השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
התנועות הלאומיות – חיזוק התודעה הלאומית
מפת הנושא
צמיחת התנועות הלאומיות
צמיחת התנועות הלאומיות
צמיחת התנועות הלאומיות - המשך
פעילות התנועות הלאומיות
פעילות התנועות הלאומיות
התנועות הלאומיות והתנועה הציונית בארץ־ישראל
התנועות הלאומיות והתנועה הציונית בארץ־ישראל
התנועות הלאומיות והתנועה הציונית בארץ־ישראל - המשך
דרכי הפעולה של התנועות הלאומיות
דרכי הפעולה של התנועות הלאומיות
דרכי הפעולה של התנועות הלאומיות - המשך
בול הקרן הקיימת לישראל
ההמנונים: התקווה והמנון יוון
ציור: קהל גדול עם דגלים
מודעה של קבלן לפועלים עבריים
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה (המשך)
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
ציר זמן
זיהוי תמונות מהשאלון
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
6. התנועות הלאומיות – מטרות ופעולות
א. בחרו בתנועה לאומית שפעלה באחת מן הארצות: יוון, פולין, איטליה, גרמניה.
הציגו את המצב המדיני ואת המצב החברתי־כלכלי בארץ שבה פעלה התנועה הלאומית שבחרתם, והסבירו את ההשפעה של מצב זה על מטרות התנועה ועל אחת מפעולותיה.
(17 נקודות)
ב. לפניכם מקור מאת ליאו מוצקין, פעיל ציוני ואחד מיוזמי הקונגרס הציוני.
אולי תקדים תחייה גופנית לתחייה רוחנית, אם חלק הגון של העם היהודי יחיה בתנאי חיים נורמליים. על השאלה אם ניכרת כבר היום תחייה גופנית מסוימת בתוך האיכרים היהודים בארץ, עליי לתת תשובה חיובית... ניכרת זריזות רבה בתרגילי גוף, למשל ברכיבה, בירייה, מה שאין למצוא לחלוטין אצל יהודי הגולה.
(א' ביין [עורך], ספר מוצקין, ההנהלה הציונית והנהלת הקונגרס היהודי העולמי, תרצ"ט, עמ' 46-45)
הסבירו כיצד באה לידי ביטוי במקור אחת מן המטרות של התנועה הציונית.
על פי מה שלמדתם, הציגו שתי פעולות שנקטו העולים בארץ־ישראל בשנים 1881–1914 כדי לקדם מטרה זו.
(16 נקודות)
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
6. התנועות הלאומיות – מטרות ופעולות
א. המצב המדיני והמצב החברתי כלכלי בארץ שבה פעלה התנועה הלאומית, ההשפעה של מצב זה על מטרות התנועה ועל פעולותיה:
יוון:
מצב מדיני: יוון הנוצרית הייתה בשליטת האימפריה העות'מאנית המוסלמית מזה מאות שנים.
מצב חברתי-כלכלי: ריבוד חברתי ופערים כלכליים ומעמדיים גדולים בין אליטה של סוחרים ואנשי כנסייה בכירים לבין המוני איכרים עניים.
השפעה של מצב זה על מטרות התנועה ועל פעולותיה:
מטרתה העיקרית של התנועה הלאומית היוונית הייתה לסלק את השלטון העות'מאני ולהקים מדינה יוונית עצמאית.
התנועה הלאומית היוונית ניהלה מאבק חמוש קשה וממושך נגד השלטון העות'מאני.
התנועה הלאומית היוונית הסתייעה בכוחות של מדינות זרות כדי להיאבק בעות'מאנים.
התנועה הלאומית היוונית פנתה אל פשוטי העם, ונאבקה בראשי הכנסייה שהתנגדו לה.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
פולין:
מצב מדיני: פולין הייתה בשליטתן של שלוש מעצמות – רוסיה, פרוסיה ואוסטריה, שחילקו את שטחיה ביניהן.
מצב חברתי־כלכלי: מאבק המעמדות בפולין פיצל את החברה, ובקרב הפולנים שררה שנאה עזה לאצולה הפולנית השמרנית; היה פער כלכלי וחברתי גדול בין המרכזים העירוניים בדרום ובמערב פולין בעיקר, לבין האזורים הכפריים במזרח פולין; החיים תחת שלוש אימפריות שונות יצרו הבדלים כלכליים וחברתיים בין האזורים השונים בפולין.
השפעה של מצב זה על מטרות התנועה ועל פעולותיה:
מטרות התנועה הלאומית הפולנית היו לאחד מחדש את פולין תחת שלטון עצמי ולהיאבק נגד שלוש האימפריות שחילקו אותה ביניהן.
התנועה הלאומית הפולנית נאלצה לנהל מאבקים נפרדים נגד שלוש אימפריות חזקות ששיתפו ביניהן פעולה לא פעם בדיכוי ניסיונות מרד פולניים.
התנועה הלאומית הפולנית ניסתה לגייס תמיכה בין-לאומית למאבקה ולנצל סכסוכים ויריבויות בין מעצמות אירופה השונות כדי לזכות בתמיכה במאבקה.
איטליה:
מצב מדיני: איטליה הייתה מחולקת לממלכות, לנסיכויות ולערים עצמאיות; המעצמות צרפת ואוסטריה שלטו על אזורים בצפון איטליה ובדרומה וסירבו להעניק עצמאות לתושבי השטחים שבשליטתן.
מצב חברתי־כלכלי: בין הצפון לדרום היו פערים חברתיים־כלכליים. הצפון היה עשיר ומתועש יותר, הדרום היה עני וחקלאי יותר.
השפעה של מצב זה על מטרות התנועה ועל פעולותיה:
מטרת התנועה הלאומית האיטלקית הייתה להיאבק נגד שליטים שמרניים מקומיים ונגד מעצמות זרות כדי להביא לאיחוד המדינות האיטלקיות השונות ולהקים מדינת לאום אחת.
הפיצול המדיני, הכלכלי והתרבותי בין אזורי איטליה השונים יצר צורך לפעול לגיבוש והפצה של זהות לאומית איטלקית ושפה אחת שתאחד את תושבי איטליה לכדי לאום אחד.
הפיצול המדיני והדיכוי הפוליטי הובילו להקמת תנועה מחתרתית של אגודות סודיות שניסו לקדם התקוממויות עממיות נגד שליטים מקומיים וזרים.
הצורך להיאבק בשלטון האוסטרי ובאפיפיור הובילו לשיתוף פעולה צבאי של התנועה הלאומית עם ויטוריו עמנואלה השליט של פיימונטה ועם צרפת.
התנועה הלאומית האיטלקית פעלה לקידום איחוד האיטלקים באמצעות חינוך לאומי ויצירה של תרבות לאומית איטלקית.
גרמניה:
מצב מדיני: פיצול מדיני לעשרות יחידות פוליטיות עצמאיות שונות; מאבק על ההגמוניה בין אוסטריה לפרוסיה.
מצב חברתי־כלכלי: התפתחות כלכלית וטכנולוגית מהירה של אזורים שונים בגרמניה לצד אזורים שנשארו ברובם כפריים וחקלאיים, פיצול כלכלי שהכביד על מסחר ועל התפתחות תעשייתית; פיצול בין אזורים פרוטסטנטיים לקתולים.
השפעה של מצב זה על מטרות התנועה ועל פעולותיה:
מטרתה המרכזית של התנועה הלאומית הגרמנית הייתה להביא לאיחוד המדינות הגרמניות השונות לכדי מדינת לאום גרמנית אחת.
ניסיונות לקדם מהפכות והתקוממויות עממיות רחבה נגד שליטים מקומיים שביקשו לדכא את התנועה הלאומית ולמנוע את איחוד גרמניה.
שיתוף פעולה עם מלך פרוסיה כדי להיאבק באוסטריה ולהוביל לאיחוד מדיני תחת שלטון פרוסי תוך כדי מלחמות הן עם אוסטריה והן עם צרפת.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 34–41; כנרת 1, עמ' 51–64; לילך 1, עמ' 43–45, 50, 61–64, 67–69; מט"ח 1, עמ' 26–30, 34–37; רכס 1, עמ' 26–27, 31–38; שזר 1, עמ' 28, 32–36.
ב. כיצד באה לידי ביטוי במקור מטרת התנועה הציונית:
המטרה: יצירת "היהודי החדש", יצרני, שינוי הדימוי של היהודי הגלותי. במקור: "אולי תקדים תחייה גופנית לתחייה רוחנית"; "ניכרת זריזות רבה בתרגילי גוף... מה שאין למצוא לחלוטין אצל יהודי הגולה".
המטרה: כיבוש העבודה, הגשמת הציונות באמצעות עבודת אדמה בארץ־ישראל. במקור: "חלק הגון של העם היהודי יחיה בתנאי חיים נורמליים"; "תחייה גופנית ניכרת כבר היום... בתוך האיכרים היהודים בארץ".
פעולות שעשו העולים בארץ־ישראל בשנים 1881 – 1914 לקידום מטרות אלה:
הקמת ארגון בר גיורא; הקמת ארגון השומר ופעילותו.
הקמה ופיתוח של התיישבות חקלאית – צורות התיישבות חדשות: מושבה, קבוצה.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 68–69, 131–136, 144–145; כנרת 1, עמ' 96, 148–156, 161–162, 212; לילך 1, עמ' 148, 190, 195–199, 206–208; מט"ח 1, עמ' 74, 105–114; רכס 1, עמ' 115, 153, 162–172, 176–179; שזר 1, עמ' 90–91, 138–147, 157.
מקור — מאפיינים מלכדים והצהרת בלפור (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשע"ט
10. מקור — מאפיינים מלכדים והצהרת בלפור
א. לפניך קטע ממכתב ששלח הוועד המרכזי של ההסתדרות הציונית באיראן (פרס) אל ההנהגה הציונית בלונדון (1921). הסבר שלושה מן המאפיינים המלכדים את בני אותו לאום ובאים לידי ביטוי בקטע. (8 נקודות) אנו מרשים לעצמנו להביא לידיעתכם סיפור קצר ומעניין על הארגון הציוני בפרס מאז היווסדו. כאשר הצהרת בלפור הוברקה אלינו מהארגון הציוני בפטרוגרד* והמברק הוקרא בבית הכנסת שבו התאספו יהודים רבים, רוח חדשה שָׁרְתָה על גופה של יהדות פרס. הנוכחים כולם השתחוו והודו לאל, כשהם פורצים בצעקת שמחה על ראשית הופעת הגאולה. [...] בחול המועד פסח ניתנה על ידינו הצגה גדולה ומעניינת שבה נכחו יותר מאלפיים יהודים, עד כי לא היה מקום לאחרים להיכנס. תחילה נישאו נאומים על "יציאת מצרים", "הצהרת כורש"** וההצהרה הבריטית המפורסמת [הצהרת בלפור], ואלה נסתיימו במחיאות כפיים של קהל שהריעו: תחי פרס! תחיינה בנות הברית, גיבוריהם של העמים הקטנים! יחי ציון! נשלחו חוזרים לכל מחוזות פרס, מקומות שבהם ניתן למצוא יהודים, כדי שאלה יקיימו סניפים לעצמם. מכתבי תודה מגיעים אלינו מכל עבר, הרבה הרצאות ניתנו עד עתה בענין החייאת השפה העברית ורגשות יהודיים לאומיים. התגובות לקריאותינו נראות משביעות רצון. (בתוך: ח' סעדון [עורך], איראן, מכון בן צבי, תשס"ו, עמ' 159) * פטרוגרד הייתה העיר השנייה בגודלה ברוסיה בתקופה זו.
** הצהרת כורש - הצהרה שפרסם כורש מלך פרס בשנת 538 לפנה"ס. בהצהרה הוא קורא ליהודים בבבל לשוב לארץ־ישראל ולבנות מחדש את בית המקדש. ב. על פי מה שלמדת, הסבר מדוע עוררה הצהרת בלפור שמחה בקרב יהודים רבים, ומדוע היו יהודים שהתנגדו לפרסומה. בתשובתך התייחס לתוכן הההצהרה. (7 נקודות)
פתרון מהמסמך
10 מקור - מאפיינים מלכדים והצהרת בלפור
א. המאפיינים המלכדים את בני אותו לאום ובאים לידי ביטוי בקטע:
שפה משותפת – המכתב נכתב בעברית; בקטע מסופר על הרצאות בעניין החייאת השפה העברית.
מסורת/דת משותפת – התכנסות בבית הכנסת להקראת המברק על הצהרת בלפור; תגובת הנוכחים: "כולם השתחוו והודו לאל"; ההצגה שהועלתה בחול המועד פסח; נאום על יציאת מצרים.
היסטוריה/עבר משותף – נאום על יציאת מצרים; נאום על הצהרת כורש.
זיקה לטריטוריה/מולדת – ההתרגשות הרבה מהצהרת בלפור - "רוח חדשה שרתה על... יהדות פרס"; תרועת הקהל "יחי ציון".
הרצון לחיות יחד במסגרת לאומית - השמחה על הצהרת בלפור - "שמחה על ראשית הופעת הגאולה".
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 10-11; כנרת 1, עמ' 15-17; לילך 1, עמ' 10-19; מט"ח 1, עמ' 10, 15, 20-22; רכס 1, עמ' 7, 9; שז"ר 1, עמ' 8-10
ב. מדוע עוררה הצהרת בלפור שמחה בקרב יהודים רבים:
לראשונה, מעצמה מרכזית בעולם (בריטניה) הכירה ביהודים כלאום ובזכותם לבית לאומי בארץ־ישראל.
בהצהרה התחייבה בריטניה לסיעי בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ־ישראל.
ההצהרה נתנה בסיס חוקי פומבי לבית לאומי ליהודים.
ההצהרה הפיחה תקוות חדשות בקרב בני העם היהודי, שחלום הבית הלאומי בארץ ישראל נעשה לאפשרות מעשית (לאחר שהניסיונות הקודמים של התנועה הציונית להשיג הכרה בין־לאומית נחלו כישלון).
מדוע היו יהודים שהתנמדו לפרסומה:
יהודים ששאפו להשתלב בחברה הסובבת חששו מפגיעה במעמדם בארצותיהם – חשש זה בא לידי ביטוי בהסתייגות שהוסיפו הבריטים: "תוך הבנה ברורה שלא ייעשה דבר העלול לפגוע [...] בזכויות ובמעמד שמהם נהנים היהודים בכל ארץ אחרת".
בגלל החשש שההכרה בזכות של היהודים למדינה עלולה לעודד דרישות לסילוק היהודים ממקום מושבם.
יהודים שראו את עצמם כחלק מבני הלאום כמדינה שבה חיו, חששו שהצהרה המכירה בלאום היהודי תעורר נגדם האשמות בדבר נאמנות כפולה.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 189, 193-196; כנרת 1, עמ' 195-196, 201; לילך 1, עמ' 229, 231; מט"ח 1, עמ' 136-139; רכס 1, עמ' 204, 208-210; שזר 1, עמ' 179-180
צמיחת התנועות הלאומיות (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשע"ט
11. צמיחת התנועות הלאומיות
א. הסבר את ההשפעה של אחד מן האירועים פוליטיים בסוף המאה ה־18 על צמיחת התנועות הלאומיות באירופה, ואת ההשפעה של תהליך התיעוש והעיור על צמיחה זו. (8 נקודות)
ב. הסבר כיצד מצד אחד עיכבה האמנציפציה את צמיחת התנועה הציונית, וכיצד מצד אחר היא סייעה לצמיחתה. (7 נקודות)
פתרון מהמסמך
.11 צמיחת התנועות הלאומיות
א. ההשפעה של אירועים פוליטיים בסוף המאה ה־18 על צמיחת התנועות הלאומיות באירופה:
המהפכה האמריקנית/המהפכה הצרפתית: הפיצו את רעיונות תנועת ההשכלה ושימשו השראה לתנועות לאומיות אחרות.
כיבושי נפוליאון: הפיצו את רעיונות המהפכה הצרפתית ובד בבד עוררו את הרגש הלאומי של העמים הנכבשים משום שראו בו כובש זר.
ההשפעה של תהליך התיעוש והעיור על צמיחה זו:
הביא לגידול האוכלוסייה ולהגירה גדולה לערים. הגירה זו לוותה בהתנתקות מן המסגרות המסורתיות וגרמה לתחושות של תלישות וניכור בסביבה החדשה. ההמונים מצאו בלאומיות מענה לצורך בשייכות ובסולידריות חדשה, וזו העניקה להם זהות משותפת וביטחון.
התפשטות ידיעת קרוא וכתוב: אפשרה העברת מידע, שיתוף ההמונים בתנועות הלאומיות והקמת מפלגות, חוגים רעיוניים ותנועות נוער. אלה קידמו את התנועות הלאומיות בקרב ציבור מגוון.
התפתחות התחבורה ואמצעי התקשורת בתקופת המהפכה התעשייתית. אפשרה הפצה מהירה של רעיונות, שגרמו להמונים להצטרף לתנועות הלאומיות.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 24-27; כנרת 1, עמ' 25-38; לילך 1, עמ' 27-38; מט"ח 1, עמ' 17-18, 24-25; רכס 1, עמ' 14-15, 27; שזר 1, עמ' 16-23
היסטוריה, לימודי חובה, קיץ תשע"ט 022281
-11-
ב. כיצד עיכבה האמנציפציה את צמיחת התנועה הציונית:
האמנציפציה הביאה לשילוב היהודים בחברה ובתרבות הסובבת, ולהזדהות שלהם עם הלאום של המדינה שבה חיו. תהליך זה עיכב את התפתחותה של תודעה לאומית יהודית.
בעקבות תהליך האמנציפציה התרופף הקשר בין הפרט ובין הקהילה היהודית.
כיצד היא סייעה לצמיחתה:
דחיית ניסיונות ההשתלבות של היהודים בחברה האירופית הוכיחה ליהודים רבים שעליהם לחפש פתרונות אחרים למצבם ובהם הפתרון שהציעה התנועה הציונית.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 50, 53; כנרת 1, עמ' 73-76, 79-81, 92-93, 101-107; לילך 1, עמ' 67-68, 70-77; מט"ח 1, עמ' 50-54; רכס 1, עמ' 78-80; שזר 1, עמ' 70-76
פעילות התנועות הלאומיות (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשע"ט
12. פעילות התנועות הלאומיות
א. התנועות הלאומיות באירופה פעלו לטיפוח התודעה הלאומית. הסבר את החשיבות של פעילותן בתחום הזה, והצג תחום פעילות נוסף של התנועות הלאומיות. (7 נקודות)
ב. לאחר קונגרס בזל (בשנת 1897) כתב הרצל ביומנו "בבזל ייסדתי את מדינת היהודים". הסבר את דבריו אלה של הרצל. בתשובתך התייחס לחשיבות של קונגרס בזל ולהחלטות שהתקבלו בו. (8 נקודות)
פתרון מהמסמך
.12 פעילות התנועות הלאומיות
א. החשיבות של טיפוח התודעה הלאומית:
גיבוש הזהות הלאומית המשותפת של קבוצת הלאום: הידוק הקשרים המלכדים את האנשים המרגישים שייכות לאותו לאום.
מנגנון מגייס: עיצוב התודעה הלאומית בקרב בני הלאום מסייע לעורר אותם למאבק להגשמת מטרת התנועה.
תחומי פעילות נוספים של התנועות הלאומיות:
הקמת המדינה: מאבק עממי ומאבק צבאי נגד שליטים מקומיים או זרים לצורך השגת עצמאות; ניהול מאבק נגד כוחות מעכבים בארצם; איחוד יחידות פוליטיות נפרדות לכלל יחידה לאומית פוליטית אחת; כריתת בריתות עם כוחות חיצוניים שיסייעו למאבק הלאומי.
התארגנות: בחירת הנהגה והקמת מוסדות.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 18; כנרת 1, עמ' 43-45; לילך 1, עמ' 13-19, 42; מט"ח 1, עמ' 20-22; רכס 1, עמ' 25; שזר 1
ב. הסבר דבריו של הרצל "בבזל ייסדתי את מדינת היהודים":
בקונגרס בבזל נוצרה התשתית הארגונית והפוליטית למדינה שתקום בעתיד: הוחלט על הקמת מוסדות (הקונגרס – מעין פרלמנט, הנשיא, הוועד הפועל – גוף מבצע, אגודות מקומיות), נוצרו מנגנוני בחירות לקונגרס ולמוסדות המבצעים ונבחר מנהיג לתנועה.
בתוכנית בזל גובשה המטרה של התנועה הציונית - "להקים בית לאומי עבור העם היהודי בארץ ישראל", והוחלט על דרכי הפעולה לקידום מטרה זו.
לקונגרס הגיעו נציגים מכל העולם והוא זכה לכיסוי תקשורתי נרחב. ההכרזה על מטרת הציונות (בתוכנית בזל) הייתה שלב הכרחי וחשוב בהכרה של יהודים ושל העולם בשאיפה של העם היהודי למדינה.
בקונגרס בזל התלכדו הזרמים השונים בעם היהודי ליצירת לאום שמקומו בארץ־ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 67-73; כנרת 1, עמ' 93-97, 107-108; לילך 1, עמ' 147-149; מט"ח 1, עמ' 73-75; רכס 1, עמ' 114-117, 132; שזר 1, עמ' 89-93
התנועות הלאומיות והתנועה הציונית בארץ־ישראל (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשע"ט
13. התנועות הלאומיות והתנועה הציונית בארץ־ישראל
א. בחר בתנועה לאומית שפעלה באחת מן הארצות האלה: יוון, פולין, איטליה, גרמניה. הצג קושי אחד במאבק של התנועה שבחרת, והסבר שני גורמים שסייעו לה במאבקך. (7 נקודות)
ב. הצג שלושה קשיים שהיו לעולים שהתיישבו בארץ־ישראל עד שנת 1914. הסבר כיצד אחת מן המסגרות שהם הקימו סייעה להם להתמודד עם אחד מן הקשיים שהצגת. (8 נקודות)
פתרון מהמסמך
.13 התנועות הלאומיות והתנועה הציונית בארץ־ישראל
א. קשיים במאבק של התנועה הלאומית וגורמים שסייעו לה במאבקה:
יוון:
קשיים: התנגדות ראשי הכנסייה האורתודוקסית ביוון; עוצמתה של האימפריה העותמאנית; סיוע של מצרים (מוחמד עלי) לטורקים.
גורמים שסייעו: תמיכת יוונים שהיגרו מיוון וחיו בארצות אירופה; המתנדבים שהגיעו מכל רחבי אירופה לסייע במאבק היוונים בטורקים; דעת קהל אוהדת שהפעילה לחץ על המעצמות לשלוח כוחות עזר למורדים; עזרת המעצמות רוסיה, בריטניה וצרפת: שלחו צי להילחם בטורקים.
פולין:
* *קשיים:* פיצול פולין בין שלוש אימפריות הקשה על תיאום דרכי פעולה במאבק, משום שבני הלאום חיו באזורים שנכבשו על ידי מדינות שונות; חוסר שיתוף פעולה של המעצמות: הן לא נחלצו לסייע למורדים הפולנים במרד נגד הצאר הרוסי; המורדים הפולנים היו חסרי הכשרה צבאית ונלחמו נגד צבא רוסיה שהיה גדול, מאומן וחזק; מאבק המעמדות בפולין פיצל את החברה: מנע גיוס מלא של האוכלוסייה; איכרים שהסתייגו מן המרד הסגירו את המורדים לרוסים.
* *גורמים שסייעו:* המשכילים הפולנים הגולים ברחבי אירופה (בעיקר בפריז) טיפחו את הרומנטיקה, היו מקור להשראה והקימו תאים מהפכניים; הכנסייה הקתולית; תודעה לאומית חזקה.
איטליה:
קשיים: המעצמות צרפת ואוסטריה שלטו על אזורים בצפון איטליה ובדרומה, וסירבו להעניק להם עצמאות; הכנסייה הקתולית שלטה על חלק מאדמות איטליה והתנגדה לאיחוד; חילוקי דעות בין המהפכנים בשאלת אופייה ודמותה של איטליה לכשתקום; פיצול בין הצפון לדרום - הבדל תרבותי, לשוני וכלכלי - הקשה על שיתוף פעולה ועל בניית זהות משותפת.
גורמים שסייעו: קאבור נעזר בנפוליאון השלישי כדי לדחוק את האוסטרים מצפון איטליה; הכריזמה של גריבלדי; הגותו של מאצ'יני; כוחה של פיימונטה.
גרמניה:
קשיים: הפיצול הפוליטי של הקיסרות הגרמנית לנסיכויות שלשליטיהן היו אינטרסים שונים, וההתנגדות של השליטים המקומיים לאובדן הסמכויות שלהם; אוכלוסייה שלה רקע תרבותי ודתי שונה (בצפון רוב פרוטסטנטי, בדרום – רוב קתולי); התנגדות של אוסטריה, שרצתה לשמור על עליונותה באזור; התנגדות של צרפת.
גורמים שסייעו: תודעה לאומית מפותחת (בצפון ובמערב); המנהיגות של ביסמרק – מנהיג פוליטי מנוסה, מוכשר ותכליתי; הצבא הפרוסי שהיה גדול, מאומן ומצויד בנשק חדיש.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 34-41; כנרת 1, עמ' 53-67; לילך 1, עמ' 44-45, 50, 61-72; מט"ח 1, עמ' 15-16, 26-30, 34-38; רכס 1, עמ' 26-27, 31-38; שזר 1, עמ' 4, 28, 32-34, 54
ב. קשיים שהיו לעולים שהתיישבו בארץ־ישראל עד שנת 1914:
מיעוט המשאבים הכספיים לרכישת קרקעות ולהכשרתן להתיישבות (הון עצמי ותמיכה דלים).
היעדר תשתיות בתחומי תחבורה, תקשורת, שירותי בריאות וכלכלה מודרנית. היעדר מקורות מים מסודרים.
חוסר ידע בסיסי בחקלאות וחוסר ניסיון בעבודה חקלאית.
קשיי הסתגלות לתנאים שלא הורגלו בהם: אקלים שונה, מחלת הקדחת.
השלטונות העותמאניים הגבילו רכישת קרקעות.
סכסוכים פנימיים בין המתיישבים, העימות האידאולוגי בין הפועלים ובין האיכרים.
בעיות ביטחון – גנבות והתנכלויות של הבדואים.
המאבק על תחיית השפה העברית.
קשיים שנבעו משיטת האפוטרופוסות.
כיצד המסגרות שהם הקימו סייעו להם להתמודד עם הקשיים:
מפלגות הפועלים – סיפקו לחבריהן עבודה, מגורים, ושירותי בריאות. הן הקימו קופות הלוואה ומטבחים ציבוריים ושימשו מסגרות חברתיות תרבותיות ואידאולוגיות תומכות. (הקימו ספריות וכיתות לימוד והוציאו לאור עיתונים).
ארגון בר גיורא וארגון השומר - הגבירו את רמת הביטחון במושבות שפעלו בהן, סיפקו לחבריהם עבודה, הכשירו את חבריהם להתיישבות קולקטיבית, הדריכו את הפועלים.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 128, 134, 139-140, 143-145, 158; כנרת 1, עמ' 146, 153-154, 160-162; לילך 1, עמ' 188, 192-193, 206-208, 214; מט"ח 1, עמ' 101-103, 108, 113-114, 117, 120-121; רכס 1, עמ' 153-158, 164; שזר 1, עמ' 138-140, 142-144, 157-159, 175-179
דרכי הפעולה של התנועות הלאומיות (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תש"ף
12. דרכי הפעולה של התנועות הלאומיות
א. הצג שתי דרכי פעולה שננקטו התנועות הלאומיות במאה ה־19 לקידום מטרותיהן. (6 נקודות)
ב. הסבר מה הייתה, על פי הרצל, דרך הפעולה הרצויה לקידום המטרות של התנועה הציונית, והצג שני צעדים שנקט הרצל כדי לממש את דרך הפעולה הזאת. (9 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
12. דרכי הפעולה של התנועות הלאומיות
א. דרכי פעולה שננקטו תנועות לאומיות במאה ה־19 לקידום מטרותיהן:
הקמת מדינת לאום: מאבק עממי ומאבק צבאי נגד שליטים מקומיים או זרים לצורך השגת עצמאות; ניהול מאבק נגד כוחות מעכבים בארצם; איחוד יחידות פוליטיות נפרדות לכלל יחידה לאומית־פוליטית אחת; כריתת בריתות עם כוחות חיצוניים שיסייעו למאבק הלאומי.
גיבוש הזהות והנחלתה: טיפוח של סמלים לאומיים (המנון, דגל); טיפוח השפה הלאומית והפיכתה לשפה משותפת; טיפוח התרבות הלאומית, הקניית תכנים לאומיים באמצעות הספרות ובאמצעות מחקר וכתיבה של ההיסטוריה הלאומית; הקמת מוסדות חינוך לאומיים; הקמת תנועות נוער.
התארגנות: בחירת הנהגה והקמת מוסדות.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 9, 18; כנרת 1, עמ' 44-43; לילך 1, עמ' 13-11, 42; מט"ח 1, עמ' 10, 22-20, 38-34; רכס 1, עמ' 23, 25; שזר 1, עמ' 10-8, 21-18.
ב. דרך הפעולה הרצויה לקידום המטרות של התנועה הציונית, על פי הרצל:
השגת צ'רטר — הרשאה חוקית להתיישבות יהודית בארץ־ישראל בערבות מעצמות אירופה. על פי תפיסתו יש לפעול באמצעות דיפלומטיה ולשכנע את הסולטן ואת השליטים של מעצמות אירופה שהם יצאו נשכרים מכך.
צעדים שנקט הרצל כדי לממש את דרך הפעולה הזאת:
המגעים עם גרמניה: פנייה לבכירים בממשל הגרמני בניסיון להשיג את תמיכת קיסר גרמניה כדי שישפיע על הסולטן הטורקי להעניק את הצ'רטר; פגישות עם הקיסר הגרמני.
המגעים עם רוסיה: פנייה לשר הפנים של רוסיה (פלווה) בתקווה שרוסיה תפעל לקידום הצ'רטר בחצר הסולטן הטורקי.
המגעים עם הסולטן הטורקי: ניסיונות למשא ומתן ישיר עם הסולטן, שתי פגישות עם הסולטן.
לאחר שהרצל נכשל במגעיו עם הסולטן ועם קיסר גרמניה הוא נפגש עם שר החוץ הבריטי כדי לנסות ולקבל את קפריסין, אל־עריש או אוגנדה כחלופה להתיישבות בארץ־ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 84-79; כנרת 1, עמ' 106-98; לילך 1, עמ' 154-151; מט"ח 1, עמ' 76-75; רכס 1, עמ' 121-118; שזר 1, עמ' 98-94.
מקור — המאבק למימוש יעדי הלאומיות (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תש"ף
11. מקור — המאבק למימוש יעדי הלאומיות
א. הסבר שניים מן הגורמים שיעכבו את מימוש המטרות של המאבק הלאומי באחת מן הארצות האלה: יוון, פולין, איטליה, גרמניה. (7 נקודות)
ב. לפניך קטע מאת הסופר משה סמילנסקי שחי בארץ־ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה. בקטע הוא מתאר את המחלוקת ביישוב היהודי בנוגע לארגון ניל"י.
בעת ובעונה אחת התחילו שוב מתלחשים ומדברים על דבר "הריגול". הממשלה [...] מתחקים על [מחפשים את] עקבות המרגלים העברים. ובתוך הקהל העברי התחילו מראים באצבע על קבוצה ידועה של אנשים המתעסקת בריגול. יש אומרים, כי מחובת הציבור למוסרם לְרָשות [לשלטונות] ולהציל את היישוב ואת כבודו. ויש אומרים, כי אסור למסור לגרדום [עמוד התלייה] אף מרגלים... ובייחוד אם הריגול נעשה לטובת הצבא, שהכול מצפים לו כאל גואל ומשחרר. והלבבות נבוכים. יש מספרים ב"סוד" כי המרגלים הביאו זהב לטובת המהגרים [העולים] ולטובתם של מוסדות ציבוריים. תחילה קיבלו המוסדות את הכספים, ולבסוף פחדו ומיאנו [סירבו] לקבל אותו והכסף נשאר בידיים פרטיות.
(מ' סמילנסקי, זכרונות, בתוך: י' זינגרוב וז' בוים, "להיות עם חופשי" — מגולה לתקומה לאומית, כרך שני, הוצאת כנרת כרטא, 1988, עמ' 47)
הצג על פי הקטע את העמדה של כל אחד מן הצדדים במחלוקת.
הסבר שניים מן הנימוקים שמובאים בקטע: נימוק אחד לכל עמדה.
(8 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
11. מקור — המאבק למימוש יעדי הלאומיות
א. גורמים שיעכבו את מימוש מטרות המאבק הלאומי:
יוון:
התנגדות ראשי הכנסייה האורתודוקסית ביוון.
עוצמתה של האימפריה העות'מאנית.
סיוע של מצרים (מוחמד עלי) לטורקים.
פולין:
פיצול פולין בין שלוש אימפריות הקשה על תיאום דרכי פעולה במאבק, משום שבני הלאום חיו באזורים שנכבשו על ידי מדינות שונות.
חוסר שיתוף פעולה של המעצמות: הן לא נחלצו לסייע למורדים הפולנים במרד נגד הצאאר הרוסי.
המורדים הפולנים היו חסרי הכשרה צבאית ונלחמו נגד צבא רוסיה שהיה גדול, מאומן וחזק.
מאבק המעמדות בפולין פיצל את החברה ומנע גיוס מלא של האוכלוסייה; איכרים שהסתייגו מן המרד הסגירו את המורדים לרוסים.
איטליה:
המעצמות צרפת ואוסטריה שלטו על אזורים בצפון איטליה ובדרומה, וסירבו להעניק להם עצמאות.
הכנסייה הקתולית שלטה על חלק מאדמות איטליה והתנגדה לאיחוד.
חילוקי דעות בין המהפכנים בשאלת אופייה ודמותה של איטליה לכשתקום.
פיצול בין הצפון לדרום — הבדל תרבותי, לשוני וכלכלי — הקשה על שיתוף פעולה ועל בניית זהות משותפת.
גרמניה:
הפיצול הפוליטי של הקיסרות הגרמנית לנסיכויות שלשליטיהן היו אינטרסים שונים, וההתנגדות של השליטים המקומיים לאובדן הסמכויות שלהם.
אוכלוסייה שלא רקע תרבותי ודתי שונה (בצפון — רוב פרוטסטנטי, בדרום — רוב קתולי).
התנגדות של אוסטריה, שרצתה לשמור על עליונותה באזור.
התנגדות של צרפת.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 41-34; כנרת 1, עמ' 67-53; לילך 1, עמ' 50,45-44, 72-61; מט"ח 1, עמ' 15, 38-34,30-26; רכס 1, עמ' 27-26, 38-31; שזר 1, עמ' 38-32, 54.
ב. הצדדים במחלוקת ביישוב היהודי בנוגע לארגון ניל"י והנימוקים שמובאים בקטע:
העמדה: אסור להסגיר את חברי ניל"י לשלטון העות'מאני.
הנימוקים:
הסגרת יהודים לשלטון זר אינה מוסרית. בקטע: "ויש אומרים, כי אסור למסור... אף מרגלים".
הסגרת חברי ניל"י לשלטונות משמעה דין מוות עבורם. בקטע: "ויש אומרים, כי אסור למסור לגרדום".
חברי ניל"י מסייעים לצבא הבריטי לשחרר את ארץ־ישראל מן הכיבוש העות'מאני. בקטע: "ובייחוד אם הריגול נעשה לטובת הצבא, שהכול מצפים לו כאל גואל ומשחרר".
בזכות פעילותה של ניל"י הגיעו לארץ־ישראל סכומי כסף גדולים שהועברו ל"ועדי הסיוע של היישוב". בקטע: "המרגלים הביאו זהב לטובת המהגרים ולטובתם של מוסדות ציבוריים".
העמדה: הסתייגות מפעילות הריגול של ניל"י, יש להסגיר את חבריה לשלטון העות'מאני.
הנימוקים:
חשש כבד שחשיפת רשת הריגול תעורר תגובת נקם קשה מצד השלטון העות'מאני (כמו הטבח בארמנים) ועלולה לאיים על שרידותו של היישוב היהודי בארץ. בקטע: "הממשלה [...] מתחקים על עקבות המרגלים... מחובת הציבור למוסרם לרשות ולהציל את היישוב".
פעולות הריגול של ניל"י פוגעות בשמו הטוב של היישוב היהודי בארץ ומנוגדות לקו המוצהר של התנועה הציונית ששמרה על ניטרליות. בקטע: "ולהציל את... כבודו".
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 178; כנרת 1, עמ' 185-184; לילך 1, עמ' 221-220; מט"ח 1, עמ' 135; רכס 1, עמ' 196-195; שזר 1, עמ' 174-173.
מקור – מאפייני התנועה הלאומית (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תש"ף
10. מקור – מאפייני התנועה הלאומית
א. לפני השיר "התקווה", שהיה ההמנון הלאומי ביישוב היהודי ובתנועה הציונית בסוף המאה ה־19, ולימים היה להמנון מדינת ישראל, "התקווה" מבוסס על השיר "תקוותנו" מאת נפתלי הרץ אימבר.
תקוותנו / נפתלי הרץ אימבר
כל עוד בלבב פנימה,נפש יהודי הומיה,ולפאתי מזרח, קדימה,עין לציון צופיה,
עוד לא אבדה תקוותנו,התקווה בת שנות אלפים,להיות עם חופשי בארצנו,ארץ ציון וירושלים.
הצג שלושה מן המאפיינים שלמדתם את בני אותו לאום, והסבר כיצד עונים מהם באים לידי ביטוי בשיר התקווה.(8 נקודות)
ב. הסבר שני הבדלים וקודת דמיון אחת בין התנועה הלאומית באירופה במאה ה־19 ובין התנועה הלאומית היהודית בראשית דרכה.(7 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
10. מקור — מאפייני התנועה הלאומית
א. המאפיינים שמלכדים את בני אותו הלאום:
מאפיינים משותפים: עקרונות פוליטיים, שפה, תרבות (מנהגים, מסורות, דת, סמלים).
עבר משותף.
הרצון לחיות יחד במסגרת מדינית־לאומית.
זיקה לטריטוריה שמתייחסים אליה כמולדת.
כיצד המאפיינים באים לידי ביטוי בשיר התקווה:
שפה משותפת — ההמנון של העם היהודי הוא בשפה העברית.
מסורת משותפת — שימוש בביטויים מן המקורות: "קדימה"; המילים בפתיחה "עוד לא אבדה תקוותנו" מענה לפסוק בספר יחזקאל: "יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו ונגזרנו לנו" (יחזקאל, פרק ל"ז, פסוק י"א).
היסטוריה / עבר משותף — אלפיים שנות גלות — "התקווה בת שנות אלפיים"; ירושלים.
זיקה לטריטוריה / מולדת — ביטויים בשיר לכיסופי העם היהודי לארץ־ישראל. "פאתי מזרח, קדימה", ארץ ציון, "להיות עם חופשי בארצנו".
הרצון לחיות יחד במסגרת לאומית — הבעת תחושת שייכות לעם היהודי והתקווה "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון".
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 10–11; כנרת 1, עמ' 15–17; לילך 1, עמ' 10–19; מט"ח 1, עמ' 7, 10, 15, 20–22; רכס 1, עמ' 7, 9, 186; שזר 1, עמ' 8–10.
ב. התנועות הלאומיות באירופה במאה ה־19, והתנועה הלאומית היהודית בראשית דרכה:
נקודות דמיון
הצבת יעד פוליטי מוגדר — הקמת מדינה עצמאית ריבונית ללאום.
מנהיגי התנועות היו מנהיגים מסוג חדש: כריזמטיים, משכילים, בני המעמד הבינוני, נשענו על תמיכת ההמונים.
דרכי הפעולה שננקטו: מאבק דיפלומטי, חבירה לבני ברית, הקנייה של התודעה הלאומית והפצתה.
הושפעו מתהליכים חברתיים־כלכליים בעקבות המהפכה התעשייתית.
הושפעו ממאבקן של תנועות לאומיות אחרות באירופה.
השפעת רעיונות תנועת ההשכלה על צמיחת התנועה.
השפעת רעיונות התנועה הרומנטית על צמיחת התנועה.
הבדלים
סיבות לצמיחה — התנועות הלאומיות: המהפכה האמריקנית, המהפכה הצרפתית, כיבושי נפוליאון.
התנועה הציונית: האכזבה מן האמנציפציה, התחזקות האנטישמיות במערב אירופה, פוגרומים ונקיטת צעדים נגד יהודים בעידוד המשטר במזרח אירופה שבעקבותיהם חיפשו היהודים פתרון למצוקת הקיום, חשש מהתבוללות נוכח תהליכי חילון.
מטרות — התנועות הלאומיות: שחרור מכובש זר. התנועה הציונית: להשיג טריטוריה שרוב העם היהודי לא חי בה; להביא יהודים לארץ־ישראל וליצור בה רוב יהודי.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 21–27, 53–55, 199–202; כנרת 1, עמ' 79–82, 213–214; לילך 1, עמ' 175–179, 184–183; מט"ח 1, עמ' 94–95; רכס 1, עמ' 17–25, 92–93, 106, 213–215; שזר 1, עמ' 10–15, 70–77, 182–186.
התנועות הלאומיות — מטרות והגשמה (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
13. התנועות הלאומיות — מטרות והגשמה
א. מה היו המטרות של התנועות הלאומיות שפעלו באירופה במאה ה־19?
הסבר באילו דרכים פעלו תנועות אלה כדי להגשים את מטרותיהן. (8 נקודות)
ב. הצג את עיקרי התוכן של הצהרת בלפור, והסבר כיצד הצהרה זו קידמה את מטרת התנועה הלאומית היהודית.
(7 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
13. התנועות הלאומיות — מטרות והגשמה
א. המטרות של התנועות הלאומיות שפעלו באירופה במאה ה־19:
שחרור מכובש ו/או הקמת מדינה עצמאית ללאום.
גיבוש הזהות הלאומית המשותפת לקבוצת הלאום וביסוס זהות זו בקרב בני הלאום.
באילו דרכים פעלו תנועות אלה כדי להגשים את מטרותיהן:
הקמת מדינה: מאבק עממי ומאבק צבאי נגד שליטים מקומיים ו/או זרים לצורך השגת עצמאות; ניהול מאבק נגד כוחות מעכבים בארצם; איחוד יחידות פוליטיות נפרדות לכלל יחידה לאומית־פוליטית אחת; כריתת בריתות עם כוחות חיצוניים שיסייעו למאבק הלאומי.
גיבוש הזהות והנחלתה: טיפוח של סמלים לאומיים ותרבות לאומית (המנון, דגל); טיפוח השפה הלאומית והפיכתה לשפה משותפת; הקניית תכנים לאומיים באמצעות הספרות ובאמצעות מחקר וכתיבה של ההיסטוריה הלאומית; הקמת מערכת חינוך לאומית; הקמת תנועות נוער.
התארגנות: בחירת הנהגה והקמת מוסדות.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 9, 18; כנרת 1, עמ' 43–44; לילך 1, עמ' 14–19, 42; מט"ח 1, עמ' 10, 20–22; רכס 1, עמ' 23, 25; שזר 1, עמ' 10, 18–22, 28.
ב. עיקרי התוכן של הצהרת בלפור:
הבטחת בית לאומי ליהודים בארץ־ישראל ומחויבות למימושה.
פירוט שני התנאים (בהצהרה).
כיצד הצהרה זו קידמה את המטרה של התנועה הלאומית היהודית:
בהצהרה יש הכרה רשמית של המעצמה (בריטניה) בלאום היהודי ובזכותו לבית לאומי (מסגרת מדינית) בארץ־ישראל.
בהצהרה התחייבה בריטניה לסייע בהקמת הבית הלאומי.
ההצהרה יצרה בסיס חוקי פומבי לבית לאומי ליהודים. היא הובילה במרוצת הזמן להכרה בין־לאומית בזכות היהודים לריבונות בארץ־ישראל. זכות זו אישר חבר הלאומים בטופס המנדט.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 190; כנרת 1, עמ' 194–196, 202; לילך 1, עמ' 226, 231; מט"ח 1, עמ' 136–137; רכס 1, עמ' 204; שזר 1, עמ' 177, 179.
מקור – מנהיגות בתנועות הלאומיות (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ב
4. מקור – מנהיגות בתנועות הלאומיות
א.
הצג את המאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות באירופה.
בחר בתנועה לאומית שפעלה באחת מן הארצות האלה: יוון, פולין, איטליה, גרמניה.
הסבר כיצד פעל המנהיג של התנועה שבחרת כדי לקדם את המטרות של התנועה. בסס את תשובתך על שתיים מפעולותיו.
(16 נקודות)
ב. בנספח לשאלה זו מוצג איור מכריכה של ספר שהעניקה הקהילה היהודית בציונית בארגנטינה להרצל.
עיין בנספח, והסבר כיצד באה לידי ביטוי באיור תפיסתו של המאייר בנוגע למנהיגותו של הרצל, ובנוגע לחזונו.
בסס את תשובתך על שלוש דוגמאות מן האיור. (17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
4. מקור – מנהיגות בתנועות הלאומיות
א. מאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות באירופה:
משכילים, בני המעמד הבינוני.
מנהיגות המבוססת על כישורים ולא על ייחוס או מסורת.
מנהיגים כריזמטיים שהאמינו בכוחם לשנות את המציאות, וגיבשו תוכניות לשינוי המציאות.
מנהיגים שהשתמשו בכלים מודרניים לגיוס ההמונים.
כיצד פעל המנהיג של התנועה שבחר התלמיד כדי לקדם את המטרות של התנועה:
התלמיד צריך להסביר כיצד פעל המנהיג של התנועה לקידום מטרותיה, ולבסס את תשובתו על שתי פעולות של מנהיג זה.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 17, 201; כנרת 1, עמ' 41–42; לילך 1, עמ' 30, 156; מט"ח 1, עמ' 145; רכס 1, עמ' 214.
ב. כיצד באה לידי ביטוי באיור תפיסתו של המאייר בנוגע למנהיגותו של הרצל ובנוגע לחזונו:
מנהיגותו:
מנהיג כריזמטי שסוחף ומלהיב את ההמונים – באיור: הרצל במרכזו עומד על במה מוגבהת, המוני העם מקובצים סביבו ועיניהם נשואות אליו.
מנהיג נערץ – באיור הרצל באמצע הכוכב, השמש מעליו, מורם מעם, העם סביבו.
מנהיג היסטורי שנשלח להושיע את העם היהודי – באיור הרצל מקבל את המטה מישות אלוקית או ממשה רבנו שמופיע מתוך ענן, השמש שולחת קרניים מעליו, מאחוריו הר מדברי ומתחתיו מקובצים בני ישראל – אזכור למעמד הר סיני או ליציאת מצרים, מן הצד השני מקובצים יהודים בלבוש מודרני מהודר – אזכור לצירים היהודים במעמד החגיגי של כינוס הקונגרס הציוני.
מנהיג מודרני – באיור הרצל לבוש כבן הזמן החדש (פראק, עניבה).
חזונו:
הפתרון לבעיה היהודית – יציאת היהודים מארצותיהם בגולה. באיור הרצל מוצג כממשיכו של משה רבנו שהוציא את עם ישראל מגלות מצרים, משה מעביר לו את המטה.
חזון ההתיישבות בארץ־ישראל – באיור מסביב לציור המרכזי נראות דמויות של יהודים עובדי אדמה; משמאל למטה נראה מלאך ומגן דוד מעל לראשו, מצביע לכיוון המדינה היהודית שהרצל תיאר בחזונו: בתים של עיר מודרנית, מבני שלטון, חקלאות, כלי תחבורה (רכבת).
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 59, 62–65, 69; כנרת 1, עמ' 91–96, 107; לילך 1, עמ' 144, 148–155, 156; מט"ח 1, עמ' 70–75; רכס 1, עמ' 110–115, 119, 131; שזר 1, עמ' 86, 90–91, 99.
מנהיגים ואישים בתנועות הלאומיות (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ג
5. מנהיגים ואישים בתנועות הלאומיות
א.
הציגו את המאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19.
בחרו בתנועה לאומית שפעלה באחת מן הארצות האלה: יוון, פולין, איטליה, גרמניה.
הסבירו כיצד שניים מן המאפיינים שהצגתם באים לידי ביטוי בדמותו ובפעילותו של אחד ממנהיגי התנועה הלאומית שבחרתם.
(17 נקודות)
ב.
בחרו בשניים מן האישים שתרמו תרומה חשובה לפעילות הציונית בראשית דרכה.
הסבירו את התרומה של כל אחד מן האישים שבחרתם. בססו את תשובתכם על עובדות היסטוריות.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
5. מנהיגים ואישים בתנועות הלאומיות
א. המאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19:
משכילים, בני המעמד הבינוני.
מנהיגות המבוססת על כישורים ולא על ייחוס או מסורת.
מנהיגים כריזמטיים שהאמינו שבכוחם לשנות את המציאות, וגיבשו תוכניות לשינוי המציאות.
מנהיגים שהשתמשו בכלים מודרניים לגיוס ההמונים.
כיצד המאפיינים באים לידי ביטוי בדמותו ובפעילותו של מנהיג התנועה הלאומית שנבחר:
יש להסביר כיצד המאפיינים באים לידי ביטוי בדמותו ובפעילותו של מנהיג התנועה הלאומית שנבחר, ולבסס את התשובה על שתי דוגמאות.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 17, 34–35, 38–39, 201; כנרת 1, עמ' 41–42, 53–58, 63–67; לילך 1, עמ' 30, 62–64, 156; מט"ח 1, עמ' 30, 34–38, 145; רכס 1, עמ' 31–38, 214; שזר 1, עמ' 34–38.
ב. אישים שתרמו תרומה משמעותית לפעילות הציונית בראשית דרכה, הסבר הבחירה וביסוסה על עובדות היסטוריות:
הרצל
הסבר: הרצל הניח את היסודות להצלחתה של התנועה הציונית, הוא הציג והפיץ את חזון "מדינת היהודים"; הפיץ את רעיון הציונות בעולם, ורעיון זה זכה לתמיכה רחבה בקרב היהודים.
עובדות
הרצל כתב ספרים ומאמרים, וייסד את שבועון "העולם".
כינוס הקונגרס הציוני הראשון (עורר את הרגש הלאומי ואת תחושת השייכות, הפיח תקווה וגייס תמיכה לרעיון המדינה היהודית).
בקונגרס נוסחה תוכנית בזל, שהגדירה מצע לתנועה הציונית, הציבה יעד – "בית מולדת" בארץ־ישראל, והציגה תוכנית עבודה מפורטת להגשמתו.
הקמת ההסתדרות הציונית ומוסדותיה – יצרה את התשתית הארגונית של "המדינה שבדרך".
הפעילות המדינית של הרצל – מגעיו עם שליטי המעצמות תרמו לפרסום רעיון המדינה היהודית בקרב מנהיגים וממשלות בעולם והעלו את הנושא על סדר היום הציבורי בעולם; הפגישות עם נציגי בריטניה הניחו את הבסיס למגעים שהניבו בעתיד את הצהרת בלפור.
הברון רוטשילד
הסבר: הברון רוטשילד תרם תרומה מכרעת להתפתחות ההתיישבות בארץ־ישראל; תמיכתו במושבות מנעה את קריסתן והייתה חיונית להתחדשות היישוב היהודי בארץ־ישראל; הוא תרם רבות לפיתוח החקלאות והתעשייה; תרם לפיתוח תשתית ציבורית ושירותי קהילה.
עובדות
הברון השקיע הון רב בסיוע למושבות (ההשקעות הכספיות שלו, 5.5 מיליון ליש"ט, היו גבוהות יותר מן ההשקעות של התנועה הציונית בארץ־ישראל).
הברון רכש שטחי אדמה רבים (במרכז הארץ, ברמת הגולן ובעבר הירדן) והעביר אותם לבעלות של יהודים.
הברון הקים מפעלים כלכליים (יקבים, תעשיית בשמים, תעשיית משי), שהניחו את היסודות להקמת מפעלי תעשייה בארץ־ישראל.
הברון הקים מושבות עבריות חדשות (מזכרת בתיה, מאיר שפיה, גבעת עדה, זיכרון יעקב).
אנשיו הכשירו איכרים לעבודה חקלאית, לימדו אותם שיטות חדישות, הכניסו ענפי חקלאות חדשים.
הברון יצר מקורות תעסוקה למעגל רחב של עובדים.
הברון הקים מערכת שירותים קהילתיים מפותחת: בית ספר, גני ילדים, מבני ציבור, מרפאות.
אליעזר בן־יהודה
הסבר: לבן־יהודה הייתה תרומה חשובה בהחייאת השפה העברית, בגיבוש העם היהודי סביב שפה אחת, ובהפיכת השפה העברית לשפה הלאומית של היישוב היהודי המתפתח בארץ־ישראל ושל התנועה הציונית.
עובדות: הוא פרסם מאמרים בעברית בעיתונות שהודפסה בארץ; השתתף בהקמת ועד לשון העברית, ייסד עיתון בעברית ("הצבי"); חידש מילים עבריות רבות; פרסם את המילון העברי הראשון; "מלחמת השפות".
הערה: יש לקבל כל תשובה שבה הסבר על אישים אחרים שתרמו תרומה חשובה לפעילות הציונית בראשית דרכה.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 59–91, 150, 157–163; כנרת 1, עמ' 90–107, 151–152, 163–164; לילך 1, עמ' 144, 155–203, 213; מט"ח 1, עמ' 70–76, 106–107, 125; רכס 1, עמ' 109–122, 156–161, 183–185; שזר 1, עמ' 85–99, 141–143, 156–160.
לאומיות וציונות מרעיון למעשה (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ג
4. לאומיות וציונות מרעיון למעשה
א.
הציגו שניים מן הרעיונות שהובילו לצמיחת הלאומיות באירופה במאה ה-19.
הדגימו כיצד אחד מן הרעיונות האלה בא לידי ביטוי בפעילות של התנועה הלאומית באחת מן הארצות האלה: יוון, פולין, איטליה, גרמניה.
(16 נקודות)
ב. התמונה שלפניכם צולמה בחוות מֶרְחַבְיָה שבעמק יזרעאל בשנת 1911.
(צלם לא ידוע. מתוך אתר ויקימדיה קומונס, באמצעות מיזם ביתמונה)
הסבירו כיצד באים לידי ביטוי בתצלום שניים מן הרעיונות שרצו העולים לארץ־ישראל לקדם בשנים 1881–1914.
הסבירו רעיון נוסף שקידמו העולים בתקופה זו, והציגו פעולה אחת שעשו להגשמת רעיון זה.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
4. לאומיות וציונות מרעיון למעשה
א. הרעיונות שהובילו לצמיחת הלאומיות באירופה במאה ה-19:
רעיונות התנועה הרומנטית: הערצה לדמויות נאצלות ולגיבורים מיתולוגיים, טיפוח העבר המפואר של האומה, געגועים לטבע, איסוף סיפורי עם וטיפוח מסורות עממיות חיזקו את תודעת העבר המשותף ואת הלכידות הלאומית. רעיונות אלה השפיעו על הספרות, על האמנויות, על הפילוסופיה ועל התפתחות השפה, וסייעו לעיצוב הזהות הלאומית של בני הלאום.
רעיונות הנאורות בנוגע לאדם ולחברה יצרו מושגים ותפיסות חדשות (אמונה בקדמה, ביכולת האדם לשנות אם ייעזר בשכלו, זכויות טבעיות ושוות לכל בני האדם, ריבונות העם) והביאו לשינוי בתודעה העצמית של בני האדם, לחילון ולפתיחות לרעיונות חדשים ובהם ההכרה שהאדם הוא חלק מלאום.
רעיונות המהפכה הצרפתית שימשו השראה לתנועות לאומיות אחרות.
כיצד רעיונות אלה באו לידי ביטוי בפעילות של התנועה הלאומית (יוון, פולין, איטליה, גרמניה): יש להדגים כיצד אחד מן הרעיונות בא לידי ביטוי בפעילות של תנועה לאומית אחת.
ב. כיצד באים לידי ביטוי בתצלום הרעיונות שרצו העולים לארץ־ישראל לקדם בשנים 1881–1914:
רעיון כיבוש העבודה – הגשמת הציונות באמצעות עבודת אדמה בארץ־ישראל על ידי פועלים עבריים. בתצלום נראים פועלים עבריים עובדים בשדה בחוות מרחביה.
חיי שיתוף ושוויון – בתצלום נראות נשים שעובדות יחד עם הגברים בעבודה חקלאית.
רעיונות נוספים שקידמו העולים בתקופה זו, ופעולות שעשו להגשמתם:
רעיון כיבוש השמירה: הקמת כוח מגן עברי שישמור על ביטחונם ורכושם של המתיישבים היהודים. יצירת "יהודי חדש" המגן על אדמתו בכוח הנשק. פעולות להגשמה: הקמת ארגון בר־גיורא; הקמת ארגון השומר ופעילותו.
"החייאת השפה": להפוך את השפה העברית לשפה הלאומית המדוברת של היישוב היהודי המתפתח בארץ־ישראל ושל התנועה הציונית. פעולות להגשמה: הפעילות של אליעזר בן יהודה; הקמת בתי ספר עבריים; הקמת הסתדרות המורים שנלחמה בין השאר על הטמעת השפה העברית בבתי הספר; "מלחמת השפות"; הקמת "ועד הלשון".
התנועות הלאומיות – דרכי פעולה (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה
4. התנועות הלאומיות – דרכי פעולה
א. לפניכם קטע מקור מזיכרונותיו של יוליאן אורסין נימצ'ביץ', משורר ומדינאי פולני. הקטע מתאר את הפעילות של התנועה הלאומית הפולנית בראשית המאה ה-19.
השגרירים ששלחנו לחוץ לארץ שולחים הצהרות נימוסין ותו לא [זוהו]. ק' הצעיר היה בברלין ועשה בחוכמה. נודע לו כי עומד להגיע לקניגסברג שגרירו של המלך [הצרפתי] לואי פיליפ, בדרכו לפטרסבורג. מיהר אפוא להיות במקום וחיכה לו במשרד הדואר. [...] ואכן הזמינו הצרפתי המנומס למרכבתו, והצהיר בפניו כי צרפת לא תוכל לעזור לנו אלא בהתערבות דיפלומטית. כי צרפת זקוקה לשלום כדי לבסס את השושלת החדשה ואת סדר העניינים החדש בשעה שמצויים בה עוד כמה עוררין [מתנגדים]. [...] הוא סיים והבטיח שצרפת תעשה ככל שתוכל למען בעלי בריתה, הפולנים הנועזים. ואכן גם בפריז הצהיר שר החוץ בבית הנבחרים, כי צרפת - למרות רצונה העז - לא תיכנס למלחמה למען הפולנים. כן נאמו לטובתנו האדונים לפיט, ביניון ואחרים. נתכוון [הוקם] גם על ידי לפיט ועד פולני ועורך מגבית למעננו.
גם מאנגלייה אין אלא הבעת איחולים לבביים, בוודאי גם תרומות כספיות רבות תתאספנה, אבל כיצד להמציאנו לנו כשהפרוסים* מעכבים ועוצרים הכול... כל הידיעות הללו משכנעות באופן מוחלט, כי אין לנו לקוות לשום תמיכה רצינית ממעצמות חוץ... אין אפוא לסמוך אלא על האלוהים, על עוז רוחנו ויציבותנו, ואכן מצטיין בכך צבאנו, ובהתלהבותם הרבה מסתערים מועטים על המונים. [...] ואולי יעשה האלוהים את הנס, לאחר שרבות הרע לנו.
(מ' הנדל [עורך], מקורות ללימוד ההיסטוריה הישראלית והכללית, כרך רביעי, הוצאת יהושע צ'צ'יק, תשי"ד, עמ' 241-240)
_________________________________
* פרוסיה – ממלכה גרמנית ששלטה על שטחים במערב פולין.
הסבירו כיצד שניים מדרכי הפעולה של התנועות הלאומיות באירופה באות לידי ביטוי בקטע המקור. (14 נקודות)
ב.
הציגו שתי דרכי פעולה מתחומים שונים שנקט היישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים 1914-1881, והסבירו את החשיבות של אחת מהן לקידום המטרות של התנועה הציונית.
בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד הוא מדגים את אחת מדרכי הפעולה שהצגתם.
($19 \frac{1}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
4. התנועות הלאומיות – דרכי פעולה
א. כיצד דרכי הפעולה של התנועות הלאומיות באירופה באות לידי ביטוי בקטע המקור:
מאבק צבאי נגד שליטים זרים. בקטע המקור: יש תיאור של הסתערות הצבא הפולני על אויביו: "ואכן מצטיין בכך צבאנו, ובהתלהבותם הרבה מסתערים מועטים על ההמונים".
כריתת בריתות עם כוחות חיצוניים שיסייעו למאבק הלאומי. בקטע המקור: מתוארים מאמצים לגיוס עזרה ותמיכה מצרפת ומבריטניה: "השגרירים ששלחנו לחוץ לארץ".
גיוס כספים. בקטע המקור: "ועד פולני ועורך מגבית למעננו"; "גם תרומות כספיות רבות תתאספנה".
טיפוח וגיבוש תודעה לאומית ותחושת שותפות. בקטע המקור: "אין אפוא לסמוך אלא... על עוז רוחנו ויציבותנו".
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 10–11, 17–18; כנרת 1, עמ' 43–44; לילך 1, עמ' 42; מט"ח 1, עמ' 20–24, 31; רכס 1 עמ' 23, 25, 31; שזר 1, עמ' 28–29.
ב. דרכי פעולה מתחומים שונים שנקט היישוב היהודי בארץ-ישראל בשנים 1914-1881, וחשיבותן לקידום מטרות התנועה הציונית:
בתחום ההתיישבות:
התרחבות לאזורים חדשים (גליל, שומרון, שפלת יהודה).
הקמה ופיתוח של התיישבות חקלאית – צורות התיישבות חדשות: מושבה, קבוצה.
התיישבות עירונית עברית חדשה – תל אביב.
חשיבותן:
הנחת התשתית להתפשטות ההתיישבות היהודית ברחבי ארץ-ישראל.
התפתחות ההתיישבות העירונית (בייחוד הקמת תל אביב) הובילה לצמיחה כלכלית וסייעה להתבססות היישוב היהודי בארץ-ישראל.
בתחום החברתי-תרבותי-פוליטי:
הקמת מפלגות פוליטיות: הפועל הצעיר, פועלי ציון, אגודת האיכרים.
החייאת השפה העברית.
חינוך ציוני עברי: בתי ספר, גימנסיה, טכניון.
פיתוח תרבות לאומית-עברית: עיתונים, ספרות, אמנות.
שינוי במעמד האישה.
חשיבותן:
המפלגות הקימו מערכת של ארגונים כלל יישוביים: מקומיים וארציים.
מן המפלגות צמחה ההנהגה העתידית של היישוב העברי בארץ-ישראל.
הנחת היסודות לחינוך עברי לאומי בארץ-ישראל.
גיבוש העם סביב שפה אחת.
השפה הלאומית הייתה לשפה המדוברת של היישוב היהודי המתפתח בארץ-ישראל ושל התנועה הציונית.
בתחום הביטחוני:
הקמת בר-גיורא.
הקמת השומר.
חשיבותן:
הנחלת הרעיון שההגנה היהודית היא משימה לאומית.
מקור מספר הלימוד המדגים את דרכי הפעולה:
התלמיד צריך לבחור מקור מתאים מספר הלימוד, ולהסביר כיצד הוא מדגים את אחת מדרכי הפעולה שהציג.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 130–152; כנרת 1, עמ' 148–171; לילך 1, עמ' 188–215; מט"ח 1, עמ' 105–128; רכס 1 עמ' 153–188; שזר 1, עמ' 138–164.
מאפייני התנועות הלאומיות (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ה
5. מאפייני התנועות הלאומיות
א. בנספח לשאלה זו מוצגת תמונה המתארת את ההכרזה של התנועה הלאומית הסרבית על שלטון עצמי במאי 1848.
הסבירו כיצד באים לידי ביטוי בתמונה שניים מן המאפיינים שמלכדים את בני אותו הלאום.
הציגו שני מאפיינים נוספים המלכדים את בני אותו הלאום.
(16 נקודות)
ב.
הציגו שלושה מאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות באירופה.
הסבירו כיצד שניים מן המאפיינים שהצגתם באים לידי ביטוי בדמותו ובדרכי פועלו של בנימין זאב הרצל.
בחרו במקור מספר הלימוד והסבירו כיצד הוא מדגים את אחד מן המאפיינים האלה.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
5. מאפייני התנועות הלאומיות
א. כיצד באים לידי ביטוי בתמונה המאפיינים שמלכדים את בני אותו הלאום:
דת משותפת – במרכז התמונה עומד איש דת נוצרי עונד לצווארו צלב.
סמל משותף – בתמונה נראה דגל בצבעי דגל הלאום (כחול, לבן אדום) שמונף לכבוד המעמד.
מסורת – כמה מן הנאספים לבושים בבגדים מסורתיים של הלאום.
היסטוריה – עבר משותף – התמונה מתארת אירוע היסטורי – ההכרזה של התנועה הלאומית הסרבית על שלטון עצמי במאי 1848.
שפה משותפת – בתמונה איש הדת מחזיק מסמך עם כיתוב.
מאפיינים נוספים המלכדים את בני אותו הלאום:
עקרונות פוליטיים משותפים.
מטרה משותפת: הרצון לחיות יחד במסגרת מדינית-לאומית.
זיקה לטריטוריה שרואים בה מולדת.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 10–11, 18; כנרת 1, עמ' 15–17; לילך 1, עמ' 11–19; מט"ח 1, עמ' 6, 10, 15, 20–22; רכס 1, עמ' 7, 9; שזר 1, עמ' 6, 8, 10–16.
ב. מאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות באירופה:
משכילים, בני המעמד הבינוני, עירוניים.
מנהיגות המבוססת על כישורים ולא על ייחוס או מסורת.
מנהיגים כריזמטיים שהאמינו בכוחם לשנות את המציאות, וגיבשו תוכניות לשינוי המציאות.
מנהיגים שהשתמשו בכלים מודרניים לגיוס ההמונים.
כיצד המאפיינים באים לידי ביטוי בדמותו ובדרכי פועלו של בנימין זאב הרצל:
הרצל היה ד"ר למשפטים, סופר ומחזאי.
הרצל היה בן למשפחה עירונית, בורגנית שאין לה ייחוס מיוחד מן העבר.
הרצל היה מנהיג כריזמטי ונערץ שסחף והלהיב את ההמונים, האמין בכוחו לשנות את המצב – "אם תרצו אין זו אגדה", והציג תוכניות מפורטות להוצאת המהלך לפועל ("מדינת היהודים", תוכנית בזל).
הוא הפיץ את הרעיון הציוני באמצעות כלים מודרניים: ספרים, עיתון, קונגרסים ודיפלומטיה – מגעים עם שלטי המעצמות.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור במקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מדגים את אחד המאפיינים שבאים לידי ביטוי בדמותו ובדרכי פועלו של הרצל.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 17, 61–62, 65, 67–73, 82, 86–87, 201; כנרת 1, עמ' 41–42, 89–103; לילך 1, עמ' 30, 143–156; מט"ח 1, עמ' 69–76, 145; רכס 1, עמ' 27, 109–121, 132; שזר 1, עמ' 85–99.
המטרות של התנועות הלאומיות ופעולות למימושן (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ה
4. המטרות של התנועות הלאומיות ופעולות למימושן
א.
הציגו את המטרות של התנועות הלאומיות שפעלו באירופה במאה ה-19.
הסבירו כיצד פעלו תנועות לאומיות למימוש מטרותיהן. בססו את תשובתכם על פעולה אחת שנקטו, ועל מקור מספר הלימוד המדגים פעולה נוספת.
(16 נקודות)
ב. בנספח לשאלה זו מוצגת מודעת "דרושים" לגיוס עובדי בניין, שהתפרסמה ביפו בשנת 1909.
הסבירו כיצד שתיים מן המטרות של הפעילות הציונית בארץ־ישראל בשנים 1882–1914 באות לידי ביטוי במודעה.
הציגו מטרה נוספת של הפעילות הציונית בארץ־ישראל בשנים אלה, והסבירו באמצעות שתי פעולות כיצד קידמו הציונים את מימוש המטרה שהצגתם.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
4. המטרות של התנועות הלאומיות ופעולות למימושן
א. המטרות של התנועות הלאומיות שפעלו באירופה במאה ה-19:
שחרור מכבוש ו/או איחוד ומימוש זכות ההגדרה העצמית – הקמת מדינה עצמאית לבני הלאום.
גיבוש הזהות הלאומית המשותפת של בני הלאום וביסוס זהות זו בקרב בני הלאום.
כיצד פעלו תנועות לאומיות למימוש מטרותיהן:
מאבק עממי.
מאבק צבאי נגד שלטים מקומיים ו/או זרים לצורך השגת עצמאות.
ניהול מאבק נגד כוחות מעכבים בארצם.
איחוד יחידות פוליטיות נפרדות לכלל יחידה לאומית-פוליטית אחת.
כריתת בריתות עם כוחות חיצוניים שיסייעו למאבק הלאומי.
גיוס כספים.
טיפוח של סמלים לאומיים ותרבות לאומית (המנון, דגל).
טיפוח השפה הלאומית והפיכתה לשפה המשותפת.
הקניית תכנים לאומיים באמצעות הספרות ובאמצעות מחקר וכתיבה של ההיסטוריה הלאומית.
הקמת מערכת חינוך לאומית.
בחירת הנהגה והקמת מוסדות.
הקמת תנועות נוער.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור במקור מתאים ולהדגים בעזרתו פעולה נוספת שבאמצעותה פעלו תנועות לאומיות למימוש מטרותיהן.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 9, 18–19, 38, 42; כנרת 1, עמ' 16, 31, 43–46; לילך 1, עמ' 14–19, 42; מט"ח 1, עמ' 7, 10, 16, 20–21; רכס 1, עמ' 23, 25, 27, 37; שזר 1, עמ' 14, 16, 22–26, 28.
ב. כיצד המטרות של הפעילות הציונית בארץ־ישראל בשנים 1882–1914 באות לידי ביטוי במודעה:
המטרה – כיבוש העבודה: הגשמת הציונות באמצעות עבודה אדמה בארץ־ישראל על ידי פועלים עבריים.
הביטוי במודעה – המודעה מגייסת לעבודה את "כל הבנאים, והמסתתים ושאר פועלים עבריים".
המטרה – קידום התיישבות עירונית עברית חדשה.
הביטוי במודעה – המודעה עוסקת בפיתוח העיר תל אביב: בניית בתים באחוזת בית, בניית הגימנסיה.
המטרה – החייאת השפה העברית: להפוך אותה לשפה הלאומית המדוברת של היישוב היהודי המתפתח בארץ-ישראל.
הביטוי במודעה – מודעת דרושים פורסמה בשפה העברית.
המטרה – הנחת היסודות לחינוך עברי-לאומי בארץ-ישראל.
הביטוי במודעה – המודעה מגייסת עובדים לבניית הגימנסיה העברית.
מטרות נוספות של הפעילות הציונית בארץ־ישראל בשנים האלה, וכיצד קידמו הציונים את מימוש המטרות:
המטרה – הקמה ופיתוח של התיישבות חקלאית.
מימוש – הקמת צורות התיישבות חדשות: מושבה, קבוצה, קואופרציה, פיתוח משקי לימוד להכשרה חקלאית: חוות לאומיות (בן שמן, חולדה), הקמת הכשרת היישוב, הקמת הקרן הקיימת לישראל.
המטרה – התרחבות ההתיישבות היהודית לאזורים חדשים ברחבי ארץ-ישראל.
מימוש – רכישת אדמות, התיישבות בגליל, בשומרון ובשפלת יהודה.
המטרה – כיבוש השמירה: הקמת כוח מגן עברי שישמור על ביטחונם ורכושם של המתיישבים היהודים.
מימוש – הקמת ארגון "בר גיורא", הקמת ארגון "השומר" ופעילותו.
המטרה – פיתוח תרבות לאומית-עברית.
מימוש – הוצאת ספרים וכתבי עת בעברית, הקמת מוסדות תרבות עבריים.
המטרה – פיתוח ההנהגה העתידית של היישוב העברי בארץ-ישראל.
מימוש – הקמת מפלגות פוליטיות: הפועל הצעיר, פועלי ציון, אגודת האיכרים.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 131–136, 149–152; כנרת 1, עמ' 148–158, 163–168; לילך 1, עמ' 190, 194–200, 209–214; מט"ח 1, עמ' 105–112, 122–128; רכס 1, עמ' 153–175, 183–186; שזר 1, עמ' 138–156, 159–165.
התנועות הלאומיות – מטרות ופעולות (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה
6. התנועות הלאומיות – מטרות ופעולות
א. בחרו בתנועה לאומית שפעלה באחת מן הארצות: יוון, פולין, איטליה, גרמניה.
הציגו את המצב המדיני ואת המצב החברתי־כלכלי בארץ שבה פעלה התנועה הלאומית שבחרתם, והסבירו את ההשפעה של מצב זה על מטרות התנועה ועל אחת מפעולותיה.
(17 נקודות)
ב. לפניכם מקור מאת ליאו מוצקין, פעיל ציוני ואחד מיוזמי הקונגרס הציוני.
אולי תקדים תחייה גופנית לתחייה רוחנית, אם חלק הגון של העם היהודי יחיה בתנאי חיים נורמליים. על השאלה אם ניכרת כבר היום תחייה גופנית מסוימת בתוך האיכרים היהודים בארץ, עליי לתת תשובה חיובית... ניכרת זריזות רבה בתרגילי גוף, למשל ברכיבה, בירייה, מה שאין למצוא לחלוטין אצל יהודי הגולה.
(א' ביין [עורך], ספר מוצקין, ההנהלה הציונית והנהלת הקונגרס היהודי העולמי, תרצ"ט, עמ' 46-45)
הסבירו כיצד באה לידי ביטוי במקור אחת מן המטרות של התנועה הציונית.
על פי מה שלמדתם, הציגו שתי פעולות שנקטו העולים בארץ־ישראל בשנים 1881–1914 כדי לקדם מטרה זו.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
6. התנועות הלאומיות – מטרות ופעולות
א. המצב המדיני והמצב החברתי כלכלי בארץ שבה פעלה התנועה הלאומית, ההשפעה של מצב זה על מטרות התנועה ועל פעולותיה:
יוון:
מצב מדיני: יוון הנוצרית הייתה בשליטת האימפריה העות'מאנית המוסלמית מזה מאות שנים.
מצב חברתי-כלכלי: ריבוד חברתי ופערים כלכליים ומעמדיים גדולים בין אליטה של סוחרים ואנשי כנסייה בכירים לבין המוני איכרים עניים.
השפעה של מצב זה על מטרות התנועה ועל פעולותיה:
מטרתה העיקרית של התנועה הלאומית היוונית הייתה לסלק את השלטון העות'מאני ולהקים מדינה יוונית עצמאית.
התנועה הלאומית היוונית ניהלה מאבק חמוש קשה וממושך נגד השלטון העות'מאני.
התנועה הלאומית היוונית הסתייעה בכוחות של מדינות זרות כדי להיאבק בעות'מאנים.
התנועה הלאומית היוונית פנתה אל פשוטי העם, ונאבקה בראשי הכנסייה שהתנגדו לה.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
פולין:
מצב מדיני: פולין הייתה בשליטתן של שלוש מעצמות – רוסיה, פרוסיה ואוסטריה, שחילקו את שטחיה ביניהן.
מצב חברתי־כלכלי: מאבק המעמדות בפולין פיצל את החברה, ובקרב הפולנים שררה שנאה עזה לאצולה הפולנית השמרנית; היה פער כלכלי וחברתי גדול בין המרכזים העירוניים בדרום ובמערב פולין בעיקר, לבין האזורים הכפריים במזרח פולין; החיים תחת שלוש אימפריות שונות יצרו הבדלים כלכליים וחברתיים בין האזורים השונים בפולין.
השפעה של מצב זה על מטרות התנועה ועל פעולותיה:
מטרות התנועה הלאומית הפולנית היו לאחד מחדש את פולין תחת שלטון עצמי ולהיאבק נגד שלוש האימפריות שחילקו אותה ביניהן.
התנועה הלאומית הפולנית נאלצה לנהל מאבקים נפרדים נגד שלוש אימפריות חזקות ששיתפו ביניהן פעולה לא פעם בדיכוי ניסיונות מרד פולניים.
התנועה הלאומית הפולנית ניסתה לגייס תמיכה בין-לאומית למאבקה ולנצל סכסוכים ויריבויות בין מעצמות אירופה השונות כדי לזכות בתמיכה במאבקה.
איטליה:
מצב מדיני: איטליה הייתה מחולקת לממלכות, לנסיכויות ולערים עצמאיות; המעצמות צרפת ואוסטריה שלטו על אזורים בצפון איטליה ובדרומה וסירבו להעניק עצמאות לתושבי השטחים שבשליטתן.
מצב חברתי־כלכלי: בין הצפון לדרום היו פערים חברתיים־כלכליים. הצפון היה עשיר ומתועש יותר, הדרום היה עני וחקלאי יותר.
השפעה של מצב זה על מטרות התנועה ועל פעולותיה:
מטרת התנועה הלאומית האיטלקית הייתה להיאבק נגד שליטים שמרניים מקומיים ונגד מעצמות זרות כדי להביא לאיחוד המדינות האיטלקיות השונות ולהקים מדינת לאום אחת.
הפיצול המדיני, הכלכלי והתרבותי בין אזורי איטליה השונים יצר צורך לפעול לגיבוש והפצה של זהות לאומית איטלקית ושפה אחת שתאחד את תושבי איטליה לכדי לאום אחד.
הפיצול המדיני והדיכוי הפוליטי הובילו להקמת תנועה מחתרתית של אגודות סודיות שניסו לקדם התקוממויות עממיות נגד שליטים מקומיים וזרים.
הצורך להיאבק בשלטון האוסטרי ובאפיפיור הובילו לשיתוף פעולה צבאי של התנועה הלאומית עם ויטוריו עמנואלה השליט של פיימונטה ועם צרפת.
התנועה הלאומית האיטלקית פעלה לקידום איחוד האיטלקים באמצעות חינוך לאומי ויצירה של תרבות לאומית איטלקית.
גרמניה:
מצב מדיני: פיצול מדיני לעשרות יחידות פוליטיות עצמאיות שונות; מאבק על ההגמוניה בין אוסטריה לפרוסיה.
מצב חברתי־כלכלי: התפתחות כלכלית וטכנולוגית מהירה של אזורים שונים בגרמניה לצד אזורים שנשארו ברובם כפריים וחקלאיים, פיצול כלכלי שהכביד על מסחר ועל התפתחות תעשייתית; פיצול בין אזורים פרוטסטנטיים לקתולים.
השפעה של מצב זה על מטרות התנועה ועל פעולותיה:
מטרתה המרכזית של התנועה הלאומית הגרמנית הייתה להביא לאיחוד המדינות הגרמניות השונות לכדי מדינת לאום גרמנית אחת.
ניסיונות לקדם מהפכות והתקוממויות עממיות רחבה נגד שליטים מקומיים שביקשו לדכא את התנועה הלאומית ולמנוע את איחוד גרמניה.
שיתוף פעולה עם מלך פרוסיה כדי להיאבק באוסטריה ולהוביל לאיחוד מדיני תחת שלטון פרוסי תוך כדי מלחמות הן עם אוסטריה והן עם צרפת.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 34–41; כנרת 1, עמ' 51–64; לילך 1, עמ' 43–45, 50, 61–64, 67–69; מט"ח 1, עמ' 26–30, 34–37; רכס 1, עמ' 26–27, 31–38; שזר 1, עמ' 28, 32–36.
ב. כיצד באה לידי ביטוי במקור מטרת התנועה הציונית:
המטרה: יצירת "היהודי החדש", יצרני, שינוי הדימוי של היהודי הגלותי. במקור: "אולי תקדים תחייה גופנית לתחייה רוחנית"; "ניכרת זריזות רבה בתרגילי גוף... מה שאין למצוא לחלוטין אצל יהודי הגולה".
המטרה: כיבוש העבודה, הגשמת הציונות באמצעות עבודת אדמה בארץ־ישראל. במקור: "חלק הגון של העם היהודי יחיה בתנאי חיים נורמליים"; "תחייה גופנית ניכרת כבר היום... בתוך האיכרים היהודים בארץ".
פעולות שעשו העולים בארץ־ישראל בשנים 1881 – 1914 לקידום מטרות אלה:
הקמת ארגון בר גיורא; הקמת ארגון השומר ופעילותו.
הקמה ופיתוח של התיישבות חקלאית – צורות התיישבות חדשות: מושבה, קבוצה.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 68–69, 131–136, 144–145; כנרת 1, עמ' 96, 148–156, 161–162, 212; לילך 1, עמ' 148, 190, 195–199, 206–208; מט"ח 1, עמ' 74, 105–114; רכס 1, עמ' 115, 153, 162–172, 176–179; שזר 1, עמ' 90–91, 138–147, 157.
מאפיינים מלכדים, דרכי פעולה של התנועות הלאומיות (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה
5. מאפיינים מלכדים, דרכי פעולה של התנועות הלאומיות
א. לפניכם כרטיס ציר (נציג) של פאולינה רוזנבלום שהשתתפה בקונגרס הציוני השני (1898).
הסבירו כיצד באים לידי ביטוי בכרטיס הציר שני מאפיינים המלכדים את בני אותו לאום.
על פי מה שלמדתם, הציגו שני אתגרים (קשיים) שהיו ייחודיים לתנועה הציונית, והסבירו כיצד אחד מהם בא לידי ביטוי בכרטיס הציר.
(17 נקודות)
ב. הציגו שני דפוסי פעילות המשותפים לתנועה הציונית ולתנועות הלאומיות באירופה בראשית דרכן.
בחרו במקור מספר הלימוד והסבירו כיצד הוא מבטא את אחד מדפוסי הפעילות שהצגתם.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
5. מאפיינים מלכדים, דרכי פעולה של התנועות הלאומיות
א. כיצד באים לידי ביטוי בכרטיס המאפיינים המלכדים את בני אותו הלאום:
עבר משותף / תרבות משותפת (דת ומסורת) – בכרטיס נראה הכותל המערבי שריד מבית המקדש; יהודים בבגדים מסורתיים מתפללים; בכרטיס כתוב הקונגרס הציוני – הבחירה במילה ציון להגדרת הלאומיות היהודית.
סמלים – מגן דוד; האריה בתוך המגן דוד מסמל את יהודה ואת ירושלים.
זיקה לטריטוריה שרואים בה מולדת – בכרטיס נראים יהודים מתפללים ליד הכותל המערבי שבירושלים; בכרטיס נראים איכרים עובדים בשדה – ביטוי לאתוס הציוני של יהודים עובדי אדמה בארץ־ישראל.
אתגרים שהיו ייחודיים לתנועה הציונית:
שבאים לידי ביטוי בכרטיס הציר:
היעדר שפה משותפת ללאום – היהודים בתפוצות דיברו בשפות שונות והיה צורך להחיות את העברית ולהפוך אותה לשפה המדוברת של העם היהודי. בכרטיס: המילים הן בשפה שדובר הציר (גרמנית) ולא בעברית השפה ההיסטורית של העם היהודי.
תיאום וארגון הפעילות הציונית על אף האילוץ של פיזור גאוגרפי של היהודים – הכרטיס: מוענק לצירים שנבחרו מן הארצות השונות ומתכנסים יחדיו בקונגרס הציוני כדי לקדם את מטרות התנועה.
לקדם התיישבות של יהודים עובדי אדמה בארץ־ישראל – בכרטיס: נראים איכרים עובדים בשדות ארץ־ישראל.
אתגרים נוספים:
הטריטוריה הלאומית – ארץ־ישראל, הייתה מרוחקת מן האזורים שישבו בהם רוב היהודים.
תלות בהסכמה ובנכונות של האימפריה העות'מאנית ששלטה על ארץ־ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 10–11, 201–202; כנרת 1, עמ' 15–17, 212–213; לילך 1, עמ' 10–19, 237–238; מט"ח 1, עמ' 10–15, 20–22, 142–144; רכס 1, עמ' 7, עמ' 214–215; שזר 1, עמ' 8–10, 182.
ב. דפוסי פעולה המשותפים לתנועה הציונית ולתנועות הלאומיות באירופה בראשית דרכן:
מאבק דיפלומטי; חבירה לבני ברית; הקנייה של תודעה לאומית והפצתה.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מבטא אחד מדפוסי הפעילות שהוצג.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 199–200; כנרת 1, עמ' 209, 213–214; לילך 1, עמ' 234–235; מט"ח 1, עמ' 144; רכס 1, עמ' 214; שזר, עמ' 29, 186.
שאלות נוספות (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ו
א.
הציגו שתי פעולות של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19 לחיזוק התודעה הלאומית והזהות המשותפת.
בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד פעולה אחת של התנועות הלאומיות לחיזוק התודעה הלאומית באה לידי ביטוי במקור זה.
(16 נקודות)
ב. לפניכם שני קטעי מקור (1–2) העוסקים בקשר בין שפה ובין תחייה לאומית.
מקור 1 – בנימין זאב הרצל, קטע מן הספר "מדינת היהודים" שיצא לאור באוסטריה בשנת 1896.
אולי יחשוב מישהו, שיהיה בכך משום קושי, שאין לנו עוד שפה משותפת, הרי איננו יכולים לדבר זה עם זה עברית. מי מאיתנו יודע עברית במידה מספקת, כדי לבקש בשפה זו כרטיס רכבת? זה לא קיים. בכל זאת העניין הוא פשוט מאוד. כל אדם ידבר בשפתו, ושווייץ היא הוכחה לאפשרות של ריבוי שפות*. גם שם, בארץ החדשה, נוסיף להיות מה שאנו כעת, כשם שלעולם לא נחדל לאהוב מתוך צער וגעגועים את ארצות מולדתנו שמהן גורשנו. השפה השימושית ביותר בתקשורת הכללית תהיה מאליה, ללא כפייה, לשפה הראשית.
(מעובד על פי ב"ז הרצל, מדינת היהודים, הוצאת ידיעות אחרונות, 1978, עמ' 62)
* בשווייץ יש ארבע שפות רשמיות.
מקור 2 – מודעה שפורסמה ביישוב היהודי בארץ-ישראל בשנת 1913.
גילוי דעת
הקורטוריום [הנהלה] של הטכניקום בברלין החליט שכל המדעים הכלליים בבית הספר הריאלי ובטכניקום [הטכניון] בחיפה לא ילמדו בעברית כי אם בלשון זרה. החלטה זו היא התנקשות בנפש האומה העברית ואנו חושבים אותה לאסון לאומי.
אין אנחנו מתנגדים ללמוד לשון זרה איזו שהיא על בורייה [ביסודיות] בבתי הספר העבריים בארץ-ישראל, אבל אין הלשון הזרה רשאית לתפוס מקום שפת ההוראה כשם שאין לה זכות זו בבתי הספר של כל עם ועם.
דור שלם עבד בעד [למען] תחיית שפתנו [עברית], בתור שפת בית הספר ושפת החיים, ואנחנו לא ניתן להעבירנו על לשוננו [שייאלצו אותנו לוותר על שפתנו], כשם שלא ניתן שיעבירונו על דתנו.
הלשון היא נשמת העם! תחיית שפתנו היא יסוד הכרחי בתחיית עמנו.
כדי שאחרים יכירו בזכות לשוננו, נחוץ שעם ישראל יגן על שפת ישראל ויביא אותה לידי שלטון גמור בכל בתי הספר בארץ-ישראל.
הלשון העברית שהיא הקשר הטבעי בין כל בני עמנו מחויבת [חייבת] להיות שפת הלימודים בכל בתי הספר שלנו, בין של החרדים ובין של אינם חרדים.
השפה העברית קדושה לנו ואנו נילחם בעדה [עבורה] כאשר נלחמו אבותינו בכל זמן בעד קודשי האומה.
מרכז המורים - ד"ר י' לוריא
ועד הלשון - א' בן-יהודה
הוועד לחיזוק החינוך העברי בארץ-ישראל:
סניף ירושלים - ד"ר יצחק לוי, ד"ר יעקב סגל
סניף יפו - מ' דיזנגוף, ד"ר ח' בוגרשוב
סניף חיפה - ש' פבזנר, ד"ר א' אוירבך
(מתוך אוסף הכרוזים והכרזות, אתר הספרייה הלאומית)
— הציגו את העמדה שבאה לידי ביטוי במקור 1 ואת העמדה שבאה לידי ביטוי במקור 2 בנוגע לקשר בין השפה העברית ובין התחייה הלאומית-ציונית.
— הסבירו את הסיבות להבדל בין העמדות שהצגתם. בתשובתכם התייחסו לשניים ממאפייני המקור האלה: יוצר המקור, מועד פרסום המקור, המקום שבו פורסם המקור, קהל היעד.
פתרון מהמסמך
5. התנועות הלאומיות – חיזוק התודעה הלאומית
א. פעולות של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19 לחיזוק התודעה הלאומית והזהות המשותפת:
טיפוח של סמלים לאומיים ותרבות לאומית (המנון, דגל).
טיפוח השפה הלאומית והפיכתה לשפה המשותפת.
הקניית תכנים לאומיים באמצעות הספרות ובאמצעות מחקר וכתיבה של ההיסטוריה הלאומית.
יצירת חזון לאומי מעורר תקווה.
הקמת מערכת חינוך לאומית.
הקמת תנועות נוער.
מקור מספר הלימוד:
יש להביא מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד פעולה אחת לחיזוק התודעה הלאומית באה לידי ביטוי במקור זה.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 18–19, 36, 38, 42, 199–200; כנרת 1, עמ' 16, 18, 23, 31, 44–45, 47, 53–55, 58, 65; לילך 1, עמ' 13–19, 43, 45; מט"ח 1, עמ' 16, 20–22, 27, 29–30, 34; רכס 1, עמ' 23, 26–28, 33–40; שזר 1, עמ' 18, 23–25, 26.
ב. העמדה שבאה לידי ביטוי במקורות בנוגע לקשר בין השפה העברית ובין התחייה הלאומית-ציונית:
מקור 1
על פי הרצל – מחבר המקור – לא חייב להיות קשר בין התחייה הלאומית של העם היהודי לשפה העברית. אפשר לשוב לארץ-ישראל, לקיים בה חיים יהודיים לאומיים ולתקשר בשפות הדיבור השונות של היהודים שיחיו בה.
מקור 2
על פי מחברי המקור (החתומים עליו), יש קשר הדוק ומחייב בין תחיית השפה העברית והשימוש בה לבין התחייה הלאומית-ציונית. לדבריהם: "הלשון היא נשמת העם", "תחיית שפתנו היא יסוד הכרחי בתחיית עמנו".
הסיבות להבדל בין העמדות:
יוצר המקור: מקור 1 – המחבר הוא הרצל אשר בפעילותו הציונית השתמש בשפות אחרות (בדרך כלל גרמנית) ולא בשפה העברית; הכיר מציאות שבה יש שפות שונות במדינה אחת. לכן הוא סבר שלא חייב להיות קשר בין העברית לתחייה לאומית-ציונית.
מקור 2 – היוצרים (החתומים על המקור) הם מי שעסקו בחידוש העברית כשפת יום יום מודרנית ובהטמעתה בחיי היום יום והחינוך ביישוב היהודי. פעילות זו הייתה מבוססת על התפיסה שתחיית העברית והשימוש בה חיוניים לתחייה הלאומית-ציונית בארץ-ישראל.
מועד פרסום המקור: מקור 1 – פורסם בשנת 1896 (לפני הקונגרס הציוני הראשון ולפני הצלחת הספר "מדינת היהודים"). אומנם אנשים כמו אליעזר בן-יהודה כבר החלו לפעול אך פעילותם עדיין לא התבססה די הצורך.
מקור 2 – נוצר בשנת 1913, לאחר שחידוש השפה העברית ותחייתה נעשו עובדה של ממש, והרעיון כי אפשר להשתמש בה בכל תחומי החיים, כולל רכישת כרטיס רכבת או הוראת מדעים ברמה אקדמית, היה מבוסס יותר.
המקום שבו פורסם המקור: מקור 1 – נכתב ופורסם באוסטריה בשפה הגרמנית. מקור 2 – נכתב ופורסם בארץ-ישראל בעברית.
קהל היעד: מקור 1 – נועד ליהודים בארצות השונות ברחבי העולם, שרבים מהם לא דיברו עברית, והאתגר המרכזי היה לשכנע אותם שרעיון התחייה הלאומית של העם היהודי בארץ-ישראל אפשרי. מקור 2 – פורסם בעבור קהל דובר עברית בארץ-ישראל, רובו עולים חדשים שאימצו בעצמם את העברית כלשונם הלאומית הראשית וראו בה חלק מן ההגשמה הלאומית.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 61–62, 149–155; כנרת 1, עמ' 89–92, 115, 163–168; לילך 1, עמ' 143–145, 211–214; מט"ח 1, עמ' 69–71, 125–128; רכס 1, עמ' 110–112; שזר 1, עמ' 85–86, 159–163.
שלט לכיתה: התנועות הלאומיות – חיזוק התודעה הלאומית
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
