השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
הרשות המחוקקת
מפת הנושא
הרשות המחוקקת
הרשות המחוקקת - המשך
הרשות המחוקקת - המשך
הרשות המחוקקת - המשך
הרשות המחוקקת - המשך
הרשות המחוקקת - המשך
בניין הכנסת בירושלים
.jpg){kind=link}
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשע"ו
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשע"ו (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | קיץ תשע"ו
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | קיץ תשע"ו (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | קיץ תשע"ו (המשך)
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ו
קרא את הקטע שלפניך, וענה על שתיים מן השאלות 15-13. בעת האחרונה הועלתה בכנסת הצעת החוק בשם "חבר הכנסת ה-121". לפי הצעת החוק הזאת, יוכלו גם אזרחים להגיש הצעות חוק. אזרח שירצה להגיש הצעת חוק יצטרך להחתים על הצעתו 50,000 אזרחים התומכים בה, ורק אחר כך יגיש אותה לכנסת. במקרה זה, הצעת חוק שמציע אזרח, כמו הצעת חוק שמציע חבר כנסת, תהיה חייבת לקבל קודם כול את אישור יושב ראש הכנסת, ולאחר מכן לקבל את אישור חברי הכנסת שיצביעו בעדה או נגדה. אם ההצעה תזכה ברוב קולות של חברי הכנסת שנכחו במליאה היא תעבור לטיפולה של ועדת הכנסת שתדון בה ותקבע את המשך דרכה. לדעתי, היוזמה לערב אזרחים בקבלת החלטות במדינה באמצעות חקיקת חוקים היא ניסיון מבורך במשטר דמוקרטי. אולם דרך זו לשיתוף האזרחים אינה מתאימה לישראל. בשיטת הממשל הנהוגה בישראל, 120 הנבחרים לכנסת משקפים ומייצגים את הדעות ואת הרעיונות הקיימים בחברה בישראל, והם הפועלים למען יישומם. אני חושב שראוי לשתף את המגזרים השונים בציבור, למשל, בביקורת על פעולות השלטון. שיתוף המגזרים יכול להיעשות באמצעות התייעצות עם אזרחים על נושאים שעל סדר היום, או במתן אפשרות לאזרחים להתריע על ליקויים ביישום החלטות הממשלה. אך אינני חושב שאזרחים צריכים להיות מעורבים דווקא ביוזמות חקיקה. יוזמת החקיקה בישראל נתונה לא רק לחברי הכנסת, אלא גם לממשלה בהיותה קובעת תקנות. חשוב שהכנסת לא תעסוק רק בחקיקה אלא תפעל יותר בתפקידה כמבקרת הרשויות האחרות. כך תגביל הכנסת את כוח הרשות המבצעת ותגן על זכויות וחירויות הפרט במדינה. לדעתי, יש לשנות את המצב הנוכחי ולהדגיש את יכולת הפיקוח של הכנסת על חשבון העיסוק שלה בעיקר בחקיקה. אני חושב שיוזמת חברי הכנסת לשפר את מעמד הכנסת באמצעות שיתוף הציבור נובעת מכוונה טובה ורצויה. אולם הכיוון הנכון צריך להיות עידוד האזרחים לפנות לחברי הכנסת ולשרים בעניינים ציבוריים שונים. כל אלה ייתנו מענה של ממש לצורך לשתף את הציבור במערכת הפוליטית, וגם יחזקו את תדמיתו של בית המחוקקים בישראל. (מעובד על פי מאמר של ג. רהט, אתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31/1/16)
13. הצג את שלב הקריאה הטרומית בתהליך החקיקה בכנסת. הסבר כיצד שלב זה בתהליך החקיקה בא לידי ביטוי בקטע.
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
הצג: שלב הקריאה הטרומית הוא השלב בו הצעת חוק פרטית של חבר כנסת, שעברה את אישור נשיאות הכנסת, עולה להצבעה במליאה. אם ההצעה זוכה לרוב, היא עוברת לטיפול ועדת הכנסת הרלוונטית, הדנה בפרטי הצעת החוק ומעצבת את הנוסח שיעלה בקריאה הבאה, או ממליצה לדחותה. (הצעות חוק ממשלתיות פטורות מקריאה טרומית). ביסוס מהקטע: "הצעת חוק שמציע אזרח... תהיה חייבת לקבל קודם כל את אישור יושב ראש הכנסת, ולאחר מכן לקבל את אישור חברי הכנסת... אם ההצעה תזכה ברוב קולות... היא תעבור לטיפולה של ועדת הכנסת שתדון בה ותקבע את המשך דרכה". הסבר: על פי הצעת החוק "חבר הכנסת ה - 121", הצעת חוק שיגיש אזרח תעבור הליך הדומה להליך שעוברת הצעת חוק פרטית בשלב הקריאה הטרומית - אישור יו"ר הכנסת, הצבעה טרומית במליאה ודיון בוועדת הכנסת.
תרבות פוליטית דמוקרטית.
קרא את הקטע שלפניך, וענה על שתיים מן השאלות 15-13. בעת האחרונה הועלתה בכנסת הצעת החוק בשם "חבר הכנסת ה-121". לפי הצעת החוק הזאת, יוכלו גם אזרחים להגיש הצעות חוק. אזרח שירצה להגיש הצעת חוק יצטרך להחתים על הצעתו 50,000 אזרחים התומכים בה, ורק אחר כך יגיש אותה לכנסת. במקרה זה, הצעת חוק שמציע אזרח, כמו הצעת חוק שמציע חבר כנסת, תהיה חייבת לקבל קודם כול את אישור יושב ראש הכנסת, ולאחר מכן לקבל את אישור חברי הכנסת שיצביעו בעדה או נגדה. אם ההצעה תזכה ברוב קולות של חברי הכנסת שנכחו במליאה היא תעבור לטיפולה של ועדת הכנסת שתדון בה ותקבע את המשך דרכה. לדעתי, היוזמה לערב אזרחים בקבלת החלטות במדינה באמצעות חקיקת חוקים היא ניסיון מבורך במשטר דמוקרטי. אולם דרך זו לשיתוף האזרחים אינה מתאימה לישראל. בשיטת הממשל הנהוגה בישראל, 120 הנבחרים לכנסת משקפים ומייצגים את הדעות ואת הרעיונות הקיימים בחברה בישראל, והם הפועלים למען יישומם. אני חושב שראוי לשתף את המגזרים השונים בציבור, למשל, בביקורת על פעולות השלטון. שיתוף המגזרים יכול להיעשות באמצעות התייעצות עם אזרחים על נושאים שעל סדר היום, או במתן אפשרות לאזרחים להתריע על ליקויים ביישום החלטות הממשלה. אך אינני חושב שאזרחים צריכים להיות מעורבים דווקא ביוזמות חקיקה. יוזמת החקיקה בישראל נתונה לא רק לחברי הכנסת, אלא גם לממשלה בהיותה קובעת תקנות. חשוב שהכנסת לא תעסוק רק בחקיקה אלא תפעל יותר בתפקידה כמבקרת הרשויות האחרות. כך תגביל הכנסת את כוח הרשות המבצעת ותגן על זכויות וחירויות הפרט במדינה. לדעתי, יש לשנות את המצב הנוכחי ולהדגיש את יכולת הפיקוח של הכנסת על חשבון העיסוק שלה בעיקר בחקיקה. אני חושב שיוזמת חברי הכנסת לשפר את מעמד הכנסת באמצעות שיתוף הציבור נובעת מכוונה טובה ורצויה. אולם הכיוון הנכון צריך להיות עידוד האזרחים לפנות לחברי הכנסת ולשרים בעניינים ציבוריים שונים. כל אלה ייתנו מענה של ממש לצורך לשתף את הציבור במערכת הפוליטית, וגם יחזקו את תדמיתו של בית המחוקקים בישראל. (מעובד על פי מאמר של ג. רהט, אתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31/1/16)
הצג את עקרון הפלורליזם. הסבר על פי הקטע, את טענת הכותב בנוגע לעיקרון זה.
הצג: עקרון פלורליזם משמעותו הכרה בערכם של ריבוי ומגוון הדעות והעמדות של אנשים או קבוצות. עקרון הפלורליזם מעודד ותומך בקיומם של דעות אלו ובאפשרות ביטוי של העמדות השונות. ביסוס מקטע: "120 הנבחרים לכנסת משקפים ומייצגים את הדעות ואת הרעיונות הקיימים בחברה בישראל, והם פועלים למען יישומם... אני חושב שראוי לשתף את המגזרים השונים...". הסבר: לדעת כותב המאמר, חברי הכנסת משקפים את ריבוי הדעות ואת ריבוי העמדות שבחברה בישראל. כותב המאמר מבטא בכך השקפה פלורליסטית, הרואה בריבוי ובשונות דבר ראוי ונכון. חברי הכנסת פועלים למען יישומם של הדעות והעמדות השונות שבחברה הישראלית.
הרשות המחוקקת (19 שאלות)
שאלון 34281 | חורף תשפ"ו
17. במכתב שנשלח למזכיר הממשלה הועלתה הטענה כי שרים רבים התעלמו מ-902 שאילתות שהגישו חברי כנסת. התעלמות זו מהווה הפרה של תקנון הכנסת. לדברי כותב המכתב, חלק משרי הממשלה אינם מייחסים את החשיבות הראויה לחובתם זו כלפי הכנסת, ולכן דרש כי מזכיר הממשלה יוודא כי בחודש הקרוב יענו השרים על כל השאילתות שהוגשו. — ציינו והציגו את תפקיד הכנסת שנפגע, לטענת כותב המכתב. — צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי תפקיד זה של הכנסת נפגע, לטענת כותב המכתב. — הסבירו כיצד הפגיעה בתפקיד זה של הכנסת באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
פתרון מהמסמך
ציין- הגשת שאילתות לשרים בממשלה (פיקוח על הממשלה).
הצג– מנגנון פיקוח מתוקף הפרדת הרשויות של הכנסת על הממשלה. חברי הכנסת רשאים להגיש שאלות לשרים בממשלה והם מחויבים על פי תקנון הכנסת לבוא לכנסת ולתת מענה לשאילתות מול הכנסת וערוץ הכנסת.
הסבר– על פי הקטע, עצם אי- המענה של השרים לשאילתות מהכנסת פוגע ביכולת של הכנסת במימוש תפקידה כמפקחת על הרשות המבצעת (הממשלה) מתוקף עיקרון הפרדת הרשויות.
"מהווה הפרה של תקנון הכנסת (תפקיד הכנסת)".
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ו
2. ממשלת ישראל אישרה את תוכניתו של שר האוצר להעניק פטור ממס על הזמנות של חבילות מחו"ל בשווי של עד 150 דולר. לדברי השר, מטרת התוכנית היא להפוך כל אזרח ליבואן, ואף לאפשר לאזרחים לרכוש יותר מוצרים מחנויות באינטרנט שמוכרות במחירים נמוכים יותר. חברי כנסת רבים הסתייגו מן התוכנית של שר האוצר ויצאו נגדה בטענה שהיא עלולה לגרום לסגירת עסקים קטנים בישראל ולפיטורים של עובדים רבים. בהצבעה שנערכה במליאת הכנסת נדחתה התוכנית ברוב של 59 חברי כנסת, רובם מן האופוזיציה, מול 25 חברי כנסת שתמכו במהלך זה. א. ציינו והציגו את הגישה הכלכלית-חברתית שבאה לידי ביטוי בתוכנית של שר האוצר. צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי גישה זו באה לידי ביטוי בקטע. הסבירו כיצד גישה זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם. ב. ציינו והציגו את תפקיד הכנסת שבא לידי ביטוי בקטע. צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי תפקיד הכנסת הזה בא לידי ביטוי בקטע. הסבירו כיצד תפקיד זה באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
פתרון מהמסמך
סעיף א'
ציין: גישה כלכלית ליברלית/ניאו ליברלית.
הצג: מדגישה את החירות הכלכלית על פני השוויון החברתי-כלכלי/ סוברת שחירות מקדמת את טובת החברה כולה ובתוכה את החלשים.
דגש על יוזמה פרטית ותחרות / פעילות במסגרת שוק חופשי
מעורבות המדינה בתחום החברתי-כלכלי היא מינימלית / מצומצמת. דוגמאות: הפרטה, קיצוץ תקציבים, צמצום קצבאות
תמיכה בצמצום המיסוי למינימום.
בסס: "ממשלת ישראל אישרה את תכניתו של שר האוצר להעניק פטור ממס על הזמנות של חבילות מחו"ל בשווי של עד 150 דולר. לדברי השר, מטרת התוכנית היא להפוך כל אזרח ליבואן, ואף לאפשר לאזרחים לרכוש יותר מוצרים מחנויות באינטרנט שמוכרות במחירים נמוכים יותר."
קשר: בקטע אנו רואים צמצום מיסים בדרך של פטור ממס על הזמנות של חבילות מחו"ל עד 150 דולר. שר האוצר והממשלה מראים תמיכה בתחרות ופעילות במסגרת שוק חופשי בו כל אזרח יוכל לפעול ביוזמה פרטית ולהפוך ליבואן.
סעיף ב'
ציין: תפקיד הכנסת: פיקוח וביקורת על הממשלה.
הצג: הכנסת מהווה מנגנון פיקוח פורמאלי/ מפקחת ומבקרת את מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת ע"י אופוזיציה, ועדות, אישור תקציב, כלים פרלמנטריים
בסס: "חברי כנסת רבים הסתייגו מן התוכנית של שר האוצר ויצאו נגדה בטענה שהיא עלולה לגרום לסגירת עסקים קטנים בישראל ולפיטורים של עובדים רבים. בהצבעה שנערכה במליאת הכנסת נדחתה התוכנית ברוב של 59 חברי כנסת, רובם מן האופוזיציה, מול 25 חברי כנסת שתמכו במהלף זה."
קשר: קטע אנו רואים את הכנסת/ האופוזיציה מפקחת על הממשלה ומתנגדת למעשיה על ידי הכלי הפרלמנטרי של הצבעה בכנסת שבה התנגדו רוב המצביעים להצעה של הממשלה.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ה
1. בשנה האחרונה נעשות עבודות בנייה להקמת גשר לרכבת מעל כביש ראשי במרכז הארץ. חבר כנסת מן האופוזיציה פנה לכנסת לשרת התחבורה ושאל, מדוע העבודות להקמת הגשר לא ייעשו ביום שבת. לדבריו, בשבת תנועת כלי הרכב בכביש היא דלילה יותר, ולפיכך אם ייעשו העבודות בשבת, היקף שיבושי התנועה יהיה מצומצם. בתגובה על הפנייה השיב סגן שרת התחבורה כי השבת היא נכס יסוד של עם ישראל ומורשת ישראל. שביתת המלאכה בשבת נקבעה בחוק כבר בשנותיה הראשונות של המדינה. לדבריו ברירת המחדל צריכה להיות שלא עובדים בשבת, וצריך לעשות הכל כדי שלא לעבוד ביום זה. א. ציינו והציגו את תפקיד הכנסת שבא לידי ביטוי בפנייתו של חבר הכנסת. הסבירו כיצד תפקיד זה בא לידי ביטוי בקטע. ב. ציינו והציגו את החוק שסגן השרה מתבסס עליו בתגובתו על פניית חבר הכנסת. הסבירו כיצד חוק זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
סעיף א'
ציין: תפקיד הכנסת: פיקוח וביקורת.
הצג: הכנסת מהווה מנגנון פיקוח פורמאלי/מפקח ומבקר את מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת ע"י אופוזיציה, ועדות, אישור תקציב, כלים פרלמנטריים.
בסס: "חבר כנסת מן האופוזיציה פנה בכנסת לשרת התחבורה ושאל, מדוע העבודות להקמת הגשר לא יעשו ביום שבת.".
קשר: חבר הכנסת מפנה שאילתה (שאלה) לשרה מן הממשלה ומבקר את פעולותיה ומדיניותה של הממשלה שאינה בונה את הגשר בשבת.
סעיף ב'
ציין: חוק שעות עבודה ומנוחה.
הצג: החוק מגדיר את שעות העבודה וימי עבודה ומנוחה במשק. ליהודים נקבעה השבת כיום השבתון השבועי. ללא יהודים - בשישי, שבת או ראשון לפי בחירתם.
בסס: "בתגובה על הפנייה השיב סגן שרת התחבורה כי השבת היא נכס יסוד של עם ישראל ומורשת ישראל, שביתת המלאכה בשבת נקבעה בחוק כבר בשנותיה הראשונות של המדינה".
קשר: סגן שרת התחבורה מתבסס על חוק שעות עבודה ומנוחה שקובע כי ליהודים נקבעה השבת כיום המנוחה עוד בראשית שנותיה של המדינה, ועל כן המדינה אינה בונה גשר בשבת על פי החוק.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ה
קו אחד מחבר בין כמה מקרים שאירעו בשנה האחרונה של מעצר אנשים עד תום ההליכים - וזהו שימוש לרעה בדרך בלתי מידתית בסמכות העיכוב והמעצר. מקרים אלה מחייבים חשבון נפש מצד רשויות אכיפת החוק ובתי המשפט, ונדרשת פעולה נחושה של המחוקקים לתיקונים והבהרות בחוק המעצרים.
פעמים רבות יש בלבול בשיח הציבורי בין המושגים "מעצר" ו"מאסר". מאסר הוא העונש שנגזר על מי שהורשע בדין, ואילו המעצר נועד למטרה שונה לחלוטין ממאסר. מעצר אינו "מקדמה על חשבון העונש", שכן מדובר בחשודים או בנאשמים שטרם הורשעו ועומדת להם חזקת החפות; המעצר נועד לשרת את החקירה הפלילית, למשל כדי למנוע תיאום עדויות בין נחקרים או שיבוש של פעולות חקירה על ידי החשוד, וכן כדי למנוע בריחה של החשוד וכדי להגן על הציבור ממסוכנות של החשוד. לרוב מעצר נמשך ימים מעטים, שבמהלכם על המשטרה להביא את החשוד לדיון לפני שופט לבחינת הצורך במעצר, ולכן הוא מכונה "מעצר ימים".
לאחר שמוגש כתב אישום, הפרקליטות רשאית לבקש כי הנאשם "יישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים, כלומר עד סיום משפטו. אפשר לעצור חשוד עד תום ההליכים רק כדי למנוע שיבוש הליכי משפט, בריחה, השפעה על עדים או פגיעה בראיות, וכן במקרים שבהם יש יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את ביטחונו של אדם אחר, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה.
בשנת 1992 נחקקו שני חוקי יסוד המעגנים את ההגנה על זכויות האדם. אחד החוקים הוא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ובעקבותיו, בשנת 1996, נחקק חוק המעצרים העדכני. בחוק המעצרים נקבע כי "מעצרו ועיכובו של אדם יהיו בדרך שתבטיח שמירה על כבוד האדם ועל זכויותיו". על כן לא יצווה בית משפט על מעצר אדם, אלא אם כן אי אפשר להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת, דרך שפגיעתה בחירות שלו היא פחותה.
כבר בשנת 2020 פורסם דוח של משרד מבקר המדינה כי יש עלייה מדאיגה בשיעור המעצרים, ובעיקר במעצרים עד תום ההליכים. למרבה הצער, "היד על ההדק" של המעצר עד תום ההליכים נהפכה לקלה. המשטרה והפרקליטות מגישות בקשות מעצר, אך לעיתים גם במקרים שבהם יש אפשרות חלופית, בית המשפט מאשר בקשות אלה.
נדמה שהנחות היסוד של דיני המעצרים היטשטשו בעת האחרונה. הפרשיות האחרונות מלמדות שקווים אדומים נחצו וכי אנשים נורמטיביים למדי שמעצרו - וברור לכול שלא נשקפת מהם סכנה לשלום הציבור - מוצאים את עצמם במעצר ממושך טרם הרשעה בדין.
במציאות שנוצרה חייב המחוקק לומר את דברו ולהבהיר לפרקליטות ולבתי המשפט שאת המעצר, ובמיוחד את המעצר עד תום ההליכים, יש לשמור רק למקרים קשים וחמורים של עבירות אלימות קשות, רצח, אונס, עבריינות סדרתית וכדומה, שבהם נשקפת סכנה ממשית לשלום הציבור.
(מעובד על פי: מ' גוטמן, יש צורך דחוף בתיקונים והבהרות בחוק המעצרים, Ynet, 21.12.24)
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה – ענו על פי הקטע.
14. הציגו את שני תפקידי הכנסת האלה:
— רשות מכוננת / אספה מכוננת
— ייצוג האזרחים
הסבירו כיצד אחד מתפקידי הכנסת האלה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
הצג: תפקידי הכנסת: רשות מכוננת הכנסת מהווה רשות מכוננת האחראית על הכנת חוקה. כיום מתבטא תפקיד זה באמצעות חקיקת חוקי יסוד, המהווים את פרקי החוקה העתידית.
הצג: תפקיד הכנסת: ייצוג אזרחים הכנסת מייצגת את ריבונות העם ואת העמדות השונות בחברה.
בסס: "בשנת 1992 נחקקו שני חוקי יסוד המעגנים את ההגנה של זכויות האדם. אחד החוקים הוא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו".
קשר: חקיקת שני חוקי היסוד ובתוכם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מבטאת את תפקידה של הכנסת כרשות מכוננת האחראית על הכנת חוקה המתבטאת כיום בחקיקת חוקי יסוד.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד
7. הציגו את המושגים האלה: — קואליציה — אופוזיציה
פתרון מהמסמך
קואליציה – קבוצת הסיעות שחברו יחד במסגרת הסכם קואליציוני ומהוות רוב בכנסת ישראל ביחס לסיעות האופוזיציה.
אופוזיציה – קבוצת הסיעות שלא חברו להסכם הקואליציוני כך שקבוצות האופוזיציה תמיד תהווה מיעוט ביחס לקואליציה. תפקיד האופוזיציה לעסוק בביקורת ופיקוח על פעולות הקואליציה, להציג אלטרנטיבות לדרכה של הקואליציה.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ד
כיצד תיראה החברה הישראלית ביום שאחרי המלחמה? זוהי שאלה מהותית הניצבת בפני כולנו, אך עדיין לא הקדשנו לה מחשבה של ממש. נכנסנו למלחמה מתוך פילוג וקיטוב ובצל אזהרות ממלחמת אחים. חמישה שבועות לאחר תחילת המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל, העימות בנוגע להצבת מחיצה בעת תפילה בכיכר דיזנגוף נראה רחוק וזניח.
כולנו מבינים כיום עד כמה המשותף בינינו רב על המפריד ועד כמה אזרחי ישראל מאוימים - חמאס לא מבחין בין ימין לשמאל, בין תומך ממשלה למתנגד לה; חיזבאללה מאיים על כל יהודי ועל כל ישראלי באשר הוא, ואיראן ושלוחיה רוצים להשמיד את היהודים על כל תושביה.
ביום שאחרי המלחמה, כאשר נחזור להתווכח, ואפילו אם נעשה זאת בלהט, נצטרך להפנים שגם אלה שלא מסכימים איתנו הם אחים ושותפים, ולא אויבים, ולכן יש להתנהג אליהם כאחים. זו תמצית הברית בינינו.
אנו נלחמים כתף אל כתף, רצים לממ"ד כתף אל כתף, מבקרים פצועים כתף אל כתף, מנחמים אבלים ומתנדבים יחדיו בחמ"לים האזרחיים ששומרים עלינו ומחזקים אותנו. נגן בלהט על דעותינו ונתנגד באותו הלהט לדעות האחרות - אבל בכבוד הדדי ובדרישה. כולנו כמהים לאחדות ומבינים שבתחברה חיה ותוססת נדע לחיות יחד ולהכיל השקפות שונות, אפילו מחלוקות עזות.
לדעתי, השאלה המתבקשת היא מה אפשר ללמוד מימי האבל והמלחמה וליישם גם בימי השלום, וכיצד לעשות זאת.
ביום שאחרי המלחמה נמשיך את הברית שחודשה בדם, בדמעות ובהכרה בקיומו של הטוב גם בקרב מי שחושב אחרת.
ביום שאחרי המלחמה חייבת לקום ממשלה המבוססת על קואליציה מגוונת - לא ממשלת אחדות אלא ממשלה מאחדת, קואליציה רחבה שחבריה נבחרו על ידי רוב האזרחים ומבטאים עמדות מגוונות בחברה הישראלית, נציגים של מפלגות שונות המחויבים לציבור כולו.
ביום שאחרי המלחמה יהיה הכרחי לגייס לשירות הציבורי את מיטב המוחות ואנשי המקצוע ולצמצם את המינויים הפוליטיים; ביום שאחרי המלחמה יהיה הכרחי להאציל יותר סמכויות על הרשויות המקומיות, משום שרובן הוכיחו את יכולותיהן וסייעו ישירות לאלה שנפגעו והתקשו. הרשויות מיטיבות להכיר את התושבים, את הצרכים ואת התנאים הדרושים למרקם המקומי.
חכמי ישראל אמרו על מחלוקות בית הלל ובית שמאי: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים". דומני שהם התכוונו לאופן ניהול המחלוקת: שתי הקבוצות הכירו בלגיטימיות של עמדותיה של הקבוצה האחרת. הן התווכחו במשך שעות, ימים, חודשים ושנים - אך לא העלו על דעתן לפסול את זכותה של הקבוצה האחרת להביע את דעתה ולהיאבק עליה, ולא פסלו אותה בשל דבקותה בעמדתה.
זו צריכה להיות דרכנו, זו חובתנו בייחוד בעקבות התוצאות הקשות של מלחמת חרבות ברזל - מלחמת הברית.
(מעובד על פי: ע' לביא, "מלחמת הברית", ישראל היום, 16.11.23)
שימו לב: בשאלות 15–17 בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
17. הציגו את שני תפקידי הכנסת האלה:
— ייצוג האזרחים
— פיקוח וביקורת
הסבירו כיצד אחד מן התפקידים בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
תפקידי הכנסת:
הכנסת כמייצגת אזרחים – חברי הכנסת נבחרים במהלך בחירות דמוקרטיות בהן הם מציעים לאזרחים את מצע הבחירות שלהם. במהלך פעילותם עליהם למלא את הבטחותיהם. כמו כן, האזרחים יכולים לפנות לחברי כנסת על מנת לקדם עבורם נושאים אישיים וציבוריים, על ידי פעילות ציבורית וכן על ידי חקיקת חוקים.
פיקוח וביקורת – הכנסת היא מוסד המפקח ומבקר את רשויות השלטון. בכך היא פועלת כמנגנון פיקוח וביקורת פורמלי (מוסדי). הדרכים של הכנסת לפקח על רשויות השלטון הן מגוונות, לדוגמה: פעילות האופוזיציה, הגשת שאילתות והצעות אי אמון בממשלה.
הסבר: בקטע רשום, כי לאחר המלחמה יש להקים ממשלה מאוחדת שתייצג את הקבוצות במדינה ותהיה מחויבת לציבור כולו.
ציטוט: "...נציגים של מפלגות שונות המחויבים לציבור כולו."
שאלון 34281 | חורף תשפ"ג
18. ממשלת ישראל חתמה בזמן האחרון עם לבנון על הסכם הקובע את מיקומו של הגבול הימי הכלכלי בין שתי המדינות. הממשלה חתמה על ההסכם בלי להביאו לדיון במליאת הכנסת. בתגובה על כך טענו חברי כנסת מן האופוזיציה כי ההימנעות מהבאת ההסכם לדיון במליאת הכנסת פגעה באפשרות שלהם להביע את דעתם על ההסכם, ובכך נפגע מימוש של אחד התפקידים של הכנסת. — ציינו והציגו את תפקיד הכנסת שנפגע, לטענת חברי הכנסת מן האופוזיציה. הסבירו כיצד תפקיד זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
18. תפקיד הכנסת: פיקוח וביקורת הצג: כנסת ישראל מתפקדת כמנגנון פיקוח וביקורת פורמלי שתפקידו לפקח על רשויות השלטון. אחת הרשויות עליה הכנסת מפקחת היא הממשלה. הכלים של הכנסת במסגרת תפקיד זה כוללים: שאילתות, הצעות אי אמון, פעילות סיעות האופוזיציה. הסבר: בקטע, הממשלה חתמה על הסכם עם לבנון מבלי להביאו לדיון במליאת הכנסת. כך נמנע מחברי האופוזיציה להביע את עמדתם באשר להסכם. במצב זה, נמנע מהכנסת לקיים את תפקידה כמנגנון פיקוח וביקורת, במקרה זה במטרה לפקח על פעילות הממשלה.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
בעת האחרונה אנו עדים למחלוקת ציבורית בנוגע לרפורמה המקיפה במערכת המשפט שיוזמת הממשלה. רפורמה זו עוסקת בין השאר גם ב"פסקת ההתגברות".
אני מכיר את מערכת המשפט היטב. הייתי חלק ממנה, היו לי בה תפקידים בכירים, וראיתי אותה מקרוב על מעלותיה ועל מרעיותיה. אנסה להציג את עמדתי בנוגע למחלוקת זו, מאחר שמערכת המשפט ושלטון החוק יקרים וחשובים לי, וכך גם מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית.
לפני כמה שנים הועלתה הצעה לחוק פסקת התגברות גורפת, משמעות הדבר היא שלכנסת, שנבחרת על ידי ציבור האזרחים שהצביע עבור מפלגה זו או אחרת, תהיה הזכות להתגבר על החלטת בית המשפט ולחוקק חוק גם אם בית המשפט ביטל אותו.
לדעתי, פסקת התגברות אינה מילה גסה, שכן מערכת היחסים בין הרשות השופטת ובין הרשות המחוקקת בישראל רעועה וזקוקה להסדרה חקיקתית כוללת שתיעשה על ידי הכנסת באמצעות חקיקת חוק יסוד: החקיקה. חוק יסוד זה יסדיר הן את סמכות בג"ץ להתערב בחוקים שהכנסת מחוקקת הן את סמכות הכנסת להתגבר על התערבות בג"ץ, למשל באמצעות פסקת התגברות.
ראוי לקבוע בחוק זה שיידרש רוב מיוחד של שופטים כדי לפסול חוקים. כאשר מתקיימת מערכת יחסים ראויה בין רשויות, לא ראוי שבית המשפט יפסול על חודו של קול חוק שחוקקו נציגי הריבון. בהצעת חוק שהייתי מעורב בהכנתה בעבר, הוצע שיהיה אפשר לפסול חוק רק אם בהרכב ישבו תשעה שופטים לפחות, ושני שלישים מהם יהיו בעד פסילת החוק. כמו כן ראוי שיהיה גם רוב מיוחד של חברי כנסת כאשר מבקשים להתגבר על פסיקה כזאת. אין להסתפק ברוב המינימלי הנדרש לקואליציה, אלא נדרשת תמיכה רחבה יותר מקרב חברי הכנסת במפלגות השונות. עמדתי בעניין זה הייתה רוב של 65 חברי כנסת לפחות.
לדעתי, מהלך זה חשוב ביותר, ויש לעשותו בהקדם, מתוך שיח מכבד בין הרשויות. מדברים עליו שנים רבות, והוכנו טיוטות מתקדמות של הצעת חוק בעניין, אך המהלך לא הושלם. אנשים במערכת המשפט ואנשים במערכת הפוליטית התנגדו למהלכים אלה כי כל צד רצה רק את ההסדר האופטימלי מבחינתו. ההתעקשות ההדדית הזאת מקפיאה את המצב הקיים ומחריפה את הקרע בין הרשויות.
אחת הטענות נגד פסקת ההתגברות היא שלא ראוי שרוב בכנסת, גדול ככל שיהיה, יוכל להתגבר על החלטה של בית משפט הקובעת שחוק מסוים פוגע בזכויות ואינו חוקתי. על כך אשיב, כי יש הכרח להכיר בכך שיש סוגיות שראוי להכריע בהן גם על סמך שיקולים ערכיים, ציבוריים ומדיניים ולא רק על סמך שיקולים משפטיים.
בשעה שבשיח הציבורי מתנהלת מחלוקת נוקבת בין מערכת המשפט ובין המערכת הפוליטית, לא נותר אלא לקוות ולייחל ששתי המערכות ישכילו להבין כי השינוי נדרש, וכדי ליישמו יש לנקוט תהליך נכון ואמיץ. בתהליך זה על הצדדים להגיע לפשרה שלפיה ישמרו על הטוב הקיים, על עצמאותה ועל חוסנה של מערכת המשפט, אך גם יתוקנו האמץ הפגמים הלא מעטים שקיימים בה. שינוי כזה לא יושג במלחמה, אלא רק באמצעות דיאלוג בין הצדדים והפנמה כי הטענות על הפיכה שיפוטית חד-צדדית לא יכולות להצדיק הפיכת-נגד פוליטית חד-צדדית. הפיכות והפיכות-נגד מזיקות ומסכנות את המרקם העדין של החברה הישראלית השסועה ממילא. לכן למרות המחלוקת נדרשת הבנה הדדית שתאפשר לאחות את השסעים האלה ותתרום לאווירה של פיוס בציבור בישראל. צריך לפעול בהקדם לשם הסדרת היחסים בין הרשויות והגברת אמון הציבור במערכת המשפט, הנדרש כסם חיים של ממש. לשם השגת יעדים אלה רפורמה היא חיונית, אבל מהפכה היא הרסנית.
(מעובד על פי: ר' נורי, דרוש חוק יסוד: החקיקה, ynet, 16.12.22)
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
13. הציגו את שני תפקידי הכנסת האלה: ייצוג האזרחים רשות / אספה מכוננת הסבירו כיצד אחד מן התפקידים האלה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
13. תפקידי הכנסת:
ייצוג האזרחים: חברי הכנסת נבחרים על ידי האזרחים במדינה. במהלך הבחירות כל מפלגה מנסחת מצע בחירות במסגרתו היא מפרסמת את ההתחייבויות שלה מול ציבור הבוחרים. מעבר לזה, כל אזרח יכול לפנות לחברי הכנסת במהלך כהונתם, במטרה שיפעלו לטובתו האישית או לטובת הציבור באופן כללי.
אספה מכוננת: הכנסת היא הרשות האמונה על ניסוח חוקה לישראל. על פי החלטת הכנסת הראשונה, כנסת ישראל לא מנסחת חוקה, אלא מנסחת חוקי יסוד. חוקים אלה מהווים פרקים בחוקה עתידית. הוועדה האחראית על ניסוח החוקה היא ועדת הכנסת: חוק חוקה ומשפט.
הסבר: הדובר בקטע מציין שהכנסת נבחרה על ידי ציבור האזרחים. ציבור זה הצביע עבור מפלגות שונות במטרה שהן יממשו בפועל על ידי חקיקת חוקים את השקפת עולמו.
כך למעשה, מתבטא תפקיד הכנסת לייצג את האזרחים. זאת כאשר הציבור מצביע עבור מפלגות השותפות להשקפת עולמו, ונציגי המפלגות מקדמים את השקפת העולם במסגרת העבודה ברשות המחוקקת, הכוללת בין השאר – חקיקה.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ב
אני ניצב לפניכם היום, חברות וחברי הכנסת, נרגש, מקבל עליי בהוקרה את האחריות הכבדה שהטלתם עליי - לכהן בתפקיד הנשיא האחד-עשר של מדינת ישראל.
אמון זה שנתתם בי, נבחרות ונבחרי העם, בשם אזרחי ואזרחי מדינת ישראל, אמון שחצה מחנות וסיעות, הראה לי שהאפשרות לתקווה, לאחדות, קיימת גם בבית הזה. מי יתן ויהיה זה סימן לבאות, סימן לרוח טובה שתסייע לי במילוי השליחות המוטלת עליי נוכח האתגרים המורכבים הניצבים בפני מדינת ישראל ובפני העם היהודי כולו.
אזרחיות ואזרחי ישראל, עם הציפייה, התקוות והחלומות שלכם אצא למלא את השליחות שלי, להיות נשיא של כולם. בימים אלה הרעיון המלכד והערכים המשותפים שבריריים יותר מתמיד. שנתיים וחצי של מערכות בחירות סוערות יצרו משבר פוליטי שלא היה כמותו במדינת ישראל.
המחיר הכבד ביותר הוא פגיעה בחוסן הלאומי שלנו. כשכל קבוצה חשה מאוימת, כשכל אחד מתבצר בעמדותיו ובהשקפותיו - ובטוח שהצדק רק איתו - הניכור מעמיק מיום ליום. זהו ניכור בין אנשים ובין קבוצות, שעלול חלילה להידרדר לכדי ניכור בין אזרחים למדינתם.
דמוקרטיה, ממלכתיות, סדר חברתי, מערכת משפט ואכיפת חוק עצמאיות ובלתי תלויות - המילים גדולות והמופשטות האלה מביעות את הבסיס האיתן שמחזיק אותנו יחד, למרות כל המחלוקות שבינינו. בסיס זה הוא חיוני כדי שאנשים יוכלו לחיות יחד כקבוצה, ואנחנו חייבים לחיות כאן יחד. החיים יחד אינם גזירת גורל - אלא שותפות גורל.
אני מגיע לכאן מבית המוסדות הלאומיים בירושלים, הבית שבו הושבע דוקטור חיים ויצמן לתפקיד הנשיא הראשון של מדינת ישראל. בבית זה שירתי בתפקיד יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, ארגון שפועל כבר שנים להעלאת מיליוני יהודים מכל קצות תבל, יהודים שמגשימים את רעיון שיבת ציון, ורבים מהם עוד צפויים לעזוב בשנים הקרובות את בתיהם בגולה ולהגיע אלינו הביתה. בתפקידי זה קשרתי חברויות עם אחינו ואחיותינו היהודיות בתפוצות. זכיתי להתייצב לימינן ולהבטיח את ביטחונן, לחבר בינן לבין מדינת ישראל, לעודד את הדור הצעיר לאהבת ישראל. אמשיך לפעול למען מטרה זו בכל כוחי.
מכאן אצא אל משכן נשיאי ישראל, וממנו אל מסע בין קווי השבר בחברה הישראלית כולה, מסע שמטרתו למצוא את המאחד בתוך ההבדלים, את המאחה בין השסעים. על המדינה לעשות הכול למען השתלבותם של המיעוטים החיים בתוכנו, כאן, בארץ שבה צעדו אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, ובה צעד גם ישמעאל. עלינו לעשות הכול כדי לנפץ תקרות זכוכית. עלינו למגר, בכל הכוח, כל תופעה חמורה, כמו האלימות הנוראה הפוקדת את היישובים הערביים, לצמצם את הפערים ולהרחיב את השותפות.
לכן בימים האלה כל מנהיג ציבור חייב לנהוג באחריות, להיות גורם מתון ומרגיע, להיזהר בדבריו, להבטיח את חופש הביטוי ולמנוע, בכל מחיר, את חופש השיסוי. כדאי לזכור את מילותיו של יהודה עמיחי, "בארץ הלוהטת הזאת, מילים צריכות להיות צל".
עודני מאמין בנו. אני מאמין שזה אפשרי; זה במרחק הושטת יד זה לזה. בואו נבחר בנו בכל יום מחדש. נבחר לנצח ביחד, לא רק לנצח זה את זה. נבחר להאיר פנים, ובעזרת הרוח הישראלית לכבות את הבערה והשנאה, נבחר להרבות באהבת ישראל ולהיות מאוחדים.
תחי מדינת ישראל!
(מעובד על פי נאום ההכתרה של הנשיא יצחק הרצוג, 7/7/2021, https://www.news-israel.net)
ענה על שתיים מן השאלות 13–15 (לכל שאלה – 13 נקודות). שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענה על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
13. הצג שני תפקידים של הכנסת. הסבר כיצד אחד מתפקידי הכנסת בא לידי ביטוי בנאום של נשיא המדינה.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול התוכן מתוך הקובץ "":
שאלה מספר 13
הצג: שני תפקידים של הכנסת (מבחר תפקידים):
כינון ממשלה: הכנסת מכוננת את הממשלה בהצבעת אמון ומוסמכת להצביע אי אמון בממשלה.
ייצוג האזרחים: הכנסת מייצגת את ריבונות האזרחים ואת העמדות השונות בחברה.
חקיקה ראשית: תפקידה העיקרי של הכנסת הוא חקיקת חוקים. תהליך החקיקה כולל הצעות חוק פרטיות וממשלתיות. כל הצעה צריכה לקבל רוב במספר הצבעות במליאת הכנסת.
פיקוח וביקורת: הכנסת מהווה מנגנון פיקוח פורמלי שמפקח ומבקר את מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת ע"יי אופוזיציה, ועדות, אישור תקציב, כלים פרלמנטריים.
מינוי בעלי תפקידים: הכנסת בוחרת וממנה בכירים כמו נשיא המדינה ומבקר המדינה. הבחירה נעשית באמצעות הצבעת רוב בכנסת.
אסיפה מכוננת: בהתאם לפסיקת בית המשפט הכנסת מהווה גם רשות מכוננת לענייני חוקה.
ציטוט: "יקבל עליי בהוקרה את האחריות הכבדה שהטלתם עליי - לכהן בתפקיד הנשיא האחד-עשר של מדינת ישראל. אמון זה שנתתם בי, נבחרות ונבחרי העם, בשם אזרחיות ואזרחי מדינת ישראל...".
קישור: אחד מתפקידי הכנסת בא לידי ביטוי בנאום של נשיא המדינה והוא תפקיד מינוי בעלי תפקידים בכירים במדינה. הנשיא נבחר על ידי חברי הכנסת בהצבעה חשאית לקדנציה בת שבע שנים. לאחר בחירתו מצהיר הנשיא אמונים בפני הכנסת. בקטע, בפתיחת נאום, הודה הנשיא לחברי הכנסת על האחריות שהטילו עליו ועל האמון שנתנו בו. אמון זו הוא מימוש של הכרעת הרוב של ההצבעה בכנסת על מינוי הנשיא החדש.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ב
. הציגו שני הבדלים בין עבודת הכנסת במליאה ובין עבודת הכנסת בוועדות.
פתרון מהמסמך
שני הבדלים בין עבודת הכנסת במליאה לבין עבודתה בוועדות:
מי כלול בכל גוף: המליאה היא הגוף המרכזי בו נעשית עבודת הכנסת ובו מתקבלות מרבית ההחלטות ובו חברים כל 120 חברי הכנסת. כל חברי כנסת רשאים להשתתף בדיוני המליאה. לעומת זאת, בוועדות הכנסת, מספרם מצומצם, בהתאם למפתח מספרי מוגדר של גודל המפלגה בכנסת (בין 12 ל-20 חברים).
במה דנים בכל גוף: במליאה דנים באישור החוק או באי-אישורו. בוועדות הכנסת דנים בפרטי הצעות החוק ובניסוחן. האישור הסופי על הצעות החוק נעשה רק במליאה.
שאלון 34281 | חורף תשפ"א
אחרי שלוש מערכות בחירות ללא הכרעה, הושבעה במאמץ רב ממשלה ובה שני ראשי ממשלה: אחד מכהן והאחר חליפי.
מרגע שהורכבה הממשלה נדרשו מייד למלאכת הכנת תקציב ולקבוע תוכנית עבודה להתמודדות עם המשבר הכלכלי, הבריאותי והחינוכי. כמו כן היה עליהם להתמודד עם האתגר של איחוי החברה, שכן זוהי תקופה של עימות ומחלוקת ושל האשמות הדדיות בין חלקים שונים בחברה.
נוסף לעיסוק של הממשלה בענייני הכלכלה, הבריאות, החינוך והחברה בטווח הקצר, עליה לעסוק בהם גם בטווח הארוך למען עתידה של מדינת ישראל.
העניין העיקרי שבהם הוא הדרך הראויה להתמודד עם המצב הכלכלי בתקופה הנוכחית. מגפת הקורונה הביאה לא רק למשבר בתחום הבריאות אלא גם לסגירת עסקים ולפיטורי עובדים רבים. על הממשלה לנקוט צעדים לפתרון בעיות אלה.
אני סבור כי על המדינה להעדיף ייצור מקומי על פני ייבוא של תוצרת חוץ, להגן על העובדים השכירים ולספק תמיכה כלכלית ראויה לעצמאיים. כמו כן על המדינה להגדיל את היקף השירותים שהיא מעניקה לתושבים ולצמצם את היקף השירותים שהיא מעבירה לידי גופים פרטיים ועמותות.
עניין חשוב נוסף הוא אופייה הלאומי של מדינת ישראל. ישראל היא מדינה יהודית והיא מבוססת על הערכים והמסורת של העם היהודי, אך בצד היותה יהודית היא גם מחויבת לזכויותיהם של כל האזרחים החיים בה.
לדעתי, יש לחזק את המחויבות הזאת ולשתף את האזרחים הערבים שותפות מלאה בכלכלה ובפוליטיקה.
סוגיה אחרת נוגעת לשיטת הממשל בישראל. מערכות הבחירות האחרונות הסתיימו ללא הכרעה והן משקפות את הבעייתיות בשיטה זו, שלא תמיד מאפשרת הקמת ממשלה יציבה. לכן יש לבחון מחדש את שיטת הממשל:
הגיעה העת להנהיג רפורמה באופן בחירת הנציגים לכנסת, למשל שרוב חברי הכנסת ייבחרו על פי השיטה הארצית הקיימת כיום, ושאר חברי הכנסת ייבחרו על פי אזורים. באופן זה, בכל אזור במדינה יהיו חברי כנסת שיפעלו למען בוחריהם ויבטאו את האינטרסים והרצונות שלהם, וכך יתחזק הקשר בין הציבור לבין נבחריו, וחשוב מכול: שיטת ממשל זו תבטיח חידוש אמון הציבור ויציבות במערכת הפוליטית.
(מעובד על פי שמעון שטרית, "עוד נראה אם הממשלה שאין לה אח ורע בהיסטוריה תתפקד כהלכה", 3/6/2020, מעריב;
ועל פי שמעון שטרית, "שובר שוויון: שיטות הבחירה שיחזקו את היציבות השלטונית בישראל", 6/7/2020, מעריב)
ענה על שתיים מן השאלות 13-15 (לכל שאלה - 12 נקודות). שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
15. הצג שני תפקידים של הכנסת. הסבר כיצד אחד מתפקידי הכנסת בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
הצג: 2 תפקידי הכנסת
הכנסת היא הגוף המרכזי הממונה על חקיקת חוקים.
ייצוג העם ושמירה על האינטרסים של האזרחים.
הסבר: ציטוט: "באופן זה, בכל אזור במדינה יהיו חברי כנסת שיפעלו למען בוחריהם ויבטאו את האינטרסים והרצונות שלהם, וכך יתחזק הקשר בין הציבור לבין נבחריו". קישור: כותב המאמר מציע שיטה אחרת לבחירות לכנסת, שיטה לפיה חלק מחברי הכנסת ייבחרו על פי אזורים. כך חברי הכנסת מהאזורים השונים יהוו ייצוג ראוי יותר של האזרחים וישמרו על האינטרסים שלהם. בדרך זו הקשר בין הציבור לחברי הכנסת יתחזק.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"א
4. הצג שני תפקידים של הכנסת.
פתרון מהמסמך
• כינון (הקמת) ממשלה- הכנסת מכוננת את הממשלה (הצבעת אמון) ומוסמכת להצביע אי אמון בממשלה.
• ייצוג האזרחים- הכנסת מייצגת את ריבונות האזרחים ואת העמדות השונות בחברה.
• חקיקה ראשית- תפקידה העיקרי של הכנסת הוא חקיקת חוקים. תהליך החקיקה כולל הצעות חוק פרטיות וממשלתיות. כל הצעה צריכה לקבל רוב במספר הצבעות במליאת הכנסת.
• פיקוח וביקורת- הכנסת מהווה מנגנון פיקוח פורמלי שמפקח ומבקר את מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת ע"י אופוזיציה, ועדות, אישור תקציב, כלים פרלמנטריים.
• מינוי בעלי תפקידים- הכנסת בוחרת וממנה בכירים כמו נשיא המדינה ומבקר המדינה. הבחירה נעשית באמצעות הצבעת רוב בכנסת.
• אסיפה מכוננת- בהתאם לפסיקת בית המשפט הכנסת מהווה גם רשות מכוננת לענייני חוקה (היא מחוקקת את חוקי היסוד שמהווים את החוקה העתידית של המדינה).
שאלון 34281 | קיץ תש"ף
17. במערכת הבחירות האחרונה החליטו מועמדים לכנסת מכמה רשימות להתאחד כדי להתמודד בבחירות ברשימה אחת. אחת המועמדות הסבירה כי איחוד הרשימות הוא מהלך הכרחי. לדבריה, איחוד הרשימות יבטיח שנציגי הרשימה החדשה יצליחו להיכנס לכנסת, ורק כך יביאו לידי ביטוי את רצון הבוחרים של כל אחת מן הרשימות שהתאחדו. — ציין והצג את תפקיד הכנסת שמתממש באמצעות איחוד הרשימות. — הסבר כיצד תפקיד זה בא לידי ביטוי בדברי המועמדת.
פתרון מהמסמך
ציין: ייצוג האזרחים
הצג: הכנסת נבחרת על ידי העם ועל כן מייצגת את ריבונות האזרחים ואת העמדות השונות בחברה.
הסבר: ציטוט: "...לדבריה, איחוד הרשימות יבטיח שנציגי הרשימה החדשה יצליחו להיכנס לכנסת, ורק כך יביאו לידי ביטוי את רצון הבוחרים של כל אחת מן הרשימות שהתאחדו." קישור: תפקיד הכנסת שהתממש באמצעות איחוד הרשימות שהתמודדו במערכת הבחירות האחרונה הוא ייצוג האזרחים. לדברי אחת המועמדות, איחוד הרשימות יבטיח שיכנסו לכנסת נציגי רשימות שנבחרו על ידי בוחרים רבים, שלא דווקא היו נכנסים ללא מהלך זה. בכך, בא לידי ביטוי ריבונותם של מספר גדול יותר של אזרחים, ובכך גם ייצוג מגוון רחב יותר של עמדותיהם.
שאלון 34281 | חורף תשע"ט
.6 הצג את תפקיד הכנסת: ייצוג האזרחים, ואת תפקיד הכנסת: מינוי בעלי תפקידים.
פתרון מהמסמך
תפקידי הכנסת בייצוג אזרחים ומינוי בעלי תפקידים: ייצוג אזרחים – הכנסת מייצגת את ריבונות האזרחים. הכנסת מייצגת את ציבור האזרחים כולו, ושיטת הבחירות היחסית-רשימתית תורמת לכך שהרכב הכנסת יהיה פלורליסטי, וכזה המביא את קולן של רוב הקבוצות במדינה. הכנסת מקדמת את האינטרסים של אותן הקבוצות ודואגת לכך שהן לא תיפגענה מהפעולות של הרשויות השונות. מינוי בעלי תפקידים – הכנסת בוחרת את נשיא המדינה ומבקר המדינה. בנוסף, לחברי הכנסת יש ייצוג בוועדה למינוי שופטים
שאלון 34281 | קיץ תשע"ז
• הצג את המושגים קואליציה ואופוזיציה.
•
פתרון מהמסמך
קואליציה - סיעות הקואליציה מהוות יחד רוב של חברי הכנסת בפרלמנט ומהוות את בסיס התמיכה של הממשלה בפרלמנט. הקואליציה מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות המרכיבות אותה. אופוזיציה - באופוזיציה חברות סיעות הפרלמנט שאינן שותפות בממשלה. מספר החברים באופוזיציה קטן בדרך כלל ממספר חברי הקואליציה וממחצית חברי הפרלמנט (למעט במצבים של ממשלת מעבר). לאופוזיציה שני תפקידים מרכזיים: לבקר את השלטון בדרכים שונות וליטול חלק בחקיקה ובוועדות הכנסת.
שאלון 34281 | חורף תשע"ז
• הצג שני תפקידים של האופוזיציה במדינה דמוקרטית.
• פתרון
שני תפקידים של האופוזיציה במדינה דמוקרטית: לבקר את השלטון ולפקח עליו (אי אמון, חוק התקציב, שאילתות וכו') וכן להציג לו • חלופה. ליטול חלק בחקיקה ובוועדות הכנסת.
פתרון מהמסמך
שאלון 34281 | קיץ תשע"ז
16. בזמן האחרון יש עלייה בהיקף של פרסום תכנים באינטרנט, שעצם פרסומם עלול לסכן את ביטחונם הממשי של אנשים ואת ביטחון הציבור וביטחון המדינה. הממשלה הגישה הצעת חוק חדשה, העוסקת בהגבלת פרסום תכנים כאלה. ההצעה אושרה ברוב קולות בוועדת השרים לענייני חקיקה ואחר כך הועברה להצבעה במליאת הכנסת.
ציין והצג את הקריאה (בהליך חקיקת חוק בכנסת) שהצעת החוק נמצאת בה. הסבר כיצד קריאה זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
ציין: הקריאה שהצעת החוק נמצאת בה היא: הקריאה הראשונה.
הצג: קריאה ראשונה היא הצבעה במליאה על הצעת חוק ממשלתית, שאושרה בוועדת השרים
לענייני חקיקה או על הצעת חוק פרטית, שעברה קריאה טרומית (מתקיים דיון על נחיצות החוק).
אם ההצעה זוכה לרוב, היא עוברת לטיפול ועדת הכנסת הרלוונטית, הדנה בפרטי הצעת החוק
ומעצבת את הנוסח שיעלה בקריאה הבאה או ממליצה לדחותה. במסגרת דיון הועדה, זכותו של
כל ח"כ להציע הסתייגויות לנוסח סעיפי החוק.
ביסוס : "ההצעה אושרה ברוב קולות בוועדת השרים לענייני חקיקה ואחר כך הועברה להצבעה
במליאת הכנסת".
הסבר: הצעת החוק הממשלתית אושרה בממשלה (בוועדת השרים). הצעת חוק ממשלתית
שאושרה בממשלה, עוברת למליאת הכנסת להצבעה לקריאה ראשונה
שאלון 34281 | חורף תשע"ו
קרא את הקטע שלפניך, וענה על שתיים מן השאלות 15-13. "החוק בישראל קובע כי בחירות לכנסת ייערכו בכל ארבע שנים, אולם תדירות הבחירות בעשורים האחרונים מעידה על אי־יציבות: בחירות 1988 היו הבחירות האחרונות שנערכו במועדן, ומאז 1992 נערכו בישראל בחירות בכל שנתיים ושמונה חודשים בממוצע. במציאות זו של חוסר יציבות מדינת ישראל מתנהלת מתוך משבר משילות (שליטה של הממשלה). מצב זה פוגע ביכולת לנהל ולקדם מדיניות ארוכת טווח, ומעודד תופעה שלילית המשניאה את הפוליטיקה על הציבור – סחטנות פוליטית. הסחטנות מתבטאת בתביעות התקציביות של מפלגות הקואליציה שנועדו להיטיב עם ציבור הבוחרים שלהן, ואינן בהכרח חלק מתכניתה הכוללת של הממשלה. הסחטנות מקשה על אישור תקציב המדינה, ובעקבות כך מתערער אמון הציבור במוסדות השלטון, ואף בדמוקרטיה עצמה. המכשול בתהליך של אישור התקציב ממחיש את הליקויים בשיטה הפוליטית הקיימת, ואת הצורך לערוך שינויים שיגבירו את כושר המשילות. לפיכך אני סבור שיש לאמץ חוק שלפיו ראש הסיעה הגדולה ביותר יהיה ראש הממשלה. כך יוכל ראש הסיעה לנהל משא ומתן קואליציוני בעמדה של עוצמה לעומת המפלגות השותפות האפשריות. צעד זה יחייב הרכבה של גושים מפלגתיים גדולים מכמה מפלגות קטנות, עוד לפני הבחירות, ואלה יבטיחו שהעומד בראש אחד הגושים יהיה ראש הממשלה. כך יוכלו הבוחרים להצביע למפלגות שהם תומכים בהן, בידיעה שקולם יבוא לידי ביטוי באחד מן הגושים הגדולים. כמו כן, אזרחים רבים יותר ירצו להשתתף בהליך הדמוקרטי. בעקבות כך יגדל הסיכוי להקמת קואליציות שיהיו יציבות ואחידות בהשקפותיהן, ואתגרים כמו גיבוש יעדים ארוכי טווח והעברת תקציבים להגשמתם יוכלו להתממש. כיום אי־אישור התקציב משמעותו הכרזה על סיום כהונתה של הכנסת. התניית המשך כהונתה של הכנסת באישור התקציב גורמת להעברתו בכל מחיר, והמחיר הזה עלול להיות הרסני לכלכלה הישראלית. לפיכך, לדעתי יש לפעול לניתוק הקשר בין העברת חוק התקציב להמשך הכהונה של הכנסת והממשלה." (מעובד על פי מאמר של י' פלסנר, הארץ, 2/9/2015)
15. הצג שני תפקידים של הכנסת. הסבר כיצד תפקיד אחד של הכנסת בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
• הצג: תפקידה העיקרי של הכנסת הוא חקיקת חוקים. הכנסת גם מכוננת את הממשלה ומוסמכת להצביע אי אמון בממשלה. בנוסף, הכנסת מהווה מנגנון פיקוח פורמלי, המפקח ומבקר את מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת.
ביסוס מהקטע: "כיום אי אישור התקציב משמעותו הכרזה על סיום כהונתה של הכנסת".
• הסבר: אי אישור תקציב המדינה משמעותו הכרזה על סיום כהונת הממשלה, דהיינו אי אישור התקציב הוא כהצבעת אי אמון בממשלה (וביקורת עליה) – אחד מתפקידי הכנסת.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ו
קרא את הקטע שלפניך, וענה על שתיים מן השאלות 15-13. בעת האחרונה הועלתה בכנסת הצעת החוק בשם "חבר הכנסת ה-121". לפי הצעת החוק הזאת, יוכלו גם אזרחים להגיש הצעות חוק. אזרח שירצה להגיש הצעת חוק יצטרך להחתים על הצעתו 50,000 אזרחים התומכים בה, ורק אחר כך יגיש אותה לכנסת. במקרה זה, הצעת חוק שמציע אזרח, כמו הצעת חוק שמציע חבר כנסת, תהיה חייבת לקבל קודם כול את אישור יושב ראש הכנסת, ולאחר מכן לקבל את אישור חברי הכנסת שיצביעו בעדה או נגדה. אם ההצעה תזכה ברוב קולות של חברי הכנסת שנכחו במליאה היא תעבור לטיפולה של ועדת הכנסת שתדון בה ותקבע את המשך דרכה. לדעתי, היוזמה לערב אזרחים בקבלת החלטות במדינה באמצעות חקיקת חוקים היא ניסיון מבורך במשטר דמוקרטי. אולם דרך זו לשיתוף האזרחים אינה מתאימה לישראל. בשיטת הממשל הנהוגה בישראל, 120 הנבחרים לכנסת משקפים ומייצגים את הדעות ואת הרעיונות הקיימים בחברה בישראל, והם הפועלים למען יישומם. אני חושב שראוי לשתף את המגזרים השונים בציבור, למשל, בביקורת על פעולות השלטון. שיתוף המגזרים יכול להיעשות באמצעות התייעצות עם אזרחים על נושאים שעל סדר היום, או במתן אפשרות לאזרחים להתריע על ליקויים ביישום החלטות הממשלה. אך אינני חושב שאזרחים צריכים להיות מעורבים דווקא ביוזמות חקיקה. יוזמת החקיקה בישראל נתונה לא רק לחברי הכנסת, אלא גם לממשלה בהיותה קובעת תקנות. חשוב שהכנסת לא תעסוק רק בחקיקה אלא תפעל יותר בתפקידה כמבקרת הרשויות האחרות. כך תגביל הכנסת את כוח הרשות המבצעת ותגן על זכויות וחירויות הפרט במדינה. לדעתי, יש לשנות את המצב הנוכחי ולהדגיש את יכולת הפיקוח של הכנסת על חשבון העיסוק שלה בעיקר בחקיקה. אני חושב שיוזמת חברי הכנסת לשפר את מעמד הכנסת באמצעות שיתוף הציבור נובעת מכוונה טובה ורצויה. אולם הכיוון הנכון צריך להיות עידוד האזרחים לפנות לחברי הכנסת ולשרים בעניינים ציבוריים שונים. כל אלה ייתנו מענה של ממש לצורך לשתף את הציבור במערכת הפוליטית, וגם יחזקו את תדמיתו של בית המחוקקים בישראל. (מעובד על פי מאמר של ג. רהט, אתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31/1/16)
13. הצג את שלב הקריאה הטרומית בתהליך החקיקה בכנסת. הסבר כיצד שלב זה בתהליך החקיקה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
הצג: שלב הקריאה הטרומית הוא השלב בו הצעת חוק פרטית של חבר כנסת, שעברה את אישור נשיאות הכנסת, עולה להצבעה במליאה. אם ההצעה זוכה לרוב, היא עוברת לטיפול ועדת הכנסת הרלוונטית, הדנה בפרטי הצעת החוק ומעצבת את הנוסח שיעלה בקריאה הבאה, או ממליצה לדחותה. (הצעות חוק ממשלתיות פטורות מקריאה טרומית). ביסוס מהקטע: "הצעת חוק שמציע אזרח... תהיה חייבת לקבל קודם כל את אישור יושב ראש הכנסת, ולאחר מכן לקבל את אישור חברי הכנסת... אם ההצעה תזכה ברוב קולות... היא תעבור לטיפולה של ועדת הכנסת שתדון בה ותקבע את המשך דרכה". הסבר: על פי הצעת החוק "חבר הכנסת ה - 121", הצעת חוק שיגיש אזרח תעבור הליך הדומה להליך שעוברת הצעת חוק פרטית בשלב הקריאה הטרומית - אישור יו"ר הכנסת, הצבעה טרומית במליאה ודיון בוועדת הכנסת.
תרבות פוליטית דמוקרטית.
קרא את הקטע שלפניך, וענה על שתיים מן השאלות 15-13. בעת האחרונה הועלתה בכנסת הצעת החוק בשם "חבר הכנסת ה-121". לפי הצעת החוק הזאת, יוכלו גם אזרחים להגיש הצעות חוק. אזרח שירצה להגיש הצעת חוק יצטרך להחתים על הצעתו 50,000 אזרחים התומכים בה, ורק אחר כך יגיש אותה לכנסת. במקרה זה, הצעת חוק שמציע אזרח, כמו הצעת חוק שמציע חבר כנסת, תהיה חייבת לקבל קודם כול את אישור יושב ראש הכנסת, ולאחר מכן לקבל את אישור חברי הכנסת שיצביעו בעדה או נגדה. אם ההצעה תזכה ברוב קולות של חברי הכנסת שנכחו במליאה היא תעבור לטיפולה של ועדת הכנסת שתדון בה ותקבע את המשך דרכה. לדעתי, היוזמה לערב אזרחים בקבלת החלטות במדינה באמצעות חקיקת חוקים היא ניסיון מבורך במשטר דמוקרטי. אולם דרך זו לשיתוף האזרחים אינה מתאימה לישראל. בשיטת הממשל הנהוגה בישראל, 120 הנבחרים לכנסת משקפים ומייצגים את הדעות ואת הרעיונות הקיימים בחברה בישראל, והם הפועלים למען יישומם. אני חושב שראוי לשתף את המגזרים השונים בציבור, למשל, בביקורת על פעולות השלטון. שיתוף המגזרים יכול להיעשות באמצעות התייעצות עם אזרחים על נושאים שעל סדר היום, או במתן אפשרות לאזרחים להתריע על ליקויים ביישום החלטות הממשלה. אך אינני חושב שאזרחים צריכים להיות מעורבים דווקא ביוזמות חקיקה. יוזמת החקיקה בישראל נתונה לא רק לחברי הכנסת, אלא גם לממשלה בהיותה קובעת תקנות. חשוב שהכנסת לא תעסוק רק בחקיקה אלא תפעל יותר בתפקידה כמבקרת הרשויות האחרות. כך תגביל הכנסת את כוח הרשות המבצעת ותגן על זכויות וחירויות הפרט במדינה. לדעתי, יש לשנות את המצב הנוכחי ולהדגיש את יכולת הפיקוח של הכנסת על חשבון העיסוק שלה בעיקר בחקיקה. אני חושב שיוזמת חברי הכנסת לשפר את מעמד הכנסת באמצעות שיתוף הציבור נובעת מכוונה טובה ורצויה. אולם הכיוון הנכון צריך להיות עידוד האזרחים לפנות לחברי הכנסת ולשרים בעניינים ציבוריים שונים. כל אלה ייתנו מענה של ממש לצורך לשתף את הציבור במערכת הפוליטית, וגם יחזקו את תדמיתו של בית המחוקקים בישראל. (מעובד על פי מאמר של ג. רהט, אתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31/1/16)
הצג את עקרון הפלורליזם. הסבר על פי הקטע, את טענת הכותב בנוגע לעיקרון זה.
הצג: עקרון פלורליזם משמעותו הכרה בערכם של ריבוי ומגוון הדעות והעמדות של אנשים או קבוצות. עקרון הפלורליזם מעודד ותומך בקיומם של דעות אלו ובאפשרות ביטוי של העמדות השונות. ביסוס מקטע: "120 הנבחרים לכנסת משקפים ומייצגים את הדעות ואת הרעיונות הקיימים בחברה בישראל, והם פועלים למען יישומם... אני חושב שראוי לשתף את המגזרים השונים...". הסבר: לדעת כותב המאמר, חברי הכנסת משקפים את ריבוי הדעות ואת ריבוי העמדות שבחברה בישראל. כותב המאמר מבטא בכך השקפה פלורליסטית, הרואה בריבוי ובשונות דבר ראוי ונכון. חברי הכנסת פועלים למען יישומם של הדעות והעמדות השונות שבחברה הישראלית.
שלט לכיתה: הרשות המחוקקת
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
