השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
הרעיון הלאומי
מפת הנושא
הרעיון הלאומי
הרעיון הלאומי - המשך
הרעיון הלאומי - המשך
הרעיון הלאומי - המשך
הרעיון הלאומי - המשך
הנפת דגל הדיו באום רשרש, 1949
.jpg){kind=link}
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תשפ"ד
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | חורף תשפ"ד
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | חורף תשפ"ד (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | חורף תשפ"ד (המשך)
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ד
להלן תמלול התוכן המופיע בקובץ "":
I. הספרייה הלאומית בירושלים עברה לבניין חדש. לקראת הפתיחה לציבור עיצבו בספרייה סמליל (לוגו) חדש והוא הוצג בדף הפייסבוק של המוסד. הסמליל החדש הוא בצבע שחור ואין בו הבלטה של הכיתוב בעברית. הסמליל הזה עורר תגובות רבות בציבור. אזרחים רבים כתבו לספרייה הלאומית שהם מתנגדים לשינוי, ופרסמו בכלי תקשורת את דרישתם להחזיר את הסמליל הישן.
לטענת המוחים, צבעי הסמליל הישן היו כחול ולבן, כצבעי הדגל והטלית, והכיתוב בעברית היה בולט, ובכך הובעה חשיבותה של השפה העברית. עקב הביקורת הכריזה ההנהלה הספרייה כי סממני עם ישראל והציונות חיוניים בעיניה ולכן תחזור להשתמש בסמליל הישן.
ציינו והציגו את סוג מנגנון הפיקוח והביקורת שבא לידי ביטוי בתגובות על שינוי הסמליל.
הסבירו כיצד סוג מנגנון פיקוח וביקורת זה בא לידי ביטוי בקטע.
ציינו והציגו את סוג הלאומיות שבא לידי ביטוי בסמליל הישן.
הסבירו כיצד סוג לאומיות זה בא לידי ביטוי בקטע.
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
להלן תמלול הטקסט מתוך התמונה:
ציין: מנגנון פיקוח וביקורת לא פורמלי (לא מוסדי)
הצג: ארגונים או עמותות הרואים חשיבות בפיקוח על רשויות השלטון. הארגונים הלא פורמליים לא חייבים לפקח על השלטון או לבקר את הרשויות, הם עושים זאת בהתנדבות מתוך מעורבות אזרחית. המנגנונים בודקים שרשויות השלטון פועלות במסגרת החוק ובמסגרת הסמכויות שלהן, וכן שהרשויות משרתות את הציבור בצורה יעילה. מנגנונים מהסוג הזה יכולים להיות: התקשורת, העם עצמו ואומנות.
הסבר: בקטע, אזרחים כתבו לספרייה הלאומית על ההתנגדות שלהם לשינוי הסמלי. כלומר, הם ביקשו לבקר את הספרייה מתוך רצונם שלא להחליף את הסמלי הישן בסמלי חדש.
מנגנוני פיקוח וביקורת פועלים בהתנדבות, ומבקרים את השלטון מתוך מעורבות אזרחית, כך גם בקטע, בו האזרחים הם המנגנון הלא פורמלי המבקר.
ציטוט: "אזרחים רבים כתבו לספרייה הלאומית שהם מתנגדים לשינוי".
שאלה 2
ציין: לאומיות אתנית תרבותית
הצג: שאיפה של קבוצה להקים לעצמה מדינה ריבונית. המדינה תקום על בסיס מאפיינים אתניים משותפים כמו: דת, שפה, היסטוריה, תרבות ומורשת משותפת.
הסבר: בסמליל הישן יש ביטוי לצבעי הטלית (כחול ולבן) וכן יש כיתוב בשפה העברית.
מאפיינים אתניים הם שפה, דת ותרבות, ובקטע יש התייחסות לטלית היהודית שהיא תשמיש דתי וכן התייחסות לשפה העברית.
ציטוט: " צבעי הסמליל הישן היו כחול ולבן, כצבעי הדגל והטלית..."
להלן תמלול הטקסט מתוך התמונה:
ציין: מנגנון פיקוח וביקורת לא פורמלי (לא מוסדי)
הצג: ארגונים או עמותות הרואים חשיבות בפיקוח על רשויות השלטון. הארגונים הלא פורמליים לא חייבים לפקח על השלטון או לבקר את הרשויות, הם עושים זאת בהתנדבות מתוך מעורבות אזרחית. המנגנונים בודקים שרשויות השלטון פועלות במסגרת החוק ובמסגרת הסמכויות שלהן, וכן שהרשויות משרתות את הציבור בצורה יעילה. מנגנונים מהסוג הזה יכולים להיות: התקשורת, העם עצמו ואומנות.
הסבר: בקטע, אזרחים כתבו לספרייה הלאומית על ההתנגדות שלהם לשינוי הסמלי. כלומר, הם ביקשו לבקר את הספרייה מתוך רצונם שלא להחליף את הסמלי הישן בסמלי חדש.
מנגנוני פיקוח וביקורת פועלים בהתנדבות, ומבקרים את השלטון מתוך מעורבות אזרחית, כך גם בקטע, בו האזרחים הם המנגנון הלא פורמלי המבקר.
ציטוט: "אזרחים רבים כתבו לספרייה הלאומית שהם מתנגדים לשינוי".
שאלה 2
ציין: לאומיות אתנית תרבותית
הצג: שאיפה של קבוצה להקים לעצמה מדינה ריבונית. המדינה תקום על בסיס מאפיינים אתניים משותפים כמו: דת, שפה, היסטוריה, תרבות ומורשת משותפת.
הסבר: בסמליל הישן יש ביטוי לצבעי הטלית (כחול ולבן) וכן יש כיתוב בשפה העברית.
מאפיינים אתניים הם שפה, דת ותרבות, ובקטע יש התייחסות לטלית היהודית שהיא תשמיש דתי וכן התייחסות לשפה העברית.
ציטוט: " צבעי הסמליל הישן היו כחול ולבן, כצבעי הדגל והטלית..."
הרעיון הלאומי (21 שאלות)
שאלון 34281 | חורף תשפ"ו
16. יד ושם הוא מוסד רשמי של מדינת ישראל להנצחת זכר השואה. לאחרונה החל המוזיאון להציג לקהל חיזיון אורקולי ייחודי. יושב ראש יד ושם הסביר כי החיזיון מציג את אורח החיים הייחודי שקיימו היהודים בקהילות היהודיות שהושמדו בשואה, את המסורות והמנהגים שלהם, ובעיקר את הכמיהה לשוב לציון, ששרדה בכל הדורות. — ציינו והציגו את סוג הלאומיות שבא לידי ביטוי בדברי יושב ראש יד ושם. — צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי סוג לאומיות זה בא לידי ביטוי בקטע. — הסבירו כיצד סוג לאומיות זה באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
פתרון מהמסמך
ציין– לאומיות אתנית.
הצג– זהות משותפת של קבוצת אנשים, ששואפים להגדרה עצמית במסגרת מדינה ריבונית או באוטונומיה תחת ריבונית קיימת. בני הלאום האתני מאוחדים תחת מרכיבים אתניים מלכדים כגון– שפה, מוצא, היסטוריה, תרבות, מורשת, מנהגים ולפעמים גם אפילו דת.
"מסורת ומנהגים ובעיקר הכמיהה לשיבת ציון".
הסבר– על פי הקטע, ניכר כי מוזיאון "יד ושם" נותן ביטוי ללאומיות האתנית- יהודית במסגרת המיצג האור קולי עם דגש למורשת ישראל, לתרבות היהודית ולמנהגים היהודיים מתקופת השואה, מגוון רחב של מרכיבים אתניים שמוכיחים בקטע כי מדובר בלאומיות אתנית.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ה
2. כמה מן המדינות באיחוד האירופי החליטו לצמצם את היקף ההגירה אליהן. פרשנים התומכים בהחלטה הסבירו כי אם המדינות האלה לא יעשו כן, ימשיכו מהגרים רבים להשתקע בהן. לטענת הפרשנים, המטרה של החלטה זו היא לשמר את המורשת המקומית, הזהות הדתית ואורחות החיים הייחודיים בכל מדינה ומדינה זה מאות שנים. חלק מחברי הפרלמנט האירופי התנגדו להחלטה. לטענתם החלטה זו פוגעת באחת מזכויות האדם, ולכן הם מבקשים לבטל אותה. לדבריהם, אחד המאפיינים החיוביים של האיחוד האירופי הוא שאנשים יכולים לעבור בקלות בין המדינות החברות בו, ואף להשתקע בהן. א. ציינו והציגו את סוג הלאומיות שבא לידי ביטוי בהחלטה, לטענת הפרשנים. הסבירו כיצד סוג לאומיות זה בא לידי ביטוי בקטע. ב. ציינו והציגו את הזכות שתיפגע לטענת חלק מחברי הפרלמנט האירופי. הסבירו כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט מתוך הקובץ "":
שאלה מספר 2
סעיף א
ציין: לאומיות אתנית תרבותית.
הצג: השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית/לניהול עצמי בתוך מדינה. מבוססת על יסודות אתניים-תרבותיים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת (אין חפיפה בין לאומיות לאזרחות).
בסס: "לטענת הפרשנים, המטרה של החלטה זו היא לשמר את המורשת המקומית, הזהות הדתית ואורחות החיים הייחודיים הנהוגים בכל מדינה ומדינה זה מאות בשנים".
קשר: טענת הפרשנים מתבססת על הלאומיות האתנית תרבותית. הם מזכירים בדבריהם מאפיינים אתניים תרבותיים כגון מורשת, דת, ומסורת.
סעיף ב
ציין: חופש התנועה.
הצג: לכל אדם זכות לנוע כרצונו/להימצא בכל מקום. (זכות הכניסה החופשית למדינה מוקנית לאזרחים בלבד).
בסס: "לדבריהם, אחד המאפיינים החיוביים של האיחוד האירופי הוא שאנשים יכולים לעבור בקלות בין המדינות החברות בו ואף להשתקע בהן".
קשר: חברי הפרלמנט מתבססים על חופש התנועה המתבטא ביכולתם של אנשים לנוע כרצונם בין מדינות האיחוד האירופי ולהימצא בכל אחת ממדינות האיחוד.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד
בראשית דרכה של הציונות היו שתי גישות עיקריות בנוגע למטרה שלה.
על פי הגישה האחת, מטרת הציונות הייתה להקים את מדינת ישראל ולייסד בה בית לאומי לעם ישראל. כלומר ישראל תהיה מדינת הלאום של העם היהודי. היא המולדת שחלמו יהודים מדורי דורות, ובה הם קיוו להחיות את שפת התנ"ך ולחדש את סמלי העם העתיקים הלקוחים מן המורשת.
על פי הגישה האחרת, מטרת הציונות הייתה שישראל תהיה מקלט ליהודים. במשך השנים עודדה מדינת ישראל את יהודי התפוצות לעלות לארץ לא רק כדי לחזק את עצמה, ולא רק בהנחה שכאן יהודים מממשים את זהותם אלא גם מתוך תפיסה שרק חיי היהודים בטוחים. אולי הדוגמאות המוכרות ביותר הן מבצע "שלח את עמי", מבצע ארוך שאפשר למאות אלפי יהודים מברית המועצות לחצות את מסך הברזל, ו"מבצע אחים" לחילוץ יהודי אתיופיה שהיו בסכנה.
ואז בבוקר מר, התפיסה הזאת השתנתה. כבר ראינו בעבר מלחמות ופיגועים, אבל אין צורך להסביר כמה אירועי הזוועה של 7 באוקטובר שונים מהם, וכיצד הם משקפים את הטענה שלפיה במימינו בטוח יותר להיות יהודי בחוץ לארץ, אולם במקביל אנו עדים להתפרצויות אנטישמיות בעולם. עבור יהודים בתפוצות מדובר ברעידת אדמה משולשת: ראשית פגיעה בתחושת הביטחון במדינות שבהן הם גרים, שנית ערעור המוסכמה של עוצמת ישראל, ושלישית פגיעה במעמד של ישראל כמקלט אפשרי. השאלה המתבקשת היא האם נוכל לומר בכנות ליהודי התפוצות שדואגים לעתידם ולעתיד ילדיהם, שמקומם איתנו?
נקווה שהכשל היה נקודתי ושישראל היא עדיין המקום הבטוח ליהודי העולם, אך לדעתי שיקום מעמדנו כמקלט בטוח לא יתרחש מייד. ולכן עד אז יש משקל רב יותר להיותה של מדינת ישראל בית לאומי. מכאן עולה השאלה, באיזו מידה עלינו להתחשב בדעות של יהודי העולם בבואנו לקבל החלטות, בעודנו מצפים להתגייסות שלהם בתרומות כספיות, בהסברה במקומות מגוריהם ובדרכים אחרות.
אירועי הזמן האחרון הבהירו שיש בינינו שותפות גורל. בשנים האחרונות הפערים בין ישראל והתפוצות הלכו והתרחבו, עד שב-7 באוקטובר התברר שהמשותף רב על המפריד. מאחר שישראל היא מדינה מפותחת ובה רוב יהודי, ואילו יהודי התפוצות הם מיעוט מפוזר בארצות רבות, החובה הראשונית להושיט יד בעת צרה מוטלת עלינו.
אשתמש במושג מתחום אחר, ואציע שנתייחס ליהודי התפוצות כאל שותפים בקואליציה. כפי שמפלגות המבקשות להקים קואליציה ולשמור אותה מוכנות להתפשר על סוגיות שנוגע לבהן יש דעות שונות, כך עלינו לפעול למען שימור הברית החשובה של ישראל ויהודי העולם.
דומני שבעת הזאת, ולפחות עד שנשוב להיות מקלט בטוח, מוטל עלינו להקדיש תשומת לב לאותו פן בחזון הציוני שראה את העיקר בהקמת בית לאומי לעם היהודי. כדי לשמור את השותפות, עלינו לקדם בלב שלם ובנפש חפצה פתרונות למחלוקות. כך נפעל למנוע ניכור והדרה, ונוכל לשתף פעולה עם אחינו בהתמודדות עם העתיד הבלתי נודע, שלנו ושלם.
(מעובד על פי: ט' הרצל, האם ישראל עדיין מקלט בטוח ליהודים?, YNET, 08/12/2023)
שימו לב: בשאלות 15–17 בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
15. הציגו את סוג הלאומיות: לאומיות אתנית-תרבותית. הסבירו כיצד סוג לאומיות זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
ציין: לאומיות אתנית-תרבותית: הצג: השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית/לניהול עצמי בתוך מדינה. מבוססת על יסודות אתניים-תרבותיים: מוצא/שפה/תרבות/היסטוריה/ולפעמים גם דת. בסס: "כלומר שישראל תהיה מדינת הלאום של העם היהודי. היא המולדת שעליה חלמו יהודים מדורי דורות ,ובה הם קיוו להחיות את שפת התנ"ך ולחדש את סמלי העם העתיקים הלקוחים מן המורשת". קשר: התקווה של היהודים להחיות את שפת התנ"ך ולחדש סמלים ומורשת מבטאת רצון לחידוש היסודות אתניים תרבותיים: שפה, היסטוריה, תרבות
שאלון 34281 | חורף תשפ"ד
I. הספרייה הלאומית בירושלים עברה לבניין חדש. לקראת הפתיחה לציבור עיצבו בספרייה סמליל (לוגו) חדש והוא הוצג בדף הפייסבוק של המוסד. הסמליל החדש הוא בצבע שחור ואין בו הבלטה של הכיתוב בעברית. הסמליל הזה עורר תגובות רבות בציבור. אזרחים רבים כתבו לספרייה הלאומית שהם מתנגדים לשינוי, ופרסמו בכלי תקשורת את דרישתם להחזיר את הסמליל הישן.
לטענת המוחים, צבעי הסמליל הישן היו כחול ולבן, כצבעי הדגל והטלית, והכיתוב בעברית היה בולט, ובכך הובעה חשיבותה של השפה העברית. עקב הביקורת הכריזה ההנהלה הספרייה כי סממני עם ישראל והציונות חיוניים בעיניה ולכן תחזור להשתמש בסמליל הישן.
ציינו והציגו את סוג מנגנון הפיקוח והביקורת שבא לידי ביטוי בתגובות על שינוי הסמליל.
הסבירו כיצד סוג מנגנון פיקוח וביקורת זה בא לידי ביטוי בקטע.
ציינו והציגו את סוג הלאומיות שבא לידי ביטוי בסמליל הישן.
הסבירו כיצד סוג לאומיות זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט מתוך התמונה:
ציין: מנגנון פיקוח וביקורת לא פורמלי (לא מוסדי)
הצג: ארגונים או עמותות הרואים חשיבות בפיקוח על רשויות השלטון. הארגונים הלא פורמליים לא חייבים לפקח על השלטון או לבקר את הרשויות, הם עושים זאת בהתנדבות מתוך מעורבות אזרחית. המנגנונים בודקים שרשויות השלטון פועלות במסגרת החוק ובמסגרת הסמכויות שלהן, וכן שהרשויות משרתות את הציבור בצורה יעילה. מנגנונים מהסוג הזה יכולים להיות: התקשורת, העם עצמו ואומנות.
הסבר: בקטע, אזרחים כתבו לספרייה הלאומית על ההתנגדות שלהם לשינוי הסמלי. כלומר, הם ביקשו לבקר את הספרייה מתוך רצונם שלא להחליף את הסמלי הישן בסמלי חדש.
מנגנוני פיקוח וביקורת פועלים בהתנדבות, ומבקרים את השלטון מתוך מעורבות אזרחית, כך גם בקטע, בו האזרחים הם המנגנון הלא פורמלי המבקר.
ציטוט: "אזרחים רבים כתבו לספרייה הלאומית שהם מתנגדים לשינוי".
שאלה 2
ציין: לאומיות אתנית תרבותית
הצג: שאיפה של קבוצה להקים לעצמה מדינה ריבונית. המדינה תקום על בסיס מאפיינים אתניים משותפים כמו: דת, שפה, היסטוריה, תרבות ומורשת משותפת.
הסבר: בסמליל הישן יש ביטוי לצבעי הטלית (כחול ולבן) וכן יש כיתוב בשפה העברית.
מאפיינים אתניים הם שפה, דת ותרבות, ובקטע יש התייחסות לטלית היהודית שהיא תשמיש דתי וכן התייחסות לשפה העברית.
ציטוט: " צבעי הסמליל הישן היו כחול ולבן, כצבעי הדגל והטלית..."
להלן תמלול הטקסט מתוך התמונה:
ציין: מנגנון פיקוח וביקורת לא פורמלי (לא מוסדי)
הצג: ארגונים או עמותות הרואים חשיבות בפיקוח על רשויות השלטון. הארגונים הלא פורמליים לא חייבים לפקח על השלטון או לבקר את הרשויות, הם עושים זאת בהתנדבות מתוך מעורבות אזרחית. המנגנונים בודקים שרשויות השלטון פועלות במסגרת החוק ובמסגרת הסמכויות שלהן, וכן שהרשויות משרתות את הציבור בצורה יעילה. מנגנונים מהסוג הזה יכולים להיות: התקשורת, העם עצמו ואומנות.
הסבר: בקטע, אזרחים כתבו לספרייה הלאומית על ההתנגדות שלהם לשינוי הסמלי. כלומר, הם ביקשו לבקר את הספרייה מתוך רצונם שלא להחליף את הסמלי הישן בסמלי חדש.
מנגנוני פיקוח וביקורת פועלים בהתנדבות, ומבקרים את השלטון מתוך מעורבות אזרחית, כך גם בקטע, בו האזרחים הם המנגנון הלא פורמלי המבקר.
ציטוט: "אזרחים רבים כתבו לספרייה הלאומית שהם מתנגדים לשינוי".
שאלה 2
ציין: לאומיות אתנית תרבותית
הצג: שאיפה של קבוצה להקים לעצמה מדינה ריבונית. המדינה תקום על בסיס מאפיינים אתניים משותפים כמו: דת, שפה, היסטוריה, תרבות ומורשת משותפת.
הסבר: בסמליל הישן יש ביטוי לצבעי הטלית (כחול ולבן) וכן יש כיתוב בשפה העברית.
מאפיינים אתניים הם שפה, דת ותרבות, ובקטע יש התייחסות לטלית היהודית שהיא תשמיש דתי וכן התייחסות לשפה העברית.
ציטוט: " צבעי הסמליל הישן היו כחול ולבן, כצבעי הדגל והטלית..."
שאלון 34281 | חורף תשפ"ג
הציגו נקודת דמיון אחת והבדל אחד בין לאומיות אתנית-תרבותית ובין לאומיות אזרחית (פוליטית/מדינתית).
פתרון מהמסמך
7. לאומיות אתנית תרבותית ולאומיות אזרחית נקודת דמיון: שני המושגים מבטאים שאיפה של קבוצות להקים לעצמן מדינה ריבונית על בסיס המאפיינים המשותפים להן. נקודת שוני: לאומיות אתנית תרבותית כוללת שאיפה להקים מדינה המבוססת על שפה, היסטוריה ודת משותפת ואילו לאומיות אזרחית כוללת שאיפה להקים מדינה המבוססת על רעיון או השקפת עולם משותפת.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
1. במדינת ישראל יש אתרים היסטוריים וארכאולוגיים רבים. על פי החוק כל ממצא ארכאולוגי שמתגלה בישראל שייך למדינה, ומי שמוצא ממצא כזה חייב לדווח עליו לרשות העתיקות ולמסור אותו לרשויות המוסמכות במדינה. לפני כמה חודשים גילו פקחי רשות העתיקות בביתו של תושב במרכז הארץ כ-1,800 מטבעות, תכשיטים וחפצים עתיקים שנלקחו ללא רשות מאתרים ארכאולוגיים. אותו אדם התכוון למכור את הפריטים האלה לכל המרבה במחיר. אחד הפקחים אמר כי הפריטים שנתפסו הם בעלי ערך אדיר לעם היהודי משום שחלקם מימי החשמונאים ומימי המרד הגדול, וכן יש בהם מטבעות שחרות עליהם בכתב עברי עתיק שמו של בר כוכבא. הפקח הוסיף ואמר כי הפריטים האלה תורמים רבות ללימוד תולדות עם ישראל. א. ציינו והציגו את סוג העבריינות הבא לידי ביטוי במעשהו של התושב. הסבירו כיצד סוג העבריינות הזה בא לידי ביטוי בקטע. ב. ציינו והציגו את סוג הלאומיות שבא לידי ביטוי בדברי הפקח. הסבירו כיצד סוג הלאומיות הזה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול התוכן מתוך הקובץ "":
שאלה מספר 1
סעיף א'
ציין: סוג העבריינות: עבריינות פלילית.
הצג: עבריינות היא פעולה שנעשית בניגוד לחוק, והשלטון רואה בה מזיקה או מסוכנת לחברה ולכן יש להעניש עליה. כל עבירה נחשבת לעבירה פלילית. קיימת הבחנה בין סוגי העבריינות, הבחנה זו מתבצעת לפי קריטריונים של מניעים ותוצאה.
עבריינות פלילית רגילה: הפרת החוק נעשית ממניעים של תועלת אישית של טובת הנאה עצמית, ולא ממניעים מוסריים. לדוג': רצח, אונס, גניבה, שוד, תקיפה רמאות.
ציטוט: "לפני כמה חודשים גילו פקחי רשות העתיקות בביתו של תושב במרכז הארץ כ-1,800 מטבעות, תכשיטים וחפצים עתיקים שנלקחו ללא רשות מאתרים ארכאולוגיים. אותו אדם התכוון למכור את הפריטים האלה לכל המרבה במחיר".
הסבר: ניתן לראות שאותו אדם לקח פריטים ללא רשות והתכוון למכור אותם כלומר מדובר בעבריינות רגילה.
סעיף ב'
ציין: לאומיות אתנית – תרבותית.
הצג: השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית/ לניהול לאומיות אתנית-תרבותית עצמי בתוך מדינה. מבוססת על יסודות אתניים-תרבותיים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת.
ציטוט: "אחד הפקחים אמר כי הפריטים שנתפסו הם בעלי ערך אדיר לעם היהודי משום שחלקם מימי החשמונאים ומימי המרד הגדול, וכן יש בהם מטבעות שחרות עליהם בכתב עברי עתיק שמו של בר כוכבא. הפקח הוסיף ואמר כי הפריטים האלה תורמים רבות ללימוד תולדות עם ישראל".
הסבר: ניתן לראות בקטע שקיימת התייחסות לכך שהפריטים שנתפסו חשובים ותורמים רבות ללימוד תולדותיו של עם ישראל.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ב
שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענה על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
15. הצג את העמדה (ה"חלום") מדינת לאום יהודית אתנית-תרבותית דמוקרטית. הסבר כיצד עמדה זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
• הצג: העמדה (החלטה) מדינת הלאום היהודית-תרבותית דמוקרטית. מדינת ישראל היא מדינת לאום של העם היהודי ומזוהה עם היהודים בארץ ובתפוצות, אך מחויבת לשוויון לאזרחיה הלא יהודים.
• ציטוט: "ארגון שפועל כבר שנים רבות להעלאת מיליוני יהודים מכל קצות תבל, יהודים שמגשימים את רעיון שיבת ציון, ורבים מהם עד צמייים לעזוב בשנים הקרובות את בתיהם בגולה ולהגיע אלינו הביתה. בתפקידי זה קשרתי חברויות עם אחינו ואחיותינו בקהילות היהודיות בתפוצות. זכיתי להתייצב לימינן ולהבטיח את ביטחונן, לחבר בינן לבין מדינת ישראל, לעודד את הדור הצעיר לאהבת ישראל. אמשיך לפעול למען מטרה זו בכל כוחי... / על המדינה לעשות הכול למען השתלבותם של המיעוטים החיים בתוכנו, כאן, בארץ שבה צעדו אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, ובה צעד גם ישמעאל. עלינו לעשות הכול כדי לנפץ תקרות זכוכית. עלינו למגר, בכל הכוח, כל תופעה חמורה, כמו האלימות הנוראה הפוקדת את היישובים הערביים, לצמצם את הפערים ולהרחיב את השותפות. / לכן בימים האלה כל מנהיג ציבור חייב לנהוג באחריות, לחיות גורם ומתן ומרגיע, להיזהר בדבריו, להבטיח את חופש הביטוי ולמנוע, בכל מחיר, את חופש השיסוי. כדאי לזכור את מילותיו של יהודה עמיחי, "בארץ הלוהטת הזאת, מילים צריכות להיות צלי".
• קישור: עמדת מדינת ישראל כמדינת לאום היהודית-תרבותית דמוקרטית באה לידי ביטוי בקטע במספר דרכים. ראשית, הכותב שהוא נשיא המדינה הנבחר, מבטא בדבריו את הקשר העם שבין יהודי המדינה התפוצות שהאותו הוא מכנה "אחי ואחיותייי". שנית, הוא מדגיש את המחויבות של המדינה לנהוג בשוויון כלפי המיעוט הערבי באמצעות מאמץ לשילובם והדגשת מקומם הבטוח בחברה. שלישית, הנשיא מדגיש את המחויבות של מנהיגי הציבור לחיזוק הסובלנות ולמיגור האלימות המילולית שהם יסודות דמוקרטיים מובהקים. כל אלו, מרכיבים של העמדה הניל.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ב
הציגו את העמדה (ה"חלום") בנוגע לאופייה הרצוי של מדינת ישראל בהיבט הלאומי: מדינת לאום יהודית אתנית תרבותית דמוקרטית.
פתרון מהמסמך
העמדה: מדינת לאום יהודית-אתנית תרבותית – דמוקרטית: ישראל היא מדינתו של העם היהודי בארץ ובתפוצות. המדינה מזוהה ברמה הקולקטיבית עם לאום אתני-תרבותי יהודי ומבטאת את זכותו להגדרה עצמית לאומית. במדיניות ההגירה יש העדפה ללאום היהודי. עברית היא שפתה הרשמית המרכזית של המדינה. מורשת ישראל היא מרכיב מרכזי בתרבותה של המדינה. חלק מהסמלים, המועדים הרשמיים, החוקים ומוסדות המדינה נותנים ביטוי ליסודות האתניים-תרבותיים היהודיים (מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, מורשת ודת). לצד הגדרתה העצמית הלאומית היהודית, מדינת ישראל מחויבת לשוויון מלא בין כל אזרחיה ללא הבדלי השתייכות לאומית, אתנית או דתית.
שאלון 34281 | חורף תשפ"א
אחרי שלוש מערכות בחירות ללא הכרעה, הושבעה במאמץ רב ממשלה ובה שני ראשי ממשלה: אחד מכהן והאחר חליפי.
מרגע שהורכבה הממשלה נדרשו מייד למלאכת הכנת תקציב ולקבוע תוכנית עבודה להתמודדות עם המשבר הכלכלי, הבריאותי והחינוכי. כמו כן היה עליהם להתמודד עם האתגר של איחוי החברה, שכן זוהי תקופה של עימות ומחלוקת ושל האשמות הדדיות בין חלקים שונים בחברה.
נוסף לעיסוק של הממשלה בענייני הכלכלה, הבריאות, החינוך והחברה בטווח הקצר, עליה לעסוק בהם גם בטווח הארוך למען עתידה של מדינת ישראל.
העניין העיקרי שבהם הוא הדרך הראויה להתמודד עם המצב הכלכלי בתקופה הנוכחית. מגפת הקורונה הביאה לא רק למשבר בתחום הבריאות אלא גם לסגירת עסקים ולפיטורי עובדים רבים. על הממשלה לנקוט צעדים לפתרון בעיות אלה.
אני סבור כי על המדינה להעדיף ייצור מקומי על פני ייבוא של תוצרת חוץ, להגן על העובדים השכירים ולספק תמיכה כלכלית ראויה לעצמאיים. כמו כן על המדינה להגדיל את היקף השירותים שהיא מעניקה לתושבים ולצמצם את היקף השירותים שהיא מעבירה לידי גופים פרטיים ועמותות.
עניין חשוב נוסף הוא אופייה הלאומי של מדינת ישראל. ישראל היא מדינה יהודית והיא מבוססת על הערכים והמסורת של העם היהודי, אך בצד היותה יהודית היא גם מחויבת לזכויותיהם של כל האזרחים החיים בה.
לדעתי, יש לחזק את המחויבות הזאת ולשתף את האזרחים הערבים שותפות מלאה בכלכלה ובפוליטיקה.
סוגיה אחרת נוגעת לשיטת הממשל בישראל. מערכות הבחירות האחרונות הסתיימו ללא הכרעה והן משקפות את הבעייתיות בשיטה זו, שלא תמיד מאפשרת הקמת ממשלה יציבה. לכן יש לבחון מחדש את שיטת הממשל:
הגיעה העת להנהיג רפורמה באופן בחירת הנציגים לכנסת, למשל שרוב חברי הכנסת ייבחרו על פי השיטה הארצית הקיימת כיום, ושאר חברי הכנסת ייבחרו על פי אזורים. באופן זה, בכל אזור במדינה יהיו חברי כנסת שיפעלו למען בוחריהם ויבטאו את האינטרסים והרצונות שלהם, וכך יתחזק הקשר בין הציבור לבין נבחריו, וחשוב מכול: שיטת ממשל זו תבטיח חידוש אמון הציבור ויציבות במערכת הפוליטית.
(מעובד על פי שמעון שטרית, "עוד נראה אם הממשלה שאין לה אח ורע בהיסטוריה תתפקד כהלכה", 3/6/2020, מעריב;
ועל פי שמעון שטרית, "שובר שוויון: שיטות הבחירה שיחזקו את היציבות השלטונית בישראל", 6/7/2020, מעריב)
ענה על שתיים מן השאלות 13-15 (לכל שאלה - 12 נקודות). שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
14. הצג את העמדה (ה"חלום"): מדינת לאום יהודית אתנית-תרבותית דמוקרטית. הסבר כיצד עמדה זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
הצג: מדינת לאום יהודית אתנית-תרבותית דמוקרטית – מדינת ישראל היא מדינת לאום של העם היהודי ומזוהה עם היהודים בארץ ובתפוצות, אך מחויבת לשוויון לאזרחיה הלא יהודים.
הסבר: ציטוט: "ישראל היא מדינה יהודית והיא מבוססת על הערכים והמסורת של העם היהודי, אך בצד היותה יהודית היא גם מחויבת לזכויותיהם של כל האזרחים החיים בה. לדעתי, יש לחזק את המחויבות הזאת ולשתף את האזרחים הערבים שותפות מלאה בכלכלה ובפוליטיקה". קישור: כותב המאמר מבטא עמדה זו בדבריו, לישראל היא מדינה יהודית המבוססת גם על ערכים יהודים, אבל היא מחויבת לזכויות כל האזרחים, הוא מביא כדוגמא את האזרחים הערבים וטוען כי יש לשתף אותם בצורה מלאה בכלכלה ובפוליטיקה.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"א
בימים אלה מתקיים בכנסת דיון על הצעה להקים "מנגנון היוועצות עם יהדות התפוצות" שיחייב את מדינת ישראל לשמוע את דעותיהם של יהודים מרחבי העולם בעניין החלטות שנקבעות בישראל ונוגעות להם. אולם הצעה זו, אם תתקבל, עשויה לפגוע במשמעות של האזרחות הישראלית.
ההצעה להקים מנגנון היוועצות עם יהודי התפוצות מעוררת את הקונפליקט היסודי בזהותה של מדינת ישראל: ישראל היא בית לעם היהודי, אך גם מדינה השואפת לקיים שוויון לכל אזרחיה. חוק השבות, שמעניק לכל יהודי כרטיס כניסה אוטומטי למדינת ישראל, מבטא אומנם את הצד היהודי במשוואה הזו, אך יהודי מפריז או מניו יורק, שמגיע לישראל ורוצה להיות חלק בלתי נפרד מן המקום הזה חייב להפוך לשם כך לאזרח ישראלי. כך צריך להיות במדינה דמוקרטית: האזרחות, על כל מה שנובע ממנה, היא זו שמעניקה את הזכות להשפיע על מה שמתחולל במדינה במגוון דרכים, שאחת מהן היא לקבוע את זהותם של נבחרי הציבור.
ישראלים רבים נחשפים לקהילות יהודיות בעולם, וטוב שכך. המפגש הזה תורם להיכרות עם זהויות יהודיות מגוונות. בעקבות מפגש זה, הם מבקשים לחזק את הקשרים בין ישראל ובין יהודי התפוצות. אולם הקשר שלנו, היהודים בישראל, עם יהודי העולם שייך לכובע אחד שלנו: הכובע הדתי, הלאומי והתרבותי. את הכובע הזה חובשים יהודי מפתח תקווה ויהודי מניו ג'רזי, יהודיה מבוואנוס איירס ויהודיה מרמת השרון. זוהי זהות תרבותית, דתית והיסטורית משותפת, חשובה ומשמעותית ואין להמעיט בערכה. אולם היהודים בישראל חובשים כובע נוסף - אזרחי, שאותו חובשים גם אזרחים ערבים מאום אל-פחם או מטייבה.
ביני לבין היהודי מניו יורק קרוותה ברית של עם עבר משותף; ביני לבין האזרח הערבי מנצרת כרותה ברית אזרחית: שנינו חיים באותה גברת ארץ, בוחרים את מנהיגנו, מממנים במיסים שלנו את פעולות הממשלה וקושרים את גורלנו יחד במקום הזה לטוב ולרע. הברית הזאת, ולא הברית עם היהודי מניו יורק, היא הברית הישראלית החשובה והמשמעותית בכל מה שקשור לעתידו של המקום הזה.
אין הכוונה להיתעלם מקולם של יהודי התפוצות, ובוודאי שלא להתנשא עליהם, בייחוד משום שאנו נהנים מתרומתם לתדמית של מדינת ישראל בעולם ומן הכספים שהם מגייסים לטובתה. דלת המדינה פתוחה תמיד לפני יהודי העולם המבקשים לבנות בה את ביתם, אך אין להעדיף את הברית עם יהודי התפוצות על פני הברית עם כלל האזרחים שחיים בישראל.
מדינת ישראל היא ביתם של אנשים שבחרו לחיות בה, והם, ורק הם, יקבעו באופן ישיר את גורלה. אם ישראל תהיה ביתו של העם היהודי כולו לפני שתהיה בית לאזרחי ישראל, יהודים ולא יהודים, היא תמעל בתפקידה ותפר את החוזה הבסיסי בין המדינה ובין אזרחיה.
(מעובד על פי א' הורביץ, "ישראל היא ביתם של היהודים אבל קודם של אזרחיה", מקור ראשון, 28/10/20)
ענה על שתיים מן השאלות 13-15 (לכל שאלה – 13 נקודות). שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
13. הצג את העמדה (ה"חלום"): מדינת לאום יהודית אתנית-תרבותית-דמוקרטית. הסבר כיצד עמדה זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול התוכן מתוך הקובץ "":
פרק שלישי:
13. מדינת לאום יהודית אתנית תרבותית דמוקרטית
הצג:
המדינה שייכת לעם היהודי בכל העולם (בישראל ובתפוצות).
המדינה מזוהה ברמה הקולקטיבית עם לאום אתני תרבותי יהודי ומבטאת את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית לאומית.
מותר למדינה להעדיף במדיניות ההגירה שלה את הלאום היהודי ואת זכותם של היהודים לעלות למדינת ישראל. השפה הרשמית במדינה היא עברית.
מורשת ישראל היא מרכיב מרכזי בתרבותה של המדינה.
חלק מהסמלים, המועדים הרשמיים, החוקים ומוסדות המדינה נותנים ביטוי ליסודות האתניים – תרבותיים היהודיים (מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, מורשת ודת).
המדינה מחויבת לשוויון מלא לכל אזרחיה (היהודים והלא יהודים).
המדינה מכירה בזכויות מיעוטים של קבוצות אתניות המתגוררות בתחומה.
במדינה יהיו גם יסודות אזרחיים (פוליטיים) משותפים כמו: חתירה לצדק, שוויון, חירות, שלום ועוד.
הסבר: בקטע רשום שכנסת ישראל מקיימת דיון לשם הקמת "מנגנון התייעצות עם יהדות התפוצות" שייחייב את המדינה לשמוע את הדעות של יהודים הגרים בחו"ל. לפי העמדה "מדינת לאום יהודית אתנית תרבותית דמוקרטית מדינת ישראל שייכת לעם היהודי בכל העולם. לכן כאשר הכנסת רוצה לקדם שיח עם יהדות התפוצות היא מקדמת מימוש של עמדה זו.
שאלון 34281 | חורף תש"ף
.7 הצג נקודת דמיון אחת והבדל אחד בין לאומיות אתנית־תרבותית ובין לאומיות אזרחית )פוליטית/מדינתית(.
פתרון מהמסמך
נקודת דמיון:
בשני הלאומים קיימת לבני הלאום שאיפה משותפת לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית.
נקודת הבדל:
בלאומיות אתנית תרבותית השאיפה מבוססת על יסודות אתניים תרבותיים: מוצא, שפה,
תרבות, היסטוריה ולפעמים גם דת.
בלאומיות אזרחית השאיפה מבוססת על יסודות פוליטיים: רצון משותף לחיות באותה מדינה
ובקידום יחד של ערכים ונורמות משותפים
שאלון 34281 | קיץ תש"ף
בעת האחרונה פורסם כי אספן המחזיק בידיו חמישה מכתבים שכתבו ילדים יהודים בתקופת השואה מציע
אותם למכירה פומבית. בעקבות הפרסום ביקשה הנהלת מוזאון "יד ושם" לקבל לידיה את המכתבים.
לטענת הנהלת "יד ושם", המכתבים הם עדות לפרק חשוב בתולדות עם ישראל בשואה, ולכן מקומם
ב"יד ושם", שהוא מוסד רשמי של מדינת ישראל המופקד על תיעוד חיי היהודים לפני השואה ובמהלכה.
לטענתם, שימור המכתבים במוזאון יתרום להנצחת השואה ולהנחלת מורשת השואה לדורות הבאים.
בעקבות זאת הסכים האספן למסור ל"יד ושם" העתקים של המכתבים, אך לא את המכתבים המקוריים.
לטענתו, הוא שילם על המכתבים בכספו, ולכן הוא רשאי למכור אותם במכירה פומבית.
א. ציין והצג את סוג הלאומיות שבא לידי ביטוי בטענה של הנהלת "יד ושם".
הסבר כיצד סוג לאומיות זה בא לידי ביטוי בקטע.
ב. ציין והצג את הזכות שבאה לידי ביטוי בטענת האספן.
הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
סעיף א'
ציין: לאומיות אתנית תרבותית.
הצג: השאיפה המשותפת לבני לאום לניהול עצמי בתוך מדינה המבוססת על יסודות אתניים
תרבותיים. כגון: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה ולעתים גם דת.
הסבר:
ציטוט – "... המכתבים הם עדות לפרק חשוב בתולדות עם ישראל בשואה... לטענתם, שימור
המכתבים במוזיאון יתרום להנצחת השואה ולהנחלת מורשת השואה לדורות הבאים "
קישור – סוג הלאומיות שבא לידי ביטוי בטענה של הנהלת "יד ושם" הוא לאומיות אתנית-
תרבותית. לטענתה, המכתבים שכתבו ילדים יהודים בתקופת השואה צריכים להישאר ב"יד
ושם" משום שהם יתרמו להנצחת השואה ולהנחלת מורשת השואה לדורות הבאים. בדבריה, היא
מדגישה את חשיבותם של היסודות האתניים-תרבותיים כגון היסטוריה ומורשת של העם היהודי.
סעיף ב'
ציין: זכות הקניין
הצג: זכותו של כל אדם להחזיק ברכוש ולעשות בו כרצונו. אין לפגוע בקניינו החומרי והרוחני של
אדם אחר.
הסבר:
ציטוט – "...לטענתו, הוא שילם על המכתבים בכספו ולכן הוא רשאי למכור אותם במכירה
פומבית."
קישור – הזכות שבאה לידי ביטוי לטענת האספן היא זכות הקניין. המכתבים שכתבו ילדים
יהודים בתקופת השואה הם רכושו משום שהוא שילם עליהם בכספו. על פי זכות הקניין, זכותו
של כל אדם לעשות ברכושו כרצונו ועל כן, הוא הסכים למסור ל"יד ושם" העתקים של המכתבים,
אך לא את המכתבים המקוריים והוא רשאי למכור אותם במכירה פומבית.
שאלון 34281 | חורף תשע"ט
כדי להתמודד עם המחסור בדיור ברחבי הארץ, ממשלת ישראל מקדמת תוכניות לבנייה נרחבת של דירות
ומוסדות ציבור במגוון יישובים ובהם יישובים ערביים. בביקור שערך אחד משרי הממשלה ביישוב ערבי בצפון
הארץ הוא אמר כי ישראל היא אומנם מדינה יהודית, אך היא מחויבת למתן שוויון זכויות לחברה הערבית. לכן
משרדו מקדם בינוי ביישובים הערביים באותה המידה שהוא מקדם בינוי ביישובים אחרים. לדבריו, תוכניות
הבינוי שמשרדו מוציא לפועל הן בשורה חשובה לאזרחי המדינה — יהודים וערבים כאחד.
— ציין והצג את העמדה )ה"חלום"( בעניין הזהות הלאומית של מדינת ישראל שבאה לידי ביטוי בדברי השר.
הסבר כיצד עמדה זו באה לידי ביטוי בקטע
פתרון מהמסמך
ציין: העמדה בעניין הזהות הלאומית של מדינת ישראל שבאה לידי ביטוי בדברי השר היא:
מדינת לאום יהודית של כל אזרחיה.
הצג: העמדה בעניין הזהות הלאומית של מדינת לאום יהודית של כל אזרחיה היא הגישה השלטון
בישראל. לפי גישה זו מדינת ישראל היא מדינת לאום של העם היהודי המזוהה עם היהודים בארץ
ובתפוצות אך גם מחויבת לשוויון זכויות לאזרחיה הלא היהודים.
ביסוס : "בביקור שערך אחד משרי הממשלה ביישוב ערבי בצפון הארץ הוא אמר כי ישראל היא
אומנם מדינה יהודית, אך היא מחויבת למתן שוויון זכויות לחברה הערבית".
הסבר: העמדה בעניין הזהות הלאומית של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית של כל אזרחיה
באה לידי ביטוי היטב בדבריו של השר. השר אמר שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, אולם היא
מחויבת לנהוג בשוויון כלפי החברה הערבית. הדבר בא לידי ביטוי בקידום שווה של בינוי בישובים
יהודיים ובישובים ערביים.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ט
באוניברסיטה העברית שוקלים לשנות את שפת הלימוד מעברית לאנגלית בכמה מן המקצועות. יש לכך סיבות מוצדקות: הלימוד באנגלית יתרום להשתלבות בקהילה האקדמית העולמית משום שתתאפשר קליטת מרצים בעלי שם מרחבי העולם, וכך יתחזקו התחרותיות והמצוינות. כמו כן, שערי האוניברסיטה ייפתחו לסטודנטים ממדינות שונות, ולכך יש יתרונות רבים בתחומי הכלכלה, התרבות, המדע, המשפט ועוד. אף שברור שראשי האוניברסיטה אינם מכוונים לכך, המעבר מלימוד בעברית ללימוד באנגלית הוא הפניית גב להיבט חשוב של התחייה הלאומית של העם היהודי. להצבת השפה האנגלית במרכז ולדחיקת התרבות הלאומית של המדינה לשוליים תהיינה השלכות קשות על התרבות בישראל, הן משום מעמדה המיוחד של העברית הן משום היותה נשמתה של התרבות הלאומית. סוגיה זו מעלה את השאלה: האם יש לאקדמיה הישראלית אחריות כלפי החברה הישראלית, ואם כן — מהי? הדמוקרטיה יכולה להתקיים רק אם לאזרחים יש מספיק מידע על הסוגיות המרכזיות בחיי המדינה. אולם הדור הצעיר במדינה עוסק בסוגיות דמוקרטיות אך ורק בשיעורי אזרחות בתיכון ולא אחר כך, וזה כמובן אינו מספיק. אני קורא לאקדמיה להגביר את מעורבותה בשיח הישראלי, להעמיק את הדיון על המורכבות של החברה הישראלית ובעיקר לעסוק בחינוך לקבלת רעיון קיומן המבורך של הזהויות התרבותיות השונות זו מזו ובַ זכּות של כל תרבות לשמר את ייחודה. שיח זה ראוי שיתבסס על שוק רעיונות פורה והוגן, המזמין את הזולת להשתתף בו. האתגר האחר של האקדמיה נוגע לתרבות העם היהודי, שבה לשפה העברית יש מקום של כבוד זה דורות רבים. לדעתי, לאקדמיה יש תפקיד חשוב בעניין זה. כשם שהעברית היא הלשון המשמשת את מוסדות השלטון השונים ובה נכתבים חוקי המדינה ופסיקותיהם של בתי המשפט, כך גם ראוי שהאקדמיה תכיר בחשיבות השפה העברית ותביא אותה לידי ביטוי בתוכנית הלימודים ובתחומי המחקר הרלוונטיים. הנשיא הראשון שלנו, הכימאי חיים ויצמן, אמר בטקס הנחת אבן הפינה של האוניברסיטה העברית: "בעמקי ליבנו נרגיש כי מטרת האוניברסיטה הזאת היא להביע את רוחנו ולהשקיף על פני התבל מנקודת מבטנו אנו". זהו מופת לניסוח רגיש, שאמור לשמש לנו מצפן גם היום: עלינו להשקיף על פני התבל מנקודת מבטנו אנו. )מעובד על פי י', שטרן, "טובין ציבורי שיש לשמור עליו". המכון הישראלי לדמוקרטיה, 23/12/2018(
שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
.13 הצג את המושג גלובליזציה.
הסבר כיצד הגלובליזציה באה לידי ביטוי בקטע.
.
פתרון מהמסמך
שאלה מספר 13 הצג: גלובליזציה - הגלובליזציה היא תהליך כלל עולמי המתרחש בין מדינות, חברות ויחידים. התהליך מתאר יכולת תנועה הולכת וגדלה של סחורות, שירותים, מידע, רעיונות ובני אדם בתדירות גבוהה ובקלות יחסית. העולם נתפס כ"כפר גלובלי" והדבר משפיע על תחומי חיים רבים: חברה וכלכלה, תרבות ולאומיות, משפט ויחסים בין מדינות, טשטוש גבולות. במקביל מתרחשים בזמננו תהליכים הפוכים של חיזוק זהויות לאומיות ודתיות. ביסוס: "...הלימוד באנגלית יתרום להשתלבות בקהילה האקדמית העולמית משום שתתאפשר קליטת מרצים בעלי שם מרחבי העולם...ולכך יש יתרונות רבים בתחומי הכלכלה, התרבות...". הסבר: הגלובליזציה באה לידי ביטוי בדברי הכותב בדבריו על השלכות כוונת האוניברסיטה העברית לשנות את שפת הלימוד מעברית לאנגלית בכמה מקצועות. שינוי שפת הלימוד ישתלב עם המציאות הגלובלית, שכן הוא יאפשר מעבר של מרצים וסטודנטים ממדינות אחרות לישראל. בנוסף, השינוי ישפיע באופן ישיר על הכלכלה והתרבות בישראל (לטובה לדעתו).
שאלון 34281 | חורף תשע"ח
קרא את הקטע שלפניך, וענה על שתיים מן השאלות .15-13 אמנת האו"ם למאבק בגזענות קובעת כי לכל אדם יש זכות שלא להיות קורבן לאפליה על בסיס גזע או שייכות אתנית. יש להדגיש כי המלחמה בגזענות אינה קשורה רק למחויבות לערכים דמוקרטיים, אלא היא גם ערך חשוב בדתות רבות בכלל ובמורשת היהדות בפרט. הכבוד לכל אדם באשר הוא, ולא משנה לאיזה גזע, לאום או מגדר הוא משתייך, הוא ערך בסיסי במסורת היהודית. מסורת זו היא התשתית לדמותה היהודית של מדינת ישראל, והיא באה בה לידי ביטוי נרחב במרחב הציבורי. לכן השמירה על כבוד האדם היא מרכיב חשוב גם בזהות היהודית של מדינת ישראל וגם בזהותה כמדינה דמוקרטית המממשת את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית. המוסר היהודי דורש מאיתנו לנהוג בכבוד כלפי המיעוטים שאינם משתייכים לקבוצות הגדולות והחזקות בחברה ולהימנע מפגיעה בהם ובזכויותיהם. לצערי, בחברה הישראלית יש גזענות וניכור, והתפתחו בה דעות קדומות כלפי כמה קבוצות בחברה. נוצרה אווירה המצדיקה שיפוט של אנשים רק על סמך השתייכותם לקבוצה או למגזר כזה או אחר — דתיים מתנהגים ככה, חילונים אחרת, כל הערבים הם כאלה וכל העולים ממדינה מסוימת הם "אותו הדבר". לדעתי, עלינו להיאבק בתופעות אלה, לנהוג בכבוד כלפי כל המגזרים בחברה הישראלית ולהימנע מפגיעה בהם ובזכויותיהם, במיוחד בחלשים ובקטנים שבהם. עם הקמתה של מדינת ישראל נעשה בה ניסיון להעלים בכור ההיתוך את השונּות, לגשר על הפערים וליצור אחידות בין תושבי המדינה. התפיסה השלטת הייתה שככל שתהיה פחות שונּות — כך יימנעו שסעים בחברה. אולם מדיניות כור ההיתוך לא השיגה את מטרתה. יתר על כן, ניסיון החיים המשותפים שלנו גרם לנו להבין, כיחידים וכחברה, שהשוני הוא שמייחד אותנו. לכן אני סבור שלא את השוני עלינו להעלים כי אם את הדעות הקדומות כלפי אחרים, וכי אנחנו חייבים להתחשב בצורכי האחר ובדעותיו ולהימנע מפגיעה בהם. כך ניצור חברה מוסרית וצודקת יותר וחיים משותפים ויציבים. )מעובד על פי ד' גולדמן, מלחמה בגזענות — שאלה יהודית, אתר ישראל היום, 21 במרס 2017(
שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( עליך לענות על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע
. .13 הצג את המושג מדינת לאום אתנית־תרבותית. הסבר כיצד המושג מדינת לאום אתנית־תרבותית בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
הצג: מדינת לאום אתנית-תרבותית: מדינה המזוהה ברמה הקולקטיבית עם לאום אתני-תרבותי
אחד ומבטאת את זכותו להגדרה עצמית לאומית. חלק מהסמלים, המועדים, החוקים ומוסדות
המדינה נותנים ביטוי ליסודות האתניים התרבותיים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים
גם דת של קבוצת הרוב הלאומי. קיימים גם יסודות פוליטיים-תרבותיים-ערכיים משותפים לכלל
אזרחי המדינה.
ביסוס: "...לכל אדם יש זכות שלא להיות קורבן לאפליה על בסיס גזע או שייכות אתנית...
מסורת זו היא התשתית לדמותה היהודית של מדינת ישראל... השמירה על כבוד האדם היא
מרכיב חשוב גם בזהות היהודית של מדינת ישראל...".
הסבר: מדינת לאום אתנית-תרבותית באה לידי ביטוי בקטע במספר דרכים. ראשית, הכותב
מדבר על כך שלאדם אסור ליפול קורבן לאפליה רק בשל מוצאו האתני. הכותב טוען עוד,
שמלחמה בגזענות היא ערך במורשת היהודית, ושמירה על כבוד האדם היא מרכיב חשוב ביהדות.
מורשת, מסורת ודת הן מאפיינים מובהקים של מדינת לאום אתנית תרבותית.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ח
• הצג הצדקה אחת לקיומה של מדינת לאום דמוקרטית.
•
פתרון מהמסמך
הצדקה אחת לקיומה של מדינת לאום דמוקרטית היא הצדקה הנובעת מן הזכות לביטחון פיזי: ישנם מקרים שבני לאום מסוים נרדפים ונתונים במציאות של סכנה קיומית. לאור זאת, ומתוך זכותו הטבעית של האדם לחיים ולביטחון, יש צורך לספק לבני אותו הלאום מקום שבו תובטח זכות זו. מדינת הלאום יכולה לספק את ההגנה הדרושה ותהווה מסגרת מיטבית למניעת פגיעה. במקרה של העם היהודי מדובר על עם המאוים במיוחד על ידי אנטישמיות, ומדינת ישראל דואגת יותר מכל מדינה אחרת למימוש זכותם של יהודים לחיים ובטחון.
שאלון 34281 | חורף תשע"ח
במהלך עבודות הרחבה של אחד מכבישי הארץ נחשפו חורבות של יישוב עתיק. בחפירות שערכו ארכאולוגים שהוזעקו למקום התגלו שרידי בית כנסת קדום, אבני בניין שעליהן חרוטות מנורות וכתובות בכתב עברי עתיק. כדי שלא לפגוע בממצאים דרשו הארכאולוגים להטות את מסלולו של הכביש. לדבריהם, הממצאים שהתגלו הם שרידים מן העבר היהודי בארץ־ישראל. לכן יש להקים במקום גן לאומי ובו יוכלו אזרחי המדינה להתבונן בממצאים וללמוד על העבר.
בתגובה לדרישה זו הודיע משרד התחבורה כי התנאים הפיזיים במקום אינם מאפשרים כל שינוי בתוכניות. התכנון המקורי של הכביש הכרחי לשמירה על שלום הנוסעים ועל זרימה יעילה של התחבורה, וכל שינוי עלול להקשות על הנוסעים ואף לסכן אותם. לכן הוחלט שהממצאים הארכאולוגיים יועברו למוזאון מתאים והכביש ייסלל כמתוכנן.
א. ציין והצג את סוג הלאומיות (אתנית או פוליטית) שעליו התבססה הדרישה של הארכאולוגים.
הסבר כיצד סוג לאומיות זה בא לידי ביטוי בקטע.
ב. ציין והצג את הזכות שמשרד התחבורה ביקש לממש בתכנון הכביש.
הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
סעיף א'
ציין: סוג הלאומיות שעליו התבססה הדרישה של הארכיאולוגים הוא: לאומיות אתנית.
הצג: לאומיות אתנית היא לאומיות המבוססת על יסודות אתניים-תרבותיים: מוצא, שפה,
תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת (אין חפיפה בין לאומיות לאזרחות). לבני הלאום שאיפה
משותפת לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית.
ביסוס מהקטע: "...התגלו שרידי בית כנסת קדום, אבני בניין שעליהן חרוטות מנורות וכתובות
בכתב עברי עתיק...שרידים מן העבר היהודי...".
הסבר: קבוצת ארכיאולוגים מבקשת להסיט את מסלולו של כביש על מנת שלא לפגוע בממצאים
ארכיאולוגיים. הממצאים הארכיאולוגיים הם של סממנים דתיים ותרבותיים של העם היהודי -
בית כנסת, כתב עברי עתיק ומנורות. סממנים אלו הם סממנים מובהקים של לאומיות אתנית,
שכן הם מתייחסים לדת, לתרבות ולהיסטוריה היהודית.
סעיף ב'
ציין: הזכות שמשרד התחבורה ביקש לממש בתכנון הכביש היא: הזכות לחיים ולביטחון.
הצג: הזכות לחיים ולביטחון פירושה שאין לפגוע בחייו ובגופו של אדם. חובת המדינה להגן על כל
בני האדם החיים בשטחה מפני פגיעה בחייהם ובגופם בידי אחרים.
ביסוס מהקטע: "התכנון המקורי של הכביש הכרחי לשמירה על שלום הנוסעים...כל שינוי עלול
להקשות על הנוסעים ואף לסכן אותם.".
הסבר: משרד התחבורה ענה בשלילה לבקשתם של הארכיאולוגים להטות את מסלולו של הכביש.
המשרד טען שהטיית המסלול עלולה לסכן את הנוסעים ובכך מימש המשרד את ההגנה על הזכות
לחיים ולביטחון של הנוסעים. חייהם של הנוסעים עלולים להיפגע והמשרד ממלא את חובת
המדינה בשמירה על חיי הנוסעים בשטחה.
שאלון 34281 | חורף תשע"ז
בבריטניה התעוררה מחלוקת ציבורית בנוגע להמשך החברות של המדינה באיחוד האירופי, ביוזמת הממשלה נקראו אזרחי המדינה באמצעות משאל עם להכריע אם בריטניה תישאר חלק מהאיחוד האירופי או לא. ההחלטה שהתקבלה במשאל העם היא שבריטניה תעזוב את האיחוד האירופי. להחלטה זו היו סיבות רבות ומגוונות כלכליות, פוליטיות וחברתיות אולם לדעתי הסיבה העיקרית לרצונם של האזרחים הבריטים לעזוב את האיחוד הייתה 'לשמור על בריטניה'. החששות מפני אובדן אופייה הלאומי של הממלכה המאוחדת, מפני היטמעות של המסורת האנגלית העתיקה במנהגים של המהגרים המגיעים בזרם בלתי פוסק, ומפני הזרות שהחלו לחוש תושבי הממלכה הבריטית בארצם, הביאו את רוב הבריטים לבחור בעזיבת האיחוד. נראה אפוא כי הלאומיות הבריטית ניצחה וחזרה לקדמת הבמה, וכי הקולות הקוראים לשמור על הזהות הלאומית ולמנוע שינויים מרחיקי לכת בהרכב האוכלוסייה הם שניצחו במשאל העם. השיח בבריטניה עוסק יותר ויותר בצורך לשמור על האופי הלאומי ועל המנהגים, התרבות ואורחות החיים של העם הבריטי. נראה כי בשנים הקרובות תחפש בריטניה את דרכה, ותנסה למצוא את האיזון בין זהות לאומית ורצון להתבדל לבין ערכים דמוקרטיים אוניברסליים (כלל עולמיים) וקבלת האחר. אני סבור שהבריטים יכולים למצוא בישראל דוגמה לאיזון כזה. במדינת ישראל יש מיעוט לאומי משמעותי - המיעוט הערבי. מיעוט זה זוכה, על פי חוק וברוח מגילת העצמאות, לשוויון זכויות. האזרחים הערבים לומדים במערכת החינוך בשפה הערבית ושומרים על ייחודם בתחום התרבותי והדתי. בשישים ושמונה שנות קיומה עסוקה מדינת ישראל באתגר של יצירת איזון חוקתי בין היסוד הלאומי היהודי לבין היסוד הדמוקרטי. החברה הישראלית מתאמצת לקיים דו-שיח מורכב ומתמשך באשר לאיזון הנכון בין יסודות אלה. אי אפשר לומר שהמאמץ הוכתר בהצלחה מלאה והגענו לנקודת האיזון המושלמת, אולם אפשר לומר שמדינת ישראל יצרה מודל מתפקד ומצליח של מדינת לאום שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית. יש לאן לשאוף, יש מה לשפר, אבל למעשה זה באמת עובד. (מעובד על פי ש' פרידמן, באתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 27/6/16)
הצג את המושג דמוקרטיה ישירה. הסבר כיצד דמוקרטיה ישירה באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
הצג: דמוקרטיה ישירה - בדמוקרטיה ישירה כלל האזרחים מקבלים את ההחלטות בענייני המדינה ללא נציגים. ביסוס: "ביוזמת הממשלה נקראו אזרחי המדינה באמצעות משאל עם להכריע אם בריטניה תישאר חלק מהאיחוד האירופי או לא"י. הסבר: בבריטניה עלתה מחלוקת בנוגע להמשך חברותה של המדינה באיחוד האירופי. על מנת להכריע בסוגיה, החליטה הממשלה לפנות אל העם הבריטי ולקיים משאל עם. משאל עם הוא דוגמה מובהקת לדמוקרטיה ישירה, שכן האזרחים מקבלים החלטות בענייני המדינה בעצמם, באופן ישיר, וללא עזרת הנציגים.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ז
קרא את הקטע שלפניך, וענה על שתיים מן השאלות 15-13. "האולימפיאדה נחשבת לאירוע בין־לאומי אך בואו לא נשלה את עצמנו, מדובר בעיקר באירוע לאומי. השוודים מקווים לניצחון השוודים, הארמנים לניצחון הארמנים, ואף הישראלים עולזים וחוגגים בניצחון הישראלים. המשחקים האולימפיים מייצגים את הרעיון של אחוות עמים, בלי לוותר על הזהות של כל עם ועם. התחרות אמורה להחליף את המלחמות של פעם. היא אמורה להתנהל בכבוד הדדי, ובכלל זה לחיצת יד של המנצח והמפסיד. אולם לעתים הרגשות הלאומיים גוברים על רוח ספורטיבית זו. לאומיות, היא למעשה סוג של שותפות. ככל שבני קבוצת לאום מרגישים יותר בעלי רקע משותף, וככל שהדבר המאחד אותם מבוסס על מורשת ותרבות ייחודית להם, כך הם שותפים יותר לשמחת הניצחון של בן קהילתם. זו הסיבה שבמדינות שונות, ההישגים האולימפיים זוכים לכותרות בולטות בתקשורת. כך גם בישראל, הישגי הספורטאים באולימפיאדה הם מקור לגאווה לאומית. בדיוק מאותה הסיבה, ככל שהאוכלוסייה אחידה יותר במדינה כך האחווה ששוררת בין תושביה רבה יותר. אחד הביטויים לכך הוא למשל בשירותים חברתיים רבים שהממשלה מעניקה לכל תושב במדינה, וכן בקצבאות שמטרתן ליצור ביטחון חברתי כלכלי לכלל האוכלוסייה. את השירותים מממנים האזרחים בתשלום מסים גבוהים בידיעה שתשלומים אלה מיועדים עבור כל מי שמשתייך לקהילה זו שיש לה מכנה משותף גדול. לעומת זאת במדינות שבהן האוכלוסייה היא בעלת מכנה משותף קטן, לדעתי, יש פחות אחווה בין התושבים, ולרוב המיסוי נמוך. מדינות לאום יכולות להיות שונות זו מזו למשל, במגוון הקבוצות שבהן. בעיניי, מדינה כמו מדינת ישראל שבה החברה מורכבת מקבוצות שונות שאינן מוותרות על זהותן הייחודית היא מדינה מעניינת ומאתגרת. עם זאת, אני מסכים עם החוקרים הטוענים כי גיוון בחברה הוא בעל ערך עד גבול מסוים, משום שחברה רב-גונית ורב-תרבותית, שבה כל אחת מן הקבוצות המשתייכות לה מעוניינת לשמר רק את ייחודה, עלולה להשיג את המטרה ההפוכה: פגיעה בסולידריות בין הקבוצות, ויצירת חשדנות וחוסר אמון גם בין דומים. האתגר של כל חברה מגוונת כמו החברה בישראל הוא חיזוק היציבות באמצעות יצירת מכנה משותף לכל הקבוצות שיאפשר להן חיים משותפים, בתוך מאבק בקיצוניים, המנסים להפוך זהות משותפת לשנאה או לאלימות." (מעובד על פי ב' ד' ימיני, YNET, 15/8/16)
13. הצג את המושג לאומיות אתנית תרבותית. הסבר כיצד לאומיות אתנית־תרבותית באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
• הצג: לאומיות אתנית-תרבותית – שאיפה משותפת לבני לאום לשלטון עצמי, במסגרת של מדינה
ריבונית. הלאומיות מבוססת על יסודות אתניים-תרבותיים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה,
ולפעמים גם דת (אין חפיפה בין לאומיות לאזרחות).
ביסוס: "לאומיות, היא למעשה סוג של שותפות. ככל שבני קבוצת הלאום מרגישים יותר בעלי
רקע משותף, וככל שהדבר המאחד אותם מבוסס על מורשת ותרבות ייחודית להם...".
הסבר: לאומיות אתנית-תרבותית באה לידי ביטוי בקטע בדבריו של הכותב על חלק מהלאומים
המשתתפים במשחקים האולימפיים. הכותב מציג את הלאומיות של אותם לאומים כסוג של
שותפות, המתחזקת כאשר היא מבוססת על רקע משותף וכאשר מה שמאחד אותה היא מורשת
ותרבות ייחודיים. בסיס זה של שותפות הוא מאפיין מובהק של לאומיות אתנית-תרבותית
שאלון 34281 | חורף תשע"ו
מטוסים של חיל האוויר הרוסי חדרו למרחב האווירי של טורקיה, ומטוסי קרב של חיל האוויר הטורקי הוזנקו לעברם והבריחו אותם. השגריר הרוסי בטורקיה זומן לשיחת נזיפה, ונאמר לו כי חדירת המטוסים של רוסיה היא צעד מאיים הפוגע פגיעה מהותית בניהול ענייניה של טורקיה.
ציין והצג תנאי לקיום מדינה שבשל פגיעה בו נקרא השגריר הרוסי לשיחת נזיפה. הסבר כיצד תנאי זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
ציין: תנאי לקיום מדינה שבשל פגיעה בו נקרא השגריר הרוסי לשיחת נזיפה הוא: ריבונות/
עצמאות.
הצג: משמעותו של התנאי (ריבונות/עצמאות) הוא שהמדינה תהיה בעלת ריבונות פנימית
וחיצונית ולא תהיה כפופה לגורמים חיצוניים.
ביסוס מהקטע : ''חדירת המטוסים של רוסיה היא צעד מאיים הפוגע פגיעה מהותית בניהול
ענייניה של טורקיה''.
הסבר : מטוסים של חיל האויר הרוסי חדרו למרחב האוירי של טורקיה, ובשל פעולה זו זומן
השגריר הרוסי לשיחת נזיפה. בשיחה זו נאמר לו כי פעולה זו של רוסיה היא פעולה המאיימת על
ניהול ענייניה של טורקיה, כלומר, מאיימת על ריבונותה ועצמאותה, ומאיימת עליה ע''י גורמים
חיצוניים.
שאלון 34281 | חורף תשע"ו
הצג שתי הצדקות שונות למדינת לאום.
פתרון מהמסמך
שתי הצדקות למדינת לאום:
הצדקה הנובעת מן הזכות הטבעית: זכותו הטבעית של כל עם להקים לעצמו מדינה עצמאית משלו, אשר אינה כפופה למרותה של מדינה אחרת או לכל שלטון זר. הצדקה זו יכולה לחול הן על מדינת לאום אתנית, והן על מדינת לאום פוליטית.
הצדקה הנובעת מן הזכות לביטחון פיזי (הגנה מרדיפות): ישנם מקרים שבני לאום מסוים נרדפים ונתונים במציאות של סכנה קיומית. לאור זאת, יש צורך לספק לבני אותו הלאום מקום שבו תובטח זכותו לחיים ולביטחון, ויובטחו חירותו וזכויותיו.
שלט לכיתה: הרעיון הלאומי
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
