⚠ בבדיקת נכונות: החומר ההסברי בעמוד זה הוא הרחבה שנוספה לשאלות הבגרות המקוריות, והוא נמצא כעת בבדיקת דיוק מול מקורות רשמיים. אין להסתמך עליו כמקור הוראה עד להשלמת הבדיקה. שאלות הבגרות המקוריות נותרו כפי שהן.
השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
חובות האדם כאדם וחובות האדם כאזרח
מפת הנושא
חובות האדם כאדם וחובות האדם כאזרח
חובות האדם כאדם וחובות האדם כאזרח - המשך
חובות האדם כאדם וחובות האדם כאזרח - המשך
חובות האדם כאדם וחובות האדם כאזרח - המשך
חובות האדם כאדם וחובות האדם כאזרח - המשך
קבלת מדים בלשכת הגיוס
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשפ"א
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשפ"א (המשך)
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשפ"א (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | קיץ תשפ"א
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"א
להלן תמלול התוכן המופיע בקובץ "":
בימים אלה מתקיים בכנסת דיון על הצעה להקים "מנגנון היוועצות עם יהדות התפוצות" שיחייב את מדינת ישראל לשמוע את דעותיהם של יהודים מרחבי העולם בעניין החלטות שנקבעות בישראל ונוגעות להם. אולם הצעה זו, אם תתקבל, עשויה לפגוע במשמעות של האזרחות הישראלית.
ההצעה להקים מנגנון היוועצות עם יהודי התפוצות מעוררת את הקונפליקט היסודי בזהותה של מדינת ישראל: ישראל היא בית לעם היהודי, אך גם מדינה השואפת לקיים שוויון לכל אזרחיה. חוק השבות, שמעניק לכל יהודי כרטיס כניסה אוטומטי למדינת ישראל, מבטא אומנם את הצד היהודי במשוואה הזו, אך יהודי מפריז או מניו יורק, שמגיע לישראל ורוצה להיות חלק בלתי נפרד מן המקום הזה חייב להפוך לשם כך לאזרח ישראלי. כך צריך להיות במדינה דמוקרטית: האזרחות, על כל מה שנובע ממנה, היא זו שמעניקה את הזכות להשפיע על מה שמתחולל במדינה במגוון דרכים, שאחת מהן היא לקבוע את זהותם של נבחרי הציבור.
ישראלים רבים נחשפים לקהילות יהודיות בעולם, וטוב שכך. המפגש הזה תורם להיכרות עם זהויות יהודיות מגוונות. בעקבות מפגש זה, הם מבקשים לחזק את הקשרים בין ישראל ובין יהודי התפוצות. אולם הקשר שלנו, היהודים בישראל, עם יהודי העולם שייך לכובע אחד שלנו: הכובע הדתי, הלאומי והתרבותי. את הכובע הזה חובשים יהודי מפתח תקווה ויהודי מניו ג'רזי, יהודיה מבוואנוס איירס ויהודיה מרמת השרון. זוהי זהות תרבותית, דתית והיסטורית משותפת, חשובה ומשמעותית ואין להמעיט בערכה. אולם היהודים בישראל חובשים כובע נוסף - אזרחי, שאותו חובשים גם אזרחים ערבים מאום אל-פחם או מטייבה.
ביני לבין היהודי מניו יורק קרוותה ברית של עם עבר משותף; ביני לבין האזרח הערבי מנצרת כרותה ברית אזרחית: שנינו חיים באותה גברת ארץ, בוחרים את מנהיגנו, מממנים במיסים שלנו את פעולות הממשלה וקושרים את גורלנו יחד במקום הזה לטוב ולרע. הברית הזאת, ולא הברית עם היהודי מניו יורק, היא הברית הישראלית החשובה והמשמעותית בכל מה שקשור לעתידו של המקום הזה.
אין הכוונה להיתעלם מקולם של יהודי התפוצות, ובוודאי שלא להתנשא עליהם, בייחוד משום שאנו נהנים מתרומתם לתדמית של מדינת ישראל בעולם ומן הכספים שהם מגייסים לטובתה. דלת המדינה פתוחה תמיד לפני יהודי העולם המבקשים לבנות בה את ביתם, אך אין להעדיף את הברית עם יהודי התפוצות על פני הברית עם כלל האזרחים שחיים בישראל.
מדינת ישראל היא ביתם של אנשים שבחרו לחיות בה, והם, ורק הם, יקבעו באופן ישיר את גורלה. אם ישראל תהיה ביתו של העם היהודי כולו לפני שתהיה בית לאזרחי ישראל, יהודים ולא יהודים, היא תמעל בתפקידה ותפר את החוזה הבסיסי בין המדינה ובין אזרחיה.
(מעובד על פי א' הורביץ, "ישראל היא ביתם של היהודים אבל קודם של אזרחיה", מקור ראשון, 28/10/20)
להלן תמלול התוכן המופיע בקובץ "":
ענה על שתיים מן השאלות 13-15 (לכל שאלה – 13 נקודות). שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
14. הצג את חובות האזרח. הסבר כיצד אחת מחובות האזרח באה לידי ביטוי בקטע.
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
14. חובות האזרח (וערכים אזרחיים)
הצג:
החובה לציית לחוק ולחובות הקבועות בו (תשלום מיסים, שירות צבאי וכו').
ישנו ערך אזרחי להשתתפות בעיצוב החיים הציבוריים (הצבעה בבחירות, ביקורת השלטון, השתתפות אזרחית וכו').
ישנו ערך אזרחי בתרומה לקהילה ולמדינה.
הסבר: בקטע רשום שאחת החובות שהמדינה מטילה על האזרחים היא לשלם מיסים על מנת לממן את פעולות הממשלה. בכך באה לידי ביטוי חובת האזרח לציית לחוקי המדינה.
חובות האדם כאדם וחובות האדם כאזרח (6 שאלות)
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ה
18. בחוק הישראלי יש איסור על שימוש בכסף מזומן בעסקאות מסוימות ומעלה. בדיונים להכנת תקציב המדינה עלתה הצעה להפחית את הסכום המרבי המותר לשימוש במזומן, כדי להיאבק בתופעת העלמות המס. על פי ההצעה, בעלי עסקים שעד כה העלימו מיסים יואלצו לדווח לרשויות המס על עסקאות שביצעו. — ציינו והציגו את סוג החובות (חובות האדם כאדם או חובות האדם כאזרח) שההצעה מבקשת לממש. הסבירו כיצד סוג חובות זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
ציין: חובות האדם כאדם.
הצג: חובת האדם כאזרח לציית לחוקי המדינה ולחובות הקבועות בו (כגון תשלום מיסים ושירות בצבא). חובת האדם כאזרח להשתתף בעיצוב החיים הפוליטיים והציבוריים במדינה (באמצעות הצבעה בבחירות, ביקורת על השלטון, השתתפות והציבוריים במדינה (באמצעות הצבעה בבחירות, ביקורת על השלטון, השתתפות.
בסס: "על פי ההצעה, בעלי עסקים שעד כה העלימו מסים יאלצו לדווח לרשויות המס על עסקאות שביצעו".
קשר: חובתו של אזרח לשלם מיסים מבטאת את חובת האדם כאזרח לציית לחוקי המדינה. בעלי עסקים שלא שילמו מס יאלצו למלא את חובתם האזרחית ולשלם.
הערת דיוק: בפתרון המקורי לשאלה זו (קיץ תשפ"ה, שאלה 18) מסומן "חובות האדם כאדם", אך ההצג והנימוק מתייחסים לחובות האדם כאזרח (ציות לחוק ותשלום מיסים). נוסח המקור הובא כמות שהוא ולא תוקן; יש ללמד ולהיבחן לפי ההגדרות שנלמדו בכיתה.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ג
5. הציגו חובה אחת של האדם כאדם וחובה אחת של האדם כאזרח.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט מתוך הקובץ "":
5. חובות האדם כאדם והאזרח:
חובה של אדם כאדם: כל אדם חייב להתנהג בצורה סובלנית כלפי כל אדם אחר. התנהגות סובלנית היא מתן יחס מכבד לכל אדם באשר הוא אדם.
חובה של אדם כאזרח: כל אזרח חייב לציית לחוקי המדינה. ברוח זו, השלטון במדינה קובע את חוקי המדינה ויש לרשויות השלטון אפשרות להעניש אדם המפר את החוק.
שאלון 34281 | קיץ תשפ"א
בימים אלה מתקיים בכנסת דיון על הצעה להקים "מנגנון היוועצות עם יהדות התפוצות" שיחייב את מדינת ישראל לשמוע את דעותיהם של יהודים מרחבי העולם בעניין החלטות שנקבעות בישראל ונוגעות להם. אולם הצעה זו, אם תתקבל, עשויה לפגוע במשמעות של האזרחות הישראלית.
ההצעה להקים מנגנון היוועצות עם יהודי התפוצות מעוררת את הקונפליקט היסודי בזהותה של מדינת ישראל: ישראל היא בית לעם היהודי, אך גם מדינה השואפת לקיים שוויון לכל אזרחיה. חוק השבות, שמעניק לכל יהודי כרטיס כניסה אוטומטי למדינת ישראל, מבטא אומנם את הצד היהודי במשוואה הזו, אך יהודי מפריז או מניו יורק, שמגיע לישראל ורוצה להיות חלק בלתי נפרד מן המקום הזה חייב להפוך לשם כך לאזרח ישראלי. כך צריך להיות במדינה דמוקרטית: האזרחות, על כל מה שנובע ממנה, היא זו שמעניקה את הזכות להשפיע על מה שמתחולל במדינה במגוון דרכים, שאחת מהן היא לקבוע את זהותם של נבחרי הציבור.
ישראלים רבים נחשפים לקהילות יהודיות בעולם, וטוב שכך. המפגש הזה תורם להיכרות עם זהויות יהודיות מגוונות. בעקבות מפגש זה, הם מבקשים לחזק את הקשרים בין ישראל ובין יהודי התפוצות. אולם הקשר שלנו, היהודים בישראל, עם יהודי העולם שייך לכובע אחד שלנו: הכובע הדתי, הלאומי והתרבותי. את הכובע הזה חובשים יהודי מפתח תקווה ויהודי מניו ג'רזי, יהודיה מבוואנוס איירס ויהודיה מרמת השרון. זוהי זהות תרבותית, דתית והיסטורית משותפת, חשובה ומשמעותית ואין להמעיט בערכה. אולם היהודים בישראל חובשים כובע נוסף - אזרחי, שאותו חובשים גם אזרחים ערבים מאום אל-פחם או מטייבה.
ביני לבין היהודי מניו יורק קרוותה ברית של עם עבר משותף; ביני לבין האזרח הערבי מנצרת כרותה ברית אזרחית: שנינו חיים באותה גברת ארץ, בוחרים את מנהיגנו, מממנים במיסים שלנו את פעולות הממשלה וקושרים את גורלנו יחד במקום הזה לטוב ולרע. הברית הזאת, ולא הברית עם היהודי מניו יורק, היא הברית הישראלית החשובה והמשמעותית בכל מה שקשור לעתידו של המקום הזה.
אין הכוונה להיתעלם מקולם של יהודי התפוצות, ובוודאי שלא להתנשא עליהם, בייחוד משום שאנו נהנים מתרומתם לתדמית של מדינת ישראל בעולם ומן הכספים שהם מגייסים לטובתה. דלת המדינה פתוחה תמיד לפני יהודי העולם המבקשים לבנות בה את ביתם, אך אין להעדיף את הברית עם יהודי התפוצות על פני הברית עם כלל האזרחים שחיים בישראל.
מדינת ישראל היא ביתם של אנשים שבחרו לחיות בה, והם, ורק הם, יקבעו באופן ישיר את גורלה. אם ישראל תהיה ביתו של העם היהודי כולו לפני שתהיה בית לאזרחי ישראל, יהודים ולא יהודים, היא תמעל בתפקידה ותפר את החוזה הבסיסי בין המדינה ובין אזרחיה.
(מעובד על פי א' הורביץ, "ישראל היא ביתם של היהודים אבל קודם של אזרחיה", מקור ראשון, 28/10/20)
ענה על שתיים מן השאלות 13-15 (לכל שאלה – 13 נקודות). שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
14. הצג את חובות האזרח. הסבר כיצד אחת מחובות האזרח באה לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
14. חובות האזרח (וערכים אזרחיים)
הצג:
החובה לציית לחוק ולחובות הקבועות בו (תשלום מיסים, שירות צבאי וכו').
ישנו ערך אזרחי להשתתפות בעיצוב החיים הציבוריים (הצבעה בבחירות, ביקורת השלטון, השתתפות אזרחית וכו').
ישנו ערך אזרחי בתרומה לקהילה ולמדינה.
הסבר: בקטע רשום שאחת החובות שהמדינה מטילה על האזרחים היא לשלם מיסים על מנת לממן את פעולות הממשלה. בכך באה לידי ביטוי חובת האזרח לציית לחוקי המדינה.
שאלון 34281 | קיץ תש"ף
5. הצג חובה אחת של האדם כאדם וחובה אחת של האדם כאזרח.
פתרון מהמסמך
חובת האדם כאדם: להכיר בזכויותיו של הזולת ולהימנע מפגיעה בזכויות של אדם אחר.
חובת האדם כאזרח: השתתפות אזרחית בעיצוב החיים הציבוריים, כגון: השתתפות בבחירות, ביקורת על השלטון, הפגנות ועוד.
שאלון 34281 | חורף תשע"ז
הצג שני מאפיינים ייחודיים של חוק יסוד.
פתרון מהמסמך
שני מאפיינים יחודיים של חוק יסוד: ייחודי בצורה - החוק נקרא: "חוק יסוד" ואין שנת חקיקה. ייחודי בתוכן - החוק עוסק בנושאים שבהם עוסקת חוקה.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ז
הצג חובה אחת של האדם כאדם, וחובה אחת של האדם כאזרח.
פתרון מהמסמך
חובות האדם כאדם – על הנבחן היה להציג אחת:
- להכיר בזכויותיו של הזולת ולהימנע מפגיעה בזכויות של אדם אחר.
- להיות מעורב - ישנו ערך אזרחי להשתתפות בעיצוב החיים הציבוריים (הצבעה בבחירות,
ביקורת השלטון וכו').
חובות האדם כאזרח – על הנבחן היה להציג אחת:
חובות שיש לאדם רק במדינתו והן חשובות בהבטחת המסגרת המדינית, כגון: חובות הקבועות
בחוק. דוגמאות:
- תשלום מיסים.
- שירות צבאי או לאומי
שלט לכיתה: חובות האדם כאדם וחובות האדם כאזרח
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
