עקרון שלטון החוק

21 שאלות בגרות במאגר הנושא | מועדים: חורף תשפ"ו, קיץ תשפ"ו, חורף תשפ"ה, קיץ תשפ"ה, קיץ תשפ"ד, חורף תשפ"ד, חורף תשפ"ג, קיץ תשפ"ג

השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה

עקרון שלטון החוק

שקף 1: עקרון שלטון החוק
טקסט השקף לקריאה נוחה

עקרון שלטון החוק

אזרחות | שאלון 34281

מצגת לימוד לבגרות

מפת הנושא

שקף 2: מפת הנושא
טקסט השקף לקריאה נוחה

מפת הנושא

יחידה 1

טענה

יחידה 2

סוג עבריינות: פלילית רגילה

יחידה 3

הזכות לחופש הביטוי

יחידה 4

עיקרון שלטון החוק

יחידה 5

פקודה בלתי חוקית

יחידה 6

פקודה בלתי חוקית בעליל

יחידה 7

סוג העבריינות: עבריינות פלילית

יחידה 8

עבריינות פלילית רגילה

עקרון שלטון החוק

שקף 3: עקרון שלטון החוק
טקסט השקף לקריאה נוחה

עקרון שלטון החוק

1

טענה

אני בעד הצעת החוק לנקוט מעצרים מנהליים בהיקף נרחב יותר מזה שננקטו עד כה, למשל גם כלפי פעילים בארגוני פשע בישראל

2

סוג עבריינות: פלילית רגילה

עבירה על חוק, המבוצעת על ידי אדם שפועל בדרך אקטיבית – פעילה, לרוב אלימה

3

הזכות לחופש הביטוי

הזכות לחופש הביטוי קובעת שיש לאפשר לכל אדם לומר את דעת ו/או את השקפת עולמו

עקרון שלטון החוק - המשך

שקף 4: עקרון שלטון החוק - המשך
טקסט השקף לקריאה נוחה

עקרון שלטון החוק - המשך

1

עיקרון שלטון החוק

עיקרון הקובע שהחוק במדינה הדמוקרטית נקבע על ידי רשות מחוקקת הנבחרת על ידי האזרחים

2

פקודה בלתי חוקית

הוראה הניתנת על ידי מפקד מוסמך או רשות מוסמכת אך סותרת את החוק או את הנחיות הצבא או חורגת מסמכות נותן הפקודה. במסגרת צבאית חובה לציית להוראה זו/ אי ציות יגרום להעמדה לדין של הפקוד. נותן ההוראה נושא באחריות של הפרת החוק. במסגרת אזרחית אין חובה לציית להוראה/פקודה בלתי חוקית

עקרון שלטון החוק - המשך

שקף 5: עקרון שלטון החוק - המשך
טקסט השקף לקריאה נוחה

עקרון שלטון החוק - המשך

1

פקודה בלתי חוקית בעליל

הוראה אשר ניתנת על ידי מפקד מוסמך או רשות מוסמכת. ההוראה סותרת ערכי מוסר ומצפון אנושי בסיסיים/ "דגל שחור" מתנוסס מעליה/ "אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב"/ אי החוקיות ואי המוסריות גלויה ומובהקת. חובה שלא לציית לפקודה זו אפילו במסגרת צבאית. ציות יגרום להעמדה לדין של נותן הפקודה והמבצע

2

סוג העבריינות: עבריינות פלילית

עבריינות היא פעולה שנעשית בניגוד לחוק, והשלטון רואה בה מזיקה או מסוכנת לחברה ולכן יש להעניש עליה

עקרון שלטון החוק - המשך

שקף 6: עקרון שלטון החוק - המשך
טקסט השקף לקריאה נוחה

עקרון שלטון החוק - המשך

1

עבריינות פלילית רגילה

הפרת החוק נעשית ממניעים של תועלת אישית של טובת הנאה עצמית, ולא ממניעים מוסריים. לדוג': רצח, אונס, גניבה, שוד, תקיפה רמאות

2

לאומיות אתנית – תרבותית

השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית/ לניהול לאומיות אתנית-תרבותית עצמי בתוך מדינה

3

הזכות לחופש הדת

זכותו של כל אדם להחזיק בכל אמונה, להשתייך לכל קבוצה דתית, לקיים כל טקס, מנהג, או פולחן

עקרון שלטון החוק - המשך

שקף 7: עקרון שלטון החוק - המשך
טקסט השקף לקריאה נוחה

עקרון שלטון החוק - המשך

1

הבדל ראשון

חובת הביצוע בצו בלתי חוקי חלה חובת ביצוע על מקבל הצו, ואילו לגבי צו בלתי חוקי בעליל חל איסור על ביצוע הצו. הבדל שני: תוכן הצו תוכנו של צו בלתי חוקי מנוגד לחוק הפורמלי, ואילו תוכנו של הצו בלתי חוקי בעליל מנוגד למוסר ולהיגיון הבריא

2

עקרון שלטון החוק

עקרון דמוקרטי לפיו הן האזרחים, והן רשויות השלטון כפופים לחוק וחייבים לציית לו. החוק נחקק ע"י הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי (כלומר, גם החוק עצמו נחקק לפי כללים מסוימים ובהלימה לערכים דמוקרטיים)

עקרון שלטון החוק - המשך

שקף 8: עקרון שלטון החוק - המשך
טקסט השקף לקריאה נוחה

עקרון שלטון החוק - המשך

1

מוסדות וגופים שלטוניים שהוסמכו לכך בחוק כגון

מבקר המדינה, הפרלמנט, מערכת המשפט

ועוד. המוסדות מפרסמים דו"חות, המציגים את פעולות השלטון ומעודדים דיון ציבורי באשר

2

מושגי מפתח לחזרה

טענה

סוג עבריינות: פלילית רגילה

הזכות לחופש הביטוי

עיקרון שלטון החוק

פקודה בלתי חוקית

פקודה בלתי חוקית בעליל

אולם דיונים בבית המשפט העליון

שקף 9: אולם דיונים בבית המשפט העליון
טקסט השקף לקריאה נוחה

אולם דיונים בבית המשפט העליון

מה רואים?

צילום צבע: אולם דיונים עם קשתות לבנות, עמודים וספסלי עץ; בצד הרחוק שולחן מוגבה עם שלושה כיסאות אדומים, שני דגלי ישראל וסמל המדינה על הקיר מעליהם; מספר אנשים יושבים באולם, אחד מהם לבוש גלימה שחורה. לפי תיאור הצלם, זהו אולם ב' בבית המשפט העליון בירושלים (2017). השקף ממחיש את בית המשפט כמקום שבו נבחנת כפיפותם של הפרט והרשויות לחוק - ליבת עקרון שלטון החוק.

קרדיט: צילום: Avi1111 (dr. avishai teicher), 2017, רישיון CC BY-SA 4.0. מקור: ויקישיתוף קובץ המקור

השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תשפ"ו

שקף 10: השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תשפ"ו
טקסט השקף לקריאה נוחה

השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תשפ"ו

השאלה המקורית

האם יישוב רשאי להכריז על צביונו? זו השאלה המונחת לפתחנו.

על פסגה מוריקה, בין גבעות ועמקים, עומד יישוב ותיק ומסביר פנים. ומי גר ביישוב? 400 משפחות, רוב התושבים חילונים ומיעוטם דתיים ומסורתיים. יום אחד הציבו דיירי היישוב שלט: "ניל"י - יישוב קהילתי חילוני". שלט זה עומד במוקד העתירה שלפנינו, שהגישו כמה מתושבי היישוב ניל"י נגד הוועד המקומי ונגד גורמים נוספים, בדרישה להסיר מהשלט ומכל פרסום שנוגע ליישוב את הגדרתו "חילוני".

העותרים העלו כמה טענות.

ראשית, נטען כי הוועד המקומי של היישוב, בתמיכת המועצה האזורית, פעל בחוסר סמכות בהגדירו את היישוב "חילוני". לטענתם, רשות שלטונית אינה מוסמכת להגדיר את היישוב לפי השתייכות דתית או לאומית ולכפות הגדרה זו על תושביה, כמו כן הגדרת היישוב ניל"י באופן זה בשלט הכניסה מבטלת למעשה את הגדרתו "יישוב קהילתי", כפי שנקבע על פי תקנון ההתאגדות שלו עצמו.

בנוגע לטענה זו, הבהיר אחד השופטים כי הסמכות קשורה בכלל היסודי ולפיו רשויות השלטון - בלא יוצאות מן הכלל - אינן רשאיות לפעול אלא במסגרת הסמכות שהוקצתה להן בכללים ובתקנות.

השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תשפ"ו (המשך)

שקף 11: השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תשפ"ו (המשך)
טקסט השקף לקריאה נוחה

השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תשפ"ו (המשך)

השאלה המקורית

שנית, העותרים טענו כי תיאור אופיו של היישוב "חילוני" מפלה אותם לרעה, ואינו דרוש למטרה לגיטימית וראויה. לגישת העותרים, הגדרת יישוב לפי השתייכות לאומית או עדתית, אמונה דתית, נטייה מינית וכיוצא בזה טומנת בחובה קיפוח ופגיעה בתושבים. כך, הגדרת זהות כללית ליישוב מדירה תושבים שאינם משתייכים לאותה הגדרה, מסמנת אותם כחריגים ל"נורמה" ומעבירה מסר שלפיו יש קבוצת תושבים "מועדפת" וקבוצת תושבים "סוג ב", שאינה רצויה בקהילה. מסרים אלה גורמים לתחושת עלבון והשפלה.

השופטים דחו את העתירה ברוב של שניים נגד אחד. לדעת רוב השופטים, התקנת השלט נעשתה בסמכות, ואין בה פגיעה בזכויות העותרים. לדבריהם, העתירה אינה נוגעת למתן שירותים מוניציפליים (של רשות מקומית), למניעה או להגבלה של שירותי דת, או למניעת זכותם של מי מתושבי היישוב לחיות בו ולנהוג לפי צו אמונתו ומצפונו. הצדדים לא חלקו על כי ועד היישוב צריך לספק שירותים ואמצעים ראויים בנסיבות העניין כדי לאפשר קיום אורח חיים דתי לתושבים המעוניינים בכך.

אחד השופטים הוסיף כי יש להצר על כי המחלוקת בין הצדדים הובאה מלכתחילה לפתחו של בית המשפט. סוגיות עקרוניות וחשובות בחברה הישראלית המורכבת מקבוצות שונות - כמו חילונים ודתיים - ראוי שייפתרו בדרך דמוקרטית של הידברות והחלטה משותפת בין הרשות המקומית לבין תושביה, ובין התושבים לבין עצמם, למרות ההבדלים ביניהם. עם זאת, משהובאה העתירה לפתחו של בית המשפט, נדרשת הכרעה. העתירה לא התקבלה.

השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תשפ"ו (המשך)

שקף 12: השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תשפ"ו (המשך)
טקסט השקף לקריאה נוחה

השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תשפ"ו (המשך)

השאלה המקורית

השופט סיים את דבריו כפי שפתח אותם, בהשראת הסיפור "דירה להשכיר" מאת לאה גולדברג, והביע תקווה כי סיפורם של תושבי ניל"י יסתיים כסיפורם של דיירי המגדל: "על פסגה מוריקה, בין גבעות ועמקים, עומד יישוב ותיק ומסביר פנים, וביישוב גרים עד היום, שכנים טובים חיי שלום".

(מעובד על פי פסק דין של בג"ץ: "האם רשאי יישוב להכריז על צביונו? זו השאלה המונחת לפתחנו".)

(שימו לב: השאלות בעמוד הבא.)

שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת המושג) ענו על פי מה שלמדתם ולא על פי הקטע.

בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.

13.

— הציגו את העיקרון הדמוקרטי: עקרון שלטון החוק.

— צטטו מן הקטע משפט (אחד או יותר) המתייחס לעיקרון זה.

— הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.

מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | חורף תשפ"ו

שקף 13: מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | חורף תשפ"ו
טקסט השקף לקריאה נוחה

מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | חורף תשפ"ו

תשובות מוצעות

ציין: עקרון שלטון החוק הצג: חובת הציות לחוק חלה על כולם/האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק/ קיימת מערכת חוקים אחת שכולם חייבים לציית לה. החוק נחקק ע"י הרשות המחוקקת בתהליך קבוע בחוק/ בהליך דמוקרטי. החוק חייב להיות כללי – לחול על כלל האזרחים, פומבי- גלוי וידוע לאזרחים ובהיר - כתוב בשפה ברורה. ציטוט: "בנוגע לטענה זו, הבהיר אחד השופטים כי הסמכות קשורה בכלל היסודי ולפיו רשויות השלטון – בלא יוצאות מן הכלל, אינן רשאיות לפעול אלא במסגרת הסמכות שהוקנתה להן בכללים ובתקנות". הסבר: עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע בכך שהשופט אומר כי כולם כפופים לחוק - גם האזרחים וגם רשויות השלטון, ועל כן גם רשות שלטונית אינה יכולה לפעול אלא במסגרת החוק (הכללים והתקנות).

התשובות מאוסף לא רשמי ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך.

מה שואלים על זה בבגרות

שקף 14: מה שואלים על זה בבגרות
טקסט השקף לקריאה נוחה

מה שואלים על זה בבגרות

ציון מושג + הצגתו (הגדרה מהלימוד, לא מהקטע)

הסבר תופעה או סיבות בעזרת החומר שלמדתם

ביסוס הטענה בציטוט או התייחסות ישירה לקטע

השוואה: דמיון והבדל בין מושגים או גישות

נימוק עמדה באמצעות מושגים מקצועיים

נושאי המצגת

סוג עבריינות: פלילית רגילה

הזכות לחופש הביטוי

עיקרון שלטון החוק

פקודה בלתי חוקית

פקודה בלתי חוקית בעליל

סוג העבריינות: עבריינות פלילית

עבריינות פלילית רגילה

לאומיות אתנית – תרבותית

טעויות נפוצות

שקף 15: טעויות נפוצות
טקסט השקף לקריאה נוחה

טעויות נפוצות

✗ כותבים את ההגדרה (הצג) מתוך הקטע במקום מהחומר שלמדתם - ההגדרה חייבת לבוא מהלימוד.

✗ מציינים את המושג בלי להציג אותו - ציון בלבד לא מספיק.

✗ שוכחים לקשר את ההסבר לקטע עצמו - חובה ציטוט או התייחסות ישירה לקטע.

✗ כותבים תשובה כללית בלי המושגים המקצועיים מהמחוון.

סרטון להבנה

שקף 16: סרטון להבנה
טקסט השקף לקריאה נוחה

סרטון להבנה

לצפייה

צפו בסרטון "אזרחות שלטון החוק" - גם בעמוד הנושא, בלשונית "סרטון".

https://www.youtube.com/watch?v=Oh9mcOJVb-c

הסרטון הוא קישור חיצוני (YouTube) ולא נבדק מול תוכן השאלון או מחוון משרד החינוך.

סיכום

שקף 17: סיכום
טקסט השקף לקריאה נוחה

סיכום

עברו שוב על נושאי המצגת, תרגלו במשחקים, ונסו את שאלת הבגרות בעמוד הנושא.

בהצלחה!

תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.

הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.

חידון אמריקאי

משחק התאמה: מושג והגדרה

שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ו
להלן תמלול התוכן המופיע בקובץ "": האם יישוב רשאי להכריז על צביונו? זו השאלה המונחת לפתחנו. על פסגה מוריקה, בין גבעות ועמקים, עומד יישוב ותיק ומסביר פנים. ומי גר ביישוב? 400 משפחות, רוב התושבים חילונים ומיעוטם דתיים ומסורתיים. יום אחד הציבו דיירי היישוב שלט: "ניל"י - יישוב קהילתי חילוני". שלט זה עומד במוקד העתירה שלפנינו, שהגישו כמה מתושבי היישוב ניל"י נגד הוועד המקומי ונגד גורמים נוספים, בדרישה להסיר מהשלט ומכל פרסום שנוגע ליישוב את הגדרתו "חילוני". העותרים העלו כמה טענות. ראשית, נטען כי הוועד המקומי של היישוב, בתמיכת המועצה האזורית, פעל בחוסר סמכות בהגדירו את היישוב "חילוני". לטענתם, רשות שלטונית אינה מוסמכת להגדיר את היישוב לפי השתייכות דתית או לאומית ולכפות הגדרה זו על תושביה, כמו כן הגדרת היישוב ניל"י באופן זה בשלט הכניסה מבטלת למעשה את הגדרתו "יישוב קהילתי", כפי שנקבע על פי תקנון ההתאגדות שלו עצמו. בנוגע לטענה זו, הבהיר אחד השופטים כי הסמכות קשורה בכלל היסודי ולפיו רשויות השלטון - בלא יוצאות מן הכלל - אינן רשאיות לפעול אלא במסגרת הסמכות שהוקצתה להן בכללים ובתקנות. שנית, העותרים טענו כי תיאור אופיו של היישוב "חילוני" מפלה אותם לרעה, ואינו דרוש למטרה לגיטימית וראויה. לגישת העותרים, הגדרת יישוב לפי השתייכות לאומית או עדתית, אמונה דתית, נטייה מינית וכיוצא בזה טומנת בחובה קיפוח ופגיעה בתושבים. כך, הגדרת זהות כללית ליישוב מדירה תושבים שאינם משתייכים לאותה הגדרה, מסמנת אותם כחריגים ל"נורמה" ומעבירה מסר שלפיו יש קבוצת תושבים "מועדפת" וקבוצת תושבים "סוג ב", שאינה רצויה בקהילה. מסרים אלה גורמים לתחושת עלבון והשפלה. השופטים דחו את העתירה ברוב של שניים נגד אחד. לדעת רוב השופטים, התקנת השלט נעשתה בסמכות, ואין בה פגיעה בזכויות העותרים. לדבריהם, העתירה אינה נוגעת למתן שירותים מוניציפליים (של רשות מקומית), למניעה או להגבלה של שירותי דת, או למניעת זכותם של מי מתושבי היישוב לחיות בו ולנהוג לפי צו אמונתו ומצפונו. הצדדים לא חלקו על כי ועד היישוב צריך לספק שירותים ואמצעים ראויים בנסיבות העניין כדי לאפשר קיום אורח חיים דתי לתושבים המעוניינים בכך. אחד השופטים הוסיף כי יש להצר על כי המחלוקת בין הצדדים הובאה מלכתחילה לפתחו של בית המשפט. סוגיות עקרוניות וחשובות בחברה הישראלית המורכבת מקבוצות שונות - כמו חילונים ודתיים - ראוי שייפתרו בדרך דמוקרטית של הידברות והחלטה משותפת בין הרשות המקומית לבין תושביה, ובין התושבים לבין עצמם, למרות ההבדלים ביניהם. עם זאת, משהובאה העתירה לפתחו של בית המשפט, נדרשת הכרעה. העתירה לא התקבלה. השופט סיים את דבריו כפי שפתח אותם, בהשראת הסיפור "דירה להשכיר" מאת לאה גולדברג, והביע תקווה כי סיפורם של תושבי ניל"י יסתיים כסיפורם של דיירי המגדל: "על פסגה מוריקה, בין גבעות ועמקים, עומד יישוב ותיק ומסביר פנים, וביישוב גרים עד היום, שכנים טובים חיי שלום". (מעובד על פי פסק דין של בג"ץ: "האם רשאי יישוב להכריז על צביונו? זו השאלה המונחת לפתחנו".) (שימו לב: השאלות בעמוד הבא.) שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת המושג) ענו על פי מה שלמדתם ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע. 13. — הציגו את העיקרון הדמוקרטי: עקרון שלטון החוק. — צטטו מן הקטע משפט (אחד או יותר) המתייחס לעיקרון זה. — הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.

כתבו את תשובתכם:

פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
ציין: עקרון שלטון החוק הצג: חובת הציות לחוק חלה על כולם/האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק/ קיימת מערכת חוקים אחת שכולם חייבים לציית לה. החוק נחקק ע"י הרשות המחוקקת בתהליך קבוע בחוק/ בהליך דמוקרטי. החוק חייב להיות כללי – לחול על כלל האזרחים, פומבי- גלוי וידוע לאזרחים ובהיר - כתוב בשפה ברורה. ציטוט: "בנוגע לטענה זו, הבהיר אחד השופטים כי הסמכות קשורה בכלל היסודי ולפיו רשויות השלטון – בלא יוצאות מן הכלל, אינן רשאיות לפעול אלא במסגרת הסמכות שהוקנתה להן בכללים ובתקנות". הסבר: עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע בכך שהשופט אומר כי כולם כפופים לחוק - גם האזרחים וגם רשויות השלטון, ועל כן גם רשות שלטונית אינה יכולה לפעול אלא במסגרת החוק (הכללים והתקנות).
עקרון שלטון החוק (21 שאלות)
שאלון 34281 | חורף תשפ"ו
האם יישוב רשאי להכריז על צביונו? זו השאלה המונחת לפתחנו. על פסגה מוריקה, בין גבעות ועמקים, עומד יישוב ותיק ומסביר פנים. ומי גר ביישוב? 400 משפחות, רוב התושבים חילונים ומיעוטם דתיים ומסורתיים. יום אחד הציבו דיירי היישוב שלט: "ניל"י - יישוב קהילתי חילוני". שלט זה עומד במוקד העתירה שלפנינו, שהגישו כמה מתושבי היישוב ניל"י נגד הוועד המקומי ונגד גורמים נוספים, בדרישה להסיר מהשלט ומכל פרסום שנוגע ליישוב את הגדרתו "חילוני". העותרים העלו כמה טענות. ראשית, נטען כי הוועד המקומי של היישוב, בתמיכת המועצה האזורית, פעל בחוסר סמכות בהגדירו את היישוב "חילוני". לטענתם, רשות שלטונית אינה מוסמכת להגדיר את היישוב לפי השתייכות דתית או לאומית ולכפות הגדרה זו על תושביה, כמו כן הגדרת היישוב ניל"י באופן זה בשלט הכניסה מבטלת למעשה את הגדרתו "יישוב קהילתי", כפי שנקבע על פי תקנון ההתאגדות שלו עצמו. בנוגע לטענה זו, הבהיר אחד השופטים כי הסמכות קשורה בכלל היסודי ולפיו רשויות השלטון - בלא יוצאות מן הכלל - אינן רשאיות לפעול אלא במסגרת הסמכות שהוקצתה להן בכללים ובתקנות. שנית, העותרים טענו כי תיאור אופיו של היישוב "חילוני" מפלה אותם לרעה, ואינו דרוש למטרה לגיטימית וראויה. לגישת העותרים, הגדרת יישוב לפי השתייכות לאומית או עדתית, אמונה דתית, נטייה מינית וכיוצא בזה טומנת בחובה קיפוח ופגיעה בתושבים. כך, הגדרת זהות כללית ליישוב מדירה תושבים שאינם משתייכים לאותה הגדרה, מסמנת אותם כחריגים ל"נורמה" ומעבירה מסר שלפיו יש קבוצת תושבים "מועדפת" וקבוצת תושבים "סוג ב", שאינה רצויה בקהילה. מסרים אלה גורמים לתחושת עלבון והשפלה. השופטים דחו את העתירה ברוב של שניים נגד אחד. לדעת רוב השופטים, התקנת השלט נעשתה בסמכות, ואין בה פגיעה בזכויות העותרים. לדבריהם, העתירה אינה נוגעת למתן שירותים מוניציפליים (של רשות מקומית), למניעה או להגבלה של שירותי דת, או למניעת זכותם של מי מתושבי היישוב לחיות בו ולנהוג לפי צו אמונתו ומצפונו. הצדדים לא חלקו על כי ועד היישוב צריך לספק שירותים ואמצעים ראויים בנסיבות העניין כדי לאפשר קיום אורח חיים דתי לתושבים המעוניינים בכך. אחד השופטים הוסיף כי יש להצר על כי המחלוקת בין הצדדים הובאה מלכתחילה לפתחו של בית המשפט. סוגיות עקרוניות וחשובות בחברה הישראלית המורכבת מקבוצות שונות - כמו חילונים ודתיים - ראוי שייפתרו בדרך דמוקרטית של הידברות והחלטה משותפת בין הרשות המקומית לבין תושביה, ובין התושבים לבין עצמם, למרות ההבדלים ביניהם. עם זאת, משהובאה העתירה לפתחו של בית המשפט, נדרשת הכרעה. העתירה לא התקבלה. השופט סיים את דבריו כפי שפתח אותם, בהשראת הסיפור "דירה להשכיר" מאת לאה גולדברג, והביע תקווה כי סיפורם של תושבי ניל"י יסתיים כסיפורם של דיירי המגדל: "על פסגה מוריקה, בין גבעות ועמקים, עומד יישוב ותיק ומסביר פנים, וביישוב גרים עד היום, שכנים טובים חיי שלום". (מעובד על פי פסק דין של בג"ץ: "האם רשאי יישוב להכריז על צביונו? זו השאלה המונחת לפתחנו".) (שימו לב: השאלות בעמוד הבא.) שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת המושג) ענו על פי מה שלמדתם ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע. 13. — הציגו את העיקרון הדמוקרטי: עקרון שלטון החוק. — צטטו מן הקטע משפט (אחד או יותר) המתייחס לעיקרון זה. — הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
פתרון מהמסמך
ציין: עקרון שלטון החוק הצג: חובת הציות לחוק חלה על כולם/האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק/ קיימת מערכת חוקים אחת שכולם חייבים לציית לה. החוק נחקק ע"י הרשות המחוקקת בתהליך קבוע בחוק/ בהליך דמוקרטי. החוק חייב להיות כללי – לחול על כלל האזרחים, פומבי- גלוי וידוע לאזרחים ובהיר - כתוב בשפה ברורה. ציטוט: "בנוגע לטענה זו, הבהיר אחד השופטים כי הסמכות קשורה בכלל היסודי ולפיו רשויות השלטון – בלא יוצאות מן הכלל, אינן רשאיות לפעול אלא במסגרת הסמכות שהוקנתה להן בכללים ובתקנות". הסבר: עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע בכך שהשופט אומר כי כולם כפופים לחוק - גם האזרחים וגם רשויות השלטון, ועל כן גם רשות שלטונית אינה יכולה לפעול אלא במסגרת החוק (הכללים והתקנות).
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ו
18. בימי הלחימה נתרם כסף למען תושבי אחת הערים בקו העימות כדי לספק להם מזון וציוד. באחרונה נעצרו ראש העיר וכמה ממקורביו שניהלו כספים אלה. על פי החשד, חלק מכספי התרומות הועברו לכיסו הפרטי של ראש העיר ולמקורביו. — ציינו והציגו על פי הקטע את סוג העבריינות שבגינה נעצר ראש העיר. — צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי עבריינות זו באה לידי ביטוי בקטע. — הסבירו כיצד עבריינות זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
פתרון מהמסמך
18. עבריינות שלטונית אישית הצג: סוג עבריינות זה נעשה על ידי אדם המכהן בתפקיד בשלטון בזמן ביצוע העבירה. העבריינות נעשית מתוך אינטרס אישי ותוך כדי ניצול הכוח השלטוני בניגוד לחוק ובצורה לא ראויה. עבריינות מסוג זה מהווה מודל שלילי לציבור ומטופלת על ידי היועץ המשפטי לממשלה, המשטרה ובתי המשפט. ציטוט: "באחרונה נעצרו ראש עיר וכמה ממקורביו שניהלו כספים אלה. על פי החשד חלק מכספי התרומות הועברו לכיסו הפרטי של ראש העיר ולמקורביו." הסבר: על פי הציטוט ראש עיר שהוא נציג ציבור, ניצל את כוחו השלטוני ולקח לכיסו הפרטי כספים בניגוד לחוק. כך למעשה ביצע עבריינות שלטונית אישית, שכן מדובר בנציג ציבור, שפועל בצורה לא חוקית למען האינטרס האישי שלו.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ה
19. בעת האחרונה הועלתה הצעת חוק ולפיה הרשויות יוכלו לנקוט מעצרים בהיקף נרחב יותר מזה שנקטו עד כה, למשל גם כלפי פעילים בארגוני פשע בישראל. המטרה היא למנוע או לצמצם פשיעה חמורה. יש התומכים בהצעת החוק ויש המתנגדים לה. הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות — נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לשלכם. בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה: א. טענה — הציגו את עמדתכם באופן ברור. ב. הנמקת עמדתכם — הציגו נימוק לעמדתכם, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות. ג. הנמקת העמדה המנוגדת — הציגו נימוק לעמדה המנוגדת, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות.
פתרון מהמסמך
טענה: אני בעד הצעת החוק לנקוט מעצרים מנהליים בהיקף נרחב יותר מזה שננקטו עד כה, למשל גם כלפי פעילים בארגוני פשע בישראל. נימוק אחד התומך בעמדתי מבוסס על: הזכות לחיים ובטחון. אין לפגוע בחייו ובגופו של אדם/לכל אדם זכות לחיים ולביטחון אישי. חובת המדינה להגן על כל בני האדם החיים בשטחה מפני פגיעה בחייהם ובגופם בידי אחרים. הצעת החוק תמנע או תצמצם פשיעה חמורה, ובכך המדינה תמלא את חובתה להגן על אזרחיה מפני ארגוני פשע. נימוק אחד התומך בעמדה מנוגדת לעמדתי מבוסס על: הזכות להליך הוגן. אדם חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו/ אדם זכאי כל עוד לא הורשע בדין. כל אדם זכאי למשפט הוגן ופומבי: ייצוג ע"י עו"ד, שופטים בלתי תלויים, ענישה בהתאם לחוק בלבד, זכאי לדעת במה הוא נאשם ולראות את הראיות נגדו, זכאי לערער לערכאה גבוהה יותר וכדומה. הצעת החוק פוגעת בזכות להליך הוגן כי המעצר המנהלי מהווה ענישה ללא משפט, בו לאדם הנעצר לא עומדת חזקת החפות ולא מוכחת אשמתו במשפט הוגן ופומבי.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ה
17. בבית המשפט המחוזי בחיפה הוגש כתב אישום נגד כמה אזרחים ישראלים. על פי כתב האישום, תמורת סכומי כסף גדולים הם צילמו מתקנים צבאיים בישראל והעבירו לאיראן מידע על מיקומם של מתקנים אלה, וכל זאת על אף האיסור החמור על כך בחוק. אחד הנאשמים סיפר בחקירה כי הוא חיפש דרך להרוויח כסף במהירות. — ציינו והציגו את סוג העבריינות שבא לידי ביטוי בכתב האישום שהוגש בבית המשפט. הסבירו כיצד סוג עבריינות זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
ציין: סוג עבריינות: פלילית רגילה. הצג: עבירה על חוק, המבוצעת על ידי אדם שפועל בדרך אקטיבית – פעילה, לרוב אלימה. המניע של העבריין הוא תועלת אישית, רווח אישי שלו או רווח למקורביו (טובת הנאה כספית, מינית). יחס החברה למבצע העבירה הוא שלילי בשל הסכנה לסדר הציבורי ולשלום הציבור. המדינה רואה בכך עבירה על חוק ותפעיל אמצעי אכיפה. בסס: "תמורת סכומי כסף גדולים הם צילמו מתקנים צבאיים והעבירו לאיראן מידע על מיקומם של מתקנים אלה, וכל זאת על אף האיסור החמור על כך בחוק. אחד הנאשמים סיפר בחקירה כי הוא חיפש דרך להרוויח כסף במהירות. קשר: האזרחים עברו על החוק האוסר העברת מידע צבאי לאויב. הם עשו זאת לתועלתם האישית כפי שאמר אחד הנאשמים בבית המשפט: רווח כספי
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ה
7. הציגו שני הבדלים בין פקודה בלתי חוקית ובין פקודה בלתי חוקית בעליל.
פתרון מהמסמך
שני הבדלים בין פקודה בלתי חוקית לבין פקודה בלתי חוקית בעליל הבדל ראשון: הציות לפקודה לפקודה בלתי חוקית חובה לציית. אי ציות יגרום העמדה לדין של החייל. לפקודה בלתי חוקית בעליל חובה שלא לציית. ציות יגרום להעמדה לדין של החייל ושל נותן הפקודה. הבדל שני: תוכן הפקודה פקודה בלתי חוקית סותרת את החוק או את הנחיות הצבא או חורגת מסמכות נותן הפקודה. פקודה בלתי חוקית בעליל סותרת ערכי מוסר ומצפון אנושי בסיסיים/ "דגל שחור" מתנוסס מעליה.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד
9. הציגו שני הבדלים בין עבריינות פלילית רגילה ובין עבריינות שלטונית ציבורית.
פתרון מהמסמך
שני הבדלים בין עבריינות פלילית רגילה ובין עבריינות שלטונית ציבורית, הם: סוג העבריין – בעבריינות פלילית רגיל מדובר על כל אדם שעבר על החוק, לעומת זאת בעבריינות שלטונית ציבורית מדובר על אדם שנושא משרה ציבורית (נבחר או ממונה). סוג האינטרס – בעבריינות פלילית רגילה, העבריין שמבצע את העברה עושה זאת מתוך אינטרס אישי (לרוב סיפוק יצרים). לעומת זאת, בעבריינות שלטונית ציבורית, העבריין שמבצע את העברה עושה זאת מתוך רצון להטיב עם ציבור מסוים או לטובת הכלל מתוך נקודת מבטו.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ד
II. כמה ימים לאחר הטבח שביצעו מחבלי ארגון הטרור חמאס בדרום הארץ, פרסמה שחקנית ישראלית מוכרת הודעת תמיכה בארגון ובמעשיו ברשתות החברתיות. השחקנית נעצרה בשל כך. בעקבות מעצרים של אנשים נוספים שכתבו דברים דומים ברשתות החברתיות, כתב עיתונאי מסוים מאמר ובו ציין כי גם בשעת מלחמה יש להקפיד לאפשר לאנשים להציג את עמדותיהם, גם אם אינן מקובלות. המשטרה קבעה כי הדברים שפרסמה השחקנית מוגדרים: "איסור על גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור". על עבירה זו העונש עשוי להיות בין שנתיים לחמש שנות מאסר, ולכן הומלץ להגיש כתב אישום נגד השחקנית. 3. ציינו והציגו את הזכות שהעיתונאי מבקש להגן עליה במאמרו. הסבירו כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע. 4. ציינו והציגו את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בקביעת המשטרה שיש להגיש כתב אישום נגד השחקנית. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
שאלה 3 ציין: הזכות לחופש הביטוי הצג: הזכות לחופש הביטוי קובעת שיש לאפשר לכל אדם לומר את דעת ו/או את השקפת עולמו. הביטוי נעשה במסגרת החוק וכל עוד אין פגיעה באדם אחר. השלטון במדינה הדמוקרטית חייב לאפשר ביטוי חופשי במסגרת המותר והאסור בחוק. ביטוי יכול להתממש באמצעות דרכים מגוונות כמו: דיבור, שירה, ציור, פיסול, לבוש ודרכים נוספות. הסבר: העיתונאי ביקש להגן על זכותה של שחקנית לבטא את עמדתה לגבי הטבח. הזכות לחופש הביטוי קובעת שכל אדם יכול לבטא את דעתו, והעיתונאי ביקש לאפשר לשחקנית לממש את זכותה לבטא את עמדתה. ציטוט: "... יש להקפיד לאפשר לאנשים להציג את עמדותיהם, גם אם אינן מקובלות". שאלה 4 ציין: עיקרון שלטון החוק הצג: עיקרון הקובע שהחוק במדינה הדמוקרטית נקבע על ידי רשות מחוקקת הנבחרת על ידי האזרחים. החוק קובע מה מותר ומה אסור. החוק חל על רשויות השלטון ועל האזרחים במידה שווה. חוקים יש לפרסם לאזרחים וכן לנסחם בצורה ברורה שיהיה אפשר להבינם. הסבר: המשטרה קבעה כי השחקנית עברה על החוק כאשר הביעה את דעתה לגבי הטבח, ולכן יש להגיש כנגדה כתב אישום. על פי עיקרון שלטון החוק, החוקים במדינה קובעים את גבולות המותר והאסור. המשטרה קבעה שהשחקנית פעלה בניגוד לחוק ולכן יש להגיש כנגדה כתב אישום. ציטוט: "המשטר קבעה כי הדברים שפרסמה השחקנית מוגדרים: "איסור על גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור". על עבירה זו העונש עשוי להיות בין שנתיים לחמש שנות מאסר..."
שאלון 34281 | חורף תשפ"ג
חייל שהתגייס בזמן האחרון לצבא ההגנה לישראל נשלח לכלא לאחר שסירב לקצר את שיערו הארוך, כפי שנדרש מן החיילים. אימו של החייל מחתה על המאסר. היא פנתה אל מפקדיו וטענה שבנה התגייס לצבא כדי לשרת שירות משמעותי ולתרום למדינה. האם טענה כי חיילות המשרתות באותו תפקיד רשאיות לגדל שיער ארוך ואילו עליו אוסרים זאת, ובכך נפגעת זכותו בסיסית שלו. בתגובה על כך הבהיר דובר צה"ל שכל חייל וחיילת שמתגייסים כפופים להוראות הצבא בנוגע להופעה האישית. בהוראות אלה נקבע תקני וסידור שיער בהתאם לכל מגדר, והן נועדו ליצור לכדות, ייצוגיות ואחידות בהופעתם של המשרתים בצבא. על פי הוראות אלה השיער של הגברים חייב להיות קצר ושיער הנשים אסוף. חיילים שמפירים הוראות אלה עלולים להיענש. א. ציינו והציגו את הזכות שנפגעת לטענת אימו של החייל. הסבירו כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע. ב. ציינו והציגו את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בדרישה של הצבא מכל מתגייס. הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
א. ציין: הזכות לשוויון הצג: הזכות לשוויון קובעת כי כל בני האדם נולדים ונשארים שווים כל ימי חייהם. זאת ללא הבדל דת, מין וצבע עור. השוויון ניתן על ידי המדינה במסגרת החקיקה. השוויון כולל, בין השאר, שוויון זכויות וחובות, שוויון ביחס השלטון לאזרחי המדינה וכן שוויון בהתייחסות למושג ערך חיי האדם. לעיתים ישנם מצבים בהם התייחסות השלטון מקדמת שוויון על ידי מתן יחס ייחודי. מצבים אלה נקראים: הבחנה מותרת והעדפה מתקנת. הסבר: אמו של החייל טענה כי חיילות צה"ל יכולות לגדל שיער ואילו חיילים לא. עיקרון השוויון כולל שכל בני האדם שווים, ובתוך כך, המדינה צריכה להתייחס אליהם באופן שווה. באופן הזה, מבקשת האימא של החייל ליצור יחס שווה לחיילים ולחיילות גם בנושא האפשרות להאריך שיער בתקופת השירות הצבאי. ב. ציין: עיקרון שלטון החוק. הצג: עיקרון דמוקרטי שקובע שהחוק במדינה נחקק על ידי רשות מחוקקת שנבחרה על ידי הציבור. החוק במדינה חל באופן שווה על רשויות השלטון ועל האזרחים. כמו כן, החוק חייב להתפרסם לציבור ולהיות מנוסח בצורה ברורה. הסבר: צבא הגנה לישראל דורש מכל מתגייס להישמע להוראות שקבע הצבא בנוגע להופעה חיצונית. על פי הוראות אלה השיער של הגברים חייב להיות קצר ושיער הנשים אסוף. כלומר, הצבא קבע נהלים ברורים לגבי המראה החיצוני התקין של חיילים וחיילות, נהלים אלה מהווים את החוק בצבא שקובע מה מותר ומה אסור.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
7. הציגו שני הבדלים בין פקודה בלתי חוקית ובין פקודה בלתי חוקית בעליל.
פתרון מהמסמך
שני הבדלים בין פקודה בלתי חוקית לפקודה בלתי חוקית בעליל: פקודה בלתי חוקית: הוראה הניתנת על ידי מפקד מוסמך או רשות מוסמכת אך סותרת את החוק או את הנחיות הצבא או חורגת מסמכות נותן הפקודה. במסגרת צבאית חובה לציית להוראה זו/ אי ציות יגרום להעמדה לדין של הפקוד. נותן ההוראה נושא באחריות של הפרת החוק. במסגרת אזרחית אין חובה לציית להוראה/פקודה בלתי חוקית. פקודה בלתי חוקית בעליל: הוראה אשר ניתנת על ידי מפקד מוסמך או רשות מוסמכת. ההוראה סותרת ערכי מוסר ומצפון אנושי בסיסיים/ "דגל שחור" מתנוסס מעליה/ "אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב"/ אי החוקיות ואי המוסריות גלויה ומובהקת. חובה שלא לציית לפקודה זו אפילו במסגרת צבאית. ציות יגרום להעמדה לדין של נותן הפקודה והמבצע.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
1. במדינת ישראל יש אתרים היסטוריים וארכאולוגיים רבים. על פי החוק כל ממצא ארכאולוגי שמתגלה בישראל שייך למדינה, ומי שמוצא ממצא כזה חייב לדווח עליו לרשות העתיקות ולמסור אותו לרשויות המוסמכות במדינה. לפני כמה חודשים גילו פקחי רשות העתיקות בביתו של תושב במרכז הארץ כ-1,800 מטבעות, תכשיטים וחפצים עתיקים שנלקחו ללא רשות מאתרים ארכאולוגיים. אותו אדם התכוון למכור את הפריטים האלה לכל המרבה במחיר. אחד הפקחים אמר כי הפריטים שנתפסו הם בעלי ערך אדיר לעם היהודי משום שחלקם מימי החשמונאים ומימי המרד הגדול, וכן יש בהם מטבעות שחרות עליהם בכתב עברי עתיק שמו של בר כוכבא. הפקח הוסיף ואמר כי הפריטים האלה תורמים רבות ללימוד תולדות עם ישראל. א. ציינו והציגו את סוג העבריינות הבא לידי ביטוי במעשהו של התושב. הסבירו כיצד סוג העבריינות הזה בא לידי ביטוי בקטע. ב. ציינו והציגו את סוג הלאומיות שבא לידי ביטוי בדברי הפקח. הסבירו כיצד סוג הלאומיות הזה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול התוכן מתוך הקובץ "": שאלה מספר 1 סעיף א' ציין: סוג העבריינות: עבריינות פלילית. הצג: עבריינות היא פעולה שנעשית בניגוד לחוק, והשלטון רואה בה מזיקה או מסוכנת לחברה ולכן יש להעניש עליה. כל עבירה נחשבת לעבירה פלילית. קיימת הבחנה בין סוגי העבריינות, הבחנה זו מתבצעת לפי קריטריונים של מניעים ותוצאה. עבריינות פלילית רגילה: הפרת החוק נעשית ממניעים של תועלת אישית של טובת הנאה עצמית, ולא ממניעים מוסריים. לדוג': רצח, אונס, גניבה, שוד, תקיפה רמאות. ציטוט: "לפני כמה חודשים גילו פקחי רשות העתיקות בביתו של תושב במרכז הארץ כ-1,800 מטבעות, תכשיטים וחפצים עתיקים שנלקחו ללא רשות מאתרים ארכאולוגיים. אותו אדם התכוון למכור את הפריטים האלה לכל המרבה במחיר". הסבר: ניתן לראות שאותו אדם לקח פריטים ללא רשות והתכוון למכור אותם כלומר מדובר בעבריינות רגילה. סעיף ב' ציין: לאומיות אתנית – תרבותית. הצג: השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית/ לניהול לאומיות אתנית-תרבותית עצמי בתוך מדינה. מבוססת על יסודות אתניים-תרבותיים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת. ציטוט: "אחד הפקחים אמר כי הפריטים שנתפסו הם בעלי ערך אדיר לעם היהודי משום שחלקם מימי החשמונאים ומימי המרד הגדול, וכן יש בהם מטבעות שחרות עליהם בכתב עברי עתיק שמו של בר כוכבא. הפקח הוסיף ואמר כי הפריטים האלה תורמים רבות ללימוד תולדות עם ישראל". הסבר: ניתן לראות בקטע שקיימת התייחסות לכך שהפריטים שנתפסו חשובים ותורמים רבות ללימוד תולדותיו של עם ישראל.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ב
1. "כבאות והצלה לישראל" הוא ארגון רשמי של מדינת ישראל המספק שירותי כבאות, חילוץ והצלה, והוא פועל על פי תקני בטיחות בין-לאומיים בנוגע לביגוד, למסכות פנים ולאמצעי מיגון. לוחמי האש המועסקים בארגון מחויבים להשתמש בפריטי הלבוש ובאמצעים על פי ההנחיות. בשנה האחרונה הודיע נציב "כבאות והצלה לישראל" כי מעתה ייאסר על לוחמי האש לגדל זקן משום ששיער הזקן מפריע לאטימת מסכת הפנים, כפי שנדרש על פי ההנחיות. הודעה זו עוררה כעס רב והתנגדות בקרב כמה מלוחמי האש. הם טוענים כי האיסור על גידול זקן מונע מהם לקיים מסורת המקובלת ביהדות ובאסלאם. א. ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שעל פיו פעל ארגון "כבאות והצלה לישראל". הסבר כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע. ב. ציין והצג את הזכות שנפגעת לטענתם של כמה מלוחמי האש. הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול התוכן מתוך הקובץ "": שאלה מספר 1 סעיף א' ציין: עקרון שלטון החוק. הצג: האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק. החוק נחקק ע"יי הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי. ציטוט: "..והוא פועל על פי תקני בטיחות בין-לאומיים... מחויבים להשתמש בפריטי לבוש ובאמצעים על פי ההנחיות. .. שיער הזקן מפריע לאטימת מסכת הפנים, כפי שנדרש על פי ההנחיות". קישור: הודעת ארגון הכבאות וההצלה ביקשה לאכוף את תקנת הבטיחות הבין-לאומית הנוגעת למסיכות פנים. הכבאים מחויבים לציית לחוק. מכאן, שאיסור גידול הזקן הוא מימוש של עקרון שלטון החוק הדורש ציות מלא לחוקים. סעיף ב' ציין: הזכות לחופש הדת. הצג: זכותו של כל אדם להחזיק בכל אמונה, להשתייך לכל קבוצה דתית, לקיים כל טקס, מנהג, או פולחן. ציטוט: "... הם טוענים כי האיסור על גידול הזקן מונע מהם לקיים מסורת מקובלת ביהדות ובאסלאם". קישור: כמה מלוחמי האש טוענים שגילוח הזקן פוגע בפולחן דתי שהם רגילים בו. מכיוון שהם מציינים את המסורת כחלק ממסורת מקובלת בדת היהודית והמוסלמית ניתן לשייך אותה לזכות לחופש הדת, זכות המבקשת לממש חופש פולחן של כל קבוצה דתית.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ב
בזמן האחרון מגרשי הכדורגל הם זירת התרחשות של אירועים חמורים שבהם מעורבים אוהדים המתנגדים לשילובם של שחקנים ממוצא מוסלמי. באחד המשחקים הוכו אוהדים של אחת הקבוצות רק משום שהם עודדו שחקן זה ממוצא מוסלמי שמשחק בקבוצה. משחק זה נהפך לשיחת היום. אפשר היה לְצפות שבעקבותיו תוקם ועדה לטיפול באירועים מסוג זה, ואולי מישהו אף ייתבע באופן אישי ויועמד למשפט. אבל ככל הנראה גם הפעם לא יקרה שום דבר מהותי, וזאת בשל כישלון מתמשך בטיפול בתופעת הבריונות בספורט הישראלי. לכישלון זה שותפים גורמים רבים מאוד, וכולם מנסים להתנער מאחריות ולגלגל את "תפוח האדמה הלוהט" הזה הלאה. היעדר גורם אחד האחראי לנושא פוגע ביכולת לפתור את הבעיה. כך אנחנו נעים מתיקון לתקרית, ללא שום שינוי מהותי בדפוסי ההתנהגות במגרשי הספורט. לדעתי יש לדרוש משר התרבות והספורט, שהוא הממונה על הספורט בישראל, שירים את הכפפה ויפעל לשינוי המצב, כי עליו מוטלת החובה למנוע תופעות כאלה. אומנם לשר התרבות והספורט אין כלים להשפיע על האופן שבו המשטרה או מועדוני הספורט מטפלים בבעיה, ואף לא לדרוש מבתי המשפט לנקוט ענישה מחמירה יותר, אך לשר יש כמה דרכי פעולה אפשריות כמו למשל יש לו זכות, ולטעמי גם חובה, להפסיק מייד את התמיכה הכספית במשחקי הכדורגל והכדורסל בישראל בשל האלימות. כמו כן עליו לגבש קוד אתי והתנהגותי שיחייב את כל המשתתפים באירועי ספורט בישראל. על השר להקפיא את התמיכה הכלכלית שהמדינה מעניקה לאגודות הספורט עד אשר אגודות אלה יגישו תוכנית למיגור האלימות ויפעילו אמצעים למימוש התוכנית, כגון שימוש במצלמות האבטחה המוצבות בכל היציעים שבמגרשי הספורט. ברור כשמש שאם הנהלת מועדון ספורט מסוימת צריכה לבחור בין עצם הקיום של המועדון, שיובטח בזכות קבלת תקציב מן המדינה, ובין צילום אוהדים אלימים והגשת תביעות נגדם, ההנהלה תבחר לפעול נגד האוהדים האלימים. ספורט הוא דבר חשוב, הוא ערך, אבל אם הערך נרמס ונהיה תירוץ לבריונות - עדיף שלא יתקיים כלל. לא ראוי לקיים אירועי ספורט באווירה שבה אוהדים נוקטים מעשי בריונות המנוגדים לכללים: פולשים למגרש במהלך המשחק, תוקפים פיזית אוהדים ושחקנים יריבים או משמיעים קריאות גנאי וקללות כלפי שופטים, וכל זאת מתוך שאיפה אישית לראות את ניצחון קבוצתם. אוהדים אלה טועים אם הם חושבים שמעשים אלה יצליחו לסייע לקבוצתם לנצח. התנהגות זו היא עילה להפסקת המשחק ואף להפסקת כל משחקי הליגה. מדינת ישראל משקיעה מאות מיליוני שקלים בספורט בישראל. כספי המיסים של כולנו מממנים את אירועי האלימות שמתרחשים במגרשי הספורט. אסור לנו להשלים עם התופעה. ודאי שאין שום סיבה שנממן אירועים כאלה מכספי המיסים שלנו. (מעובד על פי: א' פרבר, "צו השעה: עיצוב קוד אתי לאירועי הספורט בישראל", מקור ראשון, י"ד במרחשוון ה'תשפ"ב, 20/10/2021) שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע. 15. הציגו את סוג העבריינות: עבריינות פלילית רגילה. הסבירו כיצד סוג עבריינות זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
• הצג: עבריינות פלילית רגילה: הפרת החוק הנעשית ממניעים של תועלת אישית של טובת הנאה עצמית, ולא ממניעים מוסריים. עבריינות מסוג זה: גניבה, אונס, רצח, שוד, תקיפה, רמאות. • ציטוט: "לא ראוי לקיים אירועי ספורט באווירה שבה אוהדים נוקטים מעשי בריונות המנוגדים לכללים: פולשים למגרש במהלך המשחק, תוקפים פיזית אוהדים ושחקנים יריבים או משמיעים קריאות גנאי וקללות כלפי שופטים, וכל זאת מתוך שאיפה אישית לראות את ניצחון קבוצתם". • קישור: סוג עבריינות פלילית רגילה בא לידי בקטע משום שהפעולות שננקטים האוהדים המנוגדות לחוק הן נעשות ממניע של טובת הנאה עצמית. כפי שנטען בקטע כאשר האוהדים תוקפים אוהדים ושחקנים יריבים ופולשים למגרש למגרש מתוך שאיפה אישית לראות את קבוצתם מנצחת.
שאלון 34281 | חורף תשפ"א
7. הצג נקודת דמיון אחת והבדל אחד בין עבריינות פלילית לבין עבריינות שלטונית אישית.
פתרון מהמסמך
נקודת דמיון – גם עבריינות פלילית רגילה וגם עבריינות שלטונית אישית נובעות ממניע פרטי ואישי. הבדל – עבריינות פלילית רגילה נעשית על ידי אדם ללא תפקיד שלטוני ואילו עבריינות שלטונית אישית נעשית על ידי עובד ציבור, נבחר, ממונה או בעל תפקיד שלטוני.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"א
ראש עיר נעצר בחשד כי עבר עבירות של מרמה והפרת אמונים. על פי החשד, ניצל ראש העיר את מעמדו כדי לקדם אינטרסים של איש עסקים בעיר. לטענת המשטרה, ציפה ראש העיר כי איש העסקים יתמוך בו בבחירות הקרובות. — ציין והצג את סוג העבריינות שבה נחשד ראש העיר. — הסבר כיצד סוג עבריינות זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול התוכן מתוך הקובץ "": 18. סוג העבריינות: עבריינות שלטונית אישית הצג: המבצע הוא אדם בעל משרה בשלטון הפועל באופן לא חוקי ואינו מוכן לשאת בתוצאות מעשיו. המניע למעשה הוא אינטרס אישי. יחסה של החברה למעשה הוא שלילי. זאת בשל העובדה שמעשה מסוג זה פוגע באמון הציבור בנציגי השלטון. המדינה מתייחסת למעשה באמצעות הדין הפלילי. כלומר, היא מגדירה את המעשה כעבריינות ומפעילה אמצעי אכיפה (משטרה, צבא, בתי משפט). הסבר: בקטע רשום כי ראש העיר חשוד במעשים פליליים, כאשר מטרתו הייתה לקבל תמיכה בבחירות הקרובות שתאפשר לו להיבחר שוב לתפקיד. עבריינות שלטונית ציבורית היא עבירה של אדם המכהן בתפקיד בשלטון, במקרה זה, ראש עיר, המבצע פעולה עבריינית מתוך אינטרס אישי, במקרה זה, רצון לקדם את בחירתו לראשות העיר פעם נוספת.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"א
7. הצג שני הבדלים בין פקודה בלתי חוקית ובין פקודה בלתי חוקית בעליל.
פתרון מהמסמך
הבדל ראשון: חובת הביצוע בצו בלתי חוקי חלה חובת ביצוע על מקבל הצו, ואילו לגבי צו בלתי חוקי בעליל חל איסור על ביצוע הצו. הבדל שני: תוכן הצו תוכנו של צו בלתי חוקי מנוגד לחוק הפורמלי, ואילו תוכנו של הצו בלתי חוקי בעליל מנוגד למוסר ולהיגיון הבריא.
שאלון 34281 | חורף תש"ף
.5 הצג את המושג פקודה בלתי חוקית בעליל.
פתרון מהמסמך
פקודה בלתי חוקית בעליל-הוראה מצד מפקד מוסמך או רשות מוסמכת הסותרת ערכי מוסר ומצפון אנושי בסיסיים. חובה לסרב לציית להוראה אפילו במסגרת צבאית. ציות יוביל להעמדה לדין הן של נותן הפקודה והן של מבצע הפקודה
שאלון 34281 | קיץ תש"ף
18. במהלך משחק כדורגל של נבחרת ישראל, התפרץ אחד האוהדים בריצה למגרש כדי להצטלם עם שחקן הנערץ עליו ולפרסם את התמונה. המשטרה עצרה את האוהד, והודיעה כי תמליץ להעמיד אותו לדין על שיבוש מהלך המשחק וסיכון חיי השחקנים. — ציין והצג את סוג העבריינות שבא לידי ביטוי במעשה האוהד. — הסבר כיצד עבריינות זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
ציין: עבריינות פלילית רגילה הצג: אדם המפר חוק למען אינטרס אישי ואינו מוכן לשאת בתוצאות מעשיו. מעשיו מהווים סכנה לתחושת הביטחון של האנשים בחברה והמדינה מחויבת להילחם במפירי החוק באמצעות אכיפה. הסבר: ציטוט: "המשטרה עצרה את האוהד, והודיעה כי תמליץ להעמיד אותו לדין על שיבוש מהלך המשחק וסיכון חיי השחקנים." קישור: סוג העבריינות שבא לידי ביטוי במועשה האוהד הוא עבריינות פלילית רגילה. בקטע, עולה כי האוהד עבר על החוק בכך שפרץ למגרש. הוא עשה זאת מתוך אינטרס אישי כדי להצטלם עם שחקן הנערץ עליו ולפרסם את התמונה. במטרה לאכוף את החוק, המשטרה עצרה את האוהד משום שמעשיו היוו סכנה לתחושת הביטחון וחשש לחיי השחקנים.
שאלון 34281 | חורף תשע"ט
.5 הצג את עקרון שלטון החוק.
פתרון מהמסמך
עקרון שלטון החוק: עקרון דמוקרטי לפיו הן האזרחים, והן רשויות השלטון כפופים לחוק וחייבים לציית לו. החוק נחקק ע"י הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי (כלומר, גם החוק עצמו נחקק לפי כללים מסוימים ובהלימה לערכים דמוקרטיים).
שאלון 34281 | חורף תשע"ז
בעיר במדינת אלסקה החליטה העירייה לפנות אזרחים חסרי בית המתגוררים במחנות על קרקע ציבורית, משום שהתברר כי השהייה במחנות האלה מסוכנת להם. העירייה החליטה לפנות אזרחים אלה למקלטים, שם יהיו מוגנים מפגעי הטבע וממעשי אלימות כלפיהם. באחד הפינויים הוחרמו חפציו של אזרח חסר בית שלא נכח בשעת הפינוי, והוא עתר לבית המשפט העליון במדינה, בעתירתו ביקש מבית המשפט שיורה להחזיר לו את חפציו בטענה שמבין החפצים שהוחרמו יש מדליות שקיבל בעבור שירותו בצבא, והן חשובות לו מאוד. בית המשפט קיבל את העתירה והוציא צו המחייב את העירייה להחזיר לו את חפציו. ציין והצג את הזכות של חסרי הבית שעליה החליטה העירייה להגן. הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע ציין והצג את סוג מנגנון הפיקוח והביקורת שאליו בחר האזרח חסר הבית לפנות. הסבר כיצד סוג מנגנון הפיקוח והביקורת הזה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
סעיף א' ציין: הזכות של חסרי הבית שעליה החליטה העירייה להגן היא הזכות לחיים ולביטחון. הצג: זכותו של אדם שלא להיות נתון לפגיעה בחייו או בגופו, וללא פחד מפני פגיעה אפשרית. על המדינה מוטלת החובה להגן על כל בני האדם החיים בשטחה מפני פגיעה בחייהם ובגופם בידי אחרים. ביסוס מהקטע: "יהשהייה במחנות האלה מסוכנת להם...שם יהיו מוגנים מפגעי הטבע וממעשי אלימות כלפיהם". הסבר: העירייה בעיר באלסקה החליטה לפנות חסרי בית. העירייה עשתה זאת, שכן התברר ששהיית חסרי הבית במקומות אלו מסוכנת להם, הן בגלל פגעי טבע והן בגלל מעשי אלימות. בעשותה זאת, הגנה העירייה על זכותם לחיים ולביטחון של חסרי הבית, שכן על פי זכות זו מוטלת על המדינה החובה להגן על בני אדם הנמצאים בשטחה, כך שלא יהיו נתונים לפגיעה בחיים או בגוף. סעיף ב' ציין: סוג המנגנון שאליו בחר האזרח חסר הבית לפנות הוא מנגנון פיקוח וביקורת מוסדי. הצג: מנגנון פיקוח וביקורת מוסדי הוא מנגנון שמטרתו להגביל את השלטון. הביקורת נעשית עייי מוסדות וגופים שלטוניים שהוסמכו לכך בחוק כגון: מבקר המדינה, הפרלמנט, מערכת המשפט ועוד. המוסדות מפרסמים דו"חות, המציגים את פעולות השלטון ומעודדים דיון ציבורי באשר לפעולותיו. ביסוס: "..והוא עתר לבית המשפט העליון במדינה." הסבר: חסר הבית אשר חפציו הוחרמו עתר לבית המשפט העליון במדינתו. בית המשפט העליון הוא גוף אשר אחד מתפקידיו הוא להגביל את השלטון. בית המשפט העליון הוא גוף מוסדי שלטוני, שתפקידו הוסדר בחוק, ולכן מדובר במנגנון פיקוח וביקורת מוסדי.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ז
באתרים בנייה נעשה שימוש בכלים מכניים כבדים, בין השאר מצויים בהם מנופים המופעלים בידי מנופאים. על פי נוהלי הבטיחות בעבודה, שקבעה מדינת ישראל, מנופאי רשאי להפעיל מנוף רק אם הוסמך לכך וקיבל רישיון להפעלתו. בזמן האחרון, התפטרו מנופאים מוסמכים רבים מעבודתם. לטענתם, שעות העבודה שלהם חורגות מן המקובל במשק, ושכרם נמוך ביחס לכמות העבודה הנדרשת מהם. עקב התפטרותם נוצר מחסור חמור במנופאים באתרי בנייה, ולכן החלו להעסיק בתפקיד זה בניגוד לתקנות, אנשים שאינם מוסמכים לכך. המשרד הממשלתי הממונה על הבטיחות הודיע כי הוא מתכוון להגביר את הפיקוח ואת האכיפה באתרי בנייה נגד מי שמפעיל מנוף ללא הסמכה ורישיון. כמו כן יוטל על מנהלי אתר בנייה, שיימצאו בו מפעילי מנוף לא מוסמכים, קנסות גבוהים . א. ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שעל פיו אתרי בנייה צריכים לפעול. הסבר כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע. ב. קשור לזכויות האדם והאזרח
פתרון מהמסמך
• ציין: העיקרון הדמוקרטי שעל פיו אתרי הבנייה צריכים לפעול הוא: עקרון שלטון החוק. • הצג: עקרון דמוקרטי לפיו הן האזרחים, והן רשויות השלטון כפופים לחוק וחייבים לציית לו. תוכן החוק מבטא רעיונות דמוקרטיים, ולא ניתן לפגוע בזכויות של אזרח ללא הסמכה מפורשת בחוק. • ביסוס מהקטע: "על פי נוהלי הבטיחות בעבודה, שקבעה מדינת ישראל, מנופאי רשאי להפעיל מנוף רק אם הוסמך לכך וקיבל רישיון להפעלתו". • הסבר: על פי נהלי בטיחות שקבעה המדינה, מנופאי רשאי להפעיל מנוף רק אם הוסמך לכך וקיבל רישיון להפעלתו. בכך, יפעלו אתרי הבנייה על פי עקרון שלטון החוק - המנופאים העובדים שם כפופים לחוק וחייבים לציית לו, ולכן רק אלו שעמדו בנהלי הבטיחות וקיבלו רישיון, יוכלו להפעיל מנוף.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ו
2. משרד התחבורה בברזיל קבע הנחיות חדשות לנהגי מוניות. אחת ההנחיות אוסרת על נהגי מוניות לשוחח עם הנוסעים על ענייני כדורגל, משום שהעיסוק בכך מלהיב את הנוסעים, ולעתים מעורר מריבות אלימות בעת הנסיעה במונית. בהנחיה נקבע שנהג מונית שיעבור על האיסור יועמד לדין וישלם קנס. נהגי המוניות התנגדו להנחיה זו. לטענתם, הם יתקשו למלא את ההנחיה משום שכדורגל הוא תחום העניין המרכזי שלהם, וחשוב להם לדון בו ולהציג את עמדתם בתחום זה . א. ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי הבא לידי ביטוי בהנחיה של משרד התחבורה בברזיל. ב. הסבר כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע . ג. ציין והצג את הזכות שנהגי המוניות התבססו עליה בהתנגדותם להנחיה . ד. הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
סעיף א' ציין: העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בהנחיה של משרד התחבורה בברזיל הוא: עקרון שלטון החוק. הצג: עקרון דמוקרטי לפיו כולם כפופים לחוק וחייבים לציית לו. ביסוס מהקטע: "משרד התחבורה בברזיל קבע הנחיות חדשות לנהגי מוניות... בהנחיה נקבע שנהג מונית שיעבור על האיסור יועמד לדין וישלם קנס". הסבר: משרד התחבורה בברזיל קבע הנחיות חדשות, המגבילות את יכולת השיח של נהגי מוניות. נהג שיעבור על ההנחיות יועמד לדין וישלם קנס. בכך בא לידי ביטוי עקרון שלטון החוק, לפיו כולם כפופים לחוק וחייבים לציית לו – מדובר בהנחיה המחייבת את כל הנהגים והם חייבים לציית לה. נהג שלא יציית יקבל את העונש הקבוע בחוק. סעיף ב' ציין: הזכות שנהגי המוניות התבססו עליה בהתנגדותם להנחיה היא: הזכות לחופש ביטוי. הצג: הזכות לחופש ביטוי היא זכותו של אדם לבטא את עצמו - את דעותיו, אמונותיו, רגשותיו והעדפותיו בפומבי ובכל דרך שיבחר - בדיבור, בכתב, באמצעים אמנותיים ועוד. ביסוס מהקטע: "... וחשוב להם לדון בו ולהציג את עמדתם בתחום זה". הסבר: נהגי המוניות התנגדו להנחיית משרד התחבורה. לטענתם, מדובר בתחום עניין מרכזי והם רוצים לדון בו ולהציג את עמדתם. באומרם זאת, מבקשים הנהגים לממש את זכותם לחופש ביטוי, שכן הם רוצים לבטא את עמדתם בנושא הכדורגל, באופן פומבי עם נוסעי המונית, ובדרך של שיח עם הנוסעים.

שלט לכיתה: עקרון שלטון החוק

השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.

שלט לימוד: עקרון שלטון החוק