⚠ בבדיקת נכונות: החומר ההסברי בעמוד זה הוא הרחבה שנוספה לשאלות הבגרות המקוריות, והוא נמצא כעת בבדיקת דיוק מול מקורות רשמיים. אין להסתמך עליו כמקור הוראה עד להשלמת הבדיקה. שאלות הבגרות המקוריות נותרו כפי שהן.
השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ו
להלן תמלול התוכן המופיע בקובץ "":
למרות ויכוחים הולכים ומתגברים, עימותים וכעס בחברה הישראלית, היה נדמה שנותרו כמה עקרונות יסוד ברורים ומובהקים בנוגע לדמוקרטיה של המדינה שעד כה לא היו שנויים במחלוקת. אבל בזמן האחרון מתברר שהצעה לבטל אחד מהם - הזכות של אזרחים להצביע - עולה ופורחת במקומותינו.
זכות ההצבעה בבחירות היא חלק מהותי בהגדרת הדמוקרטיה, רכיב ברשימה מצומצמת מאוד של עקרונות יסוד שאינם רק חשובים וחיוניים אלא הם גם תנאי יסוד לדמוקרטיה. אִירְסְפוֹר מחקרים וספרי הגות דנו לא רק ברעיון של הרחבת זכות ההצבעה, אלא בתהליך ההיסטורי הזה, הארוך והמורכב מאוד, שהחל במהפכה הצרפתית והתפתח במאה ה-19. בראשית הדרך ניתנה זכות ההצבעה לגברים בלבד, ובמקומות מסוימים הוטלו מגבלות נרחבות גם על הגברים. זו הייתה הזכות שניתנה רק למשלמי מיסים, לבעלי השכלה וכיוצא באלה.
בהדרגה, ולאורך כמה דורות, הלכה זכות ההצבעה והתרחבה עד שכללה את כל אזרחי המדינה, והמגבלות היחידות שנותרו נגעו לתנאים בסיסיים כמו גיל מינימלי וכדומה. ואולם מהות הרעיון הייתה לנתק בין אותה זכות ובין אותה זכות יסוד, המהותית כל כך לדמוקרטיה, לבין מילי רחובות שונות. ככל שמדינות התקרבו למתן זכות הצבעה לאזרחים, כך הן התקרבו גם להגשמת מהותה של הדמוקרטיה - ריבונות העם. העם על כל חלקיו מממש את ריבונותו באמצעות זכות ההצבעה הכללית והבלתי מותנית. יתר על כן, העיקרון שאדם אחד שווה קול אחד, ללא שום קשר לחובות ולכישורים, הגשים את ערך השוויון במלואו.
דוגמה טובה להבהרת חשיבותה המכרעת של זכות ההצבעה לאזרחים היא ההתלבטות המלווה כל דמוקרטיה - עד כמה מותר לנקוט מהלכים הפוגעים בזכויות אדם נגד מי שמסכן את אופייה הדמוקרטי של המדינה, ואם יש בכלל לנקוט אמצעים אלה. בין השאר עולה השאלה אם אפשר לשלול את הזכות להצביע ממי שמאייים על האופי הדמוקרטי של המדינה. שאלות אלה מתעוררות מכיוון שהצבעה נתפסת כזכות יסוד מהותית כל כך, עד שכל פגיעה בה היא פגיעה בדמוקרטיה עצמה.
מדוע בעצם נתפקק רק בתנאים בסיסיים דוגמת גיל, ולא במגוון תנאים הגיוניים אחרים כדי לקבוע מי רשאי להצביע? כידוע ההתניות והגבולות יהיו תמיד נתונים לוויכוח. ואם זכות ההצבעה מותנית במילי רחובות, מדוע שלא נחזור לדיון על כישורים המצביעים? מדוע הקול של פרופסור למדעי המדינה ייספר רק כקול אחד ויהיה שווה לקול הסטודנטים שלו?
עד לפני כמה שנים היה ברור ומקובל בקרב כל נציגי הציבור בישראל שאין להרחיק לכת ולפגוע בזכות יסוד דמוקרטית כה מובנת מאליה כי הפגיעה תהיה מהותית מאוד.
(מעובד על פי א' כהן, "זכות ההצבעה: בחזרה למאה ה-19", ישראל היום, 28/10/2025)
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת המושג) ענו על פי מה שלמדתם ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
15.
— הציגו את המושג: דמוקרטיה מתגוננת.
— צטטו מן הקטע משפט המתייחס למושג זה.
— הסבירו כיצד מושג זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
15. דמוקרטיה מתגוננת
הצג: מושג בדמוקרטיה הקובע שיש מצבים שבהם השלטון הדמוקרטי נמצא בסכנה. במצבים כאלה מותר לשלטון הדמוקרטי לפעול בדרכים לא דמוקרטיות על מנת להגן על קיומה של הדמוקרטיה.
דוגמאות לכך:
חוק יסוד: הכנסת – המונע ממפלגות שיש במצע שלהן התנגדות לאופי הדמוקרטי של המדינה (או האופי היהודי) לקחת חלק בבחירות.
ציטוט: "עד כמה מותר לנקוט מהלכים הפוגעים בזכויות אדם נגד מי שמסכן את אופייה הדמוקרטי של המדינה"
הסבר: בקטע עולה השאלה האם ניתן לפעול באמצעים לא דמוקרטיים, ולמנוע את זכות ההצבעה מאזרחים המסכנים את קיומה של הדמוקרטיה. שאלה זו מתקשרת למושג דמוקרטיה מתגוננת, בשל העובדה שהיא מבקשת לפעול בצורה לא דמוקרטית במטרה להגן על קיומה של הדמוקרטיה.
זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני האיומים האיומים על שיטת המשטר ועל אופי המדינה (במקרה של ישראל – כמדינה יהודית ודמוקרטית) (4 שאלות)
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ו
למרות ויכוחים הולכים ומתגברים, עימותים וכעס בחברה הישראלית, היה נדמה שנותרו כמה עקרונות יסוד ברורים ומובהקים בנוגע לדמוקרטיה של המדינה שעד כה לא היו שנויים במחלוקת. אבל בזמן האחרון מתברר שהצעה לבטל אחד מהם - הזכות של אזרחים להצביע - עולה ופורחת במקומותינו.
זכות ההצבעה בבחירות היא חלק מהותי בהגדרת הדמוקרטיה, רכיב ברשימה מצומצמת מאוד של עקרונות יסוד שאינם רק חשובים וחיוניים אלא הם גם תנאי יסוד לדמוקרטיה. אִירְסְפוֹר מחקרים וספרי הגות דנו לא רק ברעיון של הרחבת זכות ההצבעה, אלא בתהליך ההיסטורי הזה, הארוך והמורכב מאוד, שהחל במהפכה הצרפתית והתפתח במאה ה-19. בראשית הדרך ניתנה זכות ההצבעה לגברים בלבד, ובמקומות מסוימים הוטלו מגבלות נרחבות גם על הגברים. זו הייתה הזכות שניתנה רק למשלמי מיסים, לבעלי השכלה וכיוצא באלה.
בהדרגה, ולאורך כמה דורות, הלכה זכות ההצבעה והתרחבה עד שכללה את כל אזרחי המדינה, והמגבלות היחידות שנותרו נגעו לתנאים בסיסיים כמו גיל מינימלי וכדומה. ואולם מהות הרעיון הייתה לנתק בין אותה זכות ובין אותה זכות יסוד, המהותית כל כך לדמוקרטיה, לבין מילי רחובות שונות. ככל שמדינות התקרבו למתן זכות הצבעה לאזרחים, כך הן התקרבו גם להגשמת מהותה של הדמוקרטיה - ריבונות העם. העם על כל חלקיו מממש את ריבונותו באמצעות זכות ההצבעה הכללית והבלתי מותנית. יתר על כן, העיקרון שאדם אחד שווה קול אחד, ללא שום קשר לחובות ולכישורים, הגשים את ערך השוויון במלואו.
דוגמה טובה להבהרת חשיבותה המכרעת של זכות ההצבעה לאזרחים היא ההתלבטות המלווה כל דמוקרטיה - עד כמה מותר לנקוט מהלכים הפוגעים בזכויות אדם נגד מי שמסכן את אופייה הדמוקרטי של המדינה, ואם יש בכלל לנקוט אמצעים אלה. בין השאר עולה השאלה אם אפשר לשלול את הזכות להצביע ממי שמאייים על האופי הדמוקרטי של המדינה. שאלות אלה מתעוררות מכיוון שהצבעה נתפסת כזכות יסוד מהותית כל כך, עד שכל פגיעה בה היא פגיעה בדמוקרטיה עצמה.
מדוע בעצם נתפקק רק בתנאים בסיסיים דוגמת גיל, ולא במגוון תנאים הגיוניים אחרים כדי לקבוע מי רשאי להצביע? כידוע ההתניות והגבולות יהיו תמיד נתונים לוויכוח. ואם זכות ההצבעה מותנית במילי רחובות, מדוע שלא נחזור לדיון על כישורים המצביעים? מדוע הקול של פרופסור למדעי המדינה ייספר רק כקול אחד ויהיה שווה לקול הסטודנטים שלו?
עד לפני כמה שנים היה ברור ומקובל בקרב כל נציגי הציבור בישראל שאין להרחיק לכת ולפגוע בזכות יסוד דמוקרטית כה מובנת מאליה כי הפגיעה תהיה מהותית מאוד.
(מעובד על פי א' כהן, "זכות ההצבעה: בחזרה למאה ה-19", ישראל היום, 28/10/2025)
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת המושג) ענו על פי מה שלמדתם ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
15.
— הציגו את המושג: דמוקרטיה מתגוננת.
— צטטו מן הקטע משפט המתייחס למושג זה.
— הסבירו כיצד מושג זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
פתרון מהמסמך
15. דמוקרטיה מתגוננת
הצג: מושג בדמוקרטיה הקובע שיש מצבים שבהם השלטון הדמוקרטי נמצא בסכנה. במצבים כאלה מותר לשלטון הדמוקרטי לפעול בדרכים לא דמוקרטיות על מנת להגן על קיומה של הדמוקרטיה.
דוגמאות לכך:
חוק יסוד: הכנסת – המונע ממפלגות שיש במצע שלהן התנגדות לאופי הדמוקרטי של המדינה (או האופי היהודי) לקחת חלק בבחירות.
ציטוט: "עד כמה מותר לנקוט מהלכים הפוגעים בזכויות אדם נגד מי שמסכן את אופייה הדמוקרטי של המדינה"
הסבר: בקטע עולה השאלה האם ניתן לפעול באמצעים לא דמוקרטיים, ולמנוע את זכות ההצבעה מאזרחים המסכנים את קיומה של הדמוקרטיה. שאלה זו מתקשרת למושג דמוקרטיה מתגוננת, בשל העובדה שהיא מבקשת לפעול בצורה לא דמוקרטית במטרה להגן על קיומה של הדמוקרטיה.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ה
6. הציגו את המושג דמוקרטיה מתגוננת.
פתרון מהמסמך
דמוקרטיה מתגוננת
הגנה על המשטר הדמוקרטי, עקרונותיו ואופי המדינה, מפני אדם או קבוצה שפועלים בזירה הציבורית תוך ניצול הכללים הדמוקרטיים על מנת לפגוע/לחסל את המשטר הדמוקרטי או באופי המדינה. במקרים בהם האיום ממשי המדינה מתגוננת על ידי שלילת הזכות להיבחר/להתארגן ולפעול מבחינה פוליטית/ או ע"י הגבלת חופש הביטוי.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
6. הציגו את המושג דמוקרטיה מתגוננת.
פתרון מהמסמך
6. דמוקרטיה מתגוננת: מצב בו השלטון הדמוקרטי נמצא בסכנה כאשר מתארגנת קבוצה בתוך המדינה המאיימת על קיומה של השיטה הדמוקרטית. על פי עיקרון זה מותר למדינה הדמוקרטית לפעול בצורה לא דמוקרטית על מנת להגן על קיומה של השיטה. אחת הדוגמאות לכך היא חוק יסוד הכנסת בישראל הקובע שמפלגה שיש במצע שלה התנגדות בוטה לשלטון הדמוקרטי בישראל מנועה מלקחת חלק בבחירות.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ו
7. הצג את עקרון הדמוקרטיה המתגוננת.
פתרון מהמסמך
עקרון הדמוקרטיה המתגוננת- עקרון לפיו יש להגן על המשטר הדמוקרטי, עקרונותיו ואופי המדינה. ההגנה על המשטר הדמוקרטי, היא מפני אדם או קבוצה שפועלים בזירה הציבורית תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים על מנת לפגוע במשטר הדמוקרטי, או באופי המדינה. במקרים בהם האיום ממשי, המדינה מתגוננת על ידי: שלילת הזכות להיבחר, להתארגן ולפעול מבחינה פוליטית, הגבלת חופש הביטוי וכו'.
שלט לכיתה: זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני האיומים האיומים על שיטת המשטר ועל אופי המדינה (במקרה של ישראל – כמדינה יהודית ודמוקרטית)
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.

















