עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט

5 שאלות בגרות במאגר הנושא | מועדים: קיץ תשפ"ד, חורף תשפ"ג, חורף תש"ף, קיץ תשע"ט, חורף תשע"ח

⚠ בבדיקת נכונות: החומר ההסברי בעמוד זה הוא הרחבה שנוספה לשאלות הבגרות המקוריות, והוא נמצא כעת בבדיקת דיוק מול מקורות רשמיים. אין להסתמך עליו כמקור הוראה עד להשלמת הבדיקה. שאלות הבגרות המקוריות נותרו כפי שהן.
השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה

עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט

שקף 1: עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט
טקסט השקף לקריאה נוחה

עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט

אזרחות | שאלון 34281

מצגת לימוד לבגרות

מפת הנושא

שקף 2: מפת הנושא
טקסט השקף לקריאה נוחה

מפת הנושא

יחידה 1

עקרון הכרעת הרוב

יחידה 2

הגבלות על הכרעת הרוב

יחידה 3

שמירה על זכויות המיעוט

יחידה 4

משמעות הכרעת הרוב

יחידה 5

כשהרוב פוגע

יחידה 6

דוגמאות לאיזון בישראל

יחידה 7

עריצות הרוב - סכנה אמיתית?

יחידה 8

כללי הכרעה בכנסת

עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט

שקף 3: עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט
טקסט השקף לקריאה נוחה

עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט

1

עקרון הכרעת הרוב

ההכרעה בין עמדות נוגדות מתקבלת ברוב: כך מקבלת הכנסת החלטות וכך נבחר השלטון.

העקרון מבטיח יכולת החלטה ומנוף לשינוי שלטון בדרכים שלוות.

2

הגבלות על הכרעת הרוב

שלטון הרוב אינו בלתי מוגבל: הרוב אינו רשאי לפגוע בזכויות יסוד של המיעוט או של הפרט.

ההגנות: חוקי יסוד, שינוי חוקים מסוימים ברוב מיוחד, ביקורת שיפוטית.

3

שמירה על זכויות המיעוט

זכויות המיעוט מוגנות מפני רוב עלול לפגוע בהן: זכויות אדם, חירויות, זכויות קבוצתיות.

האיזון בין הכרעת הרוב לזכויות המיעוט הוא תנאי לדמוקרטיה ליברלית.

עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט - המשך

שקף 4: עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט - המשך
טקסט השקף לקריאה נוחה

עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט - המשך

1

משמעות הכרעת הרוב

הרוב מכריע כי אין דרך אחרת להכריע בין עמדות נוגדות בדרכי שלום.

הרוב אינו צודק תמיד: הכרעת הרוב היא הליך, לא ערובה לאמת או לצדק.

המיעוט חייב לכבד את הכרעת הרוב, והרוב חייב לכבד את זכויות המיעוט.

2

כשהרוב פוגע

רוב עלול להפוך ל"עריצות הרוב": שימוש בכוח המספרי לפגיעה במיעוט.

הדמוקרטיה הליברלית מגבילה את הרוב באמצעות זכויות אדם מוגנות וביקורת שיפוטית.

עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט - המשך

שקף 5: עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט - המשך
טקסט השקף לקריאה נוחה

עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט - המשך

1

דוגמאות לאיזון בישראל

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו: מגן על זכויות גם מפני רוב פרלמנטרי.

חוק יסוד הכנסת: אי-אפשר לשנות את שיטת הבחירות בקלות.

בג"ץ שומר על זכויות מיעוטים גם כשהרוב מעוניין לפגוע בהן.

2

עריצות הרוב - סכנה אמיתית?

דוגמה היסטורית: רוב פרלמנטרי הפך חוקים גזעניים באירופה.

בישראל: דיון ציבורי על הגבלת שימוש ברוב לפגיעה בזכויות מיעוט.

הפתרון הדמוקרטי: הגנה חוקתית על זכויות יסוד מפני שינויי רוב.

עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט - המשך

שקף 6: עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט - המשך
טקסט השקף לקריאה נוחה

עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט - המשך

1

כללי הכרעה בכנסת

רוב רגיל: רוב המצביעים נדרש לרוב ההחלטות.

רוב מיוחד: נדרש לשינוי חוקי יסוד מסוימים (למשל פירוק הכנסת על ידה).

הרוב בכנסת משקף את הכרעת הבוחרים בבחירות.

2

הכרעת הרוב

בדמוקרטיה ההחלטות מתקבלות על פי דעת הרוב, כאשר לכל אזרח קול שווה - ביטוי לעקרון השוויון הפוליטי ולריבונות העם.

עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט - המשך

שקף 7: עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט - המשך
טקסט השקף לקריאה נוחה

עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט - המשך

1

מגבלות על הרוב

הרוב אינו רשאי לפגוע בזכויות היסוד של המיעוט ושל הפרט; זכויות האדם מוגנות מפני הכרעות רוב שרירותיות.

2

מנגנוני הגנה על המיעוט

ביקורת שיפוטית על חוקים, חוקי יסוד, הפרדת רשויות ופלורליזם פוליטי - כולם מגנים על המיעוט מפני שלטון הרוב.

3

ריבונות העם מול זכויות אדם

המתח הדמוקרטי בין הכרעת הרוב (ריבונות העם) לשמירה על זכויות היסוד - בדמוקרטיה מוגבלת זכויות האדם גוברות על הכרעות רוב הפוגעות בהן.

עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט - המשך

שקף 8: עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט - המשך
טקסט השקף לקריאה נוחה

עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט - המשך

מושגי מפתח לחזרה

הכרעת הרוב

מגבלות על הרוב

מנגנוני הגנה על המיעוט

ריבונות העם מול זכויות אדם

הצבעה במליאת הכנסת, 1977

שקף 9: הצבעה במליאת הכנסת, 1977
טקסט השקף לקריאה נוחה

הצבעה במליאת הכנסת, 1977

מה רואים?

צילום שחור-לבן: חברי כנסת יושבים בספסלי המליאה ורבים מהם מרימים יד; נראית שורת שולחנות נוספת בקדמת האולם. לפי תיאור לשכת העיתונות הממשלתית, חברי הליכוד מצביעים בעד מינוי יצחק שמיר ליו"ר הכנסת בפתיחת מושב הכנסת התשיעית (13 ביוני 1977). השקף ממחיש את אופן קבלת ההחלטות בכנסת - בהצבעה ובהכרעת הרוב.

קרדיט: צילום: סער יעקב, לשכת העיתונות הממשלתית, 1977, רישיון CC BY-SA 3.0. מקור: ויקישיתוף קובץ המקור

השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשע"ט

שקף 10: השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשע"ט
טקסט השקף לקריאה נוחה

השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשע"ט

השאלה המקורית

באוניברסיטה העברית שוקלים לשנות את שפת הלימוד מעברית לאנגלית בכמה מן המקצועות. יש לכך סיבות מוצדקות: הלימוד באנגלית יתרום להשתלבות בקהילה האקדמית העולמית משום שתתאפשר קליטת מרצים בעלי שם מרחבי העולם, וכך יתחזקו התחרותיות והמצוינות. כמו כן, שערי האוניברסיטה ייפתחו לסטודנטים ממדינות שונות, ולכך יש יתרונות רבים בתחומי הכלכלה, התרבות, המדע, המשפט ועוד. אף שברור שראשי האוניברסיטה אינם מכוונים לכך, המעבר מלימוד בעברית ללימוד באנגלית הוא הפניית גב להיבט חשוב של התחייה הלאומית של העם היהודי. להצבת השפה האנגלית במרכז ולדחיקת התרבות הלאומית של המדינה לשוליים תהיינה השלכות קשות על התרבות בישראל, הן משום מעמדה המיוחד של העברית הן משום היותה נשמתה של התרבות הלאומית. סוגיה זו מעלה את השאלה: האם יש לאקדמיה הישראלית אחריות כלפי החברה הישראלית, ואם כן — מהי? הדמוקרטיה יכולה להתקיים רק אם לאזרחים יש מספיק מידע על הסוגיות המרכזיות בחיי המדינה. אולם הדור הצעיר במדינה עוסק בסוגיות דמוקרטיות אך ורק בשיעורי אזרחות בתיכון ולא אחר כך, וזה כמובן אינו מספיק. אני קורא לאקדמיה להגביר את מעורבותה בשיח הישראלי, להעמיק את הדיון על המורכבות של החברה הישראלית ובעיקר לעסוק בחינוך לקבלת רעיון קיומן המבורך של הזהויות התרבותיות השונות זו מזו ובַ זכּות של כל תרבות לשמר את ייחודה. שיח זה ראוי שיתבסס על שוק רעיונות פורה והוגן, המזמין את הזולת להשתתף בו. האתגר האחר של האקדמיה נוגע לתרבות העם היהודי, שבה לשפה העברית יש מקום של כבוד זה דורות רבים. לדעתי, לאקדמיה יש תפקיד חשוב בעניין זה. כשם שהעברית היא הלשון המשמשת את מוסדות השלטון השונים ובה נכתבים חוקי המדינה ופסיקותיהם של בתי המשפט, כך גם ראוי שהאקדמיה תכיר בחשיבות השפה העברית ותביא אותה לידי ביטוי בתוכנית הלימודים ובתחומי המחקר הרלוונטיים. הנשיא הראשון שלנו, הכימאי חיים ויצמן, אמר בטקס הנחת אבן הפינה של האוניברסיטה העברית: "בעמקי ליבנו נרגיש כי מטרת האוניברסיטה הזאת היא להביע את רוחנו ולהשקיף על פני התבל מנקודת מבטנו אנו". זהו מופת לניסוח רגיש, שאמור לשמש לנו מצפן גם היום: עלינו להשקיף על פני התבל מנקודת מבטנו אנו. )מעובד על פי י', שטרן, "טובין ציבורי שיש לשמור עליו". המכון הישראלי לדמוקרטיה, 23/12/2018(

השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשע"ט (המשך)

שקף 11: השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשע"ט (המשך)
טקסט השקף לקריאה נוחה

השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 34281 | קיץ תשע"ט (המשך)

השאלה המקורית

שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע.

בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.

.14 הצג את עקרון הפלורליזם.

הסבר כיצד עקרון הפלורליזם בא לידי ביטוי בקטע.

מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | קיץ תשע"ט

שקף 12: מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | קיץ תשע"ט
טקסט השקף לקריאה נוחה

מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 34281 | קיץ תשע"ט

תשובות מוצעות

הצג: עקרון הפלורליזם - עקרון דמוקרטי הקובע כי החברה הדמוקרטית המודרנית מורכבת

מקבוצות רבות ומגוונות המייצגות קשת של דעות. השקפת עולם פלורליסטית מכירה בערך של

מגוון דעות של אנשים או קבוצות ותומכת בקיום וביטוי של מגוון דעות של אנשים או קבוצות

בחברה.

ביסוס: "...לעסוק בחינוך לקבלת רעיון קיומן המבורך של הזהויות התרבותיות השונות זו מזו

ובזכות של כל תרבות לשמר את ייחודה.".

הסבר: עקרון הפלורליזם בא לידי בקטע בקריאתו של הכותב אל האקדמיה שתגביר את

מעורבותה בשיח הישראלי. הכותב קורא לאקדמיה לעסוק בחינוך לקבלת החשיבות של קיום

הזהויות התרבותיות השונות ובחינוך שיאפשר לכל תרבות לשמר את ייחודה. בכך מבקש הכותב

לחזק את עקרון הפלורליזם שעיקרו הכרה בערך של הדעות השונות ותמיכה בקיום וביטוי של

הדעות השונות (ובמקרה זה הזהויות התרבותיות השונות).

התשובות מאוסף לא רשמי ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך.

מה שואלים על זה בבגרות

שקף 13: מה שואלים על זה בבגרות
טקסט השקף לקריאה נוחה

מה שואלים על זה בבגרות

ציון מושג + הצגתו (הגדרה מהלימוד, לא מהקטע)

הסבר תופעה או סיבות בעזרת החומר שלמדתם

ביסוס הטענה בציטוט או התייחסות ישירה לקטע

נימוק עמדה באמצעות מושגים מקצועיים

נושאי המצגת

עקרון הכרעת הרוב

הגבלות על הכרעת הרוב

שמירה על זכויות המיעוט

משמעות הכרעת הרוב

דוגמאות לאיזון בישראל

עריצות הרוב - סכנה אמיתית?

כללי הכרעה בכנסת

מגבלות על הרוב

טעויות נפוצות

שקף 14: טעויות נפוצות
טקסט השקף לקריאה נוחה

טעויות נפוצות

✗ כותבים את ההגדרה (הצג) מתוך הקטע במקום מהחומר שלמדתם - ההגדרה חייבת לבוא מהלימוד.

✗ מציינים את המושג בלי להציג אותו - ציון בלבד לא מספיק.

✗ שוכחים לקשר את ההסבר לקטע עצמו - חובה ציטוט או התייחסות ישירה לקטע.

✗ כותבים תשובה כללית בלי המושגים המקצועיים מהמחוון.

סרטון להבנה

שקף 15: סרטון להבנה
טקסט השקף לקריאה נוחה

סרטון להבנה

לצפייה

צפו בסרטון "האיזון בין הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט" - גם בעמוד הנושא, בלשונית "סרטון".

https://www.youtube.com/watch?v=RBkEoPHjkxc

הסרטון הוא קישור חיצוני (YouTube) ולא נבדק מול תוכן השאלון או מחוון משרד החינוך.

סיכום

שקף 16: סיכום
טקסט השקף לקריאה נוחה

סיכום

עברו שוב על נושאי המצגת, תרגלו במשחקים, ונסו את שאלת הבגרות בעמוד הנושא.

בהצלחה!

תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.

הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.

חידון אמריקאי

משחק התאמה: מושג והגדרה

שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ט
באוניברסיטה העברית שוקלים לשנות את שפת הלימוד מעברית לאנגלית בכמה מן המקצועות. יש לכך סיבות מוצדקות: הלימוד באנגלית יתרום להשתלבות בקהילה האקדמית העולמית משום שתתאפשר קליטת מרצים בעלי שם מרחבי העולם, וכך יתחזקו התחרותיות והמצוינות. כמו כן, שערי האוניברסיטה ייפתחו לסטודנטים ממדינות שונות, ולכך יש יתרונות רבים בתחומי הכלכלה, התרבות, המדע, המשפט ועוד. אף שברור שראשי האוניברסיטה אינם מכוונים לכך, המעבר מלימוד בעברית ללימוד באנגלית הוא הפניית גב להיבט חשוב של התחייה הלאומית של העם היהודי. להצבת השפה האנגלית במרכז ולדחיקת התרבות הלאומית של המדינה לשוליים תהיינה השלכות קשות על התרבות בישראל, הן משום מעמדה המיוחד של העברית הן משום היותה נשמתה של התרבות הלאומית. סוגיה זו מעלה את השאלה: האם יש לאקדמיה הישראלית אחריות כלפי החברה הישראלית, ואם כן — מהי? הדמוקרטיה יכולה להתקיים רק אם לאזרחים יש מספיק מידע על הסוגיות המרכזיות בחיי המדינה. אולם הדור הצעיר במדינה עוסק בסוגיות דמוקרטיות אך ורק בשיעורי אזרחות בתיכון ולא אחר כך, וזה כמובן אינו מספיק. אני קורא לאקדמיה להגביר את מעורבותה בשיח הישראלי, להעמיק את הדיון על המורכבות של החברה הישראלית ובעיקר לעסוק בחינוך לקבלת רעיון קיומן המבורך של הזהויות התרבותיות השונות זו מזו ובַ זכּות של כל תרבות לשמר את ייחודה. שיח זה ראוי שיתבסס על שוק רעיונות פורה והוגן, המזמין את הזולת להשתתף בו. האתגר האחר של האקדמיה נוגע לתרבות העם היהודי, שבה לשפה העברית יש מקום של כבוד זה דורות רבים. לדעתי, לאקדמיה יש תפקיד חשוב בעניין זה. כשם שהעברית היא הלשון המשמשת את מוסדות השלטון השונים ובה נכתבים חוקי המדינה ופסיקותיהם של בתי המשפט, כך גם ראוי שהאקדמיה תכיר בחשיבות השפה העברית ותביא אותה לידי ביטוי בתוכנית הלימודים ובתחומי המחקר הרלוונטיים. הנשיא הראשון שלנו, הכימאי חיים ויצמן, אמר בטקס הנחת אבן הפינה של האוניברסיטה העברית: "בעמקי ליבנו נרגיש כי מטרת האוניברסיטה הזאת היא להביע את רוחנו ולהשקיף על פני התבל מנקודת מבטנו אנו". זהו מופת לניסוח רגיש, שאמור לשמש לנו מצפן גם היום: עלינו להשקיף על פני התבל מנקודת מבטנו אנו. )מעובד על פי י', שטרן, "טובין ציבורי שיש לשמור עליו". המכון הישראלי לדמוקרטיה, 23/12/2018( שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע. .14 הצג את עקרון הפלורליזם. הסבר כיצד עקרון הפלורליזם בא לידי ביטוי בקטע.

כתבו את תשובתכם:

פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
הצג: עקרון הפלורליזם - עקרון דמוקרטי הקובע כי החברה הדמוקרטית המודרנית מורכבת מקבוצות רבות ומגוונות המייצגות קשת של דעות. השקפת עולם פלורליסטית מכירה בערך של מגוון דעות של אנשים או קבוצות ותומכת בקיום וביטוי של מגוון דעות של אנשים או קבוצות בחברה. ביסוס: "...לעסוק בחינוך לקבלת רעיון קיומן המבורך של הזהויות התרבותיות השונות זו מזו ובזכות של כל תרבות לשמר את ייחודה.". הסבר: עקרון הפלורליזם בא לידי בקטע בקריאתו של הכותב אל האקדמיה שתגביר את מעורבותה בשיח הישראלי. הכותב קורא לאקדמיה לעסוק בחינוך לקבלת החשיבות של קיום הזהויות התרבותיות השונות ובחינוך שיאפשר לכל תרבות לשמר את ייחודה. בכך מבקש הכותב לחזק את עקרון הפלורליזם שעיקרו הכרה בערך של הדעות השונות ותמיכה בקיום וביטוי של הדעות השונות (ובמקרה זה הזהויות התרבותיות השונות).
עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט (5 שאלות)
שאלון 34281 | קיץ תשפ"ד
I. הספרייה הלאומית בירושלים עברה לבניין חדש. לקראת הפתיחה לציבור עיצבו בספרייה סמליל (לוגו) חדש והוא הוצג בדף הפייסבוק של המוסד. הסמליל החדש הוא בצבע שחור ואין בו הבלטה של הכיתוב בעברית. הסמליל הזה עורר תגובות רבות בציבור. אזרחים רבים כתבו לספרייה הלאומית שהם מתנגדים לשינוי, ופרסמו בכלי תקשורת את דרישתם להחזיר את הסמליל הישן. לטענת המוחים, צבעי הסמליל הישן היו כחול ולבן, כצבעי הדגל והטלית, והכיתוב בעברית היה בולט, ובכך הובעה חשיבותה של השפה העברית. עקב הביקורת הכריזה ההנהלה הספרייה כי סממני עם ישראל והציונות חיוניים בעיניה ולכן תחזור להשתמש בסמליל הישן. ציינו והציגו את סוג מנגנון הפיקוח והביקורת שבא לידי ביטוי בתגובות על שינוי הסמליל. הסבירו כיצד סוג מנגנון פיקוח וביקורת זה בא לידי ביטוי בקטע. ציינו והציגו את סוג הלאומיות שבא לידי ביטוי בסמליל הישן. הסבירו כיצד סוג לאומיות זה בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
שאלה 1 ציין – זכויות טבעיות. הצג – תפישה מוסרית-פוליטית המתארת זכויות יסוד המוקנות לכל אדם באשר הוא אדם, תיאור הזכויות כטבעיות משמעותו שהן אינן מוענקות ע"י השלטון ואינן תלויות בו. התפישה הדמוקרטית מקבלת עקרון יסוד את אחריות השלטון לשמירה על הזכויות. מקובל למנות בין הזכויות הטבעיות: חיים וביטחון, קניין, חירות, שוויון, כבוד והליך משפטי הוגן. הסבר – ציטוט: "ההצעה להציב מצלמות בגנים עוררה התנגדות של מטפלות וגננות בטענה כי הן לא יוכלו להתנהג בחופשיות כאשר יש מצלמות המתעדות אותן בכל רגע נתון." קישור: ההצעה בקטע להציב מצלמות בגני הילדים על מנת לעקוב אחר הנעשה שם בכל רגע ורגע פוגעת בזכות לפרטיות שהיא חלק מהזכות לכבוד משום שיש חדירה לפרטיותן של הגננות והמטפלות. הזכות לכבוד (נגזרת ממנה הזכות לפרטיות) נמנית בין הזכויות הטבעיות ולכן סוג הזכויות בקטע הוא זכויות טבעיות. שאלה 2 ציין – עיקרון דמוקרטי הכרעת הרוב. הצג – עקרון דמוקרטי הקובע שמתוך כמה אפשרויות, נבחרת זו בה תומכים מרבית המצביעים. יחד עם זאת, אסור לרוב לקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר או בלתי מוצדק בזכויות יסוד, ובמיוחד בזכויות המיעוט. הסבר – ציטוט: "על פי אחד מסעיפי הצעת החוק, נקבע כי כדי להתקין מצלמות בגן מסוים, תידרש תמיכה של לפחות 70% מן ההורים של ילדי אותו הגן." קישור: מקטע ניתן להבין שאחד מסעיפי החוק קובע כי כדי להתקין מצלמה בגן מסוים תידרש תמיכה של לפחות 70% מההורים, כלומר רוב ההורים צריכים לתמוך בהחלטה להציב מצלמות ומכן שמדובר בעקרון (הדמוקרטי) הכרעת הרוב.
שאלון 34281 | חורף תשפ"ג
4. הציגו את סוג הזכויות: זכויות קבוצתיות-תרבותיות (זכויות מיעוט).
פתרון מהמסמך
4. זכויות קבוצתיות – תרבותיות: זכויות שמדינה דמוקרטית יכולה להעניק לקבוצות אתניות המהוות מיעוט בשטחה. הזכויות מקנות למיעוטים אפשרות לבטא את הייחודיות שלהן בצורה חופשית במסגרת החוק. דוגמאות לזכויות מיעוטים יכולות להיות: זכות לפולחן, זכות להקמת מערכת חינוך ייחודית, זכות לייצוג פוליטי וכן הכרה בשפת המיעוט כשפה רשמית במדינה.
שאלון 34281 | חורף תש"ף
.17 בשנה האחרונה החליטה הממשלה להקצות תקציב של עשרים מיליון שקלים לקידום תעשיית ההייטק ביישובים ערביים. נציג של ארגון הפועל לקידום תעשיית ההייטק ביישובים ערביים בירך על ההחלטה ואמר כי זוהי החלטה ראויה של הממשלה. לדבריו, החלטה זו מבטאת את מחויבותה של מדינת ישראל היהודית לקדם את היישובים הערביים ולאפשר לתושביהם לעסוק בתחום ההייטק באופן שוויוני — כפי שמתאפשר לכל אזרח אחר במדינה. — ציין והצג את העמדה )החלום( הרצויה בעיניו של נציג הארגון בנוגע לזהות הלאומית הרצויה של מדינת ישראל. הסבר כיצד עמדה זו באה לידי ביטוי בקטע
פתרון מהמסמך
ציין: מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית של כלל אזרחיה. הצג: הגישה השלטת בישראל ולפיה מדינת ישראל היא מדינת לאום של העם היהודי המזוהה עם היהודים בארץ ובתפוצות אך גם מחוייבת לשיוויון זכויות לאזרחיה הלא היהודים. הסבר: ציטוט: "לדבריו, החלטה זו מבטאת את מחויבותה של מדינת ישראל היהודית לקדם את היישובים הערביים ולאפשר לתושביהם לעסוק בתחום ההייטק באופן שיוויוני- כפי שמתאפשר לכל אזרח אחר במדינה". קישור: העמדה הרצויה בעיניו של נציג הארגון היא מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית של כלל אזרחיה על פיה מדינת ישראל היא יהודית וגם מחוייבת לשווין זכויות לאזרחיה הלא יהודיים. החלטת הממשלה לדבריו לקדם את היישובים הערביים ולאפשר לתושבים לעסוק בתחום ההייטק באופן שוויוני מבטאת את מחויבותה לשוויון זכויות לאזרחים הלא יהודיים.
שאלון 34281 | קיץ תשע"ט
באוניברסיטה העברית שוקלים לשנות את שפת הלימוד מעברית לאנגלית בכמה מן המקצועות. יש לכך סיבות מוצדקות: הלימוד באנגלית יתרום להשתלבות בקהילה האקדמית העולמית משום שתתאפשר קליטת מרצים בעלי שם מרחבי העולם, וכך יתחזקו התחרותיות והמצוינות. כמו כן, שערי האוניברסיטה ייפתחו לסטודנטים ממדינות שונות, ולכך יש יתרונות רבים בתחומי הכלכלה, התרבות, המדע, המשפט ועוד. אף שברור שראשי האוניברסיטה אינם מכוונים לכך, המעבר מלימוד בעברית ללימוד באנגלית הוא הפניית גב להיבט חשוב של התחייה הלאומית של העם היהודי. להצבת השפה האנגלית במרכז ולדחיקת התרבות הלאומית של המדינה לשוליים תהיינה השלכות קשות על התרבות בישראל, הן משום מעמדה המיוחד של העברית הן משום היותה נשמתה של התרבות הלאומית. סוגיה זו מעלה את השאלה: האם יש לאקדמיה הישראלית אחריות כלפי החברה הישראלית, ואם כן — מהי? הדמוקרטיה יכולה להתקיים רק אם לאזרחים יש מספיק מידע על הסוגיות המרכזיות בחיי המדינה. אולם הדור הצעיר במדינה עוסק בסוגיות דמוקרטיות אך ורק בשיעורי אזרחות בתיכון ולא אחר כך, וזה כמובן אינו מספיק. אני קורא לאקדמיה להגביר את מעורבותה בשיח הישראלי, להעמיק את הדיון על המורכבות של החברה הישראלית ובעיקר לעסוק בחינוך לקבלת רעיון קיומן המבורך של הזהויות התרבותיות השונות זו מזו ובַ זכּות של כל תרבות לשמר את ייחודה. שיח זה ראוי שיתבסס על שוק רעיונות פורה והוגן, המזמין את הזולת להשתתף בו. האתגר האחר של האקדמיה נוגע לתרבות העם היהודי, שבה לשפה העברית יש מקום של כבוד זה דורות רבים. לדעתי, לאקדמיה יש תפקיד חשוב בעניין זה. כשם שהעברית היא הלשון המשמשת את מוסדות השלטון השונים ובה נכתבים חוקי המדינה ופסיקותיהם של בתי המשפט, כך גם ראוי שהאקדמיה תכיר בחשיבות השפה העברית ותביא אותה לידי ביטוי בתוכנית הלימודים ובתחומי המחקר הרלוונטיים. הנשיא הראשון שלנו, הכימאי חיים ויצמן, אמר בטקס הנחת אבן הפינה של האוניברסיטה העברית: "בעמקי ליבנו נרגיש כי מטרת האוניברסיטה הזאת היא להביע את רוחנו ולהשקיף על פני התבל מנקודת מבטנו אנו". זהו מופת לניסוח רגיש, שאמור לשמש לנו מצפן גם היום: עלינו להשקיף על פני התבל מנקודת מבטנו אנו. )מעובד על פי י', שטרן, "טובין ציבורי שיש לשמור עליו". המכון הישראלי לדמוקרטיה, 23/12/2018( שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( ענה על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע. .14 הצג את עקרון הפלורליזם. הסבר כיצד עקרון הפלורליזם בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
הצג: עקרון הפלורליזם - עקרון דמוקרטי הקובע כי החברה הדמוקרטית המודרנית מורכבת מקבוצות רבות ומגוונות המייצגות קשת של דעות. השקפת עולם פלורליסטית מכירה בערך של מגוון דעות של אנשים או קבוצות ותומכת בקיום וביטוי של מגוון דעות של אנשים או קבוצות בחברה. ביסוס: "...לעסוק בחינוך לקבלת רעיון קיומן המבורך של הזהויות התרבותיות השונות זו מזו ובזכות של כל תרבות לשמר את ייחודה.". הסבר: עקרון הפלורליזם בא לידי בקטע בקריאתו של הכותב אל האקדמיה שתגביר את מעורבותה בשיח הישראלי. הכותב קורא לאקדמיה לעסוק בחינוך לקבלת החשיבות של קיום הזהויות התרבותיות השונות ובחינוך שיאפשר לכל תרבות לשמר את ייחודה. בכך מבקש הכותב לחזק את עקרון הפלורליזם שעיקרו הכרה בערך של הדעות השונות ותמיכה בקיום וביטוי של הדעות השונות (ובמקרה זה הזהויות התרבותיות השונות).
שאלון 34281 | חורף תשע"ח
קרא את הקטע שלפניך, וענה על שתיים מן השאלות .15-13 אמנת האו"ם למאבק בגזענות קובעת כי לכל אדם יש זכות שלא להיות קורבן לאפליה על בסיס גזע או שייכות אתנית. יש להדגיש כי המלחמה בגזענות אינה קשורה רק למחויבות לערכים דמוקרטיים, אלא היא גם ערך חשוב בדתות רבות בכלל ובמורשת היהדות בפרט. הכבוד לכל אדם באשר הוא, ולא משנה לאיזה גזע, לאום או מגדר הוא משתייך, הוא ערך בסיסי במסורת היהודית. מסורת זו היא התשתית לדמותה היהודית של מדינת ישראל, והיא באה בה לידי ביטוי נרחב במרחב הציבורי. לכן השמירה על כבוד האדם היא מרכיב חשוב גם בזהות היהודית של מדינת ישראל וגם בזהותה כמדינה דמוקרטית המממשת את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית. המוסר היהודי דורש מאיתנו לנהוג בכבוד כלפי המיעוטים שאינם משתייכים לקבוצות הגדולות והחזקות בחברה ולהימנע מפגיעה בהם ובזכויותיהם. לצערי, בחברה הישראלית יש גזענות וניכור, והתפתחו בה דעות קדומות כלפי כמה קבוצות בחברה. נוצרה אווירה המצדיקה שיפוט של אנשים רק על סמך השתייכותם לקבוצה או למגזר כזה או אחר — דתיים מתנהגים ככה, חילונים אחרת, כל הערבים הם כאלה וכל העולים ממדינה מסוימת הם "אותו הדבר". לדעתי, עלינו להיאבק בתופעות אלה, לנהוג בכבוד כלפי כל המגזרים בחברה הישראלית ולהימנע מפגיעה בהם ובזכויותיהם, במיוחד בחלשים ובקטנים שבהם. עם הקמתה של מדינת ישראל נעשה בה ניסיון להעלים בכור ההיתוך את השונּות, לגשר על הפערים וליצור אחידות בין תושבי המדינה. התפיסה השלטת הייתה שככל שתהיה פחות שונּות — כך יימנעו שסעים בחברה. אולם מדיניות כור ההיתוך לא השיגה את מטרתה. יתר על כן, ניסיון החיים המשותפים שלנו גרם לנו להבין, כיחידים וכחברה, שהשוני הוא שמייחד אותנו. לכן אני סבור שלא את השוני עלינו להעלים כי אם את הדעות הקדומות כלפי אחרים, וכי אנחנו חייבים להתחשב בצורכי האחר ובדעותיו ולהימנע מפגיעה בהם. כך ניצור חברה מוסרית וצודקת יותר וחיים משותפים ויציבים. )מעובד על פי ד' גולדמן, מלחמה בגזענות — שאלה יהודית, אתר ישראל היום, 21 במרס 2017( שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה )הצגת מושג( עליך לענות על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע. בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע 14 הצג את המושג עריצות הרוב. הסבר כיצד החשש מפני עריצות הרוב בא לידי ביטוי בקטע.
פתרון מהמסמך
הצג: עריצות הרוב - מצב בו הרוב מנצל את כוחו לרעה. לרוב אסור לקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר בזכויות יסוד, ובמיוחד בזכויות המיעוט. ביסוס: "המוסר היהודי דורש מאתנו לנהוג בכבוד כלפי המיעוטים שאינם משתייכים לקבוצות הגדולות והחזקות בחברה ולהימנע מפגיעה בהם ובזכויותיהם...נוצרה אווירה המצדיקה שיפוט של אנשים רק על סמך השתייכותם לקבוצה או למגזר כזה או אחר...". הסבר: החשש מפני עריצות הרוב בא לידי ביטוי בקטע, בכך שהכותב טוען שאמנם ישנה מחויבות ביהדות להימנע מפגיעה במיעוטים, אולם בפועל ישנה אווירה בחברה הישראלית המצדיקה שיפוט של אנשים על סמך השתייכותם לקבוצה מסוימת, המביאה לפגיעה בזכויותיהם.

שלט לכיתה: עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט

השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.

שלט לימוד: עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט