השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
מלחמת העולם השנייה והשואה - רקע, נאציזם ואידאולוגיה
מפת הנושא
נאציזם – אידאולוגיה ומעשה
האידיאולוגיה הנאצית – תמונת עולם שלמה
מרחב מחיה ("העיקרון")
פגיעה בהנהגה ובשכבות האינטליגנצייה של העמים הסלאבים
תורת הגזע
הצעדים השונים שננקטו לביצוע "הפתרון הסופי"
האידיאולוגיה הנאצית ומימושה
עיקרון הפולק – עליונות ואחדות האומה. הביטוי בתרשים
עיקרון המנהיג – ציות ללא עוררין למנהיג. הביטוי בתרשים
עיקרון המנהיג – ציות ללא עוררין למנהיג. הביטוי בתרשים - המשך
התנגדות לדמוקרטיה ולקומוניזם
ביסוס המשטר הנאצי (1935-1933)
זהות הדובר והנמענים
בניית הדיקטטורה ב־1933: צעדים מרכזיים
האידאולוגיה הנאצית, הגטאות
1933: מה עשה כל צעד
דימוי היהודי באנטישמיות הנאצית
בת המושל הנאצי מתמקדת בתיאור המחלות והלכלוך בגטו
היא מדגישה במכתב את הניגוד בין מראות הגטו ובין העצרת
החדרת דימוי זה למערכת החינוך
פנייה לרגשות ההמונים
המהלך
תרשים סימוני האסירים במחנות הריכוז הנאציים
צלומים מגטו ורשה וגטו לודז'
תעודת סיום בית ספר בגטו לודז'
גרף ההגירה היהודית מגרמניה, 1933–1938
קריקטורה על יהודי ברית המועצות (חלון עם הכיתוב CCCP)
קריקטורה אנטי־נאצית: "Olympic Games in Berlin", 1935
מקור 1: טקסט על אולימפיאדת ברלין 1936
האידיאולוגיה הנאצית והתפיסה הטוטליטרית – לדיון
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
מוקדי האידיאולוגיה הנאצית ושאלת הדיון: אשנב 2027, פרק 2, משרד החינוך. אין בכך הצגה של כל נושאי התכנית.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
ציר זמן
זיהוי תמונות מהשאלון
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
1. מראשית המשטר הנאצי ועד נפילתו
א. לפניכם שני קטעי מקור שנכתבו בגרמניה במהלך השנה הראשונה של המשטר הנאצי.
על פי מה שלמדתם, הציגו צעד אחד שנקטו הנאצים בשנת 1933, והסבירו כיצד סייע צעד זה לבניית המשטר הנאצי.
הציגו הבדל אחד בין שני קטעי המקור 1–2 בתיאור ההשפעה של המשטר הנאצי על החברה בגרמניה, והסבירו שתי סיבות להבדל שהצגתם. (18 נקודות)
מקור 1 – פורסם בעיתון מקומי באזור דרום גרמניה, בספטמבר 1933.
כבר אין מדברים מתוך פליאה ותימהון על כל דבר שעושה היטלר שלנו... מאז נטל את ההיסטוריה לידיו, הכול פועל... ויש עבודה מאז החל היטלר לטפל בדבר. סוף סוף קורים דברים. אבל הטוב ביותר הוא שכולם משתדלים לעזור ביצירת עבודה. כך צריך להיות, כך נוציא את העגלה מן הבוץ. העיפו נא מבט בכיכר היטלר. יש שם כל כך הרבה בנייה והלמות פטישים, שזה תענוג. אחזור ואומר: אני יכול רק להתפעל. מי היה יכול לחשוב שגינזבורג [עיר בגרמניה] תזכה בנמל על הדנובה? אני אומר לכם, הא! רק תסתכלו על גשר הרכבת החדש. לכך ייקרא כלכלת העם...
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
מקור 2 – מיומנו של ויקטור קלמפרר, פרופסור גרמני ממוצא יהודי.
30 במארס 1933, יום חמישי
[...] במשך היום פורסמה הכרזת החרם של הנאציונל־סוציאליסטים. אנחנו בני ערובה. התחושה הכללית היא ששלטון האימים הזה לא יוכל להימשך זמן רב אבל יקבור אותנו במפלתו [...] דֶמְבֶּר תיאר לנו את ההשלכות העסקיות: הבורסה, נזקים לתעשייה הנוצרית - ועל כל זה נשלם "אנחנו" [יהודי גרמניה] בדמנו.
31 במארס 1933, יום שישי בערב
ייאוש הולך וגובר. החרם מתחיל מחר. מודעות צהובות, שומרים. הוראה לשלם לעובדים נוצרים שתי משכורות ולפטר את היהודים.
7 באפריל 1933, יום שישי בבוקר
[...] איש אינו מעז לכתוב מכתבים, איש אינו מעז לטלפן, אנחנו מבקרים זה את זה ושוקלים את סיכויינו. היועץ בלשכת השר אמר כך, אַחֵר אמר כך. זה היה יכול לעודד אותנו, אבל איש אינו יודע אם היועץ בעל הדעה המעודדת יישאר בעמדת כוח, אם יש לו בכלל עמדת כוח וכו'. אפילו חיות אינן חסרות זכויות ורדופות יותר [מאיתנו]. אתמול כתב לי אלברט הירש מפרנקפורט: "מושעה" אחרי שלוש־עשרה שנות עבודה. אין לדעת ממה יחיה.
20 באפריל 1933, יום חמישי בערב
האם זו השפעת התעמולה האדירה - רדיו, עיתונים, דגלים, כל הזמן חגים חדשים (היום יום חג לאומי, יום הולדתו של הפיהרר אדולף)? או שמא הפחד הכנוע והרעד שמסביב? [...] שלשום ראינו (ושמענו) בסרט איך היטלר מנהל את המפגנים הגדולים שלו: המוני אנשי הס"א לפניו, לפני בימתו חצי תריסר מיקרופונים המפיצים את דבריו ל־600,000 אנשי ס"א בכל הרייך השלישי - רואים את כוחו הכול יכול ונכנעים. וכל הזמן השיר של הורסט וֶסֶל [המנון המפלגה הנאצית], והכול מצייתים.
ב.
הסבירו את עקרונות האידאולוגיה שהנחו את רעיון "הסדר החדש" שהנאצים שאפו להגשים באירופה.
בחרו מספר הלימוד מקור שבו הכישלון של המשטר הנאצי להגשים את רעיון "הסדר החדש" בא לידי ביטוי, והסבירו כיצד כישלון זה בא לידי ביטוי במקור שבחרתם. (16 נקודות)
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
1. מראשית המשטר הנאצי ועד נפילתו
א. צעדים שנקטו הנאצים בשנת 1933 וכיצד סייעו לבניית המשטר הנאצי:
פרסום הצו להגנת העם והמדינה – אסר על קיומן של אספות פוליטיות.
שרפת הרייכסטאג – שימשה אמתלה לרדיפת הקומוניסטים (שהואשמו במעשה), ולהוצאת צווים ותקנות שאפשרו למשטר להפעיל טרור נגד אזרחים ולבטל חירויות יסוד.
פרסום הצו נגד מעשי אלימות קומוניסטיים המסכנים את המדינה – גרם שהמפלגה הקומוניסטית תהיה בלתי חוקית ואפשר לרדוף את חבריה; מנהיגים ופעילים רבים של המפלגה נעצרו ונכלאו במחנות ריכוז; נכסי המפלגה הוחרמו.
ביטול המפלגות והאיגודים המקצועיים – מניעת יריבות פוליטית.
חוק הפקידות – פיטורין ממשרות ממשלתיות של כל מי שנחשב בלתי נאמן לרעיונות הנאציים; החדרת אנשי אס־אה ואס־אס למערכות הביורוקרטיה והשתלטות של נאמני המפלגה הנאצית על הפקידות הממלכתית; יצירת מקומות עבודה לנאמני המשטר.
חוק ההסמכה
על פי החוק הופקעה סמכות החקיקה מידי הרייכסטג. הרייכסטג נעשה חותמת גומי של החלטות הממשלה.
החוק העניק להיטלר סמכות לחוקק חוקים בניגוד לחוקה, ולפעול למעשה ללא הגבלות חוקיות.
החוק להגנת אחדות המפלגה והרייך – התיר את קיומה של מפלגה אחת בלבד – המפלגה הנאצית; חיסל את האפשרות של החלפת ממשלה בדרכי שלום ואת האפשרות של יריבות פוליטית.
הפצת תעמולה אנטישמית – הטמעת הדימוי השלילי של היהודים בתודעת הקהל הרחב בגרמניה.
עצרות, תהלוכות ומצעדים – גיוס ההמונים לתמיכה במשטר ובאידאולוגיה שלו.
הקמת מחנות ריכוז – שנשלחו אליהם מי שסווגו מתנגדי המשטר.
תוכנית ארבע השנים – ייזום עבודות ציבוריות והעסקת מובטלים רבים.
הבדלים בין קטעי המקור בתיאור ההשפעה של המשטר הנאצי על החברה בגרמניה:
ההשפעה על הכלכלה – במקור 1 מתוארת תרומת המשטר לצמיחה הכלכלית, לתעסוקה ולפיתוח של גרמניה. במקור 2 מתואר הנזק שנגרם לכלכלת גרמניה (לעסקים, לבורסה, לתעשייה הנוצרית) והפגיעה הכלכלית ביהודים.
ההשפעה על הלכי הרוח – במקור 1 פעולות המשטר הנאצי מעוררות התלהבות ותחושה של אחדות, ומפיחות תקווה ואופטימיות בנוגע לעתיד של גרמניה. במקור 2 מתואר משטר שמטיל אימה, משתמש בתעמולה ובהפגנת כוח כדי לכפות ציות, לעורר פחד, שיתוק וחשדנות ולהכניע את ההמונים.
סיבות להבדל:
היכן נכתב: מקור 1 – פורסם בעיתון מקומי גרמני בתקופה שבה המשטר הנאצי בגרמניה השתמש בעיתונות לצורכי תעמולה, והפעיל עליה צנזורה. מקור 2 – נכתב ביומן אישי, ולכן לא היה חשוף לצנזורה ופורסם כעבור שנים רבות.
זהות הכותב: מקור 1 – גרמני ארי שכתב עבור קהל גרמני ארי. על פי דבריו הוא תומך במשטר הנאצי, או משתדל להישמע כך. מקור 2 – גרמני ממוצא יהודי שהמשטר סימן אותו ורודף אותו.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 92–95, 98–105; לילך, עמ' 123–136; מט"ח, עמ' 116–135; רכס, עמ' 119–128, 131–134; שזר, עמ' 106–117.
ב. עקרונות האידאולוגיה שהנחו את רעיון "הסדר החדש" שהנאצים שאפו להגשים באירופה:
עקרון "מרחב מחיה" – הבטחת מרחב מחיה לגזע הארי על חשבון גזעים אחרים.
תורת הגזע הנאצית – כינון הייררכייה של גזעים ברחבי הרייך השלישי, בראשה גזע האדונים הארים, ניצול העמים שדורגו נחותים לצורכי הרייך, לצוענים וליהודים אין זכות קיום.
מקור מספר הלימוד שבו בא לידי ביטוי הכישלון של המשטר הנאצי להגשים את רעיון "הסדר החדש":
התלמיד צריך לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הכישלון של המשטר הנאצי להגשים את חזון "הסדר החדש" בא לידי ביטוי במקור.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 274–275, 278, 326, 330, 336, 344, 350, 354–355; לילך, עמ' 288, 326, 330, 332, 334, 340–341; מט"ח, עמ' 239, 284–286, 289–291, 296, 300, 305–308; רכס, עמ' 247, 259, 329, 332, 346; שזר, עמ' 301, 304, 311, 313–314, 324, 351, 355, 358–363, 367, 375.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
1. ביסוס המשטר הנאצי ומדיניות הנאצים כלפי היהודים
א.
לחקיקה הייתה השפעה רבה על תהליך הפיכתה של גרמניה ממדינה דמוקרטית למדינה נאצית טוטליטרית. הסבר טענה זו ובסס אותה באמצעות שתי דוגמאות.
בחר מקור מספר הלימוד שבו באה לידי ביטוי ההשפעה של תחום נוסף (טרור, תעמולה, חינוך) על תהליך הפיכתה של גרמניה למדינה נאצית טוטליטרית, והסבר כיצד באה לידי ביטוי השפעה זו במקור שבחרת.
(18 נקודות)
ב. הצג הבדל אחד בין המדיניות של הנאצים כלפי היהודים בפולין בתקופה שעד הקמת הגטאות ובין המדיניות שלהם כלפי היהודים בגרמניה בתקופה שעד פרוץ המלחמה.
הסבר סיבה אחת להבדל זה.
(16 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
1. ביסוס המשטר הנאצי ומדיניות הנאצים כלפי היהודים
א. לחקיקה הייתה השפעה רבה על תהליך המעבר של גרמניה ממדינה דמוקרטית למדינה נאצית טוטליטרית:
הסבר הטענה
החקיקה נתנה תוקף חוקי לצעדים האנטי־דמוקרטיים שנקט המשטר הנאצי. היא נתנה למשטר כסות של לגיטימיות בדעת הקהל ואיפשרה לרכוש את הזדהות הציבור הגרמני עם מדיניותו.
החקיקה הענפה שיזם המשטר הנאצי אפשרה לו לקדם את מטרותיו באורח מסודר, שיטתי וקפדני ובנתה מציאות חדשה שהפכה את גרמניה למדינה טוטליטרית.
החקיקה אפשרה להנהגה הנאצית לכפות את רצונה ומטרותיה על כל מנגנוני השלטון והאכיפה בגרמניה. היא אפשרה לרתום את כל הפקידות הממשלתית שראתה עצמה כפופה לחוק, לביצוע המדיניות הנאצית.
החקיקה אפשרה למשטר הנאצי לטעון כלפי חוץ, כלפי דעת הקהל בעולם, שהצעדים האנטי־דמוקרטיים שנקט הם חוקיים ומגובים על ידי החלטת הרוב.
החקיקה אפשרה את ביטול חירויות הפרט, סילוק מוקדי כוח מתחרים (מפלגות מתחרות, האיגודים המקצועיים, הכנסיות), העניקה להיטלר סמכויות שלטון בלעדיות, והפכה את המדיניות הגזענית האנטישמית לחוקית ורשמית.
ביסוס הטענה באמצעות דוגמאות
חוק ההסמכה
החוק ביטל את המהות של שלטון העם – נציגי העם ברייכסטאג לא יכלו יותר לחוקק חוקים, למנוע שינויים בחוקה, לפקח על מדיניות הרשות המבצעת באמצעות פיקוח על התקציב.
עם העברת סמכויות החקיקה לידי הרשות המבצעת בוטל עיקרון הפרדת הרשויות.
החוק העניק להיטלר סמכות לחוקק חוקים מנוגדים לחוקה.
הרייכסטאג נעשה חותמת גומי של החלטות הממשלה.
החוק להגנת אחדות המפלגה והרייך (1933) – התיר את קיומה של מפלגה אחת בלבד – המפלגה הנאצית; חיסל את האפשרות של החלפת ממשלה בדרכי שלום ואת האפשרות של יריבות פוליטית.
החוק לשיקום הרייך (1934) – ביטול סמכויות הפרלמנטים המקומיים.
איחוד משרת הנשיא עם הקנצלר (1934) – היטלר הפך לשליט יחיד כל יכול.
חוק הפקידות – פיטורין ממשרות ממשלתיות של כל מי שנחשב בלתי נאמן לרעיונות הנאציים; החדרת אנשי אס־אה ואס־אס למערכות הבירוקרטיה והשתלטות של נאמני המפלגה הנאצית על הפקידות הממלכתית.
חוקי נירנברג (1935) – קביעת אזרחותו של האדם על פי גזעו; השלטון יכול לשלול אזרחות כראות עיניו.
שים לב: יש דוגמאות רבות נוספות לחוקים שנחקקו בתקופת המעבר של גרמניה למדינה נאצית טוטליטרית.
מקור מספר הלימוד שבו באה לידי ביטוי ההשפעה של תחום נוסף על תהליך הפיכתה של גרמניה למדינה נאצית טוטליטרית:
התלמיד צריך לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד ההשפעה של התחום הנוסף שבחר (טרור, תעמולה, חינוך) על תהליך הפיכתה של גרמניה למדינה נאצית טוטליטרית באה לידי ביטוי במקור.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 91–102, 105–107; לילך, עמ' 123–133, 136, 144–146; מט"ח, עמ' 114–119, 124–136; רכס, עמ' 119–130, 134–137; שזר, עמ' 107–110, 113–117.
ב. הבדלים בין המדיניות של הנאצים כלפי היהודים בפולין בתקופה שעד הקמת הגטאות, ובין המדיניות שלהם כלפי היהודים בגרמניה בתקופה שעד פרוץ המלחמה:
בפולין – הצעדים השונים נגד היהודים ננקטו מייד עם הכיבוש במשך תקופה קצרה של כמה חודשים.
בגרמניה – הייתה הדרגתיות בצעדים. תקופות של רגיעה ותקופות של הסלמה במשך חמש שנים.
בפולין – הופעלה מן ההתחלה אלימות גלויה, אכזרית ופומבית כלפי היהודים: השפלת יהודים ברחובות, פגיעה פיזית, חטיפות, הרג ספונטני.
בגרמניה – הנאצים התמקדו בשנים הראשונות בתעמולה ובחקיקה נגד היהודים ורק לאחר מכן יזמו אלימות פיזית מאורגנת ופומבית (ליל הבדולח, 1938).
בפולין – היהודים סומנו באופן בולט וחויבו לענוד סרט לבן ועליו מגן דוד או טלאי צהוב עוד בימים הראשונים של הכיבוש.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
בגרמניה – היהודים נדרשו להוסיף את האות J בדרכון, רק ב־1938.
בפולין – המדיניות ננקטה נגד כל היהודים ללא הבחנה.
בגרמניה – הייתה הבחנה. בשנים הראשונות התחשבו ביהודים שהתגייסו לצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה.
סיבות להבדלים:
הצעדים הקשים המיידיים שנקט היטלר בפולין נועדו להרתיע את האוכלוסייה הפולנית, ואילו בגרמניה הוא רצה לגייס את האוכלוסייה ולקבל את תמיכתה ולכן פעל בהדרגתיות.
המספר הגדול של היהודים בפולין זירז נקיטת צעדים חדשים.
המראה המסורתי של יהודי פולין תאם את הדימוי היהודי בתעמולה הנאצית, ועודד נקיטת אלימות נגדם.
אווירת המלחמה עודדה אלימות.
הריחוק של פולין מדעת הקהל במערב אִפשר להתיר את הרסן.
פולין נחשבה בעיני הגרמנים מדינה נחותה מבחינה גזעית ולכן הם יכלו לעשות בה ככל העולה על רוחם.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 92, 95–99, 103, 108–109, 183, 192–183; לילך, עמ' 134–151, 184–189; מט"ח, עמ' 158–166, 189–194; רכס, עמ' 133–141, 189–205; שזר, עמ' 112–123, 163–174.
נאציזם – אידאולוגיה ומעשה (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ב
1. נאציזם – אידאולוגיה ומעשה
א.
מדוע התנגדו הנאצים לרעיונות הדמוקרטיה? הבא בתשובתך שני נימוקים.
בחר מספר הלימוד מקור המדגים אחד מן הצעדים של הנאצים לביטול הדמוקרטיה בגרמניה, והסבר כיצד הפגיעה בדמוקרטיה באה לידי ביטוי במקור שבחרת.
(17 נקודות)
ב. לפניך קטע מן הספר "היטלר: דיוקנו של לא־איש" שכתב ההיסטוריון יואכים פסט.
הקאנצלר [היטלר] התעלם מלעג ומקלס [בוז], ולא חישב חשבונות בדורות כי אם באלפי שנים: הוא רצה למחוק לא רק את חוזה ורסאי ואת תשישות כוחה של גרמניה [...] היטלר הציב לעצמו מטרה נשגבה מכל אשר ראה העולם מעודו: קיסרות המשתרעת מן האוקיינוס האטלנטי עד הרי אורל. [...]
גזע האדונים הטהור שלו, הקם לתפוס את המקום המגיע לו, יילחם על הקיסרות הזאת ויזכה בה. כלום יקומו נגדו ארצות אחרות? הוא ימחץ אותן. האם יש עמים שמיקומם מנוגד לתוכניותיו? הוא יושיב אותם במקומות אחרים. אם אין הגזעים תואמים את הדימוי שלו, הוא ינפה, ישביח, יחסל, עד שתתאים המציאות לתפיסתו.
הסבר כיצד באים לידי ביטוי בקטע שני עקרונות של רעיון "הסדר החדש".
על פי מה שלמדת, הבא דוגמה לצעדים שנקט המשטר הנאצי בזמן מלחמת העולם השנייה כדי לממש כל אחד מן העקרונות שהסברת (סך הכל – שתי דוגמאות).
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
1. נאציזם – אידאולוגיה ומעשה
א. מדוע התנגדו הנאצים לרעיונות הדמוקרטיה:
הערכים והרעיונות שבבסיס הדמוקרטיה עומדים בסתירה לאידאולוגיה הנאצית: עקרון תורת הגזע, עקרון המנהיג, עקרון הפולק, עקרון האנטישמיות...
על פי האידאולוגיה הנאצית הפרט נועד לשרת את המדינה, את העם ואת המנהיג, ואילו על פי התפיסה הדמוקרטית המדינה נועדה לשרת את האדם ולסייע לו לממש את יכולותיו.
על פי האידאולוגיה הנאצית צורכי האומה וחיזוקה עומדים מעל כל זכות של יחיד, ואילו בדמוקרטיה זכויות האדם הן ערך יסודי וטבעי ואין לשלטון זכות לפגוע בהן.
על פי האידאולוגיה הנאצית הפיחרר הוא כל יכול. הוא מכריע ומקבל החלטות בעבור העם, ואילו בדמוקרטיה הכרעת הרוב היא אמצעי מרכזי לקבלת החלטות.
באידאולוגיה הנאצית המנהיג (הפיחרר) קובע את החוק, ואילו בדמוקרטיה קובעים נציגי העם (האספה המחוקקת, הפרלמנט).
באידאולוגיה הנאצית יש הייררכיה של גזעים, ואילו בדמוקרטיה כולם שווים.
מקור מספר הלימוד:
התלמיד צריך לבחור מקור מספר הלימוד המדגים אחד מן הצעדים של הנאצים לביטול הדמוקרטיה בגרמניה, ולהסביר כיצד הפגיעה בדמוקרטיה באה לידי ביטוי במקור שנבחר.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 66, 92–94, 98–102, 104–107; לילך, עמ' 112, 123–127, 132–133; מט"ח, עמ' 116–118, 123–130, 133–136, 161; רכס, עמ' 113, 120–122, 125–128; שזר, עמ' 107–109.
ב. כיצד באים לידי ביטוי בקטע עקרונות של רעיון "הסדר החדש":
העיקרון: להבטיח "מרחב מחיה" לגזע הארי על חשבון גזעים אחרים.
בקטע: "היטלר הציב לעצמו מטרה... קיסרות המשתרעת מן האוקיינוס האטלנטי עד הרי אורל"; "גזע האדונים... יילחם על הקיסרות הזאת ויזכה בה"; "כלום יקומו נגדו ארצות אחרות? הוא ימחץ אותן[...] יושיב אותם במקומות אחרים".
העיקרון: תורת הגזע הנאצית – כינון הייררכיה של גזעים ברחבי הרייך השלישי, בראשה גזע האדונים הארים, ניצול העמים שדורגו כנחותים (הסלאבים) לצורכי הרייך, לצוענים וליהודים אין זכות קיום.
בקטע: "גזע האדונים הטהור"; "אם אין הגזעים תואמים את הדימוי שלו, הוא ינפה, ישביח, יחסל".
דוגמאות לצעדים שנקט המשטר הנאצי בזמן מלחמת העולם השנייה כדי לממש את העקרונות:
צעדים למימוש "מרחב מחיה":
כיבוש אירופה, ובעיקר שטחים שחיו בהם עמים שנחשבו בתחתית המדרג הגזעי על פי האידאולוגיה הנאצית.
העברה של אוכלוסיות שונות בכפייה (לפי קריטריונים לאומיים גזעיים) כדי לאפשר יישוב של גרמנים במקומן.
יישוב גרמנים בשטחי פולין הכבושים ולאורך הגבול עם גרמניה.
ניצול המשאבים והאוצרות של שטחי הכיבוש – העברת מזון, מוצרי תעשייה, כסף, רכוש, יצירות אומנות וחומרי גלם מן הארצות הכבושות לגרמניה.
צעדים למימוש "תורת הגזע":
הקמת מחנות עבודה והעסקת עובדי כפייה באזורים הכבושים – שעבוד לגזע הארי.
פגיעה בהנהגה ובשכבות האינטליגנצייה של העמים הסלאבים: רצח חלק מהם ומאסר של אחרים ושילוחם למחנות ריכוז, סגירת אוניברסיטאות וגימנסיות, פגיעה באומנות ובתרבות – כדי לנטרל את הגזעים "הנחותים" שמיועדים לשרת את הגזע "הארי".
הקצבות מזון לאוכלוסייה בפולין – שמירה על רמת חיים נמוכה כדי למנוע התקוממויות.
רצח הצוענים – לצוענים אין זכות קיום ב"סדר החד".
הצעדים השונים שננקטו לביצוע "הפתרון הסופי": בורות הירי, ועידת ואנזה, מחנות ההשמדה, צעדות המוות.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 173–176, 215, 229–245, 295–296; לילך, עמ' 171, 181–183, 215, 227–245, 335–338; מט"ח, עמ' 178, 186, 210, 214–227, 243, 287–288; רכס, עמ' 185–188, 265–276, 284–287; שזר, עמ' 157, 218–219, 221–243, 353–357.
מהלכי המלחמה וגורל היהודים (2 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
3. מהלכי המלחמה וגורל היהודים
א. לפניך קטע מקור מ"יומני האלדאר", ספר שכתב פרנץ האלדאר, ראש המטה הכללי של היטלר בחזית המזרחית. בקטע הוא מביא את דברי היטלר.
משהו מוזר [הסביר היטלר] קרה בבריטניה! הבריטים כבר היו בשפל המדרגה. עכשיו הם שוב עומדים על רגליהם.
[...]
רוסיה צריכה רק לרמוז לאנגליה שאין היא רוצה לראות בגרמניה חזקה מדי והאנגלים, כאדם טובע, ימלאו תקווה חדשה, כי המצב ישתנה לחלוטין בתוך שישה או שמונה חודשים.
אולם אם רוסיה תימחץ, תעורער תקוותה האחרונה של בריטניה. אזי תהיה גרמניה אדון אירופה והבלקנים.
החלטה: לאור שיקולים אלה יש לחסל את רוסיה באביב 1941. ככל שתימחץ רוסיה מהר יותר כן ייטב.
הסבר אחד מן הגורמים לפלישת גרמניה לברית המועצות (יוני 1941) שבא לידי ביטוי בקטע המקור.
בחר במקור מספר הלימוד, והסבר כיצד בא לידי ביטוי במקור שבחרת גורם נוסף לפלישת גרמניה לברית המועצות.
(17 נקודות)
ב. הסבר כיצד השפיע אחד מן המהלכים או הקרבות במלחמת העולם השנייה על גורל היהודים בארצות צפון אפריקה.
בתשובתך הצג את המהלך או את הקרב, והסבר את השפעתו על גורל היהודים.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
3. מהלכי המלחמה וגורל היהודים
א. הגורם לפלישת גרמניה לברית המועצות (יוני 1941) שבא לידי ביטוי בקטע המקור:
היטלר האמין שכיבוש ברית המועצות והכנעתה יגרמו לבריטניה להגיע למסקנה כי אין טעם להמשיך במלחמה נגד גרמניה. בקטע: "אם רוסיה תימחץ, תעורער תקוותה האחרונה של בריטניה".
מקור מספר הלימוד:
התלמיד צריך לבחור מקור מספר הלימוד ולהסביר כיצד בא לידי ביטוי במקור שנבחר גורם נוסף לפלישת גרמניה לברית המועצות.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 166–167, 170, 174, 177, 209, 215–216; לילך, עמ' 181, 213–215; מט"ח, עמ' 98, 186, 210–212; רכס, עמ' 110, 113, 182, 245–246, 264; שזר, עמ' 213–214, 218–221.
ב. כיצד השפיעו מהלכים או קרבות במלחמת העולם השנייה על גורל היהודים בארצות צפון אפריקה:
כיבוש צרפת על ידי גרמניה והקמת משטר וישי גרמו להעברת יהודי אלג'יריה ותוניסיה לשליטת משטר חסות נאצי, שהנהיג בארצות אלה חוקי גזע ותקנות שפגעו ביהודים.
בעקבות המפלה של איטליה בצפון אפריקה (מבצע מצפן), נכנס צבא גרמניה ללוב, מצבם של יהודי לוב הוחמר, וננקטה מדיניות של החרמת רכוש, הגבלות כלכליות קשות והקמת מחנות ריכוז.
כיבוש תוניסיה על ידי הגרמנים בנובמבר 1942 הביא לשלטון נאצי ישיר בתוניסיה ולמינויו של ולטר ראוף לטיפול ביהודים.
אוקטובר 1942 עד ינואר 1943 – הקרב השני באל־עלמיין ומבצע לפיד הביאו לשחרור שטחי לוב, מרוקו ואלג'יריה משליטת גרמניה, איטליה ומשטר וישי, בשל כך נפסקו הצעדים נגד היהודים בארצות אלה ונמנע יישום "הפתרון הסופי" כלפי היהודים בארצות אלה.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 163, 289–290, 325–326; לילך, עמ' 173–174, 250–251, 328–329; מט"ח, עמ' 180–182, 237–240, 282; רכס, עמ' 176–179, 238–241, 256–257; שזר, עמ' 159–161, 300–307, 310.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ג
3. מהלכי המלחמה וגורל היהודים
א. לפניכם קטע מקור מנאום "המלחמה הכוללת" שנשא יוזף גבלס, שר התעמולה של גרמניה הנאצית, ב-18 בפברואר 1943.
סטלינגרד הייתה ועודנה קריאת האזהרה הגדולה של הגורל אל האומה הגרמנית!
אומה שבכוחה לשרוד לאחר אסון שכזה ולהתגבר עליו, ואף לשאוב ממנו כוחות נוספים, היא בלתי מנוצחת. [...] כעת עלינו לקבל את הדברים כפי שהם, ולגלות וליישם את הדרכים והאמצעים להטות שוב את הכף לטובתנו. אין שום טעם לפקפק במידת החומרה של מצבנו. אינני רוצה להציג לכם תמונה כוזבת של מצבנו, שעלולה להוביל למסקנות שווא, ואולי אף תחדיר בבני האומה הגרמנית תחושה של ביטחון שווא, שלחלוטין לא יהלום את מצבנו הנוכחי.
[...] כאשר הפיהרר פקד על הצבא לתקוף במזרח ב-22 ביוני 1941, כולנו ידענו שזה עתיד להיות הקרב המכריע במאבק הכביר הזה. ידענו מה הן הסכנות ומה הם הקשיים. אבל ידענו גם שסכנות וקשיים תמיד גדלים עם הזמן, הם לעולם אינם דועכים. [...] כל עיכוב היה עלול להביא בקלות להרס הרייך ולבולשביזציה [להשתלטות הקומוניזם] כוללת של יבשת אירופה.
[...] מאז ומעולם הצהיר הבולשביזם בגלוי על מטרתו: לחולל מהפכה לא רק באירופה, אלא בעולם כולו, ולהטיל אותו אל תוך תוהו ובוהו בולשביקי. המטרה הזאת הייתה ברורה כבר מראשיתה של ברית המועצות הבולשביקית, והיא הייתה ועודנה המטרה המעשית האידאולוגית של מדיניות הקרמלין [הנהגת ברית המועצות].
[...] מטרת הבולשביזם היא לחולל מהפכה עולמית יהודית. הם רוצים לחולל תוהו ובוהו ברייך ובאירופה, ולהשתמש בחוסר האונים ובייאוש שייווצרו כדי להקים את העריצות הקפיטליסטית הבין־לאומית שלהם במסווה בולשביקי.
למותר לציין מה תהיה משמעות הדבר עבור האומה הגרמנית. בולשביזציה של הרייך משמעה חיסול כולל של ההנהגה ושל המעמד המשכיל בציבור שלנו ודרדור הפועלים שלנו לכדי עבדים של הבולשביקים־היהודים.
[...] כעת, התעוררו בני העם, ושתפרוץ הסערה!
הציגו סיבה אחת לפלישת גרמניה לברית המועצות שבאה לידי ביטוי בנאום של גבלס, והציגו סיבה נוספת שלא מוזכרת בנאום זה.
הסבירו מדוע נשא גבלס את הנאום בשלב זה במלחמה. בססו את תשובתכם על עובדה היסטורית אחת.
(18 נקודות)
ב.
הסבירו כיצד השפיע אחד מן המהלכים או הקרבות במלחמת העולם השנייה על גורל היהודים בארצות צפון אפריקה.
בחרו במקור מספר הלימוד לביסוס הטענה שקורות יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הם חלק משואת העם היהודי, והסבירו כיצד המקור שבחרתם מבסס טענה זו.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
3. מהלכי המלחמה וגורל היהודים
א. הסיבות לפלישת גרמניה לברית המועצות שבאות לידי ביטוי בנאום של גבלס:
מלחמת חורמה בין שתי אידיאולוגיות – הנאציזם והבולשביזם\קומוניזם. המאבק בבולשביזם הוא הכרחי להגנה על התרבות הגרמנית ותנאי לבניית ה"סדר החדש" באירופה. בקטע: גבלס מאשים את הבולשביזם החותר "לחולל מהפכה... בעולם כולו"; ומאיים להרוס את העם הגרמני ואת אירופה כולה: "...להביא להרס הרייך ולבולשביזציה כוללת של היבשת האירופית".
מאבק בסכנת ההשתלטות של היהודים על העולם באמצעות הבולשביזם. בקטע: גבלס מזהיר כי "מטרת הבולשביזם היא מהפכה עולמית יהודית"; וכי "משמעות הדבר עבור האומה הגרמנית... חיסול כולל... ודרדור הפועלים שלנו לכדי עבדים של בולשביקים יהודיים".
סיבות נוספות שלא מוזכרות בנאום:
הבטחת "מרחב מחיה" לגזע הארי – על פי האידיאולוגיה הנאצית שטחי ברית המועצות הם חלק ממרחב המחיה הטבעי של בני הגזע הארי, ויש לשעבד את האוכלוסייה בני הגזע הסלבי הנחות לגזע הארי.
מימוש רעיון "הסדר החדש".
היבט מדיני-אסטרטגי – ניצחון על ברית המועצות יגרום לבידודה של בריטניה והכרחי לסיום הקיפאון הצבאי במלחמה מול בריטניה ולניצחון גרמניה.
מדוע נשא גבלס את הנאום בשלב זה במלחמה, ביסוס על עובדות היסטוריות:
הנאום נישא בפברואר 1943; בשלב זה מצבו של הצבא הגרמני הלך והדרדר. הוא נמצא בנסיגה בצפון אפריקה, הארמייה השישית מכותרת לאחר התבוסה בסטלינגרד, "הצבא האדום" התחיל להחזיר לעצמו שטחים שכבשו הנאצים, כושר הייצור של הכלכלה הגרמנית לא עמד בדרישות של אספקה לכוחות הלוחמים.
גבלס ביקש ללכד ולחזק את העם הגרמני ולהכין אותו לקראת העתיד הקשה הצפוי לו, כדי להבטיח את עמידותו של הצבא הגרמני.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 209–215, 325–327; לילך, עמ' 213–217, 328–331; מט"ח, עמ' 210–213, 282–284; רכס, עמ' 245–249, 255–259; שזר עמ' 213–214, 310–311.
ב. כיצד השפיעו המהלכים או הקרבות במלחמת העולם השנייה על גורל היהודים בארצות צפון אפריקה:
כיבוש צרפת על ידי גרמניה והקמת משטר וישי גרמו להעברת יהודי אלג'יריה ותוניסיה לשליטת משטר חסות נאצי, שהנהיג בארצות אלה חוקי גזע ותקנות שפגעו ביהודים.
בעקבות המפלה של איטליה בצפון אפריקה (מבצע מצפן), נכנס צבא גרמניה ללוב, מצבם של יהודי לוב הוחמר, וננקטה מדיניות של החרמת רכוש, של הגבלות כלכליות קשות ושל הקמת מחנות ריכוז.
כיבוש תוניסיה על ידי הגרמנים בנובמבר 1942 הביא לשלטון נאצי ישיר בתוניסיה ולמינוי של ולטר ראוף לטיפול ביהודים.
אוקטובר 1942 עד ינואר 1943 – הקרב השני באל-עלמיין ומבצע לפיד הביאו לשחרור שטחי לוב, מרוקו ואלג'יריה משליטת גרמניה, איטליה ומשטר וישי, ובשל כך נפסקו הצעדים נגד היהודים בארצות אלה ונמנע יישום "הפתרון הסופי" כלפי היהודים בארצות אלה.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור מקור מתאים מספר הלימוד לביסוס הטענה שקורות יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הן חלק משואת העם היהודי, ולהסביר כיצד המקור שנבחר מבסס טענה זו.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 235–238, 290–293; לילך, עמ' 244, 252; מט"ח, עמ' 225, 239–240; רכס, עמ' 185, 241, 270, 327; שזר עמ' 239–241, 304–306.
מדיניות הנאצים כלפי היהודים בארצות הכיבוש (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ב
3. מדיניות הנאצים כלפי היהודים בארצות הכיבוש
א. עם כיבוש פולין חלה החרפה במדיניות הנאצים כלפי היהודים.
הסבירו שתי סיבות להחרפה זו.
בחרו מקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד החרפה זו באה לידי ביטוי במקור שבחרתם. (17 נקודות)
ב. לפניכם קטע מקור מתוך עדות של דן אפרת, יליד תוניסיה.
במחנה היה רעב. אני זוכר את עצמי גונב מהגרמנים קליפות של תפוזים ואוכל אחריהם. אבל לא מתו מרעב. כל יום אחרי המסדר והמכות בבוקר הגענו לגבעה, שם נתנו לנו שפכטל והיינו צריכים לחפור חור בגודל אדם אחד. היינו חופרים גם שטח לגדר. עשינו גם תעלות. היינו עובדים עד רדת החושך. לא הייתה הפסקה, עבדנו כל היום. חזרנו בחושך, ובינתיים הטבחים הכינו מרק עם תפוחי אדמה או משהו. מי יודע מה הם הכניסו שם. אבל העיקר – זה היה חם אחרי יום כזה. תוך ימים היינו מכוסים בכינים, ובבגדים שעבדת גם נשכבת לישון. לכל אחד היו חברים, וזה היה מאוד חשוב. מעין משפחה וחמימות. אדם שלא היו לו חברים היה אומלל. בימי שישי כשהיינו חוזרים מעבודת הפרך, היו כמה שארגנו מעין שבת – קבלת שבת וקידוש. מישהו אפילו השיג פעם יין. זה נתן לנו מסגרת ותחושה שאנחנו לא סתם עדר. על מה שקרה באירופה לא יכולתי לדעת. ידעתי שהנאצים מאוד מסוכנים לעם היהודי, אבל מחנות ריכוז לא ידענו. באחד המסעות כשלקחו אותנו לעבוד בחפירות, זכור לי שאחד המלווים היה חייל גרמני מתנשא, אינטליגנט אבל רשע. הוא הלך לידי, ואני לא יודע איך התפתחה בינינו שיחה. אני אמרתי לו: "איזה חיים קשים פה, כמה זמן זה עוד יימשך". הוא אמר לי: "מה אתם מתלוננים, פה זה גן עדן בשבילכם, חכו מה שמחכה לכם [...] בסוף אנחנו ניקח אתכם לאירופה ותגיעו למקומות הרבה יותר קשים. אני רק לפני שבועיים הייתי בקבוצה של חיילים. העמדנו יהודים כמוכם בשורה עם אתים. הם חפרו בורות ואחר כך ירינו בהם [...]". אני הסתכלתי עליו בחוסר אמון כי חשבתי שהוא רוצה להפחיד אותי. אבל הוא אמר את זה. וזה נשאר אצלי בזיכרון וחזר אליי שנים לאחר מכן.
היסטוריונים טוענים שקורות יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הם חלק משואת העם היהודי.
נמקו את טענתם באמצעות שתי עובדות מקטע המקור.
הסבירו כיצד פרוטוקול ועידת ואנזה מחזק טענה זו. (17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
3. מדיניות הנאצים כלפי היהודים בארצות הכיבוש
א. הסיבות להחרפה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, עם כיבוש פולין:
המספר הגדול של היהודים בפולין זירז נקיטת צעדים חדשים.
המראה המסורתי של יהודי פולין תאם את הדימוי היהודי בתעמולה הנאצית, ועודד נקיטת אלימות נגדם.
אווירת המלחמה עודדה אלימות.
הריחוק של פולין מדעת הקהל במערב אפשר להתיר את הרסן.
פולין נחשבה בעיני הגרמנים מדינה נחותה מבחינה גזעית ולכן הם יכלו לעשות בה ככל העולה על רוחם.
הצעדים הקשים המיידיים שנקט היטלר בפולין נועדו להרתיע את האוכלוסייה הפולנית.
מקור מספר הלימוד שבו החרפה זו באה לידי ביטוי:
התלמיד צריך לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד החרפה זו באה לידי ביטוי במקור שבחר. בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 183–186; לילך, עמ' 184–189; מט"ח, עמ' 189–192; רכס, עמ' 189–197; שזר, עמ' 163–169.
ב. נימוקים לטענה שקורות יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הם חלק משואת העם היהודי:
הנימוק – המדיניות הנאצית שננקטה כלפי יהודי צפון אפריקה דומה למדיניות הנאצית שננקטה כלפי היהודים באירופה: חקיקה גזענית, טרור, שוד כלכלי, כליאת היהודים במחנות ריכוז, עבודות כפייה, תנאים קשים שנכפו על היהודים שהיו במחנות. עובדות מן המקור דן אפרת מתאר את התנאים הקשים במחנה הריכוז שהיה בו בתוניסיה: עבודת פרך בחפירות, מכות, רעב, כינים.
הנימוק – כוונת הנאצים הייתה לכלול את יהודי צפון אפריקה ב"פתרון הסופי". עובדות מן המקור דן אפרת מספר על החייל הגרמני שמתאר את רצח היהודים באירופה באמצעות הירי לבורות ואומר לדן שליהודים בתוניסיה צפוי גורל דומה.
כיצד פרוטוקול ועידת ואנזה מחזק טענה זו:
בפרוטוקול הוועידה נכללו גם היהודים שבשטחי ההשפעה של צרפת ואיטליה בצפון אפריקה. דבר זה מעיד על הכוונה לכלול אותם ב"פתרון הסופי". בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 235–238, 289–293; לילך, עמ' 242–245, 250–251; מט"ח, עמ' 224–225, 237–240; רכס, עמ' 238–241, 268–271; שזר, עמ' 239–241, 300–307.
האידיאולוגיה הנאצית ומימושה (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ג
1. האידיאולוגיה הנאצית ומימושה
א. בנספח לשאלה זו יש מקור ובו תרשים ששימש את אנשי האס־אס במחנות הריכוז של גרמניה הנאצית.
בתרשים מוצגים טלאים שבהם סומנו האסירים לצורך זיהוי.
הסבירו כיצד שניים מן העקרונות באידיאולוגיה הנאצית באים לידי ביטוי בתרשים שבנספח.
מדוע השתמש המשטר הנאצי בטרור כדי לממש את האידיאולוגיה שלו?
(17 נקודות)
ב. בשנים 1933–1938 יישמו הנאצים את המדיניות שלהם כלפי היהודים בגרמניה בהדרגה.
הציגו שני צעדים שבהם באה לידי ביטוי ההדרגה במדיניות הנאצים כלפי היהודים בגרמניה בשנים אלה.
הסבירו מדוע פעלו הנאצים בהדרגה.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
1. האידיאולוגיה הנאצית ומימושה
א. כיצד העקרונות באידיאולוגיה הנאצית באים לידי ביטוי בתרשים שבנספח:
עיקרון תורת הגזע – חלוקת כל בני האדם לקבוצות על פי תכונות גזע מולדות, מדרג גזעי. הביטוי בתרשים: סימון של אות לטינית על המשולש, המגדיר אסירים על פי מוצא לאומי ומעיד על אבחנה גזעית; סימון מיוחד למי שנחשב לבן גזע נחות – משולש צהוב ליהודים ושחור לצוענים; סימון של מי שנכלאו בשל חילול הגזע.
עיקרון האנטישמיות – על פיו היהודים מסוכנים לאנושות ויביאו לחורבנה. הביטוי בתרשים: סימון של משולש צהוב, המגדיר אסיר יהודי.
עיקרון שלילת הקומוניזם – שלילת התאוריות שבהן דגל הקומוניזם. הביטוי בתרשים: סימון במשולש אדום, המגדיר אסירים פוליטיים והעיד במקרים רבים על מי שנכלאו בגלל שייכות למפלגה הקומוניסטית או תמיכה בתאוריות קומוניסטיות.
עיקרון שלילת הדמוקרטיה – שלילת התאוריות שבהן דוגלת הדמוקרטיה (זכות לחירות, חופש ההתאגדות, חופש הביטוי, חופש דת, חופש העדפה מינית). הביטוי בתרשים: סימון של משולש אדום המעיד על אסירים פוליטיים; סימון של משולש ורוד המעיד על מי שמאסרו נובע מהעדפתו המינית; סימון של משולש סגול, המעיד על מי שמאסרו נובע מאמונתו הדתית; סימון של משולש שחור, המעיד על מי שמאסרו נובע מאי-התאמה לנורמות חברתיות.
עיקרון הפולק – עליונות ואחדות האומה. הביטוי בתרשים: סימון של משולש כחול – המעיד על מאסר בגין הגירה (פגיעה באחדות).
עיקרון המנהיג – ציות ללא עוררין למנהיג. הביטוי בתרשים: סימון של משולש אדום – המעיד על אסיר המתנגד למשטר; סימון של משולש אדום הפוך – המעיד על חיילי ורמאכט שנשבעו אמונים למנהיג וערקו או פשעו.
מדוע השתמש המשטר הנאצי בטרור כדי לממש את האידיאולוגיה שלו:
הטרור נוצל לדיכוי והרחקה של קבוצות שונות באוכלוסייה הגרמנית, יריבים פוליטיים, מתנגדים אפשריים של המשטר, מי שהוגדרו אויבי העם והמדינה ומי שנחשבו מסוכנים לחברה הנאצית, ובכך סייע למשטר להטמיע את האידיאולוגיה שלו ללא כל הפרעה.
הטרור שימש מנגנון של הפחדה, הטלת אימה והרתעה מפני כל גילוי של התנגדות או ביקורת כלפי המשטר, וכלפי האידיאולוגיה שלו.
הטרור היה מכשיר הכרחי לביצוע האידיאולוגיה הטוטלית של חיסול עמים מטעמים גזעיים.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 64–69, 104–106; לילך, עמ' 108–112, 132–133, 235; מט"ח, עמ' 95–100, 133–135; רכס, עמ' 108–113; שזר עמ' 98–101, 107–109, 111, 256–257.
ב. צעדים שבהם באה לידי ביטוי ההדרגה במדיניות הנאצים כלפי היהודים בגרמניה בשנים 1933–1938:
יום החרם (1933) – חרם כלכלי רשמי של יום אחד על בתי עסק יהודיים.
חקיקת החוק להשבת הפקידות המקצועית על כנה (1933) – כל היהודים שהיו מועסקים בשירות המדינה איבדו את עבודתם.
פיטורין של עורכי דין, שופטים ורופאים יהודים – מומשו בהדרגה.
איסורים ותקנות שהגבילו את כניסת היהודים למקומות ציבוריים, יושמו בהדרגה.
חוקי נירנברג (1935) – הפרדה רשמית בין היהודים לבין האוכלוסייה הכללית. הם סומנו על פי חוק כגזע נפרד שאינו רשאי להשתייך לחברה הגרמנית.
תהליך של אריזציה – העברת רכוש יהודי לבעלות ארית, השתלטות הדרגתית על מפעלים, על בתי עסק ועל רכוש של יהודים. תהליך שהחל ב-1933, הופעל בהדרגה והואץ ב-1938 בשורה של חוקים וצווים.
גירוש זבונשין (1938) – גירוש של אלפי יהודים בעלי אזרחות פולנית מגרמניה לפולין.
ליל הבדולח (1938) – פוגרום מאורגן בכל רחבי גרמניה שבמהלכו הוכו יהודים רבים, חלקם נרצחו, רכוש הושמד, הושחתו ונשרפו בתי כנסת, וכ-30,000 יהודים נכלאו במחנות ריכוז.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
מדוע פעלו הנאצים בהדרגה:
נדרש זמן עד שהשלטון התבסס.
יהודים רבים היו משולבים במערכת הכלכלית של גרמניה, וכדי שלא להזיק לכלכלת גרמניה המתאוששת, היה צריך להפעיל בהדרגה את המדיניות נגדם.
חשש מפני דעת קהל בעולם.
חשש מפני דעת הקהל בגרמניה.
נדרש זמן להטמיע את התעמולה הנאצית בקרב העם הגרמני.
השפעת האולימפיאדה שהתקיימה בברלין בשנת 1936.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 96–99, 103; לילך, עמ' 135–136, 140–141, 144–146; מט"ח, עמ' 157–161; רכס, עמ' 133–137; שזר, עמ' 112–120.
מראשית המשטר הנאצי ועד נפילתו (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ב
1. מראשית המשטר הנאצי ועד נפילתו
א. לפניכם שני קטעי מקור שנכתבו בגרמניה במהלך השנה הראשונה של המשטר הנאצי.
על פי מה שלמדתם, הציגו צעד אחד שנקטו הנאצים בשנת 1933, והסבירו כיצד סייע צעד זה לבניית המשטר הנאצי.
הציגו הבדל אחד בין שני קטעי המקור 1–2 בתיאור ההשפעה של המשטר הנאצי על החברה בגרמניה, והסבירו שתי סיבות להבדל שהצגתם. (18 נקודות)
מקור 1 – פורסם בעיתון מקומי באזור דרום גרמניה, בספטמבר 1933.
כבר אין מדברים מתוך פליאה ותימהון על כל דבר שעושה היטלר שלנו... מאז נטל את ההיסטוריה לידיו, הכול פועל... ויש עבודה מאז החל היטלר לטפל בדבר. סוף סוף קורים דברים. אבל הטוב ביותר הוא שכולם משתדלים לעזור ביצירת עבודה. כך צריך להיות, כך נוציא את העגלה מן הבוץ. העיפו נא מבט בכיכר היטלר. יש שם כל כך הרבה בנייה והלמות פטישים, שזה תענוג. אחזור ואומר: אני יכול רק להתפעל. מי היה יכול לחשוב שגינזבורג [עיר בגרמניה] תזכה בנמל על הדנובה? אני אומר לכם, הא! רק תסתכלו על גשר הרכבת החדש. לכך ייקרא כלכלת העם...
מקור 2 – מיומנו של ויקטור קלמפרר, פרופסור גרמני ממוצא יהודי.
30 במארס 1933, יום חמישי
[...] במשך היום פורסמה הכרזת החרם של הנאציונל־סוציאליסטים. אנחנו בני ערובה. התחושה הכללית היא ששלטון האימים הזה לא יוכל להימשך זמן רב אבל יקבור אותנו במפלתו [...] דֶמְבֶּר תיאר לנו את ההשלכות העסקיות: הבורסה, נזקים לתעשייה הנוצרית - ועל כל זה נשלם "אנחנו" [יהודי גרמניה] בדמנו.
31 במארס 1933, יום שישי בערב
ייאוש הולך וגובר. החרם מתחיל מחר. מודעות צהובות, שומרים. הוראה לשלם לעובדים נוצרים שתי משכורות ולפטר את היהודים.
7 באפריל 1933, יום שישי בבוקר
[...] איש אינו מעז לכתוב מכתבים, איש אינו מעז לטלפן, אנחנו מבקרים זה את זה ושוקלים את סיכויינו. היועץ בלשכת השר אמר כך, אַחֵר אמר כך. זה היה יכול לעודד אותנו, אבל איש אינו יודע אם היועץ בעל הדעה המעודדת יישאר בעמדת כוח, אם יש לו בכלל עמדת כוח וכו'. אפילו חיות אינן חסרות זכויות ורדופות יותר [מאיתנו]. אתמול כתב לי אלברט הירש מפרנקפורט: "מושעה" אחרי שלוש־עשרה שנות עבודה. אין לדעת ממה יחיה.
20 באפריל 1933, יום חמישי בערב
האם זו השפעת התעמולה האדירה - רדיו, עיתונים, דגלים, כל הזמן חגים חדשים (היום יום חג לאומי, יום הולדתו של הפיהרר אדולף)? או שמא הפחד הכנוע והרעד שמסביב? [...] שלשום ראינו (ושמענו) בסרט איך היטלר מנהל את המפגנים הגדולים שלו: המוני אנשי הס"א לפניו, לפני בימתו חצי תריסר מיקרופונים המפיצים את דבריו ל־600,000 אנשי ס"א בכל הרייך השלישי - רואים את כוחו הכול יכול ונכנעים. וכל הזמן השיר של הורסט וֶסֶל [המנון המפלגה הנאצית], והכול מצייתים.
ב.
הסבירו את עקרונות האידאולוגיה שהנחו את רעיון "הסדר החדש" שהנאצים שאפו להגשים באירופה.
בחרו מספר הלימוד מקור שבו הכישלון של המשטר הנאצי להגשים את רעיון "הסדר החדש" בא לידי ביטוי, והסבירו כיצד כישלון זה בא לידי ביטוי במקור שבחרתם. (16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
1. מראשית המשטר הנאצי ועד נפילתו
א. צעדים שנקטו הנאצים בשנת 1933 וכיצד סייעו לבניית המשטר הנאצי:
פרסום הצו להגנת העם והמדינה – אסר על קיומן של אספות פוליטיות.
שרפת הרייכסטאג – שימשה אמתלה לרדיפת הקומוניסטים (שהואשמו במעשה), ולהוצאת צווים ותקנות שאפשרו למשטר להפעיל טרור נגד אזרחים ולבטל חירויות יסוד.
פרסום הצו נגד מעשי אלימות קומוניסטיים המסכנים את המדינה – גרם שהמפלגה הקומוניסטית תהיה בלתי חוקית ואפשר לרדוף את חבריה; מנהיגים ופעילים רבים של המפלגה נעצרו ונכלאו במחנות ריכוז; נכסי המפלגה הוחרמו.
ביטול המפלגות והאיגודים המקצועיים – מניעת יריבות פוליטית.
חוק הפקידות – פיטורין ממשרות ממשלתיות של כל מי שנחשב בלתי נאמן לרעיונות הנאציים; החדרת אנשי אס־אה ואס־אס למערכות הביורוקרטיה והשתלטות של נאמני המפלגה הנאצית על הפקידות הממלכתית; יצירת מקומות עבודה לנאמני המשטר.
חוק ההסמכה
על פי החוק הופקעה סמכות החקיקה מידי הרייכסטג. הרייכסטג נעשה חותמת גומי של החלטות הממשלה.
החוק העניק להיטלר סמכות לחוקק חוקים בניגוד לחוקה, ולפעול למעשה ללא הגבלות חוקיות.
החוק להגנת אחדות המפלגה והרייך – התיר את קיומה של מפלגה אחת בלבד – המפלגה הנאצית; חיסל את האפשרות של החלפת ממשלה בדרכי שלום ואת האפשרות של יריבות פוליטית.
הפצת תעמולה אנטישמית – הטמעת הדימוי השלילי של היהודים בתודעת הקהל הרחב בגרמניה.
עצרות, תהלוכות ומצעדים – גיוס ההמונים לתמיכה במשטר ובאידאולוגיה שלו.
הקמת מחנות ריכוז – שנשלחו אליהם מי שסווגו מתנגדי המשטר.
תוכנית ארבע השנים – ייזום עבודות ציבוריות והעסקת מובטלים רבים.
הבדלים בין קטעי המקור בתיאור ההשפעה של המשטר הנאצי על החברה בגרמניה:
ההשפעה על הכלכלה – במקור 1 מתוארת תרומת המשטר לצמיחה הכלכלית, לתעסוקה ולפיתוח של גרמניה. במקור 2 מתואר הנזק שנגרם לכלכלת גרמניה (לעסקים, לבורסה, לתעשייה הנוצרית) והפגיעה הכלכלית ביהודים.
ההשפעה על הלכי הרוח – במקור 1 פעולות המשטר הנאצי מעוררות התלהבות ותחושה של אחדות, ומפיחות תקווה ואופטימיות בנוגע לעתיד של גרמניה. במקור 2 מתואר משטר שמטיל אימה, משתמש בתעמולה ובהפגנת כוח כדי לכפות ציות, לעורר פחד, שיתוק וחשדנות ולהכניע את ההמונים.
סיבות להבדל:
היכן נכתב: מקור 1 – פורסם בעיתון מקומי גרמני בתקופה שבה המשטר הנאצי בגרמניה השתמש בעיתונות לצורכי תעמולה, והפעיל עליה צנזורה. מקור 2 – נכתב ביומן אישי, ולכן לא היה חשוף לצנזורה ופורסם כעבור שנים רבות.
זהות הכותב: מקור 1 – גרמני ארי שכתב עבור קהל גרמני ארי. על פי דבריו הוא תומך במשטר הנאצי, או משתדל להישמע כך. מקור 2 – גרמני ממוצא יהודי שהמשטר סימן אותו ורודף אותו.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 92–95, 98–105; לילך, עמ' 123–136; מט"ח, עמ' 116–135; רכס, עמ' 119–128, 131–134; שזר, עמ' 106–117.
ב. עקרונות האידאולוגיה שהנחו את רעיון "הסדר החדש" שהנאצים שאפו להגשים באירופה:
עקרון "מרחב מחיה" – הבטחת מרחב מחיה לגזע הארי על חשבון גזעים אחרים.
תורת הגזע הנאצית – כינון הייררכייה של גזעים ברחבי הרייך השלישי, בראשה גזע האדונים הארים, ניצול העמים שדורגו נחותים לצורכי הרייך, לצוענים וליהודים אין זכות קיום.
מקור מספר הלימוד שבו בא לידי ביטוי הכישלון של המשטר הנאצי להגשים את רעיון "הסדר החדש":
התלמיד צריך לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הכישלון של המשטר הנאצי להגשים את חזון "הסדר החדש" בא לידי ביטוי במקור.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 274–275, 278, 326, 330, 336, 344, 350, 354–355; לילך, עמ' 288, 326, 330, 332, 334, 340–341; מט"ח, עמ' 239, 284–286, 289–291, 296, 300, 305–308; רכס, עמ' 247, 259, 329, 332, 346; שזר, עמ' 301, 304, 311, 313–314, 324, 351, 355, 358–363, 367, 375.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
1. ביסוס המשטר הנאצי ומדיניות הנאצים כלפי היהודים
א.
לחקיקה הייתה השפעה רבה על תהליך הפיכתה של גרמניה ממדינה דמוקרטית למדינה נאצית טוטליטרית. הסבר טענה זו ובסס אותה באמצעות שתי דוגמאות.
בחר מקור מספר הלימוד שבו באה לידי ביטוי ההשפעה של תחום נוסף (טרור, תעמולה, חינוך) על תהליך הפיכתה של גרמניה למדינה נאצית טוטליטרית, והסבר כיצד באה לידי ביטוי השפעה זו במקור שבחרת.
(18 נקודות)
ב. הצג הבדל אחד בין המדיניות של הנאצים כלפי היהודים בפולין בתקופה שעד הקמת הגטאות ובין המדיניות שלהם כלפי היהודים בגרמניה בתקופה שעד פרוץ המלחמה.
הסבר סיבה אחת להבדל זה.
(16 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
1. ביסוס המשטר הנאצי ומדיניות הנאצים כלפי היהודים
א. לחקיקה הייתה השפעה רבה על תהליך המעבר של גרמניה ממדינה דמוקרטית למדינה נאצית טוטליטרית:
הסבר הטענה
החקיקה נתנה תוקף חוקי לצעדים האנטי־דמוקרטיים שנקט המשטר הנאצי. היא נתנה למשטר כסות של לגיטימיות בדעת הקהל ואיפשרה לרכוש את הזדהות הציבור הגרמני עם מדיניותו.
החקיקה הענפה שיזם המשטר הנאצי אפשרה לו לקדם את מטרותיו באורח מסודר, שיטתי וקפדני ובנתה מציאות חדשה שהפכה את גרמניה למדינה טוטליטרית.
החקיקה אפשרה להנהגה הנאצית לכפות את רצונה ומטרותיה על כל מנגנוני השלטון והאכיפה בגרמניה. היא אפשרה לרתום את כל הפקידות הממשלתית שראתה עצמה כפופה לחוק, לביצוע המדיניות הנאצית.
החקיקה אפשרה למשטר הנאצי לטעון כלפי חוץ, כלפי דעת הקהל בעולם, שהצעדים האנטי־דמוקרטיים שנקט הם חוקיים ומגובים על ידי החלטת הרוב.
החקיקה אפשרה את ביטול חירויות הפרט, סילוק מוקדי כוח מתחרים (מפלגות מתחרות, האיגודים המקצועיים, הכנסיות), העניקה להיטלר סמכויות שלטון בלעדיות, והפכה את המדיניות הגזענית האנטישמית לחוקית ורשמית.
ביסוס הטענה באמצעות דוגמאות
חוק ההסמכה
החוק ביטל את המהות של שלטון העם – נציגי העם ברייכסטאג לא יכלו יותר לחוקק חוקים, למנוע שינויים בחוקה, לפקח על מדיניות הרשות המבצעת באמצעות פיקוח על התקציב.
עם העברת סמכויות החקיקה לידי הרשות המבצעת בוטל עיקרון הפרדת הרשויות.
החוק העניק להיטלר סמכות לחוקק חוקים מנוגדים לחוקה.
הרייכסטאג נעשה חותמת גומי של החלטות הממשלה.
החוק להגנת אחדות המפלגה והרייך (1933) – התיר את קיומה של מפלגה אחת בלבד – המפלגה הנאצית; חיסל את האפשרות של החלפת ממשלה בדרכי שלום ואת האפשרות של יריבות פוליטית.
החוק לשיקום הרייך (1934) – ביטול סמכויות הפרלמנטים המקומיים.
איחוד משרת הנשיא עם הקנצלר (1934) – היטלר הפך לשליט יחיד כל יכול.
חוק הפקידות – פיטורין ממשרות ממשלתיות של כל מי שנחשב בלתי נאמן לרעיונות הנאציים; החדרת אנשי אס־אה ואס־אס למערכות הבירוקרטיה והשתלטות של נאמני המפלגה הנאצית על הפקידות הממלכתית.
חוקי נירנברג (1935) – קביעת אזרחותו של האדם על פי גזעו; השלטון יכול לשלול אזרחות כראות עיניו.
שים לב: יש דוגמאות רבות נוספות לחוקים שנחקקו בתקופת המעבר של גרמניה למדינה נאצית טוטליטרית.
מקור מספר הלימוד שבו באה לידי ביטוי ההשפעה של תחום נוסף על תהליך הפיכתה של גרמניה למדינה נאצית טוטליטרית:
התלמיד צריך לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד ההשפעה של התחום הנוסף שבחר (טרור, תעמולה, חינוך) על תהליך הפיכתה של גרמניה למדינה נאצית טוטליטרית באה לידי ביטוי במקור.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 91–102, 105–107; לילך, עמ' 123–133, 136, 144–146; מט"ח, עמ' 114–119, 124–136; רכס, עמ' 119–130, 134–137; שזר, עמ' 107–110, 113–117.
ב. הבדלים בין המדיניות של הנאצים כלפי היהודים בפולין בתקופה שעד הקמת הגטאות, ובין המדיניות שלהם כלפי היהודים בגרמניה בתקופה שעד פרוץ המלחמה:
בפולין – הצעדים השונים נגד היהודים ננקטו מייד עם הכיבוש במשך תקופה קצרה של כמה חודשים.
בגרמניה – הייתה הדרגתיות בצעדים. תקופות של רגיעה ותקופות של הסלמה במשך חמש שנים.
בפולין – הופעלה מן ההתחלה אלימות גלויה, אכזרית ופומבית כלפי היהודים: השפלת יהודים ברחובות, פגיעה פיזית, חטיפות, הרג ספונטני.
בגרמניה – הנאצים התמקדו בשנים הראשונות בתעמולה ובחקיקה נגד היהודים ורק לאחר מכן יזמו אלימות פיזית מאורגנת ופומבית (ליל הבדולח, 1938).
בפולין – היהודים סומנו באופן בולט וחויבו לענוד סרט לבן ועליו מגן דוד או טלאי צהוב עוד בימים הראשונים של הכיבוש.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
בגרמניה – היהודים נדרשו להוסיף את האות J בדרכון, רק ב־1938.
בפולין – המדיניות ננקטה נגד כל היהודים ללא הבחנה.
בגרמניה – הייתה הבחנה. בשנים הראשונות התחשבו ביהודים שהתגייסו לצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה.
סיבות להבדלים:
הצעדים הקשים המיידיים שנקט היטלר בפולין נועדו להרתיע את האוכלוסייה הפולנית, ואילו בגרמניה הוא רצה לגייס את האוכלוסייה ולקבל את תמיכתה ולכן פעל בהדרגתיות.
המספר הגדול של היהודים בפולין זירז נקיטת צעדים חדשים.
המראה המסורתי של יהודי פולין תאם את הדימוי היהודי בתעמולה הנאצית, ועודד נקיטת אלימות נגדם.
אווירת המלחמה עודדה אלימות.
הריחוק של פולין מדעת הקהל במערב אִפשר להתיר את הרסן.
פולין נחשבה בעיני הגרמנים מדינה נחותה מבחינה גזעית ולכן הם יכלו לעשות בה ככל העולה על רוחם.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 92, 95–99, 103, 108–109, 183, 192–183; לילך, עמ' 134–151, 184–189; מט"ח, עמ' 158–166, 189–194; רכס, עמ' 133–141, 189–205; שזר, עמ' 112–123, 163–174.
ביסוס המשטר הנאצי (1935-1933) (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ד
1. ביסוס המשטר הנאצי (1935-1933)
א.
מדוע התנגדו הנאצים לדמוקרטיה ו/או לקומוניזם? הביאו בתשובתכם שני נימוקים.
בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד הוא מבטא את היישום של התנגדות הנאצים לדמוקרטיה ו/או לקומוניזם בגרמניה בשנים 1934-1933.
($15 \frac{1}{3}$ נקודות)
ב. לפניכם שני קטעי מקור (2-1) ובכל אחד מהם מוצג מניע אחר לחקיקת חוקי נירנברג.
מקור 1 – דברים של א"א ברנט, עורך "סוכנות החדשות הגרמנית"*, לעיתונות ב-16 בספטמבר 1935.
בעקבות החוקים החדשים שנתקבלו ברייכסטאג [...] נוצר מצב ברור לחלוטין בין העם הגרמני ובין היהדות, לאחר שנות מאבק. בכך נקבע באופן חד-משמעי, כי אין לעם הגרמני דבר נגד היהודים, כל זמן שרצונם להיות בני העם היהודי, והתנהגותם תהיה בהתאם לכך; אולם העם הגרמני מסרב לראות ביהודים אזרחים גרמנים כמותם ולהעניק להם אותן זכויות וחובות, הקיימות לגבי הגרמנים.
[...]
בעקבות החוקים החדשים יזכה המיעוט היהודי לחיי תרבות עצמיים, לחיים לאומיים משלו. יש באפשרותו להקים בתי ספר, תיאטרונים ואגודות ספורט עצמיים - בקיצור, בכל תחומי החיים הלאומיים ניתן לו לגבש את עתידו. אולם מובן מאליו הוא שמעתה ועד עולם על היהודים להימנע מכל התערבות בשאלות המדיניות של העם הגרמני, ומכל התערבות בעניינים הלאומיים של האומה הגרמנית.
העם הגרמני משוכנע, כי עם חקיקת החוקים האלה נעשה דבר מועיל ומבריא גם ליהדות בגרמניה. בכך שגרמניה נותנת למיעוט היהודי הזדמנות לחיות את חייו הוא, ומבטיחה חסות ממלכתית לחיים עצמאיים אלה, היא מקדמת את גיבושה הלאומי של היהדות, ותורמת את תרומתה ליצירת יחס נסבל יותר בין שתי האומות.
(מעובד על פי: י' ארד, י' גוטמן וא' מרגליות [עורכים], השואה בתיעוד, יד ושם, תשל"ח, עמ' 78-77)
* סוכנות החדשות של המשטר הנאצי שהציגה את מדיניותו לתקשורת בגרמניה ובעולם.
מקור 2 – סיכום דבריו של ד"ר פרייזלר, מנכ"ל משרד המשפטים של גרמניה, שנאמרו בהרצאה באוקטובר 1935.
המזכיר המדיני ד"ר פרייזלר הרצה בשבוע המקצועי־המדעי של האקדמיה להנהלה על הנושא: "הגנת הדם והקרקע" [...]
[הוא] אמר שההגנה, הביטחון והפריחה של הגזע ושל קרקע העם אחוזים ודבוקים זה בזה. ההגנה על הגזע ועל הקרקע - פירושה קודם כול התגוננות מפני השפעה יהודית. העיקרון של שוויון [בין] כל הגרמנים, אמר, קיים ועומד גם היום. אלא שהמושג "גרמני" מחייב לא רק את ההשתייכות המדינית החוקית, אלא הוא עניין של דם. התפיסה החוקית־המדינית של "הרייך השלישי" נתגלמה עכשיו בחוקים האזרחיים של ה"רייך".
אחר כך עבר [פרייזלר] לחוק ההגנה על הדם הגרמני. [...] [הוא] ערך הקבלות בין תקנות חו"ל ובין איסור נישואי תערובת, והביא בסוף את ההצעות שהציע בוועדת העונשין המשרדית ושנדחו על ידיה: ההצעה להעניש בכל חומרת הדין על מעשי בגידה גזעית - קביעת עונשין על בגידה גזעית רגילה, על השחתת הרצון הטבעי לפרייה ורבייה, על בגידה גזעית אידיאלית וכו'.
(מעובד על פי: הירדן, 17 באוקטובר 1935, עמוד 4)
הציגו את המניע לחקיקת חוקי נירנברג על פי כל אחד מקטעי המקור, והסבירו סיבה אחת להבדל בין המניעים שהוצגו בקטעי המקור.
הסבירו כיצד אפשר להתבסס על דוגמה אחת מחוקי נירנברג לחיזוק המניע שהציג פרייזלר (מקור 2).
(18 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
1. ביסוס המשטר הנאצי (1935–1933)
א. מדוע התנגדו הנאצים לדמוקרטיה:
הערכים והרעיונות שבבסיס הדמוקרטיה (זכויות האדם, הכרעת הרוב, שוויון, שלטון העם) עומדים בסתירה לאידיאולוגיה הנאצית.
על פי האידיאולוגיה הנאצית הפרט נועד לשרת את המדינה, את העם ואת המנהיג, ואילו על פי התפיסה הדמוקרטית המדינה נועדה לשרת את האדם ולסייע לו לממש את יכולותיו.
על פי האידיאולוגיה הנאצית צורכי האומה וחיזוקה עומדים מעל כל זכות של יחיד, ואילו בדמוקרטיה זכויות האדם הן ערך יסודי וטבעי ואין לשלטון זכות לפגוע בהן.
על פי האידיאולוגיה הנאצית הפיהרר הוא כל יכול. הוא מכריע ומקבל החלטות בעבור העם, ואילו בדמוקרטיה הכרעת הרוב היא אמצעי מרכזי לקבלת החלטות.
באידיאולוגיה הנאצית המנהיג (הפיהרר) קובע את החוק ונמצא מעל לחוק, ואילו בדמוקרטיה קובעים נציגי העם (האספה המחוקקת, הפרלמנט).
באידיאולוגיה הנאצית יש היררכיה של גזעים, ואילו בדמוקרטיה כולם שווים.
מדוע התנגדו הנאצים לקומוניזם:
התאוריות שעמדו בבסיס המשטר הקומוניסטי (מלחמת המעמדות, שוויון, סולידריות בין העמים) עומדות בסתירה לאידיאולוגיה הנאצית.
הנאצים דוגלים במאבק בין העמים, ואילו הקומוניזם מאמינים בסולידריות בין העמים.
הנאצים דוגלים בעיקרון של היררכיה בין הגזעים ודוחים את רעיון השוויון שהקומוניזם מטיף לו.
התאוריות שבהן דוגל הקומוניזם מערערות את סמכותו וכוחו של החזק ומנוגדות לאינטרס של העם הגרמני.
התאוריות שבהן דוגל הקומוניזם הן מכשול בפני בניית "הסדר החדש" שהנאצים ניסו לקדם.
לפי הנאצים התאוריות שבהן דוגל הקומוניזם מנוונות את האומה והן ביטוי לחולשה.
הנאצים טענו שהקומוניזם נוצר על ידי היהודים ועל כן מסכן את העולם.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור במקור מתאים מספר הלימוד, ולהסביר כיצד המקור שנבחר מבטא את היישום של ההתנגדות הנאצים לדמוקרטיה ו/או לקומוניזם בגרמניה בשנים 1934–1933.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 66, 91–95, 100–107; לילך, עמ' 112, 123–125; מט"ח, עמ' 110–118, 95, 98, 130; רכס עמ' 113, 119–128, 133–134; שזר, עמ' 106–112, 116.
ב. המניע לחקיקת חוקי נירנברג על פי קטעי המקור:
על פי מקור 1 המניע הוא הסדרת היחסים בין הגרמנים ליהודים כשני עמים שונים ונפרדים.
על פי מקור 2 המניע הוא הגנה על הגזע הארי ועל המדינה הגרמנית מפני הסכנה של ההשפעה היהודית ושל העירוב הגזעי.
סיבות להבדל בין המניעים:
זהות הדובר והנמענים: במקור 1 עורך סוכנות הידיעות הגרמנית מציג הסבר לחוקים. ההסבר נועד לתקשורת הבין־לאומית ולכן הוא מוצג באופן שיתקבל בדעת הקהל בעולם, ונמנע מלתת ביטוי לתפיסות הגזעניות והאנטישמיות של המשטר. מקור 2 הוא הרצאה של בכיר במשרד המשפטים בכנס של מדענים גרמנים במוסד גרמני נאצי. ההסבר שהוא מציג לחקיקת החוקים הוא ביטוי מובהק של תפיסות המשטר הנאצי ביחס ליהודים תפיסה גזענית־אנטישמית. במעמד זה אין צורך להתחשב בדעת הקהל מחוץ לגרמניה.
דוגמאות מחוקי נירנברג לחיזוק המניע שהציג פרייזלר:
חוקי נירנברג שוללים את האזרחות הגרמנית ממי שדמו אינו "גרמני" (למשל היהודים), בכך יש ביטוי לדברים של פרייזלר שהמושג "גרמני" הוא עניין של דם.
בחוקי נירנברג יש איסור על נישואי תערובת ויחסי אישות בין יהודים לגרמנים ואף איסור על העסקת עוזרת בית גרמנייה מתחת לגיל 45 בבתים יהודיים. כל האיסורים הללו נובעים מן התפיסה שיש להגן על העם הגרמני מפני בגידה גזעית וזיהום הגזע הארי בדם יהודי ולהעניש את מי שעוברים על איסורים אלו. תפיסה זו מודגשת בדברי ד"ר פרייזלר.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 96–97; לילך, עמ' 144–146; מט"ח, עמ' 160–161; רכס עמ' 135–137; שזר, עמ' 117–119.
האידאולוגיה הנאצית, הגטאות (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
1. האידאולוגיה הנאצית, הגטאות
א. לפניך קטע מקור ממכתב שכתבה בתו של מושל נאצי של מחוז בפולין באפריל 1940. במכתב היא מתארת את רשמיה מסיור בגטו לודז' ומכינוס של תומכי הנאצים שבו השתתפה באותו הערב.
מה שרואים [...] הוא בעיקר אספסוף, וכולם משוטטים בבטלה... מגפות מתפשטות והריח באוויר מגעיל, מפני שהכול נשפך אל הביוב. אין גם מים, והיהודים חייבים לקנות אותם בעשרה פניג [מטבע מקומי] לדלי; הם בטח מתרחצים עוד פחות מהרגיל... אתם יודעים, אי אפשר לרחם באמת על האנשים האלה; אני חושבת שהרגשות שלהם שונים לגמרי משלנו ולכן הם לא מרגישים את ההשפלה וכל היתר... הם ודאי גם שונאים אותנו, אם כי מסיבות אחרות.
[...] הניגוד הזה, אחרי הצהריים הגטו ובערב העצרת [כינוס], שבשום מקום לא יכלה להיות גרמנית יותר, והכול באותה העיר, זה היה פשוט לא מציאותי... אתם יודעים, שוב הייתי מאושרת באמת ונורא גאה שאני גרמנייה.
הסבר כיצד בא לידי ביטוי בקטע המקור דימוי היהודי על פי האידאולוגיה הנאצית. בסס את תשובתך על שתי דוגמאות מקטע המקור.
על פי מה שלמדת, הצג שתי דרכים שבאמצעותן פעלו הנאצים כדי להטמיע דימוי זה מאז עלו לשלטון.
(17 נקודות)
ב.
הצג את תנאי החיים של היהודים בגטאות. בתשובתך הבא שלוש דוגמאות: דוגמה אחת מקטע המקור ושתי דוגמאות שאינן מקטע המקור.
בחר במקור מספר הלימוד המדגים את אחת מן הדרכים שבאמצעותן התמודדו היהודים עם תנאי החיים בגטאות. הסבר כיצד ההתמודדות של היהודים עם תנאי החיים בגטאות באה לידי ביטוי במקור שבחרת.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
1. האידאולוגיה הנאצית, הגטאות
א. כיצד בא לידי ביטוי בקטע המקור דימוי היהודי על פי האידאולוגיה הנאצית:
בת המושל הנאצי מתמקדת בתיאור המחלות והלכלוך בגטו: "מגפות מתפשטות והריח באוויר מגעיל"; היא מציינת את מצוקת המים ומוסיפה "הם [היהודים] בטח מתרחצים עוד פחות מהרגיל" – ביטויים לדימוי של היהודי כמזוהם, מלוכלך ומפיץ מחלות.
היא מכנה את היהודים אספסוף, מתעלמת מהעובדה שחוסר התעסוקה נכפה על היהודים ופוסקת ש"כולם משוטטים בבטלה" – ביטוי לתפיסה שהיהודי הוא טפיל.
התגובה שלה למראה התנאים הקשים והמשפילים שנכפו על היהודים בגטאות היא: "אי־אפשר לרחם באמת... הם לא מרגישים את ההשפלה" – ביטוי לתפיסה שהיהודי חסר רגשות ואינו אנושי.
היא מדגישה במכתב את הניגוד בין מראות הגטו ובין העצרת: "שבשום מקום לא יכלה להיות גרמנית יותר" – ביטוי לתפיסה שהיהודים הם ניגוד מוחלט לגזע הארי.
דרכים שבאמצעותן פעלו הנאצים כדי להטמיע דימוי זה מאז עלו לשלטון:
באמצעות שימוש בוטה ואינטנסיבי בתעמולה וגיוס כל אמצעי התקשורת להפצתה (קולנוע, רדיו, עיתונות, תיאטרון).
החדרת דימוי זה למערכת החינוך: שינויים בתוכנית הלימודים והתאמת ספרי הלימוד.
פנייה לרגשות ההמונים: ניצול החרדות, החששות והאנטישמיות של חוגים שונים באוכלוסייה הגרמנית והצגת היהודים כמקור לכל הבעיות, לכל מה ששנוא, ולכל מי שמתייראים ממנו.
יהודים רבים היו פעילים משלהי המאה ה־19 בתנועות ליברליות מהפכניות ובתנועה הקומוניסטית. מעורבות זו הודגשה והועצמה כדי להטמיע את הרעיון שהיהודי מתכנן להשתלט על העולם.
הפרדת היהודים מן החברה הגרמנית באמצעות חוקים, צווים, תקנות ותעמולה שיטתית, מנעה קשר עם היהודים, קשר שהיה יכול לסייע בהפרכת דימוי זה.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 67-69, 95-99; לילך, עמ' 108-109; מט"ח, עמ' 96-97, 100; רכס, עמ' 110-111; שזר, עמ' 99-102.
ב. תנאי החיים של היהודים בגטאות:
דוגמאות מקטע המקור:
האבטלה – "כולם משוטטים בבטלה"; תנאי התברואה הירודים – "הריח באוויר מגעיל, מפני שהכול נשפך אל הביוב, אין גם מים"; התפשטות מחלות – "מגפות מתפשטות".
דוגמאות שאינן מקטע המקור:
רעב, צפיפות, בידוד מן העולם החיצון, גזרות, עבודות כפייה.
מקור מספר הלימוד
התלמיד צריך לבחור מקור מספר הלימוד המדגים את אחת מן הדרכים שבאמצעותן התמודדו היהודים עם תנאי החיים בגטאות, ולהסביר כיצד ההתמודדות של היהודים עם תנאי החיים בגטאות באה לידי ביטוי במקור שנבחר.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 191-197; לילך, עמ' 194-204; מט"ח, עמ' 193, 197-203; רכס, עמ' 202-205, 213-217; שזר, עמ' 174-181, 184-186.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
2. מלחמת העולם השנייה והחיים בגטאות – השנתיים הראשונות
א. לאידאולוגיה הנאצית הייתה השפעה רבה על קביעת המהלכים הצבאיים של גרמניה במלחמה.
בחר באחד מן המהלכים הצבאיים של גרמניה בשנתיים הראשונות של המלחמה, והסבר שתי מטרות אידאולוגיות שניסתה גרמניה לקדם באמצעות מהלך זה. (15 נקודות)
ב.
עיין בנספח לשאלה זו, שבו תצלומים (3-1) מחיי היום־יום של היהודים בגטאות.
מהו רעיון "קידוש החיים"?
הסבר כיצד רעיון זה בא לידי ביטוי בתצלומים. בסס את תשובתך על שתי דוגמאות מן התצלומים.
בחר מספר הלימוד מקור מילולי שבו רעיון "קידוש החיים" בא לידי ביטוי, והסבר כיצד רעיון זה בא לידי ביטוי במקור שבחרת.
(19 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
2. מלחמת העולם השנייה והחיים בגטאות – השנתיים הראשונות
א. מהלכים צבאיים של גרמניה בשנתיים הראשונות של המלחמה ומטרות אידאולוגיות שניסתה גרמניה לקדם באמצעותם:
המהלך: כיבוש פולין. המטרות האידאולוגיות: הבטחת "מרחב מחיה" לגזע הארי; תורת הגזע – ניטרול וניצול הגזעים הנחותים ושעבודם לגזע הארי; כינון סדר עולמי חדש.
המהלך: מבצע ברברוסה. המטרות האידאולוגיות: הבטחת "מרחב מחיה" לגזע הארי; מאבק בבולשביזם וחיסול הבולשביזם כתנאי לבניית "הסדר החדש" באירופה; תורת הגזע – ניטרול הגזע הסלבי הנחות ושעבודו לגזע הארי.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 64, 67–68, 157–162, 173–177, 209–210; לילך, עמ' 107–110, 170–171, 181, 213–214; מט"ח, עמ' 95–98, 178, 186, 210–211; רכס, עמ' 108–112, 173, 185–188, 245–247; שזר, עמ' 99, 157, 213, 218–219.
ב. מהו רעיון "קידוש החיים":
להתאמץ להישאר בחיים ולשמור על צלם אנוש למרות התנאים הבלתי אנושיים שכפו הנאצים על היהודים.
כיצד רעיון זה בא לידי ביטוי בתצלומים:
בתצלום 1 – נראים גבר ואישה שתופרים במכונות תפירה בבית מלאכה בגטו. לגבר יש תג סימון של יהודי על הבגד. התצלום ממחיש את היזמות של תושבי הגטו לייצור עצמי כדי להתגבר על המצוקה הכלכלית ולספק לעצמם את צורכי המחייה הבסיסיים.
בתצלום 2 – נראה צוות רפואי במדים שבודק את מצבו של חולה השוכב במיטה. התצלום ממחיש את ההתארגנות של תושבי הגטו כדי להתמודד עם התחלואה הקשה בגטו באמצעות הקמת והפעלת מרפאות ובתי חולים בגטאות.
בתצלום 3 – מוצגת תעודת סיום של גימנסיה מקצועית שניתנה לנערה יהודייה בגטו. על התעודה חתום יו"ר היודנראט חיים רומקובסקי, התעודה מודפסת בעברית. התעודה ממחישה את היוזמה לקיום מסגרות חינוך בין כותלי הגטו על אף תנאי הקור, הרעב, המחלות, הקושי במציאת מבנים מסודרים וצוותי הוראה ועל אף האיסור על הקמת מוסדות חינוך; המקצועות המפורטים בתעודה (למשל עברית, תנ"ך, תולדות עם ישראל) מבטאים את הרצון להעניק חינוך ציוני־עברי וליצור עתיד לנוער.
מקור מילולי מספר הלימוד שבו רעיון קידוש החיים בא לידי ביטוי:
התלמיד צריך לבחור במקור מילולי מתאים מספר הלימוד, ולהסביר כיצד רעיון "קידוש החיים" בא לידי ביטוי במקור.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 192–198; לילך, עמ' 196–205; מט"ח, עמ' 190–204; רכס, עמ' 213–220; שזר, עמ' 175–180.
מנהיגות בגטאות (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ב
2. מנהיגות בגטאות
א.
הצג דילמה אחת שעימה התמודדו ראשי היודנראט בגטאות בתקופה שלפני ביצוע "הפתרון הסופי".
הדגם אחת מן הדילמות שעימן נאלצו ראשי היודנראט להתמודד בזמן ביצוע "הפתרון הסופי".
הסבר מה מייחד את הדילמות של ראשי היודנראט בתקופה זו.
(17 נקודות)
ב.
הצג את המטרות ואת דרכי הפעולה של תנועות הנוער בגטאות בתקופה שלפני ביצוע "הפתרון הסופי".
הסבר מדוע חל שינוי במאפייני הפעילות של תנועות הנוער בגטאות בזמן ביצוע "הפתרון הסופי".
בחר מקור מספר הלימוד והסבר כיצד שינוי זה בא לידי ביטוי במקור שבחרת.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
2. מנהיגות בגטאות
א. דילמות שעימן התמודדו ראשי היודנראט בגטאות בתקופה שלפני ביצוע "הפתרון הסופי":
אם לקבל על עצמם את המינוי לתפקיד או לסרב לשרת את השלטון הנאצי. סירוב היה כרוך בסכנת חיים.
אם לציית להוראות הנאצים ולתכתיביהם בעניינים שפגעו בתושבי הגטו (כמו עבודות כפייה, החרמת רכוש, עריכת רשימות, איסור על פעילות תרבות וחינוך) מתוך אמונה שיוכלו להקטין את הפגיעה בציבור היהודי בגטו, ומחשש שסירוב יגרור ענישה קולקטיבית או להימנע משיתוף פעולה עם הנאצים ולפעול בניגוד להוראות (למשל להעלים עין מפעילויות אסורה כמו הברחת מזון או התארגנות בלתי חוקית).
אם ליזום ולעודד הקמת בתי מלאכה בגטו שיספקו מקור הכנסה ותעסוקה לתושבים או להימנע מכך משום שהמפעלים תורמים לכלכלת גרמניה, מסייעים לה במאמץ המלחמתי ושוחקים את כוח הפיוי של היהודים שעובדים בהם.
כיצד להקצות משאבים בתנאים הקשים של הגטו (מזון, תרופות, מקומות דיור): לסייע לחלשים ולנזקקים ביותר או לחסוך במשאבים המועטים ולסייע למי שסיכויי ההישרדות שלו גבוהים יותר.
הדילמות שעימן נאלצו ראשי היודנראט להתמודד בזמן ביצוע "הפתרון הסופי":
אם לשתף או לא לשתף את הציבור בגטו בחששותיהם או בידיעותיהם בנוגע לשינוי שחל במדיניות הנאצית.
אם להמשיך ולמלא את הוראות הנאצים (לשתף פעולה) ולקוות שיוכלו לנהל מדיניות שתציל כמה מתושבי הגטו או לסרב ולא לציית לפקודות הגרמנים, שכן ייתכן שיהודים יימסרו ויוסרו להשמדה.
אם להמשיך לקיים גטו יצרני (הקמת מפעלים והפעלתם), כדי שנחיצותו הכלכלית תסייע בעתיד לדחיית חיסולו עד הניצחון של בעלות הברית או להימנע מכך, כדי שלא לסייע לגרמניה במאמץ המלחמתי ולא לשחוק את כוח הפיוי של היהודים שעובדים בהם.
אם לשתף פעולה עם ארגוני המחתרת ועם פעילותם אף על פי שהדבר עלול לסכן את כל תושבי הגטו או לא לשתף פעולה איתם ואף להסגירם.
מה מייחד את הדילמות של ראשי היודנראט בתקופה זו:
בתקופה זו הגרמנים החלו בשילוחים מן הגטאות אל מחנות ההשמדה. ההבנה של ראשי היודנראט שמוטל עליהם לקחת חלק פעיל בתהליך ולגזור את דינם של חלק מתושבי הגטו העמידה בפניהם דילמות מוסריות וקיומיות שלא היה אפשר לחמוק מהכרעה בהן.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 247–255; לילך, עמ' 192–193, 264–268; מט"ח, עמ' 194–200, 234-233; רכס, עמ' 206–211, 277–281, 292; שזר, עמ' 188–192, 195–199, 249–254, 277.
ב. תנועות הנוער בגטאות בתקופה שלפני ביצוע "הפתרון הסופי":
מטרות:
להעניק לבני הנוער בגטו מסגרת חברתית תומכת שתספק מקלט מן המציאות הקשה.
להעניק משמעות לחיים בגטו.
ליצור הנהגה חלופית – "לא כפופה" ו"לא מטעם".
להעניק חינוך לבני הנוער בגטו.
לעצב זהות בתקופה של התגבשות האישיות (גיל הנעורים).
ליצור קשר עם גטאות אחרים.
דרכי פעולה:
ארגון מגוון של פעילויות חינוך ותרבות: מסגרות לימוד, סמינרים, חוגי דרמה, מקהלות.
ארגון פעילויות שעסקו בארץ־ישראל, בהתיישבות ובצופיות, הקמת הכשרות לקראת עלייה עתידית לארץ־ישראל.
העברת מידע בין הגטאות בעזרת קשרים וקשריות.
הוצאה והפצה של עלונים ועיתונים יומיים.
הקמת בתי תמחוי וסיוע בהזנת ילדים ומבוגרים.
פעילות לטיפוח הנהגה.
מדוע חל שינוי במאפייני הפעילות של תנועות הנוער בגטאות בזמן ביצוע "הפתרון הסופי":
לגטאות הגיעו ידיעות על הרצח ההמוני של היהודים בשטחים שכבשו הנאצים. חברי תנועות הנוער הבינו שהרצח הוא חלק מתוכנית כללית של הנאצים להשמיד את כל יהודי אירופה וכי נוכח ההכחדה הצפויה יש להיערך באופן אחר: להפיץ מידע על ההשמדה, לקרוא לתושבי הגטו שלא להתייצב למשלוחים, להתגייס למאבק מזוין.
מקור מספר הלימוד:
התלמיד צריך לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מבטא את השינוי שחל במאפייני הפעילות של תנועות הנוער בגטאות בזמן ביצוע "הפתרון הסופי".
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 196–197, 257–259; לילך, עמ' 202–204, 269; מט"ח, עמ' 202, 246–248; רכס, עמ' 214–216, 284–291; שזר, עמ' 185–186, 274–276, 278.
דרכי תגובה על "הפתרון הסופי" — היהודים והאוכלוסייה המקומית (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
2. דרכי תגובה על "הפתרון הסופי" — היהודים והאוכלוסייה המקומית
א. לפניך שני קטעי מקור העוסקים במרד גטו ורשה. הקטעים התפרסמו בעיתונות בשנת 1943.
על פי מה שלמדת, מה היו המטרות של מארגני המרד בגטאות?
הצג מטרה אחת שבאה לידי ביטוי בשני קטעי המקור ומטרה אחת שבאה לידי ביטוי רק באחד מקטעי המקור, והסבר סיבה להבדל זה בין המקורות.
(17 נקודות)
מקור 1
מתוך עיתון של המחתרת הפולנית "אָרְמִיָה קְרָיוֹבָה", 29 באפריל 1943
... לפני שבוע התחילה המערכה השנייה בהכחדתם הפראית של יהודי פולין. הגרמנים ניגשו לגירושם של 40 אלף היהודים שנשארו עוד בוורשה. הגטו השיב במאבק מזוין [חמוש]. "הארגון היהודי הלוחם" פתח במלחמה של חלשים נגד חזקים. בכוחות דלים, בכלי נשק ותחמושת מועטים, ללא מים, מסונוורים על ידי עשן ואש, הגנו הלוחמים היהודים על רחובות ועל בתים בודדים, והיו נסוגים בדממה צעד אחר צעד, יותר מפני האש שאחזה בבתים הצפופים, מאשר מפני האויב המצויד בכלי מלחמה חדישים. לניצחון נחשב בעיניהם, אם יוכל חלק מן הכלואים בגטו להימלט, לניצחון נחשב בעיניהם הדבר, אם נחלש במשהו כוחו של האויב; ולבסוף – לניצחון ייחשב בעיניהם המוות בזמן שידם אוחזת בנשק...
מקור 2
מתוך "המשקיף", עיתון ציוני שיצא לאור בארץ־ישראל, 8 באוקטובר 1943
בתוך ים הצרות והעינויים, שבו טובלים [נמצאים] יהודי פולין, ישנה גם טיפת תנחומים. [...] בתש"ג [1943] קרה הפלא הגדול הזה: צעירי ישראל שבגטו ורשה לקחו נשק בידם והתקוממו נגד הרוצחים. היה זה קרב יאוש עקשני של מעטים נגד רבים, של חלשים נגד חזקים. שום תקווה לא הייתה לָנֶצַח, אך יהודי ורשה ידעו והבינו כי אין עוד מקום לגבורה פסיבית, כי אין מקום להבלגה. האינסטינקט [הדחף] הבריא לחש באוזניהם רעיון זה: במקום מיטת חרפה וקלון מוטב להילחם מלחמת הייאוש, אף בלי סיכויים לנצח. במקום לחיות חיי עבדות וּשְׁפָלוּת, להיות מרמס [מדוכאים] תחת המגף הנאצי, מוטב למרוד, מוטב להילחם – ויהי מה! סיסמת מצדה* שבציון הייתה לקח ליהודי ורשה. הם נלחמו ומתו מות גיבורים.
כן, יהדות פולין עמדה במבחן, עמדה בו עד הרגע האחרון. הרוצחים הוציאו את פת הלחם הדל מפי היהודים ועינו את גופיהם בכל מיני עינויים, אך לא הצליחו למגר את רוחם ולהופכם לעבדים נרצעים. מכוחותיו הגופניים והחומריים של עם ישראל בפולין לא נשאר ולא כלום, אך כוחותיו המוסריים עוד איתנו ואלה יעמדו לו גם להבא.
ב.
מה היו דפוסי ההתייחסות של האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש הנאצי כלפי היהודים בזמן ביצוע "הפתרון הסופי"?
בחר בשני מקורות ממספר הלימוד, והסבר כיצד כל אחד מן המקורות שבחרת מדגים דפוס התייחסות שונה של האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש הנאצי כלפי היהודים בתקופה זו.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
2. דרכי תגובה על "הפתרון הסופי" — היהודים והאוכלוסייה המקומית
א. המטרות של מארגני המרד בגטאות:
נקמה בגרמנים.
"מוות בכבוד".
השבת כבוד העם היהודי.
ביטוי לרעיונות האידאולוגיים של חברי תנועות הנוער הציוני, שהאמינו שהמרד יהיה מופת ודוגמה לחברי התנועה בארץ־ישראל.
למען "שלוש שורות בהיסטוריה".
מטרה שבאה לידי ביטוי בשני קטעי המקור:
מוות בכבוד – בעיתון המחתרת הפולנית: "פתח במלחמה של חלשים נגד חזקים"; "לניצחון ייחשב בעיניהם המוות בזמן שידם אוחזת בנשק".
בעיתון "המשקיף": "במקום מיטת חרפה וקלון מוטב להילחם מלחמת ייאוש... מוטב למרוד, מוטב להילחם – ויהי מה!".
מטרות שבאות לידי ביטוי רק באחד מקטעי המקור:
בעיתון המחתרת הפולנית:
הצלה: "לניצחון נחשב בעיניהם, אם יוכל חלק מן הכלואים בגטו להימלט".
נקמה: "לניצחון נחשב בעיניהם, אם נחלש במשהו כוחו של האויב".
בעיתון "המשקיף":
מודגשת המטרה של השבת כבוד העם היהודי – הוא מביא את מיתוס מצדה כאירוע מכונן שהיה "לקח ליהודי ורשה. הם נלחמו ומתו מות גיבורים"; הוא מכנה את המורדים: "צעירי ישראל שבגטו"; ומסכם "מכוחותיו הגופניים והחומריים של עם ישראל בפולין... אך כוחותיו המוסריים עוד איתנו".
למען "שלוש שורות בהיסטוריה" – הנצחת גבורת המורדים לדורות הבאים: "יהדות פולין עמדה במבחן", "אך כוחותיו המוסריים... יעמדו לו גם להבא".
סיבות להבדל זה בין המקורות:
המקור הראשון הוא עיתון של מחתרת פולנית ולכן הוא מציין מטרה שמשותפת ללוחמי המחתרות שהתנגדו לנאצים, הרצון לפגוע בהם – נקמה. המקור השני הוא עיתון ציוני בארץ־ישראל ולכן הוא מדגיש את ההיבט הלאומי היהודי – כבוד העם היהודי, ואת המסר ההיסטורי לדורות הבאים.
המקור הראשון פורסם בפולין במהלך המרד כאשר עדיין לא היה ידוע אם וכמה מתושבי הגטו יישרדו, ולכן הוא מציין את האפשרות של הימלטות מן הגטו – הצלה. לעומת זאת המקור השני פורסם בארץ־ישראל כחצי שנה לאחר שהמרד דוכא וגטו ורשה נהרס כולו.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 259; לילך, עמ' 269; מט"ח, עמ' 246–248; רכס, עמ' 289–291; שזר, עמ' 278.
ב. דפוסי ההתייחסות של האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש הנאצי כלפי היהודים בזמן ביצוע "הפתרון הסופי":
שיתוף פעולה עם הנאצים – סיוע לנאצים באופן פעיל: דיווח על מקומות מסתור, הסגרה, "ציד" של יהודים שהסתתרו, השתתפות בתהליך הרצח וההשמדה.
"עמידה מן הצד" / "הרוב הדומם" – אנשים שלא עשו דבר להצלת יהודים ולא רדפו אותם באופן פעיל.
ניסיונות לעזור ליהודים ולהצילם – אנשים שסיכנו את עצמם כדי להציל יהודים.
מקור מספר הלימוד:
התלמיד צריך לבחור בשני מקורות מתאימים מספר הלימוד ולהסביר כיצד כל אחד מן המקורות שנבחר מדגים דפוס התייחסות שונה של האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש הנאצי כלפי היהודים בתקופה זו.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 298–302, 305–306; לילך, עמ' 291, 293, 299, 307–308, 311–312;
מט"ח, עמ' 260–264; רכס, עמ' 305–307, 311–314, 318, 320; שזר, עמ' 292, 296–297, 343, 345–349.
חורף נבצרים התשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
3. היהודים והאוכלוסייה המקומית בארצות הכבושות בזמן "הפתרון הסופי"
א. לפניך קטע מקור המתאר את ההתלבטויות של מארגני המרד בגטו ורשה.
בתוך הארגון הלוחם החדש הסתמנו הבדלי גישות בנוגע למועד ההתקוממות ושיטות המאבק. צעירי הארגון, בני שמונה־עשרה–תשע־עשרה, היו חסרי סבלנות ותבעו לפתוח במעשי התגוננות בלא דיחוי; אין מקום וזמן לברור [להיות בררן] באמצעים ולהתנות את עצם הפעולה בהכנה שיטתית כללית, אלא להתחיל בהתקוממות ספונטנית, שבה יצוידו הלוחמים בסכינים, גרזינים וחומצות רעילות, כלומר בכל הבא ליד.
ראשי הארגון והבוגרים יותר גמרו אומר [החליטו] לפתוח בפעולה רק אחרי שיושג נשק חיוני וייקבעו דרכי ההתנגדות המותאמות למצב. הנחתם הייתה שהתפרצות נזעמת, שלא תישא אופי של מאבק מתוכן וממושך, תעבור ללא רישום ובלי שתגרום נזק לגרמנים. הגרמנים יחסלו התקוממות כזאת בלא מאמצים, והלוחמים הנועזים יירשמו בטור הכללי של "אנשים שנורו במהלך הפינוי". לעומתם טענו הצעירים, שהכוונות להשגת ציוד ולתכנון מרחיק ראות דוחה את הפעולה למועד בלתי ידוע. בסיכומו של דבר, כפי שמלמד הקצב הקטלני של הגירוש, יעלה בידי [יצליחו] הגרמנים להשלים את מזימתם בלי שהארגון יהיה מוכן לפתיחת מערך ההתנגדות.
מהי הדילמה של המורדים בגטאות שבאה לידי ביטוי בקטע המקור?
הצג טיעון אחד של כל אחד מן הצדדים בוויכוח המוצג בקטע, והסבר כיצד אחת המטרות של המרד בגטאות באה לידי ביטוי בטיעון של אחד מן הצדדים בוויכוח.
(17 נקודות)
ב.
הסבר שני קשיים של תושבים לא יהודים בארצות הכיבוש הנאצי שפעלו כדי לעזור ליהודים.
בחר מספר הלימוד מקור המדגים דפוס התייחסות אחר של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים בארצות הכבושות בזמן "הפתרון הסופי", והסבר כיצד המקור שבחרת מדגים דפוס זה.
(17 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
3. היהודים והאוכלוסייה המקומית בארצות הכבושות בזמן "הפתרון הסופי"
א. הדילמה של המורדים בגטאות שבאה לידי ביטוי בקטע המקור:
קביעת העיתוי המתאים ביותר למרד: האם לפתוח במרד מייד או לתכנן את המרד למועד מאוחר יותר.
טיעונים של אלה שרצו לפתוח במרד מייד:
דחייה למועד בלתי ידוע עלולה להסתיים בהחמצה.
הקצב הרצחני של האקציות אינו מותיר זמן לתכנון שיטתי.
טיעונים של אלה שרצו לדחות את המרד למועד מאוחר יותר:
כדי שהמרד יהיה יעיל יש צורך בתכנון.
כדי שהמרד יהיה יעיל צריך להשיג נשק חם שמשפר את יכולת הלחימה.
התקוממויות מיידיות תחוסל במהירות, לא תגרום די נזק לגרמנים ולא תשאיר אחריה רושם.
מטרות של המרד בגטאות שבאות לידי ביטוי בוויכוח:
לנקום בגרמנים ולגרום להם נזק. בקטע: להתחיל בהתקוממות ספונטנית... הלוחמים בסכינים, גרזינים וחומצות רעילות; "שתגרום נזק לגרמנים".
להשאיר חותם היסטורי. בקטע: "... תעבור ללא רישום".
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 261–262; לילך, עמ' 270–284; מט"ח, עמ' 248–252; רכס, עמ' 290–298; שזר, עמ' 277–283.
ב. קשיים של תושבים לא יהודים בארצות הכיבוש הנאצי שפעלו כדי לעזור ליהודים:
הלשנות, איומים וסחטנות של שכנים ושל משתפי פעולה; סכנת חיים; סיכון חיי בני משפחותיהם; סיכון הסביבה הקרובה.
קשיים של מי שניצל את מעמדו בשירות במדינה או בשירות הציבורי כדי לעזור: סכנה לקריירה שלו; סכנה למקור פרנסתו; קושי לפעול בניגוד להוראות הממונים עליו; קושי לפעול בניגוד להוראות ולאיסורים של ממשלתו.
קשיים של מי שהסתיר יהודים: הצורך לדאוג לצרכים הבסיסיים של המוסתרים (מקום מסתור, מזון, ביגוד, טיפול בריאותי) על אף המצוקה הכלכלית וקשיי הקיום שלהם ושל בני משפחותיהם בתנאי הכיבוש הקשים.
מקור מספר הלימוד המדגים דפוס התייחסות אחר של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים בארצות הכבושות בזמן "הפתרון הסופי":
התלמיד צריך לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מדגים דפוס התייחסות אחר של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים (עמידה מן הצד, או שיתוף פעולה).
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 298–301, 317, 333–335; לילך, עמ' 228, 291–298, 310–312; מט"ח, עמ' 260–262, 269–272; רכס, עמ' 230–231, 236, 305–307, 311–312, 317–319; שזר, עמ' 227, 293, 297, 321, 327, 346–348.
היהודים במזרח אירופה בזמן הכיבוש הנאצי (2 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ג
2. היהודים במזרח אירופה בזמן הכיבוש הנאצי
א.
הציגו שלושה שלבים במדיניות הנאצים כלפי יהודי פולין החל מפרוץ מלחמת העולם השנייה.
בחרו בשניים מן השלבים שהצגתם, והסבירו גורם אחד למעבר משלב אחד לשלב שאחריו.
(14 נקודות)
ב. לפניכם קטע מקור ובו תיעוד של דיון שהתנהל בהנהגה של תנועת הנוער "השומר הצעיר" בגטו וילנה בדצמבר 1941. חברי התנועה דנו בשאלה כיצד להיערך בעקבות הידיעות על רצח המוני של יהודים בפונאר (יער שנמצא מדרום לעיר וילנה).
אבא קובנר: כלום קיימת אפשרות של הצלה? - אם גם אכזרי הוא להשיב, חייבים אנו לתת את התשובה - לא, אין הצלה! ותשובתנו בדין שתהיה ברורה יותר: ליחידים, לעשרות ולמאות - אולי [תהיה הצלה]. לעם, למיליוני יהודים בעול הכיבוש הגרמני - אין הצלה. האם יש מוצא? - כן. מוצא קיים: מרד והתגוננות מזויינת. זהו המוצא היחידי, מוצא של כבוד לעמנו.
יעקב אנדז'ה: חייבים אנו לעשות את כל המאמצים כדי להציל מספר גדול ככל האפשר של חברינו. [...] מצווים אנו להתרכז, לחזק את הנהגת התנועה ולעשות הכול כדי לשמור עליה. אכן, התחנכנו לקראת עבודה והיאבקות בארץ־ישראל ולא כאן. מלחמה שם [בארץ־ישראל] - עד הניצחון. היאבקות כאן בגטו יש בה רק משום הפגנה, ולנו אין כל תמיכה. אנו כשלעצמנו חלשים וחסרי מגן. לעומת זאת רב כוחו של האויב. בתנאים אלה אין כל סיכויים להיאבקותנו, והוודאות שניספה [ניהרג] בה כולנו היא ריאלית בתכלית. וזו - אינה יכולה לשמש מטרה לנו כתנועה.
רוז'קה קורצ'אק: "ישמד העם ותישאר הנהגת "השומר הצעיר" שיעלה בידה להינצל. ואלה [מחברי ההנהגה] שיישארו ימשיכו חייהם ואולי גם יזכו לעלות ארצה. ואני שואלת: למי מאלה שיישארו יהיה העוז בידו להשיב בראש מורם לילד בארץ־ישראל שישאל "מה עשית אתה? מה עשיתם אתם, שעה שנפלו אלפים ומיליונים?" הנשיב לילד: "הצלו את נפשותינו בלבד, חיפשנו אחר מלינות [מקומות מסתור] ונתנו להוביל אותנו כמו את האחרים למוות חסרי אונים"? סבורה אני שדווקא משום כך, לפי שקשורים היננו במידה כזו עם העם, והיישוב בארץ יקר לנו, חייבים אנו להיאבק, היאבקות על כבודו של העם, על ערכיו. [...] יהיו נא קורות עמנו אף היאבקות של גבורה, התגוננות ומלחמה על חיים, שיש להם שחר ומוות מתוך כבוד.
אדם (אדק בוראקס): איש מאלה שדיברו כאן לא ייחד את דבריו על בעיה אחת חשובה ביותר. הריני מתכוון לאחריות הקולקטיבית הרובצת על כל יהודי בגטו. כיצד אפשר במצבנו שלנו לחשוב על היאבקות, על הכנת התגוננות בנשק, שעה שגלוי וידוע לפנינו, שעלולות הן לגרום לאסון הגדול, המוחלט. והרי אין לנו כל ביטחון שעומדים אנו לאלתר [מייד] בפני חיסול מוחלט של הגטו והכחדתו הגמורה. שעה שנתחיל את פעולתנו - כלום לא נסכן את הגטו כולו? הרי לא מדובר רק בנכונותנו. אנו כשלעצמנו מוכנים - אבל הרשאים אנו ליטול על עצמנו אחריות בעד כל היהודים ולסכן את חייהם ולסייע בפועל להשמדה במקרה של כישלון?
על פי קטע המקור, הציגו את הטיעון (טענה ונימוק) של שלושה מן הדוברים בדיון על השאלה כיצד יש להיערך בעקבות הרצח ההמוני של יהודים.
בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד הוא מבסס את אחת מן הטענות שהצגתם.
(20 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
2. היהודים במזרח אירופה בזמן הכיבוש הנאצי
א. שלבים במדיניות הנאצים כלפי יהודי פולין החל מפרוץ מלחמת העולם השנייה:
שלב ראשון: אלימות ספונטנית כלפי יהודים וערעור בסיס הקיום היהודי בשטחים הכבושים בידי הנאצים בפולין באמצעות חוקים, צווים ותקנות שהובילו אל: ריכוז ובידוד (למשל באמצעות סימון היהודים בטלאי/סרט זרוע והגבלות תנועה במרחב הציבורי), הרס הבסיס הכלכלי (למשל באמצעות פיטורין, החרמת מפעלים ועסקים והגבלת הפעילות הכלכלית), ניצול כוח העבודה היהודי (למשל באמצעות עבודות כפייה), פגיעה בחינוך ובתרבות (למשל באמצעות סגירת מוסדות חינוך יהודיים ואיסור על טקסים ותפילה בציבור), נישול וגירושים המוניים מאזורים שונים בפולין.
שלב שני: ריכוז ובידוד פיזי של היהודים מהאוכלוסייה הכללית באמצעות גירושם וכליאתם בגטאות. מדיניות הגרמנים יצרה בגטאות היהודיים בפולין תנאי חיים קשים של רעב, צפיפות, מחלות ומחסור, שהובילו לאחוזי תמותה גבוהים ולמעשה למעין "השמדה עקיפה" של יהודים רבים.
שלב שלישי: השמדה ישירה של יהדות פולין. במסגרת התגבשות מדיניות השמדת היהודים של המשטר הנאצי וההחלטה על "הפתרון הסופי", החל מסוף 1941 הוקמו בפולין מחנות השמדה. היהודים גורשו אל מחנות אלה ורובם נרצחו שם.
גורמים למעבר משלב אחד לשלב שאחריו:
מעבר משלב ראשון לשלב שני: רצון לנקוט מדיניות מכוונת יותר כלפי היהודים שתאפשר פיקוח הדוק, תקל על ניצולם ועל נישול רכושם ועל השליטה בהם; מימוש האידיאולוגיה הנאצית באמצעות הפרדה פיזית מוחלטת בין היהודים לשאר החברה; בעקבות הקמת הגטאות הראשונים התפשטה מדיניות זו לאזורים נוספים בפולין בתהליך של חיקוי והעתקה.
מעבר משלב שני לשלב שלישי: המעבר למדיניות ההשמדה הישירה של יהודי פולין היה תוצאה של פלישת גרמניה לברית המועצות והתגבשות מדיניות "הפתרון הסופי", ההחלטה להקים את מחנות ההשמדה בשטחי פולין הכבושה ולבסוף ההחלטה על "מבצע ריינהרד", מבצע השמדתם של יהודי פולין במחנות ההשמדה חלמנו, סוביבור וטרבלינקה.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 183–187, 223, 232–240; לילך, עמ' 184–189, 226, 230–232; מט"ח, עמ' 189–193, 222–226; רכס, עמ' 190–202, 268–272; שזר עמ' 164–172, 231–237.
ב. הטיעונים של הדוברים בדיון על השאלה כיצד יש להיערך בעקבות הרצח ההמוני של יהודים:
אבא קובנר: טענה – יש למרוד בגרמנים באמצעות מאבק מזוין. נימוק – אין סיכוי להינצל ועל כן ממילא "אין מה להפסיד" ומוטב למרוד למען כבוד העם.
יעקב אנדז'ה: טענה – יש להימנע ממאבק מזוין ולפעול למען חיזוק התנועה והצלת חבריה. נימוקים – יש עדיין סיכוי להצלה, ואילו למאבק מזוין בגטו אין שום סיכוי בגלל הפער העצום בין הכוחות; פתיחה במרד תגרום לחיסול הגטו ולהשמדת כל תושביו; מקומו של המאבק בארץ־ישראל ולא בגטו.
רוז'קה קורצ'ק: טענה – יש למרוד בגרמנים. נימוקים – אם נבחר להציל את חברי התנועה בעוד שאר התושבים בגטו יושמדו, מה נשיב לנוער בארץ־ישראל עם תום המלחמה?; מרד יהיה מופת ודוגמה ליישוב בארץ־ישראל וייחרט בהיסטוריה של העם היהודי.
אדם: טענה – יש להימנע ממאבק מזוין. הנימוק – אסור להתעלם מהאחריות הקולקטיבית שיש לנו לגורלם של כל תושבי הגטו. איננו יודעים בוודאות שצפויה השמדה של כל תושבי הגטו, ופתיחה במרד תביא לחיסולו המיידי ותסכן את אלה שאינם רוצים להשתתף בו. אסור לנו לקבל החלטה בשם כולם ולקחת אחריות על תוצאות ההתנגדות.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מבסס את אחת מן הטענות שהוצגו.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 257–266; לילך, עמ' 269–280; מט"ח, עמ' 246–253; רכס, עמ' 289–298; שזר עמ' 274–281.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ד
2. היהודים במזרח אירופה בזמן הכיבוש הנאצי
א. עם פלישת גרמניה לפולין התערער לחלוטין בסיס הקיום היהודי בשטחי הכיבוש הגרמני.
נמקו טענה זו באמצעות שניים מן הצעדים שנקטו הנאצים כלפי היהודים בתחומים שונים על פי מה שלמדתם, ובאמצעות מקור מספר הלימוד. ($15 \frac{1}{3}$ נקודות)
ב. לפניכם קטע מקור מן העיתון "ידיעות הגטו" שהוציא יו"ר היודנראט בגטו וילנה, יעקב גנס. הקטע פורסם ביוני 1943.
התופעה המופלאה החדשה בחיי הגטו היא פריחתה של התעשייה בגטו.
תעשייתנו, שהייתה עוד אשתקד [בשנה שעברה] קטנה מאוד בהיקפה, היא כיום הגורם המרכזי בעבודת הגטו. בתעשיית הגטו מועסקים עכשיו כ-3,000 איש, ונעשים מאמצים להעלות את המספר עד 4,000 ואחרי כן - אפילו עד 5,000.
הן בעבודתה של תעשיית הגטו הן בעבודתנו ביחידות, שומה עלינו להוכיח כי בניגוד להנחה המקובלת שלא נצלח לשום מלאכה, הרינו דווקא מועילים מאוד ואין למצוא לנו תחליף. בתנאי המלחמה הנוכחיים, העבודה בכלל והעבודה למען הוורמאכט בפרט היא ממש צו השעה.
עובדה היא, אמר ראש הגטו [גנס] בין השאר, כי העננים של הימים האחרונים מתחילים להתפזר, ובנדון זה משפיעים רק גורמים כלכליים. אי לזאת מצווים אנו, גם בעתיד, שלא לסור [לסטות] ממצע העבודה. עתה מגיע מספר העובדים בגטו ל-14,000 איש, ועלינו לנקוט אמצעים כדי להגיע ל-16,000 מועסקים בגטו ומחוצה לו...
(י' ארד, י' גוטמן וא' מרגליות [עורכים], השואה בתיעוד, יד ושם, תשל"ח, עמ' 363-362)
בתקופה זו התעורר ויכוח בנוגע לעבודה בגטו. הציגו את הטענה של גנס בוויכוח זה, ובססו אותה על נימוק אחד מן הקטע ועל נימוק אחד על פי מה שלמדתם.
על פי מה שלמדתם, הציגו טיעון נגד (טענה ונימוק) לטענה של גנס.
(18 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
2. היהודים במזרח אירופה בזמן הכיבוש הנאצי
א. נימוק הטענה שעם פלישת גרמניה לפולין התערער לחלוטין בסיס הקיום היהודי בשטחי הכיבוש הגרמני, באמצעות צעדים שנקטו הנאצים כלפי היהודים בתחומים שונים:
צעדים שגרמו להרס הבסיס הכלכלי: החרמה וחיסול של מפעלים ובתי עסק יהודיים, הטלת קנסות, פיטורים של עובדי ציבור יהודיים, הקפאת חשבונות בנק של יהודים, החרמת סחורות, דברי ערך, קרקעות ודירות, הגבלת כמות הכסף שהיהודים רשאים להחזיק.
צעדים שפגעו בחינוך, בתרבות ובדת: סגירת מוסדות חינוך יהודיים, איסור תפילות בציבור, איסור שחיטה כשרה, יהודים הוכרחו לעבוד בשבתות וחגים, שריפת בתי כנסת.
עקירה וגירוש: גירושים המוניים מאזורים שונים בפולין.
צעדים שנועדו לבודד את היהודים וליצור הפרדה בינם ובין שאר האוכלוסייה: תקנות וגזרות שחייבו את היהודים לענוד סרט לבן ועליו מגן דוד או טלאי צהוב, סימון חנויות ובתי עסק יהודיים, השפלות פומביות של יהודים.
פגיעה בביטחון האישי וגילויי התעללות: מעשי השפלה ואלימות אכזרית ופומבית, חטיפות לעבודות כפייה, תלישת זקנים, הלקאות, הרג ספונטני.
הגבלת חופש התנועה: נאסר על יהודים לנוע ברכבות ללא אישור ולהחליף מקום מגורים.
מקור מספר הלימוד: יש להביא מקור מספר הלימוד ולנמק באמצעותו את הטענה.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 183–185; לילך, עמ' 184–185, 187; מט"ח, עמ' 189–192; רכס עמ' 190–197; שזר, עמ' 164–169.
ב. הטענה של גנס בוויכוח בנוגע לעבודה בגטו:
קיום גטו יצרני שבו עובדים יהודים רבים ככל האפשר הוא הכרח קיומי ואמצעי לשרוד.
נימוקים מן הקטע:
התרומה הכלכלית של התעשיות בגטו למאמץ המלחמתי של גרמניה מסייעת לדחיית חיסולו של הגטו ומאפשרת להרוויח זמן בתקווה עד שהמלחמה תסתיים. בקטע: גנס כותב ביוני 1943 בעיצומו של ביצוע "הפתרון הסופי": "הרינו דווקא מועילים מאוד ואין למצוא לנו תחליף. בתנאי המלחמה הנוכחיים", ובהמשך: "עובדה היא... כי העננים של הימים האחרונים מתחילים להתפזר ובנדון זה משפיעים רק גורמים כלכליים".
חשוב להוכיח לגרמנים שהיהודים מתאימים לעבודה יצרנית (בניגוד לתפיסה הנאצית) וכי ניתן להפיק מהם תועלת כלכלית. בקטע: "שומה עלינו להוכיח, כי בניגוד להנחה המקובלת שלא נצלח לשום מלאכה, הרינו דווקא מועילים מאוד".
נימוקים על פי מה שלמד:
העבודה במפעלים מספקת מקור מחיה ותעסוקה לתושבי הגטו.
העבודה במפעלים מקלה קצת על תנאי המצוקה הקשים של הציבור בגטו. כרטיס עבודה העניק למשפחה זכאות למנת מזון נוספת, לעיתים ניתן לעובדים תשלום זעום עבור התוצרת.
העבודה מספקת שגרת חיים ומעניקה עוגן נפשי ובכך היא מסייעת לשרוד ולהתמודד עם תנאי הקיום הקשים בגטו.
טיעון נגדי, על פי מה שלמד:
טענה:
אין ליזום ולעודד גטו יצרני משום שהוא משרת את הנאצים ואינו מבטיח הצלה.
נימוקים:
הפיכת הגטו ליצרני משרתת את האויב משום שהמפעלים תורמים לכלכלת גרמניה ומסייעים לה במאמץ המלחמתי.
העבודה במפעלים שוחקת את כוחם הפיזי של היהודים שעובדים בהם בתנאים מחפירים.
הנאצים מתכננים להשמיד את כל היהודים. הם ינצלו את עבודת היהודים בגטו ככל האפשר ובסופו של דבר ישמידו אותם.
במקום לעבוד עבור הנאצים יש להתרכז בתוכניות למרד.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 248; לילך, עמ' 192–193, 197, 265; מט"ח, עמ' 199–200; רכס עמ' 207; שזר, עמ' 192.
מלחמת העולם השנייה וגורל היהודים (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ב
3. מלחמת העולם השנייה וגורל היהודים
א. לפניכם קטע מקור, ובו צו שניתן בהוראת קצין בכיר בחטיבת האיינזצגרופן (עוצבות המבצע) שפעלה בעיר ביאליסטוק לאחר שנכבשה מידי הרוסים. הצו פורסם ביום 11 ביולי 1941.
- סודי! -
על פי פקודת המפקד העליון של האס־אס והמשטרה [...] כל היהודים הזכרים בין הגילים 45-17 שהורשעו בביזה [שוד] יוצאו להורג בירייה על פי החוק הצבאי. הירי צריך להתבצע רחוק מערים, מכפרים ומדרכים ראשיות. יש להשטח את הקברים כדי שלא יוכל להיווצר שום אתר עלייה לרגל. אני אוסר על צילום ועל הרשאות נוכחות צופים בהוצאות להורג. ההוצאות להורג ואתרי הקבורה אסורים לפרסום.
מפקדי הגדוד והפלוגות נדרשים במיוחד לדאוג לסיוע הרוחני לאנשים המשתתפים בפעולה הזו. הָרְשָׁמִים מאירועי היום צריכים להִמחות [להימחק] באמצעות קיום אירועים חברתיים בערבים. יתר על כן, יש להסביר לאנשים ללא הרף את ההכרח הפוליטי של הצעדים האלה.
הסבר מה אפשר ללמוד מקטע המקור על מאפייני השלב הראשון של ביצוע "הפתרון הסופי".
בשלבים המאוחרים יותר של הפתרון הסופי חל שינוי במאפייני ההשמדה.
מה היה השינוי?
הסבר כיצד אחת מן הסיבות לשינוי זה באה לידי ביטוי בסעיף 2 בקטע המקור.
(19 נקודות)
ב. הסבר כיצד השפיע אחד מן המהלכים או הקרבות במלחמת העולם השנייה על גורל היהודים בארצות שכבשו הנאצים. בתשובתך הצג את המהלך או הקרב, והסבר את השפעתו על גורל היהודים. (בסעיף זה אין לכתוב על "מבצע ברברוסה".) (15 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
3. מלחמת העולם השנייה וגורל היהודים
א. מה אפשר ללמוד מקטע המקור על מאפייני השלב הראשון של ביצוע "הפתרון הסופי":
המאפיין: הרציחות בוצעו בשטחים שנכבשו בעת מבצע ברברוסה. המסמך נמסר לחטיבה הגרמנית שפעלה בביאליסטוק שנכבשה בתחילת מבצע ברברוסה.
המאפיין: הובלת היהודים למקומות מבודדים. במסמך נאמר ש"הירי צריך להתבצע רחוק מערים, מכפרים ומדרכים ראשיות".
המאפיין: רצח בירייה לתוך בורות. במסמך נאמר שהיהודים יוצאו להורג בירייה וכי יש להשטיח את הקברים.
המאפיין: הסוואה, הסתרת הרצח. המסמך סודי; הוראה להוביל את היהודים למקומות מבודדים; הוראה להשטיח את הקברים; איסור על צילום ועל נוכחות צופים; איסור על פרסום הרציחות ואתרי הקבורה.
מה היה השינוי שחל במאפייני ההשמדה בשלבים המאוחרים יותר של "הפתרון הסופי":
מעבר לשיטות רצח חלופיות שצמצמו את המגע הישיר עם הנרצחים: שימוש במשאיות גז, ובהמשך המתה המונית בגז במחנות ההשמדה.
כיצד אחת מן הסיבות לשינוי באה לידי ביטוי בסעיף 2 בקטע המקור:
אחת מן הסיבות לשינוי היא החשש של הנאצים מן הפגיעה במורל של החיילים הגרמנים בעקבות הקושי הנפשי פסיכולוגי בביצוע רצח שכרוך במפגש ישיר פנים אל פנים עם הקורבנות. סיבה זו באה לידי ביטוי בסעיף 2, בהוראה למפקדי הגדוד והפלוגות שנוגעת למתן סיוע רוחני ומורלי לחיילים שהשתתפו בירי לבורות.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 232–239; לילך, עמ' 227–230; מט"ח, עמ' 214–216, 223; רכס, עמ' 265, 266, 268; שזר, עמ' 222–228.
ב. כיצד השפיעו מהלכים או קרבות במלחמת העולם השנייה על גורל היהודים בארצות שכבשו הנאצים:
התלמיד צריך להציג מהלך או קרב אחד (מלבד "מבצע ברברוסה") ולהסביר את השפעתו על גורל היהודים.
מדיניות הנאצים כלפי היהודים ותגובות האוכלוסייה המקומית (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ג
1. מדיניות הנאצים כלפי היהודים ותגובות האוכלוסייה המקומית
א. לפניכם קטע מקור ובו עדות של אֶלן שווייצר – תלמידה יהודייה בחטיבת הביניים בבית ספר בגרמניה בתחילת שנות השלושים.
בהיזכרי בתקופה שבה למדתי בחטיבת הביניים אני נזכרת בתלמידה אחת שהייתה בכיתתי, רות, שתמיד נבחרה לכל התפקידים... התכונה הכי מושכת שלה הייתה הַפְּנוּת המוחלטת שלה, והנכונות לחלוק בכל דבר שהיה לה עם מי שנזקק בכיתה. אם היה קר, רות תמיד השאילה לך את הסוודר שלה, היא טענה שהאוויר הקר גורם לה להרגיש נמרצת יותר... אם שכחת את הסנדוויץ' שלך, רות חלקה עימך את שלה ואמרה שאינה רעבה. מתוך אותה נדיבות שהביאה אותה לחלוק את בגדיה ואת האוכל שהיה לה שיתפה רות גם בדעותיה. היא הייתה נאצית אדוקה. תמיד היו לה המון כרוזים ופליירים, ספרונים וחומרים אחרים בילקוט, עם שאר המחברות והספרים. אם מישהו רצה לשוחח על בגדים או על בעיה שהתעוררה עם איזה מורה או הורה - רות הייתה תמיד מוכנה לשמוע ולהגיב. אך בדרך כלשהי נעשה הדיון תמיד פוליטי: "הינה קחי את החוברת הזאת, זה יסביר לך על מה אני מדברת", היא הייתה אומרת לעיתים קרובות, ונותנת לכן שיחה את החומר, שנראה באופן מפתיע רלוונטי למה שדיברנו עליו... אחדים מאיתנו, במיוחד אלה שנחשבו לא אריים (ומשום כך להתגלמות הרוע) בספרונים של רות, שאלו אותה לעיתים קרובות כיצד היא יכולה להיות חברה של יהודים או של מי שבאו מרקע יהודי, בשעה שכל מה שהיא קראה וחילקה לנו היה מלא וגדוש בשנאה נגדנו ונגד אבותינו.
"ברור שהם לא מדברים עלייך", הייתה מסבירה ברצינות. "את גרמנייה טובה. הכוונה היא ליהודים האחרים: הפציפיסטים, הסוציאליסטים והליברלים, שבגדו בגרמניה ושאותם היטלר רוצה לסלק מעמדות השפעה". כשהיטלר עלה לשלטון ונקבע שיש לבודד תלמידים ממוצא יהודי, ושגרמנים אריים אינם יכולים עוד להתחבר עם לא אריים (וזה כלל יהודים וגם כאלה שהיו נוצרים, אך היה להם סבא אחד יהודי) רות ניגשה אלינו והתנצלה על כך שלא תוכל עוד לדבר איתנו. "כל העניין יכול להיות אי-הבנה", הסבירה, "אולי הדבר יתוקן בהמשך. אבל בינתיים, היטלר ודאי יודע מה הוא עושה, ואני אציית לפקודות". לא רק שרות לא דיברה איתנו - קבוצת המנודים - יותר, היא ערכה רישום מדויק של אלה שכן דיברו, ומסרה את שמותיהם...
("בשביל הזיכרון" 40, יד ושם, 2001, עמ' 48)
תהליך הרחקת היהודים ובידודם מן החברה בגרמניה בשנות השלושים היה הדרגתי, והנאצים קידמו אותו באמצעים שונים.
הסבירו כיצד אפשר ללמוד מקטע המקור על תהליך זה. בססו את תשובתכם על שתי דוגמאות מן הקטע.
הציגו אחד מן הצעדים שנקט הממשל הנאצי כלפי היהודים בגרמניה בשנים 1935–1938, והסבירו כיצד הצעד שהצגתם קידם את תהליך הרחקת היהודים מן החברה.
(17 נקודות)
ב.
מדוע דפוס ההתייחסות של רוב האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש כלפי היהודים היה "עמידה מן הצד"? הביאו שני הסברים.
בחרו מקור מספר הלימוד המדגים דפוס התייחסות אחר של אוכלוסייה מקומית כלפי היהודים בארצות אלה, והסבירו כיצד המקור שבחרתם מדגים דפוס זה.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
1. מדיניות הנאצים כלפי היהודים ותגובות האוכלוסייה המקומית
א. כיצד אפשר ללמוד מקטע המקור על תהליך הרחקת היהודים ובידודם מן החברה בגרמניה בשנות השלושים:
שימוש שיטתי בתעמולה אנטישמית והפצת הדימוי השלילי של היהודים בתודעת הקהל הרחב בגרמניה ואינדוקטרינציה פוליטית שהציגה את היהודים כבוגדים שיש לסלקם מעמדות השפעה.
בקטע: בילקוט של רות יש תמיד כרוזים, פליירים וחומרי תעמולה אחרים שמטיפים לשנאת היהודים והיא נותנת אותם לחבריה לכיתה; רות מסבירה לחבריה לכיתה היהודים: "הכוונה היא ליהודים אחרים, הפציפיסטים והליברלים, שבגדו בגרמניה ושאותם היטלר רוצה לסלק מעמדות השפעה".
חקיקה שמטרתה יצירת הפרדה בין יהודים לארים ודחיקת היהודים מהחברה הגרמנית. בקטע: "כשהיטלר עלה לשלטון ונקבע שיש לבודד תלמידים ממוצא יהודי, ושגרמנים ארים אינם יכולים עוד להתחבר עם לא ארים"; "היטלר ודאי יודע מה הוא עושה, ואני אציית לפקודות".
כפיית מדיניות הריחוק מהיהודים ובידודם מהחברה באמצעות מעקב והלשנות על גרמנים שלא צייתו למדיניות זו. בקטע: "היא ערכה רישום מדויק של אלה שכן דיברו, ומסרה את שמותיהם".
צעדים שנקט הממשל הנאצי כלפי היהודים בגרמניה בשנים 1935 – 1938 וכיצד צעדים אלה קידמו את תהליך הרחקת היהודים מן החברה:
חוקי נירנברג (1935) – "חוק אזרחות הרייך" ביטל את אזרחותם של יהודי גרמניה, ו"החוק להגנת הדם והכבוד הגרמניים" אסר על קשרים זוגיים בין יהודים לארים.
אריזציה – העברת רכוש יהודי לבעלות ארית, השתלטות הדרגתית על מפעלים, על בתי עסק ועל רכוש של יהודים. דבר שהוביל לניתוק הקשרים המסחריים־כלכליים בין יהודים לארים, ולפגיעה חמורה בפרנסה של היהודים וזירז את הגירתם מגרמניה.
חוקים ותקנות מסוגים שונים שהגבילו את חופש התנועה של היהודים ומנעו מהם כניסה לאזורים ציבוריים (גנים ציבוריים, בריכות שחייה, בתי ספר, בתי עסק שונים, מקומות בילוי) – הוצאת היהודים מן המרחב הציבורי־חברתי.
ליל הבדולח (1938) – פוגרום מאורגן בכל רחבי גרמניה שבמהלכו הוכו יהודים רבים, חלקם נרצחו, רכוש יהודי הושחת ונשרפו בתי כנסת. בסופו כ־30,000 יהודים נכלאו במחנות ריכוז. הפוגרום והצעדים שננקטו לאחריו מצד הממשל נועדו להגביר את מצוקת הקיום של יהודי גרמניה, לדחוק אותם סופית אל מחוץ לחברה הגרמנית ולזרז את הגירתם של היהודים מן הרייך.
גירוש זבונשין – גירוש בכפייה של יהודים (בעלי אזרחות פולנית) מגרמניה.
ב. מדוע דפוס ההתייחסות של רוב האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש כלפי היהודים היה "עמידה מן הצד":
רוב האנשים ניסו לשרוד בתנאים הקשים של הכיבוש הנאצי: התושבים בארצות הכבושות היו בעצמם בתנאי מלחמה והיו טרודים קודם כול בצורכי הקיום שלהם ושל קרוביהם. בכמה מן הארצות (בעיקר במזרח אירופה) השליט הכיבוש הנאצי טרור קיצוני נגד האוכלוסייה שהייתה שקועה בסבל ובמצוקות שלה.
בארצות רבות הייתה מושרשת בציבור מסורת אנטישמית עמוקה רבת שנים, מסורת זו יצרה ניכור וריחוק כלפי גורלם של היהודים.
הפחד מפני הכובש הגרמני הרתיע רבים מלעזור: אנשים חששו לסכן את עצמם ואת בני משפחותיהם, הנאצים איימו בעונשים קולקטיביים.
מקור מספר הלימוד המדגים דפוס התייחסות אחר של אוכלוסייה מקומית כלפי היהודים בארצות אלה:
התלמיד צריך לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מדגים דפוס התייחסות אחר של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 298–306, 333–335; לילך, עמ' 288, 291–299, 305–312; מט"ח, עמ' 260–264, 268–272; רכס, עמ' 230–231, 305–307, 310–314, 317–320; שזר, עמ' 227, 292–293, 296–297, 336–340, 343, 345–349.
המדיניות של הנאצים כלפי היהודים בגרמניה ובארצות הכיבוש (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ד
1. המדיניות של הנאצים כלפי היהודים בגרמניה ובארצות הכיבוש
א. בתקופה שבין השנים 1933–1938 היישום של המדיניות הנאצית כלפי היהודים בגרמניה לא היה אחיד. בשנים מסוימות יישמו את המדיניות בחומרה, ובשנים אחרות יישמו אותה באופן מתון יותר.
על פי מה שלמדתם, בססו טענה זו באמצעות עובדות היסטוריות הנוגעות למדיניות של הנאצים כלפי היהודים בתקופה זו.
הסבירו את הקשר בין אחת מן העובדות ההיסטוריות שהצגתם ובין אחד מן הנתונים המוצגים בגרף שלפניכם.
(17 נקודות)
נתוני ההגירה של יהודים מגרמניה בשנים 1933–1938.*
(בגרף מוצגים נתוני הגירה לפי שנים:
1933: כ-37,000 מהגרים.
1934: כ-23,000 מהגרים.
1935: כ-21,000 מהגרים.
1936: כ-25,000 מהגרים.
1937: כ-23,000 מהגרים.
1938: כ-35,000 מהגרים.)
* כאשר עלו הנאצים לשלטון היו בגרמניה כחצי מיליון יהודים.
(הנתונים על פי: י' באואר, תגובות בעת השואה, ההוצאה לאור של משרד הביטחון, 1983, עמ' 30)
ב. הסבירו כיצד השפיעו שניים מן המהלכים הצבאיים בשנים 1941–1945 על המדיניות של הנאצים כלפי היהודים בשטחי הכיבוש.
(16 1/3 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
1. המדיניות של הנאצים כלפי היהודים בגרמניה ובארצות הכיבוש
א. ביסוס הטענה באמצעות עובדות היסטוריות הנוגעות למדיניות של הנאצים כלפי היהודים בשנים 1933–1938, והקשר בין העובדות ובין הנתונים שמוצגים בגרף:
עובדות: בשנת 1933 מייד עם עליית הנאצים לשלטון הם נקטו צעדים לדחיקת היהודים מן החברה בגרמניה, ובהם: תעמולה אנטישמית, יום החרם, חוק הפקידות, שריפת ספרים, ביטול שחיטה כשרה והסכם ההעברה.
הקשר לנתונים שבגרף: הצעדים שנקטו הנאצים עם עלייתם לשלטון גרמה ליהודים רבים לצאת במהירות מגרמניה. על פי הגרף היגרו בשנה זו – 37,000 יהודים (כ־7% מיהודי גרמניה).
עובדות: בשנת 1934 עד אמצע שנת 1935 חלה הפוגה כלשהי באינטנסיביות של הצעדים נגד היהודים.
הקשר לנתונים שבגרף: בתקופה זו נמשכה ההגירה אך התמתנה. על פי הגרף – היגרו 23,000 יהודים.
עובדות: בנובמבר 1935 נחקקו חוקי נירנברג שנתנו לגיטימציה חוקית למדיניות של אפליה, בידוד, נישול והשפלה של היהודים בגרמניה.
הקשר לנתונים שבגרף: לאחר החמרה זאת עלה שוב בשנת 1936 מספר המהגרים ל-25,000.
עובדות: בשנת 1937 – הייתה רגיעה זמנית בביצוע המדיניות נגד היהודים, שנבעה מחלקה מאירוח האולימפיאדה בברלין (בשנת 1936) והרצון של המשטר לרכך את דעת הקהל העולמית.
הקשר לנתונים שבגרף: בתקופת רגיעה זו יש ירידה במספר המהגרים היהודים ל-23,000.
עובדות: בשנת 1938 הייתה החמרה נוספת במדיניות הנאצים: אריזציה מואצת, סימון יהודים (שם, דרכון), גירוש זבונשין והשיא בליל הבדולח (אלימות פיזית ממוסדת בכל רחבי גרמניה, שליחת יהודים למחנות ריכוז). כל אלה הביאו לדחיקה סופית של היהודים אל מחוץ לחברה הגרמנית.
הקשר לנתונים שבגרף: בשנה זו זינק מספר המהגרים ל-35,000.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 91–99, 103, 108–109, 122; לילך, עמ' 135–136, 140–142, 144–150; מט"ח, עמ' 154–170; רכס עמ' 133–139, 145, 149–151; שזר, עמ' 112–122, 125, 130, 133, 135.
ב. כיצד השפיעו מהלכים צבאיים בשנים 1941–1945 על המדיניות של הנאצים כלפי היהודים בשטחי הכיבוש:
התלמיד צריך להציג שני מהלכים צבאיים בשנים 1941–1945 ולהסביר את ההשפעה של כל אחד מהם על המדיניות של הנאצים כלפי היהודים בשטחי הכיבוש.
מלחמת העולם השנייה, יחס האוכלוסייה כלפי היהודים (2 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ד
3. מלחמת העולם השנייה, יחס האוכלוסייה כלפי היהודים
א. בנספח לשאלה זו מוצגת קריקטורה של המאייר אריה נבון שפורסמה בארץ־ישראל בעיתון "דבר" ב־11 בדצמבר 1942.
הסבירו כיצד הקריקטורה מבטאת את מצבה של גרמניה בשלב זה של המלחמה. בתשובתכם התייחסו לשניים מן הרכיבים בקריקטורה. בססו את ההסבר על שתי עובדות היסטוריות. (17 נקודות)
ב.
הסבירו שני קשיים של תושבים לא יהודים בארצות הכיבוש הנאצי שפעלו כדי לעזור ליהודים בזמן "הפתרון הסופי".
בחרו מקור מספר הלימוד המדגים דפוס התייחסות אחד של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים בארצות הכבושות באותה תקופה, והסבירו כיצד המקור שבחרתם מדגים דפוס זה. ($16\frac{1}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
3. מלחמת העולם השנייה, יחס האוכלוסייה כלפי היהודים
א. כיצד הקריקטורה מבטאת את מצבה של גרמניה בשלב זה של המלחמה:
הסבר: הקריקטורה התפרסמה בעיתון בדצמבר 1942, בשלב זה חל מפנה במלחמה, בעלות הברית בסדרה של קרבות מכריעים החלו לבלום את התקדמות גרמניה בחזית בצפון אפריקה ובחזית המזרחית בברית המועצות.
הביטוי בקריקטורה:
הכותרת בתחתיתה – "רוח פרצים" שמשמעה רוח חזקה שנושבת משני צדדים, מצביעה על המפנה במצבה של גרמניה.
בחדר העבודה של היטלר מנהיג גרמניה נושבת רוח חזקה וגורמת לטלטלה עזה.
הרוח נושבת מן החלון הפונה לברית המועצות אל החלון הפונה לצפון אפריקה שמסומלת באמצעות נוף מדברי ועצי דקל.
החלון שממנו מתפרצת הרוח פתוח לרווחה, הווילון מתנפנף, נראים בו הרים מושלגים שעליהם הכתובת 'ברית המועצות' ומעליהם שמיים אפלים, מושלגים. ביטוי לחזית המזרחית ולפגעי החורף הרוסי.
היטלר (שפם, תסרוקת, צלב קרס על זרועו) רוכן נוכח הרוח החזקה שמכה בגבו, שערו פרוע וכפות ידיו נתמכות בשולחן שלפניו במאמץ להשתלט על המסמכים ועל התוכניות שעפו.
הרוח מעיפה לרצפת החדר את תוכניות המלחמה שהיו מונחות על השולחן; השולחן של הפיהרר מבולגן וריק מתוכניות. ביטויים לשיבוש שחל בתוכניות המלחמה של היטלר.
תמונה של היטלר שתלויה על הקיר האחורי מתנדנדת ברוח. ביטוי להתרופפות במעמדו של היטלר.
עובדות היסטוריות:
המפנה בחזית צפון אפריקה: ב־23 באוקטובר 1942 התקיף הצבא הבריטי את כוחות גרמניה באל־עלמיין שבמצרים, קרב זה היה הניצחון היבשתי הראשון של בעלות הברית על גרמניה; ב־8 בנובמבר 1942 – "מבצע לפיד", פלשו בעלות הברית למרוקו ואלג'יריה כבשו אותן והמשיכו להתקדם לאורך חוף צפון אפריקה בעוד הצבא הגרמני נסוג מערבה. (במאי 1943 כוחות הציר נכנעו והמערכה בחזית זו הסתיימה).
המפנה בחזית המזרחית: ב־19 בנובמבר פתחו הסובייטים במתקפת נגד הכוח הגרמני שצר על סטלינגרד, כיתר אותו (כעבור חמישה ימים), ניתק אותו ממקורות האספקה שלו והתחיל בשחיקתו. (הכוח הגרמני נכנע בפברואר 1943).
ההשפעה של "גנרל חורף" – כוח העמידה של ברית המועצות, החורף הקשה והכפור העז פגעו בכושר הלחימה של הצבא הגרמני, ריתקו אותו ובלמו את התקדמותו.
מעמדו של היטלר: היטלר כבר לא נתפס מצביא כל יכול, יש חילוקי דעות בינו לבין מפקדי צבא בכירים והוא מפטר גנרלים ומפקדים שלא מצייתים לו.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 324–327; לילך, עמ' 217, 328–331; מט"ח, עמ' 282–284; רכס, עמ' 245, 255–260; שזר, עמ' 309–311.
ב. קשיים של תושבים לא יהודים בארצות הכיבוש הנאצי שפעלו כדי לעזור ליהודים בזמן "הפתרון הסופי":
הלשנות, איומים וסחטנות של שכנים ושל משתפי פעולה; סכנת חיים; סיכון חיי בני משפחותיהם; סיכון הסביבה הקרובה.
קשיים של מי שניצל את מעמדו בשירות במדינה או בשירות הציבורי כדי לעזור: סכנה לקריירה שלו; סכנה למקור פרנסתו; קושי לפעול בניגוד להוראת הממונים עליו; קושי לפעול בניגוד להוראות ולאיסורים של ממשלתו.
קשיים של מי שהסתיר יהודים: הצורך לדאוג לצרכים הבסיסיים של המוסתרים (מקום מסתור, מזון, ביגוד, טיפול בריאותי) על אף המצוקה הכלכלית וקשיי הקיום שלהם ושל בני משפחותיהם בתנאי הכיבוש הקשים.
מקור מספר הלימוד המדגים דפוס התייחסות אחר של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים בארצות הכבושות באותה תקופה:
התלמיד צריך לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מדגים דפוס התייחסות אחר של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים (עמידה מן הצד או שיתוף פעולה).
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 298–301, 317, 333–335; לילך, עמ' 228, 291–298, 310–312; מט"ח, עמ' 260–262, 269–272; רכס, עמ' 230–231, 236, 305–307, 311–312, 317–319; שזר, עמ' 227, 293, 297, 321, 327, 346–348.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ד
3. מלחמת העולם השנייה, יחס האוכלוסייה כלפי היהודים
א. בנספח לשאלה זו מוצגת קריקטורה של המאייר אריה נבון שפורסמה בארץ־ישראל בעיתון "דבר" ב־11 בדצמבר 1942.
הסבירו כיצד הקריקטורה מבטאת את מצבה של גרמניה בשלב זה של המלחמה. בתשובתכם התייחסו לשני מן הרכיבים בקריקטורה. בססו את ההסבר על שתי עובדות היסטוריות. (17 נקודות)
ב.
הסבירו שני קשיים של תושבים לא יהודים בארצות הכיבוש הנאצי שפעלו כדי לעזור ליהודים בזמן "הפתרון הסופי".
בחרו מקור מספר הלימוד המדגים דפוס התייחסות אחד של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים בארצות הכבושות באותה תקופה, והסבירו כיצד המקור שבחרתם מדגים דפוס זה. ($16\frac{1}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
3. מלחמת העולם השנייה, יחס האוכלוסייה כלפי היהודים
א. כיצד הקריקטורה מבטאת את מצבה של גרמניה בשלב זה של המלחמה:
ההסבר: הקריקטורה התפרסמה בעיתון בדצמבר 1942, בשלב זה חל מפנה במלחמה, בעלות הברית בסדרה של קרבות מכריעים החלו לבלום את התקדמות גרמניה בחזית בצפון אפריקה ובחזית המזרחית בברית המועצות.
הביטוי בקריקטורה:
הכותרת בתחתיתה – "רוח פרצים" שמשמעה רוח חזקה שנושבת משני צדדים, מצביעה על המפנה במצבה של גרמניה.
בחדר העבודה של היטלר מנהיג גרמניה נושבת רוח חזקה וגורמת לטלטלה עזה.
הרוח נושבת מן החלון הפונה לברית המועצות אל החלון הפונה לצפון אפריקה שמסומלת באמצעות נוף מדברי ועצי דקל.
החלון שממנו מתפרצת הרוח פתוח לרווחה, הווילון מתנפנף, נראים בו הרים מושלגים שעליהם הכתובת 'ברית המועצות' ומעליהם שמיים אפלים, מושלגים. ביטוי לחזית המזרחית ולפגעי החורף הרוסי.
היטלר (שפם, תסרוקת, צלב קרס על זרועו) רוכן נוכח הרוח החזקה שמכה בגבו, שערו פרוע וכפות ידיו נתמכות בשולחן שלפניו במאמץ להשתלט על המסמכים ועל התוכניות שעפו.
הרוח מעיפה לרצפת החדר את תוכניות המלחמה שהיו מונחות על השולחן; השולחן של הפיהרר מבולגן וריק מתוכניות. ביטויים לשיבוש שחל בתוכניות המלחמה של היטלר.
תמונה של היטלר שתלויה על הקיר האחורי מתנדנדת ברוח. ביטוי להתרופפות במעמדו של היטלר.
עובדות היסטוריות:
המפנה בחזית צפון אפריקה: ב־23 באוקטובר 1942 התקיף הצבא הבריטי את כוחות גרמניה באל־עלמיין שבמצרים, קרב זה היה הניצחון היבשתי הראשון של בעלות הברית על גרמניה; ב־8 בנובמבר 1942 – "מבצע לפיד", פלשו בעלות הברית למרוקו ואלג'יריה כבשו אותן והמשיכו להתקדם לאורך חוף צפון אפריקה בעוד הצבא הגרמני נסוג מערבה. (במאי 1943 כוחות הציר נכנעו והמערכה בחזית זו הסתיימה).
המפנה בחזית המזרחית: ב־19 בנובמבר פתחו הסובייטים במתקפת נגד הכוח הגרמני שצר על סטלינגרד, כיתר אותו (כעבור חמישה ימים), ניתק אותו ממקורות האספקה שלו והתחיל בשחיקתו. (הכוח הגרמני נכנע בפברואר 1943).
ההשפעה של "גנרל חורף" – כוח העמידה של ברית המועצות, החורף הקשה והכפור העז פגעו בכושר הלחימה של הצבא הגרמני, ריתקו אותו ובלמו את התקדמותו.
מעמדו של היטלר: היטלר כבר לא נתפס מצביא כל יכול, יש חילוקי דעות בינו לבין מפקדי צבא בכירים והוא מפטר גנרלים ומפקדים שלא מצייתים לו.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 324–327; לילך, עמ' 217, 328–331; מט"ח, עמ' 282–284; רכס, עמ' 245, 255–260; שזר, עמ' 309–311.
ב. קשיים של תושבים לא יהודים בארצות הכיבוש הנאצי שפעלו כדי לעזור ליהודים בזמן "הפתרון הסופי":
הלשנות, איומים וסחטנות של שכנים ושל משתפי פעולה; סכנת חיים; סיכון חיי בני משפחותיהם; סיכון הסביבה הקרובה.
קשיים של מי שניצל את מעמדו בשירות במדינה או בשירות הציבורי כדי לעזור: סכנה לקריירה שלו; סכנה למקור פרנסתו; קושי לפעול בניגוד להוראת הממונים עליו; קושי לפעול בניגוד להוראות ולאיסורים של ממשלתו.
קשיים של מי שהסתיר יהודים: הצורך לדאוג לצרכים הבסיסיים של המוסתרים (מקום מסתור, מזון, ביגוד, טיפול בריאותי) על אף המצוקה הכלכלית וקשיי הקיום שלהם ושל בני משפחותיהם בתנאי הכיבוש הקשים.
מקור מספר הלימוד המדגים דפוס התייחסות אחר של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים בארצות הכבושות באותה תקופה:
התלמיד צריך לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מדגים דפוס התייחסות אחר של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים (עמידה מן הצד או שיתוף פעולה).
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 298–301, 317, 333–335; לילך, עמ' 228, 291–298, 310–312; מט"ח, עמ' 260–262, 269–272; רכס, עמ' 230–231, 236, 305–307, 311–312, 317–319; שזר, עמ' 227, 293, 297, 321, 327, 346–348.
היהודים בצפון אפריקה ובאירופה תחת הכיבוש הנאצי (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ה
2. היהודים בצפון אפריקה ובאירופה תחת הכיבוש הנאצי
לפניכם קטע מקור המתבסס על עדות של אנני בוכריס בנוגע לקורות משפחתה היהודייה בתקופת הכיבוש הנאצי של תוניסיה במלחמת העולם השנייה.
באותו יום [9 בנובמבר 1942] גירשו הגרמנים את אנני ומשפחתה מביתם והפכו את הבית ברחוב עלי ביי 58 לקסרקיטין [מגורים] לחיילים שהגיעו זה מקרוב. בתוך המהומה הצליח אביה של אנני לשמור על קור רוחו ולהסדיר למשפחתו מקלט בבית חרושת לשמן זית במרחק שני קילומטרים ממרכז העיירה. דודות, דודים ודודנים הצטרפו אליהם שם, וכן המשפחות של האחים אוזן, שהיו שכנים וידידים. מרחב המגורים היה צפוף, הילדים, כעשרה במספר, לא הורשו כמעט לצאת החוצה, והגברים נאלצו ללכת בכל יום לעבודת כפייה. [...]
לילה אחד בשעה מאוחרת, במלאת שבועות מספר לשהותה של משפחת בוכריס בבית החרושת לשמן, נשמעה שוב דפיקה בדלת. הפעם, אמרה אנני, עמד בפתח ערבי ושמו חאלד עבד אל-ואהאב, בנו של חסן חוסני עבד אל-ואהאב, בעל אדמות עשיר ושר לשעבר בחצרו של הביי [שליט תוניסיה]. [...]
חאלד הודיע להם שהם נתונים בסכנה גדולה. עליהם לברוח, והוא יעביר אותם למקום בטוח. [...] במהלך הלילה נע חאלד הלוך ושוב והצליח לבסוף לשכן את כולם בחווה של משפחתו בכפר הקטן טֶלֶלְסָה, כ-35 קילומטרים ממערב למהדיה. עם שחר היה בית החרושת לשמן ריק מאדם. [...] אנני, משפחתה ושכניה - 25 אנשים סך הכל - נשארו עד תום הכיבוש הגרמני [...] בחווה של עבד אל-ואהאב.
(ר' סטלוף, בין צלב הקרס לסהרה – יהודים וערבים בצפון אפריקה בצל השואה, תרגום: ע' כרמל, יד ושם ודביר, 2010, עמ' 159-158)
א.
כיצד באה לידי ביטוי בקטע המקור המדיניות של הנאצים כלפי היהודים בתוניסיה?
על פי מה שלמדתם, הציגו שתי נקודות דמיון בין המדיניות שננקטו הנאצים כלפי היהודים בתוניסיה ובין המדיניות שננקטו כלפי היהודים בפולין מייד לאחר כיבושה, והסבירו את הגורם לדמיון זה.
(18 נקודות)
ב.
הסבירו כיצד בא לידי ביטוי בקטע המקור אחד מדפוסי ההתייחסות של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים בארצות הכיבוש הנאצי.
על פי מה שלמדתם, מהו ההבדל בין גורל היהודים בארצות צפון אפריקה ובין גורל היהודים באזורי הכיבוש הגרמני באירופה בתקופת ביצוע "הפתרון הסופי"? הסבירו אחת מן הסיבות להבדל זה.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
2. היהודים בצפון אפריקה ובאירופה תחת הכיבוש הנאצי
א. כיצד באה לידי ביטוי בקטע המקור המדיניות של הנאצים כלפי היהודים בתוניסיה:
גירוש: המשפחה של אנני גורשה מביתה.
החרמת דירות ורכוש של יהודים – הבית של המשפחה נהפך למבנה של הצבא הגרמני.
גיוס לעבודות כפייה – הגברים נאלצו ללכת בכל יום לעבודת כפייה.
סכנה פיזית לחייהם – חאלד הודיע להם שהם נתונים בסכנה גדולה, ועליהם לברוח מייד.
נקודות דמיון בין המדיניות שננקטו הנאצים כלפי היהודים בתוניסיה ובין המדיניות שננקטו כלפי היהודים בפולין מייד לאחר כיבושה:
הקמת רשות מיוחדת לטיפול ביהודים.
תקנות, גזרות וחוקים אנטי-יהודיים, שינוי במעמדם, חוקי גזע.
הרחקת היהודים מכל תחומי החיים, פיטורי יהודים מן המגזר הציבורי.
מעצרי מנהיגים יהודים.
תעמולה אנטישמית והאשמת היהודים במלחמה.
הרס בסיס כלכלי: נישול, אריזציה, החרמת רכוש, קנסות.
מסירת מקלטי רדיו.
עבודות כפייה, חטיפת אנשים ברחוב.
מינוי הנהגה יהודית – יודנראט במזרח, ועד יהודי בצפון אפריקה.
מינוי ממונה מטעם האס-אס (ולטר ראוף בתוניסיה, היידריך והנס פרנק בפולין).
סימון היהודים – חובת ענידת טלאי צהוב.
הגורם לדמיון זה:
האידאולוגיה הנאצית ראתה ביהודים שחיו בתוניסיה חלק מן היהדות העולמית, שנתפסה כאויב מרכזי של הגזע הארי ושל העולם כולו. (מתוך מברק ריבנטרופ: "היהדות בכללה היא אויבנו הגדול ויריבנו העיקש ביותר".) תפיסה זו הכתיבה מדיניות כוללת וטוטלית שמכוונת נגד כל היהודים באשר הם.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 183–185, 289; לילך, עמ' 184–187, 250–252; מט"ח, עמ' 189–208, 237–241; רכס, עמ' 189–200, 238–241; שזר, עמ' 163–169, 300–307.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
- 4 -
היסטוריה, חורף תשפ"ה, מס' 22261
ב. כיצד אחד מדפוסי ההתייחסות של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים בארצות הכיבוש הנאצי בא לידי ביטוי בקטע המקור:
הדפוס: אנשים לא יהודים שפעלו בתוך כדי סיכון כדי לעזור ליהודים. בקטע: מתארת היהודייה אנני בוכריס, ילידת תוניסיה, כיצד חאלד (בנו של שר ערבי לשעבר בחצרו של שליט תוניסיה) הזהיר את משפחות היהודים שהתחבאו בבית החרושת לשמן מפני הגרמנים, הבריח אותם והסתיר אותם בחווה של משפחתו עד תום הכיבוש הגרמני.
מהו ההבדל בין גורל היהודים בארצות צפון אפריקה ובין גורל היהודים באזורי הכיבוש הגרמני באירופה בתקופת ביצוע "הפתרון הסופי":
"הפתרון הסופי" לא יושם בארצות צפון אפריקה.
הסיבות להבדל זה:
משך הזמן שארך הכיבוש הנאצי: כיבוש קצר (כשישה חודשים) בצפון אפריקה מנע מן הנאצים לנקוט מדיניות קיצונית נגד היהודים (לעומת פרקי זמן ארוכים יותר באירופה ובפרט בפולין – שש שנים).
מצב המלחמה בזירות השונות: בצפון אפריקה – הפצצות בעלות הברית, אי־יציבות קווי הגבול, חשש גובר של חיילי צבא גרמניה מפני התקדמות בעלות הברית, שגרם להם לעסוק בהישרדות (לעומת החזית באירופה בתקופה זו).
ריחוק גאוגרפי של מדינות צפון אפריקה מממרכזי ההשמדה באירופה ומתשתיות התחבורה של גרמניה (לעומת קרבה של מדינות אירופה הכבושות למחנות ההשמדה, שרובם היו בפולין, שילוחם ברכבות).
מידת שיתוף פעולה של האוכלוסייה המקומית: בצפון אפריקה מרבית האוכלוסייה לא נטתה לשתף פעולה עם המדיניות הנאצית (לעומת מזרח אירופה שבה רוב האוכלוסייה הייתה אנטישמית ו/או סבלה מאוד ממצוקת המלחמה וזיהתה את היהודים עם הקומוניסטים).
מספר אנשי האס־אס והכוחות של הנאצים במקום: מיעוט אנשי אס־אס במנגנון השלטוני בתוניסיה ובלוב (לעומת מדינות הכיבוש באירופה).
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 289–295, 183–185; לילך, עמ' 250–252, 291, 306; מט"ח, עמ' 189–191, 237–240, 260–263; רכס, עמ' 189–197, 238–241; שזר, עמ' 300–307.
מדיניות ואידאולוגיה נאצית – מרעיון למעשה (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ה
1. מדיניות ואידאולוגיה נאצית – מרעיון למעשה
א. לפניכם שני קטעי מקור (1–2) שנכתבו על גרמניה שלאחר עליית הנאצים לשלטון. בקטעים מתוארות תגובות של אזרחים גרמנים על מדיניות המשטרה הנאצי.
מקור 1 – עדות של שמואל קנלר,* יהודי יליד גרמניה – זיכרונות מגיל 8 (1933)
ברחובות ברלין הופיעו דגלים ארוכים עם צלב הקרס, אשר בחלקם השתלשלו מגגות הבתים ועד לקומות התחתונות. יותר ויותר אזרחים לבשו מדים חומים וצעדו בהפגנות.
לא אוכל להתכחש לעובדה שכילד אלה היו בעיניי סממנים של עוצמה ושל כוח אשר אמורים להשרות הרגשה של ביטחון הנובע מעוצמת השלטון. כמעט יכולתי להרגיש רוגע ואולי אף גאווה שאני שותף לעם חזק. על יד בית הספר שלי הייתה חנות ממתקים ומדי פעם הספיקו דמי הכיס לקנות בה סוכריות. הן היו עשויות קליפה אדומה עגולה ובתוכה מרציפן לבן שבתוכו צלב קרס שחור. כך הייתי אמור להטביע בי את הנאציזם. ברדיו נשמעו נאומים של היטלר בקול צעקני ומאיים, ובקולנוע הוא הופיע ביומנים [יומני חדשות] לפני הסרטים. ההמונים הריעו לו. חברי כיתתי התחילו ללבוש מדים של "היטלר יוגנד". אולי בהתחלה אף קינאתי בהם.
("ליל הבדולח בליבו של ילד יהודי", מתוך אתר האינטרנט של ארגון יוצאי מרכז אירופה, 2008)
* קטע מתוך הרצאה של שמואל קנלר שניתנה ב-9/11/2008, ובה תיאר את ילדותו בגרמניה הנאצית.
מקור 2 – קטעים מן הספר "סיפור של גרמני 1914–1933" מאת סבסטיאן הפנר
הם פוצצו עתה באופן קבוע ובעזרת גדודים מיוחדים את אספות הבחירות של כל שאר המפלגות, רצחו כמעט מדי יום אחד או שניים ממתנגדיהם הפוליטיים, ובאחד מפרברי ברלין שרפו כליל, יום בהיר אחד, את ביתה של משפחה סוציאל-דמוקרטית אחת. שר הפנים הפרוסי החדש (נאצי אחד, סרן גרינג), פרסם הוראה מדהימה ולפיה בכל מקרה של תגרה [ריב], ובלי לברר מי אשם, על המשטרה להגן על הנאצים ולירות ללא התראה באחרים. [...]
אך כאמור, כל אלה היו דיווחים בעיתונות. האזרח הרגיל לא ראה ולא שמע בעיניו ובאוזניו הרבה יותר ממה שכבר היה להרגל בשנים האחרונות: מדים חומים ברחובות, מצעדים, קריאות "הייל" - וחוץ מזה עסקים כרגיל. [...]
את העובדה שעכשיו, רק בגלל השריפה הקטנה ברייכסטאג, לקחו מהם, מכל אחד ואחד מהם, את מעט החירות האישית המוגנת בחוקה וכן את כבודם כאזרחים, את העובדה הזו הם [אזרחי גרמניה] קיבלו כעדר, מתוך ביטול עצמי וכאילו כל זה מחויב המציאות.
(ס' הפנר, סיפור של גרמני, 1914–1933, תרגום: ש' וולקוב, חרגול, 2002, עמ' 75, 83)
סבסטיאן הפנר היה משפטן גרמני (לא יהודי) שבחר לעזוב את גרמניה ב-1938.
המשטר הנאצי הצליח לגרום לרבים מאזרחי גרמניה לשתף פעולה עם מדיניותו.
הסבירו כיצד הושג שיתוף פעולה זה על פי כל אחד מן המקורות (1–2).
כיצד לדעתכם השפיעה זהות הדובר בכל אחד מן המקורות על התיאור שהוא הציג בקטע? נמקו את תשובתכם.
(17 נקודות)
ב.
הציגו את המאפיינים של היהודי על פי הדימוי שלו באידאולוגיה הנאצית. בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד הוא מבטא דימוי זה.
הסבירו את ההשפעה של דימוי זה על תחילת ההרג ההמוני של היהודים דווקא עם פלישת גרמניה לברית המועצות.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
1. מדיניות ואידאולוגיה נאצית – מרעיון למעשה
א. כיצד הושג שיתוף הפעולה של רבים מאזרחי גרמניה עם מדיניות המשטרה הנאצי:
על פי מקור 1:
באמצעות תעמולה (מפגני ראווה, טיפוח ההערצה להיטלר), חינוך, הקניית תחושת שייכות, גאווה לאומית וביטחון.
שמואל קנלר מתאר את השימוש ב"סממנים של עוצמה ושל כוח", "ברחובות ברלין הופיעו דגלים ארוכים עם צלב הקרס", "יותר ויותר אזרחים לבשו מדים חומים וצעדו בהפגנות".
הוא מתאר את תהליך ההיקסמות וההתלהבות מן המצעדים, ממפגני הראווה ומהפגנת העוצמה של המשטרה - "כמעט יכולתי להרגיש רוגע ואולי אף גאווה שאני שותף לעם חזק", "נאומים של היטלר... ההמונים הריעו לו".
הוא מתאר את העברת המסרים באמצעות החינוך הלא־פורמלי – הסוכרייה בחנות הממתקים, הצטרפות לתנועות הנוער "היטלר־יוגנד".
על פי מקור 2:
באמצעות טרור שהופנה כלפי מתנגדים פוליטיים ואזרחים המזוהים עימם, באמצעות חקיקה שביטלה זכויות וחירות והעמידה את כוחו של השלטון לטובת המפלגה הנאצית ובאמצעות "מהפכה זוחלת" שהרגילה את האוכלוסייה לשגרה של טרור פוליטי וביטול הדרגתי של הדמוקרטיה.
סבסטיאן הפנר מספר על השתקת מתנגדי המשטר – "הם פוצצו עתה באופן קבוע ובעזרת גדודים מיוחדים את אספות הבחירות של כל שאר המפלגות", רציחות של מתנגדים פוליטיים, שריפת בית של משפחה סוציאל־דמוקרטית.
הוא מתאר את ההשפעה של אווירת הטרור על הציבור, שלומד לשתוק, להתעלם ולהשלים עם המתרחש – "האזרח הרגיל לא ראה ולא שמע בעיניו ובאוזניו הרבה יותר ממה שכבר היה להרגל בשנים האחרונות: ...וחוץ מזה עסקים כרגיל".
הוא מציין את השימוש בחקיקה כאמצעי לרכוש את הזדהות הציבור עם מדיניות המשטרה – "שר הפנים... פרסם הוראה מדהימה ולפיה בכל מקרה של תגרה... ולירות ללא התראה באחרים", "רק בגלל שריפה קטנה ברייכסטאג, לקחו מהם... את מעט החירות האישית... וכאילו כל זה מחויב המציאות".
הוא מתאר את התגובה הפסיבית של החברה הגרמנית לטרור, לכללי המשחק החדשים, ולפגיעה בחירות הבסיסיות של האזרח כתהליך של התרגלות הדרגתית, ביטול עצמי והתנהגות של "עדר".
כיצד השפיעה זהות הדובר בכל אחד מן המקורות על התיאור שהוא הציג בקטע:
מקור 1:
הדובר הוא יהודי יליד גרמניה שמתאר את זיכרונותיו מן התקופה שבה היה בן 8. התיאור מוצג מנקודת המבט של ילד צעיר, תמים, חסר פרספקטיבה, נוח להתרשם. הוא מתפעל מהפגנת העוצמה והכוח של הנאצים ומן הסוכרייה המעוצבת על פי הסמל הנאצי, הוא רוצה להשתייך, ומקנא בחבריו הארים שהצטרפו להיטלר־יוגנד.
מקור 2:
הדובר הוא גרמני משכיל, עורך דין במקצועו, שאינו תומך בנאצים, ובהמשך (בשנת 1938) אף עוזב מרצונו את גרמניה. בתיאור הוא מציג את נקודת המבט של אדם בוגר, משפטן, בעל פרספקטיבה היסטורית והשקפת עולם מגובשת, בן לעם הגרמני המתבונן באירוניה ועמדה ביקורתית על האופן ההדרגתי שבו המשטרה הנאצי מבסס את הנאצים בגרמניה.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 91–105; לילך, עמ' 126–132; מט"ח, עמ' 116–117, 123–125, 129–133; רכס, עמ' 131–132; שזר, עמ' 107–111, 115.
תגובות ופעולות לנוכח המדיניות הנאצית כלפי היהודים (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ב
2. תגובות ופעולות לנוכח המדיניות הנאצית כלפי היהודים
א. לפניכם קטע מדיון על היודנראטים שהתקיים באמצע שנות השישים בישראל. בקטע מובאים דבריו של מאיר דבורז'צקי, ניצול גטו וילנה ומראשוני חוקרי השואה בישראל.
בגטו ראו בהם [ביודנראטים] אנשים אומללים. [...] ראו בהם אובדי דרך [...] שאינם מעיזים לומר "לא!" במחיר חייהם. ראו בהם אנשים המידרדרים והולכים בַּמִּדְרוֹן המוסרי. ראו בהם אנשים ללא־מוצא. [...] רבים הבינו לרוחם. רבים הסתייגו מהם. רבים ראו בהם תועים [בדרכם] ומתעים. אבל איש לא ראה באנשי היודנראטים את המנהיגות היהודית!... לכן ברצוני להציע כי בשעת כל דיון וויכוח על דרכי היודנראטים, אם לטוב ואם לרע, להאשמה או להצדקה – אל נשתמש במושג "מנהיגים יהודים", "מנהיגות יהודית"... ונסתייג מאוד מאוד מכל שימוש במונח זה לבל [כדי שלא] יסתנן להיסטוריה היהודית ולבל [כדי שלא] יסלף אותה.
על פי הקטע, הציגו את הטיעון של דבורז'צקי בנוגע ליודנראט. בתשובתכם התייחסו לטענה ולנימוק.
הציגו טענת נגד ונמקו אותה באמצעות שתי פעולות של היודנראטים בגטאות. (17 נקודות)
ב.
בחרו שניים מבין שלושת דפוסי ההתייחסות של האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש הנאצי כלפי היהודים בזמן ביצוע "הפתרון הסופי", והציגו בנוגע לכל דפוס שבחרתם את המניעים של מי שנקט אותו.
בחרו מספר הלימוד מקור המציג דפוס התייחסות אחד של האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש הנאצי כלפי היהודים בתקופה זו, והסבירו כיצד המקור שבחרתם מדגים דפוס זה. (17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
2. תגובות ופעולות לנוכח המדיניות הנאצית כלפי היהודים
א. הטיעון של דבורז'צקי בנוגע ליודנראט, על פי הקטע:
הטענה – אין לראות ביודנראט הנהגה יהודית.
הנימוק – תושבי הגטו לא ראו בהם מנהיגים אלא "אנשים אומללים", "ללא מוצא", "אובדי דרך", "תועים ומתעים".
טענת נגד והנמקה באמצעות פעולות של היודנראט בגטאות:
הטענה – יש לראות ביודנראט הנהגה יהודית.
הנימוק
חברי היודנראט בגטאות רבים עשו כל שביכולתם בתנאים לא סבירים כדי לדאוג לצורכי הציבור בגטו. הם נקטו יוזמות בתחומים רבים ופעלו כדי להקל את תנאי המצוקה הקשים של הציבור בגטו.
חברי היודנראט קיבלו עליהם תפקידים נוספים שהנאצים לא דרשו מהם לעשות, ולעיתים אף פעלו בניגוד להוראות הנאצים, וזאת כדי לחזק את הציבור בגטו ולתמוך בו.
במקביל לדרישה בנוגע למשלוחים המשיכו חברי היודנראט לדאוג להתנהלות הגטו, לכלכלתו, לטיפול רפואי ותברואתי ולחינוך, כאשר התנאים הלכו והחריפו. יש מהם שניהלו משא ומתן בלתי פוסק עם הנאצים כדי להאריך את חיי הגטו; יש מהם שהגישו סיוע לחברי המחתרות.
הפעולות:
מאבק בהרעבה המכוונת באמצעות רכישת מזון מחוץ לגטו, הפעלת מאפיות, הקמת בתי מלאכה בגטו, זריעת גינות ירק, ניהול מטבחים ציבוריים, הקמת בתי מלאכה בגטו שסיפקו מקור הכנסה ותעסוקה; טיפול בבעיות תברואה, הבאה לקבורה; אספקת שירותי סעד, אספקת שירותי בריאות (הקמת בתי חולים, בתי מרקחת, מרפאות), אספקת שירותי חינוך ותרבות.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 187–188, 197, 247, 249, 252, 255; לילך, עמ' 190–193, 258–261, 263, 268; מט"ח, עמ' 178–179, 184, 190–192, 195, 197; רכס, עמ' 206–211; שזר, עמ' 178–179, 184, 190–192, 195, 197.
ב. דפוסי ההתייחסות של האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש הנאצי כלפי היהודים – מניעים:
מי ששיתפו פעולה עם הנאצים:
אנטישמיות / הזדהות עם מדיניות הנאצים.
עמים שסבלו מן הכיבוש הקומוניסטי זיהו את היהודים עם הקומוניסטים.
שיקולי רווח וטובות הנאה (רצון לקבל רכוש יהודי שהופקע, הטבות על הלשנות).
נקמה אישית ביהודים ובמצילים שהסתירו אותם.
"הרוב הדומם":
אנטישמיות – יצרה ניכור וריחוק מגורל היהודים.
חשש לסכן את עצמם
חשש מענישה קולקטיבית
התמקדות בצורך לשרוד בתנאים הקשים של הכיבוש הנאצי.
תושבים לא יהודים בארצות הכיבוש הנאצי שפעלו כדי לעזור ליהודים:
מניעים אישיים-מצפוניים: היכרות מוקדמת עם הניצול או חוב מוסרי שחבו לו.
מניעים הומניים ומוסריים: אמונה בערך חיי אדם; תחושה של חובה אנושית בסיסית.
התנגדות למשטר הנאצי: היו עדים לאכזריות של גרמנים כלפי יהודים ולא יכלו להתעלם מן המציאות.
מניעים דתיים: אמונה דתית המדגישה ערכים של סיוע לנרדף.
ציפייה לטובות הנאה.
הצלת יהודים כביטוי למרד לאומי בנאצים (העם הדני).
מקור מספר הלימוד המציג דפוס התייחסות של האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש הנאצי כלפי היהודים בזמן ה"פתרון הסופי":
התלמיד צריך לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד המקור שבחר מדגים את אחד מדפוסי ההתייחסות.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 228, 291–299, 307–308, 310–312; לילך, עמ' 298–302, 305–306, 317, 333–335; מט"ח, עמ' 227, 292–293; רכס, עמ' 230–231, 236, 305–307, 311–314, 317–320; שזר, עמ' 260–264, 269–272, 296–297, 321, 327, 343, 345–349.
מדיניות השלטון הנאצי כלפי היהודים בגרמניה וכלפי ארצות הכיבוש (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה
1. מדיניות השלטון הנאצי כלפי היהודים בגרמניה וכלפי ארצות הכיבוש
א. לפניכם שני מקורות 1–2, המתארים את אירועי "יום החרם" (1 באפריל 1933).
מקור 1 – מיומנו של יוזף גבלס, שר התעמולה בגרמניה הנאצית, שהיה מיוזמי יום החרם.
1 באפריל 1933
החרם נגד תעמולת הזוועה של היהדות העולמית נכנס לתוקפו בכל רחבי ברלין והרייך. אני עורך סיור ברחובות כדי להתמצא. כל העסקים היהודיים סגורים. אנשי ס"א ניצבים בפני הכניסות. הציבור הוכיח סולידריות [הפגין תמיכה] מלאה בכל מקום. המשמעת היא מופתית. מחזה מרשים! הכול מתבצע בשקט מופתי... אחרי הצהריים צועדים 150,000 פועלים מברלין אל הללוסטגרטן. הם עומדים לצידנו נגד תעמולת הזוועה בחו"ל. אווירת ניצחון שאין לתארה שוררת בכול... העיתונות פועלת במלוא הקצב. החרם הוא ניצחון מוסרי גדול לגרמניה. הוכחנו לעולם כולו שאנו יכולים לסמוך על האומה כולה, וזאת בלי שהדבר יביא להפרעות סדר, ולו גם הקטנות ביותר. הפיהרר שוב קלע אל המטרה. בחצות אנו מחליטים להפסיק את החרם. עתה אנו מצפים לתגובה של העיתונות והתעמולה שבחו"ל.
(י' ארד, י' גוטמן וא' מרגליות [עורכים], השואה בתיעוד – מבחר תעודות, יד ושם, תשנ"ח, עמ' 40)
מקור 2 – מתוך הספר "גרמניה הנאצית והיהודים" שיצא בשנת 1997, מאת ההיסטוריון שאול פרידלנדר.
להלכה [בעיקרון] היה החרם עלול לגרום נזק כלכלי חמור לאוכלוסייה היהודית... ואולם למעשה, הפעולה הנאצית נתקלה בקשיים מיידיים.
התברר שהתושבים אדישים למדי לחרם, ויש מהם שאפילו התעקשו לקנות בחנויות "יהודיות". לפי [העיתון הגרמני] 'פוליקשר בּאוֹבּכטר'... קונים אחדים ב[עיר] הנובר ביקשו להיכנס בכוח לחנות בבעלות יהודית. במינכן, בעקבות ההודעות החוזרות ונשנות על החרם הקרב, התנהל מסחר ער כל כך בחנויות בבעלות יהודית בימים האחרונים של חודש מרס (הציבור עדיין לא ידע כמה זמן "יימשך החרם) עד ש[העיתון] 'פוליקשר בּאוֹבּכטר' קונן [התלונן] על "תושבים חסרי בינה אלה, הדוחפים בכוח כסף שהרוויחו בזיעת אפם לידיהם של אויבי העם ומוציאי דיבה ערמומיים". ביום החרם בתי עסק יהודיים רבים נשארו סגורים או נסגרו מוקדם. המוני סקרנים חסמו את הרחובות ברבעים המסחריים של מרכז העיר כדי לצפות באירוע בהתרחשותו: הם היו פסיביים [לא פעילים], אבל בשום אופן לא גילו איבה ל"אויבי העם", כפי שציפו מהם מסיתי המפלגה.
(ש' פרידלנדר, גרמניה הנאצית והיהודים – שנות הרדיפות, 1939-1933, עם עובד, 1997, עמ' 38-37)
הציגו את ההבדל בין שני המקורות (1–2) בתיאור התגובות של אזרחי גרמניה על יום החרם. הסבירו שתי סיבות להבדל שהצגתם. בתשובתכם התייחסו לשנייים ממאפייני המקור האלה: סוג המקור, יוצר המקור, מועד יצירת/פרסום המקור.
על פי מה שלמדתם, הסבירו כיצד דימוי היהודי באידיאולוגיה הנאצית בא לידי ביטוי בהחלטת המשטר הנאצי ליזום את יום החרם.
(18 נקודות)
ב. הסבירו כיצד פעל המשטר הנאצי לקידום רעיון "הסדר החדש" באירופה בשנתיים הראשונות של המלחמה. בססו את תשובתכם על מקור מספר הלימוד ועל שתי דוגמאות נוספות.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
1. מדיניות השלטון הנאצי כלפי היהודים בגרמניה וכלפי ארצות הכיבוש
א. ההבדל בין שני המקורות בתיאור התגובות של אזרחי גרמניה על יום החרם:
קטע 1 – גבלס מתאר ביומנו תמיכה גורפת של אזרחי גרמניה בחרם. לדבריו: "הציבור הוכיח סולידריות מלאה בכל מקום"; "המשמעת היא מופתית". הוא מתאר צעדת תמיכה של 150,000 פועלים מברלין. הוא מסכם: "הוכחנו לעולם כולו שאנו יכולים לסמוך על האומה כולה".
קטע 2 – פרידלנדר מציג תגובות שונות של אזרחי גרמניה שנעות מאדישות לחרם ועד להתנגדות לו. ההתנגדות באה לידי ביטוי בהתעקשות לקנות בחנויות יהודיות ובקנייה גוברת בבתי עסק יהודיים לקראת החרם. נוסף על כך הוא מביא תיאור של המונים פסיביים שבאו לצפות במתרחש אך בניגוד לציפיות המפלגה "לא גילו איבה ל'אויבי העם'".
סיבות להבדל הנובעות ממאפייני המקור:
סוג המקור – קטע 1 לקוח מיומן אישי שמאופיין בכתיבת רשמים סובייקטיביים בלי מחויבות לתיאור מקיף וביסוס על עובדות ומקורות מהימנים. קטע 2 הוא מחקר היסטורי ועל כן הוא מציג תיאורים וטענות שמבוססים על מחקר מקיף ומקורות מהימנים.
יוצר המקור – קטע 1 נכתב על ידי גבלס – שר התעמולה הנאצי ומיוזמי יום החרם, ולכן חשוב לו להדגיש את תמיכת האזרחים הגרמנים בצעד שיזם. קטע 2 נכתב על ידי פרידלנדר, היסטוריון (ויהודי שורד שואה) המחויב לחקר האמת ההיסטורית, ולכן הוא מביא מגוון מקורות.
מועד יצירת המקור – קטע 1 נכתב מייד בסופו של יום החרם ולכן חסרה בו פרספקטיבה ומבט על כלל האירועים שהתרחשו במהלכו. קטע 2 נכתב עשרות שנים לאחר האירוע, דבר שאפשר למחבר להתבסס על מחקר רחב ומקיף של אירועי יום החרם בכל רחבי גרמניה.
כיצד דימוי היהודי באידיאולוגיה הנאצית בא לידי ביטוי בהחלטת המשטר הנאצי ליזום את יום החרם:
היהודי נחשב באידיאולוגיה הנאצית טפיל המבקש לנצל ולהרוס את העם הגרמני באמצעות השתלטות על המסחר והכלכלה, ויצור תאב בצע העושק את כספם של הגרמנים במרמה. דימוי זה בא לידי ביטוי בהחלטה להטיל חרם על עסקים יהודיים וכך למנוע מהם להמשיך בעושק הגרמנים, ולמנוע מגרמנים תמימים לתת את ממונם ליהודים.
על פי האידיאולוגיה הנאצית היהדות הבין-לאומית זוממת לשלוט בעולם. דימוי זה בא לידי ביטוי בהחלטה להטיל חרם על בתי עסק יהודיים כדי להיאבק ב"תעמולת הזוועה" האנטי גרמנית שמפיצה יהדות העולם (כדי להיאבק ביהדות הבין-לאומית האחראית להוקעת גרמניה הנאצית ולמחאות נגדה בעולם).
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 67, 72–98, 99; לילך, עמ' 108–109, 136; מט"ח, עמ' 95–97, 157; רכס, עמ' 110–111, 133; שזר, עמ' 99–101, 112–113.
ב. כיצד פעל המשטר הנאצי לקידום רעיון "הסדר החדש" באירופה בשנתיים הראשונות של המלחמה:
ביסוס על מקור מספר הלימוד:
יש להביא מקור מתאים מספר הלימוד לביסוס התשובה.
ביסוס על דוגמאות נוספות:
כיבוש אירופה, ובעיקר שטחים שחיו בהם עמים שנחשבו בתחתית המדרג הגזעי על פי האידיאולוגיה הנאצית – כדי להבטיח "מרחב מחיה".
העברה של אוכלוסיות שונות בכפייה (לפי קריטריונים לאומיים גזעיים) – כדי לאפשר יישוב של גרמנים במקומן וכדי להבטיח "מרחב מחיה" לגזע הארי.
יישוב גרמנים בשטחי פולין הכבושים ולאורך הגבול עם גרמניה – כדי להבטיח מרחב מחיה ולהגן על הרייך.
העברת מזון, מוצרי תעשייה, כסף, רכוש, יצירות אומנות וחומרי גלם מן הארצות הכבושות לגרמניה – ניצול האוצרות של שטחי הכיבוש.
הקמת מחנות עבודה והעסקת עובדי כפייה באזורים הכבושים – ניצול כלכלי ושעבוד לגזע הארי.
העברה המונית של עובדי כפייה מאזורי הכיבוש לגרמניה – כדי לפתור בעיות כלכלה ותעסוקה ולסייע בכך למאמץ המלחמה.
מבצע "המתת חסד" בגרמניה – כדי "לטהר" ו"להשביח" את הגזע הארי.
פגיעה בהנהגה ובשכבות האינטליגנציה של העמים הסלביים: רצח חלק מהם ומאסרם של אחרים ושילוחם למחנות ריכוז, סגירת אוניברסיטאות וגימנסיות, פגיעה באומנות ובתרבות – כדי לנטרל את הגוים "הנחותים" שמיועדים לשרת את הגזע "הארי".
הקצבת מזון לאוכלוסייה בפולין – שמירה על רמת חיים נמוכה כדי למנוע התקוממות.
מבצע ברברוסה – כדי להבטיח "מרחב מחיה" וכדי להיאבק בבולשביזם ולחסלו, לנטרל את הגזע הסלבי הנחות ולשעבדו.
תחילת ביצוע "הפתרון הסופי" – בורות הירי.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 173–176, 215; לילך, עמ' 181–183; מט"ח, עמ' 178, 186; רכס, עמ' 185–188; שזר, עמ' 157, 218–219.
מטרות המשטר הנאצי ומימושן
מטרות המשטר הנאצי ומימושן (1933–1945) (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ו
1. מטרות המשטר הנאצי ומימושן (1933–1945)
א. בנספח לשאלה זו שני מקורות (1–2) העוסקים באולימפיאדה שנערכה בברלין, גרמניה, בשנת 1936.
על פי מה שלמדתם, מה היו המטרות של התעמולה במשטר הנאצי? הסבירו איזו מטרה באה לידי ביטוי במקור 1.
מהי העמדה בנוגע לעריכת האולימפיאדה בברלין, שבאה לידי ביטוי במקור 2? הסבירו סיבה אחת להבדל בין עמדה זו ובין העמדה שבאה לידי ביטוי במקור 1. בתשובתכם התייחסו לאחד ממאפייני המקור האלה: סוג המקור, יוצר המקור, המקום שבו פורסם המקור.
(17 נקודות)
ב.
אֵילו מן העקרונות של האידאולוגיה הנאצית באים לידי ביטוי במדיניות "הסדר החדש" של הנאצים?
הסבירו כיצד קידמה מדיניות "הסדר החדש" את מימוש העקרונות האלה בשטחים שכבשה גרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה. בססו את תשובתכם על מקור מספר הלימוד ועל שתי דוגמאות נוספות.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
1. מטרות המשטר הנאצי ומימושן
א. מה היו המטרות של התעמולה במשטר הנאצי:
להשפיע על האמונות ועל דרכי החשיבה של האוכלוסייה ולסייע בהטמעת עקרונות האידאולוגיה הנאצית.
להצביע על מתנגדי המשטר ולהציג אותם כמסוכנים ובוגדים, ובכך להכשיר את הקרקע לרדיפתם ולביטול זכויותיהם.
לגייס את האוכלוסייה לביצוע פעולות שונות בשם המשטר ולמענו.
להשפיע על דעת הקהל המקומית והעולמית כדי שתאמין בתדמית החיובית שהשלטון הציג על עצמו.
איזו מטרה באה לידי ביטוי במקור 1:
במקור זה מובאים דבריו של שר הפנים של גרמניה הנאצית שמשתמש באולימפיאדת ברלין כאירוע תעמולה שנועד לחזק את התדמית החיובית של גרמניה כלפי חוץ. בדבריו הוא מציג את גרמניה שמארחת את המשחקים האולימפיים כמדינה שוחרת שלום המקדמת כבוד ושיתוף פעולה בדרכי שלום בין האומות.
מהי העמדה בנוגע לעריכת האולימפיאדה בברלין שבאה לידי ביטוי במקור 2:
העמדה: ביקורת על הכוונה לאפשר למשטר הנאצי לארח את האולימפיאדה בברלין.
הביטוי בקריקטורה: נראים ספורטאים עם צלב קרס על הזרוע שמצדיעים במועל יד, הם צועדים מעל דמות רמוסה שמכונה "הרוח האולימפית" – ביטוי לרמיסת רוח האחווה הספורטיבית בידי המשטר הנאצי; בפינה מצויר גזע עץ כרות שעליו רשום "ספורט" ונעוץ בו גרזן "הצדק הנאצי" – ביטוי לגורלו של הספורט תחת המשטר הנאצי; מעליו, מאחורי סורגים מעל השלט "מחנות ריכוז" כלואות דמויות של כל מי שאינו מסכים עם האידיאולוגיה הנאצית או שאינו מתאים לה (יהודי, קתולי, חבר איגוד העובדים וכדומה); בתחתית הציור מובא ציטוט מה"טיימס" הלונדוני שאומר כי רק אלה שמתאימים לאידיאולוגיה הנאצית ומאמצים אותה יכולים לנצח.
סיבות להבדל בין עמדה זו ובין העמדה שבאה לידי ביטוי במקור 1:
סוג המקור: מקור 1 הוא נאום חגיגי בטקס פתיחת האולימפיאדה שבו יש מקום לנאומים מליציים המציגים את האירוע באור חיובי. מקור 2 הוא קריקטורה – צורת ביטוי דעתנית וביקורתית שהתפרסמה לפני האולימפיאדה במטרה להשפיע על דעת הקהל כדי למחות על הכוונה לקיים אותה בגרמניה הנאצית.
יוצר המקור: מקור 1 מביא את דבריו של שר בכיר במשטר הנאצי – שר הפנים, שמטרתו להציג את המשטר באור חיובי. את מקור 2 יצרה ופרסמה המועצה הבריטית האנטי-נאצית – גוף שפעל נגד המשטר הנאצי ועל כן התנגד לקיום האולימפיאדה בברלין.
המקום שבו פורסם המקור: מקור 1 – נאום בגרמניה הנאצית, באצטדיון שבו נערך טקס הפתיחה של האולימפיאדה ושימש "במה" להאדרת המשטר הנאצי ולהצגתו באור חיובי. מקור 2 פורסם באנגליה הליברלית שבה היה חופש העיתונות.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 98–100, 102; לילך, עמ' 126–127; מט"ח, עמ' 123–126; רכס, עמ' 125–126, 129; שזר, עמ' 107, 115, 120.
ב. העקרונות של האידיאולוגיה הנאצית שבאים לידי ביטוי במדיניות "הסדר החדש":
עקרון "מרחב מחיה" – הבטחת מרחב מחיה לגזע הארי על חשבון גזעים אחרים.
תורת הגזע – כינון היררכיה של גזעים ברחבי הרייך השלישי, שבראשה גזע האדונים הארים, ניצול העמים שדורגו נחותים לצורכי הרייך, לצוענים וליהודים אין זכות קיום.
עקרון האנטישמיות – כינון אירופה "נקייה מיהודים".
עקרון שלילת הדמוקרטיה – שליטה בשטחים הכבושים על בסיס עקרונות אנטי-דמוקרטיים.
עקרון שלילת הקומוניזם – חיסול הבולשביזם הוא תנאי לבניית "הסדר החדש" באירופה.
כיצד קידמה מדיניות "הסדר החדש" את מימוש העקרונות האלה בשטחים שכבשה גרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה:
מקור מספר הלימוד:
יש להביא מקור לביסוס התשובה.
דוגמאות נוספות:
כיבוש אירופה, ובעיקר שטחים שחיו בהם עמים שנחשבו בתחתית המדרג הגזעי על פי האידאולוגיה הנאצית – כדי להבטיח מרחב מחיה.
העברה של אוכלוסיות שונות בכפייה (לפי קריטריונים לאומיים גזעניים) – כדי לאפשר יישוב של גרמנים במקומן ולהבטיח "מרחב מחיה" לגזע הארי.
פגיעה בהנהגה ובשכבות האינטליגנציה של העמים הסלווים (רצח חלק מהם, מאסרם של אחרים ושילוחם למחנות ריכוז, סגירת אוניברסיטאות וגימנסיות, פגיעה באומנות ובתרבות) – כדי לנטרל את הגזעים "הנחותים" שמיועדים לשרת את הגזע הארי.
העברת מזון, מוצרי תעשייה, כסף, רכוש, יצירות אומנות וחומרי גלם מן הארצות הכבושות לגרמניה – כדי לנצל את האוצרות של שטחי הכיבוש.
הקמת מחנות עבודה והעסקת עובדי כפייה באזורים הכבושים – ניצול כלכלי ושיעבוד לגזע הארי.
הקצבות מזון לאוכלוסייה בפולין – שמירה על רמת חיים נמוכה כדי למנוע התקוממויות.
הצעדים השונים שננקטו לביצוע "הפתרון הסופי": בורות הירי, ועידת ואנזה, מחנות ההשמדה, צעדות המוות.
רצח הצוענים – לצוענים אין זכות קיום ב"סדר החדש".
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 64–67, 173–176, 215, 229–245, 295–296; לילך, עמ' 11, 171, 181–183, 215, 227–245, 335–338; מט"ח, עמ' 95–98, 178, 186, 210–211, 214–227, 243, 287–288; רכס, עמ' 108–109, 112, 185–188, 265–276, 284–287; שזר, עמ' 110–111, 218–219, 221–243, 353–357.
שלט לכיתה: מלחמת העולם השנייה והשואה - רקע, נאציזם ואידאולוגיה
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
