השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
מנהיגי התנועות הלאומיות, הצעת אוגנדה
מפת הנושא
היבטים נוספים בנושא
היבטים נוספים בנושא
מקור — התנועות הלאומיות והמעצמות
מקור — התנועות הלאומיות והמעצמות
מקור — תודעה לאומית בישראל ובעמים
מקור — תודעה לאומית בישראל ובעמים
מקור — תודעה לאומית בישראל ובעמים - המשך
הלאומיות — מאפיינים מלכדים
הלאומיות — מאפיינים מלכדים
מאפיינים מלכדים, תוכנית בזל והפעילות הציונית
מאפיינים מלכדים, תוכנית בזל והפעילות הציונית
מאפיינים מלכדים, תוכנית בזל והפעילות הציונית - המשך
מאפיינים מלכדים, תוכנית בזל והפעילות הציונית - המשך
צמיחת התנועות הלאומיות, התנועה הציונית
צמיחת התנועות הלאומיות, התנועה הציונית
צמיחת התנועות הלאומיות, התנועה הציונית - המשך
צמיחת הלאומיות
צמיחת הלאומיות
צמיחת הלאומיות - המשך
איור מעוטר: קונגרס ציוני
כרטיס צירים לקונגרס הציוני בבזל
איור 1: גשר פולהאם ופטני, 1775
איור 2: עיר גדולה במאה ה-19
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | קיץ תש"ף- מועד מיוחד
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תש"ף- מועד מיוחד
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תש"ף- מועד מיוחד (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תש"ף- מועד מיוחד (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
ציר זמן
זיהוי תמונות מהשאלון
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 2261 | קיץ תש"ף- מועד מיוחד
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
12. צמיחת התנועות הלאומיות, התנועה הציונית
א. הסבר מדוע היה צורך להיאבק על הנחלת השפה העברית ביישוב היהודי בארץ־ישראל.
הצג שלושה קשיים במאבק זה.
(10 נקודות)
ב. הצג שתי דרכים נוספות (מלבד שפה) לפיתוח תודעה לאומית, והסבר את החשיבות של פיתוח תודעה לאומית עבור בני הלאום. ($6\frac{2}{3}$ נקודות)
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
12. צמיחת התנועות הלאומיות, התנועה הציונית
א. מדוע היה צורך להיאבק על הנחלת השפה העברית ביישוב היהודי בארץ־ישראל:
רוב היהודים במאה ה־19 לא דיברו עברית, גם אלה שחיו בארץ־ישראל דיברו בשפות שונות — בעיקר לדינו ויידיש.
העברית נחשבה "שפת קודש" והשתמשו בה בעיקר לתפילה וללימוד תורה.
היהודים בתפוצות דיברו בשפות שונות. לשפה משותפת יש תפקיד חשוב בליכוד וגיבוש בני הלאום וככלי לחיזוק התודעה הלאומית. העברית היא השפה ההיסטורית של העם היהודי.
הגשמת החזון הציוני — הפיכת העברית לשפה המדוברת של העם היהודי בארץ־ישראל. שפה שבה יעוצב החינוך הלאומי והתרבות הלאומית.
הצג שלושה קשיים במאבק זה:
את מוסדות החינוך המודרני של היישוב היהודי בארץ־ישראל מימנו והקימו חברות אירופיות ("אליאנס" ו"עזרה") שמטרתן הייתה לקרב את היהודים לתרבות של ארץ המוצא. על כן דיברו במוסדות אלה בצרפתית או בגרמנית.
הקושי לעבור משפת האם לשפה העברית שמעטים מבינים אותה ומעטים יותר מדברים בה. הקושי להתבטא ולתקשר עם אחרים בבית, בחברה וברחוב.
יחס עוין ומזלזל של מרבית היהודים שהתגוררו בארץ.
קשיים כלכליים.
מחסור בספרי לימוד עבריים.
מחסור במילים עבריות.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 150–152; כנרת 1, עמ' 163–166; לילך 1, עמ' 209–213; מט"ח 1, עמ' 61–62, 125–126, 143; רכס 1, עמ' 183–185; שזר 1, עמ' 159–161.
ב. דרכים נוספות (מלבד שפה) לפיתוח תודעה לאומית:
יצירה וטיפוח של סמלים לאומיים ותרבות לאומית (המנון, דגל, חגים).
הקניית תכנים לאומיים באמצעות הספרות ובאמצעות מחקר וכתיבה של ההיסטוריה הלאומית.
הקמת מערכת חינוך לאומית.
הקמת תנועות נוער.
הצבת יעד פוליטי מוגדר / יצירת חזון לאומי מעורר תקווה.
החשיבות של פיתוח תודעה לאומית עבור בני הלאום:
גיבוש הזהות הלאומית המשותפת של קבוצת הלאום: הידוק הקשרים המלכדים את האנשים המרגישים שייכות ללאום אחד.
מנגנון מגייס: עיצוב התודעה הלאומית בקרב בני הלאום מסייע לעורר אותם למאבק להגשמת מטרות התנועה.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 18; כנרת 1, עמ' 44–45; לילך 1, עמ' 13–19; מט"ח 1, עמ' 20–22; רכס 1, עמ' 25, 34–35; שזר 1, עמ' 18–22.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
4. מקור – צמיחת התנועות הלאומיות באירופה וצמיחת התנועה הציונית
א. הסבר מדוע צמחו רוב התנועות הלאומיות באירופה דווקא במהלך המאה ה־19. בסס את תשובתך על שני גורמים מתחומים שונים. (15 נקודות)
ב. לפניך קטע מקור ובו דברי המנהיג והוגה הדעות הציוני מקס נורדאו.
רעיון הלאומיות חינך את כל העמים להכרת ערך עצמם, לימד אותם לראות את תכונותיהם המיוחדות, ונטע בליבם את הרצון העז לעמוד ברשות עצמם. רעיון הלאומיות לא היה יכול לעבור על היהודים המשכילים בלי להשאיר עקבות [סימנים] גם בהם.
הוא הדריכם [...] לחזור ולראות את היהודים כעם מיוחד ולדרוש לעצמם עתיד כשאר העמים. הכרה זו קיבלה חיזוק על ידי עמדת העמים, שפלטו את היהודים מקרבם בתור יסוד זר, ובלי אדיבות ובלי חמלה הבליטו את הניגודים [...], ההבדלים האמיתיים או המדומים, שבינם ובין היהודים.
הסבר כיצד באות לידי ביטוי בקטע המקור שתי דרכים שבהן השפיעו התנועות הלאומיות באירופה על צמיחת התנועה הציונית.
על פי מה שלמדת, הסבר גורם נוסף שהשפיע על צמיחת התנועה הציונית.
(18 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
4. מקור – צמיחת התנועות הלאומיות באירופה וצמיחת התנועה הציונית
א. מדוע צמחו רוב התנועות הלאומיות באירופה דווקא במהלך המאה ה־19:
בעקבות שילוב של התפתחויות רעיוניות, פוליטיות, חברתיות ותרבותיות ושל תמורות בתחום התחבורה והתקשורת שהתרחשו בתקופה זו וסייעו לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה.
בתחום התרבות – טיפוח והפצה של רעיונות התנועה הרומנטית (גיבורים מיתולוגיים, העבר המפואר של האומה, איסוף סיפורי עם, טיפוח מסורות עממיות), רעיונות אלה השפיעו על הספרות, על האמנות, על הפילוסופיה ועל התפתחות השפה. הם תרמו לעידוד הזהות הלאומית של בני האומה וסייעו להלהיב את ההמונים ולסחוף אותם למאבק על עתיד טוב יותר עבור בני הלאום.
בתחום החינוך – התפשטות ידיעת קרוא וכתוב, הקמת מערכות חינוך להמונים.
אפשרה העברת מידע לציבור הרחב שנחשף לרעיונות הלאומיות; יצירת אחדות לאומית; הפצת התרבות והשפה; שיתוף ההמונים בתנועות הלאומיות; הקמת מפלגות, חוגים רעיוניים ותנועות נוער, שקידמו את התנועות הלאומיות בקרב ציבור מגוון. ספרים ועיתונים לאומיים.
בתחום התחבורה – התפתחות מסילות הברזל שנסללו על פני כל אירופה.
"קיצרה" מרחקים והקלה על יצירת קרבה חברתית בין בני לאום מחבלי ארץ שונים; אפשרה להפיץ במהירות רעיונות ולגייס את ההמונים לתנועה הלאומית.
בתחום התקשורת – התפתחות אמצעי תקשורת ההמונים (טלגרף, עיתונות, טלפון, רדיו, קולנוע).
אפשרה להפיץ במהירות רעיונות ולגייס את ההמונים לתנועה הלאומית. שינוי הדימוי של היהודי הגלותי.
בתחום החברתי
הגידול הדמוגרפי שחל בעקבות המהפכה התעשייתית, המעבר של ההמונים לעיר וההתנתקות מן המסגרות המסורתיות גרמו להמונים לתחושה של תלישות וניכור. הם מצאו בלאומיות מענה על הצורך שלהם בשייכות ובסולידריות, והיא העניקה להם זהות משותפת וביטחון.
תהליך חילון: התערערות סמכותה של הכנסייה הביאה לאובדן זהות מלכדת. הלאומיות סיפקה מענה לצורך בשייכות, בסולידריות ובזהות משותפת.
בתחום הפוליטי:
הרעיונות של תנועת ההשכלה ערערו את הסדר הישן (מלכים; אצולה; כנסייה), חיזקו את כוחות השינוי, והכשירו את הקרקע לצמיחה של מנהיגות חדשה שהובילה את תנועת הלאומיות.
המהפכה האמריקנית והמהפכה הצרפתית: הפיצו את רעיונות ההשכלה, ושימשו השראה לתנועות לאומיות אחרות.
כיבושי נפוליאון: הפיצו את רעיונות המהפכה הצרפתית, ובד בבד עוררו את הרגש הלאומי של העמים הנכבשים שראו בו כובש זר.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 22–27; כנרת 1, עמ' 25–38; לילך 1, עמ' 22–35; מט"ח 1, עמ' 12–19, 24–25; רכס 1, עמ' 13–25; שזר 1, עמ' 10–15, 27.
ב. כיצד באות לידי ביטוי בקטע המקור דרכים שבהן השפיעו התנועות הלאומיות באירופה על צמיחת הציונית:
השפעה רעיונית – המאבק של התנועות הלאומיות להשגת עצמאות לאומית מדינית הביאו את היהודים להכרה שגם להם זכות להגשמה לאומית. בקטע: "רעיון הלאומיות לא היה יכול לעבור על היהודים המשכילים... הוא הדריכם לחזור ולראות את היהודים...".
הפעילות של התנועות הלאומיות הדגישה את השונות של היהודים מבחינת מוצא ותרבות, גרמה לדחיית ניסיונות ההשתלבות שלהם, וחידדה את תחושת הזרות והאי־שייכות שלהם. בשל דחייה זו נדחפו יהודים רבים לחיפוש פתרון אחר, והם מצאו אותו בתנועה הציונית. בקטע: "הכרה זו קיבלה חיזוק על ידי עמדת העמים, שפלטו את היהודים מקרבם".
גורמים נוספים שהשפיעו על צמיחת התנועה הציונית על פי מה שלמדת:
התגברות האנטישמיות במזרח אירופה (פוגרומים, "סופות בנגב", קישינב, חקיקה) שבעקבותיהם חיפשו היהודים פתרון למצוקת הקיום.
בהשפעת תהליך החילון שהתרחש בחברה כולה, עברו רבים מן היהודים תהליכי חילון ופנו ללאומיות היהודית כמענה לצורך שלהם בשייכות, סולידריות וזהות משותפת.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 52; כנרת 1, עמ' 79–81, 85; לילך 1, עמ' 109, 233–234; מט"ח 1, עמ' 55, 58–59; רכס 1, עמ' 213; שזר 1, עמ' 68, 70–71, 183.
חורף נצברים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
5. השינויים שיצרו התנועות הלאומיות באירופה והתנועה הציונית בארץ־ישראל
א. הצג שני שינויים שיצרה הלאומיות המודרנית בתקופה שבין סוף המאה ה־19 לתחילת המאה ה־20 במפה המדינית של אירופה, והסבר שינוי אחד שהיא יצרה בחברה באירופה בתקופה הזאת. (16 נקודות)
ב. הצג שני שינויים שחוללה התנועה הציונית בארץ־ישראל בשנים 1914–1881: שינוי אחד בתחום הביטחון, ושינוי אחד בתחום התרבות והחינוך, והסבר את התרומה של כל אחד מן השינויים שהצגת לקידום מטרות התנועה הציונית. (17 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
5. השינויים שיצרו התנועות הלאומיות באירופה והתנועה הציונית בארץ־ישראל
א. שינויים שיצרה הלאומיות המודרנית בתקופה שבין סוף המאה ה־19 לתחילת המאה ה־20 במפה המדינית של אירופה:
הקמת יוון; איחוד איטליה; איחוד גרמניה; הקמת מדינות חדשות בשטחים שהיו בשליטת האימפריה העות'מאנית; התפרקות האימפריה האוסטרו־הונגרית והקמת מדינות חדשות במקומה.
שינויים שהיא יצרה בחברה באירופה בתקופה הזאת:
מוסדות זהות חדשות שבעיניהן נאמנות לאומית עמדה מעל זהות מעמדית, דתית או אזורית.
מסגרות חברתיות חדשות, כמו אגודות לאומיות, תנועות נוער.
במדינות הלאום החדשות נוצרו מסגרות שסייעו לגיבוש הזהות והנאמנות הלאומית, כמו מערכות חינוך ציבוריות.
פילוג בין אנשים בני לאומים שונים, דחיית לאומים אחרים בתוך המדינה ומחוצה לה.
טיפוח תרבויות לאומיות.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 9, 36, 39–41, 201; לילך 1, עמ' 44, 51, 64; כנרת 1, עמ' 12–17, 44; מט"ח 1, עמ' 35–38; רכס 1, עמ' 34, 37–38, 42; שזר 1, עמ' 8–9, 22–23, 27, 30, 36.
ב. שינויים שחוללה התנועה הציונית בארץ־ישראל בשנים 1914–1881, וכיצד הם תרמו לקידום מטרות התנועה הציונית:
בתחום הביטחון
הקמת ארגון בר־גיורא; הקמת ארגון השומר.
התרומה
הנחלת הרעיון שההגנה היהודית היא משימה לאומית. שינוי הדימוי של היהודי הגלותי.
בתחום התרבות והחינוך
חינוך ציוני עברי – הקמת בתי ספר עבריים, הגימנסיה, הטכניון, החייאת השפה העברית, הקמת הסתדרות המורים.
פיתוח תרבות לאומית עברית: עיתונים, ספרות, אומנות.
התרומה
הנחת היסודות לחינוך עברי לאומי בארץ־ישראל.
השפה הלאומית נהייתה השפה המדוברת של היישוב היהודי המתפתח בארץ־ישראל ושל התנועה הציונית.
גיבוש העם היהודי סביב שפה אחת.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 143–153; כנרת 1, עמ' 161–168; לילך 1, עמ' 206–215; מט"ח 1, עמ' 113–114, 122–128; רכס 1, עמ' 177–179, 183–186; שזר 1, עמ' 157–164.
שאלות נוספות (6 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשע"ט
10. מקור - הרצל א. הסבר את הפתרון לבעיית היהודים על פי הספר "מדינת היהודים" שכתב הרצל, והצג שתי פעולות של הרצל (מלבד הצעת תוכנית אוגנדה) לקידום פתרון זה. (7 נקודות) ב. לפניך קטע מתוך דו"ח של הקונגרס הציוני השישי (1903), ובו נחמן סירקין (פעיל ציוני) מציג את עמדתו בנוגע לתוכנית אוגנדה.
רצינות השאלה העומדת לדיון מחייבת להתגבר על רגשות ולנהוג לפי השכל הישר, ואילו הנימוקים שהביאו מתנגדי התוכנית אינם אלא רומנטיים. לא הבגידה בציון מכריחה אותנו לפנות אל ארץ אחרת, אלא המצוקה הקשה של המונינו והצורך הדחוף בהסדרת ההגירה תובעים מאיתנו תשובה, והציונות חייבת ליטול לידיה את היוזמה בשאלות החיוניות האלה של היהדות. אם לא נעשה זאת נסבול אבדות כבדות, שכן מִדֵי שנה בשנה מתפזרים הרבה יהודים על פני כל ארצות כדור הארץ, ושאלת ההגירה מחמירה והולכת. כנציגים של ההסתדרות היחידה ביהדות עלינו להיענות לצורך הזה. אם אנחנו לא נטפל בעניין, תטפל בו חברת יק"א או ארגון פילנתרופי אחר, והעניין רק יפסיד מזה. אין זה נכון, כי עם קבלת ההצעה לגבי אפריקה המזרחית אנו מוותרים על התקווה לארץ־ישראל. הלא המניעים הפנימיים הדוחפים אותנו לארץ־ישראל אופיים אינו סוציאלי־כלכלי בלבד, אלא גם נפשיי מוסרי; אמור מעתה, אין לנו לחשוש מפני אפריקה המזרחית, כי היא לא תספק את הרגש הלאומי שלנו.
(ש' קולת [עורכת], הרעיון הציוני והקמת מדינת ישראל, כרך א, תל, תשמ"ה, עמ' 48)
על פי הקטע, הסבר מהי העמדה של סירקין בנוגע לתוכנית אוגנדה, והצג מן הקטע שתי עובדות היסטוריות שעליהן הוא מבסס את עמדתו. (8 נקודות)
פתרון מהמסמך
10 מקור - הרצל
א. הפתרון לבעיית היהודים על פי הספר "מדינת היהודים" שכתב הרצל: הקמת מדינה יהודית ריבונית, בהסכמת המעצמות, בדרך גלויה וחוקית. פעולות של הרצל לקידום פתרון זה: מגעים עם אישים בעולם היהודי לגיוס כספים ותמיכה ברעיון הציוני. מגעים דיפלומטיים עם שליטים שונים (גרמניה, האימפריה העותמאנית, רוסיה, בריטניה) בניסיון לזכות בתמיכתם בהענקת צ'רטר ליהודים על ארץ־ישראל ולזכות בהכרה מדינית. ייסוד הקונגרסים הציוניים וכינוסם: יצירת נציגות פוליטית יהודית (ציונות, במה להפצת הרעיון הציוני ולקביעת מדיניות, יצירת מסגרת לפעילות ציונית). תכנית באזל: קביעת תוכנית יעד לתנועה הציונית. הקמת מוסדות לתנועה הציונית: מסגרת לפעילות התנועה הציונית (ההסתדרות העולמית ומוסדותיה הנבחרים). פרסום רעיונותיו והפצתם (ספרים, עיתון): כדי לגייס אנשים לרעיון הציוני. 'בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 89-62; כנרת 1, עמ' 107-91; לילך 1, עמ' 153-144; מט"ח 1, עמ' 76-70; רכס 1, עמ 99-86 123-112 שזר 1, עמ
ב. העמדה של סירקין בנוגע לתוכנית אוגנדה: התנועה הציונית צריכה לקבל את התוכנית ולראות בה פתרון זמני משום שהיא נותנת פתרון מיידי לבעיות הדחופות של העם היהודי. עובדות היסטוריות מן הקטע שעליהן הוא מבסס את עמדתו: המצב הקשה של יהודי רוסיה. בקטע: "... אלא המצוקה הקשה של המונינו". הגירה רחבת היקף של יהודים לפזורות שונות בעולם. בקטע: "... הצורך הדחוף בהסדרת ההגירה"; "שכן מדי שנה בשנה מתפזרים הרבה יהודים על פני כל ארצות כדור הארץ, ושאלת ההגירה מחמירה והולכת". 87-86,76 בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 90, 92; כנרת 1, עמ' 105-104: לילך 1, עמ' 154-153; מט"ח 1, עמ 1, עמ 127-123 שזר 1,
שאלון 2261 | חורף תשע"ט
11. הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות א. מדוע התעוררו התנועות הלאומיות באירופה במאה ה־19? הבא שתי סיבות. (8 נקודות) ב. הסבר שתי סיבות ייחודיות לצמיחת התנועה הציונית בסוף המאה ה־19. (7 נקודות)
פתרון מהמסמך
.11 הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות
א. מדוע התעוררו התנועות הלאומיות באירופה במאה ה־19: בעקבות שילוב של מהפכות, שינויים פוליטיים, תהליכים חברתיים-כלכליים והתפתחויות רעיוניות: רעיונות של תנועת ההשכלה: האמונה בקדמה, ביכולת האדם לחולל שינויים אם ייעזר בשכלו, בזכויות טבעיות שוות לכל בני האדם, בעקרון הריבונות. רעיונות אלה ערערו את הסדר הישן (מלכים, אצולה, כנסייה), חיזקו את כוחות השינוי, והכשירו את הקרקע לצמיחת מנהיגות חדשה, שהובילה את התנועות הלאומיות. רעיונות התנועה הרומנטית: הכמיהה לעבר המפואר של האומה, הגעגועים לטבע, ההערצה לדמויות נאצלות ולגיבורים מיתולוגיים. רעיונות אלה תרמו לעידוד הזהות הלאומית של בני האומה וסייעו להלהיב את ההמונים ולסחוף אותם למאבק על עתיד טוב יותר עבור בני הלאום. תהליך החילון: התערערות סמכותה של הכנסייה הביאה לאובדן identity מלכדת. הלאומיות סיפקה מענה לצורך בשייכות. המהפכה האמריקנית/המהפכה הצרפתית: הפיצו את הרעיונות של תנועת ההשכלה ושימשו השראה לתנועות לאומיות אחרות. כיבושי נפוליאון: הפיצו את רעיונות המהפכה הצרפתית ובד בבד עוררו את הרגש הלאומי של העמים הנכבשים משום שראו בו כובש זר. המהפכה התעשייתית: הביאה לגידול האוכלוכסייה ולהגירה גדולה לערים, הגירה זו לוותה בהתנתקות מן המסגרות המסורתיות וגרמה להרגשת תלישות וניכור בסביבה החדשה. ההמונים מצאו בלאומיות מענה לצורך בשייכות ובסולידריות חדשה, וזו העניקה להם זהות משותפת וביטחון. התפשטות ידיעת קרוא וכתוב: אפשרה העברת מידע, שיתוף ההמונים בתנועות הלאומיות והקמת מפלגות, חוגים רעיוניים ותנועות נוער. אלה קידמו את התנועות הלאומיות בקרב ציבור מגוון. התפתחות התחבורה, הדפוס ואמצעי התקשורת בתקופת המהפכה התעשייתית אפשרו הפצה מהירה של רעיונות, ואלה גרמו להמונים להצטרף לתנועות הלאומיות. 18-16 'בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 26-23; כנרת 1, עמ' 38-33,24-20; לילך 1, עמ' 24-23, 27; מט"ח 1, עמ 27,15-14,12-10 רכס 1, עמ' 23,15-13 שזר 1, עמ היסטוריה, לימודי חובה, חלק א, חורף תשע"ט 022281 -8-
ב. סיבות ייחודיות לצמיחת התנועה הציונית בסוף המאה ה־19: האכזבה מן האמנציפציה. התחזקות האנטישמיות במערב אירופה. פוגרומים ונקיטת צעדים נגד היהודים בעידוד המשטר במזרח אירופה, שבעקבותיהם חיפשו היהודים פתרון למצוקת הקיום. חשש מהתבוללות נוכח תהליכי החילון, ההשכלה והאמנציפציה. 134-129,115-107,86 'בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 202-201,55-53: כנרת 1, עמ' 214-213,82-79 לילך 1, עמ 183-182,79-70 '238-236; מט"ח 1, עמ'146-142,58-53; רכס 1, עמ'215-214,100-9993-79 שזר 1, עמ
שאלון 2261 | חורף תשע"ט
12. התנועות הלאומיות והתנועה הציונית מטרה ודרכים א. הסבר את המטרה של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה־19, והצג שתי דרכים שבהן פעלו להגשמת מטרתן. (7 נקודות) ב. הצג את המטרה של התנועה הציונית, והסבר כיצד קידם היישוב היהודי בארץ־ישראל מטרה זו בתחום התרבות 1914-1882. (8 נקודות)
פתרון מהמסמך
12 התנועות הלאומיות והתנועה הציונית - מטרה ודרכים
א. המטרה של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה־19: שחרור מכובש ו/או הקמת מדינה עצמאית ללאום. גיבוש הזהות הלאומית המשותפת לקבוצת הלאום וביסוס זהות זו בקרב בני הלאום. דרכים שבהן פעלו להגשמת מטרתן: הקמת מדינה: מאבק עממי ומאבק צבאי נגד שליטים מקומיים ו/או זרים לצורך השגת עצמאות; ניהול מאבק נגד כוחות מעכבים בארצם; איחוד יחידות פוליטיות נפרדות לכלל יחידה לאומית פוליטית אחת; כריתת בריתות עם כוחות חיצוניים שיסייעו למאבק הלאומי. גיבוש הזהות והנחלתה: טיפוח של סמלים לאומיים ותרבות לאומית (המנון, דגל); טיפוח השפה הלאומית והפיכתה לשפה משותפת; הקניית תכנים לאומיים באמצעות הספרות ובאמצעות מחקר וכתיבה של ההיסטוריה הלאומית; הקמת מערכת חינוך לאומית; הקמת תנועות נוער. התארמנות: בחירת הנהגה והקמת מוסדות. 22-20,10 בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 9, 18; כנרת 1, עמ' 44-43 לילך 1, עמ' 19-14, 42; מט"ח 1,
28,22-18,10 'ר, 25,23; שזר 1, עמ
ב. המטרה של התנועה הציונית: להקים בית לאומי עבור העם היהודי בארץ־ישראל, שיהיה מובטח ומוכר על ידי העולם ועל ידי המשפט הבין־לאומי (לפי "משפט הכלל"). כיצד קידם היישוב היהודי מטרה זו בשנים 1914-1882 בתחום התרבות: החייאת השפה העברית העברית נעשתה לשפה המדוברת המשותפת של היישוב היהודי המתפתח בארץ־ ישראל ושל התנועה הלאומית. חינוך ציוני עברי (בתי ספר, גימנסיה, טכניון) הנחת התשתית החינוכית הדרושה לקידום הרעיון הציוני: גידול דור חדש שהשתמש בעברית כשפת אם; הקנייה וטיפוח של ערכי יסוד חשובים של הציונות; גיבוש זהות לאומית משותפת. פיתוח תרבות לאומית עברית (עיתונים, ספרות, אומנות) עיצוב תרבות משותפת (לכל היהודים שהגיעו ממגוון תרבויות) ככלי לחיזוק התודעה הלאומית; ארץ־ישראל נעשתה מרכז תרבותי של הלאומיות העברית. 215-209,148 'בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 153-149,69; כנרת 1, עמ' 169-163,96; לילך 1, עמ 164-159,90 'מט"ח 128-125,74,1; רכס 1, ע 187-183,115; שזר 1, עמ
שאלון 2261 | חורף תשע"ט
13. התנועות הלאומיות - גורמים מסייעים וגורמים מעכבים א. בחר באחת מן הארצות האלה: יוון, פולין, גרמניה, איטליה. הסבר גורם אחד שסייע במאבק של התנועה הלאומית בארץ שבחרת, והסבר גורם אחד שעיכב את מאבקה. (7 נקודות) ב. יש הטוענים שהפעילות של הברון רוטשילד סייעה להתפתחות של התנועה הציונית בארץ־ישראל, ואחרים טוענים שפעילותו עיכבה את התפתחותה. בחר באחת מן הטענות האלה, ונמק את בחירתך באמצעות שתי עובדות היסטוריות התומכות בה. (8 נקודות)
/המשך בעמוד 7
פתרון מהמסמך
.13 התנועות הלאומיות - גורמים מסייעים וגורמים מעכבים
א. גורמים שסייעו במאבקה של התנועה הלאומית וגורמים שעיכבו את מאבקה: יוון: גורמים שסייעו: תמיכת יוונים שהיגרו מיוון וחיו בארצות אירופה. המתנדבים שהגיעו מכל רחבי אירופה לסייע במאבק היוונים בטורקים. דעת קהל אוהדת שהפעילה לחץ על המעצמות לשלוח כוחות עזר למורדים. עזרת המעצמות רוסיה, בריטניה וצרפת: שלחו צי להילחם בטורקים. גורמים שעיכבו: התנגדות ראשי הכנסייה האורתודוקסית ביוון; עוצמתה של האימפריה העותמאנית; סיוע של מצרים (מוחמד עלי) לטורקים. פולין: גורמים שסייעו: המשכילים הפולנים הגולים ברחבי אירופה (בעיקר בפריז) טיפחו את הרומנטיקה, היו מקור להשראה והקימו תאים מהפכניים. הכנסייה הקתולית. תודעה לאומית חזקה. גורמים שעיכבו: פיצול פולין בין שלוש אימפריות הקשה על תיאום דרכי פעולה במאבק, משום שבני הלאום חיו באזורים שנכבשו על ידי מדינות שונות; חוסר שיתוף פעולה של המעצמות: הן לא נחלצו לסייע למורדים הפולנים במרד נגד הצאר הרוסי; המורדים הפולנים היו חסרי הכשרה צבאית ונלחמו נגד צבא רוסיה שהיה גדול, מאומן וחזק; מאבק המעמדות בפולין פיצל את החברה: מנע גיוס מלא של האוכלוסייה; איכרים שהסתייגו מן המרד הסגירו את המורדים לרוסים. איטליה: גורמים שסייעו: קאבור נעזר בנפוליאון השלישי כדי לדחוק את האוסטרים מצפון איטליה. הכריזמה של גריבלדי. הגותו של מאצ'יני. כוחה של פיימונטה. גורמים שעיכבו: המעצמות צרפת ואוסטריה שלטו על אזורים בצפון איטליה ובדרומה, וסירבו להעניק להם עצמאות; הכנסייה הקתולית שלטה על חלק מאדמות איטליה והתנגדה לאיחוד; חילוקי דעות בין המהפכנים בשאלת אופייה ודמותה של איטליה לכשתקום; פיצול בין הצפון לדרום - הבדל תרבותי, לשוני וכלכלי - הקשה על שיתוף פעולה ועל בניית זהות משותפת. גרמניה: גורמים שסייעו: תודעה לאומית מפותחת (בצפון ובמערב). המנהיגות של ביסמרק מנהיג פוליטי מנוסה, מוכשר ותכליתי. הצבא הפרוסי שהיה גדול, מאומן ומצויד בנשק חדיש. גורמים שעיכבו: הפיצול הפוליטי של הקיסרות הגרמנית לנסיכויות שלשליטיהן היו אינטרסים שונים, וההתנגדות של השליטים המקומיים לאובדן הסמכויות שלהם; אוכלוסייה שלה רקע תרבותי ודתי שונה (בצפון רוב פרוטסטנטי, בדרום - רוב קתולי); התנגדות של אוסטריה, שרצתה לשמור על עליונותה באזור; התנגדות של צרפת. 38-34,30-26,16-15 בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 41-34; כנרת 1, עמ' 67-53 לילך 1, עמ' 72-61,50,45-44 1,
54,38-32,28 'רכס 1, ע'38-3127-26 שזר 1, עמ היסטוריה, לימודי חובה, חלק א, חורף תשע"ט 022281 -10-
ב. הפעילות של הברון רוטשילד סייעה להתפתחותה של התנועה הציונית בארץ־ישראל: התמיכה הכספית של הברון למושבות שנקלעו למשבר הצילה אותן מהתמוטטות ואת המתיישבים מעוני וממחסור. ללא תמיכת הברון ההתיישבות בארץ־ישראל לא הייתה מחזיקה מעמד. ההשקעות הכספיות הגדולות של הברון בארץ (5.5 מיליון ליש"ט), היו גבוהות יותר מן ההשקעות של התנועה הציונית בארץ־ישראל. הברון רכש שטחי אדמה רבים (במרכז הארץ, ברמת הגולן ובעבר הירדן) והעביר אותם לבעלות של יהודים. הברון הקם מפעלים כלכלייים (יקבים, תעשיית בשמים, תעשיית משי), שהניחו את היסודות להקמת מפעלי תעשייה בארץ־ישראל, והחדיר באיכרי המושבות תודעה של יזמות ופיתוח כלכלי. הברון הקים מושבות עבריות חדשות (מזכרת בתיה, מאיר שפיה, גבעת עדה, זיכרון יעקב). הברון תרם רבות לפיתוח החקלאות: אנשיו הכשירו איכרים לעבודה חקלאית, לימדו אותם שיטות חדישות, הכניסו ענפי חקלאות חדשים. הברון יצר מקורות תעסוקה למעגל רחב של עובדים. הברון הקים מערכת שירותים קהילתיים מפותחת: בית ספר, גני ילדים, מבני ציבור, מרפאות. הפעילות של הברון רוטשילד עיכבה את ההתפתחות של התנועה הציונית בארץ־ישראל: תמיכת הברון במושבות יצרה מתחים, תחושות של עוינות ופערים כלכליים עצומים בין הפקידים ובין המתיישבים. חלק מהאיכרים מרדו ונאסרו בבתי כלא טורקיים או גורשו מהמושבות. שיטת האפוטרופסות הצמיחה מנגנון מנופח ולא יעיל של פקידים זרים שניהלו אורח חיים של מותרות, ובזבזו כספים. השיטה הובילה לשחיתות ויצרה אבטלה סמויה. שיטת הפקידות כרסמה בחזון הלאומי של "היהודי החדש", האיכרים נהפכו מאיכרים חלוצים ועצמאיים לתלויים לחלוטין בהחלטות של פקידי הברון, לנתמכים חסרי יוזמה ומוטיבציה. אדמות מושבות הברון הפכו מנחלה של המתיישבים לנחלה בבעלות הברון, לרכוש של נדבן. הברון לא הצליח לקדם את היישוב לעצמאות כלכלית. חלק ניכר מן ההשקעות הכלכליות שלו במפעלים נכשל. מפעל המשי ומפעל הבשמים התמוטטו וגם תעשיית היין לא הניבה רווחים. 107-106'בספרי הלימוד: היי סקול, עמ 163-157; כנרת 1, עמ' 152-151; לילך 1, עמ'205-203; מט"ח 1, 143-141,1 1, עמ' 161-156; שזר
שאלון 2261 | חורף תשפ"ה
---
### **5. מאפייני התנועות הלאומיות**
**א.** בנספח לשאלה זו מוצגת תמונה המתארת את ההכרזה של התנועה הלאומית הסרבית על שלטון עצמי במאי 1848.
* הסבירו כיצד באים לידי ביטוי **בתמונה** שניים מן המאפיינים שמלכדים את בני אותו הלאום.
* הציגו שני מאפיינים נוספים המלכדים את בני אותו הלאום.
(16 נקודות)
**ב.**
* הציגו **שלושה** מאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות באירופה.
* הסבירו כיצד **שניים** מן המאפיינים שהצגתם באים לידי ביטוי בדמותו ובדרכי פועלו של בנימין זאב הרצל.
* בחרו במקור **מספר הלימוד** והסבירו כיצד הוא מדגים את **אחד** מן המאפיינים האלה.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
5. מאפייני התנועות הלאומיות
א. כיצד באים לידי ביטוי בתמונה המאפיינים שמלכדים את בני אותו הלאום:
דת משותפת – במרכז התמונה עומד איש דת נוצרי עונד לצווארו צלב.
סמל משותף – בתמונה נראה דגל בצבעי דגל הלאום (כחול, לבן אדום) שמונף לכבוד המעמד.
מסורת – כמה מן הנאספים לבושים בבגדים מסורתיים של הלאום.
היסטוריה – עבר משותף – התמונה מתארת אירוע היסטורי – ההכרזה של התנועה הלאומית הסרבית על שלטון עצמי במאי 1848.
שפה משותפת – בתמונה איש הדת מחזיק מסמך עם כיתוב.
מאפיינים נוספים המלכדים את בני אותו הלאום:
עקרונות פוליטיים משותפים.
מטרה משותפת: הרצון לחיות יחד במסגרת מדינית-לאומית.
זיקה לטריטוריה שרואים בה מולדת.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 10–11, 18; כנרת 1, עמ' 15–17; לילך 1, עמ' 11–19; מט"ח 1, עמ' 6, 10, 15, 20–22; רכס 1, עמ' 7, 9; שזר 1, עמ' 6, 8, 10–16.
ב. מאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות באירופה:
משכילים, בני המעמד הבינוני, עירוניים.
מנהיגות המבוססת על כישורים ולא על ייחוס או מסורת.
מנהיגים כריזמטיים שהאמינו בכוחם לשנות את המציאות, וגיבשו תוכניות לשינוי המציאות.
מנהיגים שהשתמשו בכלים מודרניים לגיוס ההמונים.
כיצד המאפיינים באים לידי ביטוי בדמותו ובדרכי פועלו של בנימין זאב הרצל:
הרצל היה ד"ר למשפטים, סופר ומחזאי.
הרצל היה בן למשפחה עירונית, בורגנית שאין לה ייחוס מיוחד מן העבר.
הרצל היה מנהיג כריזמטי ונערץ שסחף והלהיב את ההמונים, האמין בכוחו לשנות את המצב – "אם תרצו אין זו אגדה", והציג תוכניות מפורטות להוצאת המהלך לפועל ("מדינת היהודים", תוכנית בזל).
הוא הפיץ את הרעיון הציוני באמצעות כלים מודרניים: ספרים, עיתון, קונגרסים ודיפלומטיה – מגעים עם שלטי המעצמות.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור במקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מדגים את אחד המאפיינים שבאים לידי ביטוי בדמותו ובדרכי פועלו של הרצל.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 17, 61–62, 65, 67–73, 82, 86–87, 201; כנרת 1, עמ' 41–42, 89–103; לילך 1, עמ' 30, 143–156; מט"ח 1, עמ' 69–76, 145; רכס 1, עמ' 27, 109–121, 132; שזר 1, עמ' 85–99.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ו
א.
הציגו שלושה מן המאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות באירופה.
הסבירו כיצד אחד מן המאפיינים שהצגתם בא לידי ביטוי בדמותו ובפועלו של אחד ממנהיגי התנועות הלאומיות באירופה, וכיצד אחד מן המאפיינים האלה בא לידי ביטוי בדמותו ובפועלו של הרצל, מנהיג התנועה הציונית.
(16 נקודות)
ב. לפניכם קטע ממאמר העוסק בהצעת אוגנדה מאת ההיסטוריון ישעיהו פרידמן.
לגבי המשא ומתן שלו [של הרצל] עם אנגלייה בעניין אוגנדה.
...הדעה הרווחת בקרב הציבור הרחב שקנתה לה שביתה [התבססה] גם בקרב ההיסטוריונים, היא שהרצל סטה מדרכו, ורק לחץ מצד "ציוני ציון" מרוסיה החזירו למוטב. לדעת המחבר, חריצת דין [קביעה] זאת חוטאת לאמת ההיסטורית. חומר ארכיוני רב מחזק את הטענה, שהרצל נשאר נאמן למטרתו המקורית. המשא ומתן שימש לו תכסיס [תרגיל] בלבד. עיקר מטרתו הייתה לזכות בהכרתה של ממשלת בריטניה בתנועה הציונית, וביהודים כעם, ולהביא בהדרגה את בריטניה למסקנה שפתרון השאלה היהודית אפשרי רק בארץ-ישראל.
[...]
הכרה ביהודים כעם הייתה חשובה לא רק כמטרה בפני עצמה, אלא גם לצורך מדיני, משום שרק עמים ראויים לטריטוריה משלהם. לנורדאו כתב הרצל, שהמשא ומתן עם אנגלייה הוא בבחינת תרגיל טקטי בלבד העשוי לקרב את התנועה לארץ-ישראל יותר מהר ממושבותיו של הברון רוטשילד, ובמובן המדיני המהלך המזרח-אפריקני [המשא ומתן עם אנגלייה בנוגע לאוגנדה] ישמש אבן פינה בדרך לציון.
(י' פרידמן, "מדיניותו של הרצל והישגיו", דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות: החברה היהודית, תשנ"ז, עמ' 3-2)
הציגו את הטיעון (טענה ונימוק) של ההיסטוריון בנוגע למניע של הרצל לדון בהצעת אוגנדה.
על פי מה שלמדתם, הציגו טיעון אחר (טענה ונימוק) בנוגע למניע זה של הרצל.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
4. מנהיגי התנועות הלאומיות
א. המאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות באירופה:
משכילים, בני המעמד הבינוני, עירוניים.
מנהיגות המבוססת על כישורים ולא על ייחוס או מסורת.
מנהיגים כריזמטיים שהאמינו בכוחם לשנות את המציאות וגיבשו תוכניות לשינוי המציאות.
מנהיגים שהשתמשו בכלים מודרניים לגיוס ההמונים.
כיצד המאפיינים האלה באים לידי ביטוי בדמותו ובפועלו של אחד ממנהיגי התנועות הלאומיות שלמדו עליהן:
יש להסביר כיצד אחד מן המאפיינים האלה בא לידי ביטוי בדמותו ובפעילותו של מנהיג התנועה הלאומית שנבחר.
כיצד המאפיינים האלה באים לידי ביטוי בדמותו ובפועלו של הרצל:
הרצל היה ד"ר למשפטים, סופר ומחזאי.
הרצל היה בן למשפחה עירונית, בורגנית שלא היה לה ייחוס מיוחד.
הרצל היה מנהיג כריזמטי ומוערך שסחף והלהיב את ההמונים, האמין בכוחו לשנות את המצב – "אם תרצו אין זו אגדה", והציג תוכניות מפורטות להוצאת המהלך לפועל ("מדינת היהודים", תוכנית בזל).
הוא הפיץ את הרעיון הציוני באמצעות כלים מודרניים: ספרים, עיתון, קונגרסים ודיפלומטיה, מגעים עם שליטי המעצמות.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 17, 34–35, 38–39, 61–62, 201; כנרת 1, עמ' 41–42, 53–58, 63–67, 89–93, 107, 209–210; לילך 1, עמ' 30, 62–64, 143–156; מט"ח 1, עמ' 30, 34–38, 69–76, 145; רכס 1, עמ' 27, 31–38, 110–116, 132; שזר 1, עמ' 34–38, 85–89, 99.
ב. הטיעון של ההיסטוריון בנוגע למניע של הרצל לעסוק בהצעת אוגנדה:
טענה
פרידמן טוען כי המניע של הרצל לדון עם בריטניה על הצעת אוגנדה היה תכסיס מדיני והוא מעולם לא התכוון לקבל את ההצעה הזאת (ולוותר על ארץ-ישראל).
נימוקים
מקור היסטורי – המכתב של הרצל לנורדאו שבו הוא כותב ש"המשא ומתן... הוא בבחינת תרגיל טקטי בלבד".
מקור זה מוכיח שכוונותיו האמיתיות של הרצל היו להשתמש בדיון על אוגנדה כדי לגרום לבריטניה להגיע למסקנה שרק ארץ-ישראל היא פתרון אפשרי.
יש חומר ארכיוני רב שמחזק את הטענה שהרצל נשאר נאמן לפתרון של ארץ-ישראל. הדיון בהצעת אוגנדה נועד להביא את בריטניה להכיר ביהודים כעם, ולאחר שתהיה הכרה בין-לאומית – לדרוש את ארץ-ישראל.
טיעון אחר:
טענה
הרצל היה מוכן לדון עם בריטניה בהצעת אוגנדה כהצעה ממשית ולבחון הגירה המונית (זמנית) של יהודים למזרח אפריקה.
נימוקים
הרצל סבר כי אוגנדה תשמש מקום בטוח, "מקלט לילה", להמוני היהודים המצויים בסכנה קיומית במזרח אירופה.
עד שיתקבל צ'רטר על ארץ-ישראל, אוגנדה תשמש מעין "בית לאומי זמני" שבו יוכל העם היהודי להתנסות ולהתאמן בקיום לאומי עצמאי ולבנות יסודות הכרחיים להמשך.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 89–93; כנרת 1, עמ' 104–106; לילך 1, עמ' 152–154; מט"ח 1, עמ' 76; רכס 1, עמ' 121–124; שזר 1, עמ' 96–98.
מקור — התנועות הלאומיות והמעצמות (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תש"ף-מועד מיוחד
10. מקור — התנועות הלאומיות והמעצמות
א. לפניך קטע מתזכיר ששלח הרצל לשר החוץ הבריטי בשנת 1902. קרא את הקטע, וענה על השאלה שאחריו.
המניע של ממשלת בריטניה לעסוק (בשאלת היהודים) נובע מן ההגירה לאיסט־אנד$^*$ של לונדון. אומנם עדיין אין מדובר במשבר של ממש, ויש לקוות שלא יגיע לממדים שיביאו את אנגליה למצב שתצטרך לשבור את העיקרון המהולל של מתן מקלט חופשי. אבל עתה [...] ייראה הדבר בעיני העולם כמתקבל על הדעת אם תיאות [תסכים] ממשלת בריטניה לפתוח טריטוריה מיוחדת בשביל היהודים, שבהיותם נרדפים בכל מקום, הם נוטים לבוא לאנגליה.
[...]
יש לפחות עשרה מיליון יהודים בעולם כולו. לא בכל מקום הם רשאים לשאת בפומבי את צבע דגלה של אנגליה, אך אם במעשה הזה תיעשה למעצמה הפורסת את חסותה על העם היהודי, יישאו כולם את אנגליה בתוך ליבם. כהרף עין אנגליה זוכה בעשרה מיליון נתינים, מוצנעים אך נאמנים, שידם בתחומים מקצועיים רבים בעולם כולו... הם ניצבים במסחר הסיטונאי, בתעשייה, בבורסה, ויש בקרבם גם מלומדים, אומנים, כותבים בעיתונים ועוד. כל אלה יתייצבו כהרף עין לשירותה של האומה הנדיבה, המביאה תשועה שזמן כה רב מייחלים לה. אנגליה זוכה לעשרה מיליון סוכנים... ואין זו גוזמה לומר שיהודי יעדיף לרכוש ולהפיץ את מוצריה של מדינה שהיטיבה עם העם היהודי על פני תוצרתה של מדינה שהרעה עם יהודיה.
$^*$ איסט אנד — שכונת עוני במזרח לונדון שהתיישבו בה מהגרים יהודים רבים.
על פי הקטע, הסבר את הטיעונים שהעלה הרצל כדי לשכנע את בריטניה לתמוך בצ'רטר להתיישבות יהודית.
על פי מה שלמדת, מה הייתה תגובת בריטניה לפנייה של הרצל?
(10 נקודות)
ב. בחר באחת מן הארצות: יוון, פולין, גרמניה, איטליה.
הסבר כיצד עיכבה אחת מן המעצמות את המאבק של התנועה הלאומית בארץ שבחרת או כיצד סייעה במאבק זה.
($6\frac{2}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
10. מקור — התנועות הלאומיות והמעצמות
א. הטיעונים שהעלה הרצל כדי לשכנע את בריטניה לתמוך בצ'רטר להתיישבות יהודית, על פי הקטע:
עצירת ההגירה של יהודים ממזרח אירופה לבריטניה והחשש מפני הצפתה בהמוני פליטים יהודים.
בקטע: "המניע של בריטניה נובע מן ההגירה לאיסט־אנד של לונדון"; "לפתוח טריטוריה מיוחדת בשביל היהודים שבהיותם נרדפים בכל מקום, הם נוטים לבוא לאנגליה".
החשש שבשל הגירת המוני פליטים יהודים לאנגליה, היא תיאלץ לשים קץ למדיניות ההגירה הליברלית שהוציאה לה שם כה טוב בעולם. בקטע: "נובע מן ההגירה [...] ויש לקוות שלא יגיע לממדים שיביאו את אנגליה למצב שתצטרך לשבור את העיקרון המהולל של מתן מקלט חופשי".
רכישת נאמנות ואהדה של יהודים רבים בעולם כולו לבריטניה. בקטע: "יש לפחות עשרה מיליון יהודים בעולם כולו... יישאו כולם את אנגליה בתוך לבם"; "כהרף עין אנגליה זוכה בעשרה מיליון נתינים, מוצנעים אך נאמנים".
שיקולים כלכליים. בקטע: "[...] שידם בתחומים מקצועיים רבים בעולם כולו... הם ניצבים במסחר הסיטונאי בתעשייה, בבורסה [...] לשירותה של האומה הנדיבה"; "ואין זו גוזמה לומר שיהודי יעדיף לרכוש ולהפיץ את מוצריה של מדינה שהיטיבה עם העם היהודי".
מה הייתה תגובת בריטניה לפנייה של הרצל:
התנגדותו של שר המושבות צ'מברליין להצעת קפריסין.
הממשל הבריטי הסכים לבחון את תוכנית אל־עריש, נשלחה ועדת מומחים, אך התוכנית נדחתה (בעיות של מקורות מים באזור, התנגדות של ממשלת מצרים).
שר המושבות הבריטי העלה את הצעת אוגנדה.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 84-83; כנרת 1, עמ' 101–104; לילך 1, עמ' 152; מט"ח 1, עמ' 76; רכס 1, עמ' 120–121; שזר 1, עמ' 95–96.
ב. כיצד עיכבה אחת מן המעצמות את המאבק של התנועה הלאומית בארץ שנבחר או כיצד סייעה במאבק זה:
יוון:
האימפריה העות'מאנית עיכבה — היא שלטה ביוון והתנגדה להקמת יוון עצמאית; היא גייסה לעזרתה את הצי המצרי.
המעצמות רוסיה, בריטניה וצרפת סייעו — שלחו צי משותף שהשמיד בקרב ימי את הצי של טורקיה ושל מצרים (שנחלצה לעזרתה).
פולין:
המעצמות רוסיה, פרוסיה ואוסטרו־הונגריה עיכבו — הן שלטו על שטחי פולין והתנגדו להקמת פולין עצמאית.
רוסיה עיכבה — נלחמה במורדים הפולנים בצבא גדול, חזק ומאומן והביסה אותם.
איטליה:
המעצמות צרפת ואוסטריה עיכבו — הן שלטו באזורים בצפון איטליה ובדרומה וסירבו להעניק לה עצמאות.
צרפת (של נפוליאון השלישי) סייעה — קאבור נעזר בה כדי לדחוק את האוסטרים מצפון איטליה.
גרמניה:
אוסטריה עיכבה — היא התנגדה לאיחוד גרמניה משום שרצתה לשמור על עליונותה באזור.
אוסטריה סייעה — הצטרפה לגרמניה במלחמה נגד דנמרק.
צרפת עיכבה — התנגדה לאיחוד גרמניה משום שחששה שמדינה גרמנית חזקה תפגע במעמדה כמדינה מרכזית באירופה.
[– דנמרק עיכבה משום ששלטה באזורי שלזוויג והולשטיין והתנגדה להעברת שטחים אלה לביסמרק.]
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 35, 39; כנרת 1, עמ' 53–67; לילך 1, עמ' 44–50, 61–72; מט"ח 1, עמ' 15–16, 26–38; רכס 1, עמ' 26–27, 31–38; שזר 1, עמ' 32–38, 54.
מקור — תודעה לאומית בישראל ובעמים (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
4. מקור — תודעה לאומית בישראל ובעמים
א. עיין בנספח לשאלה זו שבו מוצג בול שהנפיקה קרן קימת לישראל בשנת 1938 כדי לגייס בארצות הברית תרומות למען התנועה הציונית.
על פי מה שלמדת, הסבר את החשיבות של פיתוח תודעה לאומית עבור בני הלאום.
הסבר כיצד באות לידי ביטוי בבול שתיים מן הדרכים לפיתוח תודעה לאומית. (16 נקודות)
ב.
הסבר כיצד קידם הרצל את פיתוח התודעה הלאומית בקרב היהודים. בסס את תשובתך על שתיים מפעולותיו.
תאר כיצד פעל הרצל לקידום הרעיון הציוני בקרב מדינות העולם.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
4. מקור — תודעה לאומית בישראל ובעמים
א. החשיבות של פיתוח תודעה לאומית עבור בני הלאום:
גיבוש הזהות הלאומית המשותפת של קבוצת הלאום: הידוק הקשרים המלכדים את האנשים המרגישים שייכות לאותו לאום.
מנגנון מגייס: עיצוב התודעה הלאומית בקרב בני הלאום מסייע לעורר אותם למאבק להגשמת מטרות התנועה.
כיצד באות לידי ביטוי בבול דרכים לפיתוח תודעה לאומית:
טיפוח סמלים לאומיים: במרכז הבול דמות של מכבי, דמות מופת מן ההיסטוריה, גיבור לבוש שריון, אוחז מגן שעליו סמל מגן דוד.
טיפוח תרבות לאומית: הנפקת בול שמוקדש לחג חנוכה, על הבול מוצג גיבור תרבות — המכבי.
טיפוח השפה הלאומית: על הבול כתוב בעברית דמי חנוכה.
יצירת חזון לאומי מעורר תקווה: הבול מציג את חזון "היהודי החדש", חזון של מאבק צבאי למען עצמאות לאומית (בדמות המכבי) ושל מאבק על כיבוש האדמה (בדמות של חלוץ האוחז במחרשה), ברקע התיישבות חקלאית. הצבעים — סגול וכתום, צבעים עזים שמשדרים אופטימיות.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 18; כנרת 1, עמ' 44–45; לילך 1, עמ' 13–19; מט"ח 1, עמ' 20–22; רכס 1, עמ' 25, 34–35; שזר 1, עמ' 18–22.
ב. כיצד קידם הרצל את פיתוח התודעה הלאומית בקרב היהודים:
פרסום הספר "מדינת היהודים"; פרסום מאמרים המפרטים את רעיונותיו בעיתונות היהודית והכללית באירופה; ייסוד שבועון "העולם" ככלי להפצת רעיונותיו; גיוס תמיכה לרעיונותיו בקרב בעלי הון יהודים; כינוס הקונגרס הציוני הראשון; תוכנית בזל שהגדירה מצע ותוכנית עבודה לתנועה הציונית והציבה יעד פוליטי מוגדר.
כיצד פעל הרצל לקידום הרעיון הציוני בקרב מדינות העולם:
העלאת הנושא על סדר היום הציבורי בעולם באמצעות כינוס קונגרס בזל; מגעים עם שליטי המעצמות ונציגיהם (הסולטן העותמאני, הקיסר הגרמני, נציגי ממשלת בריטניה, שר הפנים הרוסי) פרסום את הרעיון הציוני בקרב מנהיגים וממשלות בעולם, ובדעת הקהל העולמית.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 61–70, 79–84; כנרת 1, עמ' 90–101; לילך 1, עמ' 144–152; מט"ח 1, עמ' 70, 73–76; רכס 1, עמ' 111–121; שזר 1, עמ' 86–96.
הלאומיות — מאפיינים מלכדים (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תש"ף- מועד מיוחד
11. הלאומיות — מאפיינים מלכדים
א. הצג שלושה מאפיינים הקושרים בני אותו לאום אלה לאלה ומלכדים אותם. (7 נקודות)
ב. הצג את תוכנית בָּאזֶל — את מטרתה ואת האמצעים להגשמתה, והסבר כיצד סייע הקונגרס הציוני הראשון (1897) ללכד את התנועה הציונית. ($9\frac{2}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
11. הלאומיות — מאפיינים מלכדים
א. מאפיינים הקושרים בני אותו הלאום אלה לאלה ומלכדים אותם:
מאפיינים משותפים: עקרונות פוליטיים, שפה, תרבות (מנהגים, מסורות, סמלים).
אמונה בעבר משותף.
הרצון לחיות יחד במסגרת מדינית־לאומית.
זיקה לטריטוריה שמתייחסים אליה כמולדת.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 10–11; כנרת 1, עמ' 15–17; לילך 1, עמ' 10–19; מט"ח 1, עמ' 10, 15, 20–22; רכס 1, עמ' 7, 9; שזר 1, עמ' 8–10.
ב. תוכנית באזל:
מטרת התוכנית: להקים בית לאומי עבור העם היהודי בארץ־ישראל, שיהיה מובטח ומוכר על ידי העולם ועל ידי המשפט הבין־לאומי (לפי "משפט הכלל").
האמצעים להגשמתה:
פיתוח מתוכנן של ארץ־ישראל באמצעות יישובה ביהודים עובדי אדמה, בעלי מלאכה ובעלי מקצוע.
ארגון היהדות כולה וליכודה במפעלים יעילים, מקומיים, וכלכליים, על פי חוקי כל מדינה ומדינה.
הגברת הרגש הלאומי.
פעולות הכנה כדי להשיג את הסכמות הממשלות שעזרתן דרושה למפעל הציוני.
כיצד סייע הקונגרס הציוני הראשון (1897) ללכד את התנועה הציונית:
באמצעות הצבת מטרה משותפת, מלכדת — הקמת בית מולדת לעם היהודי.
הוזמנו והגיעו לקונגרס נציגים מרוב קהילות ישראל.
האמצעים להגשמת המטרה בתוכנית באזל מגוונים, והם נתנו מענה לזרמים השונים.
ההחלטה להקים ארגון קבוע ומייצג (ההסתדרות הציונית), בחירת מוסדות ונשיא תרמו לליכוד.
ההחלטה על קיום קונגרסים לעיתים מזומנות — הקמת מנגנון מלכד.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 67, 69–73; כנרת 1, עמ' 94; לילך 1, עמ' 147–148; מט"ח 1, עמ' 73–75; רכס 1, עמ' 114–116; שזר 1, עמ' 89–91.
מאפיינים מלכדים, תוכנית בזל והפעילות הציונית (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ד
5. מאפיינים מלכדים, תוכנית בזל והפעילות הציונית
א.
על פי מה שלמדתם, הציגו את המאפיינים שמלכדים את בני אותו הלאום.
בנספח לשאלה זו מוצגים ההמנונים והדגלים של יוון ושל ישראל (התנועה הציונית).
הסבירו כיצד שניים מן המאפיינים שהצגתם באים לידי ביטוי גם בהמנון היווני וגם בהמנון הציוני שבנספח, והציגו מאפיין לאומי מלכד אחד שבא לידי ביטוי בשני הדגלים.
(18 נקודות)
ב. בחרו בשניים מן האמצעים שנקבעו בתוכנית בזל (1897) להשגת מטרת הציונות, והסבירו כיצד פעלו הציונים לקידום כל אחד מן האמצעים האלה. בססו את תשובתכם על עובדות היסטוריות ועל מקור מספר הלימוד.
($15 \frac{1}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
5. מאפיינים מלכדים, תוכנית בזל והפעילות הציונית
א. המאפיינים שמלכדים את בני אותו לאום:
מאפיינים משותפים: עקרונות פוליטיים, שפה, תרבות (מנהגים, מסורות, דת, סמלים).
עבר משותף.
מטרה משותפת: הרצון לחיות יחד במסגרת מדינית־לאומית.
זיקה לטריטוריה שרואים בה מולדת.
המאפיינים שבאים לידי ביטוי גם בהמנון היווני וגם בהמנון הציוני:
היסטוריה / עבר משותף / מסורת משותפת – ב"המנון לחירות" – מוזכרים היוונים העתיקים, גבורת קדם, "עצמותיהם הקדושות של היוונים". ב"התקווה" – אלפיים שנות גלות – "התקווה בת שנות אלפיים", ירושלים, שימוש ביטויים מן המקורות – "קדימה", המילים בפתיחה "עוד לא אבדה תקוותנו" מענה לפסוק בספר יחזקאל.
שפה משותפת לבני הלאום – ההמנון של העם היווני בשפה היוונית, ההמנון של העם היהודי בשפה העברית.
זיקה לטריטוריה / מולדת – ב"המנון לחירות" "המבט שסוקר את הארץ בכוח". ב"התקווה" – ביטויים לכיסופי העם היהודי לארץ־ישראל – " פאתי מזרח קדימה", ארץ ציון, "להיות עם חופשי בארצנו".
מטרה משותפת: הרצון לחיות יחד במסגרת לאומית – ב"המנון לחירות" – הבעת תחושת שייכות לעם היווני והרצון לחירות לאומית באים לידי ביטוי בשם ההמנון, ובמילים: "מותם של היוונים העתיקים הוליד את נפשנו החופשית... הו חירות!". ב"התקווה" – הבעת תחושת שייכות לעם היהודי והתקווה "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון".
מאפיינים לאומיים מלכדים שבאים לידי ביטוי בשני הדגלים:
מסורת / דת משותפת – בדגל יוון – בדגל ריבוע כחול ובו צלב לבן המסמל את הדת הנוצרית (יוונית אורתודוקסית) המשותפת ללאום היווני, הצבע הכחול מסמל הגנה שמימית. בדגל ישראל – רקע לבן ושני פסים כחולים המסמלים את הטלית, ומגן דוד סמל יהודי קדום (ה' מגן דוד – תלמוד בבלי).
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 10–11; כנרת 1, עמ' 15–17; לילך 1, עמ' 11–17; מט"ח 1, עמ' 7, 10, 15, 20–22; רכס 1 עמ' 7, 9, 186; שזר 1, עמ' 6–8, 10, 16.
הנחיות לחלוקת הנקודות
יש לתת עד 30% מן הניקוד על הצגת המאפיינים שמלכדים את בני אותו הלאום, עד 50% מן הניקוד על הסבר כיצד שניים מן המאפיינים שהוצגו באים לידי ביטוי בשני ההמנונים (20%+30%) ועד 20% מן הניקוד על הצגת מאפיין לאומי מלכד אחד שבא לידי ביטוי בשני הדגלים.
ב. כיצד פעלו הציונים לקידום האמצעים שנקבעו בתוכנית בזל:
האמצעי: יישובה של ארץ־ישראל ביהודים עובדי אדמה, בעלי מלאכה ועוסקים במשלח יד. הפעולות: התיישבות חקלאית (מושבות, קבוצה, קואופרציה...) והתיישבות עירונית, הקמת המשרד הארץ־ישראלי, רכישת אדמות, הקמת חברת הכשרת היישוב, פיתוח משקי לימוד להכשרה חקלאית – חוות לאומיות (בן־שמן, חולדה), הקמת הקרן הקיימת לישראל, עליית התימנים (יבניאלי).
האמצעי: ארגון היהדות כולה וליכודה על ידי מפעלים מקומיים וכלכליים, על פי חוקי כל ארץ וארץ. הפעולות: הקמת אגודות ציוניות (באירופה ובארצות אגן הים התיכון), תנועות נוער, אגודות ספורט, "חדרים מתוקנים" ובתי ספר עבריים בגולה, הוצאת ספרים וכתבי עת בעברית.
האמצעי: הגברת הרגש וההכרה הלאומית היהודית. הפעולות: כינוס קונגרסים, החייאת השפה, תרומת "השקל" הציוני.
האמצעי: פעולות הכנה כדי להשיג את הסכמת הממשלות לקידום מטרת הציונות. הפעולות: פעילות מדינית של הרצל (גרמניה, אימפריה עות'מאנית, בריטניה) להשגת צ'רטר על ארץ־ישראל.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור מקור מתאים מספר הלימוד להדגמה כיצד פעלו הציונים לקידום האמצעים שנקבעו בתוכנית בזל.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 69, 76, 82, 86–87, 118–119, 132–138; כנרת 1, עמ' 98, 100, 102, 114, 142, 154, 156–158, 163; לילך 1 עמ' 137, 140, 161, 167, 176, 183–184, 191, 197; מט"ח 1, עמ' 74, 76, 100–102, 105, 110–112; רכס 1 עמ' 115, 119–121, 154–155, 161, 168–169; שזר 1, עמ' 90–91, 92, 95, 142, 146–149, 160–161.
צמיחת התנועות הלאומיות, התנועה הציונית (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תש"ף- מועד מיוחד
12. צמיחת התנועות הלאומיות, התנועה הציונית
א. הסבר מדוע היה צורך להיאבק על הנחלת השפה העברית ביישוב היהודי בארץ־ישראל.
הצג שלושה קשיים במאבק זה.
(10 נקודות)
ב. הצג שתי דרכים נוספות (מלבד שפה) לפיתוח תודעה לאומית, והסבר את החשיבות של פיתוח תודעה לאומית עבור בני הלאום. ($6\frac{2}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
12. צמיחת התנועות הלאומיות, התנועה הציונית
א. מדוע היה צורך להיאבק על הנחלת השפה העברית ביישוב היהודי בארץ־ישראל:
רוב היהודים במאה ה־19 לא דיברו עברית, גם אלה שחיו בארץ־ישראל דיברו בשפות שונות — בעיקר לדינו ויידיש.
העברית נחשבה "שפת קודש" והשתמשו בה בעיקר לתפילה וללימוד תורה.
היהודים בתפוצות דיברו בשפות שונות. לשפה משותפת יש תפקיד חשוב בליכוד וגיבוש בני הלאום וככלי לחיזוק התודעה הלאומית. העברית היא השפה ההיסטורית של העם היהודי.
הגשמת החזון הציוני — הפיכת העברית לשפה המדוברת של העם היהודי בארץ־ישראל. שפה שבה יעוצב החינוך הלאומי והתרבות הלאומית.
הצג שלושה קשיים במאבק זה:
את מוסדות החינוך המודרני של היישוב היהודי בארץ־ישראל מימנו והקימו חברות אירופיות ("אליאנס" ו"עזרה") שמטרתן הייתה לקרב את היהודים לתרבות של ארץ המוצא. על כן דיברו במוסדות אלה בצרפתית או בגרמנית.
הקושי לעבור משפת האם לשפה העברית שמעטים מבינים אותה ומעטים יותר מדברים בה. הקושי להתבטא ולתקשר עם אחרים בבית, בחברה וברחוב.
יחס עוין ומזלזל של מרבית היהודים שהתגוררו בארץ.
קשיים כלכליים.
מחסור בספרי לימוד עבריים.
מחסור במילים עבריות.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 150–152; כנרת 1, עמ' 163–166; לילך 1, עמ' 209–213; מט"ח 1, עמ' 61–62, 125–126, 143; רכס 1, עמ' 183–185; שזר 1, עמ' 159–161.
ב. דרכים נוספות (מלבד שפה) לפיתוח תודעה לאומית:
יצירה וטיפוח של סמלים לאומיים ותרבות לאומית (המנון, דגל, חגים).
הקניית תכנים לאומיים באמצעות הספרות ובאמצעות מחקר וכתיבה של ההיסטוריה הלאומית.
הקמת מערכת חינוך לאומית.
הקמת תנועות נוער.
הצבת יעד פוליטי מוגדר / יצירת חזון לאומי מעורר תקווה.
החשיבות של פיתוח תודעה לאומית עבור בני הלאום:
גיבוש הזהות הלאומית המשותפת של קבוצת הלאום: הידוק הקשרים המלכדים את האנשים המרגישים שייכות ללאום אחד.
מנגנון מגייס: עיצוב התודעה הלאומית בקרב בני הלאום מסייע לעורר אותם למאבק להגשמת מטרות התנועה.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 18; כנרת 1, עמ' 44–45; לילך 1, עמ' 13–19; מט"ח 1, עמ' 20–22; רכס 1, עמ' 25, 34–35; שזר 1, עמ' 18–22.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
4. מקור – צמיחת התנועות הלאומיות באירופה וצמיחת התנועה הציונית
א. הסבר מדוע צמחו רוב התנועות הלאומיות באירופה דווקא במהלך המאה ה־19. בסס את תשובתך על שני גורמים מתחומים שונים. (15 נקודות)
ב. לפניך קטע מקור ובו דברי המנהיג והוגה הדעות הציוני מקס נורדאו.
רעיון הלאומיות חינך את כל העמים להכרת ערך עצמם, לימד אותם לראות את תכונותיהם המיוחדות, ונטע בליבם את הרצון העז לעמוד ברשות עצמם. רעיון הלאומיות לא היה יכול לעבור על היהודים המשכילים בלי להשאיר עקבות [סימנים] גם בהם.
הוא הדריכם [...] לחזור ולראות את היהודים כעם מיוחד ולדרוש לעצמם עתיד כשאר העמים. הכרה זו קיבלה חיזוק על ידי עמדת העמים, שפלטו את היהודים מקרבם בתור יסוד זר, ובלי אדיבות ובלי חמלה הבליטו את הניגודים [...], ההבדלים האמיתיים או המדומים, שבינם ובין היהודים.
הסבר כיצד באות לידי ביטוי בקטע המקור שתי דרכים שבהן השפיעו התנועות הלאומיות באירופה על צמיחת התנועה הציונית.
על פי מה שלמדת, הסבר גורם נוסף שהשפיע על צמיחת התנועה הציונית.
(18 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
4. מקור – צמיחת התנועות הלאומיות באירופה וצמיחת התנועה הציונית
א. מדוע צמחו רוב התנועות הלאומיות באירופה דווקא במהלך המאה ה־19:
בעקבות שילוב של התפתחויות רעיוניות, פוליטיות, חברתיות ותרבותיות ושל תמורות בתחום התחבורה והתקשורת שהתרחשו בתקופה זו וסייעו לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה.
בתחום התרבות – טיפוח והפצה של רעיונות התנועה הרומנטית (גיבורים מיתולוגיים, העבר המפואר של האומה, איסוף סיפורי עם, טיפוח מסורות עממיות), רעיונות אלה השפיעו על הספרות, על האמנות, על הפילוסופיה ועל התפתחות השפה. הם תרמו לעידוד הזהות הלאומית של בני האומה וסייעו להלהיב את ההמונים ולסחוף אותם למאבק על עתיד טוב יותר עבור בני הלאום.
בתחום החינוך – התפשטות ידיעת קרוא וכתוב, הקמת מערכות חינוך להמונים.
אפשרה העברת מידע לציבור הרחב שנחשף לרעיונות הלאומיות; יצירת אחדות לאומית; הפצת התרבות והשפה; שיתוף ההמונים בתנועות הלאומיות; הקמת מפלגות, חוגים רעיוניים ותנועות נוער, שקידמו את התנועות הלאומיות בקרב ציבור מגוון. ספרים ועיתונים לאומיים.
בתחום התחבורה – התפתחות מסילות הברזל שנסללו על פני כל אירופה.
"קיצרה" מרחקים והקלה על יצירת קרבה חברתית בין בני לאום מחבלי ארץ שונים; אפשרה להפיץ במהירות רעיונות ולגייס את ההמונים לתנועה הלאומית.
בתחום התקשורת – התפתחות אמצעי תקשורת ההמונים (טלגרף, עיתונות, טלפון, רדיו, קולנוע).
אפשרה להפיץ במהירות רעיונות ולגייס את ההמונים לתנועה הלאומית. שינוי הדימוי של היהודי הגלותי.
בתחום החברתי
הגידול הדמוגרפי שחל בעקבות המהפכה התעשייתית, המעבר של ההמונים לעיר וההתנתקות מן המסגרות המסורתיות גרמו להמונים לתחושה של תלישות וניכור. הם מצאו בלאומיות מענה על הצורך שלהם בשייכות ובסולידריות, והיא העניקה להם זהות משותפת וביטחון.
תהליך חילון: התערערות סמכותה של הכנסייה הביאה לאובדן זהות מלכדת. הלאומיות סיפקה מענה לצורך בשייכות, בסולידריות ובזהות משותפת.
בתחום הפוליטי:
הרעיונות של תנועת ההשכלה ערערו את הסדר הישן (מלכים; אצולה; כנסייה), חיזקו את כוחות השינוי, והכשירו את הקרקע לצמיחה של מנהיגות חדשה שהובילה את תנועת הלאומיות.
המהפכה האמריקנית והמהפכה הצרפתית: הפיצו את רעיונות ההשכלה, ושימשו השראה לתנועות לאומיות אחרות.
כיבושי נפוליאון: הפיצו את רעיונות המהפכה הצרפתית, ובד בבד עוררו את הרגש הלאומי של העמים הנכבשים שראו בו כובש זר.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 22–27; כנרת 1, עמ' 25–38; לילך 1, עמ' 22–35; מט"ח 1, עמ' 12–19, 24–25; רכס 1, עמ' 13–25; שזר 1, עמ' 10–15, 27.
ב. כיצד באות לידי ביטוי בקטע המקור דרכים שבהן השפיעו התנועות הלאומיות באירופה על צמיחת הציונית:
השפעה רעיונית – המאבק של התנועות הלאומיות להשגת עצמאות לאומית מדינית הביאו את היהודים להכרה שגם להם זכות להגשמה לאומית. בקטע: "רעיון הלאומיות לא היה יכול לעבור על היהודים המשכילים... הוא הדריכם לחזור ולראות את היהודים...".
הפעילות של התנועות הלאומיות הדגישה את השונות של היהודים מבחינת מוצא ותרבות, גרמה לדחיית ניסיונות ההשתלבות שלהם, וחידדה את תחושת הזרות והאי־שייכות שלהם. בשל דחייה זו נדחפו יהודים רבים לחיפוש פתרון אחר, והם מצאו אותו בתנועה הציונית. בקטע: "הכרה זו קיבלה חיזוק על ידי עמדת העמים, שפלטו את היהודים מקרבם".
גורמים נוספים שהשפיעו על צמיחת התנועה הציונית על פי מה שלמדת:
התגברות האנטישמיות במזרח אירופה (פוגרומים, "סופות בנגב", קישינב, חקיקה) שבעקבותיהם חיפשו היהודים פתרון למצוקת הקיום.
בהשפעת תהליך החילון שהתרחש בחברה כולה, עברו רבים מן היהודים תהליכי חילון ופנו ללאומיות היהודית כמענה לצורך שלהם בשייכות, סולידריות וזהות משותפת.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 52; כנרת 1, עמ' 79–81, 85; לילך 1, עמ' 109, 233–234; מט"ח 1, עמ' 55, 58–59; רכס 1, עמ' 213; שזר 1, עמ' 68, 70–71, 183.
חורף נצברים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
5. השינויים שיצרו התנועות הלאומיות באירופה והתנועה הציונית בארץ־ישראל
א. הצג שני שינויים שיצרה הלאומיות המודרנית בתקופה שבין סוף המאה ה־19 לתחילת המאה ה־20 במפה המדינית של אירופה, והסבר שינוי אחד שהיא יצרה בחברה באירופה בתקופה הזאת. (16 נקודות)
ב. הצג שני שינויים שחוללה התנועה הציונית בארץ־ישראל בשנים 1914–1881: שינוי אחד בתחום הביטחון, ושינוי אחד בתחום התרבות והחינוך, והסבר את התרומה של כל אחד מן השינויים שהצגת לקידום מטרות התנועה הציונית. (17 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
5. השינויים שיצרו התנועות הלאומיות באירופה והתנועה הציונית בארץ־ישראל
א. שינויים שיצרה הלאומיות המודרנית בתקופה שבין סוף המאה ה־19 לתחילת המאה ה־20 במפה המדינית של אירופה:
הקמת יוון; איחוד איטליה; איחוד גרמניה; הקמת מדינות חדשות בשטחים שהיו בשליטת האימפריה העות'מאנית; התפרקות האימפריה האוסטרו־הונגרית והקמת מדינות חדשות במקומה.
שינויים שהיא יצרה בחברה באירופה בתקופה הזאת:
מוסדות זהות חדשות שבעיניהן נאמנות לאומית עמדה מעל זהות מעמדית, דתית או אזורית.
מסגרות חברתיות חדשות, כמו אגודות לאומיות, תנועות נוער.
במדינות הלאום החדשות נוצרו מסגרות שסייעו לגיבוש הזהות והנאמנות הלאומית, כמו מערכות חינוך ציבוריות.
פילוג בין אנשים בני לאומים שונים, דחיית לאומים אחרים בתוך המדינה ומחוצה לה.
טיפוח תרבויות לאומיות.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 9, 36, 39–41, 201; לילך 1, עמ' 44, 51, 64; כנרת 1, עמ' 12–17, 44; מט"ח 1, עמ' 35–38; רכס 1, עמ' 34, 37–38, 42; שזר 1, עמ' 8–9, 22–23, 27, 30, 36.
ב. שינויים שחוללה התנועה הציונית בארץ־ישראל בשנים 1914–1881, וכיצד הם תרמו לקידום מטרות התנועה הציונית:
בתחום הביטחון
הקמת ארגון בר־גיורא; הקמת ארגון השומר.
התרומה
הנחלת הרעיון שההגנה היהודית היא משימה לאומית. שינוי הדימוי של היהודי הגלותי.
בתחום התרבות והחינוך
חינוך ציוני עברי – הקמת בתי ספר עבריים, הגימנסיה, הטכניון, החייאת השפה העברית, הקמת הסתדרות המורים.
פיתוח תרבות לאומית עברית: עיתונים, ספרות, אומנות.
התרומה
הנחת היסודות לחינוך עברי לאומי בארץ־ישראל.
השפה הלאומית נהייתה השפה המדוברת של היישוב היהודי המתפתח בארץ־ישראל ושל התנועה הציונית.
גיבוש העם היהודי סביב שפה אחת.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 143–153; כנרת 1, עמ' 161–168; לילך 1, עמ' 206–215; מט"ח 1, עמ' 113–114, 122–128; רכס 1, עמ' 177–179, 183–186; שזר 1, עמ' 157–164.
צמיחת הלאומיות (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה
4. צמיחת הלאומיות
א. לפניכם מקור שפרסמו איטלקים שעזבו את איטליה במהלך כיבושי נפוליאון.
כל האיטלקים קידמו בברכה חמה את הצרפתים בבואם לאיטליה, ולראשונה בחייהם גילו עניין בגורלה ובייעודה של האומה.
אבל מאוחר יותר השתנו פני הדברים: כשהגיע האויב [הצרפתים] קיבלוהו עמי איטליה באדישות והיו אף כאלה שהתקוממו נגד הגייסות הצרפתיים ונגד תומכיהם... מה גרם לתוצאה כה מוזרה?... אחת השגיאות העיקריות שנעשו באיטליה הייתה התעלמות מוחלטת מרוח האומה. באיטליה ארגנו מהפכה צרפתית במקום מהפכה איטלקית. אפילו הפטריוטים האיטלקיים לוקים בחוסר היגיון ועקביות בעניין זה: הם מפיצים את הרעיונות, את המנהגים, את האמצעים, את הגישות ואפילו את ההזיות של המהפכה הצרפתית. הוגים פוליטיים הראו בצורה חותכת שלכל עם יש רוח ייחודית משלו, וכי דרושה לו צורת ממשל ייחודית משלו, ועל אף זאת, לכל הרפובליקות החדשות באיטליה ניתנה החוקה הצרפתית... מפקדי הצבאות הצרפתיים פירקו את נשקם של התושבים האיטלקיים בכל האזורים שבפניהם שיפוטם... סיבה נוספת לנמיכות הרוח הלאומית הייתה החלוקה של איטליה להרבה אחוזות פוליטיות קטנות...
אולם עדיין אפשר להציל את איטליה באמצעות תיקון השגיאות האלה. הדבר חשוב לא רק לאיטליה כי אם גם לארצות אחרות: הדרך היחידה לשנות את מאזן הכוחות באירופה... היא לאחד את כל חלקי איטליה לרפובליקה אחת.
(מעובד על פי כ' הרווי, 'היסטוריציה באירופה', בתוך: ג' קולקה [עורך], עידן המהפכות 9, האוניברסיטה הפתוחה, 1982, עמ' 107-106)
הסבירו כיצד באים לידי ביטוי במקור שניים מן הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19.
הציגו שני גורמים שעיכבו את המאבקים של התנועות הלאומיות באירופה: גורם אחד על פי המקור, וגורם אחד נוסף.
(17 נקודות)
ב. הציגו גורם אחד שעיכב את צמיחת התנועה הציונית, וגורם ייחודי אחד שסייע לצמיחתה. בחרו במקור מספר הלימוד והסבירו כיצד אחד מן הגורמים שהצגתם בא לידי ביטוי במקור שבחרתם. (16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
4. צמיחת הלאומיות
א. כיצד באים לידי ביטוי במקור הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה:
השפעת המהפכה הצרפתית – הפיצה את רעיונות ההשכלה ושימשה השראה. במקור – המחבר מציין את הפטריוטים האיטלקיים שמפיצים את "הרעיונות... של המהפכה הצרפתית".
כיבושי נפוליאון – תחילה כיבושי נפוליאון הביאו לעמי אירופה את רעיונות המהפכה הצרפתית במקום הממשטר הישן. במקור – המחבר מתאר כיצד בשלבים הראשונים לכיבוש "האיטלקים קידמו בברכה חמה" את הכיבוש הצרפתי, וכיצד הוא עורר את הרגש הלאומי של האיטלקים: "לראשונה בחייהם גילו עניין בגורלה ובייעודה של האומה".
בהמשך עוררו כיבושי נפוליאון התנגדות ומרי ותרמו לגיבושן של תנועות לאומיות. במקור – מתואר כיצד כפיית החוק הצרפתי והחשדנות והדיכוי של הממשל הצרפתי כלפי האיטלקים עוררו התנגדות בקרב האיטלקים.
רעיונות הרומנטיקה – הדגישו את הייחוד והשוני התרבותי וההיסטורי של כל אומה ואת זכותה לבטא ייחודיות זו במסגרת פוליטית שלטונית עצמאית. במקור – יש ביטוי לרעיונות אלה בטענה של המחבר "שלכל עם יש רוח ייחודית משלו"; באמירה שלכל עם דרושה צורת ממשל המתאימה לו; וכן בביקורת שלו על חוסר ההיגיון של כפיית חוקים צרפתיים על איטלקים.
גורמים שעיכבו את המאבקים של התנועות הלאומיות באירופה:
על פי המקור:
מצב מדיני: שלטון זר חזק. המקור מתייחס לשלטון הצרפתי הכובש כאל "אויב", כמי שכופה את החוקה שלו על הלאום האיטלקי, הוא מציין שמפקדי הצבאות הצרפתיים פירקו את נשקם של התושבים האיטלקיים.
פיצול מדיני: איטליה הייתה מחולקת לנסיכויות וערים עצמאיות, פיצול זה יצר צורך לפעול לגיבוש של זהות ושפה שתאחד את כל תושבי איטליה. המקור מציין את "החלוקה להרבה אחוזות פוליטיות קטנות".
גורמים נוספים:
פיגור במודרניזציה ובתעשייה באזורים שבהן פעלה התנועה.
הדת הייתה גורם מעכב ביוון, איטליה וגרמניה: התנגדות ראשי הכנסייה האורתודוקסית ביוון, התנגדות הכנסייה הקתולית באיטליה, והפיצול הדתי בגרמניה.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 23–24, 27, 35, 39; כנרת 1, עמ' 23, 26–30, 48; לילך 1, עמ' 26, 29–36; מט"ח 1, עמ' 15, 25–38; רכס 1, עמ' 17–22, 25–42; שזר 1, עמ' 13, 30–36.
ב. גורמים שעיכבו את צמיחת התנועה הציונית:
היהודים היו מפוזרים בארצות רבות בעולם / דיברו בשפות שונות, ולכן היה קשה לגייס תמיכה, לגשר ביניהם ולארגן את הפעילות.
האמנציפציה אפשרה את השתלבות היהודים במקומות מגוריהם.
הטריטוריה הלאומית, ארץ-ישראל, הייתה מרוחקת מן האזורים שישבו בהם רוב היהודים, ורוב היהודים אפילו לא ביקרו בה.
התנגדות החרדים ללאומיות היהודית בגלל שראו בה "דחיקת הקץ" (ניסיון לקרב את הגאולה טרם זמנה).
גורמים ייחודיים שסייעו לצמיחתה:
האכזבה מן האמנציפציה.
התחזקות האנטישמיות במערב אירופה.
פוגרומים ונקיטת צעדים נגד היהודים בעידוד הממשל במזרח אירופה, שבעקבותיהם חיפשו היהודים פתרון למצוקת הקיום.
הפעילות של התנועות הלאומיות באירופה הדגישה את השונות של היהודים וחידדה את תחושת הזרות והאי-שייכות שלהם. יהודים רבים נדחפו לחפש פתרון אחר ומצאו אותו בתנועה הציונית.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד אחד מן הגורמים שהוצגו בא לידי ביטוי במקור.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 53–54, 61, 81–84, 91, 109, 125, 134–136, 143, 149–150, 201–202; כנרת 1, עמ' 77–84, 92, 98–101, 107, 123, 146, 151, 153–154, 161, 164, 166, 211–214; לילך 1, עמ' 107–115, 122–124, 151–154, 161, 182–188, 192, 203, 206, 213–214, 236–237; מט"ח 1, עמ' 72–75, 81–90, 102–106, 108, 113, 127, 142–145, רכס 1, עמ' 111, 119–141, 149, 153–159, 164, 169, 213–215; שזר 1, עמ' 70, 79–87, 94–98, 106, 140–144, 182–183.
מקור — לאומיות ותוכנית אוגנדה (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"א
10. מקור — לאומיות ותוכנית אוגנדה
לפניך קטע ממאמר שכתב זאב ז'בוטינסקי בשנת 1905. ז'בוטינסקי היה מנהיג ציוני והוגה דעות.
[...] ההיסטוריה של עם ישראל מתחילה ומסתיימת בארץ־ישראל, ואילו כל אשר בא אחרי כן לא היה אלא מה שעמים אחרים עוללו ליהודים.
[...] ציירו נא לעצמכם לרגע, שחלפו עשר שנים מאותו יום, שבו קיבל הקונגרס [הציוני] [...] את אוגנדה, ושם כבר נעשה דבר מה, ולפתע פתאום הסולטן [העותמאני] מסכים [...] דבר זה אינו מן הנמנע, סולטן חדש עלול לעלות על כיסא המלוכה, או אולי תשפיע בפשטות דוגמת אנגליה, אשר ראתה יתרון לעצמה לתת מקלט ליודנשטט [מדינת יהודים]... מה יהיה אז? הלקבל או לא לקבל? מצד אחד, חבל לוותר על ההתחלות שנוצרו באוגנדה, הושקעו כספים ומאמצים, ועתה יהיה כל זה לזרים. אך מצד שני, במקרה מעין זה כבר לא יוכלו למנוע את ההתפרצות הממשית של האהבה העתיקה לארץ־ישראל.
[...] מסלול נדודיינו, שבו עברנו, בשמה של ארץ־ישראל, המסלול שמן הצעד הראשון ועד לאחרון בו היה כולו פולחן קודש לארץ־ישראל. מסלול זה יוכל להגיע אל קיצו רק בארץ־ישראל. אם נסור ממסלול זה – נרד מפסי ההיסטוריה.
א. הצג את המאפיינים שמלכדים את בני אותו הלאום. הסבר כיצד שניים מן המאפיינים שהצגת באים לידי ביטוי בקטע. (7 נקודות)
ב. הסבר שני נימוקים נגד תוכנית אוגנדה, שבאים לידי ביטוי בקטע. (8 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
10. מקור — לאומיות ותוכנית אוגנדה
א. המאפיינים שמלכדים את בני אותו הלאום:
מאפיינים משותפים: עקרונות פוליטיים, שפה, תרבות (מנהגים, מסורות, דת, סמלים).
עבר משותף.
הרצון לחיות יחד במסגרת מדינית־לאומית.
זיקה לטריטוריה שרואים בה מולדת.
כיצד המאפיינים באים לידי ביטוי בקטע:
עבר משותף: "ההיסטוריה של עם ישראל מתחילה ומסתיימת בארץ־ישראל"; "מה שעמים אחרים עוללו ליהודים"; "מסלול נדודיינו".
זיקה לטריטוריה: "עם ישראל... ארץ־ישראל"; "ההתפרצות הממשית של האהבה העתיקה לארץ־ישראל"; "מסלול [...] בשמה של ארץ־ישראל"; "פולחן קודש לארץ־ישראל"; "מסלול זה יוכל להגיע אל קיצו רק בארץ־ישראל".
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 10–11; כנרת 1, עמ' 15–17; לילך 1, עמ' 10–19; מט"ח 1, עמ' 7, 10, 15, 20-10; רכס 1, עמ' 7, 9, 186; שזר 1, עמ' 8–10.
ב. נימוקים נגד תוכנית אוגנדה שבאים לידי ביטוי בקטע:
ארץ־ישראל היא המולדת ההיסטורית של העם היהודי ואין להמירה בטריטוריה אחרת.
בקטע: "ההיסטוריה של עם ישראל מתחילה ומסתיימת בארץ־ישראל"; "מסלול זה יוכל להגיע אל קיצו רק בארץ־ישראל"; "אם נסור ממסלול זה — נרד מפסי ההיסטוריה".
השקעת משאבים באוגנדה תרד לטמיון כאשר יושג צ'רטר להתיישבות בארץ־ישראל, משום שאוגנדה היא רק מקלט זמני.
בקטע: "חבל לוותר [...] הושקעו כספים ומאמצים, ועתה יהיה כל זה לזרים".
יש סיכוי שבעתיד הסולטן (או יורש שלו) יתמוך בהצעה הציונית.
בקטע: "... ולפתע תפתאום הסולטן מסכים... סולטן חדש עלול לעלות על כיסא המלוכה".
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 91; כנרת 1, עמ' 104–106; לילך 1, עמ' 153–154; מט"ח 1, עמ' 76, 86-87; רכס 1, עמ' 123–127; שזר 1, עמ' 96, 98.
ג. מדוע תמך הרצל בתוכנית אוגנדה:
בגלל המצב הקשה של יהודי רוסיה (פוגרום קישינב) — היה צורך בפתרון מיידי.
אוגנדה היא פתרון זמני בלבד (מקלט לילה) ולא מטרה סופית.
אין לסרב להכרה של מעצמה גדולה כבריטניה בזכות העם היהודי לפתרון מדיני, ובתנועה הציונית בתור נציגת העם היהודי.
משום שנכזבו מאמציו להשיג צ'רטר על ארץ־ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 89–90; כנרת 1, עמ' 104–105; לילך 1, עמ' 153; מט"ח 1, עמ' 76, 86; רכס 1, עמ' 122–124; שזר 1, עמ' 96, 98.
שלט לכיתה: מנהיגי התנועות הלאומיות, הצעת אוגנדה
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
