⚠ בבדיקת נכונות: החומר ההסברי בעמוד זה הוא הרחבה שנוספה לשאלות הבגרות המקוריות, והוא נמצא כעת בבדיקת דיוק מול מקורות רשמיים. אין להסתמך עליו כמקור הוראה עד להשלמת הבדיקה. שאלות הבגרות המקוריות נותרו כפי שהן.
השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
הרשות השופטת
מפת הנושא
הרשות השופטת
הרשות השופטת - המשך
הרשות השופטת - המשך
הרשות השופטת - המשך
הרשות השופטת - המשך
הרשות השופטת - המשך
בית המשפט העליון והכנסת ממעוף הציפור
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג (המשך)
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
להלן תמלול התוכן המופיע בקובץ "":
בעת האחרונה אנו עדים למחלוקת ציבורית בנוגע לרפורמה המקיפה במערכת המשפט שיוזמת הממשלה. רפורמה זו עוסקת בין השאר גם ב"פסקת ההתגברות".
אני מכיר את מערכת המשפט היטב. הייתי חלק ממנה, היו לי בה תפקידים בכירים, וראיתי אותה מקרוב על מעלותיה ועל מרעיותיה. אנסה להציג את עמדתי בנוגע למחלוקת זו, מאחר שמערכת המשפט ושלטון החוק יקרים וחשובים לי, וכך גם מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית.
לפני כמה שנים הועלתה הצעה לחוק פסקת התגברות גורפת, משמעות הדבר היא שלכנסת, שנבחרת על ידי ציבור האזרחים שהצביע עבור מפלגה זו או אחרת, תהיה הזכות להתגבר על החלטת בית המשפט ולחוקק חוק גם אם בית המשפט ביטל אותו.
לדעתי, פסקת התגברות אינה מילה גסה, שכן מערכת היחסים בין הרשות השופטת ובין הרשות המחוקקת בישראל רעועה וזקוקה להסדרה חקיקתית כוללת שתיעשה על ידי הכנסת באמצעות חקיקת חוק יסוד: החקיקה. חוק יסוד זה יסדיר הן את סמכות בג"ץ להתערב בחוקים שהכנסת מחוקקת הן את סמכות הכנסת להתגבר על התערבות בג"ץ, למשל באמצעות פסקת התגברות.
ראוי לקבוע בחוק זה שיידרש רוב מיוחד של שופטים כדי לפסול חוקים. כאשר מתקיימת מערכת יחסים ראויה בין רשויות, לא ראוי שבית המשפט יפסול על חודו של קול חוק שחוקקו נציגי הריבון. בהצעת חוק שהייתי מעורב בהכנתה בעבר, הוצע שיהיה אפשר לפסול חוק רק אם בהרכב ישבו תשעה שופטים לפחות, ושני שלישים מהם יהיו בעד פסילת החוק. כמו כן ראוי שיהיה גם רוב מיוחד של חברי כנסת כאשר מבקשים להתגבר על פסיקה כזאת. אין להסתפק ברוב המינימלי הנדרש לקואליציה, אלא נדרשת תמיכה רחבה יותר מקרב חברי הכנסת במפלגות השונות. עמדתי בעניין זה הייתה רוב של 65 חברי כנסת לפחות.
לדעתי, מהלך זה חשוב ביותר, ויש לעשותו בהקדם, מתוך שיח מכבד בין הרשויות. מדברים עליו שנים רבות, והוכנו טיוטות מתקדמות של הצעת חוק בעניין, אך המהלך לא הושלם. אנשים במערכת המשפט ואנשים במערכת הפוליטית התנגדו למהלכים אלה כי כל צד רצה רק את ההסדר האופטימלי מבחינתו. ההתעקשות ההדדית הזאת מקפיאה את המצב הקיים ומחריפה את הקרע בין הרשויות.
אחת הטענות נגד פסקת ההתגברות היא שלא ראוי שרוב בכנסת, גדול ככל שיהיה, יוכל להתגבר על החלטה של בית משפט הקובעת שחוק מסוים פוגע בזכויות ואינו חוקתי. על כך אשיב, כי יש הכרח להכיר בכך שיש סוגיות שראוי להכריע בהן גם על סמך שיקולים ערכיים, ציבוריים ומדיניים ולא רק על סמך שיקולים משפטיים.
בשעה שבשיח הציבורי מתנהלת מחלוקת נוקבת בין מערכת המשפט ובין המערכת הפוליטית, לא נותר אלא לקוות ולייחל ששתי המערכות ישכילו להבין כי השינוי נדרש, וכדי ליישמו יש לנקוט תהליך נכון ואמיץ. בתהליך זה על הצדדים להגיע לפשרה שלפיה ישמרו על הטוב הקיים, על עצמאותה ועל חוסנה של מערכת המשפט, אך גם יתוקנו האמץ הפגמים הלא מעטים שקיימים בה. שינוי כזה לא יושג במלחמה, אלא רק באמצעות דיאלוג בין הצדדים והפנמה כי הטענות על הפיכה שיפוטית חד-צדדית לא יכולות להצדיק הפיכת-נגד פוליטית חד-צדדית. הפיכות והפיכות-נגד מזיקות ומסכנות את המרקם העדין של החברה הישראלית השסועה ממילא. לכן למרות המחלוקת נדרשת הבנה הדדית שתאפשר לאחות את השסעים האלה ותתרום לאווירה של פיוס בציבור בישראל. צריך לפעול בהקדם לשם הסדרת היחסים בין הרשויות והגברת אמון הציבור במערכת המשפט, הנדרש כסם חיים של ממש. לשם השגת יעדים אלה רפורמה היא חיונית, אבל מהפכה היא הרסנית.
(מעובד על פי: ר' נורי, דרוש חוק יסוד: החקיקה, ynet, 16.12.22)
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
14. הציגו את המושג: ביקורת שיפוטית. הסבירו כיצד ביקורת שיפוטית באה לידי ביטוי בקטע.
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
14. ביקורת שיפוטית
ביקורת של מערכת המשפט (בדרך כלל על ידי בג"ץ) על הרשות המחוקקת. מתבטאת בישראל מאז המהפכה החוקתית בפסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד. סמכות בית המשפט לביקורת שיפוטית והיקפה הראוי שנויים במחלוקת ציבורית.
הסבר: הדובר בקטע מסביר כי בשנים האחרונות מתקיים דיון בנושא פסקת ההתגברות. במסגרת זו, מבקשים חברי הכנסת לנכס לעצמם כלי שיגביל את האפשרות של בתי המשפט לפסול חוקים שנחקקו בהליך חקיקה בכנסת.
כלומר, הדובר מסביר כי פסקת ההתגברות תוכל לאזן את היכולת של מערכת המשפט בישראל להעביר ביקורת על פעילות הרשות המחוקקת, בתחום של פסילת חוקים.
הרשות השופטת (12 שאלות)
שאלון 34281 | חורף תשפ"ו
5. הציגו את אחד משני הכללים האלה, המבטיחים את אי-תלותה (עצמאותה) של הרשות השופטת: — אופן בחירת שופטים — תנאי העסקת שופטים
פתרון מהמסמך
תנאי העסקת השופטים: שכר השופטים גבוה ונקבע ע"י ועדת הכספים של הכנסת, משך כהונת שופט הוא עד גיל פרישה (70), אסור לשופט לשמש בכל תפקיד פוליטי, הדחת שופט נעשית בגין עבירות חמורות ולא בגין תוכן פסקי הדין שלו. בחירת שופטים: נעשית ע"י ועדה ובה 9 חברים: שר המשפטים, נשיא ביהמ"ש העליון, שני שופטי עליון, שר נוסף, שני חברי כנסת, שני נציגים של לשכת עורכי הדין. הרכב הועדה נועד להבטיח את אי תלותם של השופטים בגורם אחד שממנה אותם, ואת בחירתם על ידי רוב של אנשי מקצוע מתחום המשפט.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ה
5. הציגו את המושג ביקורת שיפוטית.
פתרון מהמסמך
ביקורת שיפוטית
ביקורת של מערכת המשפט (בדרך כלל על ידי בג"ץ) על הרשות המחוקקת ועל הרשות המבצעת. מתבטאת בישראל מאז המהפכה החוקתית במידה רבה ע"י פסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד. סמכות בית המשפט לביקורת שיפוטית והיקפה הראוי שנויים במחלוקת ציבורית.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד
8. הציגו שני כללים המבטיחים את אי-תלותה של הרשות השופטת.
פתרון מהמסמך
כללים המבטיחים את אי-תלותה של הרשות השופטת: (יש לבחור ולהציג שניים)
מרות החוק - השופטים כפופים אך ורק לחוק ופוסקים לפיו.
תנאי העסקת שופטים - שכר השופטים גבוה ונקבע ע"י ועדת הכספים של הכנסת.
משך כהונת שופט הוא עד גיל פרישה (70).
אסור לשופט לשמש בכל תפקיד פוליטי.
הדחת שופט נעשית בגין עבירות חמורות ולא בין תוכן פסקי הדין שלו.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
17. הוועדה למינוי שופטים מינתה בשנה האחרונה כמה שופטים לבית המשפט העליון ולבית המשפט המחוזי. הוועדה מינתה שופט ערבי לבית המשפט העליון ועוד כמה שופטים ערביים לבתי המשפט המחוזיים. כמו כן לראשונה מינתה הוועדה שופטת ערבייה לבית המשפט המחוזי בנצרת. בעקבות זאת כתבה עיתונאית בכירה כי מינויים אלה של הוועדה למינוי שופטים, הם הישג לאומי וחינוכי, וכי הדבר מתבקש במדינה שחמישית מאזרחיה הם ערבים. — ציינו והציגו איזו פנייה מן הפניות לגורמים השונים בהכרזת העצמאות באה לידי ביטוי בדברי העיתונאית. הסבירו כיצד פנייה זו באה לידי ביטוי במינויים של הוועדה למינוי שופטים.
פתרון מהמסמך
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
בעת האחרונה אנו עדים למחלוקת ציבורית בנוגע לרפורמה המקיפה במערכת המשפט שיוזמת הממשלה. רפורמה זו עוסקת בין השאר גם ב"פסקת ההתגברות".
אני מכיר את מערכת המשפט היטב. הייתי חלק ממנה, היו לי בה תפקידים בכירים, וראיתי אותה מקרוב על מעלותיה ועל מרעיותיה. אנסה להציג את עמדתי בנוגע למחלוקת זו, מאחר שמערכת המשפט ושלטון החוק יקרים וחשובים לי, וכך גם מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית.
לפני כמה שנים הועלתה הצעה לחוק פסקת התגברות גורפת, משמעות הדבר היא שלכנסת, שנבחרת על ידי ציבור האזרחים שהצביע עבור מפלגה זו או אחרת, תהיה הזכות להתגבר על החלטת בית המשפט ולחוקק חוק גם אם בית המשפט ביטל אותו.
לדעתי, פסקת התגברות אינה מילה גסה, שכן מערכת היחסים בין הרשות השופטת ובין הרשות המחוקקת בישראל רעועה וזקוקה להסדרה חקיקתית כוללת שתיעשה על ידי הכנסת באמצעות חקיקת חוק יסוד: החקיקה. חוק יסוד זה יסדיר הן את סמכות בג"ץ להתערב בחוקים שהכנסת מחוקקת הן את סמכות הכנסת להתגבר על התערבות בג"ץ, למשל באמצעות פסקת התגברות.
ראוי לקבוע בחוק זה שיידרש רוב מיוחד של שופטים כדי לפסול חוקים. כאשר מתקיימת מערכת יחסים ראויה בין רשויות, לא ראוי שבית המשפט יפסול על חודו של קול חוק שחוקקו נציגי הריבון. בהצעת חוק שהייתי מעורב בהכנתה בעבר, הוצע שיהיה אפשר לפסול חוק רק אם בהרכב ישבו תשעה שופטים לפחות, ושני שלישים מהם יהיו בעד פסילת החוק. כמו כן ראוי שיהיה גם רוב מיוחד של חברי כנסת כאשר מבקשים להתגבר על פסיקה כזאת. אין להסתפק ברוב המינימלי הנדרש לקואליציה, אלא נדרשת תמיכה רחבה יותר מקרב חברי הכנסת במפלגות השונות. עמדתי בעניין זה הייתה רוב של 65 חברי כנסת לפחות.
לדעתי, מהלך זה חשוב ביותר, ויש לעשותו בהקדם, מתוך שיח מכבד בין הרשויות. מדברים עליו שנים רבות, והוכנו טיוטות מתקדמות של הצעת חוק בעניין, אך המהלך לא הושלם. אנשים במערכת המשפט ואנשים במערכת הפוליטית התנגדו למהלכים אלה כי כל צד רצה רק את ההסדר האופטימלי מבחינתו. ההתעקשות ההדדית הזאת מקפיאה את המצב הקיים ומחריפה את הקרע בין הרשויות.
אחת הטענות נגד פסקת ההתגברות היא שלא ראוי שרוב בכנסת, גדול ככל שיהיה, יוכל להתגבר על החלטה של בית משפט הקובעת שחוק מסוים פוגע בזכויות ואינו חוקתי. על כך אשיב, כי יש הכרח להכיר בכך שיש סוגיות שראוי להכריע בהן גם על סמך שיקולים ערכיים, ציבוריים ומדיניים ולא רק על סמך שיקולים משפטיים.
בשעה שבשיח הציבורי מתנהלת מחלוקת נוקבת בין מערכת המשפט ובין המערכת הפוליטית, לא נותר אלא לקוות ולייחל ששתי המערכות ישכילו להבין כי השינוי נדרש, וכדי ליישמו יש לנקוט תהליך נכון ואמיץ. בתהליך זה על הצדדים להגיע לפשרה שלפיה ישמרו על הטוב הקיים, על עצמאותה ועל חוסנה של מערכת המשפט, אך גם יתוקנו האמץ הפגמים הלא מעטים שקיימים בה. שינוי כזה לא יושג במלחמה, אלא רק באמצעות דיאלוג בין הצדדים והפנמה כי הטענות על הפיכה שיפוטית חד-צדדית לא יכולות להצדיק הפיכת-נגד פוליטית חד-צדדית. הפיכות והפיכות-נגד מזיקות ומסכנות את המרקם העדין של החברה הישראלית השסועה ממילא. לכן למרות המחלוקת נדרשת הבנה הדדית שתאפשר לאחות את השסעים האלה ותתרום לאווירה של פיוס בציבור בישראל. צריך לפעול בהקדם לשם הסדרת היחסים בין הרשויות והגברת אמון הציבור במערכת המשפט, הנדרש כסם חיים של ממש. לשם השגת יעדים אלה רפורמה היא חיונית, אבל מהפכה היא הרסנית.
(מעובד על פי: ר' נורי, דרוש חוק יסוד: החקיקה, ynet, 16.12.22)
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
14. הציגו את המושג: ביקורת שיפוטית. הסבירו כיצד ביקורת שיפוטית באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
14. ביקורת שיפוטית
ביקורת של מערכת המשפט (בדרך כלל על ידי בג"ץ) על הרשות המחוקקת. מתבטאת בישראל מאז המהפכה החוקתית בפסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד. סמכות בית המשפט לביקורת שיפוטית והיקפה הראוי שנויים במחלוקת ציבורית.
הסבר: הדובר בקטע מסביר כי בשנים האחרונות מתקיים דיון בנושא פסקת ההתגברות. במסגרת זו, מבקשים חברי הכנסת לנכס לעצמם כלי שיגביל את האפשרות של בתי המשפט לפסול חוקים שנחקקו בהליך חקיקה בכנסת.
כלומר, הדובר מסביר כי פסקת ההתגברות תוכל לאזן את היכולת של מערכת המשפט בישראל להעביר ביקורת על פעילות הרשות המחוקקת, בתחום של פסילת חוקים.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ב
4. הצג שני ביטויים לאי-תלות (עצמאותה) של הרשות השופטת.
פתרון מהמסמך
שני ביטויים לאי תלותה (עצמאותה) של הרשות השופטת:
ריסון הרשות השופטת בביטול פסקי דין. הכנסת אינה רשאית לבטל רטרואקטיבית פסק דין שהתקבל בבת המשפט. הכנסת רשאית לתקן חוק מסוים אך תוקפו יחול רק ל פסיקות עתידיות.
מינוי השופטים. מינוי השופטים נעשה על ידי ועדה שמונה תשעה חברים שהרכבה נועד להבטיח מניעת לחצים פוליטיים מצד רשויות השלטון. בוועדה חברים נציגים מכל הרשויות ובהם שלושה שופטים.
תנאי העסקת השופטים. השופטים מקבלים שכר גבוה באופן יחסי שנקבע על ידי ועדת הכנסת. תקופת כהונתם מובטחת עד גיל פרישתם שהוא גיל מאוחר יחסית (70). לשופטים יש חסינות מפני תביעות לשון הרע ופתיחת חקירה פלילית נגדם נעשית רק בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ב
20. שאלת אופן מינוי השופטים בישראל היא סוגיה שנויה במחלוקת. בעת האחרונה הועלתה דרישה לחייב את הוועדה למינוי שופטים למנות שופטים מכל המגזרים ומכל הקבוצות בחברה בישראל. יש התומכים בדרישה זו ויש המתנגדים לה. הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות — נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לשלכם. בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה: א. טענה — הציגו את עמדתכם באופן ברור. ב. הנמקת עמדתכם — הציגו נימוק לעמדתכם המבוסס על מושגים וידע מלימודי אזרחות. ג. הנמקת העמדה המנוגדת — הציגו נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתכם, המבוסס על מושגים וידע מלימודי אזרחות.
PDFועוד 4
פתרון מהמסמך
שאלה מספר 20 טענה – אני תומך בדרישה למנות שופטים מכל המגזרים והקבוצות בישראל באמצעות חיוב הועדה למינוי שופטים לעשות כן.
הנמקת עמדתי: בשם עקרון הפלורליזם. הצגת גישה זו: הכרה בערך של ריבוי דעות ועמדות של אנשים או קבוצות. עידוד בקיום וביטוי של מגוון דעות ועמדות של אנשים או קבוצות בחברה. קישור לטענה: כאשר יחייבו את הועדה למינוי שופטים למנות שופטים מכל מגזרי החברה הישראלית, נראה יותר שופטים ממגזרים שעד כה לא יוצגו בבית המשפט. החברה הישראלית היא חברה מגוונת מאוד. בית המשפט זוכה לאמון גדול יותר מצד הציבור אם הוא ישקף בצורה נכונה את המגוון החברתי. פלורליזם אינו רק מכיר בריבוי דעות. הוא מחייב שיתקיימו מרחבים מובנים של דעות מגוונות. הגדלת המגוון האנושי השיפוטי תממש עקרון זה.
הנמקת העמדה המנוגדת: בשם עקרון אי התלות של הרשות השופטת. הצגת הזכות: עקרון משפטי זה מחייב רשות שופטת עצמאית בהחלטותיה השיפוטיות ופסיקה משפטית בהתאם למרות החוק בלבד. עקרון זה קובע שהחלטות השופטים אובייקטיביות ככל הניתן. קישור לטענה: אם ימונו שופטים בהתאם למוצאם האתני או לרקע החברתי שממנו הם באים, יתממש עקרון הפלורליזם אך תיפגע עצמאות המשפט והתוצאה תהיה שאמון הציבור בבית המשפט יקטן ולא להפך. מינוי שופטים שלא בגלל כישוריהם המקצועיים מהווה התערבות חיצונית בעצמאות המשפט. שופט שיתמנה בגלל מוצאו באותה הקבוצה שבגלל השתייכותו אליה הוא מונה לתפקיד. יש לשמור את משפט רחוק מכל התערבות חיצונית כדי שהרשות השופטת תשמור על כוחה ומעמדה הציבורי.
שאלון 34281 | קיץ תש"ף
16. נוסע ישראלי שטס מתאילנד לישראל תבע את חברת התעופה. לטענתו הוא הגיע לנמל התעופה שלוש שעות לפני הטיסה המיועדת, כפי שדרשה ממנו חברת התעופה, אך נאלץ להמתין שמונה שעות משום שהטיסה נדחתה לשעה מאוחרת, וחברת התעופה לא הודיעה על כך מראש. השופט קיבל את טענת הנוסע, ופסק שחברת התעופה תשלם לו פיצוי כספי בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו בגלל העיכוב בטיסה. — ציין והצג את סוג המשפט שהתנהל בעניינו של הנוסע. — הסבר כיצד סוג משפט זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
ציין: משפט אזרחי
הצג: משפט העוסק בסכסוכים שבין אדם לחברו. המשפט מכריע בסכסוך בין הצדדים על פי החוק והראיות. התובע הוא אדם או תאגיד (לרבות המדינה או רשות מקומית) והנתבע הוא אדם או תאגיד. במשפט אזרחי אין ענישה ובסופו מתקבלת החלטה על חיוב כספי של המפסיד או הוראה אחרת לביצוע.
הסבר: ציטוט: "נוסע ישראלי טס מתאילנד לישראל תבע את חברת התעופה... השופט קיבל את טענת הנוסע, ופסק שחברת התעופה תשלם לו פיצוי כספי בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו בגלל העיכוב בטיסה." קישור: סוג המשפט שהתנהל בעניינו של הנוסע הוא משפט אזרחי. בקטע, התקיים סכסוך בין חברת התעופה לבין נוסע ישראלי שטס מתאילנד. בהתאם למשפט אזרחי, בו אין ענישה, השופט הכריע בסכסוך ופסק שחברת התעופה תשלם לנוסע פיצוי כספי בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו משום עיכוב הטיסה.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ט
בית המשפט המחוזי הרשיע מנהל של חברה שעסקה במכירת מוצרים בטלפון. על פי ההרשעה, החברה נהגה להטעות קשישים, לנצל את חולשתם ולהחתים אותם על עסקאות של רכישת מוצרים שלא היה בהם צורך. בית המשפט הדגיש את חומרת המעשים של החברה וקבע שפעלה שלא כחוק, וגזר על מנהל החברה עונש של עשרה חודשי מאסר. — ציין והצג את סוג המשפט שהתנהל בבית המשפט המחוזי. הסבר כיצד סוג משפט זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
ציין: סוג המשפט שהתנהל בבית המשפט המחוזי הוא: משפט פלילי.
הצג: משפט פלילי – עוסק בעברות על החוק הפוגעות בשלום הציבור בסדר החברתי או בביטחון
המדינה (שהמחוקק בחר להטיל עונש על העוברים עליהן). במהלך המשפט נערך בירור האם מגיע
לנאשם עונש ונקבע מהו לפי הנסיבות. הצדדים במשפט - במשפט פלילי המדינה היא התובעת
והנאשם הוא אדם או תאגיד. הענישה במשפט הפלילי יכולה להיות מאסר (או עונש מוות במקרים
נדירים) או קנס.
ביסוס: "...על פי ההרשעה...בית המשפט הדגיש את חומרת המעשים של החברה וקבע שפעלה
שלא כחוק, וגזר על מנהל החברה עונש מאסר של עשרה חודשי מאסר.".
הסבר: בבית המשפט המחוזי הורשע מנהל חברה שהטעה וניצל קשישים. באירוע בא לידי ביטוי
המשפט הפלילי, שכן יש כאן עבירה על החוק ועונש מאסר הקיים במשפט הפלילי
שאלון 34281 | קיץ תשע"ח
מרצה המלמד במכללה תבע בבית משפט השלום את אחת מתלמידותיו. לטענתו, שני ספרים שהיא פרסמה התבססו על תוכן שהוא יצר באמצעות מחקריו ולימד במכללה, וכן על דפי סיכום ותרגול שהוא חיבר. לדבריו, התלמידה לא ביקשה ממנו רשות לעשות כך ולא ציינה את המקור של תוכן הספרים.
בית המשפט קיבל את טענת המרצה ופסק שעל התלמידה לשלם לו פיצוי כספי וגם להסיר מן הספרים את התכנים שהוא כתב. בתגובה, התלמידה פנתה לבית המשפט המחוזי וטענה שאין בספרים שפרסמה תוכן השייך למרצה, והיא שֶׁכָּתבה את הסיכומים ואת התרגילים. למרות טענותיה, דחה בית המשפט המחוזי את פנייתה וקבע שהתכנים שייכים למרצה ועל התלמידה לפצותו על השימוש בהם.
א. ציין והצג את סוג המשפט (פלילי או אזרחי) שהתנהל בבתי המשפט.
הסבר כיצד סוג משפט זה בא לידי ביטוי בקטע.
ב.ציין והצג את הזכות שבתי המשפט הגנו על מימושה.
הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
סעיף א'
ציין: סוג המשפט שהתנהל בבית המשפט הוא משפט אזרחי.
הצג: משפט אזרחי עוסק ביחסים המשפטיים שבין אדם לחברו. יחסים אלו נובעים בד"כ בזכויות
והחובות המעוגנות בחוק או בחוזה. המשפט מכריע בסכסוך בין הצדדים על פי החוק והראיות.
הצדדים במשפט - תובע ונתבע שהם אדם או תאגיד. במשפט אזרחי אין ענישה ובסופו מתקבלת
החלטה על חיוב כספי של המפסיד או הוראה אחרת לביצוע.
ביסוס מהקטע: "מרצה המלמד במכללה תבע בבית משפט השלום את אחת מתלמידותיו...בית
המשפט קיבל את טענת המרצה ופסק שעל התלמידה לשלם לו פיצוי כספי וגם להסיר מהספרים
את התכנים שהוא כתביי.
הסבר: מרצה במכללה תבע את אחת מתלמידותיו על שימוש בחומרים שלו. מדובר במשפט
אזרחי, משום שהצדדים הם אדם (המרצה) התובע אדם אחר (התלמידה). בית המשפט התבקש
להכריע בסכסוך וקבע תוצאה המאפיינת משפט אזרחי - חיוב כספי וכן הוראה אחרת לביצוע
שבמקרה זה היא לחייב את הנתבעת להסיר מהספרים תוכן שהתובע כתב.
סעיף ב'
ציין: הזכות שבתי המשפט הגנו על מימושה היא הזכות לקניין.
הצג: הזכות לקניין - לכל אדם הזכות להחזיק ברכוש ולעשות בו כרצונו. אין לפגוע בקניינו של
אדם (הן קנין חומרי והן קנין רוחני).
ביסוס: "...דחה בית המשפט המחוזי את פנייתה וקבע שהתכנים שייכים למרצה..."
הסבר: בית המשפט המחוזי קבע כי התלמידה עשתה שימוש אסור בתכנים השייכים למרצה. אלו
חומרים שהוא חיבר והשייכים לו, ולכן וכל שימוש בחומרים אלו ללא רשותו מהווה פגיעה
בקניינו הרוחני. בפסיקתו הגן בית המשפט על זכותו של המרצה לקניין ומנע מהתלמידה להמשיך
ולפגוע בזכות זו.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ז
5. הצג תפקיד אחד של בג"צ, וצו אחד שבג"צ פועל באמצעותו.
פתרון מהמסמך
• תפקיד אחד של בג"צ: בית משפט גבוה לצדק הוא אחד מתפקידיו של בית המשפט העליון. בגייצ מאפשר לכל אדם/ארגון לעתור בקשר להחלטות של רשויות המדינה או גופים ציבוריים, אשר לדעתו, גורמות לו עוול או פוגעות בזכויותיו - בג"צ נותן "סעד למען הצדק" והוא משמש ערכאה ראשונה ואחרונה בסוגיות בהן הוא מטפל.
• צו אחד של בג"צ: בג"צ פועל באמצעות צווים, שמבטלים החלטות או פעולות של רשויות המדינה. צו על תנאי - צו של בג"צ המורה לרשות המשיבה בעתירה להופיע בפני בג"צ ולהציג את עמדתה לגבי העתירה. ניתן להתייחס גם לצו ביניים או לצו החלטי.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ו
הצג שתי דרכים להבטחת אי התלות של הרשות השופטת.
פתרון מהמסמך
הרשות השופטת עצמאית בהחלטותיה השיפוטיות וזאת במטרה להבטיח מימוש הזכות להליך הוגן, עקרון שלטון החוק ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפט. אי תלותה של הרשות השופטת מעוגנת "בחוק יסוד: השפיטה". ישנן מספר דרכים להבטיח את אי תלותה של הרשות השופטת:
א. שכר גבוה יחסית – על פי החוק חל איסור על השופטים לעבוד בעבודה נוספת, לרבות כל תפקיד ציבורי בעל גוון פוליטי. גובה השכר לא נקבע עייי הממשלה, אלא עייי ועדת הכספים של הכנסת.
ב. כהונה עד גיל פרישה (70) - ללא אפשרות פיטורים, אלא במקרים חריגים (מחלה או מעילה בתפקיד, למשל). הבטחת גיל הפרישה יכול למנוע לחצים על השופטים מגורם אשר לא יהיה מרוצה מפסיקתם.
שלט לכיתה: הרשות השופטת
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
