השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
המאפיינים היהודיים של המדינה
מפת הנושא
חוק השבות
חוק השבות
היבטים נוספים בנושא
היבטים נוספים בנושא
היבטים נוספים בנושא - המשך
היבטים נוספים בנושא - המשך
היבטים נוספים בנושא - המשך
היבטים נוספים בנושא - המשך
מליאת הכנסת בדיון מיוחד על השאלה "מיהו יהודי", 1983
.jpg){kind=link}
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תש"ף
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תש"ף (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | קיץ תש"ף
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 34281 | קיץ תש"ף
להלן תמלול התוכן המופיע בקובץ "":
בעת האחרונה בחרו אנשים רבים לנסוע באוטובוסים בקווים שפועלים בשבת, בעקבות יוזמה של גופים פרטיים או רשויות מקומיות מסוימות. הנסיעה בקווים האלה אפשרה לאלפים להגיע בנוחות ובקלות לביקור אצל סבתא וסבא, לארוחת שבת או לסרט בקולנוע, ולפי הביקוש הרב נראה שהמיזם יתרחב ויגדל בעתיד. ממיזם זה למדנו שיעור חשוב על הכוח של מאבק אזרחי עיקש שנמשך שנים ונושא פרי.
אבל בצד הרווח יש גם הפסד: השבת הישראלית היא לאו דווקא שבת המבוססת רק על מצוות התורה, אלא השבת שנקבעה במרוצת הדורות כיום מנוחה ויש לה משמעות וערך בעיני כלל העם היהודי. רבים מאזרחי ישראל מכירים בייחודו של יום זה, אך לא בהכרח מתוך מחויבות דתית. השבת, שהיא המתנה החשובה ביותר שהעניקה היהדות לעולם, הפסידה.
בשנים האחרונות אטמו נבחרי הציבור את אוזניהם לקולות המחלוקת על צביון השבת ובכך אפשרו למשבר השבת לתפוח לממדי ענק. כל יוזמה ליישוב מחלוקת זו נתקלה בחומה בצורה. במקום שנבחרי ציבור דתיים וחילוניים, הנבדלים זה מזה בתפיסת עולמם, יישבו את חילוקי הדעות ביניהם, הם הפקירו את הזירה. התוצאה היא שעסקים רבים פתוחים בשבת, וביישובים רבים פועלת תחבורה ציבורית בשבת.
לדעתי, ההתעקשות של נבחרי ציבור, המייצגים מגזרים שונים ודעות שונות בחברה, לסרב להקשיב איש לדעות רעהו הובילה למציאות זו שבה לא נמצא פתרון מוסכם לסוגיות המסחר והתחבורה הציבורית בשבת, ובכך הפסידה השבת. לכן עד שלא נשכיל לייצר שיח חדש, של הקשבה לדעת האחר, תפסיד היהדות גם במערכה הבאה.
תוצאה נוספת של התעקשות זו נוגעת לנותני שירות שעובדים בשבת, כמו נהגים וקופאיות. רבים מהם הם בעלי משפחות המעדיפים שלא לעבוד בשבת. לא תמיד בעלי העסק נותנים להם יום חופש חלופי ולעיתים גם לא תוספת תשלום בעבור עבודתם בשבת, כנדרש בחוק.
אם כך, אולי הגיע הזמן לדון על צביון השבת במדינה ולהחליט אם ראוי להנהיג תחבורה ציבורית מוגבלת בשבת, שתיתן מענה גם לחילוניים וגם לדתיים.
(מעובד על פי: ח' ארצי סרור, "הסטטוס-קוו יצא מהתחנה", מתוך: ידיעות אחרונות, 25/11/2019)
שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
13. הצג את העמדה ("חלום"): מדינה מסורתית (מורשתית)-תרבותית. הסבר כיצד באה לידי ביטוי בקטע התמיכה של כותבת המאמר בעמדה זו בנוגע לאופייה הרצוי של מדינת ישראל מן ההיבט הדתי.
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
הצג: עמדה ("חלום"): מדינה מסורתית (מורשתית) – תרבותית מקור הסמכות במדינה הוא ציבור האזרחים. מדינת ישראל כמדינת העם היהודי צריכה לתת ביטוי בחקיקה ובמרחב הציבורי למורשת היהודית במובן התרבותי והלאומי מתוך זיקה למורשת/למסורת אך ללא מחויבות להלכה.
הסבר: ציטוט: "...בעיניי, השבת הישראלית היא לאו דווקא שבת המבוססת רק על מצוות התורה, אלא השבת שנקבעה במרוצת הדורות כיום מנוחה ויש לה משמעות וערך בעיני כל העם היהודי. רבים מאזרחי ישראל מכירים בייחודו של יום זה, אך לא בהכרח מתוך מחויבות דתית. השבת, שהיא המתנה החשובה ביותר שהעניקה היהדות לעולם, הפסידה".
הסבר: בקטע, הכותבת טוענת שיום השבת הוא יום המנוחה בחברה הישראלית, לאו דווקא על סמך מצוות התורה, אלא מתוך קשר למשמעות השבת כפי שבאה לידי ביטוי בקרב רבים בעם היהודי במרוצת השנים. לטענתה, רבים מאזרחי מדינת ישראל מכירים בייחודו של יום השבת, אך לאו דווקא מתוך מחויבות דתית. בכך, הכותבת תומכת בעמדה על פיה מדינת ישראל בהיבט הדתי צריכה לתת ביטוי בחקיקה ובמרחב הציבורי למורשת היהודית מתוך זיקה למסורת, אך ללא מחויבות להלכה.
חוק השבות (2 שאלות)
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ה
3. הציגו את עיקרי חוק השבות.
פתרון מהמסמך
חוק השבות
חוק משנת 1950 הקובע שכל יהודי זכאי לעלות לארץ. החוק מאפשר גם לבני/בנות זוגם של יהודים, ילדיהם של יהודים ובני/בנות זוגם, ונכדיהם של יהודים ובני/בנות זוגם לעלות לארץ (אם כי הם לא נרשמים כיהודים). חוק זה נובע מתפיסת היסוד של מדינת כמדינת הלאום של כל יהודי העולם ולכן מקובל לראות בו חוק מבחין ולא חוק מפלה.- במדינות רבות בעולם קיימת מדיניות הגירה המבוססת על עקרון שבות של בני הלאום.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ד
הציגו אחד משני החוקים האלה: — חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו — חוק השבות
פתרון מהמסמך
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו- : חוק המפרט את זכויות היסוד של האדם בישראל הכוללות הזכות לחיים ולשלמות הגוף, זכות הקניין, הזכות לכבוד ולפרטיות וחופש התנועה. בחוק יש פסקת הגבלה: ניתן לחוקק חוק הסותר את הזכויות שבחוק היסוד רק בתנאי שהוא "הולם את ערכיה של מדינת ישראל ונועד לתכלית ראויה" ופגיעתו בזכות מידתית.
חוק השבות: יכול לעלות למדינת ישראל בכל זמן נתון. היהודי יכול לעלות עם החוק קובע שכל יהודי בנו, אשתו ונכדו. מטרת החוק היא לשמור על הרוב היהודי ולהביע את העובדה שמדינת ישראל היא מקום המקלט של כל יהודי בעולם שנמצא בסכנה. שר הפנים יכול למנוע עלייה של יהודי אם יש לכך
חוק שעות עבודה ומנוחה (3 שאלות)
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד
הציגו אחד משני החוקים האלה: — חוק יסודות המשפט — חוק שעות עבודה ומנוחה
פתרון מהמסמך
חוק יסודות המשפט – חוק יסוד המגדיר את תפקידה וסמכותה של הרשות השופטת. בחוק התייחסות למקרי לקונה. כלומר, מקרים בהם אין חקיקה ראשית/ חקיקה שיפוטית אחרת לגבי המקרה הנדון. החוק מנחה את בתי המשפט לפסוק על פי "עקרונות החירות, הצדק והיושר והשלום שבמורשת ישראל " במקרים בהם אין חקיקה ראשית/ חקיקה שיפוטית. עצם ההנחיה לפסוק על פי מורשת ישראל יש לזה ביטוי ומאפיין של ישראל כמדינה יהודית.
חוק שעות עבודה ומנוחה: החוק מגדיר את שעות העבודה וימי עבודה ומנוחה במשק. ליהודים נקבעה השבת כיום השבתון השבועי. ללא יהודים- בשישי, שבת או ראשון לפי בחירתם. בנוסף בגוף החוק הגבלה על פעילות ציבורית ביום שבת ואיסור על יהודים לעבוד. החוק נמצא במרכז השסע הדתי בטענה שפוגע בחירותו של האדם כיצור אוטונומי.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
הציגו אחד משני החוקים האלה: חוק שעות עבודה ומנוחה או: חוק חג המצות
פתרון מהמסמך
שאלון 34281 | קיץ תשפ"א
5. הצג אחד משני החוקים האלה: — חוק שעות עבודה ומנוחה או — חוק בתי הדין הרבניים
פתרון מהמסמך
חוק שעות עבודה ומנוחה- החוק מגדיר את שעות העבודה וימי עבודה ומנוחה במשק. ליהודים נקבעה השבת כיום השבתון השבועי (שהוא גם יום השבתון של המדינה). עבור לא יהודים – יום השבתון הוא שישי, שבת או ראשון לפי בחירתם. או חוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), מקנה לבתי הדין הרבניים סמכות דיון בלעדית בענייני נישואין וגירושין בין יהודים על פי ההלכה.
נושאים נוספים (25 שאלות)
שאלון 34281 | חורף תשפ"ו
הציגו את אחת משתי העמדות (החלומות) האלה, בנושא זהותה הדתית-תרבותית הרצויה של מדינת ישראל: — מדינת הלכה — מדינה מסורתית (מורשתית-תרבותית)
פתרון מהמסמך
מדינה מסורתית (מורשתית)-תרבותית
מקור הסמכות במדינה הוא ציבור האזרחים.
מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי, צריכה לתת ביטוי בחקיקה ובמרחב הציבורי למורשת היהודית במובן התרבותי והלאומי מתוך זיקה למורשת/מסורת אך ללא מחויבות להלכה.
מדינת הלכה
מקור הסמכות במדינה הוא ההלכה היהודית, ולא ציבור האזרחים, בשונה מדמוקרטיה. חוקי המדינה ייקבעו על פי דיני התורה בכל תחומי החיים.
בקרב המחזיקים בעמדה זו, ישנן תפיסות שונות באשר למידת האכיפה הרצויה בפועל מצד המדינה בביתו הפרטי/במרחב הביתי של האזרח.
המדינה לא תהיה דמוקרטית. יחד עם זאת, יתקיימו בה מאפיינים דתיים (הלכתיים) העולים בקנה אחד עם מאפיינים דמוקרטיים, כגון "אחרי רבים להטות" (הכרעת רוב), "כל אדם נברא בצלם" (שוויון וכבוד האדם), נבחרי ציבור על ידי הקהילה (שלטון העם).
שאלון 34281 | חורף תשפ"ו
3. הציגו את עיקרי התוכן של חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי.
פתרון מהמסמך
חוק המעגן את אופייה היהודי של מדינת ישראל בחוק יסוד.
התומכים בחוק טוענים, כי החוק בא להגן על המדינה ואזרחיה מפני המבקשים לבטל את זכותו של העם היהודי לבית לאומי בארץ ישראל ואת ההכרה במדינת ישראל כמדינת לאום של העם היהודי.
המתנגדים לחוק טוענים כי החוק שולל את הזכות לשוויון במישור ההגדרה העצמית הלאומית ועלול להוביל לפגיעה בזכות לשוויון במישור זכויות הפרט.
החוק הינו חלק מזכויות היסוד, שהם חלק בלתי נפרד מהיסודות החוקתיים של המדינה/משלימים את חוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם והאזרח (חוק יסוד: הכנסת, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד: חופש העיסוק).
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ו
7. הציגו הבדל אחד ונקודת דמיון אחת בין שתי העמדות האלה: — העמדה (חלום): מדינה המשלבת חקיקה דתית בהיקף חלקי. — ובין — העמדה (חלום): מדינה חילונית שיש בה הפרדה מלאה בין דת למדינה.
פתרון מהמסמך
נקודת דמיון אחת בין שתי העמדות האלה:
מקור הסמכות במדינה: בשתי העמדות מקור הסמכות במדינה הוא ציבור האזרחים.
נקודת הבדל אחת בין העמדות:
חקיקה דתית: לפי הגישה של מדינה המשלבת חקיקה דתית בהיקף חלקי עליה לשאוף לשלב מרכיבים הלכתיים בחקיקה ובמרחב הציבורי משיקולים דתיים (אין הפרדה בין דת למדינה), בעוד שלפי הגישה מדינה חילונית שיש בה הפרדה בין דת למדינה אין זה מתפקידה של המדינה לחוקק חוקים דתיים. (יש הפרדה בין דת למדינה).
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ו
3. הציגו שני ביטויים לאופייה היהודי של מדינת ישראל במרחב הציבורי.
פתרון מהמסמך
מעמד השפה העברית: לפי חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (סעיף 4): עברית היא שפת המדינה, ולשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה. השפה היא אחד ממאפייני המרחב הציבורי (שפה, לוח שנה וסמלי המדינה) המבטאים את אופייה היהודי של המדינה. (מקורות: חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, סעיף 4, fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504220.pdf ; מסמך משרד החינוך meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/ezrachut/mikudnewtashpah.pdf).
לוח השנה העברי: לוח השנה העברי הוא לוח השנה הרשמי של מדינת ישראל כביטוי לאופייה היהודי של המדינה. החגים היהודים הינם ימי שבתון רשמיים במדינה. החוק מחייב שימוש בתאריך עברי בכל מסמך רשמי היוצא מטעם המדינה ומוסדותיה.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ה
20. בחברה הישראלית יש המבקשים לקיים במרחב הציבורי אירועים לקהל הרחב (למשל הופעות מוזיקה או תפילות) בהפרדה בין נשים לגברים. יש התומכים במתן היתר לקיום אירועים כאלה בהפרדה ויש המתנגדים לכך. הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות — נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לשלכם. בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה: א. טענה — הציגו את עמדתכם באופן ברור. ב. הנמקת עמדתכם — הציגו נימוק לעמדתכם, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות. ג. הנמקת העמדה המנוגדת — הציגו נימוק לעמדה המנוגדת, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות.
פתרון מהמסמך
טענה: אני בעד לקיים במרחב הציבורי אירועים לקהל הרחב בהפרדה בין נשים לגברים.
נימוק אחד התומך בעמדתי מבוסס על: חופש הדת. לכל אדם הזכות להחזיק בכל אמונה, להשתייך לכל קבוצה דתית, לקיים כל טקס, מנהג, או פולחן. זכותו של הציבור הדתי לממש את מצוות הדת היהודית התומכת בצניעות ובאיסור נגיעה בין גברים לנשים. קיום אירועים בהפרדה יממש זכות זו.
נימוק אחד התומך בעמדה מנוגדת לעמדתי מבוסס על: אפליה פסולה. פגיעה בזכות לשוויון על ידי הענקת יחס שונה לבני אדם, ללא סיבה מוצדקת, ובפרט בשל זהות, שיוך סממן חיצוני או מגבלה כלשהי (דת, גזע, מין, העדפה מינית, צבע עור, מוצא, מראה חיצוני, מוגבלות מסוימת). קיום אירוע בהפרדה מהווה אפליה פסולה הנותנת יחס שונה על בסיס מין. הושבת אדם על בסיס מינו מהווה יחס שונה ללא סיבה מוצדקת.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ה
5. הציגו את המושג: הסדר הסטטוס-קוו.
פתרון מהמסמך
הסדר הסטטוס קוו:
ההסדר להכרעה במחלוקות בסוגיות דת ומדינה שיסודו מיוחס למכתב הצהרת כוונות מ-1947 (שנשלח מהנהלת הסוכנות היהודית למפלגת אגודת ישראל).
ועד למנוע העמקת מחלוקות בין דתיים לחילונים ולאפשר חיים משותפים במדינה שעתידה לקום (מבטא הסכמיות).
עוסק בהסדרת ארבע סוגיות מרכזיות של דת ומדינה: 1. הגדרת השבת כיום המנוחה במדינת ישראל (ליהודים) 2. מטבח כשר במוסדות ממלכתיים 3. נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה 4. מתן אוטונומיה לזרם החינוך הדתי.
רובו נתקבע בחקיקה ואופן שימורו ויישומו הראויים נתונים לאורך כל השנים בוויכוח ציבורי.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ה
1. בשנה האחרונה נעשות עבודות בנייה להקמת גשר לרכבת מעל כביש ראשי במרכז הארץ. חבר כנסת מן האופוזיציה פנה לכנסת לשרת התחבורה ושאל, מדוע העבודות להקמת הגשר לא ייעשו ביום שבת. לדבריו, בשבת תנועת כלי הרכב בכביש היא דלילה יותר, ולפיכך אם ייעשו העבודות בשבת, היקף שיבושי התנועה יהיה מצומצם. בתגובה על הפנייה השיב סגן שרת התחבורה כי השבת היא נכס יסוד של עם ישראל ומורשת ישראל. שביתת המלאכה בשבת נקבעה בחוק כבר בשנותיה הראשונות של המדינה. לדבריו ברירת המחדל צריכה להיות שלא עובדים בשבת, וצריך לעשות הכל כדי שלא לעבוד ביום זה. א. ציינו והציגו את תפקיד הכנסת שבא לידי ביטוי בפנייתו של חבר הכנסת. הסבירו כיצד תפקיד זה בא לידי ביטוי בקטע. ב. ציינו והציגו את החוק שסגן השרה מתבסס עליו בתגובתו על פניית חבר הכנסת. הסבירו כיצד חוק זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
סעיף א'
ציין: תפקיד הכנסת: פיקוח וביקורת.
הצג: הכנסת מהווה מנגנון פיקוח פורמאלי/מפקח ומבקר את מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת ע"י אופוזיציה, ועדות, אישור תקציב, כלים פרלמנטריים.
בסס: "חבר כנסת מן האופוזיציה פנה בכנסת לשרת התחבורה ושאל, מדוע העבודות להקמת הגשר לא יעשו ביום שבת.".
קשר: חבר הכנסת מפנה שאילתה (שאלה) לשרה מן הממשלה ומבקר את פעולותיה ומדיניותה של הממשלה שאינה בונה את הגשר בשבת.
סעיף ב'
ציין: חוק שעות עבודה ומנוחה.
הצג: החוק מגדיר את שעות העבודה וימי עבודה ומנוחה במשק. ליהודים נקבעה השבת כיום השבתון השבועי. ללא יהודים - בשישי, שבת או ראשון לפי בחירתם.
בסס: "בתגובה על הפנייה השיב סגן שרת התחבורה כי השבת היא נכס יסוד של עם ישראל ומורשת ישראל, שביתת המלאכה בשבת נקבעה בחוק כבר בשנותיה הראשונות של המדינה".
קשר: סגן שרת התחבורה מתבסס על חוק שעות עבודה ומנוחה שקובע כי ליהודים נקבעה השבת כיום המנוחה עוד בראשית שנותיה של המדינה, ועל כן המדינה אינה בונה גשר בשבת על פי החוק.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד
21. בצה"ל משרתים חיילים וחיילות ממגזרים שונים ומדתות שונות בחברה הישראלית. במשך שנים נאסר בפקודה על כל החיילים והחיילות להכניס לבסיסי צה"ל מאכלי חמץ בחג הפסח כדי לשמור על הכשרות בבסיסים במהלך החג. בעת האחרונה הוגשה לבג"ץ עתירה הדורשת לאפשר לחיילות ולחיילים המעוניינים בכך להכניס לבסיסים מאכלי חמץ בפסח. יש התומכים בדרישה זו, ויש המתנגדים לה. הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות — נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לשלכם. בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה: א. טענה — הציגו את עמדתכם באופן ברור. ב. הנמקת עמדתכם — הציגו נימוק לעמדתכם, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות. ג. הנמקת העמדה המנוגדת — הציגו נימוק לעמדה המנוגדת, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות.
פתרון מהמסמך
א. טענה – אני בעד בעתירה לבג"ץ הדורשת לאפשר לחיילות ולחיילים המעוניינים בכך להכניס לבסיסים מאכלי חמץ בפסח.
ב. עמדתי בעד העתירה לבג"ץ מתבססת על הזכות לחופש מדת.
הצג- זכות זו נגזרת מהזכות לחירות. לכל אדם הזכות שלא להחזיק באמונה, לא להשתייך לקבוצה דתית, לא לסבול מכפייה או הטפה דתית, לא לקיים טקס או פולחן דתי בניגוד לרצונו.
הסבר (קישור)- כיום, חיילים חילוניים או בעלי דת אחרת (מלבד יהודים) אינם רשאים להכניס חמץ בפסח לבסיסי צה"ל. דבר זה מנוגד לזכות הטבעית לחופש מדת באל לכל אדם מותר שלא לסבול מכפייה דתית, אם מדובר בכשרות יהודית או איסור חמץ במוסדות ממלכתיים של המדינה (כגון בבסיסים צבאיים). חיילים כמו כל בני האדם, רשאים לאכול מה שהם רוצים או המייצג את דתם או תרבותם האחרת (למשל נוצרים, מוסלמים ודרוזים).
ג. העמדה הנגדית בעקבות הדרישה בעתירה לבג"ץ מתבססת על הזכות לחופש הדת.
הצג- זכות זו נגזרת מהזכות לחירות. לכל אדם הזכות להחזיק בכל אמונה, להשתייך לכל קבוצה דתית, לקיים כל טקס, מנהג או פולחן.
הסבר (קישור)- צה"ל הוא הגוף הצבאי הממלכתי של מדינת ישראל, בו רוב המשרתים הינם אזרחים יהודים מגיל 18 על פי חוק הגיוס. הפקודה של שמירת הכשרות בבסיסים ואיסור הכנסת מאכלי חמץ בחג הפסח שומרת וממש את הזכות לחופש הדת של המשרתים.ות בצה"ל מפני שבזמן הפסח יש חשיבות בדת היהודית לשמור על כשרות ולא לאכול מאכלי חמץ (חלק מהלכות ומנהגי החג). בנוסף, בסיסים צה"ל הינם מוסדות ממלכתיים של המדינה ועל פי הסכם הסטטוס קוו יש מחויבות לשמירה על כשרות בהם (על פי ההלכה והרבנות בישראל – האורתודוקסית).
שאלון 34281 | חורף תשפ"ד
.8 הציגו את עיקרי ֶהסדר הסטטוס־קוו.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט מתוך הקובץ "":
עיקרי הסדר הסטטוס קוו – הסדר שנועד ליצור הסכמיות בין הציבור החילוני והציבור הדתי במדינת ישראל (היהודי). ההסדר קובע ארבעה כללים שעליהם שני הציבורים מסכימים ולצורך כך שניהם מקיימים פשרה על האינטרסים והייחודיות שלהם. הסעיפים הם :
הסכמה על בלעדיות של הרבנות הראשית בתחום הנישואין וגירושין (של יהודים)
קיום מערכת חינוך נפרדת למגזר הדתי
שמירת שבת במוסדות המדינה
שמירת כשרות במוסדות המדינה
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
19. בזמן האחרון הועלתה הצעת חוק להסדרת זמנים לרחצה נפרדת לנשים ולגברים במעיינות ובשמורות הטבע של רשות הטבע והגנים. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי לפחות 20% מן האוכלוסייה מכל הדתות נמנעים מרחצה במקומות שאין בהם הסדרה של שעות נפרדות. יש התומכים בהצעת החוק להסדרת זמנים לרחצה נפרדת לנשים ולגברים, ויש המתנגדים להצעת חוק זו. הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות — נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לשלכם. בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה: א. טענה — הציגו את עמדתכם באופן ברור. ב. הנמקת עמדתכם — הציגו נימוק לעמדתכם, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות. ג. הנמקת העמדה המנוגדת — הציגו נימוק לעמדה המנוגדת, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות.
פתרון מהמסמך
19. טענה: אני תומך בהסדרת זמנים לרחצה נפרדת לנשים ולגברים במעיינות ובשמורות טבע של רשות הטבע והגנים:
הנימוק המחזק את עמדתי מבוסס על עיקרון הפלורליזם.
עיקרון דמוקרטי הקובע כי חייבת להיות הכרה במדינה הדמוקרטית בכך שהעם מורכב מקבוצות שונות. קבוצות שונות יכולות לכלול קבוצות גיל, מקצוע, מגדר, קבוצות בעלות השקפות עולם מגוונות ועוד.
חשיבות הפלורליזם נובעת מהעובדה שברגע שיש הכרה שהעם כולל קבוצות שונות, יש אפשרות לקבוצות השונות לקדם את האינטרסים הייחודיים להן. כמו כן, ההכרה מאפשרת לכל קבוצה לבטא את מה שייחודי לה (השונה מקבוצות אחרות בחברה).
ככל שרמת הפלורליזם במדינה גבוהה יותר, כך המתח בין הקבוצות השונות פוחת. זאת משום שכל קבוצה מקבלת את התחושה שיש לה מקום בטוח בתוך החברה במדינה.
הסבר: לפי עיקרון הפלורליזם יש להכיר בכך שבמדינה הדמוקרטית יש קבוצות שונות. כאשר המדינה תסדיר בחוק רחצה נפרדת לנשים ולגברים בגנים הלאומים ובשמורות הטבע היא למעשה תכיר בהשקפת עולמם של אזרחים דתיים.
הנימוק המנוגד לעמדתי מבוסס על הזכות לחירות
הזכות קובעת כי כל אדם נולד חופשי ונשאר חופשי כל ימי חייו. זאת במסגרת החוק במדינה. הזכות נובעת מההכרה שכל אדם יכול לקחת החלטות באופן עצמאי בחייו, ולכן יש להימנע עד כמה שאפשר מלהגביל את פעילותו. ברוח זו, מותר למדינה הדמוקרטית גם להעניש אדם אשר השתמש בחופש שלו בצורה לא מוסרית או לא חוקית.
הסבר: כאשר המדינה תקבע בחוק לוחות זמנים לרחצה נפרדת היא למעשה תצמצם את החופש של אזרחים להתחרץ במעיינות ובשמורות הטבע של רשות הטבע והגנים. אזרחים שאינם בעלי השקפת עולם דתית יצטרכו להגיע למקומות האלה רק כאשר הרחצה המשותפת אפשרית.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ב
8. אשכול: העולם היהודי — הצג את המחלוקת בחברה הישראלית בנוגע לסוגיית הנישואים והגירושים. — הצג את המושג: הזכות לחירות. — הסבר כיצד הזכות לחירות באה לידי ביטוי במחלוקת שהצגת.
פתרון מהמסמך
חוק שעות עבודה ומנוחה: החוק מגדיר את שעות העבודה וימי עבודה ומנוחה במשק חוק שעות עבודה ומנוחה. ליהודים נקבעה השבת כיום השבתון השבועי. ללא יהודים- בשישי, שבת או ראשון לפי בחירתם.
חוק חג המצות: החוק אוסר על בעלי עסקים הצגת ומכירת חמץ ברשות הרבים באזורים יהודים במהלך ימי חג הפסח. החוק אינו אוסר אכילת חמץ.
• הצג: המחלוקת בחברה הישראלית בנוגע לסוגיית הנישואין והגירושין- יש הטוענים שנישואין וגירושין של יהודים יתבצעו רק על פי חוקי ההלכה. בעמדה זו מחזיקים בדרך- כלל ישראל שהם אורתודוקסים או מסורתיים וגם חילוניים. לעומתם יש הסבורים שיש לאפשר נישואין וגירושין שלא על פי ההלכה אלא גם על פי הזרמים הרפורמים, הקונסרבטיביים או באמצעות נישואין אזרחיים. ישנם ישראלים שמבקשים גם לאפשר נישואין של זוגות חד-מיניים. ישנם ישראלים שההלכה לא מכירה ביהדותם ואינם רשאים להינשא בישראל.
• הצג: הזכות לחירות. זכות אדם הקובעת כי לכל אדם זכות לחיות, להחליט, לעשות, לפעול, לבחור ולעצב את אישיותו וחייו על פי רצונו החופשי. אין לשלול את חירותו של אדם על ידי מעצר או על ידי הגבלת חופש המחשבה והפעולה שלו. מהזכות לחירות נגזרות שורה של חירויות כגון חופש הביטוי, חופש הדת, החופש מדת ועוד. חוקים בכל חברה מגבילים בהכרח את הזכות לחירות וקיימת מחלוקת ציבורית בשאלה מהי הפגיעה הסבירה והמידתית בזכות זו.
• הסבר: הזכות לחירות באה לידי ביטוי במחלוקת על הנישואין והגירושין משום שבישראל יש להלכה היהודית מונופול על הנישואין והגירושין. כל ישראלי חייב להינשא ולהתגרש על פי חוקי דתו במסגרת הממסד הדתי אליו הוא שייך. אצל יהודים, הממסד הדתי מגביל את האפשרות של מי שלא משתייך לזרם האורתודוקסי להינשא על פי דרכו. מכאן, שמי שחולק על זרם זה חווה פגיעה בזכות לחופש הדת שלו או פגיעה בחופש מדת אם מדובר באדם חילוני.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ב
3. הצג את הסדר הסטטוס קוו.
פתרון מהמסמך
הסדר להכרעה במחלוקות בסוגיות דת ומדינה שיסודו מיוחס למכתב הצהרת הסטטוס-קוו מ-1947. ההסדר נועד למנוע העמקת מחלוקות בין דתיים לחילוניים ולאפשר חיים משותפים במדינה שעתידה לקום. ארבע סוגיות מרכזיות של דת ומדינה נקבעו בהסדר: 1. הגדרת השבת כיום המנוחה במדינת ישראל ליהודים. 2. מטבח כשר במוסדות ממלכתיים. 3. נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה. 4. מתן אוטונומיה לזרם החינוך הדתי. רוב תכני ההסדר נתקבעו בחקיקה אך אופן שימורו ויישומיו הראויים נתונים לאורך כל השנים בוויכוח ציבורי.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ב
2. תיירת שאינה יהודייה הגיעה לביקור משפחתי בישראל בשנה האחרונה והגישה למשרד הפנים בקשה לקבל מעמד של עולה חדשה. הסיבה לבקשתה זו היא שבעלה, שנפטר, היה זכאי למעמד עולה חדש משום שאביו היה יהודי. לטענתה, עקב כך גם היא רשאית לקבל מעמד זה. משרד הפנים סירב לבקשתה, והתיירת עתרה לבג"ץ. בג"ץ דן בעתירה בהרכב של שלושה שופטים. בעקבות הדיון פסקו השופטים על מתן צו המורה למשרד הפנים להעניק לתיירת מעמד של עולה חדשה. א. ציין והצג את החוק שעליו התבססה התיירת בבקשתה לקבל מעמד של עולה חדשה. הסבר כיצד חוק זה בא לידי ביטוי בקטע. ב. ציין והצג את סוג מנגנון הפיקוח והביקורת שבו נעזרה התיירת כדי להשיג את מטרתה. הסבר כיצד סוג מנגנון זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
סעיף א'
ציין: חוק השבות.
הצג: חוק שנחקק ב-1950 הקובע שכל יהודי זכאי לעלות ארצה. החוק מאפשר גם לבני זוג של יהודים, לילדיהם של יהודים ובני זוגם, לנכדיהם של יהודים ובני זוגם לעלות לארץ ולקבל אזרחות ישראלית. חוק זה נובע מתפיסת היסוד של ישראל כמדינת הלאום של כל יהודי העולם.
ציטוט: "הסיבה לבקשתה זו היא שבעלה, שנפטר, היה זכאי למעמד עולה חדש משום שאביו היה יהודי".
קישור: חוק השבות הוא החוק שעליו התבססה התיירת בבקשתה למעמד של עולה חדשה. בעלה המנוח היה בנו של יהודי. לפי חוק השבות בניו של יהודי ובני זוגם רשאים לקבל מעמד של עולה חדש ואזרחות ישראלית. מאחר והיא בת זוגו של היהודי גם היא זכאית למעמד של עולה.
סעיף ב'
ציין: מנגנון פיקוח וביקורת מוסדי (פורמלי).
הצג: ביקורת שמקיימים גופים ומוסדות שלטוניים כמו למשל הפרלמנט, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור, מערכת המשפט. אלה גופים שהוסמכו לשם כך בחוק. מטרת הפיקוח והביקורת היא לשם פיקוח על השלטון ועל חוקיות פעולותיו.
ציטוט: "התיירת עתרה לבג"ץ. בג"ץ דן בעתירה בהרכב של שלושה שופטים. בעקבות הדיון פסקו השופטים על מתן צו המורה למשרד הפנים..".
קישור: בית המשפט הגבוה לצדק [בג"ץ] הוא חלק ממערכת המשפט והוא גוף מוסדי שחלק ניכר מפעילותו מוקדש לפיקוח על השלטון ובדיקה של חוקיות פעולותיו כאשר אזרחים מבקשים ממנו סעד. התיירת בקשה שבג"ץ יסייע לה ובג"ץ פעל בדרך המוסדית שהוא רגיל לפעול: באמצעות דיון והוצאת צווים המורים לרשות המבצעת כיצד לפעול.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ב
1. שרת התחבורה הכריזה על תוכנית להפעיל תחבורה ציבורית בשבת בכל רחבי הארץ. לדבריה תוכנית זו חשובה משום שהיא תאפשר גם לאנשים שאין ברשותם רכב פרטי להגיע למקומות מרוחקים ממקום מגוריהם בימי שבת וחג ולא רק בימי חול, ובכך הם יוכלו לממש את זכויות היסוד שלהם. בתגובה על כך התראיינה חברת כנסת לשעבר בתוכנית רדיו, ובה הביעה את הסתייגותה מן התוכנית להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. היא טענה שאומנם היא מבינה את הצורך בכך, אבל יישום התוכנית עלול לאלץ נהגים יהודים לעבוד בימי שבת וחג שלא כחוק ובניגוד לרצונם. א. ציינו וְהַציגו את הזכות שתתממש לדברי שרת התחבורה באמצעות התוכנית. הסבירו כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע. ב. ציינו וְהַציגו את החוק שאליו מתייחסת חברת הכנסת לשעבר בטענתה. הסבירו כיצד חוק זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
שאלה מספר 1
סעיף א'
ציין: הזכות לחופש התנועה
הצג: זכותו של כל אדם לנוע כרצונו ממקום למקום.
ציטוט: "שהיא תאפשר גם לאנשים שאין ברשותם רכב פרטי להגיע למקומות מרוחקים ממקום מגוריהם בימי שבת וחג ולא רק בימי חול".
קישור: חופש התנועה הוא מימוש הזכות של האדם לנוע לכל מקום ללא מגבלות חיצוניות. תחבורה ציבורית שתופעל בשבת תאפשר ניידות למי שאין לו רכב פרטי ולכן כעת, מחוסר ברירה, הוא אינו נייד בשבתות.
סעיף ב'
ציין: חוק שעות עבודה ומנוחה
הצג: חוק המגדיר את שעות העבודה וימי עבודה ומנוחה במשק. ליהודים נקבעה השבת כיום השבתון השבועי. ללא יהודים - בשישי, שבת או ראשון לפי בחירתם.
ציטוט: "יישום התוכנית עלול לאלץ נהגים יהודים לעבוד בימי שבת וחג שלא כחוק ובניגוד לרצונם".
קישור: טענת חברת הכנסת לשעבר היא שנהגי התחבורה ציבורית יאלצו לנהוג בשבת כחלק מחובות עבודתם אם תופעל באופן מחייב תחבורה ציבורית בשבת. בכך תיפגע זכותם החוקית למנוחה ביום השבתון ליהודים כפי שנקבע בחוק שעות עבודה ומנוחה.
שאלון 34281 | חורף תשפ"א
5. הצג את המושג: הסדר הסטטוס-קוו.
פתרון מהמסמך
הסדר הסטטוס-קוו – זהו ההסדר שנקבע במטרה למצוא הכרעה למחלוקות בסוגיות דת ומדינה, שיסודו מיוחס למכתב הצהרת כוונות מ-1947 (שנשלח מהנהלת הסוכנות היהודית למפלגת אגודת ישראל). ההסדר נועד למנוע העמקת מחלוקות בין דתיים לחילוניים ולאפשר חיים משותפים במדינה שעתידה לקום. הסדר הסטטוס קוו עוסק בהסדרת ארבע סוגיות מרכזיות של דת ומדינה: הגדרת השבת כיום המנוחה במדינת ישראל (ליהודים), מטבח כשר במוסדות ממלכתיים, נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה ומתן אוטונומיה לזרם החינוך הדתי. רוב ההסדר נתקבע בחקיקה ואופן שימורו ויישומיו הראויים נתונים לאורך כל השנים בוויכוח ציבורי.
שאלון 34281 | חורף תש"ף
במערכת הבחירות האחרונה פנו מאחד העיתונים לדוברי המפלגות המתמודדות, וביקשו מהם להציג את עמדתם בנוגע לסוגיות שונות שיש בעניינן מחלוקת בציבור. אחת מן הסוגיות הייתה הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. דובר של אחת המפלגות אמר שמפלגתו מתנגדת להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, משום שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ולכן היא חייבת להתבסס על ערכי היסוד של היהדות. הפעלת תחבורה ציבורית בשבת פוגעת בערכים אלה ומנוגדת למצוות התורה המחייבות כל יהודי. — ציין והצג את העמדה )החלום( הרצויה בעיניו של דובר המפלגה בנוגע לזהות הדתית של מדינת ישראל. הסבר כיצד עמדה זו באה לידי ביטוי בקטע
פתרון מהמסמך
ציין: עמדה דתית חרדית.
הצג: מדינת ישראל צריכה להיות מדינה יהודית ולנהוג על פי דיני התורה בכל תחומי החיים.
קיים מגוון דעות בשאלת היקף שיתוף הפעולה עם המדינה כל עוד אינה נוהגת על פי התורה.
הסבר:
ציטוט: "דובר של אחת המפלגות אמר שמפלגתו מתנגדת להפעלת תחבורה ציבורית בשבת. משום
שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ולכן היא חייבת להתבסס על ערכי היסוד של היהדות.
הפעלת תחבורה ציבורית בשבת פוגעת בערכים אלה ומנוגדת למצוות התורה המחייבות כל
יהודי".
קישור: העמדה הרצויה בעיניו של דובר המפלגה היא העמדה הדתית חרדית על פיה המדינה
צריכה להיות יהודית ולנהוג על פיני דיני התורה בכל תחומי החיים. דובר המפלגה מתנגד להפעלת
תחבורה ציבורית בשבת בנימוק שהדבר פוגע בערכי היסוד של היהדות ומנוגד למצוות התורה כפי
שדוגלת הגישה.
שאלון 34281 | קיץ תש"ף
בעת האחרונה בחרו אנשים רבים לנסוע באוטובוסים בקווים שפועלים בשבת, בעקבות יוזמה של גופים פרטיים או רשויות מקומיות מסוימות. הנסיעה בקווים האלה אפשרה לאלפים להגיע בנוחות ובקלות לביקור אצל סבתא וסבא, לארוחת שבת או לסרט בקולנוע, ולפי הביקוש הרב נראה שהמיזם יתרחב ויגדל בעתיד. ממיזם זה למדנו שיעור חשוב על הכוח של מאבק אזרחי עיקש שנמשך שנים ונושא פרי.
אבל בצד הרווח יש גם הפסד: השבת הישראלית היא לאו דווקא שבת המבוססת רק על מצוות התורה, אלא השבת שנקבעה במרוצת הדורות כיום מנוחה ויש לה משמעות וערך בעיני כלל העם היהודי. רבים מאזרחי ישראל מכירים בייחודו של יום זה, אך לא בהכרח מתוך מחויבות דתית. השבת, שהיא המתנה החשובה ביותר שהעניקה היהדות לעולם, הפסידה.
בשנים האחרונות אטמו נבחרי הציבור את אוזניהם לקולות המחלוקת על צביון השבת ובכך אפשרו למשבר השבת לתפוח לממדי ענק. כל יוזמה ליישוב מחלוקת זו נתקלה בחומה בצורה. במקום שנבחרי ציבור דתיים וחילוניים, הנבדלים זה מזה בתפיסת עולמם, יישבו את חילוקי הדעות ביניהם, הם הפקירו את הזירה. התוצאה היא שעסקים רבים פתוחים בשבת, וביישובים רבים פועלת תחבורה ציבורית בשבת.
לדעתי, ההתעקשות של נבחרי ציבור, המייצגים מגזרים שונים ודעות שונות בחברה, לסרב להקשיב איש לדעות רעהו הובילה למציאות זו שבה לא נמצא פתרון מוסכם לסוגיות המסחר והתחבורה הציבורית בשבת, ובכך הפסידה השבת. לכן עד שלא נשכיל לייצר שיח חדש, של הקשבה לדעת האחר, תפסיד היהדות גם במערכה הבאה.
תוצאה נוספת של התעקשות זו נוגעת לנותני שירות שעובדים בשבת, כמו נהגים וקופאיות. רבים מהם הם בעלי משפחות המעדיפים שלא לעבוד בשבת. לא תמיד בעלי העסק נותנים להם יום חופש חלופי ולעיתים גם לא תוספת תשלום בעבור עבודתם בשבת, כנדרש בחוק.
אם כך, אולי הגיע הזמן לדון על צביון השבת במדינה ולהחליט אם ראוי להנהיג תחבורה ציבורית מוגבלת בשבת, שתיתן מענה גם לחילוניים וגם לדתיים.
(מעובד על פי: ח' ארצי סרור, "הסטטוס-קוו יצא מהתחנה", מתוך: ידיעות אחרונות, 25/11/2019)
שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
13. הצג את העמדה ("חלום"): מדינה מסורתית (מורשתית)-תרבותית. הסבר כיצד באה לידי ביטוי בקטע התמיכה של כותבת המאמר בעמדה זו בנוגע לאופייה הרצוי של מדינת ישראל מן ההיבט הדתי.
פתרון מהמסמך
הצג: עמדה ("חלום"): מדינה מסורתית (מורשתית) – תרבותית מקור הסמכות במדינה הוא ציבור האזרחים. מדינת ישראל כמדינת העם היהודי צריכה לתת ביטוי בחקיקה ובמרחב הציבורי למורשת היהודית במובן התרבותי והלאומי מתוך זיקה למורשת/למסורת אך ללא מחויבות להלכה.
הסבר: ציטוט: "...בעיניי, השבת הישראלית היא לאו דווקא שבת המבוססת רק על מצוות התורה, אלא השבת שנקבעה במרוצת הדורות כיום מנוחה ויש לה משמעות וערך בעיני כל העם היהודי. רבים מאזרחי ישראל מכירים בייחודו של יום זה, אך לא בהכרח מתוך מחויבות דתית. השבת, שהיא המתנה החשובה ביותר שהעניקה היהדות לעולם, הפסידה".
הסבר: בקטע, הכותבת טוענת שיום השבת הוא יום המנוחה בחברה הישראלית, לאו דווקא על סמך מצוות התורה, אלא מתוך קשר למשמעות השבת כפי שבאה לידי ביטוי בקרב רבים בעם היהודי במרוצת השנים. לטענתה, רבים מאזרחי מדינת ישראל מכירים בייחודו של יום השבת, אך לאו דווקא מתוך מחויבות דתית. בכך, הכותבת תומכת בעמדה על פיה מדינת ישראל בהיבט הדתי צריכה לתת ביטוי בחקיקה ובמרחב הציבורי למורשת היהודית מתוך זיקה למסורת, אך ללא מחויבות להלכה.
שאלון 34281 | חורף תשע"ט
בריאיון לעיתון התייחס הוגה דעות ישראלי למעמד של יום הכיפורים בישראל, וכך אמר: "לדעתי, ביום
הכיפורים באים לידי ביטוי הגישה הרצויה בישראל כלפי הדת והמורשת היהודית והמחויבות להן. ביום
זה מוסדות המדינה אינם פועלים והפעילות המסחרית מושבתת. רבים מאזרחי המדינה ובהם אני נמנעים
מנסיעה במכונית ביום הכיפורים מתוך כבוד למורשת ולדת שלנו, גם אם איננו רואים את עצמנו מחויבים
להלכה במלואה. אנו נוהגים כך אף על פי שאין חוק האוסר על נסיעה במכונית ביום הכיפורים ולדעתי לא צריך
להיות חוק כזה."
— ציין והצג את העמדה )ה"חלום"( בנושא הזהות הדתית־תרבותית הרצויה של מדינת ישראל שבאה
לידי ביטוי בדבריו של הוגה הדעות.
הסבר כיצד עמדה זו באה לידי ביטוי בקטע
פתרון מהמסמך
ציין: העמדה בנושא הזהות הדתית-תרבותית הרצויה של מדינת ישראל שבאה לידי ביטוי בדבריו
של הוגה הדעות היא: העמדה המסורתית.
הצג: העמדה המסורתית בנוגע לאופייה הרצוי של מדינת ישראל גורסת כי מדינת ישראל צריכה
להיות יהודית ודמוקרטית תוך שימור האופי היהודי במרחב הציבורי. המדינה צריכה לבטא
הזדהות כללית עם ערכי הדת אך לא בהכרח מתוך מחויבות להלכה.
ביסוס : "רבים מאזרחי המדינה ובהם אני נמנעים מנסיעה במכונית ביום הכיפורים מתוך כבוד
למורשת ולדת שלנו, גם אם איננו רואים את עצמנו מחויבים להלכה במלואה".
הסבר: העמדה המסורתית לעניין הזהות הדתית-תרבותית הרצויה באה לידי ביטוי בקטע בכך
שההוגה הדעות אומר שהוא נמנע מנסיעה במכונית ביום הכיפורים מתוך כבוד למורשת ולדת
היהודית. דברים אלו תואמים את העמדה המסורתית לפי המדינה צריכה לבטא הזדהות כללית
עם ערכי הדת וכן שימור האופי היהודי במרחב הציבורי. בנוסף, הוגה הדעות טוען כי הוא עושה
זאת גם אם הוא אינו מחויב להלכה במלואה, עקרון שהוא חלק מעמדה זו.
שאלון 34281 | חורף תשע"ח
באחרונה הוקמה ועדה ציבורית שתבחן דרכים ותגבש המלצות להעמקת הלימוד על מורשת יהדות ספרד
והמזרח בבתי הספר, כדי לתת לנושא זה ביטוי הולם וראוי בתוכנית הלימודים, כפי שקובע החוק. יוזמי הקמת
הוועדה הסבירו כי היא נועדה להגביר את הידע של תלמידי ישראל על מורשת ישראל ועל המסורת היהודית
שהתקיימה בקהילות יהודיות שונות.
— ציין והצג את החוק המבטא את האופי היהודי של מדינת ישראל, שיוזמי הוועדה מבקשים לממש.
הסבר כיצד חוק זה בא לידי ביטוי בקטע
פתרון מהמסמך
ציין: החוק המבטא את האופי היהודי של מדינת ישראל, שיוזמי הוועדה מבקשים לממש, הוא:
חוק חינוך ממלכתי.
הצג: חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג 1953 – החוק מגדיר את היעדים של מערכת החינוך הממלכתי
בישראל. בין היעדים השונים נמנים אהבת העם והארץ, ולימוד מורשת ישראל והמסורת
היהודית.
ביסוס: "...המלצות להעמקת הלימוד על מורשת יהדות ספרד והמזרח בבתי הספר...נועדה
להגביר את הידע של תלמידי ישראל על מורשת ישראל ועל המסורת היהודית...".
הסבר: בקטע מתוארת וועדה ציבורית שהוקמה, כדי להעמיק את הלימוד בבתי הספר בנושאים
של מורשת יהדות ספרד והמזרח, מורשת ישראל והמסורת היהודית. נושאים אלו הם בדיוק חלק
ממטרות חוק החינוך הממלכתי אשר, בין יעדיו השונים, נמנים לימוד מורשת ישראל והמסורת
היהודית
שאלון 34281 | קיץ תשע"ז
ערוץ תקשורת גרמני פרסם תחקיר שעל פיו רשויות השלטון בגרמניה אינן עושות די כדי להביא למשפט שמונה פושעי מלחמה שהשתתפו ברצח המוני של יהודים בשואה.
בעקבות פרסום התחקיר, ראשי ארגונים יהודיים הפועלים לאיתור פושעי מלחמה קראו לממשלת ישראל לפעול כדי להביא את שמונת פושעי המלחמה לישראל, ולשפוט אותם בהתאם לחוק הישראלי.
ציין והצג את החוק שעליו התבססה הקריאה של ראשי הארגונים.
הסבר כיצד חוק זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
ציין: החוק שעליו התבססה הקריאה של ראשי הארגונים הוא החוק לעשיית דין בנאצים
ועוזריהם, תש"י 1950
הצג: החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש"י 1950- החוק קובע כללי ענישה ייחודיים (כולל
עונש מוות) על פשעי הנאצים למרות שנעשו לפני הקמת המדינה ומחוץ לגבולותיה. החוק מבקש
לעשות צדק ומחזק את הזיקה בין העם היהודי בתפוצות שכן העונשים בוצעו כלפי העם היהודי
כולו.
ביסוס: "...ראשי ארגונים יהודיים הפועלים לאיתור פושעי מלחמה קראו לממשלת ישראל לפעול
כדי להביא את שמונת פושעי המלחמה לישראל, ולשפוט אותם בהתאם לחוק הישראלי".
הסבר: החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם בא לידי ביטוי בקטע, בכך שראשי הארגונים
מבקשים מממשלת ישראל להעמיד לדין שמונה פושעי מלחמה שהשתתפו ברצח יהודים. החוק
מאפשר להביא לדין פושעים על פשעים שנעשו לפני הקמת המדינה ומחוץ לגבולותיה וכך בדיוק
מתואר בקטע – ישנם פושעי מלחמה נאציים שעדיין לא הועמדו לדין על פשעיהם, וממשלת
ישראל מתבקשת למצות עימם את הדין.
שאלון 34281 | חורף תשע"ח
• הצג שני ביטויים לאופי היהודי של מדינת ישראל במרחב הציבורי.
•
פתרון מהמסמך
שני ביטויים לאופי היהודי של מדינת ישראל במרחב הציבורי: השפה העברית - לפי חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (סעיף 4): עברית היא שפת המדינה, ולשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה. השפה היא אחד ממאפייני המרחב הציבורי (שפה, לוח שנה וסמלי המדינה) המבטאים את אופייה היהודי של המדינה. (מקורות: חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, סעיף 4, fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504220.pdf ; מסמך משרד החינוך meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/ezrachut/mikudnewtashpah.pdf) לוח השנה העברי - לוח השנה העברי הוא לוח השנה הרשמי של מדינת ישראל כביטוי לאופייה היהודי של המדינה. הלוח מעגן את החגים היהודים כימי שבתון רשמיים במדינה. החוק מחייב שימוש בתאריך עברי בכל מסמך רשמי היוצא מטעם המדינה ומוסדותיה.
שאלון 34281 | חורף תשע"ז
הסבר כיצד לוח השנה העברי בא לידי ביטוי במרחב הציבורי בישראל.
פתרון מהמסמך
לוח השנה העברי וביטויו במרחב הציבורי בישראל: לוח השנה העברי הוא לוח השנה הרשמי של מדינת ישראל, והוא מהווה ביטוי לאופייה היהודי של המדינה - החגים היהודים הינם ימי שבתון רשמיים במדינה והחוק מחייב שימוש בתאריך עברי בכל מסמך רשמי, היוצא מטעם המדינה ומוסדותיה.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ז
7. הסבר כיצד שני סמלים במדינת ישראל מבטאים את האופי היהודי של המדינה.
פתרון מהמסמך
סמלים המבטאים את האופי היהודי של המדינה (על הנבחן היה להציג שני מאפיינים ולהסביר כיצד הם מבטאים את האופי היהודי של המדינה):
דגל המדינה מורכב ממגן דוד, שהוא סמל יהודי מסורתי, ומפסי תכלת ולבן, שהם צבעי הטלית היהודית.
סמל המדינה הינו המנורה, שעמדה בבית המקדש בירושלים ומשני צדיה ענפי זית.
המנון המדינה, "התקווה", מבטא את שאיפת העם היהודי לחזור לארצו ולחדש בה את חירותו המדינית.
שאלון 34281 | חורף תשע"ו
7. הסבר כיצד אחד מן החוקים האלה: חוק יסודות המשפט (המשפט העברי) או חוק חג המצות מבטא את אופייה היהודי של מדינת ישראל.
פתרון מהמסמך
חוק חג המצות אוסר על בעלי עסקים להציג חמץ בפומבי למכירה או לצריכה בתקופת חג הפסח. החוק מבטא את אופייה היהודי של מדינת ישראל, שכן האיסור לאכול חמץ בחג הפסח הוא חלק ממצוות היהדות. האיסור על בעלי עסקים להציג חמץ בפומבי מחזק את אופיו היהודי של המרחב הציבורי בישראל, ובכך את אופייה היהודי של המדינה.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ו
16. כמה בני משפחה ממדינה באמריקה הלטינית ביקשו לעלות לישראל, בבקשתם לעלות לארץ הם טענו שהסבא שלהם היה יהודי, והציגו אישורים ומסמכים המוכיחים זאת. משרד הפנים קיבל את בקשתם ואפשר למשפחה לעלות לארץ
. ציין והצג את החוק שבני המשפחה התבססו עליו בבקשתם לעלות לארץ. הסבר כיצד חוק זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
ציין: החוק שבני המשפחה התבססו עליו בבקשתם לעלות לארץ הוא: חוק השבות. הצג: חוק השבות משנת 1950, קובע שכל יהודי זכאי לעלות לארץ. החוק מאפשר גם לבני/בנות זוגם של יהודים, ילדיהם של יהודים ובני/בנות זוגם, ונכדיהם של יהודים ובני/בנות זוגם לעלות לארץ (אם כי הם לא נרשמים כיהודים). חוק זה נובע מתפיסת היסוד של מדינת ישראל כמדינת הלאום של כל יהודי העולם ולכן מקובל לראות בו חוק מבחין ולא חוק מפלה. במדינות רבות בעולם קיימת מדיניות הגירה המבוססת על עקרון שבות של בני הלאום. ביסוס מהקטע: "בבקשתם לעלות לארץ הם טענו שהסבא שלהם היה יהודי... משרד הפנים קיבל את בקשתם ואפשר למשפחה לעלות לארץ". הסבר: משרד הפנים אישר לבני המשפחה לעלות לארץ, משום שסבא שלהם היה יהודי. מכוח חוק השבות, נכדיהם של יהודים ובני זוגם זכאים לעלות לארץ.
שלט לכיתה: המאפיינים היהודיים של המדינה
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
