חברה אחת המקיימת את חייה במדינה ריבונית וחיה
בה בבטחה.
בעיניי, המפתח לקיום החיים המשותפים במדינה הזו הוא בראש ובראשונה החוסן של הדמוקרטיה בישראל,
המושתתת על ערכי יסוד אוניברסליים, על סובלנות כלפי האחר ועל כיבוד זכויות אדם. לכידות חברתית מחייבת
התאגדות סביב מכנה משותף, רחב ככל שיהיה, שיכול לגבש את מגוון האוכלוסיות לכדי חברה אחת ולהבטיח
קיום של חיים משותפים — כל אוכלוסייה לפי הייחוד שלה, זו בצד זו.
האבות המייסדים של מדינת ישראל הדגישו במגילת העצמאות את החשיבות של הערכים: חירות, חופש דת,
חופש מצפון, צדק ושוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחי המדינה ללא הבדל דת, גזע ומין.
עם זה, ההגשמה של ערכים אלה היא משימה לא פשוטה. כבר בימיה הראשונים של המדינה התעוררו
מחלוקות באשר לאופן שבו יש להפוך את חזון הדמוקרטיה בישראל מחלום למציאות. לעיתים ערכים של
שוויון והחובה להגן על חירויות הפרט מתנגשים עם המחויבות לאפשר לקבוצות השונות באוכלוסייה לבוא
לידי ביטוי ולנהוג בהתאם לאמונתן ולתרבותן, ועל זה יש לתת את הדעת. ואכן המחוקק הכיר למשל בצורך
באוטונומיה במערכת החינוך, ועיגן זאת בחוק שעל פיו כל קבוצה המבקשת לשמור על דתה ועל שפתה
יכולה לקיים מערכת חינוך נפרדת ותוכנית לימודים הייחודית לה. גם בית המשפט התייחס לשאיפה זו
והתחשב בכך בפסיקותיו.
ללא ספק, ההכרה בערכים הדמוקרטיים שלאורם הוקמה מדינת ישראל היא הגרעין המאפשר את קיום החיים
המשותפים שלנו כאן. מדינת ישראל תוכל להמשיך לשגשג ולפרוח רק אם כל חלקי האוכלוסייה, על אף
השונות ביניהם, יתלכדו סביב ערכים אלה.
אנו, אנשי המשפט, מחויבים למשימה זו עוד מראשית ימי המדינה, אך חשוב לזכור כי מימוש המשימה כרוך
בתהליך ארוך ומורכב המצריך פעולה חינוכית, ציבורית, תרבותית וחברתית משולבת, וכי על כל אחד ואחת
מאיתנו לעדור היטב בערוגתו למען הטמעת ערכים אלה בעומק ההוויה החברתית שלנו.
)מעובד על פי: נאום של אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון, מאתר הרשות השופטת, 15/4/2018(
שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
.13 הצג את המחויבות והאחריות של מדינת ישראל כלפי יהודי התפוצות.
הסבר כיצד מחויבות זו באה לידי ביטוי בקטע
פתרון מהמסמך
הצג: המחויבות והאחריות של מדינת ישראל כלפי יהודי התפוצות- מחויבות המדינה ליהדות
התפוצות באה לידי בתחומים שונים המבטאים את תפישתה כמדינת הלאום של כל העם היהודי.
ביניהם ניתן למנות:
.1 חוק השבות וחוק האזרחות המאפשרים לכל יהודי לעלות לישראל ולקבל אזרחות
בה.
.2 מוסדות רשמיים של המדינה המטפלים בחיזוק זהותה היהודית של יהדות התפוצות
ובעלייתה לישראל )למשל: ההסתדרות הציונית העולמית המעוגנת בחוק, קיומו של
שר לענייני תפוצות ושר קליטה(.
.3 התגייסות המדינה לטובת יהודים המצויים במצוקה ברחבי העולם.
.4 החוק הפלילי של מדינת ישראל מאפשר ענישה של מי שפגע ביהודי על רקע יהדותו
גם אם עשה זאת מחוץ לשטחה של המדינה וכלפי יהודי שאיננו אזרח המדינה.
הסבר:
ציטוט: "המדינה גם מקצה משאבים מיוחדים לסיוע ליהודים שנשקפת להם סכנה בארצות
מושבם ואף פועלת לעלייתם ארצה."
קישור: מדינת ישראל מחויבת ליהדות התפוצות בתחומים שונים. אחד מהם הוא התגייסות
המדינה לטובת יהודים המצויים במצוקה ברחבי העולם. מחויבות זו באה לידי ביטוי בקטע בכך
שנאמר שהמדינה מקצה משאבים מיוחדים לסיוע ליהודים שנשקפת להם סכנה בארצות מושבם
ואף פועלת לעלייתם ארצה. מחויבות זו המתממשת בקטע מבטאת את תפישתה של מדינת ישראל
כמדינת הלאום של כל העם היהודי.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ט
.7 הצג שני ביטויים ליחס של יהודי התפוצות כלפי מדינת ישראל.
פתרון מהמסמך
שני ביטויים ליחס של יהדות התפוצות כלפי מדינת ישראל: תמיכה פוליטית בישראל – על ידי ארגונים ושדולות המשתדלים להשפיע על ממשלותיהם לתמוך בישראל בהקשרים שונים תמיכה כלכלית – לאורך השנים תומכת יהדות התפוצות בפעילויות שונות בישראל בסכומים גדולים
שאלון 34281 | חורף תשע"ח
.7 הצג שני ביטויים למחויבות ולאחריות של מדינת ישראל ליהודי התפוצות.
פתרון מהמסמך
ביטויים למחויבות ולאחריות של מדינת ישראל ליהודי התפוצות - על הנבחן היה להציג שני
ביטויים:
- חוק השבות וחוק האזרחות - מאפשרים לכל יהודי לעלות לישראל ולקבל אזרחות בה.
- מדינת ישראל ערבה לשלומם וביטחונם של יהודי התפוצות – בחוק העונשין הישראלי
ישנו סעיף המאפשר למדינת ישראל להעמיד לדין אזרחים של מדינות אחרות, אשר פגעו
ביהודים רק משום יהדותם, ואין זה משנה אם אותם יהודים הם אזרחי ישראל
(ולמעשה ההגנה מכוונת ליהודים שהם אינם אזרחי ישראל).
- במקרים של צרה מדינת ישראל עוזרת ליהודים הנרדפים – ישראל מבצעת "עליות
הצלה", במקרה של איום על שלום הקהילה במדינה מסוימת. לדוגמא, מדינת ישראל
העלתה יהודים מאתיופיה במבצעים מיוחדים ותוך סיכון חייליה.
שלט לכיתה: מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
