⚠ בבדיקת נכונות: החומר ההסברי בעמוד זה הוא הרחבה שנוספה לשאלות הבגרות המקוריות, והוא נמצא כעת בבדיקת דיוק מול מקורות רשמיים. אין להסתמך עליו כמקור הוראה עד להשלמת הבדיקה. שאלות הבגרות המקוריות נותרו כפי שהן.
השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ט
באוניברסיטה העברית שוקלים לשנות את שפת הלימוד מעברית לאנגלית בכמה מן המקצועות. יש לכך סיבות מוצדקות: הלימוד באנגלית יתרום להשתלבות בקהילה האקדמית העולמית משום שתתאפשר קליטת מרצים בעלי שם מרחבי העולם, וכך יתחזקו התחרותיות והמצוינות. כמו כן, שערי האוניברסיטה ייפתחו לסטודנטים ממדינות שונות, ולכך יש יתרונות רבים בתחומי הכלכלה, התרבות, המדע, המשפט ועוד. אף שברור שראשי האוניברסיטה אינם מכוונים לכך, המעבר מלימוד בעברית ללימוד באנגלית הוא הפניית גב להיבט חשוב של התחייה הלאומית של העם היהודי. להצבת השפה האנגלית במרכז ולדחיקת התרבות הלאומית של המדינה לשוליים תהיינה השלכות קשות על התרבות בישראל, הן משום מעמדה המיוחד של העברית הן משום היותה נשמתה של התרבות הלאומית. סוגיה זו מעלה את השאלה: האם יש לאקדמיה הישראלית אחריות כלפי החברה הישראלית, ואם כן — מהי? הדמוקרטיה יכולה להתקיים רק אם לאזרחים יש מספיק מידע על הסוגיות המרכזיות בחיי המדינה. אולם הדור הצעיר במדינה עוסק בסוגיות דמוקרטיות אך ורק בשיעורי אזרחות בתיכון ולא אחר כך, וזה כמובן אינו מספיק. אני קורא לאקדמיה להגביר את מעורבותה בשיח הישראלי, להעמיק את הדיון על המורכבות של החברה הישראלית ובעיקר לעסוק בחינוך לקבלת רעיון קיומן המבורך של הזהויות התרבותיות השונות זו מזו ובַ זכּות של כל תרבות לשמר את ייחודה. שיח זה ראוי שיתבסס על שוק רעיונות פורה והוגן, המזמין את הזולת להשתתף בו. האתגר האחר של האקדמיה נוגע לתרבות העם היהודי, שבה לשפה העברית יש מקום של כבוד זה דורות רבים. לדעתי, לאקדמיה יש תפקיד חשוב בעניין זה. כשם שהעברית היא הלשון המשמשת את מוסדות השלטון השונים ובה נכתבים חוקי המדינה ופסיקותיהם של בתי המשפט, כך גם ראוי שהאקדמיה תכיר בחשיבות השפה העברית ותביא אותה לידי ביטוי בתוכנית הלימודים ובתחומי המחקר הרלוונטיים. הנשיא הראשון שלנו, הכימאי חיים ויצמן, אמר בטקס הנחת אבן הפינה של האוניברסיטה העברית: "בעמקי ליבנו נרגיש כי מטרת האוניברסיטה הזאת היא להביע את רוחנו ולהשקיף על פני התבל מנקודת מבטנו אנו". זהו מופת לניסוח רגיש, שאמור לשמש לנו מצפן גם היום: עלינו להשקיף על פני התבל מנקודת מבטנו אנו. )מעובד על פי י', שטרן, "טובין ציבורי שיש לשמור עליו". המכון הישראלי לדמוקרטיה, 23/12/2018(
שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
.14 הצג את עקרון הפלורליזם.
הסבר כיצד עקרון הפלורליזם בא לידי ביטוי בקטע.
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
הצג: עקרון הפלורליזם - עקרון דמוקרטי הקובע כי החברה הדמוקרטית המודרנית מורכבת
מקבוצות רבות ומגוונות המייצגות קשת של דעות. השקפת עולם פלורליסטית מכירה בערך של
מגוון דעות של אנשים או קבוצות ותומכת בקיום וביטוי של מגוון דעות של אנשים או קבוצות
בחברה.
ביסוס: "...לעסוק בחינוך לקבלת רעיון קיומן המבורך של הזהויות התרבותיות השונות זו מזו
ובזכות של כל תרבות לשמר את ייחודה.".
הסבר: עקרון הפלורליזם בא לידי בקטע בקריאתו של הכותב אל האקדמיה שתגביר את
מעורבותה בשיח הישראלי. הכותב קורא לאקדמיה לעסוק בחינוך לקבלת החשיבות של קיום
הזהויות התרבותיות השונות ובחינוך שיאפשר לכל תרבות לשמר את ייחודה. בכך מבקש הכותב
לחזק את עקרון הפלורליזם שעיקרו הכרה בערך של הדעות השונות ותמיכה בקיום וביטוי של
הדעות השונות (ובמקרה זה הזהויות התרבותיות השונות).
עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט (5 שאלות)
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד
I. הספרייה הלאומית בירושלים עברה לבניין חדש. לקראת הפתיחה לציבור עיצבו בספרייה סמליל (לוגו) חדש והוא הוצג בדף הפייסבוק של המוסד. הסמליל החדש הוא בצבע שחור ואין בו הבלטה של הכיתוב בעברית. הסמליל הזה עורר תגובות רבות בציבור. אזרחים רבים כתבו לספרייה הלאומית שהם מתנגדים לשינוי, ופרסמו בכלי תקשורת את דרישתם להחזיר את הסמליל הישן.
לטענת המוחים, צבעי הסמליל הישן היו כחול ולבן, כצבעי הדגל והטלית, והכיתוב בעברית היה בולט, ובכך הובעה חשיבותה של השפה העברית. עקב הביקורת הכריזה ההנהלה הספרייה כי סממני עם ישראל והציונות חיוניים בעיניה ולכן תחזור להשתמש בסמליל הישן.
ציינו והציגו את סוג מנגנון הפיקוח והביקורת שבא לידי ביטוי בתגובות על שינוי הסמליל.
הסבירו כיצד סוג מנגנון פיקוח וביקורת זה בא לידי ביטוי בקטע.
ציינו והציגו את סוג הלאומיות שבא לידי ביטוי בסמליל הישן.
הסבירו כיצד סוג לאומיות זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
שאלה 1
ציין – זכויות טבעיות.
הצג – תפישה מוסרית-פוליטית המתארת זכויות יסוד המוקנות לכל אדם באשר הוא אדם, תיאור הזכויות כטבעיות משמעותו שהן אינן מוענקות ע"י השלטון ואינן תלויות בו. התפישה הדמוקרטית מקבלת עקרון יסוד את אחריות השלטון לשמירה על הזכויות. מקובל למנות בין הזכויות הטבעיות: חיים וביטחון, קניין, חירות, שוויון, כבוד והליך משפטי הוגן.
הסבר –
ציטוט: "ההצעה להציב מצלמות בגנים עוררה התנגדות של מטפלות וגננות בטענה כי הן לא יוכלו להתנהג בחופשיות כאשר יש מצלמות המתעדות אותן בכל רגע נתון."
קישור: ההצעה בקטע להציב מצלמות בגני הילדים על מנת לעקוב אחר הנעשה שם בכל רגע ורגע פוגעת בזכות לפרטיות שהיא חלק מהזכות לכבוד משום שיש חדירה לפרטיותן של הגננות והמטפלות. הזכות לכבוד (נגזרת ממנה הזכות לפרטיות) נמנית בין הזכויות הטבעיות ולכן סוג הזכויות בקטע הוא זכויות טבעיות.
שאלה 2
ציין – עיקרון דמוקרטי הכרעת הרוב.
הצג – עקרון דמוקרטי הקובע שמתוך כמה אפשרויות, נבחרת זו בה תומכים מרבית המצביעים. יחד עם זאת, אסור לרוב לקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר או בלתי מוצדק בזכויות יסוד, ובמיוחד בזכויות המיעוט.
הסבר –
ציטוט: "על פי אחד מסעיפי הצעת החוק, נקבע כי כדי להתקין מצלמות בגן מסוים, תידרש תמיכה של לפחות 70% מן ההורים של ילדי אותו הגן."
קישור: מקטע ניתן להבין שאחד מסעיפי החוק קובע כי כדי להתקין מצלמה בגן מסוים תידרש תמיכה של לפחות 70% מההורים, כלומר רוב ההורים צריכים לתמוך בהחלטה להציב מצלמות ומכן שמדובר בעקרון (הדמוקרטי) הכרעת הרוב.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ג
4. הציגו את סוג הזכויות: זכויות קבוצתיות-תרבותיות (זכויות מיעוט).
פתרון מהמסמך
4. זכויות קבוצתיות – תרבותיות: זכויות שמדינה דמוקרטית יכולה להעניק לקבוצות אתניות המהוות מיעוט בשטחה. הזכויות מקנות למיעוטים אפשרות לבטא את הייחודיות שלהן בצורה חופשית במסגרת החוק. דוגמאות לזכויות מיעוטים יכולות להיות: זכות לפולחן, זכות להקמת מערכת חינוך ייחודית, זכות לייצוג פוליטי וכן הכרה בשפת המיעוט כשפה רשמית במדינה.
שאלון 34281 | חורף תש"ף
.17 בשנה האחרונה החליטה הממשלה להקצות תקציב של עשרים מיליון שקלים לקידום תעשיית ההייטק
ביישובים ערביים. נציג של ארגון הפועל לקידום תעשיית ההייטק ביישובים ערביים בירך על ההחלטה ואמר
כי זוהי החלטה ראויה של הממשלה. לדבריו, החלטה זו מבטאת את מחויבותה של מדינת ישראל היהודית
לקדם את היישובים הערביים ולאפשר לתושביהם לעסוק בתחום ההייטק באופן שוויוני — כפי שמתאפשר
לכל אזרח אחר במדינה.
— ציין והצג את העמדה )החלום( הרצויה בעיניו של נציג הארגון בנוגע לזהות הלאומית הרצויה של
מדינת ישראל.
הסבר כיצד עמדה זו באה לידי ביטוי בקטע
פתרון מהמסמך
ציין: מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית של כלל אזרחיה.
הצג: הגישה השלטת בישראל ולפיה מדינת ישראל היא מדינת לאום של העם היהודי המזוהה עם
היהודים בארץ ובתפוצות אך גם מחוייבת לשיוויון זכויות לאזרחיה הלא היהודים.
הסבר:
ציטוט: "לדבריו, החלטה זו מבטאת את מחויבותה של מדינת ישראל היהודית לקדם את
היישובים הערביים ולאפשר לתושביהם לעסוק בתחום ההייטק באופן שיוויוני- כפי שמתאפשר
לכל אזרח אחר במדינה".
קישור: העמדה הרצויה בעיניו של נציג הארגון היא מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית של כלל
אזרחיה על פיה מדינת ישראל היא יהודית וגם מחוייבת לשווין זכויות לאזרחיה הלא יהודיים.
החלטת הממשלה לדבריו לקדם את היישובים הערביים ולאפשר לתושבים לעסוק בתחום
ההייטק באופן שוויוני מבטאת את מחויבותה לשוויון זכויות לאזרחים הלא יהודיים.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ט
באוניברסיטה העברית שוקלים לשנות את שפת הלימוד מעברית לאנגלית בכמה מן המקצועות. יש לכך סיבות מוצדקות: הלימוד באנגלית יתרום להשתלבות בקהילה האקדמית העולמית משום שתתאפשר קליטת מרצים בעלי שם מרחבי העולם, וכך יתחזקו התחרותיות והמצוינות. כמו כן, שערי האוניברסיטה ייפתחו לסטודנטים ממדינות שונות, ולכך יש יתרונות רבים בתחומי הכלכלה, התרבות, המדע, המשפט ועוד. אף שברור שראשי האוניברסיטה אינם מכוונים לכך, המעבר מלימוד בעברית ללימוד באנגלית הוא הפניית גב להיבט חשוב של התחייה הלאומית של העם היהודי. להצבת השפה האנגלית במרכז ולדחיקת התרבות הלאומית של המדינה לשוליים תהיינה השלכות קשות על התרבות בישראל, הן משום מעמדה המיוחד של העברית הן משום היותה נשמתה של התרבות הלאומית. סוגיה זו מעלה את השאלה: האם יש לאקדמיה הישראלית אחריות כלפי החברה הישראלית, ואם כן — מהי? הדמוקרטיה יכולה להתקיים רק אם לאזרחים יש מספיק מידע על הסוגיות המרכזיות בחיי המדינה. אולם הדור הצעיר במדינה עוסק בסוגיות דמוקרטיות אך ורק בשיעורי אזרחות בתיכון ולא אחר כך, וזה כמובן אינו מספיק. אני קורא לאקדמיה להגביר את מעורבותה בשיח הישראלי, להעמיק את הדיון על המורכבות של החברה הישראלית ובעיקר לעסוק בחינוך לקבלת רעיון קיומן המבורך של הזהויות התרבותיות השונות זו מזו ובַ זכּות של כל תרבות לשמר את ייחודה. שיח זה ראוי שיתבסס על שוק רעיונות פורה והוגן, המזמין את הזולת להשתתף בו. האתגר האחר של האקדמיה נוגע לתרבות העם היהודי, שבה לשפה העברית יש מקום של כבוד זה דורות רבים. לדעתי, לאקדמיה יש תפקיד חשוב בעניין זה. כשם שהעברית היא הלשון המשמשת את מוסדות השלטון השונים ובה נכתבים חוקי המדינה ופסיקותיהם של בתי המשפט, כך גם ראוי שהאקדמיה תכיר בחשיבות השפה העברית ותביא אותה לידי ביטוי בתוכנית הלימודים ובתחומי המחקר הרלוונטיים. הנשיא הראשון שלנו, הכימאי חיים ויצמן, אמר בטקס הנחת אבן הפינה של האוניברסיטה העברית: "בעמקי ליבנו נרגיש כי מטרת האוניברסיטה הזאת היא להביע את רוחנו ולהשקיף על פני התבל מנקודת מבטנו אנו". זהו מופת לניסוח רגיש, שאמור לשמש לנו מצפן גם היום: עלינו להשקיף על פני התבל מנקודת מבטנו אנו. )מעובד על פי י', שטרן, "טובין ציבורי שיש לשמור עליו". המכון הישראלי לדמוקרטיה, 23/12/2018(
שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
.14 הצג את עקרון הפלורליזם.
הסבר כיצד עקרון הפלורליזם בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
הצג: עקרון הפלורליזם - עקרון דמוקרטי הקובע כי החברה הדמוקרטית המודרנית מורכבת
מקבוצות רבות ומגוונות המייצגות קשת של דעות. השקפת עולם פלורליסטית מכירה בערך של
מגוון דעות של אנשים או קבוצות ותומכת בקיום וביטוי של מגוון דעות של אנשים או קבוצות
בחברה.
ביסוס: "...לעסוק בחינוך לקבלת רעיון קיומן המבורך של הזהויות התרבותיות השונות זו מזו
ובזכות של כל תרבות לשמר את ייחודה.".
הסבר: עקרון הפלורליזם בא לידי בקטע בקריאתו של הכותב אל האקדמיה שתגביר את
מעורבותה בשיח הישראלי. הכותב קורא לאקדמיה לעסוק בחינוך לקבלת החשיבות של קיום
הזהויות התרבותיות השונות ובחינוך שיאפשר לכל תרבות לשמר את ייחודה. בכך מבקש הכותב
לחזק את עקרון הפלורליזם שעיקרו הכרה בערך של הדעות השונות ותמיכה בקיום וביטוי של
הדעות השונות (ובמקרה זה הזהויות התרבותיות השונות).
שאלון 34281 | חורף תשע"ח
קרא את הקטע שלפניך, וענה על שתיים מן השאלות .15-13 אמנת האו"ם למאבק בגזענות קובעת כי לכל אדם יש זכות שלא להיות קורבן לאפליה על בסיס גזע או שייכות אתנית. יש להדגיש כי המלחמה בגזענות אינה קשורה רק למחויבות לערכים דמוקרטיים, אלא היא גם ערך חשוב בדתות רבות בכלל ובמורשת היהדות בפרט. הכבוד לכל אדם באשר הוא, ולא משנה לאיזה גזע, לאום או מגדר הוא משתייך, הוא ערך בסיסי במסורת היהודית. מסורת זו היא התשתית לדמותה היהודית של מדינת ישראל, והיא באה בה לידי ביטוי נרחב במרחב הציבורי. לכן השמירה על כבוד האדם היא מרכיב חשוב גם בזהות היהודית של מדינת ישראל וגם בזהותה כמדינה דמוקרטית המממשת את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית. המוסר היהודי דורש מאיתנו לנהוג בכבוד כלפי המיעוטים שאינם משתייכים לקבוצות הגדולות והחזקות בחברה ולהימנע מפגיעה בהם ובזכויותיהם. לצערי, בחברה הישראלית יש גזענות וניכור, והתפתחו בה דעות קדומות כלפי כמה קבוצות בחברה. נוצרה אווירה המצדיקה שיפוט של אנשים רק על סמך השתייכותם לקבוצה או למגזר כזה או אחר — דתיים מתנהגים ככה, חילונים אחרת, כל הערבים הם כאלה וכל העולים ממדינה מסוימת הם "אותו הדבר". לדעתי, עלינו להיאבק בתופעות אלה, לנהוג בכבוד כלפי כל המגזרים בחברה הישראלית ולהימנע מפגיעה בהם ובזכויותיהם, במיוחד בחלשים ובקטנים שבהם. עם הקמתה של מדינת ישראל נעשה בה ניסיון להעלים בכור ההיתוך את השונּות, לגשר על הפערים וליצור אחידות בין תושבי המדינה. התפיסה השלטת הייתה שככל שתהיה פחות שונּות — כך יימנעו שסעים בחברה. אולם מדיניות כור ההיתוך לא השיגה את מטרתה. יתר על כן, ניסיון החיים המשותפים שלנו גרם לנו להבין, כיחידים וכחברה, שהשוני הוא שמייחד אותנו. לכן אני סבור שלא את השוני עלינו להעלים כי אם את הדעות הקדומות כלפי אחרים, וכי אנחנו חייבים להתחשב בצורכי האחר ובדעותיו ולהימנע מפגיעה בהם. כך ניצור חברה מוסרית וצודקת יותר וחיים משותפים ויציבים. )מעובד על פי ד' גולדמן, מלחמה בגזענות — שאלה יהודית, אתר ישראל היום, 21 במרס 2017(
שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( עליך לענות על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע
14 הצג את המושג עריצות הרוב.
הסבר כיצד החשש מפני עריצות הרוב בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
הצג: עריצות הרוב - מצב בו הרוב מנצל את כוחו לרעה. לרוב אסור לקבל החלטות שפוגעות
באופן לא סביר בזכויות יסוד, ובמיוחד בזכויות המיעוט.
ביסוס: "המוסר היהודי דורש מאתנו לנהוג בכבוד כלפי המיעוטים שאינם משתייכים לקבוצות
הגדולות והחזקות בחברה ולהימנע מפגיעה בהם ובזכויותיהם...נוצרה אווירה המצדיקה שיפוט
של אנשים רק על סמך השתייכותם לקבוצה או למגזר כזה או אחר...".
הסבר: החשש מפני עריצות הרוב בא לידי ביטוי בקטע, בכך שהכותב טוען שאמנם ישנה מחויבות
ביהדות להימנע מפגיעה במיעוטים, אולם בפועל ישנה אווירה בחברה הישראלית המצדיקה
שיפוט של אנשים על סמך השתייכותם לקבוצה מסוימת, המביאה לפגיעה בזכויותיהם.
שלט לכיתה: עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
















