השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
גרמניה הנאצית והמדינות הכבושות
מפת הנושא
חינוך, תעמולה ואידאולוגיה במשטר הנאצי
חינוך, תעמולה ואידאולוגיה במשטר הנאצי
חינוך, תעמולה ואידאולוגיה במשטר הנאצי - המשך
חינוך, תעמולה ואידאולוגיה במשטר הנאצי - המשך
מלחמת העולם השנייה והמאבק בנאצים
מלחמת העולם השנייה והמאבק בנאצים
צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה – פגיעה ביהודים
צפון אפריקה: מהלכים צבאיים שעצרו את הפגיעה
היבטים נוספים בנושא
היבטים נוספים בנושא
היבטים נוספים בנושא - המשך
היבטים נוספים בנושא - המשך
היבטים נוספים בנושא - המשך
היבטים נוספים בנושא - המשך
כרזת תעמולה נאצית: העברת אוכלוסייה
עיתון "לחייל", 1944
קריקטורה: הצבא הגרמני ב-1939 וב-1943
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | חורף תשפ"ו
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | חורף תשפ"ו (המשך)
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | חורף תשפ"ו (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף תשפ"ו
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף תשפ"ו (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף תשפ"ו (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף תשפ"ו (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף תשפ"ו (המשך)
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
ציר זמן
זיהוי תמונות מהשאלון
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ו
א. ההיסטוריון, הסופר והפילוסוף האיטלקי אומברטו אקו טוען בספרו "הפשיזם הנצחי" כי למשטרים טוטליטריים-פשיסטיים (ובהם המשטר הנאצי) יש מאפיינים דומים. לפניכם כמה מן המאפיינים האלה:
אי-הסכמה (עם המשטר) פירושה בגידה.
ניצול והחמרה (הגברה) של הפחד הטבעי מן השונה.
האויב חזק מדי וחלש מדי בעת ובעונה אחת.
החיים הם מלחמה קבועה, חייב להתרחש קרב סופי שאחריו תשלוט התנועה (המפלגה) בעולם.
לאזרחים יחידים אין זכויות, המנהיג מתיימר להיות הפרשן שלהם.
— בחרו בשניים מן המאפיינים האלה, והסבירו איזה עיקרון באידאולוגיה הנאצית בא לידי ביטוי בכל אחד מהם.
— הציגו שתי פעולות שנקט המשטר הנאצי בשנים 1933–1945 כדי לממש אחד מן העקרונות שכתבתם עליהם.
(17 נקודות)
ב. לפניכם קטע מקור מאת חוקרת השואה לני יחיל, ובו היא עוסקת ביחס של האוכלוסייה כלפי היהודים בארצות הכיבוש הנאצי.
יחסי היהודים עם העם המארח [האוכלוסייה המקומית] היו בדרך כלל תוצאת התפתחויות של מאות בשנים - לחיוב ולשלילה... גם מצבו הפנימי של העם המארח, כלכלתו, מבנהו החברתי, מורשתו הרוחנית, יחסי החוץ שלו בכלל ולגרמניה הנאצית בפרט - כל אלה היו פרי של התפתחויות היסטוריות שנתנו את תוצאותיהן בשעת המשבר.
אין צורך לומר כי כל ארץ הייתה תלויה במצבה הגיאוגרפי ובתנאיה הטבעיים. ...תנאים אלה והאינטרסים המיוחדים שהיו לגרמנים בכל מקום ומקום ...בנישול האוכלוסייה המקומית, בניצולה, בידידותה - כל אלה קבעו את צורת השלטון הגרמני במקום, את מטרותיו ואת דרכיו. ולאחרונה - מצב המלחמה, ידו של מי הייתה, או נדמה היה שהייתה, על העליונה [הצד המנצח בשלב זה] - כל זה עלול היה להחיש או להאט את תהליך ההשמדה ועוד יותר לקבוע את התנהגות האוכלוסייה המקומית.
(ל' יחיל, "העמידה היהודית – אספקלריא לקיום היהודי", בתוך: בימי שואה ופקודה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, יח' 11, עמ' 6)
— הציגו שלושה מן התנאים ו/או הגורמים שהשפיעו, לטענת החוקרת, על היחס של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים בארצות הכיבוש הנאצי.
— על פי מה שלמדתם, הסבירו את ההשפעה של אחד מן התנאים ו/או הגורמים שהצגתם על אחד מדפוסי ההתייחסות של האוכלוסייה המקומית: עזרה והצלה, עמידה מן הצד, שיתוף פעולה.
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
3. גרמניה הנאצית והמדינות הכבושות
א. עקרונות באידאולוגיה הנאצית שבאים לידי ביטוי במאפיינים, ופעולות שנקט המשטר הנאצי בשנים 1933–1945 כדי לממשם:
אי-הסכמה פירושה בגידה
העקרונות: עקרון המנהיג שעל פיו יש לציית למנהיג ללא עוררין; עקרון שלילת הדמוקרטיה – הערכים והרעיונות שבבסיס הדמוקרטיה עומדים בסתירה לאידאולוגיה הנאצית; עקרון שלילת הקומוניזם – התאוריות שבבסיס המשטר הקומוניסטי עומדות בסתירה לאידאולוגיה הנאצית.
המימוש: חוק הפקידות – דחיקת כל מי שאינו נאמן למשטר מן השירות הציבורי; הקמת מחנה דכאו ששימש לכליאת מתנגדי המשטר; הקמת הגסטאפו לטיפול במתנגדי המשטר; ליל הסכינים הארוכות – חיסול מוקדי כוח מתחרים להיטלר; חוקי נירנברג – שלילת אזרחות ממי שלא "משרת בנאמנות את העם הגרמני והרייך".
ניצול והחמרה של הפחד הטבעי מן השונה
העקרונות: אנטישמיות; שלילת הקומוניזם; תורת הגזע.
המימוש: אותזניה; חוקי נירנברג; מחנות ריכוז; ריכוז בגטאות; השמדה.
האויב חזק מדי וחלש מדי בעת ובעונה אחת
העקרונות: אנטישמיות – דימוי היהודי; שלילת הקומוניזם.
המימוש: שריפת הרייכסטאג – אמתלה לרדיפת הקומוניסטים; חוקי נירנברג – שלילת המעמד האזרחי של היהודים; תעמולה – הטמעת דימוי זה של האויב; הקמת מחנות ריכוז שבהם נכלאו יהודים וקומוניסטים; הסכם ריבנטרופ–מולוטוב; הפלישה לברית המועצות; צעדים נגד היהודים (בידוד והשמדה) – גטאות, "הפתרון הסופי".
החיים הם מלחמה קבועה
העקרונות: תורת הגזע – מאבק הישרדות בין הגזעים; קידוש המלחמה לכדי ערך; מרחב מחיה – מאבק בין הגזעים על שטחי מחיה.
המימוש: החדרת סמלים צבאיים ואימון צבאי למערכת החינוך ולתנועות הנוער; כיבוש פולין; כיבוש מערב אירופה (למעט בריטניה); הפלישה לברית המועצות וכיבוש שטחים בתוכה.
לאזרחים יחידים אין זכויות
העקרונות: שלילת הדמוקרטיה הדוגלת בזכויות אדם; תורת הגזע – חלוקת בני אדם על פי שיוך גזעי; עקרון המנהיג; עיקרון הפולק – עליונות ואחדות האומה; אנטישמיות.
המימוש: הקמת מחנות ריכוז (החל מדכאו); חוקי נירנברג; העברת אוכלוסיות; תהליך ההשמדה.
ב. התנאים ו/או גורמים שהשפיעו לטענת החוקרת על יחס האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים בארצות הכיבוש הנאצי:
סוג הקשרים שהיו בין יהודים ללא יהודים באותה ארץ לפני המלחמה – "יחסי היהודים עם העם המארח" בעבר.
היחסים של ארץ זו עם גרמניה – "יחסי החוץ שלה... ולגרמניה בפרט".
התנאים הטופוגרפיים-גאופוליטיים – "מצבה הגאוגרפי ותנאיה הטבעיים" של המדינה.
מיקום העם והמדינה ב"סדר החדש" – "האינטרסים המיוחדים שהיו לגרמנים במדינה זו... בנישול האוכלוסייה המקומית, בניצולה, בידידותה".
השלב במלחמה – "ידו של מי הייתה... על העליונה".
ההשפעה של התנאים ו/או הגורמים האלה על דפוסי ההתייחסות של האוכלוסייה המקומית:
סוג הקשרים בין יהודים ללא יהודים לפני המלחמה: מסורות אנטישמיות ו/או עמים שסבלו מן הכיבוש הקומוניסטי וזיהו את היהודים עם הקומוניסטים השפיעו על נכונות לשתף פעולה עם מדיניות הנאצים כלפי היהודים ועל ריחוק וניכור שהובילו להתעלמות ממעשי הנאצים – "עמידה מן הצד".
היחסים של הארץ עם גרמניה: בארצות שבהן רוב האוכלוסייה ראתה בגרמנים כובש, הניסיון להצלת יהודים נתפס לעיתים כחלק מן המאבק בכיבוש הנאצי – אקט של מחאה לאומית; בארצות אחרות אוהדת האוכלוסייה את הנאצים וראייתם כ"משחררים" השפיעה על הנכונות של האוכלוסייה המקומית לשתף פעולה עם מדיניות הנאצים כלפי היהודים.
התנאים הטופוגרפיים: גבול משותף עם מדינה ניטרלית השפיע על אפשרויות למלט את היהודים – הצלה; גבולות עם ארצות כבושות אחרות הכבידו על אפשרויות ההצלה; תנאים גאוגרפיים כמו ארץ הררית או נקודות יישוב רחוקות סייעו למי שבחר להסתיר/להציל יהודים.
המיקום ב"סדר החדש": מיקומה של המדינה באידיאולוגיה הנאצית ובעיקר הארצות שאוכלוסייתן הוגדרה נחותה מבחינה גזעית ולכן סבלו ממשטר כיבוש מוחלט וטרור קיצוני נגד האוכלוסייה, דבר שהרתיע מניסיונות הצלה בגלל הסכנה לחיי המצילים, לחיי קרוביהם והחשש מפני ענישה קולקטיבית; בארצות אלה הסבל והמצוקה של האוכלוסייה המקומית שהתמקדה בצורך לשרוד בתנאי הכיבוש הקשים השפיעו על עמידה מן הצד של רוב האוכלוסייה.
השלב במלחמה: ניצחונות גרמניה הובילו לנכונות של חלק מן האוכלוסייה לשתף פעולה ולנקוט עמידה מן הצד בהשפעת כוחו ועוצמתו הבלתי מעורערים של הצבא הגרמני; ככל שגרמניה נחלה תבוסות במלחמה, כך התגברו ההתקוממויות של האוכלוסייה בארצות הכיבוש.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 298–301; לילך, עמ' 291–299, 305–309; מט"ח, עמ' 260–264; רכס, עמ' 305–307, 311–314; שזר, עמ' 288, 336–349.
חינוך, תעמולה ואידאולוגיה במשטר הנאצי (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ד
2. חינוך, תעמולה ואידאולוגיה במשטר הנאצי
א.
הסבירו את החשיבות של התעמולה ושל החינוך בתהליך ההפיכה של גרמניה ממדינה דמוקרטית למדינה נאצית טוטליטרית.
בחרו במקור חזותי מספר הלימוד, והסבירו כיצד הוא מבטא את החשיבות של התעמולה או של החינוך בתהליך זה.
($16 \frac{1}{3}$ נקודות)
ב. בנספח לשאלה זו מוצגת כרזת תעמולה שפורסמה בגרמניה לאחר כיבוש פולין.
הסבירו כיצד שניים מן העקרונות של האידאולוגיה הנאצית באים לידי ביטוי בכרזה.
הסבירו כיצד מימשו הנאצים את העקרונות האלה באמצעות שתיים מן הפעולות שהם נקטו לאחר כיבוש פולין.
(17 נקודות)
3. הגטאות
א. לפניכם קטע מקור שכתב ביומנו המורה חיים אהרון קפלן, בגטו ורשה, ב-10 במרס 1940.
האסון הענק שנחת על היהדות הפולנית - לא היה כמוהו וכדמותו אפילו בתקופות היותר חשוכות בתולדות ישראל. ראשית - עומק השנאה. [...] היא פועלת כשנאה פיזיולוגית, המתארת לעצמה את השנוא כטמא טומאת הגוף וכמצורע שאין לו מקום בחברה: [...] היהודי מזוהם, היהודי רמאי ובן בליעל, היהודי שונא את גרמניה וחותר תחת קיומה. [...]
מזלנו שלא הבין הכובש מה טיבה של יהדות פולניה וכוחה החיוני. על פי ההיגיון - אנחנו מחויבים לגווע. על פי חוקי הטבע - סופנו לאבדון ולכליה גמורה. כיצד יכול קהל שלם להתפרנס כשאיין לו שום אחיזה בחיים? [...]
יהודי פולניה המדוכאים והרצוצים, הבזויים והשפלים: הם אוהבים את החיים ואינם רוצים להסתלק מן העולם לפני זמנם. אמרו מה שתאמרו: השאיפה לחיים במצוקה נוראה כזו שלנו - היא פועל יוצא של איזה כוח מופלא שעוד לא עמדנו על מהותו. [...]
אבל כל זמן מכוח מופלא זה מסתתר בנו לא אמרנו נואש, וכוחו של כוח זה טמון בהווייתה המקורית של יהדות פולניה, המושרשת במסורתנו הנצחית, שציוותה לנו את החיים.
(מעובד על פי: י' ארד, י' גוטמן וא' מרגליות [עורכים], השואה בתיעוד, יד ושם, תשל"ח, עמ' 162-161)
הסבירו כיצד בדבריו של קפלן בקטע המקור באות לידי ביטוי שתיים מן המטרות של הנאצים בהקמת הגטאות.
הציגו את דרך ההתנגדות של היהודים למדיניות הנאצים שבאה לידי ביטוי בקטע המקור, והדגימו על פי מה שלמדתם את דרך ההתנגדות הזאת באמצעות שתי פעולות של היהודים בגטאות.
($19 \frac{1}{3}$ נקודות)
ב. בשנת 1942 היו בגטאות יהודים שהחליטו לשנות את דרך ההתנגדות לנאצים.
הציגו את השינוי.
הסבירו מדוע חל שינוי זה. בססו את תשובתכם על מקור מספר הלימוד.
(14 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
2. חינוך, תעמולה ואידאולוגיה במשטר הנאצי
א. החשיבות של התעמולה ושל החינוך בתהליך ההפיכה של גרמניה ממדינה דמוקרטית למדינה נאצית טוטליטרית:
המשטר הנאצי השתמש בתעמולה ובחינוך כדי להצביע על מתנגדי המשטר ולהציג אותם כמסוכנים ובוגדים, ובכך הכשיר את הקרקע לרדיפתם ולביטול זכויותיהם.
התעמולה והחינוך מילאו תפקיד מרכזי בהשפעה על האמונות ודרכי החשיבה של האוכלוסייה וסייעו בהטמעת עקרונות האידאולוגיה הנאצית.
התעמולה והחינוך מילאו תפקיד מרכזי בגיוס האוכלוסייה לביצוע פעולות שונות בשם המשטר ולמענו.
באמצעות אינדוקטרינציה בחינוך עיצב המשטר דור שלם של "אדם חדש" ברוח האידאולוגיה הנאצית.
כיצד המקור החזותי מספר הלימוד מבטא את החשיבות של התעמולה או של החינוך בתהליך זה:
יש להביא מקור חזותי מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מבטא את החשיבות של התעמולה או של החינוך בתהליך ההפיכה של גרמניה ממדינה דמוקרטית למדינה נאצית טוטליטרית.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 53, 98–102; לילך, עמ' 27–29, 126–130, 135; מט"ח, עמ' 123–125, 129–131, 159; רכס עמ' 124–127; שזר, עמ' 107, 110, 113, 115–116, 121.
ב. כיצד העקרונות של האידאולוגיה הנאצית באים לידי ביטוי בכרזה:
מרחב מחיה: הכרזה מציגה את הכיבוש הגרמני בפולין, כיבוש חלק ממרחב המחיה עבור העם הגרמני; הכרזה מדברת על בניית גרמניה גדולה באמצעות התפשטות מזרחה ויישוב גרמנים בשטחים האלה.
תורת הגזע: הכרזה קוראת לאנשים השייכים לגזע הגרמני העליון למלא את תפקידם ההיסטורי כיוצרי תרבות ולהתיישב בשטחי העמים הסלאביים, נשאי התרבות הנחותים שנועדו לעבוד ולשרת את בני הגזע הארי.
עקרון העם: הכרזה קוראת לבני העם הגרמני לבוא לחיות ברייך הגרמני הגדול על סמך התפיסה ולפיה בני העם הגרמני צריכים לחיות ברייך הגרמני.
עקרון המנהיג: הכרזה מגייסת לפעולה באמצעות הצגת קריאה של המנהיג, הפיהרר, האדם המנהיג את כל בני העם הגרמני שרצונו מבטא את רצון העם.
- 3 -
היסטוריה, קיץ תשפ"ד, מס' 22261
כיצד מימשו הנאצים את העקרונות האלה באמצעות פעולות שהם נקטו לאחר כיבוש פולין:
עקרון תורת הגזע – התייחסות לאוכלוסייה במדינות הכיבוש על פי דירוגם הגזעי: גירוש אוכלוסייה פולנית, כליאת מנהיגיה ורציחתם, ניצול הסלאבים לעבודות כפייה, שליחת אלפי פולנים לעבודה בגרמניה, גירוש היהודים ובידודם בגטאות, השמדת היהודים, השמדת הצוענים.
עקרון מרחב המחיה – העברה של פולנים בכפייה מן השטח שחיו בו ויישוב השטח בגרמנים; ניצול המשאבים והאוצרות שבשטחי הכיבוש (מזון, מוצרי תעשייה, כסף, רכוש וחומרי גלם) והעברתם לגרמניה; כיבוש שטחים נוספים במזרח – מבצע ברברוסה; הקמת מחנות עבודה והעסקת עובדי כפייה בשטחים הכבושים.
עקרון המנהיג – מצעדי ראווה, תעמולה.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 64–67, 161–162, 173–176; לילך, עמ' 107–111, 170–171, 181; מט"ח, עמ' 94–100, 178–179, 186; רכס עמ' 108–113, 173, 185–188; שזר, עמ' 98–99, 157, 218–219.
מלחמת העולם השנייה והמאבק בנאצים (2 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה
2. מלחמת העולם השנייה והמאבק בנאצים
בנספח לשאלה זו מוצג קטע מקור שפורסם ב-29 בספטמבר 1944 בעמוד השער של העיתון "לחייל", עיתון הבריגדה היהודית (חטיבה של חיילים יהודים מארץ־ישראל שהוקמה בשנת 1944 במסגרת הצבא הבריטי).
א.
על פי קטע המקור, הציגו את הטענה של צ'רצ'יל בנוגע למצב המלחמה.
נמקו את טענתו באמצעות שתי עובדות היסטוריות המוזכרות בקטע המקור ועובדה היסטורית אחת נוספת. (16 נקודות)
ב.
הסבירו את החשיבות של השתתפות לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית. בססו את תשובתכם על קטע המקור.
בחרו מקור מספר הלימוד המבטא דרך מאבק אחרת של היהודים בנאצים, והסבירו כיצד המקור שבחרתם מבטא את החשיבות של דרך מאבק זו. (18 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
2. מלחמת העולם השנייה והמאבק בנאצים
א. טענתו של צ'רצ'יל בנוגע למצב המלחמה:
פני המלחמה השתנו לחלוטין, וכוחו של הצבא הגרמני בחזית המערבית נשבר.
נימוק הטענה באמצעות עובדות היסטוריות:
מקטע המקור
בעלות הברית הצליחו לשחרר חלק ניכר משטחי הכיבוש הנאצי במערב, למשל את צרפת, בלגיה וחלק מהולנד.
כוחות בעלות הברית הצליחו לפרוץ בכמה מקומות את קו זיגפריד ואף להיכנס לתוך שטחי גרמניה.
הצבא הגרמני איבד מאות אלפי חיילים שנהרגו, נפצעו או נלקחו בשבי.
בחזית האיטלקית חלה התקדמות ונפרץ קו ההגנה הגרמני בחזית הזו – "הקו הגוטי".
עובדות היסטוריות נוספות
בחזית המזרח התקדם הצבא האדום, שחרר חלק גדול מן השטחים שכבשה גרמניה במזרח אירופה והתקרב אל אדמת גרמניה.
התגברו הפעולות נגד שלטונות הכיבוש הנאציים מצד האוכלוסייה האזרחית, תנועות המחתרת וכוחות הפרטיזנים.
הצבא הגרמני איבד כלי נשק כמו מטוסים וטנקים בהיקף נרחב, ודבר זה פגע ביכולתו להתגונן ולצאת להתקפות נגד.
ב. החשיבות של השתתפות לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית:
תרומה למאמץ להביס את גרמניה הנאצית ובעלות בריתה.
ייצוג לעם היהודי באמצעות בריגדה יהודית לוחמת תחת הסמל היהודי במלחמה, ובאירופה שלאחר המלחמה.
הדגשת נאמנותם ומסירותם של היהודים לארצות מולדתם.
ביסוס על המקור
צ'רצ'יל מזכיר בדבריו את התרומה של החיילים היהודים המשרתים בצבאות בעלות הברית.
צ'רצ'יל מתייחס לחשיבות קיומה של הבריגדה בצבאות בעלות הברית – חטיבה מיוחדת שמייצגת את העם היהודי שסבל עינויים שאין לתאר מידי הנאצים, שתיטול חלק במיגור הנאצים.
מקור מספר הלימוד:
יש להביא מקור מספר הלימוד המבטא דרך מאבק אחרת של היהודים בנאצים (למשל: "קידוש החיים", מרד בגטאות, פרטיזנים), ולהסביר כיצד המקור מבטא את חשיבותה.
שאלון 2261 | קיץ תשע"ה
3. מלחמת העולם השנייה והמאבק בנאצים
א. לפניכם קריקטורה של הצייר אריה נבון שפורסמה בתאריך 5/8/1943.
הסבירו כיצד השינוי שחל במצבה של גרמניה במהלך המלחמה בא לידי ביטוי בקריקטורה.
על פי מה שלמדתם, הסבירו שניים מן הגורמים שהובילו לשינוי זה.
(17 נקודות)
ב. - הסבירו מדוע הקריאה למרד נשמעה בגטאות דווקא בשנים 1942–1943. בססו את תשובתכם על מקור מספר הלימוד.
מדוע לא כל תושבי הגטאות תמכו בהחלטה לצאת למרד? הביאו שתי סיבות.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
3. מלחמת העולם השנייה והמאבק בנאצים
א. כיצד השינוי שחל במצבה של גרמניה במהלך המלחמה בא לידי ביטוי בקריקטורה:
השינוי: מעבר ממצב של עליונות צבאית למצב של נחיתות צבאית. ממסע של כיבושים וניצחונות בשנתיים הראשונות של המלחמה, לקרבות שעיקרן התגוננות ונסיגה של הצבא הגרמני מאזורים שכבש (עד לתבוסה הסופית במאי 1945).
הביטוי בקריקטורה:
ב-1939 – חיילי הצבא הגרמני צועדים בראש מורם אל על, ב-1943 – החיילים הגרמנים הולכים בראש מורכן, מושפל ומטה.
ב-1939 – ידיהם אוחזות בנשק והם שועטים לקרב, ב-1943 – ידיהם מורמות מעל הראש, פתוחות וריקות ומסמנות כניעה, תבוסה והליכה לשבי.
ב-1939 – החיילים לבושים במדי הצבא הנאצי ובהם חגורת עור ומגפיים גבוהות, ב-1943 – החיילים לבושים בלוי סחבות, הם יחפים או נועלים רק מגף אחד.
ב-1939 – החיילים צועדים בגוש מלוכד, מוכן לתקיפה, זקופים ובחזה נפוח, ב-1943 – החיילים שפופים, חלקם חבולים, משתרכים ומדדים בקושי.
הגורמים שהובילו לשינוי זה:
מאפייני המלחמה בחזית המזרחית – החורף הרוסי הקשה והכפור העז ("גנרל חורף") פגעו בכושר הלחימה של הצבא הגרמני; כוח העמידה של "הצבא האדום"; הצבא הגרמני חדר לעומק שטחי ברית המועצות, והתקדמותו נבלמה כי נתקל בקשיים לוגיסטיים ובטקטיקת "האדמה החרוכה".
הצטרפות ארה"ב למלחמה – הביאה לגידול ניכר בכוח אדם, חימוש, מזון, חומרי גלם ותחמושת לטובת בעלות הברית, בהשוואה לכושר הייצור וכוח האדם של גרמניה.
המיפנה בחזית בצפון אפריקה – ניצחון בעלות הברית על גרמניה באל-עלמיין, "מבצע לפיד", נסיגת הצבא הגרמני מערבה, הכניעה של כוחות הציר במאי 1943 וסיום המערכה בחזית זו.
המערכה על סטלינגרד – המערכה הקשה והממושכת גבתה מחיר כבד מן הצבא הגרמני שכותר ונכנע (פברואר 1943), מערכה זו יצרה מפנה מכריע בחזית המזרחית ומכאן ואילך עבר הצבא הרוסי ממגננה למתקפה.
ועידת קזבלנקה (ינואר 1943) – ועידת פסגה של בעלות הברית לתיאום מהלכי המלחמה נגד גרמניה.
פלישת הצבא הבריטי והאמריקני לדרום איטליה וכיבושה מידי גרמניה (יולי 1943).
כישלון המערכה בקורסק.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 160–170, 210–216, 219–220, 324–330; לילך, עמ' 170–180, 217–218, 220, 327–332; מט"ח, עמ' 178–184, 210–213, 218–219, 282–286; רכס, עמ' 173–184, 245–248, 252–260, 326; שזר, עמ' 156, 163–170, 180–213, 215–308, 311.
ב. מדוע הקריאה למרד נשמעה בגטאות דווקא בשנים 1942–1943:
בתקופה זו כבר הגיעו לגטאות ידיעות על הרצח ההמוני של יהודים בשטחים שכבשו הנאצים בברית המועצות.
חברי תנועות הנוער בגטאות הבינו שהרצח הוא חלק מתוכנית כללית של הנאצים להשמיד את כל יהודי אירופה.
הכרה שנוכח ההכחדה הצפויה יש להיערך באופן אחר ולהתגייס למאבק מזוין כדי להתגונן מפני הגורל הצפוי.
מקור מספר הלימוד:
יש להביא מקור מתאים מספר הלימוד ולבסס באמצעותו את ההסבר.
מדוע לא כל תושבי הגטאות תמכו בהחלטה לצאת למרד:
חלק מתושבי הגטאות התקשו להאמין שהנאצים מתכוונים להשמיד את כל היהודים, וחשבו שכל עוד הגטו יצרני ומועיל לגרמנים הוא לא יחוסל.
החשש שפתיחה במרד שהתבוסה בו ידועה מראש תגרום לחיסול מיידי של הגטו.
ידיעות מעודדות שהגיעו מן החזית נטעו תקווה שיש להמשיך במאבק להישרדות עד לסיום המלחמה.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 247–248, 251–263; לילך, עמ' 269–275; מט"ח, עמ' 246–250; רכס, עמ' 277–280, 289–292; שזר, עמ' 192, 198, 251–253, 274–278.
שאלות נוספות (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ו
א. ההיסטוריון, הסופר והפילוסוף האיטלקי אומברטו אקו טוען בספרו "הפשיזם הנצחי" כי למשטרים טוטליטריים-פשיסטיים (ובהם המשטר הנאצי) יש מאפיינים דומים. לפניכם כמה מן המאפיינים האלה:
אי-הסכמה (עם המשטר) פירושה בגידה.
ניצול והחמרה (הגברה) של הפחד הטבעי מן השונה.
האויב חזק מדי וחלש מדי בעת ובעונה אחת.
החיים הם מלחמה קבועה, חייב להתרחש קרב סופי שאחריו תשלוט התנועה (המפלגה) בעולם.
לאזרחים יחידים אין זכויות, המנהיג מתיימר להיות הפרשן שלהם.
— בחרו בשניים מן המאפיינים האלה, והסבירו איזה עיקרון באידאולוגיה הנאצית בא לידי ביטוי בכל אחד מהם.
— הציגו שתי פעולות שנקט המשטר הנאצי בשנים 1933–1945 כדי לממש אחד מן העקרונות שכתבתם עליהם.
(17 נקודות)
ב. לפניכם קטע מקור מאת חוקרת השואה לני יחיל, ובו היא עוסקת ביחס של האוכלוסייה כלפי היהודים בארצות הכיבוש הנאצי.
יחסי היהודים עם העם המארח [האוכלוסייה המקומית] היו בדרך כלל תוצאת התפתחויות של מאות בשנים - לחיוב ולשלילה... גם מצבו הפנימי של העם המארח, כלכלתו, מבנהו החברתי, מורשתו הרוחנית, יחסי החוץ שלו בכלל ולגרמניה הנאצית בפרט - כל אלה היו פרי של התפתחויות היסטוריות שנתנו את תוצאותיהן בשעת המשבר.
אין צורך לומר כי כל ארץ הייתה תלויה במצבה הגיאוגרפי ובתנאיה הטבעיים. ...תנאים אלה והאינטרסים המיוחדים שהיו לגרמנים בכל מקום ומקום ...בנישול האוכלוסייה המקומית, בניצולה, בידידותה - כל אלה קבעו את צורת השלטון הגרמני במקום, את מטרותיו ואת דרכיו. ולאחרונה - מצב המלחמה, ידו של מי הייתה, או נדמה היה שהייתה, על העליונה [הצד המנצח בשלב זה] - כל זה עלול היה להחיש או להאט את תהליך ההשמדה ועוד יותר לקבוע את התנהגות האוכלוסייה המקומית.
(ל' יחיל, "העמידה היהודית – אספקלריא לקיום היהודי", בתוך: בימי שואה ופקודה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, יח' 11, עמ' 6)
— הציגו שלושה מן התנאים ו/או הגורמים שהשפיעו, לטענת החוקרת, על היחס של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים בארצות הכיבוש הנאצי.
— על פי מה שלמדתם, הסבירו את ההשפעה של אחד מן התנאים ו/או הגורמים שהצגתם על אחד מדפוסי ההתייחסות של האוכלוסייה המקומית: עזרה והצלה, עמידה מן הצד, שיתוף פעולה.
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
3. גרמניה הנאצית והמדינות הכבושות
א. עקרונות באידאולוגיה הנאצית שבאים לידי ביטוי במאפיינים, ופעולות שנקט המשטר הנאצי בשנים 1933–1945 כדי לממשם:
אי-הסכמה פירושה בגידה
העקרונות: עקרון המנהיג שעל פיו יש לציית למנהיג ללא עוררין; עקרון שלילת הדמוקרטיה – הערכים והרעיונות שבבסיס הדמוקרטיה עומדים בסתירה לאידאולוגיה הנאצית; עקרון שלילת הקומוניזם – התאוריות שבבסיס המשטר הקומוניסטי עומדות בסתירה לאידאולוגיה הנאצית.
המימוש: חוק הפקידות – דחיקת כל מי שאינו נאמן למשטר מן השירות הציבורי; הקמת מחנה דכאו ששימש לכליאת מתנגדי המשטר; הקמת הגסטאפו לטיפול במתנגדי המשטר; ליל הסכינים הארוכות – חיסול מוקדי כוח מתחרים להיטלר; חוקי נירנברג – שלילת אזרחות ממי שלא "משרת בנאמנות את העם הגרמני והרייך".
ניצול והחמרה של הפחד הטבעי מן השונה
העקרונות: אנטישמיות; שלילת הקומוניזם; תורת הגזע.
המימוש: אותזניה; חוקי נירנברג; מחנות ריכוז; ריכוז בגטאות; השמדה.
האויב חזק מדי וחלש מדי בעת ובעונה אחת
העקרונות: אנטישמיות – דימוי היהודי; שלילת הקומוניזם.
המימוש: שריפת הרייכסטאג – אמתלה לרדיפת הקומוניסטים; חוקי נירנברג – שלילת המעמד האזרחי של היהודים; תעמולה – הטמעת דימוי זה של האויב; הקמת מחנות ריכוז שבהם נכלאו יהודים וקומוניסטים; הסכם ריבנטרופ–מולוטוב; הפלישה לברית המועצות; צעדים נגד היהודים (בידוד והשמדה) – גטאות, "הפתרון הסופי".
החיים הם מלחמה קבועה
העקרונות: תורת הגזע – מאבק הישרדות בין הגזעים; קידוש המלחמה לכדי ערך; מרחב מחיה – מאבק בין הגזעים על שטחי מחיה.
המימוש: החדרת סמלים צבאיים ואימון צבאי למערכת החינוך ולתנועות הנוער; כיבוש פולין; כיבוש מערב אירופה (למעט בריטניה); הפלישה לברית המועצות וכיבוש שטחים בתוכה.
לאזרחים יחידים אין זכויות
העקרונות: שלילת הדמוקרטיה הדוגלת בזכויות אדם; תורת הגזע – חלוקת בני אדם על פי שיוך גזעי; עקרון המנהיג; עיקרון הפולק – עליונות ואחדות האומה; אנטישמיות.
המימוש: הקמת מחנות ריכוז (החל מדכאו); חוקי נירנברג; העברת אוכלוסיות; תהליך ההשמדה.
ב. התנאים ו/או גורמים שהשפיעו לטענת החוקרת על יחס האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים בארצות הכיבוש הנאצי:
סוג הקשרים שהיו בין יהודים ללא יהודים באותה ארץ לפני המלחמה – "יחסי היהודים עם העם המארח" בעבר.
היחסים של ארץ זו עם גרמניה – "יחסי החוץ שלה... ולגרמניה בפרט".
התנאים הטופוגרפיים-גאופוליטיים – "מצבה הגאוגרפי ותנאיה הטבעיים" של המדינה.
מיקום העם והמדינה ב"סדר החדש" – "האינטרסים המיוחדים שהיו לגרמנים במדינה זו... בנישול האוכלוסייה המקומית, בניצולה, בידידותה".
השלב במלחמה – "ידו של מי הייתה... על העליונה".
ההשפעה של התנאים ו/או הגורמים האלה על דפוסי ההתייחסות של האוכלוסייה המקומית:
סוג הקשרים בין יהודים ללא יהודים לפני המלחמה: מסורות אנטישמיות ו/או עמים שסבלו מן הכיבוש הקומוניסטי וזיהו את היהודים עם הקומוניסטים השפיעו על נכונות לשתף פעולה עם מדיניות הנאצים כלפי היהודים ועל ריחוק וניכור שהובילו להתעלמות ממעשי הנאצים – "עמידה מן הצד".
היחסים של הארץ עם גרמניה: בארצות שבהן רוב האוכלוסייה ראתה בגרמנים כובש, הניסיון להצלת יהודים נתפס לעיתים כחלק מן המאבק בכיבוש הנאצי – אקט של מחאה לאומית; בארצות אחרות אוהדת האוכלוסייה את הנאצים וראייתם כ"משחררים" השפיעה על הנכונות של האוכלוסייה המקומית לשתף פעולה עם מדיניות הנאצים כלפי היהודים.
התנאים הטופוגרפיים: גבול משותף עם מדינה ניטרלית השפיע על אפשרויות למלט את היהודים – הצלה; גבולות עם ארצות כבושות אחרות הכבידו על אפשרויות ההצלה; תנאים גאוגרפיים כמו ארץ הררית או נקודות יישוב רחוקות סייעו למי שבחר להסתיר/להציל יהודים.
המיקום ב"סדר החדש": מיקומה של המדינה באידיאולוגיה הנאצית ובעיקר הארצות שאוכלוסייתן הוגדרה נחותה מבחינה גזעית ולכן סבלו ממשטר כיבוש מוחלט וטרור קיצוני נגד האוכלוסייה, דבר שהרתיע מניסיונות הצלה בגלל הסכנה לחיי המצילים, לחיי קרוביהם והחשש מפני ענישה קולקטיבית; בארצות אלה הסבל והמצוקה של האוכלוסייה המקומית שהתמקדה בצורך לשרוד בתנאי הכיבוש הקשים השפיעו על עמידה מן הצד של רוב האוכלוסייה.
השלב במלחמה: ניצחונות גרמניה הובילו לנכונות של חלק מן האוכלוסייה לשתף פעולה ולנקוט עמידה מן הצד בהשפעת כוחו ועוצמתו הבלתי מעורערים של הצבא הגרמני; ככל שגרמניה נחלה תבוסות במלחמה, כך התגברו ההתקוממויות של האוכלוסייה בארצות הכיבוש.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 298–301; לילך, עמ' 291–299, 305–309; מט"ח, עמ' 260–264; רכס, עמ' 305–307, 311–314; שזר, עמ' 288, 336–349.
שלט לכיתה: גרמניה הנאצית והמדינות הכבושות
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
