⚠ בבדיקת נכונות: החומר ההסברי בעמוד זה הוא הרחבה שנוספה לשאלות הבגרות המקוריות, והוא נמצא כעת בבדיקת דיוק מול מקורות רשמיים. אין להסתמך עליו כמקור הוראה עד להשלמת הבדיקה. שאלות הבגרות המקוריות נותרו כפי שהן.
השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
מהי דמוקרטיה?
מפת הנושא
מהי דמוקרטיה?
מהי דמוקרטיה? - המשך
מהי דמוקרטיה? - המשך
מהי דמוקרטיה? - המשך
מהי דמוקרטיה? - המשך
מהי דמוקרטיה? - המשך
אולם המליאה של הכנסת
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תשע"ו
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | חורף תשע"ו (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | חורף תשע"ו
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | חורף תשע"ו (המשך)
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 34281 | חורף תשע"ו
קרא את הקטע שלפניך, וענה על שתיים מן השאלות 15-13. "החוק בישראל קובע כי בחירות לכנסת ייערכו בכל ארבע שנים, אולם תדירות הבחירות בעשורים האחרונים מעידה על אי־יציבות: בחירות 1988 היו הבחירות האחרונות שנערכו במועדן, ומאז 1992 נערכו בישראל בחירות בכל שנתיים ושמונה חודשים בממוצע. במציאות זו של חוסר יציבות מדינת ישראל מתנהלת מתוך משבר משילות (שליטה של הממשלה). מצב זה פוגע ביכולת לנהל ולקדם מדיניות ארוכת טווח, ומעודד תופעה שלילית המשניאה את הפוליטיקה על הציבור – סחטנות פוליטית. הסחטנות מתבטאת בתביעות התקציביות של מפלגות הקואליציה שנועדו להיטיב עם ציבור הבוחרים שלהן, ואינן בהכרח חלק מתכניתה הכוללת של הממשלה. הסחטנות מקשה על אישור תקציב המדינה, ובעקבות כך מתערער אמון הציבור במוסדות השלטון, ואף בדמוקרטיה עצמה. המכשול בתהליך של אישור התקציב ממחיש את הליקויים בשיטה הפוליטית הקיימת, ואת הצורך לערוך שינויים שיגבירו את כושר המשילות. לפיכך אני סבור שיש לאמץ חוק שלפיו ראש הסיעה הגדולה ביותר יהיה ראש הממשלה. כך יוכל ראש הסיעה לנהל משא ומתן קואליציוני בעמדה של עוצמה לעומת המפלגות השותפות האפשריות. צעד זה יחייב הרכבה של גושים מפלגתיים גדולים מכמה מפלגות קטנות, עוד לפני הבחירות, ואלה יבטיחו שהעומד בראש אחד הגושים יהיה ראש הממשלה. כך יוכלו הבוחרים להצביע למפלגות שהם תומכים בהן, בידיעה שקולם יבוא לידי ביטוי באחד מן הגושים הגדולים. כמו כן, אזרחים רבים יותר ירצו להשתתף בהליך הדמוקרטי. בעקבות כך יגדל הסיכוי להקמת קואליציות שיהיו יציבות ואחידות בהשקפותיהן, ואתגרים כמו גיבוש יעדים ארוכי טווח והעברת תקציבים להגשמתם יוכלו להתממש. כיום אי־אישור התקציב משמעותו הכרזה על סיום כהונתה של הכנסת. התניית המשך כהונתה של הכנסת באישור התקציב גורמת להעברתו בכל מחיר, והמחיר הזה עלול להיות הרסני לכלכלה הישראלית. לפיכך, לדעתי יש לפעול לניתוק הקשר בין העברת חוק התקציב להמשך הכהונה של הכנסת והממשלה." (מעובד על פי מאמר של י' פלסנר, הארץ, 2/9/2015)
13. הצג את התנאי לבחירות: בחירות מחזוריות. הסבר את טענתו של הכותב בנוגע למימוש של תנאי זה בישראל.
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
שאלה מספר 13
הצג: בחירות מחזוריות - הבחירות חוזרות במרווחי זמן ידועים וסדירים הקבועים בחוק (בישראל, כל 4 שנים).
ביסוס מהקטע: "תדירות הבחירות בעשורים האחרונים מעידה על אי יציבות... מצב זה פוגע ביכולת לנהל ולקדם מדיניות ארוכת טווח, ומעודד תופעה שלילית... - סחטנות פוליטית".
הסבר: על פי טענתו של הכותב, החוק בישראל קובע כי בחירות ייערכו כל 4 שנים, אבל בפועל קיימת פגיעה במימוש מחזוריות זו. פגיעה במחזוריות הבחירות בישראל מובילה לאי יציבות. י היציבות מובילה למצב שפוגע ביכולת לנהל ולקדם מדיניות ארוכת טווח, ומעודד תופעה שלילית של סחטנות פוליטית, המשניאה את הפוליטיקה על הציבור.
14. על פי קטע הקריאה חורף תשע"ו
הצג את המושג עקרון שלטון העם. הסבר כיצד עקרון שלטון העם יתחזק בעקבות אימוץ החוק שמחבר הקטע מציע.
הצג : עקרון שלטון העם - זהו עקרון יסוד של הדמוקרטיה לפיו, כלל האזרחים הם הריבון ומקור הסמכות. האזרחים בוחרים שלטון של נציגים הנבחר לזמן קצוב המוגדר בחוק. ביסוס מהקטע : "יוכלו הבוחרים להצביע למפלגות שהם תומכים בהן, בידיעה שקולם יבוא לידי ביטוי"; "אזרחים רבים יותר ירצו להשתתף בהליך הדמוקרטי". הסבר : כותב המאמר סבור שיש לאמץ חוק לפיו ראש הסיעה הגדולה ביותר יהיה ראש הממשלה, וכתוצאה מכך עקרון שלטון העם יתחזק. חוק זה יאפשר לראש הסיעה הגדולה לנהל משא ומתן בעמדה של עוצמה, יקטין את הסחטנות הפוליטית ויחייב הרכבה של גושים גדולים עוד לפני הבחירות (במטרה להבטיח כי העומד בראשן יהיה ראש הממשלה). מצב זה יוביל לחיזוק שלטון העם – יותר בוחרים יצביעו למפלגות שהם תומכים בהן, בידיעה שקולם יקבל ביטוי באחד הגושים הגדולים, וכן יחזק מצב בו אזרחים רבים יותר ישתתפו בבחירות
מהי דמוקרטיה? (16 שאלות)
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ו
למרות ויכוחים הולכים ומתגברים, עימותים וכעס בחברה הישראלית, היה נדמה שנותרו כמה עקרונות יסוד ברורים ומובהקים בנוגע לדמוקרטיה של המדינה שעד כה לא היו שנויים במחלוקת. אבל בזמן האחרון מתברר שהצעה לבטל אחד מהם - הזכות של אזרחים להצביע - עולה ופורחת במקומותינו.
זכות ההצבעה בבחירות היא חלק מהותי בהגדרת הדמוקרטיה, רכיב ברשימה מצומצמת מאוד של עקרונות יסוד שאינם רק חשובים וחיוניים אלא הם גם תנאי יסוד לדמוקרטיה. אִירְסְפוֹר מחקרים וספרי הגות דנו לא רק ברעיון של הרחבת זכות ההצבעה, אלא בתהליך ההיסטורי הזה, הארוך והמורכב מאוד, שהחל במהפכה הצרפתית והתפתח במאה ה-19. בראשית הדרך ניתנה זכות ההצבעה לגברים בלבד, ובמקומות מסוימים הוטלו מגבלות נרחבות גם על הגברים. זו הייתה הזכות שניתנה רק למשלמי מיסים, לבעלי השכלה וכיוצא באלה.
בהדרגה, ולאורך כמה דורות, הלכה זכות ההצבעה והתרחבה עד שכללה את כל אזרחי המדינה, והמגבלות היחידות שנותרו נגעו לתנאים בסיסיים כמו גיל מינימלי וכדומה. ואולם מהות הרעיון הייתה לנתק בין אותה זכות ובין אותה זכות יסוד, המהותית כל כך לדמוקרטיה, לבין מילי רחובות שונות. ככל שמדינות התקרבו למתן זכות הצבעה לאזרחים, כך הן התקרבו גם להגשמת מהותה של הדמוקרטיה - ריבונות העם. העם על כל חלקיו מממש את ריבונותו באמצעות זכות ההצבעה הכללית והבלתי מותנית. יתר על כן, העיקרון שאדם אחד שווה קול אחד, ללא שום קשר לחובות ולכישורים, הגשים את ערך השוויון במלואו.
דוגמה טובה להבהרת חשיבותה המכרעת של זכות ההצבעה לאזרחים היא ההתלבטות המלווה כל דמוקרטיה - עד כמה מותר לנקוט מהלכים הפוגעים בזכויות אדם נגד מי שמסכן את אופייה הדמוקרטי של המדינה, ואם יש בכלל לנקוט אמצעים אלה. בין השאר עולה השאלה אם אפשר לשלול את הזכות להצביע ממי שמאייים על האופי הדמוקרטי של המדינה. שאלות אלה מתעוררות מכיוון שהצבעה נתפסת כזכות יסוד מהותית כל כך, עד שכל פגיעה בה היא פגיעה בדמוקרטיה עצמה.
מדוע בעצם נתפקק רק בתנאים בסיסיים דוגמת גיל, ולא במגוון תנאים הגיוניים אחרים כדי לקבוע מי רשאי להצביע? כידוע ההתניות והגבולות יהיו תמיד נתונים לוויכוח. ואם זכות ההצבעה מותנית במילי רחובות, מדוע שלא נחזור לדיון על כישורים המצביעים? מדוע הקול של פרופסור למדעי המדינה ייספר רק כקול אחד ויהיה שווה לקול הסטודנטים שלו?
עד לפני כמה שנים היה ברור ומקובל בקרב כל נציגי הציבור בישראל שאין להרחיק לכת ולפגוע בזכות יסוד דמוקרטית כה מובנת מאליה כי הפגיעה תהיה מהותית מאוד.
(מעובד על פי א' כהן, "זכות ההצבעה: בחזרה למאה ה-19", ישראל היום, 28/10/2025)
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת המושג) ענו על פי מה שלמדתם ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
14.
— הציגו את התנאים / המאפיינים האלה לקיום בחירות דמוקרטיות:
— כלליות
— חשאיות
— צטטו מן הקטע משפט המתייחס לאחד מן התנאים / המאפיינים האלה.
— הסבירו כיצד תנאי / מאפיין זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
פתרון מהמסמך
14. תנאים הכרחיים לקיום בחירות דמוקרטיות:
כלליות: כל אזרחי המדינה רשאים לקחת חלק בבחירות. אפשרות זו כוללת את זכות הבחירה של כלל האזרחים וכן את זכות ההיבחרות. במדינות דמוקרטיות יש הגבלת גיל לשתי הזכויות הללו. לדוגמה: במדינת ישראל גיל הבחירה לכנסת הוא 18 וגיל ההיבחרות לתפקיד ציבורי הוא 21.
חשאיות: לא ניתן לדעת עבור מי הצביע הבוחר. זאת על מנת למנוע הפעלת לחצים על הבוחר ולאפשר בחירה חופשית (חופש בטוי).
ציטוט: "בהדרגה, ולאורך כמה דורות, הלכה זכות ההצבעה והתרחבה עד שכללה את כל אזרחי המדינה".
הסבר: בקטע רשום שהזכות להצביע התרחבה במהלך השנים, ולאחר שניתנה רק לגברים או רק למשלמי מיסים, כיום היא מוענקת לכלל האזרחים. זכות זו מביעה את תנאי הכלליות שפירושו שהזכות לבחור ניתנת לכל אזרחי המדינה הזכאים לבחור על פי החוק.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ה
4. הציגו שלושה מן התנאים ההכרחיים לקיום בחירות דמוקרטיות.
פתרון מהמסמך
שלושה תנאים הכרחיים לקיום בחירות דמוקרטיות:
כלליות: כל אזרחי המדינה זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות הנבחרים במדינה במגבלות הכתובות בחוק (כמו גיל מינימלי ובמדינות מסוימות עבריינות על החוק).
חשאיות: איש מלבד הבוחר לא יודע במי בחר. מובטח שהבוחר לא יושפע מלחצים של גורמים שונים.
מחזוריות: הבחירות חוזרות במרווחי זמן ידועים וסדירים הקבועים בחוק.
שוויוניות: קולו של כל מצביע שווה למשנהו.
התמודדות חופשית/הוגנת: הבחירות מאפשרות תחרות הוגנת המבוססת על חירויות וזכויות פוליטיות (במיוחד חופש הביטוי וחופש ההתאגדות).
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד
19. הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות התקיימו בזמן מלחמת "חרבות ברזל". חיילים רבים שלחמו בעזה ובצפון הארץ לא יכלו להצביע במקום מגוריהם, ולכן הוצבו קלפיות ברחבי חבל עזה ובגבול הצפון כדי לאפשר להם להצביע בבחירות. — ציינו והציגו את התנאי לקיום בחירות דמוקרטיות שהתממש בהצבת הקלפיות ברחבי חבל עזה ובגבול הצפון. הסבירו כיצד תנאי זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
ציין : התנאי – הכלליות
הצג – תנאי המחייב את המדינה הדמוקרטית להנגיש את הבחירות לכל בעלי זכות הבחירה במטרה לממש את זכותם הפוליטית אזרחית לבחור.
הסבר – על פי הקטע, לשם מימוש תנאי הכלליות, מערכת הביטחון פרסה את הקלפיות במקומות הנכונים כדי שכל החיילים יוכלו לקבל את האפשרות לבחור ככל האזרחים. עצם ההצבה של הקלפיות מביאה לידי מימוש את תנאי הכלליות.
ציטוט – "הציבו קלפיות בחבל עזה".
שאלון 34281 | חורף תשפ"ד
21. בעקבות הימשכות המלחמה הוחלט כי הבחירות לרשויות המקומיות לא ייערכו במועד המקורי, עקב הגיוס הנרחב של חיילי מילואים. על אף ההערכה שהמלחמה לא תסתיים בקרוב, החליט שר הפנים לקבוע מועד חדש לבחירות אלה.
יש התומכים בעריכת הבחירות לרשויות המקומיות למרות הימשכות המלחמה, ויש המתנגדים לכך ודורשים להמתין עד לסיומה.
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות — נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת לשלכם.
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
א. טענה — הציגו את עמדתכם באופן ברור.
ב. הנמקת עמדתכם — הציגו נימוק לעמדתכם, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות.
ג. הנמקת העמדה המנוגדת — הציגו נימוק לעמדה המנוגדת, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות.
פתרון מהמסמך
טענה: אני בעד קביעת מועד חדש לבחירות המקומיות:
מושג: כלליות בבחירות דמוקרטיות
כלליות קובעת שכל האזרחים במדינה יכולים לקחת חלק בבחירות. לקיחת חלק בבחירות כוללת גם את הזכות לבחור וגם את הזכות להיבחר. במדינות דמוקרטיות יש הגבלות שונות על הכלליות ואחת מהן היא הגבלת גיל. בישראל לדוגמה, גיל הבחירה הוא 18 לבחירות לכנסת וגיל ההיבחרות הוא 21.
הסבר: אם הבחירות יתקיימו במועדן חיילי מילואים לא יוכלו להצביע ולכן תנאי הכלליות ייפגע.
מושג המבטא טענה הפוכה: מחזוריות בבחירות דמוקרטיות
תנאי המחזוריות קובע כי כל תקופה הקבועה בחוק יש לקיים את הבחירות. כך האזרחים יכולים לבטא את עמדתם לגבי המועמדים ומתקיימת הזכות לחופש הביטוי. בנוסף לכך, נציגי השלטון מחויבים לשרת את האזרחים כדי לשוב ולהיבחר.
הסבר: אם יידחו הבחירות תנאי המחזוריות לא יתקיים, מכיוון שהנציגים שאמורים לעמוד לבחירת הציבור ימשיכו לכהן בתפקידם, וזאת בניגוד לתקופת הכהונה שנקבעה להם בחוק.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ג
18. ממשלת ישראל חתמה בזמן האחרון עם לבנון על הסכם הקובע את מיקומו של הגבול הימי הכלכלי בין שתי המדינות. הממשלה חתמה על ההסכם בלי להביאו לדיון במליאת הכנסת. בתגובה על כך טענו חברי כנסת מן האופוזיציה כי ההימנעות מהבאת ההסכם לדיון במליאת הכנסת פגעה באפשרות שלהם להביע את דעתם על ההסכם, ובכך נפגע מימוש של אחד התפקידים של הכנסת. — ציינו והציגו את תפקיד הכנסת שנפגע, לטענת חברי הכנסת מן האופוזיציה. הסבירו כיצד תפקיד זה בא לידי ביטוי בקטע.
17. לקראת הבחירות לכנסת ציין יושב ראש איגוד הטייסים כי ביום הבחירות ישהו בחו"ל במסגרת עבודתם כמאתיים אנשי צוות אוויר של חברות תעופה, ובהם טייסים, דיילים ומאבטחי תעופה. הוא טען שבמצב כזה נמנעת מאנשי צוות האוויר האפשרות להצביע. יושב ראש איגוד הטייסים הציע לאפשר להם להצביע כמה ימים לפני מועד הבחירות בקלפי שתוצב בשדה התעופה, וכך לאפשר להם לממש את זכותם האזרחית. — ציינו והציגו את התנאי לקיום בחירות דמוקרטיות שיתממש בהצעתו של יושב ראש איגוד הטייסים. הסבירו כיצד תנאי זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
17. כלליות הצג: תנאי לקיום בחירות דמוקרטיות הקובע שכל אזרח במדינה יכול לקחת חלק בבחירות. הכלליות כוללת גם את הזכות לבחור וגם את הזכות להיבחר. במדינות דמוקרטיות קיימת הגבלת גיל הבחירה (בישראל 18) והגבלת גיל האפשרות להיבחר לתפקיד ברשויות השלטון (בישראל 21) הסבר: יושב ראש איגוד הטייסים הציע לאפשר לעובדי חברות התעופה להצביע כמה ימים לפני מועד הבחירות, בשל העובדה שביום הבחירות הם לא יוכלו לעשות זאת. בכך מבקש היושב ראש לקיים את תנאי הכלליות הקובע שלכל אזרח במדינה יש זכות לבחור בבחירות.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
3. הציגו שני תנאים הכרחיים לקיום בחירות דמוקרטיות.
פתרון מהמסמך
שני תנאים ההכרחיים לקיום בחירות:
(הערה: כאן בתשובה יש התייחסות לחמישה תנאים)
כלליות: כל אזרחי המדינה זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות הנבחרים במדינה במגבלות הכתובות בחוק כמו גיל מינימלי ובמדינות מסוימות עבריינות על החוק.
חשאיות: איש מלבד הבוחר לא יודע במי בחר. מובטח שהבוחר לא יושפע מלחצים של גורמים שונים.
מחזוריות: הבחירות חוזרות במרווחי זמן ידועים וסדירים הקבועים בחוק
שוויוניות: קולו של כל מצביע שווה למשנהו.
חופשיות: הבחירות מאפשרות תחרות הוגנת המבוססת על חירויות וזכויות פוליטיות (במיוחד חופש הביטוי וחופש ההתאגדות).
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ב
18. בשל מגפת הקורונה החוק במדינות שונות, ובהן גרמניה, מחייב לעטות מסכה במקומות סגורים. בבחירות שנערכו בגרמניה הוצבו קלפיות גם באוויר הפתוח, כדי לאפשר הצבעה לאזרחים שמשירות רפואיות או אישיות אינם יכולים לעטות מסכה על פניהם. — ציינו וְהַציגו את התנאי לקיום בחירות דמוקרטיות שהתממש בהצבת קלפיות באוויר הפתוח בבחירות שנערכו בגרמניה. הסבירו כיצד תנאי זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
• ציין: תנאי הכלליות.
• הצג: כל אזרחי המדינה זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות הנבחרים במדינה במגבלות כלליות הכתובות בחוק (כמו גיל מינימלי ובמדינות מסוימות עבריינות על החוק).
• ציטוט: "הוצבו קלפיות גם באוויר הפתוח, כדי לאפשר הצבעה לאזרחים שמסיבות רפואיות או אישיות אינם יכולים לעטות מסכה על פניהם..".
• קישור: תנאי הכלליות לקיום בחירות דמוקרטיות בא לידי בקטע משום שהפעולה שננקטו בגרמניה ובמדינות נוספות בזמן מגפת הקורונה נועדה להגדיל את מספר האזרחים שיצביעו בבחירות. אותם אזרחים שנמנעו מהצבעה בגלל חשש רפואי להידבק בקורונה בקלפיות במקומות סגורים, יכלו כעת להצביע בקלפיות שהוצבו באוויר הפתוח ללא חשש להידבק. בכך התקיים התנאי שכל האזרחים זכאים לבחור בלי יוצא מן הכלל ולא רק אלו שמצבם הרפואי מאפשר להם זאת.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"א
16. לקראת הבחירות האחרונות לכנסת הועלה חשש כי אזרחים חולי קורונה ואזרחים מחויבי בידוד לא יוכלו להשתתף בבחירות. לכן הציעה ועדת הבחירות המרכזית להציב ביום הבחירות קלפיות מיוחדות שההצבעה בהן תהיה בשיטת "הצבע וסע" מתוך המכונית. קלפיות כאלה יאפשרו לאזרחים חולי קורונה ומחויבי בידוד לממש את זכותם להצביע. — ציין והצג את התנאי לקיום בחירות דמוקרטיות המתממש בהצעה של ועדת הבחירות המרכזית. — הסבר כיצד תנאי זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
הצג: כל אזרחי המדינה זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות הנבחרים במדינה במגבלות הכתובות בחוק (כמו גיל מינימלי ובמדינות מסוימות עבריינות על החוק). הכלליות מבטיחה את הזכות לחופש הביטוי של כל אדם המבקש לקחת חלק בבחירות. הכלליות מחזקת את עיקרון שלטון העם הקובע שהבוחר הוא הבוחר את נציגיו לשלטון.
הסבר: בקטע רשום כי היה חשש כי אנשים החולים בקורונה או מבודדים בשל המגפה לא יוכלו לקחת חלק בבחירות. לשם כך הקימה המדינה קלפיות מיוחדות לאזרחים הנמצאים במצבים אלה, על מנת לאפשר להם לקחת חלק בבחירות. לפי תנאי הכלליות כל אזרחי המדינה זכאים לבחור בבחירות, והקמת הקלפיות המיוחדות יצרה מצב בו גם אזרחים שנפגעו ממגפת הקורונה יוכלו לקחת חלק בבחירות.
שאלון 34281 | חורף תש"ף
.4 הצג שתי דרכים שבאמצעותן הכנסת מבקרת את הממשלה ומפקחת עליה.
פתרון מהמסמך
דרך אחת- הצבעת אי אמון
כלי לפיקוח על הממשלה במשטרים פרלמנטריים )הממשלה תלויה באמון הפרלמנט(.
לפרלמנט יש יכולת להביא לסיום כהונת הממשלה על ידי הצבעת אי אמון.
לפי החוק בישראל, הצבעת אי-אמון בממשלה מתקבלת רק כאשר רוב של 61 חברי-כנסת, מביעים
תמיכה במועמד חלופי לכהן כראש הממשלה.
דרך שנייה- אישור חוק התקציב
חוק תקציב המדינה קובע את תקציב המדינה לשנה אחת )ובמקרים חריגים לשנתיים( .
כלי לפיקוח וביקורת של הכנסת על הממשלה, ועל סדר קדימויות שלה בכל תחומי החיים של
מדינת ישראל.
אי אישור הצעת חוק התקציב כמוהו כהצבעת אי אמון בממשלה.
אסור לקבוע בתקציב הקצבות לגופים שמחוץ לממשלה, אלא יש לקבוע הקצאה לסוג פעילות,
והתמיכה מחולקת לפי אמות-המידה כלליות ושוויוניות.
שאלון 34281 | קיץ תש"ף
4. הצג שניים מן התנאים ההכרחיים לקיום בחירות דמוקרטיות.
פתרון מהמסמך
על התלמיד לבחור ולהציג שני תנאים לבחירות דמוקרטיות מתוך החמישה הבאים:
כלליות – כל אזרחי המדינה זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות המדינה במגבלות הכתובות בחוק.
חשאיות – רק הבוחר יודע במי בחר, ובחירה זו תיעשה מאחורי פרגוד. בכך, מובטח כי לא יושפע מלחצים של גופים שונים.
מחזוריות – הבחירות חוזרות על עצמן בפרקי זמן ידועים וסדירים הקבועים בחוק.
שוויניות – קולו של כל מצביע שווה לאחר.
התמודדות חופשית – הבחירות מאפשרות תחרות הוגנת המבוססת על חירות וזכויות פוליטיות.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ט
להגדרה של מדינת ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית" יש משמעות ערכית חשובה ומעמד חוקתי. לכן יש חשיבות רבה לשאלות כמו: מה הם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? כיצד נקבעים ערכים אלה, ומהו היחס הראוי ביניהם? ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית מייחדים אותה משאר המדינות הדמוקרטיות. יש הרבה מדינות דמוקרטיות בעולם, אך רק מדינת ישראל היא מדינה יהודית וכך ראו אותה מקימיה. ההגדרה "מדינה יהודית" מבטאת את היותה של ישראל מדינתו של העם היהודי, לכן היא שייכת גם ליהודי התפוצות, ולכל יהודי העולם יש זכות לעלות אליה. ההיסטוריה שלה שזורה בהיסטוריה של העם היהודי, ׂשְ פתה העיקרית היא עברית וערכיה נשענים על ערכי המוסר שלאורם פעלו חכמי ישראל במשך הדורות מאז ימי התנ"ך. ההגדרה של ישראל כמדינה דמוקרטית מורכבת יותר. לדעתי הדמוקרטיה מבוססת על שני יסודות. האחד — ההבנה שהמדינה היא של האזרחים והם שקובעים כיצד היא תתנהל ובידי מי. תפיסה זו נשענת באופן מובהק על הכרעת הרוב ועל המעמד החשוב של הגוף המחוקק שבו פועלים שליחי האזרחים. האחר — שמירה על עקרונות הדמוקרטיה ובראשם העיקרון של הכרה בזכויות הפרט ובזכויות המיעוט. בין שני היסודות האלה יש מתח פנימי, שכן הכרעת הרוב עלולה לפגוע בזכויות הפרט או בזכויות המיעוט. הפתרון הוא מימוש מידתי של כוח הרוב והבנה של הפרט כי זכויותיו כפופות להגבלות מסוימות. מהו היחס הראוי בין ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית לבין ערכיה כמדינה דמוקרטית? בעניין זה אסור לנו לנקוט גישה של העדפת ערך אחד על פני האחר. אין אנו חיים במדינה שהיא יהודית יותר משהיא דמוקרטית, ואין אנו חיים במדינה שהיא דמוקרטית יותר משהיא יהודית. אנו חיים במדינה יהודית ודמוקרטית. אני סבור שכדי שנוכל להמשיך לחיות יחד עלינו למצוא את המשותף בין חלקי החברה ולצמצם את הניגודים ואת נקודות החיכוך ביניהם. עלינו לחפש את המאחד ולא את המפריד, להיות מתונים ולא קיצוניים, ולקבל על עצמנו מערכת ערכים משותפת — יהודית ודמוקרטית. )מעובד על פי א' ברק, "חירותו של האדם במדינה יהודית ודמוקרטית", אתר הארץ, 18 בפברואר 2018(
שים לב:<w:t xml:space="preserve"> בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע.
<w:t xml:space="preserve"> בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
.
.14<w:t xml:space="preserve"> הצג את עקרון שלטון העם.
<w:t xml:space="preserve"> הסבר כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.
.פתרון
הצג: עקרון שלטון העם - עיקרון יסוד של הדמוקרטיה לפיו כלל האזרחים (הרוב והמיעוט) הם
מקור הסמכות. העם הוא השליט, אולם בשל אילוצים שונים המדינה מנוהלת בפועל על ידי
נציגים של העם, הנבחרים בבחירות ומכהנים לזמן קצוב המוגדר בחוק.
ביסוס: "...ההבנה שהמדינה היא של האזרחים והם שקובעים כיצד היא תתנהל ובידי מי".
הסבר: עקרון שלטון העם בא לידי ביטוי בקטע בדבריו של כותב המאמר על המעמד והכוח של
האזרחים. הכותב טוען שהאזרחים הם הקובעים כיצד המדינה תתנהל ובידי מי, והדבר תואם את
עקרון שלטון העם, הקובע שהעם הוא מקור הסמכות הממנה נציגים כדי שינהלו את המדינה
בשמו ועבורו.
פתרון מהמסמך
שאלון 34281 | חורף תשע"ט
על פי חוק שנקבע בכנסת, סטודנט שיציג לפני המוסד להשכלה גבוהה שבו הוא לומד אישור רשמי שיש לו לקות למידה יהיה זכאי להתאמות מיוחדות בלימודים. בהתאמות אלה יהיו לדוגמה: חונך מסייע, הקלטת הרצאות, אפשרות להיבחן בעל פה ועוד. כמו כן, כל מוסד להשכלה גבוהה יחויב להקים מרכז תמיכה כדי לסייע לסטודנטים לקויי למידה בלימודיהם. סטודנטים שאין להם לקויות למידה לא יהיו זכאים להתאמות אלה. ארגון חברתי בדק את הנושא וגילה שהחוק עדיין אינו מיושם, אף על פי שהוא נקבע לפני זמן רב. לדברי יושב ראש הארגון, השרים הממונים על יישום החוק התרשלו, שכן הם עדיין לא קבעו את פרטי החוק שיאפשרו את הוצאתו לפועל. עקב כך בכמה מן המוסדות להשכלה גבוהה החוק אינו מיושם והסטודנטים הזכאים להתאמות אינם מממשים את זכותם.
א.</w:r><w:r><w:rPr><w:rFonts w:cs="Arial" w:hint="cs"/><w:rtl/></w:rPr><w:t>ציין והצג את המדיניות )העדפה מתקנת או הבחנה או אפליה פסולה( שבאה לידי ביטוי בחוק שנקבע בכנסת. הסבר כיצד מדיניות זו באה לידי ביטוי בקטע
ב.<w:t xml:space="preserve">. ב. ציין והצג את תפקיד הממשלה שהשרים התרשלו בו. הסבר כיצד תפקיד זה בא לידי ביטוי בקטע
פתרון מהמסמך
סעיף א'
ציין: המדיניות שבאה לידי ביטוי בחוק שנקבע בכנסת היא: מדיניות של הבחנה.
הצג: מדיניות של הבחנה הינה הענקת יחס שונה בצורה של הטבה לאנשים השונים זה מזה
בצרכים, יכולות או כישורים, כאשר שוני זה רלוונטי לעניין. ההבחנה אינה מוגבלת בזמן והיא
ניתנת כל עוד מתקיים השוני. חוקים רבים מאד בכל דמוקרטיה מבוססים על הבחנה.
ביסוס מהקטע: "על פי חוק שנקבע בכנסת, סטודנט שיציג לפני המוסד להשכלה גבוהה שבו הוא
לומד אישור רשמי שיש לו לקות למידה יהיה זכאי להתאמות מיוחדות בלימודים".
הסבר: הכנסת חוקקה חוק הקובע יחס שונה לסטודנטים בעלי אישורים רשמיים על לקות
למידה. בכך באה לידי ביטוי מדיניות של הבחנה, שכן הסטודנטים מקבלים יחס שונה בצורה של
התאמות מיוחדות לאור השוני הרלוונטי (לקות למידה לעניין התאמות בלימודים) בינם ובין שאר
הסטודנטים שלהם אין לקות למידה.
סעיף ב'
ציין: תפקיד הממשלה שהשרים התרשלו בו הוא: התקנת תקנות.
הצג: תפקיד הממשלה בהתקנת תקנות - חקיקה הנעשית על ידי הרשות המבצעת ומטרתה
לאפשר ביצוע החוק וקידום מטרותיו, ע"י פירוט העקרונות שנקבעו בחקיקה ראשית. חקיקת
משנה לא יכולה לעמוד בסתירה לחקיקה ראשית והיא נתונה לפיקוח וועדות הכנסת. סמכות זו
של השרים נובעת מכך, שהכנסת אינה יכולה לעמוד בעומס החקיקה על מנת לקיים חיים סדירים
במדינה. בנוסף, יש צורך פעמים רבות במומחיות מיוחדת לעניין מסוים, שאינה מצויה בדרך כלל
בכנסת.
ביסוס: "...השרים הממונים על יישום החוק התרשלו, שכן הם עדיין לא קבעו את פרטי החוק
שיאפשרו את הוצאתו לפועל."
הסבר: על מנת שניתן יהיה ליישם חוקים רבים על הממשלה למלא את תפקידה ולהתקין תקנות
לביצועם. במקרה זה לא ניתן היה לבצע את החוק ולהעניק התאמות ללקויי למידה, שכן השרים
הממונים לא ביצעו את תפקידם. השרים לא קבעו את פרטי החוק שיאפשרו את הוצאתו לפועל,
כלומר לא התקינו את התקנות הנדרשות.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ט
עמותת "כנפיים של קרמבו" היא עמותה חינוכית הפועלת למען ילדים עם צרכים מיוחדים. בגלל ייחודה קיבלה
העמותה בעבר מן המדינה תקציב למימון חלק מפעילותה ואף הייתה פטורה עד כה מלהשתתף במכרז לצורך
קבלת התקציב.
לאחרונה התקיים דיון בוועדה האחראית למימון העמותות. הוועדה דנה בשאלה אם להמשיך ולהעניק
לעמותה זו את הפטור או לחייב אותה להשתתף במכרז, ורק אם תזכה היא תקבל מימון ממשלתי. בהצבעה
שהתקיימה בוועדה, שני שלישים ממשתתפי הדיון הצביעו בעד ביטול הפטור ושליש מהם התנגדו לכך.
החלטה זו עוררה דאגה בקרב מנהלי בתי ספר רבים. המנהלים טענו כי הם נעזרים בפעילותה של עמותה זו כדי
להקנות לתלמידים ערכים אוניברסליים המעוגנים גם בתרבות עם ישראל, ובהם כבוד כלפי השונה והאחר,
דאגה לחלשים בחברה, נתינה, אהבת האדם ואהבת הארץ. לטענתם, החלטת הוועדה עלולה לפגוע בהמשך
פעילותה של עמותה חשובה זו בבתי הספר, לכן יש לפעול בהקדם להסדרת פעילותה.
א. ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שעל פיו פעלה הוועדה בהליך קבלת ההחלטה על ביטול הפטור.
הסבר כיצד עיקרון דמוקרטי זה בא לידי ביטוי בקטע.
ב. ציין והצג את החוק המתממש באמצעות פעילותה של העמותה, לדברי מנהלי בתי הספר.
הסבר כיצד חוק זה בא לידי ביטוי בקטע
פתרון מהמסמך
סעיף א'
ציין: העיקרון הדמוקרטי שעל פיו פעלה הוועדה בהליך קבלת ההחלטה על ביטול הפטור הוא:
עקרון הכרעת הרוב.
הצג: עקרון דמוקרטי שלפיו, מתוך כמה אפשרויות הנדונות, נבחרת זו שרוב המצביעים תומכים
בה. אסור לרוב לקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר בזכויות יסוד ובמיוחד בזכויות המיעוט
(כלומר, יש לאפשר למיעוט להמשיך ולחיות על פי השקפת עולמו).
ביסוס מהקטע: "בהצבעה שהתקיימה בוועדה, שני שלישים ממשתתפי הדיון הצביעו בעד
ביטול הפטור ושליש מהם התנגדו לכך.".
הסבר: בהליך קבלת ההחלטה על ביטול הפטור התקיימה הצבעה שתוצאותיה היו שהרוב הצביע
בעד ביטול הפטור. בכך בא לידי ביטוי עקרון הכרעת הרוב – בדיון היו מספר אפשרויות והתקבלה
ההחלטה שרוב המצביעים בחרו בה.
סעיף ב'
ציין: החוק שהתממש באמצעות פעילותה של העמותה, לדברי מנהלי בתי הספר הוא: חוק חינוך
ממלכתי, תשי"ג .1953
הצג: החוק מגדיר את היעדים של מערכת החינוך הממלכתי בישראל. בין היעדים השונים נמנים
אהבת העם והארץ ולימוד מורשת ישראל והמסורת היהודית. מטרת החוק היא לתת ביטוי
לתרבות ומורשת יהודית.
ביסוס: "...להקנות לתלמידים ערכים אוניברסליים המעוגנים גם בתרבות ישראל, ובהם כבוד
כלפי השונה, דאגה לחלשים בחברה, נתינה, אהבת האדם ואהבת הארץ."
הסבר: מנהלי בתי הספר טענו בדיון בוועדה שעמותת "כנפיים של קרמבו" מקנה לתלמידים
ערכים שונים בניהם כבוד לשונה, אהבת האדם ואהבת הארץ. ערכים אלו מעוגנים גם בתרבות ישראל. בכך בא לידי ביטוי חוק חינוך ממלכתי, שבין יעדיו השונים נמנים אהבת העם והארץ
ולימוד מורשת ישראל והמסורת היהודית.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ח
• הצג יתרון אחד וחיסרון אחד של משאל עם.
•
פתרון מהמסמך
יתרון אחד של משאל עם - מביא להכרעה דמוקרטית ברורה - פעמים רבות מגיעה טענה מהמתנגדים למהלך מסוים של הממשלה כי רוב הציבור מתנגד לפעולה. במציאות לא ניתן לדעת מה נכון ורק משאל עם משקף בדיוק את עמדת הציבור בנושא ומונע המשך חילוקי דעות. חסרון אחד של משאל עם - הרוב יכול לרמוס את המיעוט - משאל עם יכול להיות כלי של הרוב כנגד המיעוט לשינוי "סדרי עולם". לרוב תמיד תהיה עדיפות כנגד המיעוט ולכן משאל העם עלול להיות הרסני ולהוביל למציאות של עריצות הרוב.
שאלון 34281 | חורף תשע"ו
הצג שתי סיבות להנהגתה של דמוקרטיה עקיפה.
פתרון מהמסמך
שתי סיבות להנהגתה של דמוקרטיה עקיפה:
סיבה טכנית - גודל האוכלוסייה במדינה המודרנית הוא עצום וקשה יהיה לקבל תשובה מכולם על כל החלטה שהמדינה תקבל.
סיבה הנוגעת לכמות הידע והמידע האדירים - רוב הציבור, הטרוד בענייני היומיום, אינו יכול לרכוש ידע זה. לכן, גם אם טכנית אפשר היה לקיים הצבעה באינטרנט, אשר תיתן לעם הזדמנות להביע את דעתו, כנראה שהדבר לא היה נעשה.
שאלון 34281 | חורף תשע"ו
קרא את הקטע שלפניך, וענה על שתיים מן השאלות 15-13. "החוק בישראל קובע כי בחירות לכנסת ייערכו בכל ארבע שנים, אולם תדירות הבחירות בעשורים האחרונים מעידה על אי־יציבות: בחירות 1988 היו הבחירות האחרונות שנערכו במועדן, ומאז 1992 נערכו בישראל בחירות בכל שנתיים ושמונה חודשים בממוצע. במציאות זו של חוסר יציבות מדינת ישראל מתנהלת מתוך משבר משילות (שליטה של הממשלה). מצב זה פוגע ביכולת לנהל ולקדם מדיניות ארוכת טווח, ומעודד תופעה שלילית המשניאה את הפוליטיקה על הציבור – סחטנות פוליטית. הסחטנות מתבטאת בתביעות התקציביות של מפלגות הקואליציה שנועדו להיטיב עם ציבור הבוחרים שלהן, ואינן בהכרח חלק מתכניתה הכוללת של הממשלה. הסחטנות מקשה על אישור תקציב המדינה, ובעקבות כך מתערער אמון הציבור במוסדות השלטון, ואף בדמוקרטיה עצמה. המכשול בתהליך של אישור התקציב ממחיש את הליקויים בשיטה הפוליטית הקיימת, ואת הצורך לערוך שינויים שיגבירו את כושר המשילות. לפיכך אני סבור שיש לאמץ חוק שלפיו ראש הסיעה הגדולה ביותר יהיה ראש הממשלה. כך יוכל ראש הסיעה לנהל משא ומתן קואליציוני בעמדה של עוצמה לעומת המפלגות השותפות האפשריות. צעד זה יחייב הרכבה של גושים מפלגתיים גדולים מכמה מפלגות קטנות, עוד לפני הבחירות, ואלה יבטיחו שהעומד בראש אחד הגושים יהיה ראש הממשלה. כך יוכלו הבוחרים להצביע למפלגות שהם תומכים בהן, בידיעה שקולם יבוא לידי ביטוי באחד מן הגושים הגדולים. כמו כן, אזרחים רבים יותר ירצו להשתתף בהליך הדמוקרטי. בעקבות כך יגדל הסיכוי להקמת קואליציות שיהיו יציבות ואחידות בהשקפותיהן, ואתגרים כמו גיבוש יעדים ארוכי טווח והעברת תקציבים להגשמתם יוכלו להתממש. כיום אי־אישור התקציב משמעותו הכרזה על סיום כהונתה של הכנסת. התניית המשך כהונתה של הכנסת באישור התקציב גורמת להעברתו בכל מחיר, והמחיר הזה עלול להיות הרסני לכלכלה הישראלית. לפיכך, לדעתי יש לפעול לניתוק הקשר בין העברת חוק התקציב להמשך הכהונה של הכנסת והממשלה." (מעובד על פי מאמר של י' פלסנר, הארץ, 2/9/2015)
13. הצג את התנאי לבחירות: בחירות מחזוריות. הסבר את טענתו של הכותב בנוגע למימוש של תנאי זה בישראל.
פתרון מהמסמך
שאלה מספר 13
הצג: בחירות מחזוריות - הבחירות חוזרות במרווחי זמן ידועים וסדירים הקבועים בחוק (בישראל, כל 4 שנים).
ביסוס מהקטע: "תדירות הבחירות בעשורים האחרונים מעידה על אי יציבות... מצב זה פוגע ביכולת לנהל ולקדם מדיניות ארוכת טווח, ומעודד תופעה שלילית... - סחטנות פוליטית".
הסבר: על פי טענתו של הכותב, החוק בישראל קובע כי בחירות ייערכו כל 4 שנים, אבל בפועל קיימת פגיעה במימוש מחזוריות זו. פגיעה במחזוריות הבחירות בישראל מובילה לאי יציבות. י היציבות מובילה למצב שפוגע ביכולת לנהל ולקדם מדיניות ארוכת טווח, ומעודד תופעה שלילית של סחטנות פוליטית, המשניאה את הפוליטיקה על הציבור.
14. על פי קטע הקריאה חורף תשע"ו
הצג את המושג עקרון שלטון העם. הסבר כיצד עקרון שלטון העם יתחזק בעקבות אימוץ החוק שמחבר הקטע מציע.
הצג : עקרון שלטון העם - זהו עקרון יסוד של הדמוקרטיה לפיו, כלל האזרחים הם הריבון ומקור הסמכות. האזרחים בוחרים שלטון של נציגים הנבחר לזמן קצוב המוגדר בחוק. ביסוס מהקטע : "יוכלו הבוחרים להצביע למפלגות שהם תומכים בהן, בידיעה שקולם יבוא לידי ביטוי"; "אזרחים רבים יותר ירצו להשתתף בהליך הדמוקרטי". הסבר : כותב המאמר סבור שיש לאמץ חוק לפיו ראש הסיעה הגדולה ביותר יהיה ראש הממשלה, וכתוצאה מכך עקרון שלטון העם יתחזק. חוק זה יאפשר לראש הסיעה הגדולה לנהל משא ומתן בעמדה של עוצמה, יקטין את הסחטנות הפוליטית ויחייב הרכבה של גושים גדולים עוד לפני הבחירות (במטרה להבטיח כי העומד בראשן יהיה ראש הממשלה). מצב זה יוביל לחיזוק שלטון העם – יותר בוחרים יצביעו למפלגות שהם תומכים בהן, בידיעה שקולם יקבל ביטוי באחד הגושים הגדולים, וכן יחזק מצב בו אזרחים רבים יותר ישתתפו בבחירות
שלט לכיתה: מהי דמוקרטיה?
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
