השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
הגטאות – מהישרדות למרד
מפת הנושא
הגטאות
הגטאות
"הסדר החדש", היודנראט
"הסדר החדש", היודנראט
"הסדר החדש", היודנראט - המשך
"הסדר החדש", היודנראט - המשך
דילמות ראשי היודנראט – לפני "הפתרון הסופי"
דילמות ראשי היודנראט – בזמן "הפתרון הסופי"
הגטאות, יחס האוכלוסייה כלפי היהודים
הגטאות, יחס האוכלוסייה כלפי היהודים
הגטאות, יחס האוכלוסייה כלפי היהודים - המשך
היבטים נוספים בנושא
היבטים נוספים בנושא
להתנגד או להציל? הדיון בגטו וילנה, דצמבר 1941
להתנגד או להציל? המשך הדיון
צילומי ארכיון מהגטאות: עבודה ורפואה
תעודת סיום מבית ספר בגטו לודז׳
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | חורף תשפ"ה
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | חורף תשפ"ה (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף תשפ"ה
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף תשפ"ה (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף תשפ"ה (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף תשפ"ה (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף תשפ"ה (המשך)
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
ציר זמן
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ה
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
3. הגטאות, מלחמת העולם השנייה בשנתיים האחרונות
א.
הציגו שלוש מן המטרות של הנאצים בהקמת הגטאות, והסבירו כיצד תנאי החיים שיצרו הנאצים בגטאות סייעו לממש שתיים מן המטרות שהצגתם.
הסבירו כיצד התמודדו היהודים עם תנאי החיים בגטאות. בססו את תשובתכם על פעולה אחת מן התחום הפיזי ועל מקור מספר הלימוד המדגים פעולה אחת מן התחום הרוחני.
(18 נקודות)
ב. לפניכם קטע מקור מתוך זיכרונותיו של אלברט שפאר, שהיה שר החימוש במשטר הנאצי.
בפברואר 1945 יצאתי במטוס לסיור נוסף - ולפי כל הסימנים אחרון. [...] במהלך סיור זה הזדמן לי [...] לחזות בתנועת צבא של כמה יחידות אס-אס, שנועדו לפתוח במתקפת נגד נרחבת בגזרת הבלקן [דרום מזרח אירופה]. כדי להבטיח את היתרון שבגורם ההפתעה, הוכנה התוכנית למבצע זה תחת מעטה של סודיות קפדנית ביותר. [...] כך חשב היטלר להפתיע את הרוסים ולגרשם מארצות הבלקן, בעזרת כמה יחידות משוריינות של האס-אס, לאחר שהכוחות הרוסים כבר הספיקו להתבסס שם היטב.
בכישרונו המדהים [של היטלר] לראות מהרהורי ליבו ולהאמין באשליות שהוא עצמו טיפח, ביסס את רעיון מתקפת הנגד בדרום מזרח אירופה בשלב מאוחר זה על ההנחה, כי לא יעברו אלא חודשים מעטים עד אשר ימאסו עמי האזור הזה בשלטון הסובייטי. באווירת הייאוש של השבועות ההם ניסה [היטלר] לשכנע את עצמו, כי דווקא שם די בהצלחות ראשונות כלשהן, כדי שיחול מפנה קיצוני במצב. אז בוודאי תפרוץ שם התקוממות עממית נגד ברית המועצות, והאוכלוסייה תפעל שכם אחד עימנו נגד האויב המשותף, עד אשר יושג הניצחון. כך ניתנה הפקודה האבסורדית [...] להדוף את הרוסים מארצות הבלקן וזאת, כאמור, על סמך שיקולי תעתועים [אשליות] תלושים לחלוטין מן המציאות.
(מעובד על פי: א' שפאר, בתוכי הרייך השלישי, תרגום: ע' קורנפלד, מודן, 1979, עמ' 439)
על פי קטע המקור, הציגו את הטענה של שפאר בנוגע לתוכניות הצבאיות של היטלר בשלב מאוחר זה במלחמה.
הסבירו כיצד מהלכי המלחמה בשנתיים האחרונות שלה מחזקים את טענתו של שפאר. בססו את הסברכם על שתי עובדות היסטוריות.
(16 נקודות)
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
3. הגטאות, מלחמת העולם השנייה בשנתיים האחרונות
א. המטרות של הנאצים בהקמת הגטאות:
(מטרה מוצהרת) לנטרל את השפעתם המזיקה של היהודים (הפצת מחלות מידבקות, פגיעה בכלכלה על ידי ספסרות וניהול שוק שחור, הפצת שמועות וידיעות שיזיקו לגרמניה) באמצעות הפרדתם מן האוכלוסייה הלא יהודית.
ניתוק היהודים ובידודם מן העולם החיצון בהתאם לאידיאולוגיה הנאצית.
ניתוק היהודים ובידודם מן העולם כדי למנוע כל אפשרות לסייע להם.
נישול היהודים מבתיהם, ביזת רכושם וניצולם לעבודות כפייה.
ניתוק הקשרים בין הקהילות היהודיות.
ריכוז היהודים כשלב ביניים לפתרון בעיית היהודים כדי לאפשר שליטה על מקום הימצאם.
פיקוח יעיל על היהודים.
הכחדה עקיפה, חיסול מנטלי ופיזי על ידי מניעת אמצעי קיום בסיסיים ואיסור פעילות רוחנית.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
כיצד תנאי החיים שיצרו הנאצים בגטאות סייעו לממש את המטרות שהוצגו:
הנאצים הקיפו את הגטאות בחומות ובגדרות, הציבו שלטים ועליהם כיתוב אזור נגוע במגפה, והציבו משטרה (פולנית ויהודית) לשמור על השערים – כדי לרכז אותם, לפקח עליהם, לבודד אותם, ולנתק אותם מן העולם החיצון.
הנאצים הנהיגו מדיניות של הרעבה מכוונת שהובילה לתהליך מתמשך של הידרדרות עד כדי המתה איטית בעיקר בקרב אוכלוסיות חלשות.
הנאצים הקימו גטאות בשכונות מוזנחות ודלות שהתאפיינו בתשתית ובתנאי תברואה גרועים במיוחד. תנאים אלה הצמיחו מחלות מידבקות ומגפות, שגרמו לתמותה ההמונית.
הנאצים צופפו את היהודים בשטח קטן מלהכיל את כל תושביו. הצפיפות האיומה לצד תנאי תברואה ירודים האיצו את התפשטות המחלות.
הנאצים הנהיגו עבודות כפייה בתנאי עבודה קשים שניצלו את כוח העבודה של היהודים לצורכיהם.
הנאצים מינו בכפייה יודנראט ודרשו להפעיל משטרה יהודית שנאלצו לציית לתכתיביהם ואפשרו פיקוח יעיל על תושבי הגטאות.
הנאצים אסרו על היהודים לקיים פעילויות חינוכיות, דתיות ותרבותיות כדי "לשבור את הרוח".
כיצד התמודדו היהודים עם תנאי החיים בגטאות:
פעולות מן התחום הפיזי:
הקמת מערך של מפעלי עזרה לנזקקים; הברחת מזון אל תוך הגטו בדרכים שונות; הקמת מטבחים ציבוריים; הקמת מערך בריאות (בתי חולים, מרפאות, בי"ס לסיעוד, מרפאות שיניים, מרפאות לנשים הרות ועוד); הקמת מפעלים ובתי מלאכה.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור במקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מדגים את ההתמודדות של היהודים עם תנאי החיים בגטאות בתחום הרוחני.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 186–198; לילך, עמ' 187–205; מט"ח עמ' 189–204; רכס, עמ' 198–222; שזר, עמ' 50–64.
ב. הטענה של שפאר בנוגע לתוכניות הצבאיות של היטלר בשלב מאוחר זה במלחמה:
התוכנית של היטלר לפתוח במהלכי התקפי נרחב נגד ברית המועצות בגזרת הבלקן בשלב זה במלחמה, מנותקת מן המציאות וחסרת כל סיכוי.
בקטע המקור: "בכישרונו המדהים לראות מהרהורי ליבו ולהאמין באשליות שהוא עצמו טיפח"; "כך ניתנה הפקודה האבסורדית [...] להדוף את הרוסים מארצות הבלקן"; "על סמך שיקולי תעתועים תלושים לחלוטין מן המציאות".
כיצד מהלכי המלחמה בשנתיים האחרונות שלה מחזקים את טענתו של שפאר, ביסוס על עובדות היסטוריות:
בשנתיים האחרונות של המלחמה נחל צבא גרמניה תבוסה מתמשכת בכל החזיתות:
מפלה בקרב סטלינגרד (פברואר 1943), שממנה ואילך אילץ הצבא הרוסי את הצבא הגרמני לסגת לכיוון גרמניה בתוך כדי ספיגת אבדות קשות ביותר.
פלישת כוחות בריטים ואמריקנים לסיציליה (סתיו 1943), כיבוש דרום איטליה, כיבוש רומא (קיץ 1944).
הפלישה לנורמנדי – "מבצע אוברלורד" (יוני 1944) – קירבה את ההכרעה במערב אירופה (צרפת ובלגיה שוחררו).
הפצצות כבדות של בעלות הברית על ערים ומרכזי תעשייה בגרמניה, שגרמו לנזקים כבדים ולפגיעה קשה בתעשיית המלחמה של גרמניה.
הצבא האדום כבש את מדינות הבלקן (רומניה, בולגריה, יוגוסלביה, אלבניה, הונגריה) מידי הצבא הגרמני.
קרב הבלימה האחרון של הנאצים – הקרב על הבליטה (סוף 1944) נכשל.
כוחות בעלות הברית וברית המועצות התקדמו במהירות לכיוון גרמניה ובראשית 1945 כבר פלשו לאדמת גרמניה ממערב וממזרח.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 329–332, 343; לילך, עמ' 330–334, 341; מט"ח, עמ' 289–290, 284–286; רכס, עמ' 320–331; שזר עמ' 311–314, 350–352.
הגטאות (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ד
3. הגטאות
א. לפניכם קטע מקור שכתב ביומנו המורה חיים אהרון קפלן, בגטו ורשה, ב-10 במרס 1940.
האסון הענק שנחת על היהדות הפולנית - לא היה כמוהו וכדמותו אפילו בתקופות היותר חשוכות בתולדות ישראל. ראשית - עומק השנאה. [...] היא פועלת כשנאה פיזיולוגית, המתארת לעצמה את השנוא כטמא טומאת הגוף וכמצורע שאין לו מקום בחברה: [...] היהודי מזוהם, היהודי רמאי ובן בליעל, היהודי שונא את גרמניה וחותר תחת קיומה. [...]
מזלנו שלא הבין הכובש מה טיבה של יהדות פולניה וכוחה החיוני. על פי ההיגיון - אנחנו מחויבים לגווע. על פי חוקי הטבע - סופנו לאבדון ולכליה גמורה. כיצד יכול קהל שלם להתפרנס כשאין לו שום אחיזה בחיים? [...]
יהודי פולניה המדוכאים והרצוצים, הבזויים והשפלים: הם אוהבים את החיים ואינם רוצים להסתלק מן העולם לפני זמנם. אמרו מה שתאמרו: השאיפה לחיים במצוקה נוראה כזו שלנו - היא פועל יוצא של איזה כוח מופלא שעוד לא עמדנו על מהותו. [...]
אבל כל זמן שכוח מופלא זה מסתתר בנו לא אמרנו נואש, וכוחו של כוח זה טמון בהווייתה המקורית של יהדות פולניה, המושרשת במסורתנו הנצחית, שציוותה לנו את החיים.
(מעובד על פי: י' ארד, י' גוטמן וא' מרגליות [עורכים], השואה בתיעוד, יד ושם, תשל"ח, עמ' 162-161)
הסבירו כיצד בדבריו של קפלן בקטע המקור באות לידי ביטוי שתיים מן המטרות של הנאצים בהקמת הגטאות.
הציגו את דרך ההתנגדות של היהודים למדיניות הנאצים שבאה לידי ביטוי בקטע המקור, והדגימו על פי מה שלמדתם את דרך ההתנגדות הזאת באמצעות שתי פעולות של היהודים בגטאות.
($19 \frac{1}{3}$ נקודות)
ב. בשנת 1942 היו בגטאות יהודים שהחליטו לשנות את דרך ההתנגדות לנאצים.
הציגו את השינוי.
הסבירו מדוע חל שינוי זה. בססו את תשובתכם על מקור מספר הלימוד.
(14 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
3. הגטאות
א. כיצד בדבריו של קפלן בקטע המקור באות לידי ביטוי מטרות הנאצים בהקמת הגטאות:
המטרה: הכחדה עקיפה באמצעות יצירת תנאי חיים קשים ביותר. בקטע: קפלן מתאר את המצב הנורא של היהודים בגטו בשל התנאים הלא אנושיים שבו: "על פי חוקי הטבע סופנו לאבדון ולכליה גמורה"; "כיצד יכול קהל שלם להתפרנס כשאין לו שום אחיזה בחיים?"; "יהודי פולניה המדוכאים והרצוצים".
המטרה: ניתוק היהודים, הפרדתם ובידודם מן האוכלוסייה הלא-יהודית כדי לנטרל את השפעתם המזיקה. בקטע: קפלן מצטט דימויים של היהודי שמצביעים על השפעתו המזיקה על פי האידאולוגיה הנאצית: "מצורע שאין לו מקום בחברה"; "היהודי מזוהם"; "היהודי רמאי ובן בליעל"; "היהודי שונא את גרמניה וחותר תחת קיומה".
המטרה: השפלת היהודים והפיכתם לתלויים וחסרי אונים. בקטע: "יהודי פולניה המדוכאים והרצוצים, הבזויים והשפלים".
דרך ההתנגדות של היהודים למדיניות הנאצים שבאה לידי ביטוי בקטע המקור:
"קידוש החיים" – להתאמץ להישאר בחיים ולשמור על צלם אנוש למרות התנאים הבלתי אנושיים שכפו הנאצים על היהודים.
הביטוי בקטע המקור: קפלן מתאר תופעה של "כוח מופלא" שניזון מן "השאיפה לחיים" על אף "מצוקה נוראה" של היהודים בגטו; כוח שיהודי פולין נתברכו בו, הנובע מן המסורת היהודית "שציוותה לנו את החיים"; הוא מתאר כיצד היהודים נאחזים בחיים על אף הדיכוי, ההשפלות, היעדר פרנסה – תנאים שעל פי ההיגיון וחוקי הטבע אמורים להביא ל"אבדון ולכליה גמורה".
פעולות של היהודים בגטאות המדגימות את דרך ההתנגדות הזאת:
ניסיונות להמשיך לקיים מסגרות יהודיות חינוכיות-תרבותיות גם בין כותלי הגטו (מוסדות חינוך, תרבות ודת).
הקמת מערך של מפעלי עזרה הדדית לנזקקים.
הקמת מערך בריאות.
פעילות מגוונת במסגרת תנועות הנוער.
כתיבת עיתונות מחתרתית.
הקמה של מפעלי עדות ותיעוד.
הקמת מפעלים ובתי מלאכה בגטו כדי להשיג אמצעי קיום.
מציאת דרכים להברחת מזון אל תוך הגטו, הקמת מטבחים ציבוריים.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 186–188, 192–197; לילך, עמ' 188, 192, 195–205; מט"ח, עמ' 193, 197–204; רכס עמ' 200, 207–211, 213–222; שזר, עמ' 170–174, 176, 181, 186–192.
ב. השינוי שחל בדרך ההתנגדות לנאצים שעליו החליטו יהודים בגטאות בשנת 1942:
מעבר מהתנגדות באמצעות "קידוש החיים" להתארגנות באמצעות מחתרות והתנגדות חמושה לגירושים מן הגטאות ולכוונות הנאצים לחסל את הגטאות.
מדוע חל שינוי זה:
בעקבות התגבשות ההכרה כי מדיניות הנאצים מכוונת להשמדת כל היהודים. הכרה זו הובילה חלק מן היהודים בגטאות לאמץ דרך התנגדות שעיקרה מאבק חמוש בנאצים, ומוות בכבוד במהלך לחימה.
מקור מספר הלימוד המבסס את ההסבר לשינוי:
התלמיד צריך לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד ההסבר לשינוי בא לידי ביטוי במקור.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 257–258; לילך, עמ' 269–271; מט"ח, עמ' 246–250; רכס עמ' 289–291; שזר, עמ' 274–276.
הגטאות, מלחמת העולם השנייה בשנתיים האחרונות (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ה
3. הגטאות, מלחמת העולם השנייה בשנתיים האחרונות
א.
הציגו שלוש מן המטרות של הנאצים בהקמת הגטאות, והסבירו כיצד תנאי החיים שיצרו הנאצים בגטאות סייעו לממש שתיים מן המטרות שהצגתם.
הסבירו כיצד התמודדו היהודים עם תנאי החיים בגטאות. בססו את תשובתכם על פעולה אחת מן התחום הפיזי ועל מקור מספר הלימוד המדגים פעולה אחת מן התחום הרוחני.
(18 נקודות)
ב. לפניכם קטע מקור מתוך זיכרונותיו של אלברט שפאר, שהיה שר החימוש במשטר הנאצי.
בפברואר 1945 יצאתי במטוס לסיור נוסף - ולפי כל הסימנים אחרון. [...] במהלך סיור זה הזדמן לי [...] לחזות בתנועת צבא של כמה יחידות אס-אס, שנועדו לפתוח במתקפת נגד נרחבת בגזרת הבלקן [דרום מזרח אירופה]. כדי להבטיח את היתרון שבגורם ההפתעה, הוכנה התוכנית למבצע זה תחת מעטה של סודיות קפדנית ביותר. [...] כך חשב היטלר להפתיע את הרוסים ולגרשם מארצות הבלקן, בעזרת כמה יחידות משוריינות של האס-אס, לאחר שהכוחות הרוסים כבר הספיקו להתבסס שם היטב.
בכישרונו המדהים [של היטלר] לראות מהרהורי ליבו ולהאמין באשליות שהוא עצמו טיפח, ביסס את רעיון מתקפת הנגד בדרום מזרח אירופה בשלב מאוחר זה על ההנחה, כי לא יעברו אלא חודשים מעטים עד אשר ימאסו עמי האזור הזה בשלטון הסובייטי. באווירת הייאוש של השבועות ההם ניסה [היטלר] לשכנע את עצמו, כי דווקא שם די בהצלחות ראשונות כלשהן, כדי שיחול מפנה קיצוני במצב. אז בוודאי תפרוץ שם התקוממות עממית נגד ברית המועצות, והאוכלוסייה תפעל שכם אחד עימנו נגד האויב המשותף, עד אשר יושג הניצחון. כך ניתנה הפקודה האבסורדית [...] להדוף את הרוסים מארצות הבלקן וזאת, כאמור, על סמך שיקולי תעתועים [אשליות] תלושים לחלוטין מן המציאות.
(מעובד על פי: א' שפאר, בתוכי הרייך השלישי, תרגום: ע' קורנפלד, מודן, 1979, עמ' 439)
על פי קטע המקור, הציגו את הטענה של שפאר בנוגע לתוכניות הצבאיות של היטלר בשלב מאוחר זה במלחמה.
הסבירו כיצד מהלכי המלחמה בשנתיים האחרונות שלה מחזקים את טענתו של שפאר. בססו את הסברכם על שתי עובדות היסטוריות.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
3. הגטאות, מלחמת העולם השנייה בשנתיים האחרונות
א. המטרות של הנאצים בהקמת הגטאות:
(מטרה מוצהרת) לנטרל את השפעתם המזיקה של היהודים (הפצת מחלות מידבקות, פגיעה בכלכלה על ידי ספסרות וניהול שוק שחור, הפצת שמועות וידיעות שיזיקו לגרמניה) באמצעות הפרדתם מן האוכלוסייה הלא יהודית.
ניתוק היהודים ובידודם מן העולם החיצון בהתאם לאידיאולוגיה הנאצית.
ניתוק היהודים ובידודם מן העולם כדי למנוע כל אפשרות לסייע להם.
נישול היהודים מבתיהם, ביזת רכושם וניצולם לעבודות כפייה.
ניתוק הקשרים בין הקהילות היהודיות.
ריכוז היהודים כשלב ביניים לפתרון בעיית היהודים כדי לאפשר שליטה על מקום הימצאם.
פיקוח יעיל על היהודים.
הכחדה עקיפה, חיסול מנטלי ופיזי על ידי מניעת אמצעי קיום בסיסיים ואיסור פעילות רוחנית.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
כיצד תנאי החיים שיצרו הנאצים בגטאות סייעו לממש את המטרות שהוצגו:
הנאצים הקיפו את הגטאות בחומות ובגדרות, הציבו שלטים ועליהם כיתוב אזור נגוע במגפה, והציבו משטרה (פולנית ויהודית) לשמור על השערים – כדי לרכז אותם, לפקח עליהם, לבודד אותם, ולנתק אותם מן העולם החיצון.
הנאצים הנהיגו מדיניות של הרעבה מכוונת שהובילה לתהליך מתמשך של הידרדרות עד כדי המתה איטית בעיקר בקרב אוכלוסיות חלשות.
הנאצים הקימו גטאות בשכונות מוזנחות ודלות שהתאפיינו בתשתית ובתנאי תברואה גרועים במיוחד. תנאים אלה הצמיחו מחלות מידבקות ומגפות, שגרמו לתמותה ההמונית.
הנאצים צופפו את היהודים בשטח קטן מלהכיל את כל תושביו. הצפיפות האיומה לצד תנאי תברואה ירודים האיצו את התפשטות המחלות.
הנאצים הנהיגו עבודות כפייה בתנאי עבודה קשים שניצלו את כוח העבודה של היהודים לצורכיהם.
הנאצים מינו בכפייה יודנראט ודרשו להפעיל משטרה יהודית שנאלצו לציית לתכתיביהם ואפשרו פיקוח יעיל על תושבי הגטאות.
הנאצים אסרו על היהודים לקיים פעילויות חינוכיות, דתיות ותרבותיות כדי "לשבור את הרוח".
כיצד התמודדו היהודים עם תנאי החיים בגטאות:
פעולות מן התחום הפיזי:
הקמת מערך של מפעלי עזרה לנזקקים; הברחת מזון אל תוך הגטו בדרכים שונות; הקמת מטבחים ציבוריים; הקמת מערך בריאות (בתי חולים, מרפאות, בי"ס לסיעוד, מרפאות שיניים, מרפאות לנשים הרות ועוד); הקמת מפעלים ובתי מלאכה.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור במקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מדגים את ההתמודדות של היהודים עם תנאי החיים בגטאות בתחום הרוחני.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 186–198; לילך, עמ' 187–205; מט"ח עמ' 189–204; רכס, עמ' 198–222; שזר, עמ' 50–64.
ב. הטענה של שפאר בנוגע לתוכניות הצבאיות של היטלר בשלב מאוחר זה במלחמה:
התוכנית של היטלר לפתוח במהלכי התקפי נרחב נגד ברית המועצות בגזרת הבלקן בשלב זה במלחמה, מנותקת מן המציאות וחסרת כל סיכוי.
בקטע המקור: "בכישרונו המדהים לראות מהרהורי ליבו ולהאמין באשליות שהוא עצמו טיפח"; "כך ניתנה הפקודה האבסורדית [...] להדוף את הרוסים מארצות הבלקן"; "על סמך שיקולי תעתועים תלושים לחלוטין מן המציאות".
כיצד מהלכי המלחמה בשנתיים האחרונות שלה מחזקים את טענתו של שפאר, ביסוס על עובדות היסטוריות:
בשנתיים האחרונות של המלחמה נחל צבא גרמניה תבוסה מתמשכת בכל החזיתות:
מפלה בקרב סטלינגרד (פברואר 1943), שממנה ואילך אילץ הצבא הרוסי את הצבא הגרמני לסגת לכיוון גרמניה בתוך כדי ספיגת אבדות קשות ביותר.
פלישת כוחות בריטים ואמריקנים לסיציליה (סתיו 1943), כיבוש דרום איטליה, כיבוש רומא (קיץ 1944).
הפלישה לנורמנדי – "מבצע אוברלורד" (יוני 1944) – קירבה את ההכרעה במערב אירופה (צרפת ובלגיה שוחררו).
הפצצות כבדות של בעלות הברית על ערים ומרכזי תעשייה בגרמניה, שגרמו לנזקים כבדים ולפגיעה קשה בתעשיית המלחמה של גרמניה.
הצבא האדום כבש את מדינות הבלקן (רומניה, בולגריה, יוגוסלביה, אלבניה, הונגריה) מידי הצבא הגרמני.
קרב הבלימה האחרון של הנאצים – הקרב על הבליטה (סוף 1944) נכשל.
כוחות בעלות הברית וברית המועצות התקדמו במהירות לכיוון גרמניה ובראשית 1945 כבר פלשו לאדמת גרמניה ממערב וממזרח.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 329–332, 343; לילך, עמ' 330–334, 341; מט"ח, עמ' 289–290, 284–286; רכס, עמ' 320–331; שזר עמ' 311–314, 350–352.
"הסדר החדש", היודנראט (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ג
3. "הסדר החדש", היודנראט
א. הסבירו כיצד פעל המשטר הנאצי לקידום רעיון "הסדר החדש" באירופה בשנתיים הראשונות של המלחמה. בססו את תשובתכם על מקור מספר הלימוד ועל שתי דוגמאות נוספות. (17 נקודות)
ב. לפניכם קטע מקור ובו דברים שאמר הממונה הנאצי על גטו קובנה ליושב ראש היודנראט בקובנה ד"ר אלקס ולעוד שניים מחברי היודנראט ב-6 בספטמבר 1941.
אתם, יהודי הגטו, הייתם חייבים למסור לנו את כל רכושכם, אבל עשיתם סָבּוֹטָזָ'ה [חבלה מכוונת], ויותר ממה שמצאו אצלכם החיילים הגרמנים - הסתרתם מהם בעורמה. אני נותן ליודנראט זמן של יום אחד, כדי שתארגנו בעצמכם את ה"מסירה" של כל הרכוש היהודי. [...] כל משפחה רשאית להשאיר לעצמה רק 100 רובל (10 מַרְק). כל מה שתאספו חייבים אתם למסור לנו בקפדנות הגדולה ביותר. [...] אני מזהיר אתכם בפעם האחרונה, שאחרי התאריך שניתן לכם עכשיו ייערכו חיפושים יסודיים בכל דירות הגטו, וכן יחפרו בגנים, בשדות ובבְּאֵרוֹת. על כל דָּבָר עֵרֶךְ שיימצא אצל יהודי בגטו, יירו באותו מעמד באיש הזה ובעוד מאה יהודים משכניו.
(מעובד על פי ל' גרפונקל, "קובנה היהודית בחורבנה", בתוך: ד' מכמן, בימי שואה ופקודה, האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ח, עמ' 83)
על פי מה שלמדתם, הסבירו את המורכבות של תפקיד היודנראט בגטאות בתקופה שלפני ביצוע "הפתרון הסופי", והדגימו כיצד מורכבות זאת באה לידי ביטוי בקטע המקור.
הסבירו את הקושי המיוחד שאפיין את תפקיד היודנראט בזמן ביצוע הפתרון הסופי. (17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
3. "הסדר החדש", היודנראט
א. כיצד פעל המשטר הנאצי לקידום רעיון "הסדר החדש" באירופה בשנתיים הראשונות של המלחמה:
ביסוס על מקור מספר הלימוד:
יש להביא מקור מתאים מספר הלימוד לביסוס התשובה.
ביסוס על דוגמאות נוספות:
כיבוש אירופה, ובעיקר שטחים שחיו בהם עמים שנחשבו בתחתית המדרג הגזעי על פי האידאולוגיה הנאצית – כדי להבטיח "מרחב מחיה".
העברה של אוכלוסיות שונות בכפייה (לפי קריטריונים לאומיים גזעיים) – כדי לאפשר יישוב של גרמנים במקומן וכדי להבטיח "מרחב מחיה" לגזע הארי.
יישוב גרמנים בשטחי פולין הכבושים ולאורך הגבול עם גרמניה – כדי להבטיח מרחב מחיה ולהגן על הרייך.
העברת מזון, מוצרי תעשייה, כסף, רכוש, יצירות אומנות וחומרי גלם מן הארצות הכבושות לגרמניה – ניצול האוצרות של שטחי הכיבוש.
הקמת מחנות עבודה והעסקת עובדי כפייה באזורים הכבושים – ניצול כלכלי ושעבוד לגזע הארי.
העברה המונית של עובדי כפייה מאזורי הכיבוש לגרמניה – כדי לפתור בעיות כלכלה ותעסוקה ולסייע בכך למאמץ המלחמה.
מבצע "המתת חסד" בגרמניה – כדי "לטהר" ו"להשביח" את הגזע הארי.
פגיעה בהנהגה ובשכבות האינטליגנציה של העמים הסלביים: רצח חלק מהם ומאסרם של אחרים ושילוחם למחנות ריכוז, סגירת אוניברסיטאות וגימנסיות, פגיעה באומנות ובתרבות – כדי לנטרל את הגזעים "הנחותים" שנועדו לשרת את הגזע "הארי".
הקצבות מזון לאוכלוסייה בפולין – שמירה על רמת חיים נמוכה כדי למנוע התקוממויות.
מבצע ברברוסה – כדי להבטיח "מרחב מחיה" וכדי להיאבק בבולשביזם ולחסלו, לנטרל את הגזע הסלבי הנחות ולשעבדו.
תחילת ביצוע "הפתרון הסופי" – בורות הירי.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 173–176, 215; לילך, עמ' 181–183; מט"ח, עמ' 178, 186; רכס, עמ' 185–188; שזר, עמ' 157, 218–219.
ב. המורכבות של תפקיד היודנראט בגטאות בתקופה שלפני ביצוע "הפתרון הסופי":
הנהגה בכפייה: חלק מראשי היודנראטים מונו בכפייה (תוך כדי איומים על חייהם), ונאלצו לציית להוראות הנאצים (גזרות שונות, שוטפות ומזדמנות), וכל חריגה הייתה מלווה בסכנה לחייהם ובסכנה של ענישה קולקטיבית.
הצורך לקבל הכרעות שלא עלו בקנה אחד עם תפיסת עולמם ומצפונם, מתוך אמונה כי הדבר יאפשר לפעול לטובת הציבור היהודי בגטו ולצמצם את הפגיעה בו.
המאבק היום־יומי להשיג תנאי קיום מינימליים לציבור היהודי בגטו: הוטל עליהם לספק שירותים בכל תחומי החיים (דיור, מזון, תברואה, בריאות, חינוך, דת, תעסוקה ושמירה על הסדר) בתנאים קיצוניים של מחסור, בידוד וכליה.
הנהגה שיכולתה להפעיל סנקציות מוגבלת מאוד.
מעמדם כחוליה מקשרת בין הממשל הנאצי ובין הציבור היהודי בגטו: מצד אחד המגע הישיר עם הנאצים היה מלווה לעיתים קרובות בהשפלה, איומים, אלימות פיזית ואף רצח. מצד אחר הציבור היהודי בגטו (שלא היה במגע ישיר עם הנאצים) ראה ביודנראטים את האחראים למצבם והפנה אליהם את ביקורתו וזעמו.
כיצד מורכבות זאת באה לידי ביטוי בקטע המקור:
על פי הקטע הנאצים הורו ליודנראט להחרים את הרכוש של תושבי הגטו – ביטוי לקושי הנובע מן המעמד של הנהגה בכפייה הנאלצת לציית לתכתיבי הנאצים ולבצע את הגזרות הקשות נגד הציבור בגטו.
בקטע מובאים דבריו המאיימים של הממונה הנאצי שמאשים את ד"ר אלקס וחבריו ביודנראט בהפרת פקודה, בחבלה מכוונת ובניסיון לרמות את השלטון הנאצי. מן הקטע משתמע איום על חייהם – ביטוי לקושי לקבל הכרעות תחת איומים ולחצים קשים.
בקטע יש איום מפורש על חייהם של תושבי הגטו שיסתירו רכוש וכן איום בענישה קולקטיבית – ביטוי לאחריות הכבדה המוטלת על חברי היודנראט לקבל הכרעה שתקטין ככל האפשר את הפגיעה בתושבי הגטו.
הקושי המיוחד שאפיין את תפקיד היודנראט בזמן ביצוע הפתרון הסופי:
בתקופה זו הגרמנים החלו בשילוחים מן הגטאות אל מחנות ההשמדה. ההבנה של ראשי היודנראט שמוטל עליהם לקחת חלק פעיל בתהליך ולגזור את דינם של חלק מתושבי הגטו, העמידה בפניהם דילמות מוסריות וקיומיות שלא היה אפשר לחמוק מהכרעה בהן.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 247–255; לילך, עמ' 192–193, 264–268; מט"ח, עמ' 194–200, 233–234; רכס, עמ' 206–211, 277–281, 292; שזר עמ' 188–192, 195–199, 249–254, 277.
הגטאות, יחס האוכלוסייה כלפי היהודים (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה
2. הגטאות, יחס האוכלוסייה כלפי היהודים
א. לפניכם קטע ממקור מאת רוז'קה קורצ'אק, ובו היא מתארת את גירוש היהודים בעיר וילנה שבליטא מבתיהם לגטו, בספטמבר 1941.
אכן עוקרים אנו לגטו... בעיצומו של לילה גירשו [השוטרים] הליטאים את היהודים מבתיהם... אין כל היהודים מהלכים יחד. מובלים הם לפי הרחובות, הרבעים. המוני אדם עצומים, אנדרלמוסיה [מהומה] של זקנים וילדים, בעלי מום שיש לסוחבם ותינוקות המובלים בעגלות ילדים. בני אדם נוטשים את בתיהם, שבהם ראו אור עולם [נולדו], חיו, סבלו ורוו נחת [נהנו], ויוצאים לדרך סמויה וסתומה. מכל רכושם נשאר להם עתה הצרור הדל הנישא על גבם.
מרובים היהודים המוסרים רהיטים וחפצים בידי פולנים מוכרים, שכנים. במיוחד נמסר הרבה לשוערי הבתים, אגב בקשה שישמרו על החפצים בשכר תשלום שיינתן בעין יפה. השוערים, כמובן, נוטלים הכול. "חפציכם יהיו תמיד לרשותכם" - אומרים הם - "אצלנו בטוחים הם". כולם מביעים השתתפות בצער, אך אין מספיקים להצניע [להסתיר] את קוצר רוחם, את רצונם העז להיפטר כבר משכניהם, את רעידת הידיים התאוותנית [בתאווה רבה], שעה שהן מושטות לנטילת הרכוש היהודי...
בה בעת משתרכים [הולכים באיטיות] מרחובות אחרים המונים המובלים בליווי שוטרים. לפי הפקודה חייבים הם להזדרז בהליכתם. בני אדם קורסים מיגיעה תחת נטל צרורותיהם. מכות שהונחתו בקת רובה מאלצות אותם להתרומם ולשרך דרכם...
ברחוב זאבאלנה מול סטראשון נעצרים ההמונים. [השוטרים] הליטאים מצווים בקול "לעמוד!" והכול עומדים.
(ר' קורצ'אק, להבות באפר, מורשת [בית עדות על שם מרדכי אנילביץ'] וספריית פועלים, הקיבוץ הארצי, 1965, עמ' 18)
הסבירו כיצד בא לידי ביטוי במקור אחד מדפוסי ההתייחסות של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים בארצות הכיבוש הנאצי.
על פי מה שלמדתם, הציגו את המניעים של מי שנקט דפוס התייחסות זה.
בחרו במקור מספר הלימוד המציג דפוס התייחסות אחר של האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש הנאצי, והסבירו כיצד דפוס זה בא לידי ביטוי במקור שבחרתם.
(17 נקודות)
ב. לפניכם כמה סוגי הנהגה שהיו בגטאות: היודנראט; מדריכי תנועות הנוער; אנשי חינוך ותרבות.
השוו בין היודנראט ובין מדריכי תנועות הנוער או אנשי חינוך ותרבות, על פי שני התבחינים (קריטריונים) האלה:
תחומי פעילות
קשיים
בכל אחד מן התבחינים הציגו נקודת דמיון אחת והבדל אחד.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
2. הגטאות, יחס האוכלוסייה כלפי היהודים
א. כיצד באים לידי ביטוי במקור דפוסי התייחסות של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים בארצות הכיבוש הנאצי:
הדפוס: שיתוף פעולה עם הנאצים. בקטע: מתואר שהשוטרים הליטאים נטלו חלק פעיל בגירוש היהודים מבתיהם לגטו.
הדפוס: עמידה מן הצד / הרוב הדומם. בקטע: הכותבת מתארת פולנים מוכרים, שכנים ושוערי בתים שעדים למתרחש. לחלקם נמסר רכוש, לחלקם הרכוש נמסר לשמירה בתשלום, "כולם מביעים השתתפות בצער אך אין הם מספיקים להצניע את קוצר רוחם".
המניעים של מי שנקט בהם:
מניעים לשיתוף פעולה:
אנטישמיות / הזדהות עם מדיניות הנאצים.
עמים שסבלו מן הכיבוש הקומוניסטי וזיהו את היהודים עם הקומוניסטים.
שיקולי רווח וטובות הנאה (רצון לקבל רכוש יהודי שהופקע, הטבות על הלשנות).
נקמה אישית ביהודים ובמצילים שהסתירו אותם.
מניעים לעמידה מן הצד:
אנטישמיות – יצרה ניכור וריחוק מגורל היהודים.
הפחד מפני הכובש הגרמני – חשש לסכן את עצמם.
חשש מענישה קולקטיבית.
התמקדות בצורך לשרוד בתנאים הקשים של הכיבוש הנאצי.
מקור מספר הלימוד:
יש להביא מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מבטא דפוס התייחסות אחר של האוכלוסייה המקומית.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 298–302, 305–306, 317, 333–335; לילך, עמ' 228, 291–299, 307–308, 310–312; מט"ח, עמ' 260–264, 269–272; רכס, עמ' 230–231, 236, 305–307, 311–314, 317–320; שזר, עמ' 227, 292–293, 296–297, 321, 336–349.
ב. השוואה בין היודנראט ובין אחד מסוגי ההנהגה האחרים שהיו בגטו:
תחומי פעילות:
דמיון: ייזום של מגוון פעילויות חינוך ותרבות; אספקת שירותי הזנה וסעד (יודנראט ותנועות הנוער).
הבדלים:
היקף וגוון – היודנראט היה אחראי לניהול חיי היום-יום בגטו בכל תחומי החיים (דיור, תברואה, שירותי בריאות, שמירת הסדר, תעסוקה) לעומת סוגי הנהגה אחרים שהתמקדו רק בכמה תחומים.
היודנראט שירת גם את השלטון הנאצי וגם את הציבור היהודי בגטו ועל כן חלק מהתחומים שבהם פעל נבעו מתכתיבי הנאצים (מעקב ורישום של תושבי הגטו, הטלת מיסים, גיוס לעבודות כפייה).
תחומי פעילות מיוחדים למדריכי תנועות הנוער: פעילות ערכית לחיזוק הזהות היהודית והציונית של בני הנוער (הכשרות, קבוצות עבודה חקלאיות); פעילות לטיפוח ההנהגה, פרסום והפצת עיתונות מחתרתית; העברת מידע בין הגטאות השונים בעזרת קשרים וקשריות, הובלת המרד.
אנשי חינוך ותרבות: מתן משענת רוחנית והקלה של המצוקה הנפשית.
קשיים:
דמיון:
קושי לפעול בתנאים קיצוניים של מחסור, בידוד וכליה.
איסור על הפעלת מוסדות חינוך ועל פעילות תרבותית ודתית – נאלצו לפעול במחתרת ובחשאי, הסתכנו בענישה.
הבדלים:
הנהגה בכפייה לעומת הנהגה וולונטרית – היודנראט נאלץ לציית להוראות הנאצים, כל חריגה הייתה מלווה בסכנה לחיים ובסכנה של ענישה קולקטיבית; חבריו נאלצו לקבל הכרעות שלא עלו בקנה אחד עם תפיסת עולמם ומצפונם מתוך אמונה שיוכלו להקטין את הפגיעה בציבור היהודי בגטו; המגע הישיר והתכוף עם הנאצים היה מלווה בהשפלה, איומים, אלימות פיזית ואף רצח מצד אחד, ומצד אחר הציבור היהודי בגטו ראה ביודנראט אחראי למצבו והפנה כלפיו את ביקורתו וזעמו. לעומת זאת, מדריכי תנועות הנוער ואנשי חינוך ותרבות לא היו במגע ישיר עם הנאצים; זכו לתמיכת הציבור שלהם.
קשיים מיוחדים של סוגי ההנהגה האחרים: יחסים מורכבים ולעיתים מתוחים עם חברי היודנראט; קושי במתן תמיכה רוחנית, תקווה, משמעות ועידוד נפשי אל מול המציאות האיומה; ביקורת פנימית – "בבית קברות לא עושים תיאטרון".
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 187–198; לילך, עמ' 191–192, 197–205; מט"ח, עמ' 194–204; רכס, עמ' 206–220; שזר, עמ' 184, 186, 190–197.
שאלות נוספות (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ו
א. הסבירו כיצד פעלו הנאצים בגטאות לשלילת המאפיינים האנושיים (דה-הומניזציה) של היהודים. בחרו במקור מספר הלימוד והסבירו כיצד המאמץ של היהודים בגטאות לשמור על אנושיות בא לידי ביטוי במקור זה. (17 נקודות)
ב. לפניכם קטע מקור מאת יצחק (אנטק) צוקרמן, ממנהיגי מרד גטו ורשה, ובו הוא מתאר פגישה שהשתתפו בה אנשי ציבור שונים בגטו עם תחילת האקציות ביולי 1942.
הישיבה התקיימה בימים הראשונים של האקצייה [גירוש מן הגטו], ואני זוכר מן הישיבה הזאת את קירשנבוים, סאק, שיפר, גיטרמן, גוז'יק וכן רינגלבלום וברמן. ...וכבר בתחילת הדיון הזה התברר שיש תהום [פער] בין הגישות... ראשית, התחילו להתייחס לשאלה מה ניתן לעשות. האם להתגונן? והצגת הבעיה בצורה זו מחייבת התייחסות. שיפר, למשל, סיפר כי יש לו מידע שמדובר עכשיו בהוצאת 80 אלף יהודים בלבד! הוא דיבר על אחריות היסטורית: נכון, אמר, אפשר שאנשים אלה יוצאו להורג, אבל האם מותר לסכן את חיי כל היהודים האחרים? שיפר ידע לדבר יפה. הוא אמר שיש בחיי היהודים תקופות של השלמה וגם תקופות של עמידה על הנפש [שמירה על החיים]. התקופה הזאת, לדעתו, היא לא תקופה של עמידה. אנו חלשים ואין לנו ברירה אלא לקבל את הדין.
מה בעצם דרשתי באותה ישיבה? ראשית כול ההתייחסות לעשייה. ומה הצעתי? לא היה לי הרבה להציע. הצעתי שאלה שיושבים בישיבה הזאת וחבריהם, הפרנסים [ראשי הקהילה] של הציבור (היינו מסוגלים לכנס כמה מאות יהודים) יצאו להפגנה ברחובות הגטו עם הסיסמה: "טרבלינקה זה מוות!" אדרבה שיופיעו הגרמנים ויהרגו אותנו. רציתי שהיהודים יראו את הדם ברחובות ורשה, לא בטרבלינקה. ...זה היה כיוון המחשבה שלי. אני הסברתי כך: לפנינו אין ברירות. העולם לא שומע, לא יודע; עזרה מפולנים אין; אם אין אנו מסוגלים להציל - לפחות שהיהודים ידעו!...
למרבה הצער, לא נעשו אז הדברים שצריך היה לעשותם.
חזרתי מן הישיבה הזאת בהכרה שהעמקנו עוד יותר לשקוע אל התהום.
(י' צוקרמן, שבע השנים ההן 1946-1939, הוצאת הקיבוץ המאוחד ובית לוחמי הגטאות, 1990, עמ' 168-167)
במה עסק הדיון המתואר בקטע המקור? כיצד נימק כל צד בדיון את עמדתו?
על פי מה שלמדתם, הסבירו את הנסיבות (התנאים) שהובילו להחלטה לצאת למרד בגטו ורשה באפריל 1943.
(17 נקודות)
/המשך בעמוד 3/
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
2. הגטאות – מהישרדות למרד
א. כיצד פעלו הנאצים בגטאות לשלילת המאפיינים האנושיים של היהודים:
הנאצים יצרו תנאים קשים, משפילים ובלתי נסבלים שהביאו להידרדרות פיזית ונפשית של היהודים בגטאות:
בידוד מן העולם החיצון והפרדה בין היהודים ובין שאר האוכלוסייה – שגרמו לניתוק מהמרקם החברתי והתרבותי שבו חיו, לפגיעה בקשרים ובמסגרות תמיכה קודמות, ולהפיכת היהודים לחסרי אונים בגלל התלות המוחלטת בשלטון הנאצי.
מדיניות של הרעבה – שגרמה לפגיעה בחיוניות ובכוח ההישרדות, להחלשה גופנית ולדיכוי יצר החיים; רבים עסקו בקיבוץ נדבות, רבים גוועו ברעב.
צפיפות קיצונית בשטח שהיה קטן מלהכיל את כל תושביו גרמה לאובדן פרטיות, חיכוכים בתוך המשפחה ובין משפחות שעימו חלקו מגורים.
קור משתק ומניעת אמצעי חימום שהביאו להידרדרות גופנית ולמקרי מוות רבים.
תנאי תברואה ירודים מאוד שפגעו בהיגיינה האישית, גרמו להזנחה גופנית ולהתפרצות מחלות ומגפות שהביאו לתמותה המונית.
היעדר מקורות תעסוקה והכנסה – תושבי הגטאות התקיימו בדוחק, חוו עוני משפיל, חוסר מעש, פגיעה בתפקוד המשפחה, רבים חשו שהם עול ושהם חיים על זמן שאול.
הטלת גזירות, צווים, תקנות והגבלות, פיקוח, הענשה בחומרה והנהגת ענישה קולקטיבית הרתיעו רבים מלהפעיל והכבידו על מאמצי ההתמודדות.
איסור על הקמת מוסדות חינוך ועל פעילות תרבותית ודתית – "שבירת הרוח", היעדר מסגרת שהייתה יכולה לשמש לתמיכה ועידוד.
מקור מספר הלימוד:
יש להביא מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד המאמץ של היהודים בגטאות לשמור על אנושיות (להחזיק מעמד בתנאים אל-אנושיים ולשמור על צלם אנוש – ביטויים של קידוש החיים) בא לידי ביטוי במקור.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 191–197; לילך, עמ' 195–205; מט"ח, עמ' 193, 200–204; רכס, עמ' 200–205, 212–222; שזר, עמ' 174–186, 191, 192.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
ב. במה עסק הדיון המתואר בקטע המקור:
מה אפשר לעשות נוכח האקציות – גירוש יהודים מהגטו להשמדה: האם להגיב (ליידע את אוכלוסיית הגטו, להתגונן) או להימנע מלפעול כדי שלא לסכן את חיי כל היהודים שנותרו בגטו?
כיצד נימק כל צד בדיון את עמדתו:
נימוקי הצד שדגל בהימנעות מפעולה:
יש בהיסטוריה היהודית תקופות של השלמה לצד תקופות של שמירה על החיים, על הקיום. התקופה הזאת היא תקופה של השלמה כי "אנו חלשים ואין לנו ברירה אלא לקבל את הדין".
מדובר בגירוש של חלק מהאוכלוסייה, ופעילות יזומה עשויה לסכן את שאר האוכלוסייה.
נימוקי הצד שדגל בעשייה:
חשוב להפיץ מידע על ההשמדה – "לפחות שהיהודים ידעו!".
צריך לעורר לפעילות, להפגין, על אף הסכנה "שיופיעו הגרמנים ויהרגו", שהרי ממילא אין אפשרות להציל.
הנסיבות שהובילו להחלטה לצאת למרד בגטו ורשה באפריל 1943:
ביצוע "הפתרון הסופי" היה בשיאו.
ידיעות שהגיעו מהחזיתות השונות ובישרו על תפנית במלחמה ועל מפלתו של גרמניה – אל-עלמיין, סטלינגרד.
אקציות רבות שדיללו את אוכלוסיית הגטו, בגטו ורשה נותרו כ-60 אלף יהודים. בעקבות זאת חל שינוי באווירה בגטו, המחתרת החלה לבסס שליטה ורוב היהודים בגטו תמכו בה.
תחושת החמצה על כך שהאקצייה הראשונה עברה ללא התנגדות, והתחזקות הגישה של בני הנוער שקראה למוות בכבוד – "לא נלך כצאן לטבח".
הזמן בין האקצייה שהייתה בינואר לזו שבאפריל נוצל להכנות ולהתארגנות למרד: איסוף כספים, איסוף נשק ותחמושת, אימונים, אגירת מזון, מים ותרופות, חפירת בונקרים ותעלות.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 259–265; לילך, עמ' 269–271, 275–277; מט"ח, עמ' 246–250; רכס, עמ' 289–294; שזר, עמ' 276–280.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
שלט לכיתה: הגטאות – מהישרדות למרד
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
