⚠ בבדיקת נכונות: החומר ההסברי בעמוד זה הוא הרחבה שנוספה לשאלות הבגרות המקוריות, והוא נמצא כעת בבדיקת דיוק מול מקורות רשמיים. אין להסתמך עליו כמקור הוראה עד להשלמת הבדיקה. שאלות הבגרות המקוריות נותרו כפי שהן.
השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
עקרון הגבלת השלטון
מפת הנושא
עקרון הגבלת השלטון
עקרון הגבלת השלטון - המשך
עקרון הגבלת השלטון - המשך
עקרון הגבלת השלטון - המשך
עקרון הגבלת השלטון - המשך
חתימת מגילת העצמאות, 1948
_-_Ben_Gurion_(Left)_Signing_the_Declaration_of_Independence.jpg){kind=link}
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשפ"ה
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשפ"ה (המשך)
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשפ"ה (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | קיץ תשפ"ה
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ה
להלן תמלול התוכן המופיע בקובץ "":
קו אחד מחבר בין כמה מקרים שאירעו בשנה האחרונה של מעצר אנשים עד תום ההליכים - וזהו שימוש לרעה בדרך בלתי מידתית בסמכות העיכוב והמעצר. מקרים אלה מחייבים חשבון נפש מצד רשויות אכיפת החוק ובתי המשפט, ונדרשת פעולה נחושה של המחוקקים לתיקונים והבהרות בחוק המעצרים.
פעמים רבות יש בלבול בשיח הציבורי בין המושגים "מעצר" ו"מאסר". מאסר הוא העונש שנגזר על מי שהורשע בדין, ואילו המעצר נועד למטרה שונה לחלוטין ממאסר. מעצר אינו "מקדמה על חשבון העונש", שכן מדובר בחשודים או בנאשמים שטרם הורשעו ועומדת להם חזקת החפות; המעצר נועד לשרת את החקירה הפלילית, למשל כדי למנוע תיאום עדויות בין נחקרים או שיבוש של פעולות חקירה על ידי החשוד, וכן כדי למנוע בריחה של החשוד וכדי להגן על הציבור ממסוכנות של החשוד. לרוב מעצר נמשך ימים מעטים, שבמהלכם על המשטרה להביא את החשוד לדיון לפני שופט לבחינת הצורך במעצר, ולכן הוא מכונה "מעצר ימים".
לאחר שמוגש כתב אישום, הפרקליטות רשאית לבקש כי הנאשם "יישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים, כלומר עד סיום משפטו. אפשר לעצור חשוד עד תום ההליכים רק כדי למנוע שיבוש הליכי משפט, בריחה, השפעה על עדים או פגיעה בראיות, וכן במקרים שבהם יש יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את ביטחונו של אדם אחר, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה.
בשנת 1992 נחקקו שני חוקי יסוד המעגנים את ההגנה על זכויות האדם. אחד החוקים הוא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ובעקבותיו, בשנת 1996, נחקק חוק המעצרים העדכני. בחוק המעצרים נקבע כי "מעצרו ועיכובו של אדם יהיו בדרך שתבטיח שמירה על כבוד האדם ועל זכויותיו". על כן לא יצווה בית משפט על מעצר אדם, אלא אם כן אי אפשר להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת, דרך שפגיעתה בחירות שלו היא פחותה.
כבר בשנת 2020 פורסם דוח של משרד מבקר המדינה כי יש עלייה מדאיגה בשיעור המעצרים, ובעיקר במעצרים עד תום ההליכים. למרבה הצער, "היד על ההדק" של המעצר עד תום ההליכים נהפכה לקלה. המשטרה והפרקליטות מגישות בקשות מעצר, אך לעיתים גם במקרים שבהם יש אפשרות חלופית, בית המשפט מאשר בקשות אלה.
נדמה שהנחות היסוד של דיני המעצרים היטשטשו בעת האחרונה. הפרשיות האחרונות מלמדות שקווים אדומים נחצו וכי אנשים נורמטיביים למדי שמעצרו - וברור לכול שלא נשקפת מהם סכנה לשלום הציבור - מוצאים את עצמם במעצר ממושך טרם הרשעה בדין.
במציאות שנוצרה חייב המחוקק לומר את דברו ולהבהיר לפרקליטות ולבתי המשפט שאת המעצר, ובמיוחד את המעצר עד תום ההליכים, יש לשמור רק למקרים קשים וחמורים של עבירות אלימות קשות, רצח, אונס, עבריינות סדרתית וכדומה, שבהם נשקפת סכנה ממשית לשלום הציבור.
(מעובד על פי: מ' גוטמן, יש צורך דחוף בתיקונים והבהרות בחוק המעצרים, Ynet, 21.12.24)
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה – ענו על פי הקטע.
15. הציגו את העיקרון הדמוקרטי: עקרון הגבלת השלטון.
הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
עיקרון הגבלת השלטון
הצג: השלטון מחזיק באמצעים כלכליים, אנושיים, מקורות מידע, מנגנוני אכיפה המעניקים לו עוצמה רבה. קיימת סכנה בניצול לרעה של כוחו של השלטון, ובפגיעה בזכויות האדם והאזרח או בזכויות קבוצה. הפרדת הרשויות, חוקה, ואמצעים פורמאליים ובלתי פורמאליים נועדו למנוע את עריצות השלטון.
בסס: "כבר בשנת 2020 פורסם בדוח של משרד מבקר המדינה כי יש עלייה מדאיגה בשיעור המעצרים ובעיקר במעצרים עד תום ההליכים". או: "המחוקק חייב להבהיר לפרקליטות לבתי המשפט, שמעצר עד תום הליכים יש לשמור למקרים קשים וחמורים".
קשר: מבקר המדינה המופיע בקטע הוא אחד מגופי הפיקוח והביקורת הפורמליים, והוא מבקר את רשויות השלטון, חושף מחדלים ושחיתויות ובכך מגביל את השלטון ומגן על זכויות האדם. או: הרשות המחוקקת מגבילה את רשויות השלטון השונות בחקיקה.
עקרון הגבלת השלטון (12 שאלות)
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ו
20. פסקת ההתגברות היא סעיף בחוק יסוד: חופש העיסוק, ועל פיו הכנסת רשאית, בתנאים מסוימים, לחוקק מחדש חוק שנפסל בבג"ץ. אחד התנאים לחקיקת החוק מחדש הוא רוב של 61 חברי כנסת לפחות. יש התומכים בהרחבת פסקת ההתגברות לכל חוקי היסוד, ויש המתנגדים להרחבה זו. הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לשלכם. בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה: א. טענה – הציגו את עמדתכם באופן ברור. ב. הנמקת עמדתכם – הציגו נימוק לעמדתכם, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות. ג. הנמקת העמדה המנוגדת – הציגו נימוק לעמדה המנוגדת, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות.
פתרון מהמסמך
20. טענה: אני מתנגד להרחבה פסקת ההתגברות לכל חוקי היסוד
הנימוק עליו אני מבוסס את הטענה שלי הוא עיקרון הפרדת רשויות.
הצג: עיקרון דמוקרטי הקובע שיש לחלק את הסמכויות של השלטון ל – 3 רשויות: מחוקקת, מבצעת, שופטת. לכל רשות יש סמכויות משלה עצמה, דבר המונע עריצות שלטונית. בנוסף לכך, כל רשות יכולה להגביל את פעולת הרשויות האחרות וכן תפקידן הוא לפקח אחת על השנייה. על מנת ליצור פיקוח יעיל מתקיים בין הרשויות עירוב סמכויות.
הסבר: מטרתו של עיקרון הפרדת הרשויות הוא ליצור מצב שבו הרשויות מרסנות זו את זו וכך למנוע עריצות שלטונית. ברגע שהכנסת תקבל אפשרות לפסול החלטות של בית המשפט העליון, היא תהיה רשות בלתי מרוסנת. כמו כן, בשיטה בישראל, בה לממשלה יש רוב בכנסת, יש סכנה אמיתית לביטול הדמוקרטיה, שכן הממשלה למעשה תהיה הרשות השלטונית היחידה ותוכל לחוקק חוקים ולבטל החלטות של בית המשפט כרצונה.
הנימוק עליו אני מבוסס טענה מנוגדת לטענתי: עיקרון הכרעת הרוב
הצג: בדמוקרטיה החלטות נלקחות לאחר דיון והצבעה. ההחלטה נקבעת על פי דעת הרוב. הרוב כמובן, לא יכול לפגוע בצורה לא סבירה בזכויות אדם, אזרח ומיעוט.
הסבר: מתן אפשרות לכנסת לבטל החלטות בג"ץ בנושא ביטול חוקי יסוד, מתבססת על עיקרון הכרעת הרוב. הכנסת תוכל לעשות זאת רק אם חברי הכנסת ישיגו במסגרת ההצבעה רוב של מצביעים. במקרה הנדון, רוב מוחלט שהוא 61 קולות מתוך מאה ועשרים חברי כנסת.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ו
16. מאז מתקפת הפתע באוקטובר 2023 שוגרו אל מדינת ישראל עשרות אלפי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים שגרמו לאובדן חיי אדם ולפגיעה במבנים ובתשתיות. הדוח האחרון שפרסם מבקר המדינה חושף שכשליש מאזרחי ישראל אינם מוגנים מפני טילים, וחלק מן המקלטים הציבוריים אינם תקינים ואי אפשר לשהות בהם. כמו כן פורסם כי כבר בדוחות קודמים התריע המבקר על הליקויים, אך הם לא טופלו, ולכן הוא קרא לממשלה לגבש תוכנית דחופה המעניקה עדיפות למיגון העורף ולהקצות משאבים ותקציבים גדולים לתיקון המצב. — ציינו והציגו את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בקטע. — צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע. — הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
פתרון מהמסמך
16. עיקרון הגבלת השלטון
הצג: עיקרון דמוקרטי שקובע שרשויות השלטון מחזיקות בידן כוח רב הכולל, בין השאר את סמכות: החקיקה, השיפוט, הענישה והביצוע. לכן יש צורך להגביל את כוחן של הרשויות ולהבטיח בכך:
שמירה על זכויות האדם והאזרח
מניעת ביטול הדמוקרטיה על ידי השלטון
ריסון הרשויות בפעילות לא חוקית או מעבר לסמכותן המוגדרת בחוק
שימוש בכלים שלטוניים נגד האזרחים או לטובת נציגיה שלטון באופן לא ראוי או לא חוקי
לחייב את השלטון לפעול למען האזרחים
קיימים אמצעים להגבלת שלטון: תנאים לקיום בחירות דמוקרטיות, הפרדת רשויות, מנגנוני פיקוח וביקורת וחוקה.
ציטוט: "הדוח האחרון שפרסם מבקר המדינה חושף שכשליש מאזרחי ישראל אינם מוגנים כראוי מפני טילים... ולכן הוא קרא לממשלה לגבש תכנית דחופה המעניקה עדיפות למיגון העורף ולהקצות משאבים ותקציבים גדולים לתיקון המצב".
הסבר: מבקר המדינה מטיח ביקורת קשה ממשלה שלא פועלת מספיק כדי למגן את אזרחי ישראל ולהבטיח את זכותם לחיות. הביקורת מבטאת את עיקרון הגבלת השלטון לפי קיימים מנגנוני פיקוח וביקורת (כמו מבקר המדינה) שתפקידם להעיר למקבלי ההחלטות ולחייב אותם לפעול למען הציבור במסגרת סמכותם המוגדרת בחוק.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ה
קו אחד מחבר בין כמה מקרים שאירעו בשנה האחרונה של מעצר אנשים עד תום ההליכים - וזהו שימוש לרעה בדרך בלתי מידתית בסמכות העיכוב והמעצר. מקרים אלה מחייבים חשבון נפש מצד רשויות אכיפת החוק ובתי המשפט, ונדרשת פעולה נחושה של המחוקקים לתיקונים והבהרות בחוק המעצרים.
פעמים רבות יש בלבול בשיח הציבורי בין המושגים "מעצר" ו"מאסר". מאסר הוא העונש שנגזר על מי שהורשע בדין, ואילו המעצר נועד למטרה שונה לחלוטין ממאסר. מעצר אינו "מקדמה על חשבון העונש", שכן מדובר בחשודים או בנאשמים שטרם הורשעו ועומדת להם חזקת החפות; המעצר נועד לשרת את החקירה הפלילית, למשל כדי למנוע תיאום עדויות בין נחקרים או שיבוש של פעולות חקירה על ידי החשוד, וכן כדי למנוע בריחה של החשוד וכדי להגן על הציבור ממסוכנות של החשוד. לרוב מעצר נמשך ימים מעטים, שבמהלכם על המשטרה להביא את החשוד לדיון לפני שופט לבחינת הצורך במעצר, ולכן הוא מכונה "מעצר ימים".
לאחר שמוגש כתב אישום, הפרקליטות רשאית לבקש כי הנאשם "יישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים, כלומר עד סיום משפטו. אפשר לעצור חשוד עד תום ההליכים רק כדי למנוע שיבוש הליכי משפט, בריחה, השפעה על עדים או פגיעה בראיות, וכן במקרים שבהם יש יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את ביטחונו של אדם אחר, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה.
בשנת 1992 נחקקו שני חוקי יסוד המעגנים את ההגנה על זכויות האדם. אחד החוקים הוא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ובעקבותיו, בשנת 1996, נחקק חוק המעצרים העדכני. בחוק המעצרים נקבע כי "מעצרו ועיכובו של אדם יהיו בדרך שתבטיח שמירה על כבוד האדם ועל זכויותיו". על כן לא יצווה בית משפט על מעצר אדם, אלא אם כן אי אפשר להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת, דרך שפגיעתה בחירות שלו היא פחותה.
כבר בשנת 2020 פורסם דוח של משרד מבקר המדינה כי יש עלייה מדאיגה בשיעור המעצרים, ובעיקר במעצרים עד תום ההליכים. למרבה הצער, "היד על ההדק" של המעצר עד תום ההליכים נהפכה לקלה. המשטרה והפרקליטות מגישות בקשות מעצר, אך לעיתים גם במקרים שבהם יש אפשרות חלופית, בית המשפט מאשר בקשות אלה.
נדמה שהנחות היסוד של דיני המעצרים היטשטשו בעת האחרונה. הפרשיות האחרונות מלמדות שקווים אדומים נחצו וכי אנשים נורמטיביים למדי שמעצרו - וברור לכול שלא נשקפת מהם סכנה לשלום הציבור - מוצאים את עצמם במעצר ממושך טרם הרשעה בדין.
במציאות שנוצרה חייב המחוקק לומר את דברו ולהבהיר לפרקליטות ולבתי המשפט שאת המעצר, ובמיוחד את המעצר עד תום ההליכים, יש לשמור רק למקרים קשים וחמורים של עבירות אלימות קשות, רצח, אונס, עבריינות סדרתית וכדומה, שבהם נשקפת סכנה ממשית לשלום הציבור.
(מעובד על פי: מ' גוטמן, יש צורך דחוף בתיקונים והבהרות בחוק המעצרים, Ynet, 21.12.24)
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה – ענו על פי הקטע.
15. הציגו את העיקרון הדמוקרטי: עקרון הגבלת השלטון.
הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
עיקרון הגבלת השלטון
הצג: השלטון מחזיק באמצעים כלכליים, אנושיים, מקורות מידע, מנגנוני אכיפה המעניקים לו עוצמה רבה. קיימת סכנה בניצול לרעה של כוחו של השלטון, ובפגיעה בזכויות האדם והאזרח או בזכויות קבוצה. הפרדת הרשויות, חוקה, ואמצעים פורמאליים ובלתי פורמאליים נועדו למנוע את עריצות השלטון.
בסס: "כבר בשנת 2020 פורסם בדוח של משרד מבקר המדינה כי יש עלייה מדאיגה בשיעור המעצרים ובעיקר במעצרים עד תום ההליכים". או: "המחוקק חייב להבהיר לפרקליטות לבתי המשפט, שמעצר עד תום הליכים יש לשמור למקרים קשים וחמורים".
קשר: מבקר המדינה המופיע בקטע הוא אחד מגופי הפיקוח והביקורת הפורמליים, והוא מבקר את רשויות השלטון, חושף מחדלים ושחיתויות ובכך מגביל את השלטון ומגן על זכויות האדם. או: הרשות המחוקקת מגבילה את רשויות השלטון השונות בחקיקה.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
20. אחד ממקורות המידע של התקשורת מגיע מהקלטות סתר. יש המציעים לאסור לפרסם ברבים הקלטה של כל אדם, ובכלל זה נציג ציבור, ללא רשותו וללא הסכמתו. יש התומכים בהצעה זו, ויש המתנגדים לה. הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות — נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לשלכם. בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה: א. טענה — הציגו את עמדתכם באופן ברור. ב. הנמקת עמדתכם — הציגו נימוק לעמדתכם, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות. ג. הנמקת העמדה המנוגדת — הציגו נימוק לעמדה המנוגדת, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות.
פתרון מהמסמך
20. הטענה: אני בעד שלא לאפשר לפרסם ברבים הקלטה של כל אדם, ובכלל זה נציג ציבור, ללא רשותו והסכמתו.
הנימוק המחזק את עמדתי מבוסס על הזכות לכבוד. הזכות קובעת כי לכל אדם יש זכות לכבוד עצמי. ברוח זו אסור להשפיל או להעליב אדם. כמו כן, הזכות קובעת שאין לחדור לחייו הפרטיים של האדם ללא רשותו. זכות זו כוללת איסור על בדיקה גופנית, חיטוט במסמכים, כניסה למקום פרטי והאזנות סתר ללא רשות. הזכות קובעת גם כי אין להפיץ שקרים על אדם. הסבר: כאשר התקשורת מפיצה הקלטות סתר, היא למעשה פוגעת בפרטיותו של האדם. במציאות זו יש פגיעה מתמשכת בזכות לפרטיות, הכלולה בזכות לכבוד, מכיוון שכל אדם מבין ששיחותיו הפרטיות יכולות להתפרסם בציבור, אם הוקלטו שלא על דעתו על ידי התקשורת.
הנימוק המנוגד לעמדתי מבוסס על עיקרון הגבלת השלטון. עיקרון דמוקרטי הקובע כי לשלטון יש כוח רב הנובע משליטתו בתחומים רבים, ביניהם: הצבא, החקיקה, הכלכלה, הביצוע והענישה. לפי העיקרון יש להגביל את כוחו של השלטון על מנת למנוע מהשלטון להשתמש בכוחו כנגד האזרחים, במטרה לקדם אינטרסים אישיים, במטרה להגן על מימוש זכויות האדם והאזרח וכן במטרה למנוע עריצות שלטונית. הסבר: אחת הדרכים של התקשורת לפקח על רשויות השלטון ולבדוק שהן פועלות במסגרת החוק היא הקלטת סתר ופרסומן לציבור. כך הציבור יכול לפקח על פעילות נציגי השלטון ולגבש דעה לגביהם. כלומר, אם החוק יאפשר לנציגי הציבור למנוע פרסום של הקלטות סתר, הוא למעשה יחליש את מימוש עיקרון הגבלת השלטון, הקובע שיש להגביל את הרשויות וליצור מנגנונים המגבילים את פעילות נציגי הרשויות על מנת להכריח אותם לפעול במסגרת החוק ולטובת האזרחים.
שאלון 34281 | חורף תשפ"א
20. נשיא בית המשפט העליון הוא השופט העומד בראש בית המשפט העליון. לתפקיד זה ממונה השופט הוותיק ביותר מבין שופטי בית המשפט העליון באותה עת. בעת האחרונה הועלתה הצעה כי נשיא בית המשפט העליון ייבחר בידי הכנסת, ולא כפי שממונה כיום. יש התומכים בהצעה זו ויש המתנגדים לה. הבע את עמדתך בעניין זה. הצג שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות — נימוק אחד לעמדתך ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לשלך. בכתיבתך הקפד על הרכיבים האלה: א. טענה — הצג את עמדתך באופן ברור. ב. הנמקת עמדתך — הצג נימוק לעמדתך המבוסס על מושגים וידע מלימודי אזרחות. ג. הנמקת העמדה המנוגדת — הצג נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתך, המבוסס על מושגים וידע מלימודי אזרחות.
פתרון מהמסמך
טענה – אני מתנגד להצעה כי נשיא בית המשפט יבחר על ידי הכנסת. הנמקת עמדתי: אני מתבסס על מנגנוני פיקוח וביקורת מוסדיים-פורמליים. הצגת מנגנוני פיקוח וביקורת מוסדיים-פורמליים – זוהי ביקורת שמקיימים גופים ומוסדות שלטון. הם הוסמכו לפקח על השלטון. הם קיימים כדי לפקח על השלטון ועל חוקיות פעולותיו, כלומר כדי להגביל את השלטון באמצעות פרסום דו"חות, חוקים ומסמכים רשמיים. אחד ממנגנונים אלו הוא בית המשפט. קישור לטענה – כאשר נשיא בית המשפט העליון ימונה על ידי הכנסת הוא למעשה יהיה תלוי בה. בתי המשפט מחויבים להיות בלתי תלויים כדי לעשות את עבודתם נאמנה ולקיים פיקוח אפקטיבי על השלטון. במידה ונשיא בית המשפט העליון ימונה על ידי הכנסת, הוא עלול להרגיש מחויב לה ולא להיות אובייקטיבי. כמו כן, שופטים השואפים להגיע לנשיאות עלולים לפעול בצורה שתשפיע על הכנסת לבחור בהם ופסיקותיהם עלולות להיות מוטות.
הנמקת העמדה המנוגדת: באמצעות אחד מתפקידי הכנסת – ייצוג האזרחים. הצגת התפקיד ייצוג האזרחים – הכנסת מייצגת את העם ושומרת על האינטרסים של האזרחים. קישור לטענה – הכנסת היא גוף הנבחר על ידי העם ומייצג אותו. חברי הכנסת משקפים את העמדות השונות של האזרחים והם אלו שנבחרו על ידם. נשיא בית המשפט העליון הוא דמות בעלת השפעה רבה ועוצמה רבה, וראוי שהוא יבחר על ידי גוף דמוקרטי שמשקף את עמדות הציבור. בכך ישמר האינטרס הציבורי ובית המשפט העליון יצג יותר את האזרחים.
שאלון 34281 | חורף תשפ"א
19. בכל מוצאי שבת, במשך שבועות, נערכו הפגנות המוניות במקומות שונים ברחבי הארץ, ובהם בשכונות מגורים ובקרבת בית ראש הממשלה. אלפי מפגינים ביקשו למחות על המצב במדינה ועל התנהלות הממשלה בכלל, ובתקופת מגפת הקורונה בפרט. למרות מגפת הקורונה מספר המשתתפים בהפגנות אלה לא הוגבל, ואילו בכל התקהלות אחרת מספר האנשים כן הוגבל. הפגנות אלה עוררו מחלוקת בקרב ציבור האזרחים במדינה: יש מי שתמך בקיום הפגנות המוניות ללא הגבלה גם בזמן מגפת הקורונה, ויש מי שהתנגד לכך. הבע את עמדתך בעניין זה. הצג שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות — נימוק אחד לעמדתך ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לשלך. בכתיבתך הקפד על הרכיבים האלה: א. טענה — הצג את עמדתך באופן ברור. ב. הנמקת עמדתך — הצג נימוק לעמדתך המבוסס על מושגים וידע מלימודי אזרחות. ג. הנמקת העמדה המנוגדת — הצג נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתך, המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול התוכן מתוך הקובץ "":
טענה – אני תומך בקיום הפגנות המוניות ללא הגבלה גם בזמן מגפת הקורונה.
הנמקת עמדתי:
אני מתבסס על עקרון הגבלת השלטון.
הצגת עקרון הגבלת השלטון – השלטון מחזיק באמצעים רבים כגון משאבים כלכליים, אנושיים, מקורות מידע ומנגנוני אכיפה, המעניקים לו עוצמה רבה. על כן, קיימת סכנה בניצול לרעה של כוחו של השלטון ובפגיעה בזכויות האדם והאזרח או בזכויות קבוצה. ישנן מספר דרכים להגביל את השלטון כגון הפרדת הרשויות, בחירות ומנגנונים נוספים.
קישור לטענה – גם בתקופת מגפה ולאור חקיקת החירום המתקיימת למען שמירה על חיי הציבור, יש צורך לקיים מהלכים שיגבילו את השלטון. כוחו של השלטון רב וראוי שהציבור ישתמש בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להגבילו. הפגנות ודעת קהל זו דרך יעילה להגביל את השלטון וחשוב לאפשר לציבור להביע מחאה ולהשמיע קול מתנגד.
הנמקת העמדה המנוגדת:
באמצעות הזכות לחיים וביטחון.
הצגת הזכות לחיים וביטחון – זכותו של כל אדם לחיות ללא חשש מפני פגיעה בחייו, בגופו ובביטחונו האישי שלו. חובת המדינה להגן על כל בני האדם החיים בשטחה מפני פגיעה שכזו בחייהם או בגופם.
קישור לטענה – הפגנות המוניות יוצרות התקהלות, ולא הוגבלו במספר המשתתפים. בכך הדבר מסכן את המפגינים, את חייהם ואת בריאותם. כידוע, התקהלות בתקופת הקורונה מסוכנת ועלולה לפגוע בבריאות ובחיים.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"א
19. בעת האחרונה התעורר דיון ציבורי בשאלה אם לבג"ץ יש סמכות לשנות או לבטל חוקים וחוּקי יסוד בפרט. יש הטוענים כי לבג"ץ יש סמכות כזאת ויש הטוענים כי אין לו סמכות כזאת. הבע את עמדתך בעניין זה. הצג שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות — נימוק אחד לעמדתך ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לשלך. בכתיבתך הקפד על הרכיבים האלה: א. טענה — הצג את עמדתך באופן ברור. ב. הנמקת עמדתך — הצג נימוק לעמדתך המבוסס על מושגים וידע מלימודי אזרחות. ג. הנמקת העמדה המנוגדת — הצג נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתך, המבוסס על מושגים וידע מלימודי אזרחות.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול התוכן מתוך הקובץ "":
אני מתנגד לכך שבג"צ יבטל או ישנה חוקים של הכנסת או חוקי יסוד.
הנימוק התומך בעמדתי מבוסס על עיקרון הפרדת הרשויות.
הצג:
פיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת במטרה להגביל את השלטון, למנוע את ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני אחד, ולקדם הגנה על זכויות האדם.
לכל רשות סמכויות ייחודיות בתחומה אך לא מוחלטות, ומתקיימים בין הרשויות יחסי איזון, ריסון, פיקוח ובקרה שנקראים איזונים ובלמים.
הסבר: לפי עיקרון הפרדת הרשויות לכל רשות שלטונית יש סמכויות משלה. המטרה היא ליצור ביזור של סמכויות ולמנוע מצב של עריצות שלטונית של רשות אחת. במידה ובית המשפט (בג"צ) יוכל לשנות חוקים של הכנסת, הוא למעשה יהפוך להיות מעין רשות מחוקקת. בכך יופגע עיקרון הפרדת הרשויות לפיו לכל רשות יש תפקידים וסמכויות משלה.
הנימוק המנוגד לעמדתי מבוסס על המושג זכויות אדם.
הצג: זכויות אדם הם זכויות שמוענקות לאדם מעצם היותו אדם.
הזכויות מוענקות לאדם מרגע לידתו, ותפקיד רשויות השלטון במדינה הדמוקרטית היא להעניק את הזכויות ולהגן עליהן.
זכויות האדם כוללות, בין השאר את הזכות לשוויון, לחירות, לחיים ולביטחון ולכבוד.
הסבר: כאשר בית המשפט (בג"צ) מתערב בעבודת הכנסת ומבטל חוקים, הוא עושה זאת מכיוון שאזרחים עתרו אליו. העתירות מוגשות בשל העובדה שהכנסת מחוקקת לעיתים חוקים הפוגעים בצורה לא מידתית בזכויות האדם.
לכן יש חשיבות שתהיה לבית המשפט אפשרות לבטל חוקים או לשנות חוקים שיש בהם פגיעה בזכויות האדם, הנחוקקים בכנסת.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ט
הוועדה למינוי שופטים היא שׁ ְמַמָנה שופטים בישראל. לאחרונה הועלתה הצעה שבתהליך מינוי השופטים ייערך למועמדים שימוע בכנסת שבו יוכלו חברי כנסת לשאול את המועמד לתפקיד שופט שאלות על כישוריו ועמדותיו. לאחר השימוע תחליט הכנסת אם לאשר את מינויו של המועמד לתפקיד שופט. יש התומכים בהצעה לכלול שימוע בהליך מינוי שופטים, ויש המתנגדים לכך. הבע את עמדתך בעניין זה. הצג שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות — נימוק אחד לעמדתך ונימוק אחד )אחר( לעמדה המנוגדת לשלך. בכתיבתך הקפד על הרכיבים האלה: א. טענה — הצג את עמדתך באופן ברור. ב. הנמקת עמדתך — הצג נימוק לעמדתך המבוסס על מושגים וידע מלימודי אזרחות. ג. הנמקת העמדה המנוגדת — הצג נימוק לעמדה המנוגדת לעמדתך, המבוסס על מושגים וידע מלימודי האזרחות
פתרון מהמסמך
העמדה שלי: אני בעד ההצעה לכלול שימוע בכנסת כחלק מהליך מינוי השופטים.
נימוק התומך בעמדתי: מתבסס על עקרון שלטון העם. עיקרון יסוד של הדמוקרטיה לפיו כלל
האזרחים (הרוב והמיעוט) הם מקור הסמכות. העם הוא השליט, אולם בשל אילוצים שונים
(להלן), האזרחים בוחרים שלטון של נציגים שיפעל למענם לזמן קצוב המוגדר בחוק.
כאשר השופטים יעברו שימוע בכנסת, הדבר יחזק מאוד את עקרון שלטון העם. בדרך זו הנציגים
שהעם שלח יוכלו לוודא שהמועמדים אכן מתאימים וכשירים למלא את תפקידם בצורה הטובה
ביותר. הציבור יוכל להיות חשוף לשימוע ולדעת טוב יותר מי נושא פקיד ברשות השופטת.
נימוק התומך בעמדה המנוגדת: מתבסס על עקרון הפרדת הרשויות. עקרון דמוקרטי לפיו, על
מנת להגביל את השלטון ולמנוע פגיעה בזכויות אדם, נעשה פיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות:
מחוקקת, מבצעת ושופטת. לכל רשות סמכויות ייחודיות בתחומה אך לא מוחלטות (עירוב
סמכויות), ומתקיימת בין הרשויות מערכת של איזונים ובלמים.
כאשר שופטים יעברו שימוע בכנסת, הדבר ייתן כוח רב מדי לרשות המחוקקת. שופטים שיתמנו
על פי דעתם של חברי הכנסת עלולים שלא למלא את תפקידם בהגבלת השלטון כראוי והמערכת
של האיזונים ובלמים בין הרשויות תיפגע.
שאלון 34281 | חורף תשע"ח
עיריות רבות מנהלות דפי מידע ברשתות חברתיות באינטרנט. בדפים אלו מתפרסם מידע עדכני על הפעילות של העירייה ושל ראש העיר למען התושבים. תושבים רבים מגיבים על המתפרסם ומביעים את דעתם בנוגע לפעילות העירייה, וכך מבטיחים את ההתנהלות התקינה של העירייה בפעולותיה למען תושבי העיר. בדף הרשת החברתית של אחת מן העיריות, פרסם תושב קללות וגידופים המכוונים לראש העיר. בתגובה, נמחקו הדברים שכתב התושב ונחסמה האפשרות שלו להגיב בדף זה. לדברי דובר העירייה, תגובות פוגעניות כלפי ראש העיר פוגעות באחת מזכויותיו, והעירייה לא תאפשר לתגובות כאלה להופיע בדף האינטרנט שהיא מנהלת. א. ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי באפשרות של התושבים להגיב על פרסומי העירייה. הסבר כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע. ב. ציין והצג את הזכות של ראש העיר שנפגעה לדברי דובר העירייה. הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע
פתרון מהמסמך
סעיף א'
ציין: העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי באפשרות של התושבים להגיב על פרסומי העיריה
הוא: עקרון הגבלת השלטון.
הצג: עקרון דמוקרטי הקובע, כי לאור העובדה שהשלטון מרכז בידו כוח רב: שולט במשאבים
כלכליים כגון: קרקעות ואוצרות טבע, ושולט על מנגנוני אכיפה כגון צבא ומשטרה, ישנו חשש
אמיתי שהשלטון יעשה שימוש לרעה בכוח זה, ויפגע בזכויות האדם ובמיעוט. מסיבה זו, יש לדאוג
להגביל את השלטון ובמדינה הדמוקרטית ישנן דרכים רבות לעשות זאת – הפרדת רשויות
ואמצעים מוסדיים הקבועים ובחוק ואמצעים לא מוסדיים, הפועלים באופן וולונטארי.
ביסוס מהקטע: "תושבים רבים מגיבים על המתפרסם...וכך מבטיחים את ההתנהלות התקינה
של העירייה...".
הסבר: בקטע מתוארת הפעילות של העיריות ברשתות החברתיות והעובדה שהעיריות מפרסמות
מידע על פעילותן. נאמר עוד, שהתושבים מגיבים על המתפרסם ובכך מבטיחים התנהלות תקינה
של העירייה. בפעולה זו של התושבים, בא לידי ביטוי עקרון הגבלת השלטון, שכן התושבים
מגבילים את השלטון, על ידי פיקוח על התנהלותו התקינה.
סעיף ב'
ציין: הזכות של ראש העיר שנפגעה, לדברי דובר העירייה, היא: הזכות לכבוד.
הצג: הזכות לכבוד - זכותו של כל אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל ומעליב, או יחס אכזרי
ובלתי אנושי. בזכות זו נכללות: הזכות לפרטיות - זכותו של אדם לחיות ללא חשיפה ולחדירה של
חייו, גופו וחפציו, והזכות לשם טוב – זכותו של אדם ששמו לא יוכפש ושלא יפרסמו אודותיו
מידע שיקרי שלילי.
ביסוס: "...פרסם תושב קללות וגידופים המכוונים לראש העיר...."
הסבר: אחת מתגובות התושבים בדף הרשת החברתית הייתה קללות וגידופים. דברים אלו
פוגעים בזכותו של ראש העיר לכבוד, שכן פרסום קללות וגידופים משפיל ומעליב אותו.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ז
באחת ממדינות אירופה החליטה הממשלה לשחרר מבתי הכלא אסירים שנגזרו עליהם עונשים של עד חמש שנות מאסר באשמת שחיתות. לדברי דובר הממשלה המהלך נועד להקל את הצפיפות בבתי הכלא.
החלטת הממשלה עוררה מחאה נרחבת ואזרחים רבים יצאו להפגין נגד החלטה זו. המפגינים דרשו לבטל את ההחלטה בטענה שהממשלה מנצלת לרעה את סמכויותיה. לדבריהם, על הממשלה לפעול למניעת שחיתות ולא לשחרר פושעים מן הכלא.
ציין והצג עיקרון דמוקרטי שהתממש בפעילות של האזרחים.
הסבר כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
ציין: העיקרון הדמוקרטי שהתממש בפעילות האזרחים הוא עקרון הגבלת השלטון.
הצג: עקרון דמוקרטי הקובע, כי לאור העובדה שהשלטון מרכז בידו כוח רב: שולט במשאבים
כלכליים כגון: קרקעות ואוצרות טבע, ושולט על מנגנוני אכיפה כגון צבא ומשטרה, ישנו חשש
אמיתי שהשלטון יעשה שימוש לרעה בכוח זה, ויפגע בזכויות האדם ובמיעוט. מסיבה זו, יש לדאוג
להגביל את השלטון ובמדינה הדמוקרטית ישנן דרכים רבות לעשות זאת - הפרדת רשויות
ואמצעים מוסדיים הקבועים ובחוק ואמצעים לא מוסדיים, הפועלים באופן וולונטארי.
ביסוס: "החלטת הממשלה עוררה מחאה נרחבת ואזרחים רבים יצאו להפגין נגד החלטה זו.
המפגינים דרשו לבטל את ההחלטה בטענה שהממשלה מנצלת לרעה את סמכויותיה".
הסבר: עיקרון הגבלת השלטון בא לידי ביטוי בכך שהאזרחים יצאו להפגין כנגד השלטון.
האזרחים עשו זאת, לאחר שהתרעמו על החלטה של הממשלה ובכך יצרו הגבלת שלטון לא
מוסדית. האזרחים מבקשים ליצור הד ציבורי שיגרום לשלטון לחזור בו מהחלטתו, ובכך להגביל
את השלטון על מנת שלא ינצל לרעה את סמכויותיו ויפגע בזכויות האדם.
שאלון 34281 | חורף תשע"ו
2. לידיעת הציבור הובא דוח שפרסם מבקר המדינה בנוגע לאסון השרפה בכרמל בשנת 2010, שבו נהרגו אנשים רבים ונשרפו שטחי יער גדולים. המבקר מבהיר בדוח את עמדתו בנוגע לסוגי האחריות לאסון, ומדגיש את הסכנה שבהטלת האחריות לתוצאות האסון על דרגי הביצוע הנמוכים. לדבריו, ההיערכות למניעת שרפות היא בסמכותה של הממשלה, ולכן היא נושאת באחריות כוללת למחדלים ולכישלונות שהובילו לאסון ולתוצאותיו. דוח המבקר דן גם בליקויים שהיו בהיערכות למניעת שרפות בזמנן של ממשלות קודמות, אך קובע שבסופו של דבר האחריות לתוצאות חלה על הממשלה שכיהנה בזמן השרפה.
א. ציין והצג את סוג מנגנון הפיקוח והביקורת שבא לידי ביטוי בדוח. הסבר כיצד סוג המנגנון הזה בא לידי ביטוי בקטע.
ב. קשור לרשות המבצעת
פתרון מהמסמך
• ציין: סוג מנגנון הפיקוח והביקורת שבא לידי ביטוי בדו"ח הוא: מנגנון פיקוח וביקורת פורמלי מוסדי.
• הצג: מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים הם מנגנוני ביקורת שמקיימים גופים ומוסדות שלטוניים, שהוסמכו לשם כך בחוק. מטרתם של מנגנוני הפיקוח והביקורת היא הגבלת השלטון לשם פיקוח על חוקיות פעולותיו. מנגנוני הפיקוח והביקורת עושים זאת באמצעות פרסום דו"חות, הנחיות, חוקים וכו'. לדוגמא: הפרלמנט (אופוזיציה, ועדות הכנסת וכלים פרלמנטריים נוספים), מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור ומערכת המשפט.
• ביסוס מהקטע: "הובא דו"ח שפרסם מבקר המדינה בנוגע לאסון"; "דו"ח המבקר דן גם בליקויים".
• הסבר: מבקר המדינה הוא אחד מגופי הפיקוח והביקורת הפורמליים בישראל, שהוסמך לביקורת על פי החוק (זהו תפקידו הרשמי). מבקר המדינה מהווה מוסד שלטוני, שמטרתו לפקח ולבקר את הממשלה. על פי האירוע, מבקר המדינה דן בליקויים שהיו בהיערכות למניעת שרפות, ובכך מימש את תפקידו כמוסד פיקוח וביקורת.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ו
קרא את הקטע שלפניך, וענה על שתיים מן השאלות 15-13. בעת האחרונה הועלתה בכנסת הצעת החוק בשם "חבר הכנסת ה-121". לפי הצעת החוק הזאת, יוכלו גם אזרחים להגיש הצעות חוק. אזרח שירצה להגיש הצעת חוק יצטרך להחתים על הצעתו 50,000 אזרחים התומכים בה, ורק אחר כך יגיש אותה לכנסת. במקרה זה, הצעת חוק שמציע אזרח, כמו הצעת חוק שמציע חבר כנסת, תהיה חייבת לקבל קודם כול את אישור יושב ראש הכנסת, ולאחר מכן לקבל את אישור חברי הכנסת שיצביעו בעדה או נגדה. אם ההצעה תזכה ברוב קולות של חברי הכנסת שנכחו במליאה היא תעבור לטיפולה של ועדת הכנסת שתדון בה ותקבע את המשך דרכה. לדעתי, היוזמה לערב אזרחים בקבלת החלטות במדינה באמצעות חקיקת חוקים היא ניסיון מבורך במשטר דמוקרטי. אולם דרך זו לשיתוף האזרחים אינה מתאימה לישראל. בשיטת הממשל הנהוגה בישראל, 120 הנבחרים לכנסת משקפים ומייצגים את הדעות ואת הרעיונות הקיימים בחברה בישראל, והם הפועלים למען יישומם. אני חושב שראוי לשתף את המגזרים השונים בציבור, למשל, בביקורת על פעולות השלטון. שיתוף המגזרים יכול להיעשות באמצעות התייעצות עם אזרחים על נושאים שעל סדר היום, או במתן אפשרות לאזרחים להתריע על ליקויים ביישום החלטות הממשלה. אך אינני חושב שאזרחים צריכים להיות מעורבים דווקא ביוזמות חקיקה. יוזמת החקיקה בישראל נתונה לא רק לחברי הכנסת, אלא גם לממשלה בהיותה קובעת תקנות. חשוב שהכנסת לא תעסוק רק בחקיקה אלא תפעל יותר בתפקידה כמבקרת הרשויות האחרות. כך תגביל הכנסת את כוח הרשות המבצעת ותגן על זכויות וחירויות הפרט במדינה. לדעתי, יש לשנות את המצב הנוכחי ולהדגיש את יכולת הפיקוח של הכנסת על חשבון העיסוק שלה בעיקר בחקיקה. אני חושב שיוזמת חברי הכנסת לשפר את מעמד הכנסת באמצעות שיתוף הציבור נובעת מכוונה טובה ורצויה. אולם הכיוון הנכון צריך להיות עידוד האזרחים לפנות לחברי הכנסת ולשרים בעניינים ציבוריים שונים. כל אלה ייתנו מענה של ממש לצורך לשתף את הציבור במערכת הפוליטית, וגם יחזקו את תדמיתו של בית המחוקקים בישראל. (מעובד על פי מאמר של ג. רהט, אתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31/1/16)
הצג את עקרון הפרדת הרשויות. הסבר כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
הצג: עקרון הפרדת הרשויות קובע כי יש לפצל את הכוח השלטוני לשלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת. יש לייצר פיצול זה במטרה להגביל את השלטון (כלומר - למנוע את ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני אחד, לקדם הגנה על זכויות האדם וכו'). לכל רשות סמכויות ייחודיות בתחומה אך לא מוחלטות, ובפועל מתרחש עירוב סמכויות, וכן מתקיימים בין הרשויות יחסי איזון, ריסון, פיקוח ובקרה (איזונים ובלמים). ביסוס מהקטע: "יוזמת החקיקה בישראל נתונה לא רק לחברי הכנסת, אלא גם לממשלה בהיותה קובעת תקנות. חשוב שהכנסת לא תעסוק רק בחקיקה אלא תפעל יותר בתפקידה כמבקרת הרשויות האחרות. כך תגביל הכנסת את כוח הרשות המבצעת ותגן על זכויות וחירויות הפרט במדינה". הסבר: על פי עקרון הפרדת הרשויות, בין הרשויות השונות מתקיימים יחסי ריסון פיקוח ובקרה. כותב הקטע מציין כי לדעתו, חשוב שהכנסת תבקר ותפקח על הרשויות האחרות. לדעתו, זו דרכה של הכנסת להגביל את הממשלה. הוא אף חוזר ומדגיש את חשיבות הפיקוח על הממשלה, אפילו על חשבון תפקידה של הכנסת כמחוקקת. בקטע בא לידי ביטוי גם עירוב הסמכויות של הרשויות השונות, משום שלדברי הכותב הכנסת אינה הרשות היחידה העוסקת בחקיקה, והממשלה גם היא עוסקת בחקיקה על ידי התקנת תקנות.
שלט לכיתה: עקרון הגבלת השלטון
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
