השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
אשכול העולם היהודי
מפת הנושא
הזכות לחירות
הזכות לחירות
המאפיינים של החברה החרדית
המאפיינים של החברה החרדית
המאפיינים של החברה החרדית - המשך
היבטים נוספים בנושא
היבטים נוספים בנושא
היבטים נוספים בנושא - המשך
היבטים נוספים בנושא - המשך
היבטים נוספים בנושא - המשך
מליאת הכנסת בדיון מיוחד על השאלה "מיהו יהודי", 1983
.jpg){kind=link}
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תשפ"א
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | חורף תשפ"א
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | חורף תשפ"א (המשך)
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 34281 | חורף תשפ"א
אשכול: העולם היהודי
הצג את המחלוקת בחברה בנוגע לשילוב חקיקה דתית בחוקי המדינה.
הצג את הזכות לחירות.
הסבר כיצד הזכות לחירות באה לידי ביטוי במחלוקת שהצגת.
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
הצג: המחלוקת בחברה הישראלית בנוגע לשילוב חקיקה דתית בחוקי המדינה – ויכוח סביב השאלה "האם ההלכה היהודית ועקרונות המשפט העברי הם שיקבעו בחוק את אורח החיים של הפרטים במדינה, או האם ההלכה היא רק חלק ממורשת תרבותית אשר אינה מחייבת את כל האזרחים?". חלקים בציבור החילוני רואים בחקיקה דתית כפייה של אורח חיים דתי ופגיעה בחופש הדת וחופש מדת. לדוגמא: חוק שיפוט בתי דין רבניים המחייב את קיום טקס הנישואין רק דרך הרבנות ואינו מאפשר נישואין אזרחיים; חוק חג המצות אשר אינו מאפשר הצגת חמץ ומכירתו בחג הפסח באזורים בהם הרוב הוא יהודי; או חוק איסור גידול חזיר האוסר גידול חזיר באזורים בהם יש רוב יהודי. חלקים מהציבור הדתי מעוניינים לשלב חקיקה דתית, שכן לדעתם בא לידי ביטוי אופייה היהודי של המדינה. בנוסף, החקיקה הדתית מאפשרת לציבור הדתי להשתלב בחיים במדינה. למשל, החובה להחזיק מטבחים כשרים במוסדות ציבוריים.
הצג: הזכות לחירות – הזכות קובעת כי לכל אדם זכות לחיות, להחליט, לפעול, לבחור ולעצב את אישיותו וחייו על פי רצונו החופשי. אין לשלול את חירותו של אדם על ידי מעצר או על ידי הגבלת חופש המחשבה והפעולה שלו. מהזכות לחירות נגזרות שורה של חירויות כגון חופש הביטוי, חופש הדת, החופש מדת ועוד. חוקים רבים בכל חברה מגבילים בהכרח את הזכות לחירות וקיימת מחלוקת ציבורית בשאלה מהי הפגיעה הסבירה והמידתית בזכות זו.
הסבר: הזכות לחירות באה לידי ביטוי במחלוקת זו משום שעל פי הזכות, לכל אדם אפשרות לחיות את חייו כרצונו מבלי שניתן יהיה לפגוע בבחירה שלו לעצב את חייו על פי השקפתו. שילוב של חקיקה דתית בחוקי המדינה פוגע בזכות זו משום שהוא מחייב בחוק חלקים מהציבור לפעול בניגוד לרצונם, ועל פי חוקי דת שיתכן ולא מאמינים בהם או היו בוחרים לחיות על פיהם. במקרים הפוכים, חלקים מהציבור הדתי מתקשה לחיות את חייו על פי השקפת עולמו משום שהזכות לחירות מונעת ממנו לחוקק חוקים נוספים המאפשרים לו לחיות על פי אמונתו הדתית.
הזכות לחירות (6 שאלות)
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ו
8. אשכול העולם היהודי — הציגו את המחלוקת בישראל בנוגע לשילוב חקיקה דתית בחוקי המדינה. — הציגו את הזכות לחירות. — הסבירו כיצד הזכות לחירות באה לידי ביטוי במחלוקת שהצגתם.
פתרון מהמסמך
המחלוקת בישראל בנוגע לשילוב חקיקה דתית בחוקי המדינה:
קיים בישראל ויכוח לגבי המידה שבה החוקים במדינת ישראל צריכים לשקף את הדת וההלכה היהודית. יש הטוענים כי יש להפריד בין דת למדינה ולבטל כל חוק דתי הגורם לכפייה דתית על אנשים חילוניים. לטענתם החוקים הדתיים פוגעים בחופש העיסוק, חופש התנועה, חופש המדת, חופש המצפון ואינם מתאימים לחיים המודרניים. יש האומרים כי חייבים שיהיו במדינת ישראל חוקים דתיים רבים שיתרמו לעיצוב דמותה של מדינת ישראל כמדינה בעלת ערכים יהודיים דתיים במרחב הציבורי ויאפשרו לציבור הדתי לחיות במדינה באופן שווה. נקודת המחלוקת היא סביב חוקים כגון: חוק בתי דין רבניים, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק החמץ.
הזכות לחירות:
זכותו של כל אדם לחיות/להחליט/לעשות/לפעול/להימנע מפעולה/לעצב את אישיותו על פי רצונו החופשי (היבט חיובי). אין לשלול את חירותו של אדם על ידי מעצר או על ידי הגבלת חופש המחשבה והפעולה שלו (היבט שלילי). מן הזכות לחירות נגזרות שורה של חירויות (חופש הביטוי, חופש המחשבה והמצפון, חופש התנועה, חופש העיסוק, חופש הדת, החופש מדת ועוד). חוקים רבים בכל חברה מגבילים בהכרח את הזכות לחירות ונגזרותיה וגבולות הפגיעה הסבירה שנויים במחלוקת ציבורית בכל חברה דמוקרטית.
הזכות לחירות באה לידי ביטוי במחלוקת שהצגנו בכך שחקיקה דתית פוגעת בחירותו של אדם לפעול כרצונו. לדוגמא: חוק חג המצות פוגע בחופש העיסוק של בעלי עסקים להפעיל/לפתוח את העסק שלהם כרצונם בימי חג הפסח, חוק בתי דין רבניים פוגע בחירותו של אדם להינשא בדרך בה ירצה ולעיתים גם עם מי שהוא רוצה. (ניתן להדגים כיצד חקיקה דתית מאפשרת חופש דת לאוכלוסייה הדתית).
שאלון 34281 | חורף תשפ"ה
8. אשכול העולם היהודי — הציגו את המחלוקת בחברה הישראלית בנוגע לסוגיית הנישואים והגירושים. — הציגו את המושג: הזכות לחירות. — הסבירו כיצד הזכות לחירות באה לידי ביטוי במחלוקת שהצגתם.
פתרון מהמסמך
המחלוקת בין דתיים לחילוניים בחברה הישראלית בנוגע לסוגיית הנישואין והגירושין: הציבור הדתי והחרדי רוצה נישואין על פי ההלכה ובבית הדין הרבני ואילו הציבור החילוני אינו מעוניין בחובת נישואין דתיים, אלא בבחירה של כל אדם כיצד להינשא: באופן דתי או אזרחי.
הזכות לחירות:
לכל אדם זכות לחיות/להחליט/לעשות/לפעול/להימנע מפעולה/לבחור/לעצב את אישיותו על פי רצונו החופשי - (היבט חיובי).
אין לשלול את חירותו של אדם על ידי מעצר או על ידי הגבלת חופש המחשבה והפעולה שלו - (היבט שלילי).
מן הזכות לחירות נגזרות שורה של חירויות (חופש הביטוי, חופש המחשבה והמצפון, חופש התנועה, חופש העיסוק, חופש הדת, החופש מדת ועוד).
חוקים רבים בכל חברה מגבילים בהכרח את הזכות לחירות ונגזרותיה וגבולות הפגיעה הסבירה שנויים במחלוקת ציבורית בכל חברה דמוקרטית.
כיצד הזכות לחירות באה לידי ביטוי במחלוקת שהצגת: הציבור החילוני טוען שהחובה בישראל להתחתן ק בדרך דתית (חוק ביד רבניים) פוגעת בחירות של כל אדם לבחור את הדרך שבה יתחתן (דתית או אזרחית).
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד
10. אשכול העולם היהודי — הציגו את המחלוקת בישראל בנוגע לשילוב חקיקה דתית בחוקי המדינה. — הציגו את הזכות לחירות. — הסבירו כיצד הזכות לחירות באה לידי ביטוי במחלוקת שהצגתם.
פתרון מהמסמך
הצג: המחלוקת בישראל בנוגע לשילוב חקיקה דתית בחוקי המדינה – הדתיים רוצים חוקים דתיים המבוססים על המשפט העברי בחיים הציבוריים בישראל (לדוגמה חוק בתי דין רבניים, חוק חג המצות וחוק חזיר). לעומתם החילוניים רואים בחקיקה דתית כפייה של הדת, ופגיעה בזכויות אדם בסיסיות כמו חופש מדת, הזכות לחירות וכדומה.
הצג: הזכות לחירות – לכל אדם זכות לחיות על פי רצונו האישי. אין לשלול את חירותו של אדם על ידי מעצר או על ידי הגבלת חופש המחשבה והפעולה שלו. מן הזכות לחירות נגזרות שורה של חירויות חופש הביטוי, חופש המחשבה והמצפון חופש התנועה, חופש העיסוק, חופש הדת וחופש מדת.
הסבר: הזכות לחירות באה לידי ביטוי במחלוקת זו בכך שהדתיים מעוניינים לקיים אורח חיים דתי על פי ההלכה היהודית (האורתודוקסית) ולממש את חופש הדת שלהם במרחב האישי והציבורי – שמירה על צביון וקדושת השבת במרחב הציבורי, נישואין וגירושין יתקיימו על פי ההלכה האורתודוקסית וברבנות הראשית, חשיבות הכשרות, קיום הסדר הסטטוס קוו ועוד. לעומתם, החילוניים שואפים לממש את זכותם לחופש מדת ובחירה באורח חיים חילוני, למשל על ידי בילוי במקומות מסחר וקולנוע בשבת, חופש תנועה ושימוש בתחבורה ציבורית בשבת, נישואין וגירושין בהתאם לבחירתם. במצב כיום, חילוניים רבים טוענים לכפייה דתית ומנגדים או שואפים לשינוי / הפרדה בין הדת היהודית (ההלכה) לבין החוקים במדינה.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
8. אשכול העולם היהודי — הציגו את המחלוקת בישראל בנוגע לשילוב חקיקה דתית בחוקי המדינה. — הציגו את הזכות לחירות. — הסבירו כיצד הזכות לחירות באה לידי ביטוי במחלוקת שהצגתם.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט מתוך הקובץ "":
8. אשכול העולם היהודי
המחלוקת בישראל בנוגע לשילוב החקיקה הדתית במדינה:
תומכי החקיקה הדתית רואים חשיבות בחקיקה דתית במדינה. זאת על מנת להבטיח את אופייה היהודי של מדינת ישראל וכן על מנת לתת למרחב הציבורי במדינה צביון יהודי. דוגמה לכך היא קביעת יום השבת כיום שבתון במדינה או החוק הקובע כי יהודים בישראל יכולים להתחתן רק באמצעות הרבנות הראשית בחתונה הלכתית דתית.
מתנגדי החקיקה הדתית רואים בחקיקה מסוג זה פגיעה בזכות לחופש מדת. המתנגדים רואים בחקיקה דתית פלישה לתחום האישי ופגיעה בחופש הביטוי. הגדרתם לחקיקה דתית היא למעשה כפייה דתית שהמדינה עושה על אזרחים במדינה הדמוקרטית.
הזכות לחירות: הזכות קובעת כי כל אדם נולד חופשי ונשאר חופשי כל ימי חייו. זאת במסגרת החוק במדינה. הזכות נובעת מההכרה שכל אדם יכול לקחת החלטות באופן עצמאי בחייו, ולכן יש להימנע עד כמה שאפשר מלהגביל את פעילותו. ברוח זו, מותר למדינה הדמוקרטית גם להעניש אדם אשר השתמש בחופש שלו בצורה לא מוסרית או לא חוקית.
הסבר: בתחום המחלוקת על שילוב חקיקה דתית, יש דיון סביב נושא הזכות לחירות. המתנגדים לשילוב החקיקה הדתית טוענים כי חירותו של אדם נפגעת כאשר המדינה כופה עליו במסגרת חקיקה, חובה לציית לחוקים דתיים או לקחת חלק בטקסים דתיים. ברוח זו, המדינה למעשה מצמצמת לאדם את חירותו.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ב
8. אשכול העולם היהודי — הציגו את המחלוקת בישראל בנוגע לשילוב חקיקה דתית בחוקי המדינה. — הציגו את הזכות לחירות. — הסבירו כיצד הזכות לחירות באה לידי ביטוי במחלוקת שהצגתם.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט מתוך הקובץ "":
שאלה מספר 8
ועדת חקירה ממלכתית היא ועדה ציבורית שהוקמה על-פי החלטה של ממשלת ישראל או בהחלטה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת. בנוסף, ועדה זו מונתה על ידי נשיא בית המשפט העליון, כדי שיהיה אפשר לברר באופן טוב ויסודי נושא מסוים שמעניין את הציבור. לממשלה יש יכולת לתת הנחיה שקשורה למינוי ועדת חקירה ממלכתית בכל זמן נתון. כמו כן, הוועדה לענייני ביקורת המדינה יכולה לתת הנחייה על מינוי כזה בעיקר במצב שבו נערך דיון בדוח של מבקר המדינה.
עקרון הגבלת השלטון:
השלטון מחזיק באמצעים כלכליים, אנושיים, מקורות מידע, מנגנוני אכיפה המעניקים לו עוצמה רבה. קיימת סכנה בניצול לרעה של כוחו של השלטון/ בפגיעה בזכויות האדם והאזרח או בזכויות קבוצה.
הפרדת הרשויות ואמצעים מוסדיים/ פורמאליים ולא מוסדיים/ בלתי פורמאליים נועדו למניעת עריצות השלטון.
קיום ועדת חקירה תורם לחיזוק הגבלת השלטון מכיוון שהוא יוצר מצב שבו כל פעילות שמתקיימת יכולה לעמוד בפני חקירה וכל אירוע מסוים יכול להיות מועמד לוועדת חקירה שתחקור את העניין עד תומו כלומר היא מקטינה את היכולת של השלטון לעשות מה שהוא רוצה אלא הוא מוגבל בכוחו ושפיט בפני הוועדה.
שאלון 34281 | חורף תשפ"א
אשכול: העולם היהודי
הצג את המחלוקת בחברה בנוגע לשילוב חקיקה דתית בחוקי המדינה.
הצג את הזכות לחירות.
הסבר כיצד הזכות לחירות באה לידי ביטוי במחלוקת שהצגת.
פתרון מהמסמך
הצג: המחלוקת בחברה הישראלית בנוגע לשילוב חקיקה דתית בחוקי המדינה – ויכוח סביב השאלה "האם ההלכה היהודית ועקרונות המשפט העברי הם שיקבעו בחוק את אורח החיים של הפרטים במדינה, או האם ההלכה היא רק חלק ממורשת תרבותית אשר אינה מחייבת את כל האזרחים?". חלקים בציבור החילוני רואים בחקיקה דתית כפייה של אורח חיים דתי ופגיעה בחופש הדת וחופש מדת. לדוגמא: חוק שיפוט בתי דין רבניים המחייב את קיום טקס הנישואין רק דרך הרבנות ואינו מאפשר נישואין אזרחיים; חוק חג המצות אשר אינו מאפשר הצגת חמץ ומכירתו בחג הפסח באזורים בהם הרוב הוא יהודי; או חוק איסור גידול חזיר האוסר גידול חזיר באזורים בהם יש רוב יהודי. חלקים מהציבור הדתי מעוניינים לשלב חקיקה דתית, שכן לדעתם בא לידי ביטוי אופייה היהודי של המדינה. בנוסף, החקיקה הדתית מאפשרת לציבור הדתי להשתלב בחיים במדינה. למשל, החובה להחזיק מטבחים כשרים במוסדות ציבוריים.
הצג: הזכות לחירות – הזכות קובעת כי לכל אדם זכות לחיות, להחליט, לפעול, לבחור ולעצב את אישיותו וחייו על פי רצונו החופשי. אין לשלול את חירותו של אדם על ידי מעצר או על ידי הגבלת חופש המחשבה והפעולה שלו. מהזכות לחירות נגזרות שורה של חירויות כגון חופש הביטוי, חופש הדת, החופש מדת ועוד. חוקים רבים בכל חברה מגבילים בהכרח את הזכות לחירות וקיימת מחלוקת ציבורית בשאלה מהי הפגיעה הסבירה והמידתית בזכות זו.
הסבר: הזכות לחירות באה לידי ביטוי במחלוקת זו משום שעל פי הזכות, לכל אדם אפשרות לחיות את חייו כרצונו מבלי שניתן יהיה לפגוע בבחירה שלו לעצב את חייו על פי השקפתו. שילוב של חקיקה דתית בחוקי המדינה פוגע בזכות זו משום שהוא מחייב בחוק חלקים מהציבור לפעול בניגוד לרצונם, ועל פי חוקי דת שיתכן ולא מאמינים בהם או היו בוחרים לחיות על פיהם. במקרים הפוכים, חלקים מהציבור הדתי מתקשה לחיות את חייו על פי השקפת עולמו משום שהזכות לחירות מונעת ממנו לחוקק חוקים נוספים המאפשרים לו לחיות על פי אמונתו הדתית.
המאפיינים של החברה החרדית (3 שאלות)
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ב
8. אשכול: העולם היהודי — הציגו שני מאפיינים של החברה החרדית במדינת ישראל. — הציגו את הסדר הסטטוס קוו. — הסבירו כיצד הסדר הסטטוס קוו מאפשר לממש את אחד המאפיינים של החברה החרדית במדינת ישראל.
פתרון מהמסמך
הצג: שני מאפיינים של החברה החרדית:
לימוד התורה כערך עליון. רוב החרדים מאמינים שלימוד תורה מבטיח את קיומו של העם היהודי. רבים מבני המגזר החרדי עוסקים בלימוד תורה כעיסוק יומיומי בלעדי ורואים בכך שליחות ומצווה דתית.
הקפדה על קיום מצוות. החרדים מבדילים עצמם מקבוצות דתיות אחרות בהקפדה היתירה שהם נוהגים בקיום מצוות היהדות – קלה כחמורה. החרדים שוללים כמעט כל שינוי הלכתי או התאמה של המצוות לאורח החיים המודרני.
הצג: הסדר הסטטוס קוו: ההסדר להכרעה במחלוקות בסוגיות דת ומדינה שיסודו מיוחס למכתב הצהרת כוונות מ-1947. ההסדר נועד למנוע העמקת מחלוקות בין דתיים לחילוניים ולאפשר חיים משותפים במדינה שעתידה לקום. ההסדר עוסק בהסדרת ארבע סוגיות מרכזיות של דת ומדינה: 1. הגדרת השבת כיום המנוחה במדינת ישראל ליהודים 2. מטבח כשר במוסדות ממלכתיים 3. נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה 4. מתן אוטונומיה לזרם החינוך הדתי. רובו נתקבע בחקיקה ואופן שימורו ויישומיו הראויים נתונים לאורך כל השנים בוויכוח ציבורי.
הסבר: הסדר הסטטוס קוו מאפשר לממש את אחד המאפיינים של החברה החרדית במדינת ישראל שהוא שמירה על השבת בפרהסיה. ההסדר מחייב שיום השבת יישמר כיום המנוחה של היהודים וכך מממש את המצווה הדתית של איסור כל מלאכה בשבת. סעיף זה מסייע לחרדים לשמור את קיום מצוות השבת ומכאן גם את אורח חייהם המקפיד על שמירת המצוות.
שאלון 34281 | קיץ תש"ף
8. אשכול: העולם היהודי — הצג שני מאפיינים של החברה החרדית בישראל. — הצג את המושג מדיניות הבחנה. — הסבר כיצד מדיניות הבחנה מאפשרת מימוש של אחד המאפיינים של החברה החרדית.
פתרון מהמסמך
הצג: שני מאפיינים של החברה החרדית-
מאפיין ראשון: רוב החרדים מאמינים שלימוד תורה מבטיח את קיומו של העם היהודי, ולכן לימוד תורה הוא ערך עליון. ערך זה משפיע גם על מערכת החינוך הייחודית שלהם וגם על בחירתם שלא להתגייס לצבא בטענה ש"תורתם אומנותם".
מאפיין שני: הציבור החרדי נחלק בגישתו כלפי המדינה - חלק מציבור זה אינו משלים עם קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית חילונית, שכן הדבר אינו מתיישב עם ההלכה. חלק זה בציבור החרדי שואף לקיים מדינת הלכה, שבה אורח החיים יהיה דתי – הן בחיי הפרט והן בציבור. חלק אחר משלים עם המדינה כפי שהיא, בשל הצורך במסגרת שתשליט חוק וסדר.
הצג: הבחנה - הענקת יחס שונה לבני אדם על רקע רלוונטי או משום צרכים ייחודיים של הפרט. יחס זה הינו קבוע ונתון כל עוד הצורך קיים. חוקים רבים מאד בכל דמוקרטיה מתבססים על מדיניות של הבחנה מותרת.
הסבר: מדינת ישראל מעניקה לחברה החרדית יחס שונה בגלל מאפייניה הייחודיים. יחס זה בא לידי ביטוי למשל בכך שהמדינה מאפשרת לחרדים חינוך אוטונומי בו הם יכולים לממש את הערך העליון באומנתם, והוא ערך לימוד התורה. חינוך אוטונומי מאפשר להם להתבדל ולשמור על אורח חייהם הייחודי ללא צורך בהתערות עם רבדים אחרים בחברה. בנוסף, מדינת ישראל מאפשרת למספר קצוב של חרדים פטור מגיוס לצה"ל. פטור זה מאפשר להם להמשיך בלימודי תורה ומאפשר גם את המשך התבדלותם.
שאלון 34281 | חורף תשע"ח
הצג שני מאפיינים של החברה החרדית בישראל. הסבר כיצד ֶהסדר הסטטוס־קוו מאפשר את המימוש של אחד המאפיינים של החברה החרדית
פתרון מהמסמך
שני מאפיינים של החברה החרדית:
- רוב החרדים מאמינים שלימוד תורה מבטיח את קיומו של העם היהודי, ולכן לימוד
תורה הוא ערך עליון. ישנה קבלה של מרות הרבנים בכל תחומי החיים (פרטיים
וציבוריים).
- הציבור החרדי נחלק בגישתו כלפי המדינה - חלק מציבור זה אינו משלים עם קיומה
של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית חילונית, שכן הדבר אינו מתיישב עם ההלכה.
חלק זה בציבור החרדי שואף לקיים מדינת הלכה, שבה אורח החיים יהיה דתי – הן
בחיי הפרט והן בציבור. חלק אחר משלים עם המדינה כפי שהיא, בשל הצורך
במסגרת שתשליט חוק וסדר.
הסדר הסטטוס קוו:
הסכם הסטטוס קוו הוא ההסדר להכרעה במחלוקות בסוגיות דת ומדינה שיסודו מיוחס למכתב
הצהרת כוונות מ1947- (שנשלח מהנהלת הסוכנות היהודית למפלגת אגודת ישראל). ההסדר נועד
למנוע העמקת מחלוקות בין דתיים לחילוניים, ולאפשר חיים משותפים במדינה שעתידה לקום.
רובו של ההסדר נתקבע בחקיקה ואופן שימורו ויישומיו הראויים נתונים לאורך כל השנים
בוויכוח ציבורי
ההסדר עוסק בהסדרת ארבע סוגיות מרכזיות של דת ומדינה:
.1 שבת - שמירת שבת במקומות ציבוריים (תחבורה ציבורית).
.2 כשרות - שמירת כשרות במוסדות ציבור (כמו משרדי הממשלה וצה"ל).
.3 חינוך - שמירת המעמד האוטונומי (עצמאי) של החינוך הדתי.
.4 נישואין וגירושין - מתן זכות בלעדית לבתי דין רבניים לעסוק בענייני נישואין וגירושין.
הסדר הסטטוס קוו מאפשר את המימוש של לימוד תורה בדרך הבאה: אחד מהנושאים הקבועים
בהסדר הוא נושא החינוך. בהסדר הוסכם שישמר המעמד האוטונומי של החינוך הדתי ובדרך זו
יכול הציבור החרדי להתמקד בלימוד תורה ובנושאים אחרים החשובים מבחינתו
נושאים נוספים (13 שאלות)
שאלון 34281 | חורף תשפ"ן
8. אשכול העולם היהודי — הציגו שני מאפיינים של החברה הדתית-לאומית. — הציגו את עקרון הפלורליזם. — הסבירו כיצד עקרון הפלורליזם מאפשר לחברה הדתית-לאומית לשמור על מאפייניה הייחודיים.
פתרון מהמסמך
שני מאפיינים של החברה הדתית לאומית:
שואפת למדינת הלכה, אך היא רואה את הציונות והקמת המדינה כראשית הגאולה ("אתחלתא דגאולה").
הדתיים לאומיים משולבים בחברה, מתגייסים לצבא וחיים בשכונות מעורבות.
עקרון הפלורליזם:
הכרה בערך של ריבוי/מגוון דעות/עמדות של אנשים או קבוצות.
עידוד/תמיכה בקיום וביטוי של מגוון דעות/עמדות של אנשים או קבוצות בחברה.
עקרון הפלורליזם מאפשר לחברה הדתית לאומית לשמור על מאפייניה הייחודיים בכך שהמדינה מכירה בשונות שבין אזרחי המדינה מבחינה דתית ומאפשרת לציבור הדתי לאומי מערכת חינוך ממלכתית דתית המאפשרת לחברה זו לחנך על פי מאפייניה. או: מבחינת השירות בצבא, המדינה מכירה בשונות הדתית ומאפשרת לבני הקבוצה הדתית לאומית שירות המשולב לימוד תורה ושירות צבאי- "מסלול הסדר" או שירות צבאי רגיל.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ה
8. אשכול העולם היהודי — הציגו שני מאפיינים של החברה החרדית בישראל. — הציגו את הסדר הסטטוס קוו. — בחרו באחד מן המאפיינים שהצגתם, והסבירו כיצד הסדר הסטטוס קוו מאפשר לממש אותו.
פתרון מהמסמך
המאפיינים של החברה החרדית:
החרדים מעוניינים בקיומה של מדינת הלכה/ מדינת התורה. מאמינים בקיום כל המצוות ובהלכה אחר מרות הרבנים.
לימוד תורה הוא ערך עליון ומצווה חשובה.
רובם אינם מתגייסים לצבא עקב לימוד בישיבה ("והגית בו יומם ולילה").
הסתגרות והתבדלות בשכונות ובערים נפרדות.
קיימת מערכת חינוך נפרדת למגזר החרדי. מדגישים את לימודי הקודש.
חלק מהחרדים אינם ציוני ואינו תומך בקיומה של מדינה חילונית. לדעתם יש לחכות לגאולת משיח.
הסדר הסטטוס קוו: ההסדר להכרעה במחלוקות בסוגיות דת ומדינה שיסודו מיוחס למכתב הצהרת כוונות מ-1947 (שנשלח מהנהלת הסוכנות היהודית למפלגת אגודת ישראל).נועד למנוע העמקת מחלוקות בין דתיים לחילונים ולאפשר חיים משותפים במדינה שעתידה לקום. עוסק בהסדרת ארבע סוגיות מרכזיות של דת ומדינה: 1. הגדרת השבת כיום המנוחה במדינת ישראל (ליהודים). 2. מטבח כשר במוסדות ממלכתיים 3. נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה 4. מתן אוטונומיה לזרם החינוך הדתי. רובו נתקבע בחקיקה אופן שימורו ויישומו הראויים נתונים לאורך כל השנים בוויכוח ציבורי.
כיצד הסדר הסטטוס קוו מאפשר לממש את אחד המאפיינים : החרדים מעוניינים בקיומה של מדינת הלכה/מדינת התורה המתנהלת על פי כללי ההלכה. הגדרת השבת כיום המנוחה ישראל או הנישואין והגירושין בהתאם להלכה מממשת את החזון הזה. או: בהסדר הסטטוס קוו ניתנה אוטונומיה לחינוך החרדי. בכך מאפשר הסטטוס קוו לחרדים ללמוד בצורה נפרדת לימודי קודש והלכה.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ד
10. אשכול העולם היהודי — הציגו שני מאפיינים של החברה הדתית-לאומית בישראל. — הציגו את העיקרון הדמוקרטי: פלורליזם. — הסבירו כיצד הפלורליזם מאפשר לחברה הדתית-לאומית לשמור על מאפייניה הייחודיים.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט מתוך הקובץ "":
שאלה 10
שני מאפיינים של החברה הדתית לאומית:
חברה השומרת את מצוות היהדות ומקיימת שגרת חיים דתית
חברה הרואה חשיבות לאופי היהודי והדמוקרטי של המדינה
חברה הלוקחת חלק בחיים הפוליטיים במדינה וכן רואה חשיבות לגיוס לצה"ל
עיקרון הפלורליזם: על פי העיקרון חייבת להיות הכרה במדינה הדמוקרטית במגוון הקבוצות. ההכרה מאפשרת לכל קבוצה לשמור על האינטרסים שלה ולקיים את הייחודיות שלה. תמיד קיים מתח בין פלורליזם לבין הסכמיות, שכן הסכמיות מחייבת כל קבוצה לוותר מעט על הייחודיות שלה ועל האינטרסים שלה, על מנת לחיות עם קבוצות שונות ממנה. ככל שרמת הפלורליזם במדינה גבוהה יותר כך המתח בין הקבוצות מצטמצם.
הסבר: הפלורליזם במדינת ישראל מאפשר לחברה הדתית לאומית לשמור על מאפייניה. זאת כאשר המדינה מאפשרת לחברה הדתית לאומית לבטא את הסממנים הדתיים שלה באופן חופשי (חבישת כיפה לדוגמה). כמו כן המדינה מאפשרת לחברה לשמור על מאפייניה הדתיים באופן חופשי. מעבר לזה, החברה הדתית לאומית שותפה לחיים הפוליטיים ויש מפלגות בכנסת המזוהות אתה ומקדמות עבורה את האינטרסים הייחודיים לחברה זו.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ג
8. אשכול: העולם היהודי — הציגו את המחלוקת בחברה הישראלית בסוגיית צביון השבת במרחב הציבורי. — הציגו את עקרון ההסכמיות. — הסבירו כיצד עקרון ההסכמיות יכול לסייע לפתרון המחלוקת בסוגיית צביון השבת במרחב הציבורי.
פתרון מהמסמך
8. אשכול העולם היהודי
המחלוקת בנושא צביון השבת. כיום, במדינת ישראל, יום השבת הוא יום השבתון של המדינה. ביום זה כל מוסדות המדינה סגורים ורוב השירותים שהמדינה מספקת לא פועלים. כמו כן, שירותים אזרחיים רבים לא פועלים בשבת בשל תקנות של רשויות מקומיות. הציבור הדתי תומך במצב הנוכחי, וזאת בשל השקפת עולם המבוססת על ההלכה היהודית הרואה בשבת יום קדוש. הציבור החילוני רואה במצב הנוכחי פגיעה בזכות לחופש מדת, וכפייה דתית.
עיקרון ההסכמיות עיקרון דמוקרטי הקובע שעל מנת שקבוצות שונות תוכלנה לחיות יחד באותה המדינה, עליהן לנסח קווי בסיס משותפים. על מנת להגיע להסכמה מסוג זה כל קבוצה צריכה להתפשר מעט על הייחודיות והאינטרסים שלה. ככל שרמת ההסכמיות במדינה הדמוקרטית גבוהה יותר כך המתח בין הקבוצות קטן והשלטון במדינה יציב.
במסגרת הסכמיות הצדדים השרויים במחלוקת (הדתי והחילוני) יוכלו לגבש קווי בסיס משותפים וכך לחיות יחד למרות השוני המהותי בין שגרות החיים השונות. דוגמה להסכמיות במדינת ישראל שכבר קיימת היא הסדר הסטטוס קוו, הכולל ארבעה סעיפים שונים המבטאים הסכמות בין הציבור החילוני והדתי. דוגמה לכך היא ההסכמה לקיים חתונה על פי דין תורה במסגרת הרבנות הראשית.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"א
אשכול: העולם היהודי — הצג שני מאפיינים של החברה הדתית-לאומית בישראל. — הצג את העיקרון הדמוקרטי: פלורליזם. — כיצד עקרון הפלורליזם מאפשר לחברה הדתית-לאומית לשמור על מאפייניה הייחודיים?
פתרון מהמסמך
להלן תמלול התוכן מתוך הקובץ "":
שאלה 8 אשכול העולם היהודי
המאפיינים של החברה הדתית לאומית בישראל:
קבוצה זו משלבת בתפיסת עולמה את הדת וההלכה היהודית עם האידיאולוגיה הציונית והערכים האוניברסליים הלקוחים מהתרבות המערבית כמו הדמוקרטיה.
הדתיים-לאומיים רואים את הציונות והקמת המדינה כראשית הגאולה ("אתחלתא דגאולה").
קבוצה זו מאמינה בה' וגם היא שואפת למדינת הלכה אבל היא מוכנה לשתף פעולה באופן מלא עם המדינה הציונית-חילונית כפי שהיא כעת מתוך רצון להשפיע ולתת אופי יותר דתי למדינה.
הדתיים-לאומיים משולבים בכל המבנה של החברה ומשמשים בין השאר כשופטים בבתי המשפט וקצינים בכירים בצבא.
עיקרון הפלורליזם:
על פי העיקרון חייבת להיות הכרה בחברה הדמוקרטית בכך שהעם מורכב מקבוצות שונות.
ההכרה מאפשרת לכל קבוצה לבטא את הייחודיות שלה ולקדם את האינטרסים שלה.
תמיד קיים מתח בין קיום פלורליזם לבין קיום הסכמיות בחברה, בשל העובדה שפלורליזם שואף לאפשר ביטוי של ייחודיות וכדי ליצור הסכמיות כל קבוצה צריכה להתפשר על האינטרסים והייחודיות שלה על מנת להגיע להסכמה.
המדינה מכירה בדתיים הלאומיים כזרם חינוך נפרד – הוא הזרם הממלכתי-דתי. בזרם הממלכתי דתי יש חינוך אורתודוקסי לשמירת תורה ומצוות ויש בו דגש על לימודי היהדות אך במקביל הזרם הממלכתי-דתי לומד את לימודי הליבה (כמו לימודי אזרחות מתמטיקה ומדעים) כמו בזרם הממלכתי הרגיל.
כך למעשה המדינה מכירה בייחודיות התרבותית של הזרם הדתי לאומי, ומאפשרת לחברה זו לחנך את ילדיה על פי הייחודיות הדתית שלה.
שאלון 34281 | חורף תש"ף
אשכול: העולם היהודי — הצג את המחלוקת בין דתיים לבין חילוניים בחברה הישראלית בנוגע לסוגיית הנישואים והגירושים. — הצג את הזכות לחופש מדת. — הסבר כיצד הזכות לחופש מדת באה לידי ביטוי במחלוקת שהצגת.
פתרון מהמסמך
הצג: המחלוקת בין דתיים לבין חילוניים בחברה הישראלית בנוגע לסוגיית הנישואים
והגירושים - במדינת ישראל קיימת מחלוקת בין חילוניים ודתיים בכל הנוגע לסוגיית הנישואים
והגירושים. במצב הקיים היום, נישואים וגירושים במדינת ישראל נערכים על פי חוק שיפוט בתי
דין רבניים, הקובע, כי נישואים וגירושים יערכו על פי ההלכה האורתודוכסית. כלומר, על פי דין
תורה בלבד. הצד הדתי טוען שזהו ביטוי להסדר הסטטוס קוו ולרצון לשמור על אופייה היהודי
של מדינת ישראל. הדבר תורם לאחדות העם, שומר על זהותו ומונע פילוג. כך המדינה מכירה
ציבורית בדגם אחד של נישואין וגירושין ומונעת מיחידם לקיים זוגיות כרצונם. מנגד, החילונים
טוענים, כי המצב הקיים מדיר קבוצות שונות )נישואים חד מיניים, נישואי תערובת( מהאפשרות
להינשא, וכן הוא אינו מאפשר לאדם להתחתן בדרך בה הוא בוחר.
-הצג: הזכות לחופש מדת – זכותו של כל אדם שלא להחזיק באמונה, לא להשתייך לקבוצה
דתית, לא לסבול מכפייה או הטפה דתית, לא לקיים טקס או פולחן דתי בניגוד לרצונו.
-הסבר: הזכות לחופש מדת באה לידי ביטוי במחלוקת בנושא הנישואין והגירושין, בכך שאזרחי
המדינה החילוניים טוענים, שהחופש מדת שלהם נפגע. כאמור, החופש מדת כולל את הזכות שלא
לקיים פולחנה של דת מסוימת ואילו המצב המשפטי הקיים, מחייב כל אזרח יהודי לקיים את
טקסי הנישואים והגירושים בדרך אחת, בדרכה של ההלכה האורתודוכסית
שאלון 34281 | חורף תשע"ט
הצג את סוגיית מיהו יהודי על פי חוק השבות. הסבר כיצד המחלוקת בין הזרם האורתודוקסי ובין הזרם הרפורמי ביהדות באה לידי ביטוי בסוגיית מיהו יהודי.
פתרון מהמסמך
סוגיית מיהו יהודי על פי חוק השבות - מדינת ישראל התמודדה במהלך השנים עם השאלה מהי
הגדרתו המדויקת של יהודי הזכאי לעלייה לארץ מתוקף חוק השבות, שכן בחוק המקורי שנחקק
בשנת 1950 לא הייתה הגדרה למיהו יהודי לצורך שבות. בתיקון לחקיקה שבוצע בשנת 1970 נקבע
כי "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת". החוק אינו מגדיר
מהו הגיור המאפשר הגדרה כיהודי לצורך החוק (גיור אורתודוכסי /רפורמי/קונסרבטיבי) והנושא
נתון למחלוקת ציבורית רבת שנים.
המחלוקת בין הזרם האורתודוכסי ובין הזרם הרפורמי ביהדות בסוגיית מיהו יהודי – בין הזרם
האורתודוכסי והרפורמי ישנה מחלוקת קשה באשר לשאלת מיהו יהודי. הזרם האורתודוכסי
מכיר אך ורק בהגדרה ההלכתית למיהו יהודי – מי שאמו יהודיה או שנתגייר כהלכה. הזרם
הרפורמי לעומתו מכיר לעיתים גם ביהדות על פי האב (כאשר האדם גדל ונתחנך כיהודי) וכן אינו
נצמד להגדרות האורתודוכסיות של הגיור.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ט
הצג את המושג קואליציה. הסבר כיצד ּשו ּתפות בקואליציה יכולה לסייע בהתמודדות עם השסע הדתי
פתרון מהמסמך
קואליציה: סיעות הקואליציה מהוות יחד רוב של חברי הכנסת בפרלמנט ומהוות את בסיס
התמיכה של הממשלה בפרלמנט. הקואליציה מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות
המרכיבות אותה.
השסע הדתי: בחברה היהודית בישראל קיימת מערכת משותפת של ערכים, סמלים ומנהגים
השאובים מן הדת ומהמסורת היהודית. עם זאת, למרות קיומו של בסיס משותף זה, קיימות
בחברה הישראלית גישות שונות בנוגע לאופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ובנוגע למערכת
היחסים בין דת ומדינה בישראל. גישות אלה מעוררות מחלוקות בחברה הישראלית היהודית לגבי
אופייה הרצוי של המדינה ומקומה של הדת במדינה – חקיקה דתית ואופיו של המרחב הציבורי.
קיימות תחושות של זרות, ניכור ואף איבה בין הקבוצות השונות.
שותפות בקואליציה יכולה לסייע בהתמודדות עם השסע הדתי בדרך הבאה: כאשר דתיים
וחילוניים יושבים יחד באותה הממשלה ושותפים בניהול המדינה, נוצרת תחושה של אחריות
הדדית, שותפות והתחשבות. הדתיים והחילוניים יכולים לדון ולהגיע להסכמות בדרך של שיח
ופשרה בכל הקשור לעיצוב אופייה הרצוי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ח
אשכול: העולם היהודי הצג את עקרון ההסכמיות. הסבר כיצד עקרון ההסכמיות בא לידי ביטוי באחת מן הדרכים להתמודדות עם השסע הדתי.
פתרון מהמסמך
עקרון ההסכמיות - הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה על כללי משחק בסיסיים או על אופייה הבסיסי של החברה והמדינה. ההסכמיות מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי דעות בתחומים אחרים. ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות, לערך ההסכמיות המחזק את הערכים המשותפים. השסע הדתי - בחברה היהודית בישראל קיימת מערכת משותפת של ערכים, סמלים ומנהגים השאובים מן הדת ומהמסורת היהודית. עם זאת, למרות קיומו של בסיס משותף זה, קיימות בחברה הישראלית גישות שונות בנוגע לאופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ובנוגע למערכת היחסים בין דת ומדינה בישראל. גישות אלה מעוררות מחלוקות בחברה הישראלית היהודית לגבי אופייה הרצוי של המדינה ומקומה של הדת במדינה - חקיקה דתית ואופיו של המרחב הציבורי. קיימות תחושות של זרות, ניכור ואף איבה בין הקבוצות השונות. אחת הדרכים להתמודדות עם השסע הדתי היא שימוש במשא ומתן ופשרה כדוגמת הסדר הסטאטוס קוו - בדרך זו הצדדים נמנעים מקבלת החלטות חד צדדיות כאמצעי להכרעה במחלוקות עקרוניות. עקרון ההסכמיות בא לידי ביטוי בדרך זו של התמודדות, שכן הצד הדתי והצד החילוני מסכימים בניהם על כללי משחק בסיסיים בענייני דת, תרבות והמרחב הציבורי. כל צד יכבד את הכללים הללו על מנת לאפשר חיים משותפים למרות חילוקי הדעות.
שאלון 34281 | חורף תשע"ז
אשכול: העולם היהודי הצג את המחלוקת בין חילוניים לדתיים בחברה הישראלית בנוגע לסוגיית הנישואין והגירושין. הסבר כיצד הזכות לחופש דת או חופש מדת באה לידי ביטוי במחלוקת זו.
פתרון מהמסמך
המחלוקת בנוגע לסוגיית הנישואין והגירושין - במדינת ישראל קיימת מחלוקת בין חילוניים
ודתיים בכל הנוגע לסוגיית הנישואין והגירושין. במצב הקיים היום, נישואין וגירושין במדינת
ישראל נערכים על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים, הקובע, כי נישואין וגירושין יערכו על פי ההלכה
האורתודוכסית כלומר, על פי דין תורה בלבד. הצד הדתי טוען שזהו ביטוי להסדר הסטטוס קוו
ולרצון לשמור על אופייה היהודי של מדינת ישראל. מנגד, החילונים טוענים, כי המצב הקיים
מדיר קבוצות שונות (נישואים חד מיניים, נישואי תערובת) מהאפשרות להינשא, וכן הוא אינו
מאפשר לאדם להתחתן בדרך בה הוא בוחר.
החופש מדת - הוא החופש להחליט שלא להאמין ולא לקבל את התוקף המחייב של הדת, ולא
להשתייך לשום עדה דתית. לא ניתן לכפות על האדם לקיים את פולחנה של דת מסוימת, אם אינו
אדם מאמין.
הזכות לחופש מדת באה לידי ביטוי במחלוקת בנושא הנישואין והגירושין, בכך שאזרחי המדינה
החילוניים טוענים, שהחופש מדת שלהם נפגע. כאמור, החופש מדת כולל את הזכות שלא לקיים
פולחנה של דת מסוימת ואילו המצב המשפטי הקיים, מחייב כל אזרח יהודי לקיים את טקסי
הנישואין וגירושין בדרך אחת, בדרכה של ההלכה האורתודוכסית.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ז
8. אשכול: העולם היהודי - הצג שני מאפיינים של החברה הדתית לאומית בישראל. הסבר כיצד שיטת הבחירות היחסית רשימתית תורמת להשתלבותה של החברה הדתית-לאומית במדינה.
פתרון מהמסמך
שני מאפיינים של החברה הדתית-לאומית:
- מדובר בחברה מגוונת ביחס לתרבות המודרנית – החל בהתבדלות (ה"חרדים-לאומיים")
ועד לפתיחות כמעט מוחלטת (הדתיים המודרניים).
- הציבור הדתי-לאומי מכיר בקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ורואה
את עצמו ציוני ושותף מלא בבניינה.
שיטת הבחירות היחסית-רשימתית:
- יחסית - המפלגה מקבלת מושבים בפרלמנט באופן יחסי לתמיכה הציבורית שקיבלה מן
הבוחרים. החישוב נעשה לפי מספר המצביעים בבחירות או לפי הקולות הכשרים בלבד -
בתנאי שהמפלגה עברה את אחוז החסימה.
- רשימתית – בוחרים ברשימה של מועמדים מוכנה מראש. הרכב הרשימה: נקבע
בבחירות מקדימות (פריימריז)/ ע"י ראש הרשימה/וועדה מסדרת.
שיטת הבחירות היחסית-רשימתית תורמת להשתלבותה של החברה הדתית- לאומית במדינה
באופן הבא: גיוון בפרלמנט, שכן היא מאפשרת ייצוג גם לקבוצות קטנות יחסית. בנוסף, מכיוון
שמדובר ברשימת מועמדים ,הרי שהרשימה יכולה להכיל מגוון של מועמדים מרקעים שונים.
שיטה זו תורמת מאוד להשתלבותה של החברה הדתית-לאומית במדינה, שכן היא מאפשרת
לקבוצות שונות בחברה הדתית לאומית לקבל ייצוג בכנסת, ובכך להשפיע על החברה הישראלית
ולהשתלב בה
שאלון 34281 | חורף תשע"ו
8. אשכול: העולם היהודי - הצג שני גורמים לשסע הדתי-חילוני בישראל. הסבר כיצד עקרון ההסכמיות מאפשר חיים משותפים למרות השסע.
פתרון מהמסמך
שני גורמים לשסע הדתי-חילוני בישראל:
שילוב חקיקה דתית במערכת החוקים של מדינת ישראל - עיקר הוויכוח הוא האם ההלכה היהודית ועקרונות המשפט העברי הם שיקבעו בחוק את אורח החיים של הפרטים במדינה, או האם ההלכה היא רק חלק ממורשת תרבותית, אשר אינה מחייבת את כל האזרחים. גם בתוך החברה הדתית עצמה אין הסכמה האם חוקי ההלכה צריכים להיות חלק מחוקי המדינה או שחוקי ההלכה הם עניינו הפרטי של כל אדם. הציבור החילוני רואה בחקיקה דתית כפייה של אורח חיים דתי ופגיעה בחופש הדת וחופש מדת. לדוגמא - חוק שיפוט בתי דין רבניים, חוק חג המצות, חוק איסור גידול חזיר. הציבור הדתי מעוניין לשלב חקיקה דתית, שכן כך בא לידי ביטוי אופייה היהודי של המדינה.
צביונה של השבת ברשות הרבים - הדתיים רואים בשבת יום קדוש ומבקשים שלא יהיה כל חילול שבת, כפי שההלכה מחייבת. החילוניים, לעומתם, רואים ביום השבת יום מנוחה המוקדש לבילוי ופנאי, ומבקשים שמקומות בידור, תרבות ואפילו מרכזי קניות יהיו פתוחים בשבת.
הסכמיות:
על מנת שיתקיים משטר דמוקרטי יציב, ועל מנת שהקבוצות השונות הקיימות בחברה יוכלו לחיות יחד, מבלי לוותר על חילוקי הדעות ביניהן, חייבים כל מרכיבי החברה להגיע להסכמה רחבה על "כללי משחק", ועל הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים כגון: סוג משטר, גבולות המדינה, קבלת השלטון שנבחר בבחירות דמוקרטיות כשלטון לגיטימי.
ההסכמיות באה לידי ביטוי בהסדרים המאפשרים לחברה פלורליסטית להתקיים כחברה מגובשת, למרות חילוקי הדעות.
במדינת ישראל ישנה הסכמה רחבה בדבר אופייה הדמוקרטי והיהודי של המדינה, אולם אין הסכמה על ענייני דת ומדינה, כינון חוקה וגבולות המדינה.
עקרון ההסכמיות מאפשר חיים משותפים למרות השסע, שכן גם הדתיים וגם החילוניים צריכים להסכים על כללי משחק, למרות חילוקי הדעות בניהם.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ו
8. אשכול: העולם היהודי - הצג גורם אחד לשסע הדתי חילוני. הסבר כיצד הסדר הסטטוס קוו מאפשר חיים משותפים למרות השסע.
פתרון מהמסמך
גורם אחד לשסע הדתי-חילוני הוא צביונה של השבת ברשות הרבים. הדתיים רואים בשבת יום קדוש ומבקשים שלא יהיה כל חילול שבת, כפי שההלכה מחייבת. החילוניים, לעומתם, רואים ביום השבת יום מנוחה, המוקדש לבילוי ופנאי, ומבקשים לכן שמקומות בידור, תרבות ואפילו מרכזי קניות, יהיו פתוחים בשבת. הוויכוח העיקרי הוא על צביון השבת בפרהסיה (בחיים הציבוריים) - תחבורה ציבורית בשבת, פתיחת בתי עסק ובידור. הסדר הסטטוס קוו - על מנת שהציבור החילוני והדתי יוכלו לחיות יחד למרות חילוקי הדעות, נחתם בשנת 1947, ערב הקמת המדינה, הסדר פשרה בין מפלגות הפועלים והמפלגות הדתיות החרדיות הידוע בשם "הסדר הסטטוס קוו". ההסדר נועד להכרעה במחלוקות בסוגיות דת ומדינה והוא עוסק בהסדרת ארבע סוגיות מרכזיות של דת ומדינה:
הגדרת השבת כיום המנוחה במדינת ישראל (ליהודים).
קיומו של מטבח כשר במוסדות ממלכתיים.
נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה.
מתן אוטונומיה לזרם החינוך הדתי. רובו של ההסדר נתקבע בחקיקה, ואופן שימורו ויישומיו הראויים, נתונים לאורך כל השנים בוויכוח ציבורי. הסדר הסטטוס קוו מאפשר קיום חיים משותפים למרות השסע, בכך שהוא מנסה לאפשר חיים יחד על ידי פשרה והתחשבות בצד השני. הן הצד הדתי והן הצד החילוני מסכימים לחיות יחד על פי כללים ידועים, שיאפשרו לכל צד לחיות את חייו על פי אמונתו. לדוגמה, השבת הוגדרה בהסדר הסטטוס קוו כיום המנוחה, ובכך מסכימים שני הצדדים על אופייה הראוי של השבת, כאשר כל צד עושה ויתור מצידו בעניין.
שלט לכיתה: אשכול העולם היהודי
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
