⚠ בבדיקת נכונות: החומר ההסברי בעמוד זה הוא הרחבה שנוספה לשאלות הבגרות המקוריות, והוא נמצא כעת בבדיקת דיוק מול מקורות רשמיים. אין להסתמך עליו כמקור הוראה עד להשלמת הבדיקה. שאלות הבגרות המקוריות נותרו כפי שהן.
השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 34281 | חורף תשע"ז
באחד מסופי השבוע ביצעה חברת רכבת ישראל עבודות פיתוח ותשתית בתחנת הרכבת בתל אביב. כמה חברי כנסת דרשו להפסיק את ביצוע העבודות בשבת. לטענתם, פעילות זאת מנוגדת להסכם בין דתיים לחילוניים בישראל, שאותו יש לכבד משום שהוא מאפשר חיים משותפים בין המגזרים.
הנהלת חברת הרכבת הודיעה שהיענות לדרישת חברי הכנסת לדחות את העבודות לתחילת השבוע, תאלץ את החברה להשבית את הפעלת הרכבת בחלק מן הקווים במהלך השבוע, וייגרם נזק לציבור. בתגובה קבוצות אזרחים יצאו לפעולות מחאה ברחבי הארץ, הניפו שלטים והפגינו נגד הפגיעה שתיגרם לנוסעים בשל השבתת הרכבת.
א. ציין והצג את ההסכם לפתרון המחלוקת בין דתיים לחילוניים שלפיו יש לפעול, על פי טענת חברי הכנסת.
הסבר כיצד הסכם זה בא לידי ביטוי בקטע.
ב. ציין והצג את הזכות שבאה לידי ביטוי בפעולות של קבוצות האזרחים.
הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
סעיף א'
פרק ראשון
הנבחנים נדרשו לענות על אחת מבין השאלות 2-1.
ציין: ההסכם לפתרון המחלוקת בין דתיים לחילוניים שלפיו יש לפעול, על פי טענת חברי הכנסת
הוא הסכם הסטטוס קוו.
הצג: הסכם הסטטוס קוו הוא ההסדר להכרעה במחלוקות בסוגיות דת ומדינה שיסודו מיוחס
למכתב הצהרת כוונות מ-1947 (שנשלח מהנהלת הסוכנות היהודית למפלגת אגודת ישראל).
ההסדר נועד למנוע העמקת מחלוקות בין דתיים לחילוניים ולאפשר חיים משותפים במדינה
שעתידה לקום. ההסדר עוסק בהסדרת ארבע סוגיות מרכזיות של דת ומדינה: 1. הגדרת השבת
כיום המנוחה במדינת ישראל (ליהודים) 2. קיומו של מטבח כשר במוסדות ממלכתיים 3. נישואין
וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה 4. מתן אוטונומיה לזרם החינוך הדתי.
רובו של ההסדר נתקבע בחקיקה ואופן שימורו ויישומיו הראויים נתונים לאורך כל השנים
בוויכוח ציבורי.
ביסוס מהקטע: "כמה חברי כנסת דרשו להפסיק את העבודות בשבת... מאפשר חיים משותפים
בין המגזרים".
הסבר: כמה חברי כנסת דרשו להפסיק את ביצוע עבודות הפיתוח והתשתית בתחנת הרכבת
בשבת. הם טענו, שמדובר בהסכם המאפשר חיים משותפים בין המגזרים. עניין השבת הוא אחד מהנושאים אשר הוסדרו בהסכם הסטטוס קוו, בכל הקשור למרחב הציבורי. בנוסף, הסכם הסטטוס קוו נועד לאפשר חיים משותפים, למרות חילוקי הדעות, ולכן זהו בדיוק ההסכם אליו התכוונו חברי הכנסת.
סעיף ב'
ציין: הזכות שבאה לידי ביטוי בפעולות של קבוצות האזרחים להנחיה היא הזכות לחופש ביטוי.
אפשרות נוספת - הזכות לחופש ההפגנה.
הצג: הזכות לחופש ביטוי היא זכותו של אדם לבטא את עצמו – את דעותיו, אמונותיו, רגשותיו
והעדפותיו, בפומבי ובכל דרך שיבחר - בדיבור, בכתב, באמצעים אמנותיים, בהפגנה ועוד.
ביסוס מהקטע: "...אזרחים יצאו לפעולות מחאה ברחבי הארץ, הניפו שלטים והפגינו נגד
"...הפגיעה
הסבר: אזרחים רבים יצאו לפעולות מחאה כנגד ההחלטה להפסיק את עבודות הפיתוח והתשתית
בשבת ולהשבית חלק מקווי הרכבת במהלך השבוע. בעשותם זאת, מימשו האזרחים את זכותם
לחופש ביטוי, שכן הם ביטאו את דעתם כנגד ההחלטה, עשו זאת בפומבי ובדרך של הפגנה
ברחובות.
הכרזת העצמאות (22 שאלות)
שאלון 34281 | חורף תשפ"ה
הציגו את שתי ההצדקות האלה להקמת מדינת ישראל המופיעות בהכרזת העצמאות: — הצדקה היסטורית — הצדקה בין-לאומית (משפטית)
פתרון מהמסמך
הצדקה היסטורית: אלו הצדקות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הקשורות לאירועים היסטוריים (יש להציג אחת): בה הוא קם התעצב ויצר נכסי תרבות ובראשם התנ"ך/במהלך הגלות העם המשיך בתקווה ובמאמץ לשוב לארץ ישראל/נעשה מאמץ לשיבה לארץ בדורות האחרונים שהביא להקמת יישוב גדול ומבוסס/השואה הוכיחה את ההכרח בפתרון בעיית האנטישמיות על ידי מדינה יהודית/השתתפות היישוב היהודי במלחמת העולם השנייה הקנתה לו את הזכות להימנות על העמים באו"ם.
הצדקה בין לאומית: הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הנובעת מתמיכה/הכרה בינלאומית בזכותו העם היהודי למדינה בארץ ישראל. החלטות רשמיות של מדינות וגופים בינלאומיים/דוגמאות: הצהרת בלפור, כתב המנדט, החלטת האו"ם על החלוקה (החלטה 181).
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ה
4. הציגו מתוך הכרזת העצמאות שתי דוגמאות המבטאות את היחס כלפי המיעוטים בישראל.
פתרון מהמסמך
היחס כלפי המיעוטים בהכרזת העצמאות
הבטחה לשוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין.
הבטחה לחופש דת מצפון לשון חינוך ותרבות.
הבטחה להיות נאמנים לעקרונותיה של מגילת האו"ם.
אזרחות מלאה ושווה, וייצוג מתאים בכל מוסדות השלטון.
למידע על פסיכומטרי ביואל גבע >>
יואל גבע לא מתפשרים.
הבטחה להעניק לערבים אזרחי ישראל נציגות מתאימה בכל מוסדות המדינה.
שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות.
פיתוח הארץ לטובת כל תושביה.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד
5. הציגו שני ביטויים למעמד המיעוטים במדינת ישראל על פי הכרזת העצמאות.
פתרון מהמסמך
בגוף המגילה בן גוריון פונה למיעוט הערבי תוך הבטחה לאזרחות מלאה ושווה ונציגות מתאימה במוסדות הזמניים והקבועים.
- אזרחות מלאה: בני המיעוטים יקבלו במדינה היהודית אזרחות מלאה ושווה.
- נציגות מתאימה: בני המיעוטים יקבלו את חלקם היחסי על פי כמותם באוכלוסייה. בכל מוסד קבוע כגון: ביטוח לאומי, מוסד זמני: כנסת ישראל .
שאלון 34281 | חורף תשפ"ד
19. מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל" הגיעו ארצה עשרות בני נוער יהודים מן התפוצות כדי להתגייס לצה"ל ולהשתתף במאמץ המלחמתי ובהגנה על המדינה. אחד מבני הנוער הדגיש כי מדינת ישראל היא המדינה של היהודים מכל העולם – מארצות הברית, מרוסיה וממדינות אחרות. "זה הבית שלנו", אמר, "הגענו כדי להשתתף במאמץ המשותף ולתרום את חלקנו בהגנה עליו". — ציינו והציגו איזו פנייה מן הפניות לגורמים השונים בהכרזת העצמאות באה לידי ביטוי במעשיהם של בני הנוער האלה. הסבירו כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
ציין: הפנייה לעם היהודי במגילת העצמאות
הצג: במגילת העצמאות, בחלק השלישי, קיימות פניות לגורמים שונים. אחת הפניות היא פנייה לעם היהודי במטרה לקדם את עליית היהודים למדינת ישראל ולצרף אותם לבניית המדינה החדשה.
הסבר: בקטע, אחד מבני הנוער הסביר כי מדינת ישראל היא הבית של העם היהודי וכי ברצונו לקחת חלק במאמץ המשותף להגן על המדינה.
כלומר, הנער היהודי מבטא את הפנייה לעם היהודי במגילת העצמאות, שהזמינה וקראה ליהודים לקחת חלק בבניית המדינה היהודית החדשה.
ציטוט: "הגענו כדי להשתתף במאמץ המשותף ולתרום את חלקנו בהגנה עליו."
שאלון 34281 | חורף תשפ"ג
הבחירות בישראל אמורות להיות חגיגה של דמוקרטיה שבה האזרח מבטא את רצונו בנוגע לדמותה של המדינה - האזרח בוחר את המפלגה שהוא תומך בה באמצעות נציגיהם שבידיהם הוא מפקיד את הכוח לנהל ולהוביל את המדינה. בפועל נראתה מערכת הבחירות האחרונה כדבר הרחוק ביותר מחגיגה: נראה שהמדינה מפולגת ומשוסעת, ונשאלת השאלה אם עדיין יש ערכים משותפים לכולם. אפשר לחשוב על כמה ערכים משותפים, לפחות לרובנו, כגון יהדות, דמוקרטיה וציונות. לצערנו המושגים האלה נתונים לפרשנויות שונות המולידות את המחלוקות המוכרות.
את המציאות אפשר לדמות לבנייך משותף המורכב מיסודות שונים ומדיירים שונים שעל אף השוני ביניהם, הם צריכים להסתדר אלה עם אלה כדי לחיות יחד. הבסיס לכך הוא היותנו בני אדם בני חורין, וכדי שחירותו של כל אדם תישמר בלי לפגוע באחר יש לנקוט את הכלל "חיה ותן לחיות". הלל הזקן ניסח את הכלל הזה כך: "מה ששנוא עליך - אל תעשה לחברך". בחברה שבה גם בני אדם אחרים, שיש להם רצונות משלהם, יש להתייחס לזולת ביושר, בהבנה ובהתחשבות, בלי לנצל חולשות או מצוקות. צריך פשוט להיות בן אדם. מאחורי ערך חשוב זה יכול להתייצב רוב הציבור בישראל.
רבים מדי אימצו הרגל של התמקדות במפריד בינינו במקום לעסוק במשותף המחובר - כמיהתנו לחברה שבה ההגינות היא נורמת ההתנהגות הרצויה. הדבר החמור הוא שבכך אנחנו מפוררים את הדבק הלאומי המאחד אותנו. ההתמקדות במפריד בינינו נגרמת בין השאר מן ההתנגשות לכאורה בין ההכרה של כל אחד מאיתנו בזכותו השווה של הזולת לדעות ולרצון משלו ובין החשש מן ההשפעה של התנהגותו ובחירותו של הזולת על חיינו.
במדינת ישראל יש מסמך המגדיר איזו מדינה רצינו ליצור כאן - מגילת העצמאות. המגילה עוסקת בין השאר בערכים שראויים להיות בסיס לכל חברה אנושית, ובוודאי למדינה שנועדה להיות אור לעולם ולקיים את חזונו של הרצל בדבר חברה השואפת לשלמות מוסרית ורוחנית. האם רובנו יכולים להתאחד סביב ערכיה של מגילת העצמאות גם כיום? סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של אזרחי המדינה עלה כי 66 אחוזים מן הנשאלים תמכו בהפיכתה של מגילת העצמאות למסמך חוקי ומחייב.
יסוד היסודות של המארג החברתי, הדרך שבה אדם מתייחס לזולתו - עוד לפני המחלוקות הפוליטיות והתפיסות השונות בנוגע לסוגיות מדיניות - הוא שקובע את מידת שביעות הרצון והאושר של אדם במדינתו, וכפועל יוצא מכך גם את הלכידות הלאומית. השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית וההכרה בזכויותיו של הזולת הם ערכים שבאים לידי ביטוי במגילת העצמאות, ועל פי ערכים אלה פעלו מנהיגים רוחניים בתקופת התנ"ך. הרצון להקים חברת מופת לעם היהודי בארצו הוא שקיבץ אותנו בארץ ישראל אחרי אלפיים שנות גלות, ונתן לנו את ההשראה ואת הכוחות להקים מחדש את מדינתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. מדינה זו מחייבת לממש ערכים כלל עולמיים, כמו ערך השוויון וחופש הבחירה עבור כלל אזרחיה, יהודים ולא יהודים כאחד.
בשפה הסינית המילה "משבר" מורכבת מן המילים סכנה והזדמנות. המוצא ממשבר הלכידות שבו אנו נמצאים כעת תלוי במידה רבה בגישה שבה נבחר: אם נבחר לנהוג בהגינות, ביושר ובהתחשבות האחד כלפי האחר - נשמור את הלכידות הלאומית שלנו. כולנו יכולים להתאחד גם היום מאחורי דרישה זו להגינות הדדית.
דוד בן גוריון אמר בשעתו כי מדינת ישראל תיבחן בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים. כמדינה חפצת חיים, זהו הבסיס לקיומנו.
(מעובד על פי א' פלג, מגילת העצמאות עוד כאן: האם יש עדיין ערכים משותפים לכולם? אתר מעריב 18/11/2022)
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
15. הציגו מאפיין יהודי אחד ומאפיין דמוקרטי אחד של מדינת ישראל שבאים לידי ביטוי בהכרזת העצמאות. הסבירו כיצד אחד מן המאפיינים האלה (מאפיין יהודי או מאפיין דמוקרטי) בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
15. מאפיינים מתוך הכרזת העצמאות מאפיין יהודי: בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל מוזכר שהמדינה תהה מושתתת על עקרונות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל. אפשרות נוספת – בהכרזת העצמאות מוזכר כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון בראשותו של בנימין זאב הרצל, שהיה אבן דרך בהקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית. מאפיין דמוקרטי: בהכרזת העצמאות יש התחייבות של המדינה להעניק יחס שווה לכלל האזרחים, כביטוי לעיקרון הדמוקרטי – עיקרון השוויון.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
17. הוועדה למינוי שופטים מינתה בשנה האחרונה כמה שופטים לבית המשפט העליון ולבית המשפט המחוזי. הוועדה מינתה שופט ערבי לבית המשפט העליון ועוד כמה שופטים ערביים לבתי המשפט המחוזיים. כמו כן לראשונה מינתה הוועדה שופטת ערבייה לבית המשפט המחוזי בנצרת. בעקבות זאת כתבה עיתונאית בכירה כי מינויים אלה של הוועדה למינוי שופטים, הם הישג לאומי וחינוכי, וכי הדבר מתבקש במדינה שחמישית מאזרחיה הם ערבים. — ציינו והציגו איזו פנייה מן הפניות לגורמים השונים בהכרזת העצמאות באה לידי ביטוי בדברי העיתונאית. הסבירו כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי במינויים של הוועדה למינוי שופטים.
פתרון מהמסמך
17. הפנייה במסגרת הכרזת העצמאות: הפנייה לערביי ארץ ישראל
הצג: במסגרת הכרזת העצמאות, בחלקה השלישי, מדינת ישראל פונה לערביי המדינה. המדינה מבקשת מהאזרחים הערבים להפסיק את הלחימה במסגרת מלחמת העצמאות ולשמור על השלום. כמו כן, המדינה מבטיחה להעניק לאזרחים הערבים שוויון זכויות מלא וכן ייצוג הולם במוסדות השלטון.
הסבר: בקטע מוזכר כי הוועדה למינוי שופטים מינתה לאחרונה שופטים ערבים לבתי המשפט המחוזיים ולבית המשפט העליון.
כך באה לידי ביטוי ההבטחה שנתנה לציבור הערבי בהכרזת העצמאות, הקובעת כי לערבים יהיה ייצוג במוסדות השלטון של המדינה.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ב
16. בשנה האחרונה הובא לאישור הממשלה מינוי של אזרח ערבי לתפקיד ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית בישראל. הרשות הזאת פועלת במסגרת המשרד הממשלתי לשוויון חברתי, והיא אחראית לקידום תוכניות פיתוח של היישובים הערביים ושילוב החברה הערבית בכלכלה בישראל. השרה העומדת בראש משרד ממשלתי זה ציינה כי מינוי זה תורם לצמצום הפערים בחברה בישראל. — ציינו והציגו את הפנייה, מבין הפניות לגורמים שונים בהכרזת העצמאות, המתממשת במינוי של ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית בישראל. הסבירו כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
• ציין: הפנייה לערבים תושבי מדינת ישראל
• הצג: הפנייה בהכרזת העצמאות קוראת לערבי ישראל לשמור על השלום, לקחת חלק בהקמת המדינה, על יסוד אזרחות מלאה ושווה במדינה וייצוג מתאים בכל מוסדותיה.
• ציטוט: "מינוי של אזרח ערבי לתפקיד ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית בישראל. הרשות הזאת פועלת במסגרת המשרד הממשלתי לשוויון חברתי, והיא אחראית לקידום תוכניות פיתוח של היישובים הערביים ושילוב החברה הערבית בכלכלה בישראל."
• קישור: הפנייה לערבים תושבי מדינת ישראל מבקשת לממש את השתלבותם במדינה כאזרחים שווי זכויות. מינוי אזרח ערבי על ידי הממשלה כראש רשות העוסקת בפיתוח המגזר הערבי מבחינה כלכלית מבטא את עיקרי הפנייה בהכרזה. בפנייה יש רצון לשלב את ערבי ישראל בפיתוח המדינה ובאמצעות ייצוג הולם במוסדותיה.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"א
16. ממשלת ישראל חתמה עם ירדן על הסכם לשיתוף פעולה אזורי במאבק במשבר האקלים ובהתחממות העולמית. על פי ההסכם, ישראל תקים מתקן להתפלת מים ותייצא את המים המותפלים לירדן. בתמורה לכך ישראל תרכוש מירדן חשמל שיופק מאנרגיית השמש וייוצר במתקנים שיוקמו בירדן. ממשלת ישראל רואה בהסכם זה צעד חשוב לחיזוק היחסים בין שתי המדינות, שיתרום לכל תושבי האזור במאבק במשבר האקלים. — ציינו וְהַציגו את הפנייה מבין הפניות לגורמים שונים בהכרזת העצמאות המתממשת בהסכם. הסבירו כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
• ציין: הפנייה מהכרזת העצמאות – הפנייה למדינות השכנות: מדינת ערב ועמיהן השונים.
• הצג: הפנייה הכרזה היא קריאה לשלום ולשכנות טובה, לשיתוף פעולה במאמץ לקדם את המזרח התיכון כולו.
• ציטוט: "ממשלת ישראל חתמה עם ירדן על הסכם לשיתוף פעולה אזורי.. ממשלת ישראל רואה בהסכם זה צעד חשוב לחיזוק היחסים בין שתי המדינות, שיתרום לכל תושבי המזור..".
• קישור: פנייה זו באה לידי בקטע כי ההסכם שחתמה ישראל עם ירדן הוא הסכם לשכנות טובה עם מדינה ערבית שכנה. מטרת ההסכם היא להביא לפיתוח המאבק האזורי הכולל במשבר ההתחממות הגלובלית. אלו מרכיבי הפנייה למדינות השכנות המוזכרת בהכרזת העצמאות.
שאלון 34281 | חורף תשפ"א
3. הצג על פי הכרזת העצמאות את שתי הצדקות להקמת מדינת ישראל: הצדקה היסטורית, והצדקה בין-לאומית (משפטית).
פתרון מהמסמך
הצדקה היסטורית – הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הנובעת מאירועים היסטוריים של העם היהודי. לדוגמא: בה הוא קם, התעצב ויצר נכסי תרבות ובראשם התנ"ך; במהלך הגלות העם המשיך במאמץ לשוב לארץ ישראל ונעשה מאמץ לשיבה לארץ בדורות האחרונים שהביא להקמת ישוב גדול ומבוסס; השואה הוכיחה את ההכרח בפתרון בעיית האנטישמיות על ידי מדינה יהודית; השתתפות היישוב היהודי במלחמת העולם השנייה הקנתה לו את הזכות להימנות על העמים החברים באו"ם.
הצדקה בין לאומית (משפטית) – הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל נובעת מהכרה בינלאומית בזכותו של העם היהודי למדינה בארץ ישראל. לדוגמא: הצהרת בלפור, כתב המנדט והחלטת האו"ם על החלוקה.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"א
17. בשנה האחרונה חתמה מדינת ישראל על הסכמי שלום עם כמה מדינות ערביות במזרח התיכון. אחת מהן היא סודן. הנציגים הישראלים שהיו מעורבים בתהליך חתימת ההסכם אמרו כי זהו צעד היסטורי חשוב עבור המזרח התיכון, והוסיפו כי מלבד תרומתו לקידום השלום, הוא יוביל גם למיזמים כלכליים משותפים למדינות באזור. עוד אמרו הנציגים, כי הם מקווים שמדינות ערביות נוספות יחתמו גם הן על הסכם שלום עם מדינת ישראל. — ציין והצג את הפנייה, מבין הפניות לגורמים שונים בהכרזת העצמאות, המתממשת בדברי הנציגים הישראלים. — הסבר כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
הצג: במסגרת תוכנה של הכרזת העצמאות פונה מדינת ישראל אל מדינות ערב. זאת מתוך רצון לשמור על השלום וליצור שיתוף פעולה לקידום אזור המזרח התיכון כולו.
הסבר: בקטע המקור רשום כי מדינת ישראל חתמה על הסכם שלום עם מדינות ערב, ביניהן סודן. הנציגים הישראלים שהיו מעורבים בחתימה על ההסכם הסבירו כי ההסכם הוא חלק מרצון כללי לקדם את השלום וליצור שיתוף פעולה כלכליים בין מדינות באזור. ברוח זו, הסכמי השלום החדשים מתקשרים לתוכנה של הכרזת העצמאות בה מדינת ישראל מבקשת לקדם יחסי שלום עם מדינות ערביות וכן לקדם את פיתוח המזרח התיכון כולו.
שאלון 34281 | חורף תש"ף
הצג, על פי הכרזת העצמאות, את שתי ההצדקות להקמת מדינת ישראל:
הצדקה טבעית )אוניברסלית( והצדקה בין־לאומית )משפטית(
פתרון מהמסמך
הצדקה טבעית )אוניברסלית(- הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הנובעת מהזכות
הטבעית והאוניברסלית של כל עם להגדרה עצמית.
הצדקה בין לאומית )משפטית(- הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל נובעת מהכרה
בינלאומית בזכותו של העם היהודי למדינה בארץ ישראל. לדוגמא: הצהרת בלפור, כתב המנדט
והחלטת האו"ם על החלוקה
שאלון 34281 | קיץ תש"ף
הצג את התוכן של כל אחת מן הפניות האלה ממגילת העצמאות: — הפנייה לערבים תושבי מדינת ישראל — הפנייה לאומות המאוחדות (או"ם)
פתרון מהמסמך
• הפנייה לערבים תושבי מדינת ישראל: לשמור על השלום, לקחת חלק בהקמת המדינה. על בסיס אזרחות מלאה ושווה במדינה וייצוג מתאים בכל מוסדותיה.
• הפנייה לאומות המאוחדות (או"ם): לקבל את ישראל לתוך משפחת העמים.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ט
להגדרה של מדינת ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית" יש משמעות ערכית חשובה ומעמד חוקתי. לכן יש חשיבות רבה לשאלות כמו: מה הם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? כיצד נקבעים ערכים אלה, ומהו היחס הראוי ביניהם? ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית מייחדים אותה משאר המדינות הדמוקרטיות. יש הרבה מדינות דמוקרטיות בעולם, אך רק מדינת ישראל היא מדינה יהודית וכך ראו אותה מקימיה. ההגדרה "מדינה יהודית" מבטאת את היותה של ישראל מדינתו של העם היהודי, לכן היא שייכת גם ליהודי התפוצות, ולכל יהודי העולם יש זכות לעלות אליה. ההיסטוריה שלה שזורה בהיסטוריה של העם היהודי, ׂשְ פתה העיקרית היא עברית וערכיה נשענים על ערכי המוסר שלאורם פעלו חכמי ישראל במשך הדורות מאז ימי התנ"ך. ההגדרה של ישראל כמדינה דמוקרטית מורכבת יותר. לדעתי הדמוקרטיה מבוססת על שני יסודות. האחד — ההבנה שהמדינה היא של האזרחים והם שקובעים כיצד היא תתנהל ובידי מי. תפיסה זו נשענת באופן מובהק על הכרעת הרוב ועל המעמד החשוב של הגוף המחוקק שבו פועלים שליחי האזרחים. האחר — שמירה על עקרונות הדמוקרטיה ובראשם העיקרון של הכרה בזכויות הפרט ובזכויות המיעוט. בין שני היסודות האלה יש מתח פנימי, שכן הכרעת הרוב עלולה לפגוע בזכויות הפרט או בזכויות המיעוט. הפתרון הוא מימוש מידתי של כוח הרוב והבנה של הפרט כי זכויותיו כפופות להגבלות מסוימות. מהו היחס הראוי בין ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית לבין ערכיה כמדינה דמוקרטית? בעניין זה אסור לנו לנקוט גישה של העדפת ערך אחד על פני האחר. אין אנו חיים במדינה שהיא יהודית יותר משהיא דמוקרטית, ואין אנו חיים במדינה שהיא דמוקרטית יותר משהיא יהודית. אנו חיים במדינה יהודית ודמוקרטית. אני סבור שכדי שנוכל להמשיך לחיות יחד עלינו למצוא את המשותף בין חלקי החברה ולצמצם את הניגודים ואת נקודות החיכוך ביניהם. עלינו לחפש את המאחד ולא את המפריד, להיות מתונים ולא קיצוניים, ולקבל על עצמנו מערכת ערכים משותפת — יהודית ודמוקרטית. )מעובד על פי א' ברק, "חירותו של האדם במדינה יהודית ודמוקרטית", אתר הארץ, 18 בפברואר 2018(
שים לב:<w:t xml:space="preserve"> בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע.
<w:t xml:space="preserve"> בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
.13<w:t xml:space="preserve"> הצג שני מאפיינים יהודיים של מדינת ישראל שבאים לידי ביטוי בהכרזת העצמאות.
<w:t xml:space="preserve"> הסבר כיצד אחד מן המאפיינים האלה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
הצג: מאפיינים יהודיים שבאים לידי ביטוי בהכרזת העצמאות (על הנבחן להציג שניים):
בהכרזה יש משפטים המעידים על כוונתה ומחויבותה של המדינה לשמירה על אופייה וערכיה
היהודיים על-סמך, בין היתר, המשפטים הבאים:
• בשם המדינה - "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בא"י..."
• בפתיחת שעריה לכל יהודי - "תהא פתוחה לעלייה יהודית וקיבוץ גלויות..."
• בקביעה כי המדינה תושתת על יסודות החרות הצדק והשלום במורשתם של נביאי ישראל
- "תהא מושתתת על יסודות החירות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל..."
ביסוס: "ההגדרה "מדינה יהודית" מבטאת את היותה של ישראל מדינתו של העם היהודי, לכן
היא שייכת גם ליהודי התפוצות, ולכל יהודי העולם יש זכות לעלות אליה.".
הסבר: אחד המאפיינים היהודיים בהכרזה קשור לכך שהמדינה תהיה מדינתו של כל העם היהודי
ושהמדינה "תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות". בדיוק לכך מתייחס הכותב באומרו
שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, גם זה שבתפוצות ולכן יש לו זכות לעלות אליה
שאלון 34281 | חורף תשע"ט
.3 הצג את זכות הקניין.
פתרון מהמסמך
הזכות לקניין: לכל אדם הזכות להחזיק ברכוש ולעשות בו כרצונו. אין לפגוע בקניינו של אדם (הן קניין חומרי והן קניין רוחני).
שאלון 34281 | קיץ תשע"ט
שגרירים שמשרד החוץ מַמֶנה מייצגים את מדינת ישראל במדינות שונות בעולם.
ְ בשנה האחרונה החליט משרד החוץ לַמנות ערבי־ישראלי לתפקיד שגריר ישראל באחת ממדינות אירופה.
דובר משרד החוץ אמר כי המינוי של ערבי אזרח ישראל לתפקיד שגריר ישראל מסמל את השתלבותם של
אזרחי ישראל הערבים בתפקידים שונים במוסדות השלטון של מדינת ישראל.
— ציין והצג את הפנייה בהכרזת העצמאות הבאה לידי ביטוי בדבריו של דובר משרד החוץ.
הסבר כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי בקטע
פתרון מהמסמך
ציין: הפנייה בהכרזת העצמאות הבאה לידי ביטוי בדבריו של דובר משרד החוץ היא: הפנייה אל
הערבים תושבי ישראל.
הצג: הפנייה אל הערבים תושבי ישראל – בפנייה אל הערבים תושבי ישנה קריאה לערבים
לשמור על השלום, לקחת חלק בהקמת המדינה, על יסוד אזרחות מלאה ושווה במדינה וייצוג
מתאים בכל מוסדותיה.
ביסוס: "...המינוי של ערבי אזרח ישראל לתפקיד שגריר ישראל מסמל את השתלבותם של
אזרחי ישראל הערבים בתפקידים שונים במוסדות השלטון של מדינת ישראל.".
הסבר: הפנייה בהכרזת העצמאות אל הערבים תושבי ישראל באה לידי ביטוי בדברי דובר משרד
החוץ. לדבריו, המינוי של אזרח ערבי ישראלי לתפקיד שגריר מסמל את השתלבותם של אזרחי
ישראל במוסדות השלטון במדינה. דברים אלו מממשים את הפנייה אל הערבים תושבי ישראל
בכל הקשור לייצוג מתאים במוסדות השונים של המדינה
שאלון 34281 | קיץ תשע"ט
.3 הצג שני תנאים הכרחיים לקיום בחירות דמוקרטיות.
פתרון מהמסמך
שני תנאים הכרחיים לקיום בחירות דמוקרטיות: התמודדות חופשית – הבחירות מאפשרות תחרות הוגנת המבוססת על חירויות וזכויות פוליטיות שוויוניות – קולו של כל מצביע שווה למשנהו - ללא הבדל של דת, גזע, מין, מעמד, סטטוס וכו'
שאלון 34281 | חורף תשע"ח
הצג ביטוי אחד מהכרזת העצמאות לאופי הדמוקרטי של מדינת ישראל וביטוי אחד )נוסף( מן ההכרזה לאופי היהודי של מדינת ישראל
פתרון מהמסמך
ביטויים מהכרזת העצמאות לאופי הדמוקרטי של מדינת ישראל – על הנבחן היה להציג אחד:
- הכרזה על הקמת מוסדות דמוקרטיים – "עד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של
המדינה...". מועצת העם ראתה את עצמה רק כמועצה זמנית, עד אשר העם עצמו יבחר
את נציגיו.
- בהבטחה להיות נאמנים לעקרונותיה של מגילת האו"ם.
ביטויים מהכרזת העצמאות לאופי היהודי של מדינת ישראל – על הנבחן היה להציג אחד:
- בשם המדינה - "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל...".
- בפתיחת שעריה לכל יהודי - "תהא פתוחה לעלייה יהודית וקיבוץ גלויות...".
שאלון 34281 | קיץ תשע"ז
פרק שלישי (24 נקודות) קרא את הקטע שלפניך, וענה על שתיים מן השאלות 15-13.
במלאת שבעים שנה למדינת ישראל הכלכלה בישראל משגשגת למדי, אך עדיין לא הגיע השגשוג לכל שכבות החברה ולכל המגזרים. כחמישית מאזרחי ישראל בגיל העבודה הם ערבים, אך בגלל סיבות שונות שיעור התעסוקה של ערביי ישראל נמוך בהרבה מן הממוצע הארצי, והשכר הממוצע בחברה הערבית נמוך מן השכר הממוצע בישראל. שיעור התעסוקה הנמוך יחסית בחברה הערבית הוא בין השאר תוצאה של קשיים הקשורים לסביבה ולהיעדר תשתיות מתאימות. לדוגמה, התחבורה הציבורית ליישובים ערביים רבים אינה מספיקה, וכך נמנעת מתושביהם האפשרות לרכוש הכשרה מקצועית בהתאם לשאיפותיהם כי אין להם איך להגיע מביתם למוסדות לימוד מרוחקים. במקרים רבים קשיי התחבורה גם מגבילים את תושבי היישובים המרוחקים יותר לעיסוק במקצועות שההכנסה מהם נמוכה יחסית. נוסף על כך, ביישובים ערביים יש מחסור במעונות יום לפעוטות, ולכן אימהות רבות אינן יכולות לצאת לעבודה מחוץ לבית, אף על פי שגם הן רוצות לעבוד ולהגשים את עצמן. כדי לשנות מציאות זו, ממשלת ישראל מממנת מרכזים ייעודיים לקידום התעסוקה במגזר הערבי ובמיוחד בקרב נשים ערביות. המרכזים האלה משתפים פעולה עם מעסיקים שונים, כדי ליצור מקומות עבודה ומסלולי קידום שמותאמים במיוחד לצרכים של המגזר הערבי. באמצעות השקעה כספית זו, המדינה מקווה להעלות את השכר הממוצע בחברה הערבית ולאפשר לנשים רבות ככל האפשר להשתלב במעגל התעסוקה. למרות המאמץ הניכר והעלייה שכבר הושגה בשכר הממוצע ובשיעור הנשים שיוצאות לעבוד מחוץ לביתן, המטרה עדיין לא הושגה במלואה. לכן אני סבור שעל המדינה להגביר את המאמץ ולהגדיל את ההשקעה הכספית בתחבורה ובעידוד תעסוקה ביישובים הערביים. כך היא תאפשר לאזרחים רבים ככל האפשר להתקיים בכבוד, ואף ליהנות משגשוג כלכלי ומהגשמה עצמית בהתאם לשאיפותיהם. שבעים שנה לאחר הקמת המדינה החברה בישראל נמצאת בתהליך מתמיד של שינוי, והיא מנסה להתמודד בדרכים מגוונות עם השסעים החברתיים שהתהוו בה. לדעתי, אם תיצור המדינה הזדמנויות מתאימות להגברת השיתוף של החברה הערבית בחיזוק כלכלת המדינה, היא תסייע לגשר על השסעים בין המגזר הערבי ובין שאר חלקי החברה בהתאם לחזון של מקימי המדינה. זהו אינטרס משותף לכל אזרחי המדינה, שכן מהלך כזה יקדם את החברה בישראל, את כלכלת המדינה ואת חוסנה הלאומי. (מעובד על פי י' תמיר, 'צמצום פערי השכר בין ערבים ליהודים הוא אינטרס לאומי וכלכלי', דה מרקר, 28 בנובמבר 2017)
הצג את הפנייה בהכרזת העצמאות לערבים תושבי מדינת ישראל. הסבר כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
הצג: הפנייה בהכרזת העצמאות לערבים תושבי מדינת ישראל - בהכרזת העצמאות נעשתה
פנייה ישירה אל הערבים תושבי מדינת ישראל ובה בקשה לשמור על השלום, לקחת חלק בהקמת
המדינה, על יסוד אזרחות מלאה ושווה במדינה וייצוג מתאים בכל מוסדותיה.
ביסוס: "לדעתי, אם תיצור המדינה הזדמנויות מתאימות להגברת השיתוף של החברה הערבית
בחיזוק כלכלת המדינה, היא תסייע לגשר על השסעים בין המגזר הערבי ובין שאר חלקי החברה
בהתאם לחזון של מקימי המדינה."
הסבר: הפנייה לערבים תושבי מדינה ישראל באה לידי ביטוי, בקטע בכך שהכותב טוען שעל
המדינה לעשות מאמצים להגברת השיתוף של החברה הערבית בחיזוק כלכלת המדינה. פעולה זו
של המדינה תסייע לחברה הערבית לממש את האמור בפנייה אליהם, בכך שהם יוכלו לקחת חלק
בפיתוח המדינה (אז, בהקמת המדינה) ולהיות שותפים מלאים בחיים בה.
שאלון 34281 | חורף תשע"ז
באחד מסופי השבוע ביצעה חברת רכבת ישראל עבודות פיתוח ותשתית בתחנת הרכבת בתל אביב. כמה חברי כנסת דרשו להפסיק את ביצוע העבודות בשבת. לטענתם, פעילות זאת מנוגדת להסכם בין דתיים לחילוניים בישראל, שאותו יש לכבד משום שהוא מאפשר חיים משותפים בין המגזרים.
הנהלת חברת הרכבת הודיעה שהיענות לדרישת חברי הכנסת לדחות את העבודות לתחילת השבוע, תאלץ את החברה להשבית את הפעלת הרכבת בחלק מן הקווים במהלך השבוע, וייגרם נזק לציבור. בתגובה קבוצות אזרחים יצאו לפעולות מחאה ברחבי הארץ, הניפו שלטים והפגינו נגד הפגיעה שתיגרם לנוסעים בשל השבתת הרכבת.
א. ציין והצג את ההסכם לפתרון המחלוקת בין דתיים לחילוניים שלפיו יש לפעול, על פי טענת חברי הכנסת.
הסבר כיצד הסכם זה בא לידי ביטוי בקטע.
ב. ציין והצג את הזכות שבאה לידי ביטוי בפעולות של קבוצות האזרחים.
הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
סעיף א'
פרק ראשון
הנבחנים נדרשו לענות על אחת מבין השאלות 2-1.
ציין: ההסכם לפתרון המחלוקת בין דתיים לחילוניים שלפיו יש לפעול, על פי טענת חברי הכנסת
הוא הסכם הסטטוס קוו.
הצג: הסכם הסטטוס קוו הוא ההסדר להכרעה במחלוקות בסוגיות דת ומדינה שיסודו מיוחס
למכתב הצהרת כוונות מ-1947 (שנשלח מהנהלת הסוכנות היהודית למפלגת אגודת ישראל).
ההסדר נועד למנוע העמקת מחלוקות בין דתיים לחילוניים ולאפשר חיים משותפים במדינה
שעתידה לקום. ההסדר עוסק בהסדרת ארבע סוגיות מרכזיות של דת ומדינה: 1. הגדרת השבת
כיום המנוחה במדינת ישראל (ליהודים) 2. קיומו של מטבח כשר במוסדות ממלכתיים 3. נישואין
וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה 4. מתן אוטונומיה לזרם החינוך הדתי.
רובו של ההסדר נתקבע בחקיקה ואופן שימורו ויישומיו הראויים נתונים לאורך כל השנים
בוויכוח ציבורי.
ביסוס מהקטע: "כמה חברי כנסת דרשו להפסיק את העבודות בשבת... מאפשר חיים משותפים
בין המגזרים".
הסבר: כמה חברי כנסת דרשו להפסיק את ביצוע עבודות הפיתוח והתשתית בתחנת הרכבת
בשבת. הם טענו, שמדובר בהסכם המאפשר חיים משותפים בין המגזרים. עניין השבת הוא אחד מהנושאים אשר הוסדרו בהסכם הסטטוס קוו, בכל הקשור למרחב הציבורי. בנוסף, הסכם הסטטוס קוו נועד לאפשר חיים משותפים, למרות חילוקי הדעות, ולכן זהו בדיוק ההסכם אליו התכוונו חברי הכנסת.
סעיף ב'
ציין: הזכות שבאה לידי ביטוי בפעולות של קבוצות האזרחים להנחיה היא הזכות לחופש ביטוי.
אפשרות נוספת - הזכות לחופש ההפגנה.
הצג: הזכות לחופש ביטוי היא זכותו של אדם לבטא את עצמו – את דעותיו, אמונותיו, רגשותיו
והעדפותיו, בפומבי ובכל דרך שיבחר - בדיבור, בכתב, באמצעים אמנותיים, בהפגנה ועוד.
ביסוס מהקטע: "...אזרחים יצאו לפעולות מחאה ברחבי הארץ, הניפו שלטים והפגינו נגד
"...הפגיעה
הסבר: אזרחים רבים יצאו לפעולות מחאה כנגד ההחלטה להפסיק את עבודות הפיתוח והתשתית
בשבת ולהשבית חלק מקווי הרכבת במהלך השבוע. בעשותם זאת, מימשו האזרחים את זכותם
לחופש ביטוי, שכן הם ביטאו את דעתם כנגד ההחלטה, עשו זאת בפומבי ובדרך של הפגנה
ברחובות.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ז
1. קהילה יהודית באחת מארצות אירופה יזמה מבצע שבו הוטסו לארץ עשרות רופאי עיניים יהודים. הם התנדבו לבדוק את הראייה של אלפי קשישים וניצולי שואה, ולהעניק משקפיים במימונה של קהילה זו למי שצריך. הרופאים הסבירו כי מבצע זה הוא ביטוי למחויבותה של הקהילה היהודית בחוץ לארץ כלפי אזרחי ישראל, וכי בכך הם מממשים את הכתוב בהכרזת העצמאות. אחד הקשישים שקיבל משקפיים פרסם בעיתון מכתב ובו בירך על היוזמה של הקהילה אך גם הביע ביקורת. במכתבו טען כי זהו תפקידה של המדינה לפעול למען האוכלוסייה. לדעתו על הממשלה להקצות תקציבים ומשאבים לתכניות רווחה ובריאות עבור אוכלוסיות נזקקות, כדי שלא יצטרכו להסתמך על תרומות.
א. ציין והצג את הפנייה, מבין הפניות לגורמים שונים בהכרזת העצמאות, שמתממשת בקטע. הסבר כיצד מימוש פנייה זו בא לידי ביטוי בקטע
. ב. קשור לרשות המבצעת
פתרון מהמסמך
• ציין: הפנייה מבין הפניות לגורמים השונים בהכרזת העצמאות שמתממשת בקטע היא: הפנייה אל היהודים בתפוצות.
• הצג: בהכרזת העצמאות הופנתה פנייה אל היהודים בתפוצות להתלכד סביב היישוב היהודי, ולסייע במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.
• ביסוס מהקטע: "קהילה יהודית באחת מארצות אירופה יזמה מבצע שבו הוטסו לארץ עשרות רופאי עיניים יהודים...הרופאים הסבירו כי מבצע זה הוא ביטוי למחויבותה של הקהילה היהודית בחוץ לארץ כלפי אזרחי ישראל...".
• הסבר: קהילה יהודית באחת מארצות אירופה בחרה לסייע לאזרחי ישראל שהם קשישים וניצולי שואה. הקהילה שלחה רופאי עיניים, שיבדקו אותם ובנוסף מימנה להם משקפיים. בעשותה זאת, מימשה הקהילה את הפנייה אל יהדות התפוצות, הכתובה בהכרזת העצמאות. בהכרזת העצמאות ביקשה המדינה מיהודי התפוצות להתגייס לעזרתה, וזה בדיוק מה שעשתה הקהילה.
שאלון 34281 | חורף תשע"ו
18. ממשלת ישראל החליטה להקצות לרשויות הערביות בישראל מאות מיליוני שקלים במסגרת תכנית כלכלית חדשה. התקציבים יופנו לתכנון מוניציפאלי של אזורי תעשייה, להרחבת אפשרויות התעסוקה ולעידוד יזמות עסקית בענף התיירות. כסף יוקצה גם לשיפור תשתיות התחבורה ולהוספת קווי תחבורה ציבורית ליישובים אלה. כל אלו במטרה להגדיל ולהרחיב את היקף הפעילות הכלכלית של כלל תושבי המדינה.
ציין והצג את החלק בהכרזת העצמאות שתוכנו בא לידי ביטוי בהחלטת הממשלה. הסבר כיצד תוכנו של חלק זה בהכרזה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
ציין: החלק בהכרזת העצמאות שתוכנו בא לידי ביטוי בהחלטת הממשלה הוא: החלק ההצהרתי
(אופי המדינה).
הצג: החלק ההצהרתי בהכרזת העצמאות קובע את אופי המדינה, פניות והתחייבויות לגורמים
שונים. הכרזת העצמאות מצהירה כי אופיה של המדינה יהיה יהודי ודמוקרטי. אופיה הדמוקרטי
של מדינת ישראל בא לידי ביטוי בהכרזה, בין היתר, בפיתוח הארץ לטובת כל תושביה, בקריאה
לערבים תושבי המדינה שקמה להשתתף בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה, ובהבטחה
לשוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין.
ביסוס מהקטע : "במטרה להגדיל ולהרחיב את היקף הפעילות הכלכלית של כלל תושבי
המדינה".
הסבר: מאות מליוני השקלים שהוקצו לרשויות הערביות נועדו לפיתוח הארץ לכל תושביה –
לתכנון מוניציפלי של אזורי תעשייה, להרחבת אפשרויות התעסוקה, לשיפור תשתיות התחבורה
ועוד. כל זאת במטרה להגדיל ולהרחיב את היקף הפעילות הכלכלית של כלל התושבים, גם אלו
הערבים.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ו
3. הצג שני ביטויים מהכרזת העצמאות שמבטאים את האופי היהודי של המדינה.
פתרון מהמסמך
בהכרזת העצמאות ישנם ביטויים שמבטאים את האופי היהודי של המדינה.
שני ביטויים לדוגמה:
בשם המדינה - "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בא"יי..."
בפתיחת שעריה לכל יהודי - "יתהא פתוחה לעלייה יהודית וקיבוץ גלויות..."
שלט לכיתה: הכרזת העצמאות
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.




















