השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
התנועות הלאומיות – גורמים מעכבים וגורמים מסייעים
מפת הנושא
מקור - התפתחות היישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים 1914-1882
מקור - התפתחות היישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים 1914-1882
מקור - התפתחות היישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים 1914-1882 - המשך
מקור - התפתחות היישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים 1914-1882 - המשך
מקור - התפתחות היישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים 1914-1882 - המשך
היישוב במלחמת העולם הראשונה: מחלוקת על ניל"י
ניל"י: שתי עמדות ביישוב
התנועות הלאומיות והתנועה הציונית - גורמים לצמיחה ומנהיגות
התנועות הלאומיות והתנועה הציונית - גורמים לצמיחה ומנהיגות
התנועות הלאומיות והתנועה הציונית - גורמים לצמיחה ומנהיגות - המשך
פעילות התנועות הלאומיות, גורמים מסייעים וגורמים מעכבים
פעילות התנועות הלאומיות, גורמים מסייעים וגורמים מעכבים
פעילות התנועות הלאומיות, גורמים מסייעים וגורמים מעכבים - המשך
פעילות התנועות הלאומיות, גורמים מסייעים וגורמים מעכבים - המשך
פעילות התנועות הלאומיות, גורמים מסייעים וגורמים מעכבים - המשך
עבודה חקלאית בארץ ישראל
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
ציר זמן
זיהוי תמונות מהשאלון
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
5. פעילות התנועות הלאומיות, גורמים מסייעים וגורמים מעכבים
א.
הצג שתי דרכים שבהן פעלו התנועות הלאומיות במאה ה־19 כדי להשיג עצמאות.
הסבר גורם אחד שסייע להן להשיג עצמאות או גורם אחד שעיכב את השגתה.
(16 נקודות)
ב.
הצג שתי צורות התיישבות חדשות שהקימו העולים בארץ־ישראל בשנים 1914-1882.
הסבר גורם אחד שסייע להתיישבות היהודית בארץ־ישראל בתקופה זו וגורם אחד שעיכב אותה.
(17 נקודות)
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
5. פעילות התנועות הלאומיות, גורמים מסייעים וגורמים מעכבים
א. דרכים שבהן פעלו התנועות הלאומיות במאה ה־19 כדי להשיג עצמאות:
מאבק עממי ומאבק צבאי נגד שליטים מקומיים או זרים; ניהול מאבק נגד כוחות מעכבים בארצם; איחוד יחידות פוליטיות נפרדות לכלל יחידה לאומית־פוליטית אחת; כריתת בריתות עם כוחות חיצוניים שיסייעו למאבק הלאומי.
גורמים שסייעו להן להשיג עצמאות:
מאפיינים משותפים רבים לבני הלאום, כמו דת, לשון ותרבות.
תודעה לאומית מפותחת בקרב בני אותו הלאום.
מעמד ביניים משכיל ומבוסס.
חברה מתועשת עם תשתית רחבה של חינוך ותקשורת.
תמיכה של מדינה ו / או שליט מקומי.
גורמים שעיכבו את השגת העצמאות:
מצב מדיני: שלטון זר חזק, התנגדות או היעדר תמיכה של השלטון המקומי.
פיגור במודרניזציה ובתעשייה באזורים שבהן פעלה התנועה.
התנגדות לתנועה הלאומית מצד כוחות שמרניים שביקשו לשמור על הסדר הקיים: שליטים, הכנסייה הקתולית.
פיצול חברתי, מדיני ותרבותי: פיצול רב אילץ את התנועה להשקיע מאמצים רבים בגיבוש תרבות לאומית אחידה ובפיתוח תודעה לאומית בקרב קבוצות שונות בעם.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 35, 39; כנרת 1, עמ' 48; לילך 1, עמ' 35–36; מט"ח 1, עמ' 25–38; רכס 1, עמ' 22, 25–42; שזר 1, עמ' 30–36.
ב. צורות התיישבות חדשות שהקימו העולים בארץ־ישראל בשנים 1914-1882:
מושבה – את הקרקע קנתה קבוצת עולים במשותף; בעלות פרטית על הקרקע (בית מגורים משפחתי ומשק חקלאי); משק המבוסס בעיקר על ענף חקלאי אחד (מטעים או פלחה); העסקת פועלים שכירים.
קבוצה – מסגרת להתיישבות חקלאית ועבודה עצמית; ניסיון להגשים חיי שוויון ושיתוף בתחומים רבים; את האדמות רכשה קק"ל.
עיר עברית – עיר מודרנית; מבוססת על מסחר ותעשייה; מוקד לתרבות העברית.
גורמים שסייעו להתיישבות היהודית בארץ־ישראל בתקופה זו:
תמיכת הברון רוטשילד; פעילות המשרד הארץ־ישראלי; הקמת ארגון "השומר" שסיפק מענה לבעיות הביטחון, הדריכו את הפועלים והכשירו את חבריהם להתיישבות קולקטיבית; תמיכת מפלגות הפועלים.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
גורמים שעיכבו אותה:
מיעוט משאבים כספיים לרכישת קרקעות ולהכשרתן להתיישבות (הון עצמי ותמיכה דלים).
היעדר תשתיות בתחומי התחבורה, התקשורת, שירותי הבריאות והכלכלה המודרנית. היעדר מקורות מים מסודרים.
חוסר ידע בסיסי בחקלאות וחוסר ניסיון בעבודה חקלאית.
קשיי הסתגלות לתנאים שלא הורגלו בהם: אקלים שונה, מחלת הקדחת.
השלטונות העות'מאניים הגבילו רכישת קרקעות.
סכסוכים פנימיים בין המתיישבים, העימות האידאולוגי בין הפועלים ובין האיכרים.
בעיות ביטחון — גנבות והתנכלויות של הבדואים.
קשיים שנבעו משיטת האפוטרופסות.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 128, 132–135, 139–140, 143–145, 158; כנרת 1, עמ' 146–158, 160–162; לילך 1, עמ' 188, 192–201, 206–208, 214; מט"ח 1, עמ' 101–114, 117, 120–121, 123–124; רכס 1, עמ' 153–158, 164, 175–179; שזר 1, עמ' 138–152, 157–159.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
6. הלאומיות – גורמים מעכבים וגורמים מסייעים
א. בחר בתנועה לאומית שפעלה באחת מן הארצות האלה: יוון, פולין, איטליה, גרמניה.
הסבר שני גורמים שסייעו לתנועה זו במאבק לעצמאות, וגורם אחד שעיכב אותה במאבק זה.
(16 נקודות)
ב. הסבר גורם אחד שסייע להתיישבות היהודית בארץ־ישראל בשנים 1914–1881, וגורם אחד שעיכב אותה.
(8 נקודות)
ג. הצג דרך אחת שבה פעל הרצל כדי לקדם את פתרון "הבעיה היהודית".
הצג גורם אחד שעיכב אותו בפעילות זו. (9 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
6. הלאומיות – גורמים מעכבים וגורמים מסייעים
א. גורמים שסייעו לתנועה הלאומית במאבקה לעצמאות וגורמים שעיכבו אותה במאבק זה:
יוון:
גורמים שסייעו:
תמיכת יוונים שהיגרו מיוון וחיו בארצות אירופה.
המתנדבים שהגיעו מכל רחבי אירופה לסייע במאבק היוונים בטורקים.
דעת קהל אוהדת שהפעילה לחץ על המעצמות לשלוח כוחות עזר למורדים.
עזרת המעצמות רוסיה, בריטניה וצרפת: שלחו צי להילחם בטורקים.
גורמים שעיכבו: התנגדות ראשי הכנסייה האורתודוקסית ביוון; עוצמתה של האימפריה העות'מאנית; סיוע של מצרים (מוחמד עלי) לטורקים.
פולין:
גורמים שסייעו:
המשכילים הפולנים הגולים ברחבי אירופה (בעיקר בפריז) טיפחו את הרומנטיקה, היו מקור להשראה והקימו תאים מהפכניים.
הכנסייה הקתולית.
תודעה לאומית חזקה.
גורמים שעיכבו: פיצול פולין בין שלוש אימפריות הקשה על תיאום דרכי פעולה במאבק, משום שבני הלאום חיו באזורים שנכבשו על ידי מדינות שונות; חוסר שיתוף פעולה של המעצמות: הן לא נחלצו לסייע למורדים הפולנים במרד נגד הצאאר הרוסי; המורדים הפולנים היו חסרי הכשרה צבאית ונלחמו נגד צבא רוסיה שהיה גדול, מאומן וחזק; מאבק המעמדות בפולין פיצל את החברה: מנע גיוס מלא של האוכלוסייה; איכרים שהסתייגו מן המרד הסגירו את המורדים לרוסים.
איטליה:
גורמים שסייעו:
קאבור נעזר בנפוליאון השלישי כדי לדחוק את האוסטרים מצפון איטליה.
הכריזמה של גריבלדי.
הגותו של מאציני.
כוחה של פיימונטה.
גורמים שעיכבו: המעצמות צרפת ואוסטריה שלטו על אזורים בצפון איטליה ובדרומה, וסירבו להעניק להם עצמאות; הכנסייה הקתולית שלטה על חלק מאדמות איטליה והתנגדה לאיחוד; חילוקי דעות בין המהפכנים בשאלת אופייה ודמותה של איטליה לכשתקום; פיצול בין הצפון לדרום – הבדל תרבותי, לשוני וכלכלי – הקשה על שיתוף פעולה ועל בניית זהות משותפת.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
גרמניה:
גורמים שסייעו:
תודעה לאומית מפותחת (בצפון ובמערב).
המנהיגות של ביסמרק – מנהיג פוליטי מנוסה, מוכשר ותכליתי.
הצבא הפרוסי שהיה גדול, מאומן ומצויד בנשק חדיש.
גורמים שעיכבו: הפיצול הפוליטי של הקיסרות הגרמנית לנסיכויות שלשליטיהן היו אינטרסים שונים, וההתנגדות של השליטים המקומיים לאובדן הסמכויות שלהם; אוכלוסייה שלה רקע תרבותי ודתי שונה (בצפון – רוב פרוטסטנטי, בדרום – רוב קתולי); התנגדות של אוסטריה, שרצתה לשמור על עליונותה באזור; התנגדות של צרפת.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 34–41; כנרת 1, עמ' 53–67; לילך 1, עמ' 44–45, 50, 61–72; מט"ח 1, עמ' 15–16, 26–30, 34, 38; רכס 1, עמ' 26–27, 31–38; שזר 1, עמ' 28, 32–38, 54.
ב. גורמים שסייעו להתיישבות היהודית בארץ־ישראל בשנים 1914–1881:
תמיכת הברון רוטשילד; פעילות המשרד הארץ־ישראלי; הקמת ארגון "השומר" שסיפק מענה לבעיות הביטחון, הדריך את הפועלים והכשיר את חבריהם להתיישבות קולקטיבית; תמיכת מפלגות הפועלים.
גורמים שעיכבו אותה:
מיעוט משאבים כספיים לרכישת קרקעות ולהכשרתן להתיישבות (הון עצמי ותמיכה דלים).
היעדר תשתיות בתחומי התחבורה, התקשורת, שירותי הבריאות והכלכלה המודרנית. היעדר מקורות מים מסודרים.
חוסר ידע בסיסי בחקלאות וחוסר ניסיון בעבודה חקלאית.
קשיי הסתגלות לתנאים שלא הורגלו בהם: אקלים שונה, מחלת הקדחת.
השלטונות העות'מאניים הגבילו רכישת קרקעות.
סכסוכים פנימיים בין המתיישבים, העימות האידאולוגי בין הפועלים ובין האיכרים.
בעיות ביטחון – גנבות והתנכלויות של הבדואים.
קשיים שנבעו משיטת האפוטרופסות.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 128, 132–135, 139–140, 158; כנרת 1, עמ' 146–158, 160–162; לילך 1, עמ' 188–201, 206–208, 214; מט"ח 1, עמ' 101–114, 117, 120–121, 123–124; רכס 1, עמ' 153–158, 164, 175–179; שזר 1, עמ' 138–152, 157–159.
ג. דרכים שבהן פעל הרצל לקדם את פתרון "הבעיה היהודית":
מגעים עם אישים בעולם היהודי לגיוס כספים ותמיכה ברעיון הציוני.
מגעים דיפלומטיים עם שליטים שונים (גרמניה, האימפריה העות'מאנית, רוסיה, בריטניה) בניסיון לזכות בתמיכתם בהענקת צ'רטר ליהודים על ארץ־ישראל ולזכות בהכרה מדינית.
ייסוד הקונגרסים הציוניים וכינוסם: יצירת נציגות פוליטית יהודית (ציונית, במה להפצת הרעיון הציוני ולקביעת מדיניות, יצירת מסגרת לפעילות ציונית).
תוכנית באזל: קביעת תוכנית יעד לתנועה הציונית.
הקמת מוסדות לתנועה הציונית: מסגרת לפעילות התנועה הציונית (ההסתדרות העולמית ומוסדותיה הנבחרים).
פרסום רעיונותיו והפצתם (ספרים, עיתון): כדי לגייס אנשים לרעיון הציוני.
הגורמים שעיכבו אותו בפעילות זו:
פעל תחילה לבדו ללא סיוע ותנועה שתתמוך בו.
היעדר מימון לביצוע הרעיון וליישומו לאורך זמן.
היעדר עוצמה וגיבוי מדיניים ו/או צבאיים.
נאלץ להתמודד עם ביקורת מבית ומבחוץ.
היהודים היו מפוזרים בארצות רבות בעולם, באו מתרבויות שונות, ולכן היה קשה לגייס תמיכה, לגשר ביניהם ולארגן את הפעילות.
התנועה הציונית הייתה תלויה לחלוטין בהסכמה ובנכונות של מדינות לסייע להגשמת הרעיון הלאומי הציוני.
כישלון של המגעים הדיפלומטיים שיזם הרצל.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 62, 79–109; כנרת 1, עמ' 91–92, 98–107; לילך 1, עמ' 144–146, 151–161; מט"ח 1, עמ' 70–72, 75–76, 81–90; רכס 1, עמ' 111–113, 119–141; שזר 1, עמ' 86–87, 94–99, 106–107.
מקור - התפתחות היישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים 1914-1882 (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשע"ט
10. מקור - התפתחות היישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים 1914-1882
א. לפניך קטע ממאמר של ההיסטוריון דן גלעדי, העוסק בפעילות של הברון רוטשילד בארץ־ישראל.
מה היה חלקו של הברון רוטשילד בהתפתחות ההתיישבות היהודית? [...] הברון השקיע יותר מפי עשרים מכל הסכומים שגויסו על ידי התנועה העולמית של "חיבת ציון", רכש את רוב האדמות שנקנו על ידי יהודים בארץ־ישראל, וסייע לרוב רובן של המושבות שהוקמו על ידו וביוזמתו או שנתמכו על ידו. יתר על כן, לולא התערבותו המיידית אין ספק שהניסיון לחדש את היישוב החקלאי בארץ־ישראל בראשית שנות השמונים היה נידון לכישלון. [...] הנחת היסודות להתחדשותו של היישוב היהודי הכפרי בארץ־ישראל, שהחלה בזכותם של חלוצי עלייה הראשונה והתנועה הלאומית שהפיחה בהם רוח - לא הייתה הופכת לממש ולמציאות היסטורית בת קיימה לולא פעילותו הנמרצת של הברון.
[...]
פעילותו של הברון רוטשילד לא התמצתה רק בהצלתן של המושבות הראשונות ובעזרה לביסוסן של מושבות אחרות (כמו פתח תקוה, יסוד המעלה ועוד).
[...]
בגל העלייה השני 1890/91, נוסדו המושבות רחובות וחדרה, ביוזמת המתיישבים עצמם ובמימון עצמי, ולכן נקראו "המושבות העצמאיות", להבדילן מהמושבות שכבר נמצאו תחת חסותה של פקידות הברון. אולם האם הגיעו מושבות אלו לביסוס ללא עזרת הברון? חדרה נושעה [ניצלה] ממגפת הקדחת, שהפילה חללים רבים מקרב תושביה, שגילו גבורה עילאית בדבקותם במקום, בזכות ניקוז הביצות ונטיעת יערות האקליפטוס, מפעל שמומן כולו על ידי הברון. גורלה של רחובות שָׁפר [היה טוב] בהרבה. זו הייתה המושבה היחידה בארץ־ישראל שזכתה, מרגע ייסודה על ידי אנשי "מנוחה ונחלה" (בהנהגת לוין אפשטיין), למנהל מסודר ותקין ולא ידעה משברים רציניים. אבל ביסוסה הכלכלי נבע, לא פחות מאשר במושבות האחרות, מן העובדה שהיקב של הברון בראשון לציון שילם מחיר גבוה לאיכרי המושבה עבור יבול כרמיהם (הגפן הייתה הגידול החקלאי היחיד במושבה!) שהעניק לאיכרי רחובות הכנסה נאה.
(מעובד על פי ד' גלעדי, "הבארון, הפקידות והמושבות הראשונות בארץ־ישראל - הערכה מחדש", קתדרה, 2, תשל"ו, עמ' 63,61)
הסבר על פי הקטע את עמדתו של מחבר המאמר בנוגע לסיוע של הברון רוטשילד למפעל ההתיישבות בארץ־ישראל. בסס את תשובתך על שתי עובדות היסטוריות מן הקטע. על פי מה שלמדת, הצג עובדה היסטורית אחת המנוגדת לעמדתו של מחבר המאמר. (9 נקודות)
ב. הצג שתיים מן הפעולות של אליעזר בן יהודה לביסוס השפה העברית, והסבר כיצד סייעו פעולות אלה לטיפוח הלאומיות היהודית. (6 נקודות)
פתרון מהמסמך
10 מקור - התפתחות היישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים 1914-1882
א. עמדת מחבר המאמר בנוגע לסיוע של הברון רוטשילד למפעל ההתיישבות בארץ־ישראל על פי הקטע: הברון רוטשילד תרם תרומה מכרעת להתפתחות של היישוב היהודי בארץ־ישראל. תמיכתו במושבות מנעה את קריסתן והייתה חיונית להתחדשות היישוב היהודי בארץ־ישראל בראשית שנות השמונים של המאה ה־19.
עובדות היסטוריות מן הקטע, לביסוס העמדה:
הברון השקיע הון רב בסיוע למושבות. ההשקעות הכספיות שלו (5.5 מליון ליש"ט) היו גבוהות יותר (פי 20) מכל הסכומים שגיוסו על ידי התנועה העולמית של "חיבת ציון".
הברון רכש שטחי אדמה רבים והעביר אותם לבעלות של יהודים.
התמיכה הכספית של הברון למושבות הצילה אותן מהתמוטטות.
הברון עזר לביסוסן של מושבות אחרות כמו פתח תקוה וייסוד המעלה.
גם מושבות כמו רחובות וחדרה, שקמו ללא תמיכה ישירה של הברון, נעזרו בו בצורות שונות: חדרה ניצלה ממגפת הקדחת בזכות ניקוז הביצות שמומן על ידי הברון; ביסוסה הכלכלי של חדרה נבע מן העובדה שהיקב של הברון שילם מחיר גבוה לאיכרים עבור יבול כרמיהם.
עובדות היסטוריות המנוגדות לעמדתו של מחבר המאמר:
תמיכת הברון במושבות יצרה מתחים, תחושות של עוינות ופערים כלכליים עצומים בין הפקידים ובין המתיישבים.
חלק מן האיכרים מרדו ונאסרו בבתי כלא טורקיים או גורשו מן המושבות.
שיטת האפוטרופסות הצמיחה מנגנון מנופח ולא יעיל של פקידים זרים שניהלו אורח חיים של מותרות, ובזבזו כספים. השיטה הובילה לשחיתות ויצרה אבטלה סמויה.
שיטת הפקידות כרסמה בחזון הלאומי של "היהודי החדש": האיכרים שהיו עצמאיים נהיו תלויים לחלוטין בהחלטות של פקידי הברון, ונהפכו לנתמכים חסרי יוזמה ומוטיבציה.
אדמות מושבות הברון הפכו מנחלה של המתיישבים לנחלה בבעלות הברון, לרכוש של נדבן.
הברון לא הצליח לקדם את היישוב לעצמאות כלכלית. חלק ניכר מן ההשקעות הכלכליות שלו במפעלים לא נשא פירות. מפעל המשי ומפעל הבשמים התמוטטו וגם תעשיית היין לא הניבה רווחים.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 157-163; כנרת 1, עמ' 151-152; לילך 1, עמ' 203-205; מט"ח 1, עמ' 106-107; רכס 1, עמ' 156-161; שזר 1, עמ' 141-143
ב. הפעולות של אליעזר בן יהודה לביסוס השפה העברית: פרסם מאמרים בעברית בעיתונות שהודפסה בארץ; השתתף בהקמת ועד לשון העברית; ייסד עיתון בעברית ("הצבי"); חידש מילים עבריות רבות; פרסם את המילון העברי הראשון.
כיצד סייעו פעולות אלה לטיפוח הלאומיות היהודית: היהודים דיברו בשפות שונות. לפעולות של אליעזר בן יהודה הייתה תרומה חשובה להחייאת העברית, ולגיבוש העם היהודי סביב שפה אחת. העברית נהפכה לשפה הלאומית של היישוב היהודי המתפתח בארץ־ישראל ושל התנועה הציונית.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 150; כנרת 1, עמ' 163-164; לילך 1, עמ' 213; מט"ח 1, עמ' 125; רכס 1, עמ' 183-185; שזר 1, עמ' 159-160
היסטוריה, לימודי חובה, חורף תש"ף, מס' 022281
-10-
11. מקור - השפעת הלאומיות, הצהרת בלפור
א. הצג שני שינויים שיצרה הלאומיות המודרנית בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 במפה המדינית של אירופה, והסבר שינוי אחד שהיא יצרה בחברה באירופה בתקופה הזאת. (7 נקודות)
ב. לפניך הנוסח של הצהרת בלפור ושלוש מן התגובות שהיא עוררה.
הצהרת בלפור
ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ־ישראל ותעשה את מיטב מאמציה להקל הגשמת מטרה זו, תוך הבנה ברורה שלא ייעשה דבר, העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של עדות לא־יהודיות, הקיימות בארץ־ישראל, או בזכויות ובמעמד המדיני, שמהם נהנים יהודים בכל ארץ אחרת.
(ש' קולת [עורכת], הרעיון הציוני והקמת מדינת ישראל, כרך א', תל, תשמ"ה, עמ' 171)
התגובות
דוד בן גוריון (ניו יורק, נובמבר, 1917): "הפלא הגדול קם ויהי".
(ש' קולת [עורכת], הרעיון הציוני והקמת מדינת ישראל, כרך א', תל, תשמ"ה, עמ' 173)
הוועד הפועל הערבי (מברק ללורד בלפור, 1925): "מדיניות הכרזת בלפור היא מוות לאומה הערבית".
(דאר היום, 27 בפברואר, 1925)
ה' ברקוביץ, מ' סניור, מ' יסטרוב (הצהרה שניתנה לנשיא ארצות הברית וילסון, 1919)*: "לדעתנו חשד לנאמנות כפולה משתמע בהכרח [...] מהקמת מדינה ריבונית ליהודים בארץ־ישראל".
(M. Jastrow, Zionism and the Future of Palestine, The Macmillan Company, 1919, p. 154)
* מחברי הצהרה זו הם אישים יהודים אמריקנים אנטי ציונים.
בחר בשתיים מן התגובות, והסבר לאילו מן הדברים הנאמרים בהצהרת בלפור מתייחסת כל אחת מן התגובות שבחרת. (8 נקודות)
11 מקור - השפעת הלאומיות, הצהרת בלפור
א. שינויים שיצרה הלאומיות המודרנית בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 במפה המדינית של אירופה: הקמת יוון; איחוד איטליה; איחוד גרמניה; הקמת מדינות חדשות בשטחים שהיו בשליטת האימפריה העותמאנית; התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית והקמת מדינות חדשות במקומה.
שינויים שהיא יצרה בחברה באירופה בתקופה הזאת:
מסגרות זהות חדשות שבעיניהן נאמנות לאומית עמדה מעל זהות מעמדית, דתית או אזורית.
מסגרות חברתיות חדשות כמו אגודות לאומיות או תנועות נוער.
במדינות הלאום החדשות נוצרו מסגרות שסייעו לגיבוש הזהות והנאמנות הלאומית, כמו מערכות חינוך ציבוריות.
פילוג בין אנשים בני לאומים שונים; דחיית לאומים אחרים בתוך המדינה ומחוצה לה.
טיפוח תרבותיות לאומיות.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 9, 36, 39-41, 201; כנרת 1, עמ' 12-17, 44; לילך 1, עמ' 44, 51, 64; מט"ח 1, עמ' 35-38; רכס 1, עמ' 34, 37-38, 42; שזר 1, עמ' 8-9, 22-23, 27, 30, 36
ב. לאילו מן הדברים הנאמרים בהצהרת בלפור מתייחסות התגובות: תגובת דוד בן גוריון רואה בהצהרה נס.
בהצהרה נאמר: "ממשלת הוד מלכותו רואה [...] העם היהודי". לראשונה מעצמה מרכזית בעולם, בריטניה, מכירה ביהודים כלאום ומכריזה על כך באופן רשמי.
בהצהרה נאמר: "רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל". לראשונה מעצמה מרכזית בעולם מכירה בזכותו של העם היהודי לייסד "בית לאומי" בארץ־ישראל.
בהצהרה נאמר: "תעשה את מיטב מאמציה להקל הגשמת מטרה זו". בריטניה מתחייבת לסייע להקמת בית לאומי ליהודים.
תגובת הוועד הפועל הערבי
התנגדות נחרצת להצהרה הפוגרת באומה הערבית.
התמיכה של בריטניה בייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ־ישראל היא עיוות היסטורי הפוגע בזכויות הלאומיות של הרוב הערבי בארץ־ישראל.
חוסר סימטריה במונחים: "עם יהודי" לעומת "העדות הלא יהודיות הקיימות בארץ־ישראל". היהודים הם עם והערבים מוזכרים רק כחלק מן "העדות הלא יהודיות".
הצהרה על תמיכה פעילה ב"ייסוד בית לאומי לעם היהודי" ועל "תעשה את מיטב מאמציה למען מטרה זו" לעומת, אי־פגיעה בזכויות אזרחיות ודתיות של שאר האוכלוסייה בארץ־ישראל ובכללה הרוב הערבי.
תגובת ה' ברקוביץ, מ' סניור, מ' יסטרוב
התנגדות להצהרה.
בהצהרה נאמר: "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל". חשש שההכרה בזכותו של העם היהודי לייסד בית לאומי בארץ־ישראל תפגע במעמדם במדינותיהם ועלולה לעורר דרישה לסילוקם מהן.
חשש שההכרה והתמיכה של בריטניה ב"ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל" תעורר נגד היהודים, במדינות שהם חיים בהן, האשמות בדבר נאמנות כפולה.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 189-190, 194-196; כנרת 1, עמ' 194, 201; לילך 1, עמ' 226, 229, 231; מט"ח 1, עמ' 136-138; רכס 1, עמ' 204, 208, 211; שזר 1, עמ' 136-138, 177, 179-180 -
התנועות הלאומיות והתנועה הציונית - גורמים לצמיחה ומנהיגות (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשע"ט
12. התנועות הלאומיות והתנועה הציונית - גורמים לצמיחה ומנהיגות
א. הסבר גורם אחד המשותף לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה ולצמיחת התנועה הלאומית היהודית, וגורם אחד ייחודי לצמיחת התנועה הלאומית היהודית. (7 נקודות)
ב. הצג את המאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות באירופה במאה ה־19, והסבר כיצד שניים מן המאפיינים האלה באו לידי ביטוי בדמותו ובדרכי פעילותו של הרצל, מנהיג התנועה הציונית. (8 נקודות)
פתרון מהמסמך
.12 התנועות הלאומיות והתנועה הציונית – גורמים לצמיחה ומנהיגות
א. גורמים משותפים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה ולצמיחת התנועה הלאומית היהודית:
השפעת הרעיונות של תנועת ההשכלה.
השפעת הרעיונות של התנועה הרומנטית.
התפתחויות טכנולוגיות: התחבורה, הדפוס ואמצעי התקשורת שאפשרו להפיץ במהירות רעיונות ולגייס את ההמונים לתנועה הלאומית.
תהליכים חברתיים בעקבות המהפכה התעשייתית שהביאו לתמורות כגון תהליכי חילון ואובדן זהות לאומית מלכדת. הלאומיות סיפקה מענה חלופי לצורך בשייכות ובסולידריות והעניקה זהות משותפת וביטחון.
השפעת תנועות לאומיות אחרות.
שקיעת האימפריה העותמאנית (גורם משותף לתנועה הלאומית היוונית ולתנועה הציונית).
גורמים ייחודיים לצמיחת התנועה הלאומית היהודית:
האכזבה מן האמנציפציה.
התתחזקות האנטישמיות בארצות שונות.
פוגרומים ונקיטת צעדים נגד היהודים בעידוד המשטר במזרח אירופה, שבעקבותיהם חיפשו היהודים פתרון למצוקת הקיום.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 22-26, 50-55, 199; כנרת 1, עמ' 20-24, 32-38, 77-82, 208, 211; לילך 1, עמ' 22-27, 92, 101-115, 127, 234-236; מט"ח 1, עמ' 16-19, 24-25, 53-59, 142; רכס 1, עמ' 13-15, 24-25, 79-93, 213; שזר 1, עמ' 10-15, 27, 70-79, 182-183
ב. המאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות באירופה במאה ה־19:
משכילים בני המעמד הבינוני.
אנשים שמנהיגותם מבוססת על כישורים ולא על ייחוס או על מסורת.
מנהיגים כריזמטים שהאמינו בכוחם לשנות את המציאות ושגיבשו תוכניות פעולה כדי לעשות זאת.
מנהיגים בעלי יכולת להשתמש בכלים מודרניים לגיוס ההמונים.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 17; כנרת 1, עמ' 41-42; לילך 1, עמ' 30; מט"ח 1, עמ' 32; רכס 1, עמ' 17-18; שזר 1, עמ' 29-30
כיצד מאפיינים אלה באו לידי ביטוי בדמותו ובדרכי פעילותו של הרצל:
בעל השכלה משפטית, סופר ומחזאי.
בן למשפחה בורגנית שאין לה ייחוס מיוחד מן העבר.
דמות כריזמטית שמשכה המונים, האמין בכוחו לשנות את מצב היהודים והציג תוכניות מפורטות להוצאת המהלך לפועל (מדינת היהודים, הקונגרס הציוני).
הפצים הרעיון הציוני באמצעות כלים מודרניים: ספרים, עיתון, קונגרסים ודיפלומטיה.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 61-62; כנרת 1, עמ' 89-93; לילך 1, עמ' 143-149, 61-72; מט"ח 1, עמ' 69-75; רכס 1, עמ' 110-116; שזר 1, עמ' 85-88
-12-
מטרות התנועות הלאומיות, גורמים מסייעים וגורמים מעכבים (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשע"ט
13. מטרות התנועות הלאומיות, גורמים מסייעים וגורמים מעכבים
א. בחר בתנועה לאומית שפעלה באחת מן הארצות האלה: יוון, פולין, איטליה, גרמניה. הסבר את מטרת המאבק של התנועה שבחרת, והסבר כיצד עיכבה אחת מן המעצמות מאבק זה או כיצד סייעה אחת מן המעצמות למאבק זה. (8 נקודות)
ב. הצג את מטרת המאבק של התנועה הציונית בשנים 1914-1882, והסבר כיצד עיכבה אחת מן המעצמות מאבק זה או כיצד סייעה אחת מן המעצמות למאבק זה בתקופה שעד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. (7 נקודות)
פתרון מהמסמך
.13 מטרות התנועות הלאומיות, גורמים מסייעים וגורמים מעכבים
א. מטרת המאבק של התנועה שבחר
שחרור מכובש ו/או הקמת מדינה עצמאית ללאום.
גיבוש הזהות הלאומית המשותפת לקבוצת הלאום וביסוס זהות זו בקרב בני הלאום.
כיצד עיכבה אחת מן המעצמות את המאבק של התנועה הלאומית שפעלה בארץ שבחר או כיצד סייעה למאבק זה:
יוון:
האימפריה העותמאנית עיכבה - היא שלטה ביוון והתנגדה להקמת יוון עצמאית; היא גייסה לעזרתה את הצי המצרי.
המעצמות רוסיה, בריטניה וצרפת סייעו - שלחו צי משותף שהשמיד בקרב ימי את הצי של טורקיה ושל מצרים (שנחלצה לעזרתה).
פולין:
המעצמות רוסיה, פרוסיה ואוסטרו-הונגריה עיכבו - הן שלטו על שטחי פולין והתנגתו להקמת פולין עצמאית.
רוסיה עיכבה - נלחמה במורדים הפולנים בצבא גדול, חזק ומאומן והביסה אותם.
איטליה:
המעצמות צרפת ואוסטריה עיכבו - הן שלטו באזורים בצפון איטליה ובדרומה וסירבו להעניק לה עצמאות.
צרפת (של נפוליאון השלישי) סייעה - קאבור נעזר בה כדי לדחוק את האוסטרים מצפון איטליה.
גרמניה:
אוסטריה עיכבה - היא התנגדה לאיחוד גרמניה משום שרצתה לשמור על עליונותה באזור.
אוסטריה סייעה - הצטרפה לגרמניה במלחמה נגד דנמרק.
צרפת עיכבה - התנגדה לאיחוד גרמניה משום שחששה שמדינה גרמנית חזקה תפגע במעמדה כמדינה מרכזית באירופה.
דנמרק עיכבה - משום ששלטה באזורי שלזוויג והולשטיין והתנגדה להעברת שטחים אלה לביסמרק.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 35, 39; כנרת 1, עמ' 53-67; לילך 1, עמ' 44-50, 61-72; מט"ח 1, עמ' 26-38, 15-16; רכס 1, עמ' 26-27, 31-38; שזר 1, עמ' 4, 32-38
ב. מטרת המאבק של התנועה הציונית בשנים 1914-1882
לקדם התיישבות אוטונומית ללאום היהודי בארץ־ישראל שתוביל בעתיד הרחוק למדינה.
גיבוש הזהות המשותפת של בני הלאום היהודי וביסוס זהות זו.
כיצד עיכבה אחת מן המעצמות מאבק זה:
שליטת האימפריה העותמאנית על ארץ־ישראל ועוצמתה.
ראשי השלטון העותמאני התנגדו נחרצות להתיישבות יהודית מאורגנת בארץ־ישראל ודחו את מאמציו של הרצל למשא ומתן.
השלטון העותמאני הגביל את מספר העולים לארץ־ישראל ואת זמן שהייתם בה ("הפתקה האדומה"), הגביל קניית קרקעות ובניית בתים.
כיצד סייעה אחת מן המעצמות למאבק זה בתקופה שעד פרוץ מלחמת העולם הראשונה:
בריטניה הציעה פתרונות להתיישבות יהודית באל־עריש, ובאוגנדה.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 82-89; כנרת 1, עמ' 100-104, 143, 146; לילך 1, עמ' 122-124, 152; מט"ח 1, עמ' 57-58, 75-76, 95-96, 102, 136-140; רכס 1, עמ' 90-92, 119-123, 149; שזר 1, עמ' 75-79, 95-96, 136-140
-13-
הלאומיות באירופה ובארץ־ישראל (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"א
11. הלאומיות באירופה ובארץ־ישראל
א. התמורות שחלו באירופה במאה ה־19 בתחומי התחבורה, התקשורת, החינוך והתרבות סייעו להפצת הלאומיות.
הצג את התמורות שחלו בשניים מן התחומים האלה, והסבר כיצד הן סייעו להפצת הלאומיות. (7 נקודות)
ב. הצג את התמורות שחלו ביישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים 1914-1882, בשניים מן התחומים האלה: ביטחון, התיישבות, חינוך.
הסבר כיצד סייעו שתיים מן התמורות שהצגת לקידום הלאומיות היהודית. (8 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
11. הלאומיות באירופה ובארץ־ישראל
א. התמורות שחלו באירופה במאה ה־19, וכיצד הן סייעו להפצת הלאומיות:
בתחום התחבורה – התפתחות מסילות הברזל שנסללו על פני כל אירופה.
הסיוע – "קיצרה" מרחקים והקלה על יצירת קרבה חברתית בין בני לאום מחבלי ארץ שונים; אפשרה להפיץ במהירות רעיונות ולגייס את ההמונים לתנועה הלאומית.
בתחום התקשורת – התפתחות אמצעי תקשורת ההמוניים (טלגרף, עיתונות, טלפון, רדיו, קולנוע).
הסיוע – אפשרה להפיץ במהירות רעיונות ולגייס את ההמונים לתנועה הלאומית.
בתחום החינוך – התפשטות ידיעת קרוא וכתוב, הקמת מערכות חינוך להמונים.
הסיוע – אפשרה העברת מידע לציבור הרחב שנחשף לרעיונות הלאומיות; יצירת אחדות לאומית; הפצת התרבות והשפה; שיתוף ההמונים בתנועות הלאומיות; הקמת מפלגות, חוגים רעיוניים ותנועות נוער, שקידמו את התנועות הלאומיות בקרב ציבור מגוון.
בתחום התרבות – טיפוח והפצה של רעיונות התנועה הרומנטית (גיבורים מיתולוגיים, העבר המפואר של האומה, איסוף סיפורי עם, טיפוח מסורות עממיות), רעיונות אלה השפיעו על הספרות, על האמנות, על הפילוסופיה ועל התפתחות השפה.
הסיוע – תרמו לעידוד הזהות הלאומית של בני האומה וסייעו להלהיב את ההמונים ולסחוף אותם למאבק על עתיד טוב יותר עבור בני הלאום.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 23–26; כנרת 1, עמ' 23, 32–38; לילך 1, עמ' 15–23, 26–27; מט"ח 1, עמ' 16–20; רכס 1, עמ' 25; שזר 1, עמ' 13–15, 22.
ב. התמורות שחלו ביישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים 1914-1882, וכיצד הן סייעו לקידום הלאומיות היהודית
בתחום הביטחון
הקמת ארגון בר־גיורא; הקמת ארגון השומר.
כיצד סייעו
הנחלת הרעיון שההגנה היהודית היא משימה לאומית.
בתחום ההתיישבות
התרחבות ההתיישבות לאזורים חדשים (גליל, שומרון, שפלת יהודה); הקמה ופיתוח של התיישבות חקלאית – צורות התיישבות חדשות (מושבה, קבוצה); התיישבות עירונית חדשה – תל אביב.
כיצד סייעו
הנחת התשתית להתפשטות ההתיישבות היהודית ברחבי ארץ־ישראל.
התפתחות ההתיישבות העירונית (בייחוד הקמת תל אביב) הובילה לצמיחה כלכלית וסייעה להתבססות של היישוב היהודי בארץ־ישראל.
בתחום החינוך
חינוך ציוני עברי – הקמת בתי ספר עבריים, הגמנסיה, הטכניון, החייאת השפה העברית, הקמת הסתדרות המורים.
כיצד סייעו
הנחת היסודות לחינוך עברי לאומי בארץ־ישראל.
השפה הלאומית נהייתה השפה המדוברת של היישוב היהודי המתפתח בארץ־ישראל ושל התנועה הציונית.
גיבוש העם היהודי סביב שפה אחת.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 131, 136–143, 153-143; כנרת1, עמ' 148–150, 155–158, 161-158, 168; לילך 1, עמ' 194–200, 215-206; מט"ח 1, עמ' 105–114, 122–128; רכס 1, עמ' 153, 169–174, 177–179, 183-179, 186; שזר 1, עמ' 138–140, 154-146, 164-157.
פעילות התנועות הלאומיות, גורמים מסייעים וגורמים מעכבים (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
5. פעילות התנועות הלאומיות, גורמים מסייעים וגורמים מעכבים
א.
הצג שתי דרכים שבהן פעלו התנועות הלאומיות במאה ה־19 כדי להשיג עצמאות.
הסבר גורם אחד שסייע להן להשיג עצמאות או גורם אחד שעיכב את השגתה.
(16 נקודות)
ב.
הצג שתי צורות התיישבות חדשות שהקימו העולים בארץ־ישראל בשנים 1914-1882.
הסבר גורם אחד שסייע להתיישבות היהודית בארץ־ישראל בתקופה זו וגורם אחד שעיכב אותה.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
5. פעילות התנועות הלאומיות, גורמים מסייעים וגורמים מעכבים
א. דרכים שבהן פעלו התנועות הלאומיות במאה ה־19 כדי להשיג עצמאות:
מאבק עממי ומאבק צבאי נגד שליטים מקומיים או זרים; ניהול מאבק נגד כוחות מעכבים בארצם; איחוד יחידות פוליטיות נפרדות לכלל יחידה לאומית־פוליטית אחת; כריתת בריתות עם כוחות חיצוניים שיסייעו למאבק הלאומי.
גורמים שסייעו להן להשיג עצמאות:
מאפיינים משותפים רבים לבני הלאום, כמו דת, לשון ותרבות.
תודעה לאומית מפותחת בקרב בני אותו הלאום.
מעמד ביניים משכיל ומבוסס.
חברה מתועשת עם תשתית רחבה של חינוך ותקשורת.
תמיכה של מדינה ו / או שליט מקומי.
גורמים שעיכבו את השגת העצמאות:
מצב מדיני: שלטון זר חזק, התנגדות או היעדר תמיכה של השלטון המקומי.
פיגור במודרניזציה ובתעשייה באזורים שבהן פעלה התנועה.
התנגדות לתנועה הלאומית מצד כוחות שמרניים שביקשו לשמור על הסדר הקיים: שליטים, הכנסייה הקתולית.
פיצול חברתי, מדיני ותרבותי: פיצול רב אילץ את התנועה להשקיע מאמצים רבים בגיבוש תרבות לאומית אחידה ובפיתוח תודעה לאומית בקרב קבוצות שונות בעם.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 35, 39; כנרת 1, עמ' 48; לילך 1, עמ' 35–36; מט"ח 1, עמ' 25–38; רכס 1, עמ' 22, 25–42; שזר 1, עמ' 30–36.
ב. צורות התיישבות חדשות שהקימו העולים בארץ־ישראל בשנים 1914-1882:
מושבה – את הקרקע קנתה קבוצת עולים במשותף; בעלות פרטית על הקרקע (בית מגורים משפחתי ומשק חקלאי); משק המבוסס בעיקר על ענף חקלאי אחד (מטעים או פלחה); העסקת פועלים שכירים.
קבוצה – מסגרת להתיישבות חקלאית ועבודה עצמית; ניסיון להגשים חיי שוויון ושיתוף בתחומים רבים; את האדמות רכשה קק"ל.
עיר עברית – עיר מודרנית; מבוססת על מסחר ותעשייה; מוקד לתרבות העברית.
גורמים שסייעו להתיישבות היהודית בארץ־ישראל בתקופה זו:
תמיכת הברון רוטשילד; פעילות המשרד הארץ־ישראלי; הקמת ארגון "השומר" שסיפק מענה לבעיות הביטחון, הדריכו את הפועלים והכשירו את חבריהם להתיישבות קולקטיבית; תמיכת מפלגות הפועלים.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
גורמים שעיכבו אותה:
מיעוט משאבים כספיים לרכישת קרקעות ולהכשרתן להתיישבות (הון עצמי ותמיכה דלים).
היעדר תשתיות בתחומי התחבורה, התקשורת, שירותי הבריאות והכלכלה המודרנית. היעדר מקורות מים מסודרים.
חוסר ידע בסיסי בחקלאות וחוסר ניסיון בעבודה חקלאית.
קשיי הסתגלות לתנאים שלא הורגלו בהם: אקלים שונה, מחלת הקדחת.
השלטונות העות'מאניים הגבילו רכישת קרקעות.
סכסוכים פנימיים בין המתיישבים, העימות האידאולוגי בין הפועלים ובין האיכרים.
בעיות ביטחון — גנבות והתנכלויות של הבדואים.
קשיים שנבעו משיטת האפוטרופסות.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 128, 132–135, 139–140, 143–145, 158; כנרת 1, עמ' 146–158, 160–162; לילך 1, עמ' 188, 192–201, 206–208, 214; מט"ח 1, עמ' 101–114, 117, 120–121, 123–124; רכס 1, עמ' 153–158, 164, 175–179; שזר 1, עמ' 138–152, 157–159.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
6. הלאומיות – גורמים מעכבים וגורמים מסייעים
א. בחר בתנועה לאומית שפעלה באחת מן הארצות האלה: יוון, פולין, איטליה, גרמניה.
הסבר שני גורמים שסייעו לתנועה זו במאבק לעצמאות, וגורם אחד שעיכב אותה במאבק זה.
(16 נקודות)
ב. הסבר גורם אחד שסייע להתיישבות היהודית בארץ־ישראל בשנים 1914–1881, וגורם אחד שעיכב אותה.
(8 נקודות)
ג. הצג דרך אחת שבה פעל הרצל כדי לקדם את פתרון "הבעיה היהודית".
הצג גורם אחד שעיכב אותו בפעילות זו. (9 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
6. הלאומיות – גורמים מעכבים וגורמים מסייעים
א. גורמים שסייעו לתנועה הלאומית במאבקה לעצמאות וגורמים שעיכבו אותה במאבק זה:
יוון:
גורמים שסייעו:
תמיכת יוונים שהיגרו מיוון וחיו בארצות אירופה.
המתנדבים שהגיעו מכל רחבי אירופה לסייע במאבק היוונים בטורקים.
דעת קהל אוהדת שהפעילה לחץ על המעצמות לשלוח כוחות עזר למורדים.
עזרת המעצמות רוסיה, בריטניה וצרפת: שלחו צי להילחם בטורקים.
גורמים שעיכבו: התנגדות ראשי הכנסייה האורתודוקסית ביוון; עוצמתה של האימפריה העות'מאנית; סיוע של מצרים (מוחמד עלי) לטורקים.
פולין:
גורמים שסייעו:
המשכילים הפולנים הגולים ברחבי אירופה (בעיקר בפריז) טיפחו את הרומנטיקה, היו מקור להשראה והקימו תאים מהפכניים.
הכנסייה הקתולית.
תודעה לאומית חזקה.
גורמים שעיכבו: פיצול פולין בין שלוש אימפריות הקשה על תיאום דרכי פעולה במאבק, משום שבני הלאום חיו באזורים שנכבשו על ידי מדינות שונות; חוסר שיתוף פעולה של המעצמות: הן לא נחלצו לסייע למורדים הפולנים במרד נגד הצאאר הרוסי; המורדים הפולנים היו חסרי הכשרה צבאית ונלחמו נגד צבא רוסיה שהיה גדול, מאומן וחזק; מאבק המעמדות בפולין פיצל את החברה: מנע גיוס מלא של האוכלוסייה; איכרים שהסתייגו מן המרד הסגירו את המורדים לרוסים.
איטליה:
גורמים שסייעו:
קאבור נעזר בנפוליאון השלישי כדי לדחוק את האוסטרים מצפון איטליה.
הכריזמה של גריבלדי.
הגותו של מאציני.
כוחה של פיימונטה.
גורמים שעיכבו: המעצמות צרפת ואוסטריה שלטו על אזורים בצפון איטליה ובדרומה, וסירבו להעניק להם עצמאות; הכנסייה הקתולית שלטה על חלק מאדמות איטליה והתנגדה לאיחוד; חילוקי דעות בין המהפכנים בשאלת אופייה ודמותה של איטליה לכשתקום; פיצול בין הצפון לדרום – הבדל תרבותי, לשוני וכלכלי – הקשה על שיתוף פעולה ועל בניית זהות משותפת.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
גרמניה:
גורמים שסייעו:
תודעה לאומית מפותחת (בצפון ובמערב).
המנהיגות של ביסמרק – מנהיג פוליטי מנוסה, מוכשר ותכליתי.
הצבא הפרוסי שהיה גדול, מאומן ומצויד בנשק חדיש.
גורמים שעיכבו: הפיצול הפוליטי של הקיסרות הגרמנית לנסיכויות שלשליטיהן היו אינטרסים שונים, וההתנגדות של השליטים המקומיים לאובדן הסמכויות שלהם; אוכלוסייה שלה רקע תרבותי ודתי שונה (בצפון – רוב פרוטסטנטי, בדרום – רוב קתולי); התנגדות של אוסטריה, שרצתה לשמור על עליונותה באזור; התנגדות של צרפת.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 34–41; כנרת 1, עמ' 53–67; לילך 1, עמ' 44–45, 50, 61–72; מט"ח 1, עמ' 15–16, 26–30, 34, 38; רכס 1, עמ' 26–27, 31–38; שזר 1, עמ' 28, 32–38, 54.
ב. גורמים שסייעו להתיישבות היהודית בארץ־ישראל בשנים 1914–1881:
תמיכת הברון רוטשילד; פעילות המשרד הארץ־ישראלי; הקמת ארגון "השומר" שסיפק מענה לבעיות הביטחון, הדריך את הפועלים והכשיר את חבריהם להתיישבות קולקטיבית; תמיכת מפלגות הפועלים.
גורמים שעיכבו אותה:
מיעוט משאבים כספיים לרכישת קרקעות ולהכשרתן להתיישבות (הון עצמי ותמיכה דלים).
היעדר תשתיות בתחומי התחבורה, התקשורת, שירותי הבריאות והכלכלה המודרנית. היעדר מקורות מים מסודרים.
חוסר ידע בסיסי בחקלאות וחוסר ניסיון בעבודה חקלאית.
קשיי הסתגלות לתנאים שלא הורגלו בהם: אקלים שונה, מחלת הקדחת.
השלטונות העות'מאניים הגבילו רכישת קרקעות.
סכסוכים פנימיים בין המתיישבים, העימות האידאולוגי בין הפועלים ובין האיכרים.
בעיות ביטחון – גנבות והתנכלויות של הבדואים.
קשיים שנבעו משיטת האפוטרופסות.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 128, 132–135, 139–140, 158; כנרת 1, עמ' 146–158, 160–162; לילך 1, עמ' 188–201, 206–208, 214; מט"ח 1, עמ' 101–114, 117, 120–121, 123–124; רכס 1, עמ' 153–158, 164, 175–179; שזר 1, עמ' 138–152, 157–159.
ג. דרכים שבהן פעל הרצל לקדם את פתרון "הבעיה היהודית":
מגעים עם אישים בעולם היהודי לגיוס כספים ותמיכה ברעיון הציוני.
מגעים דיפלומטיים עם שליטים שונים (גרמניה, האימפריה העות'מאנית, רוסיה, בריטניה) בניסיון לזכות בתמיכתם בהענקת צ'רטר ליהודים על ארץ־ישראל ולזכות בהכרה מדינית.
ייסוד הקונגרסים הציוניים וכינוסם: יצירת נציגות פוליטית יהודית (ציונית, במה להפצת הרעיון הציוני ולקביעת מדיניות, יצירת מסגרת לפעילות ציונית).
תוכנית באזל: קביעת תוכנית יעד לתנועה הציונית.
הקמת מוסדות לתנועה הציונית: מסגרת לפעילות התנועה הציונית (ההסתדרות העולמית ומוסדותיה הנבחרים).
פרסום רעיונותיו והפצתם (ספרים, עיתון): כדי לגייס אנשים לרעיון הציוני.
הגורמים שעיכבו אותו בפעילות זו:
פעל תחילה לבדו ללא סיוע ותנועה שתתמוך בו.
היעדר מימון לביצוע הרעיון וליישומו לאורך זמן.
היעדר עוצמה וגיבוי מדיניים ו/או צבאיים.
נאלץ להתמודד עם ביקורת מבית ומבחוץ.
היהודים היו מפוזרים בארצות רבות בעולם, באו מתרבויות שונות, ולכן היה קשה לגייס תמיכה, לגשר ביניהם ולארגן את הפעילות.
התנועה הציונית הייתה תלויה לחלוטין בהסכמה ובנכונות של מדינות לסייע להגשמת הרעיון הלאומי הציוני.
כישלון של המגעים הדיפלומטיים שיזם הרצל.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 62, 79–109; כנרת 1, עמ' 91–92, 98–107; לילך 1, עמ' 144–146, 151–161; מט"ח 1, עמ' 70–72, 75–76, 81–90; רכס 1, עמ' 111–113, 119–141; שזר 1, עמ' 86–87, 94–99, 106–107.
התנועות הלאומיות והתנועה הציונית (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"א
12. התנועות הלאומיות והתנועה הציונית
א. הסבר שני גורמים שעיכבו את התפתחות התנועות הלאומיות באירופה במאה ה־19. (8 נקודות)
ב. הסבר כיצד מצד אחד עיכבה האמנציפציה את צמיחת התנועה הציונית, וכיצד מצד שני היא סייעה לצמיחתה.
(7 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
12. התנועות הלאומיות והתנועה הציונית
א. גורמים שעיכבו את התפתחות התנועות הלאומיות באירופה במאה ה־19:
מצב מדיני: שלטון זר חזק, התנגדות או היעדר תמיכה של השלטון המקומי.
פיגור במודרניזציה ובתיעוש באזורים שבהן פעלה התנועה.
עוצמת ההתנגדות לתנועה הלאומית מצד כוחות שמרניים שביקשו לשמור על הסדר הקיים: שליטים, הכנסייה הקתולית.
מידת הפיצול החברתי, המדיני והתרבותי: פיצול רב אילץ את התנועה להשקיע מאמצים רבים בגיבוש תרבות לאומית אחידה ובפיתוח תודעה לאומית בקרב קבוצות שונות בעם.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 35, 39; כנרת 1, עמ' 48; לילך 1, עמ' 35–36; מט"ח 1, עמ' 25–38; רכס 1, עמ' 22, 25–42; שזר 1, עמ' 30–36.
ב. כיצד עיכבה האמנציפציה את צמיחת התנועה הציונית:
האמנציפציה הביאה לשילוב היהודים בחברה ובתרבות הסובבת, ולהזדהות שלהם עם הלאום של המדינה שבה חיו. תהליך זה עיכב את התפתחותה של תודעה לאומית־יהודית.
בעקבות תהליך האמנציפציה התרופף הקשר בין הפרט ובין הקהילה היהודית.
כיצד היא סייעה לצמיחתה:
דחיית ניסיונות ההשתלבות של היהודים בחברה האירופית הוכיחה ליהודים רבים שעליהם לחפש פתרונות אחרים למצבם ובהם הפתרון שהציעה התנועה הציונית.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 50, 53; כנרת 1, עמ' 73–76, 79–81; לילך 1, עמ' 92–93, 101–107; מט"ח 1, עמ' 50–54; רכס 1, עמ' 78–80; שזר 1, עמ' 67–68, 70–71.
השינויים שחוללו התנועות הלאומיות באירופה והתנועה הציונית בארץ־ישראל (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ב
5. השינויים שחוללו התנועות הלאומיות באירופה והתנועה הציונית בארץ־ישראל
א. הציגו שני שינויים שחוללה הלאומיות המודרנית בתקופה שבין סוף המאה ה-19 לתחילת המאה ה-20 במפה המדינית של אירופה, והסבירו שינוי אחד שהיא חוללה בחברה באירופה בתקופה הזאת. (16 נקודות)
ב. הציגו שני שינויים שחוללה התנועה הציונית בארץ־ישראל בשנים 1881–1914: שינוי אחד בתחום הביטחון, ושינוי אחד בתחום ההתיישבות, והסבירו את התרומה של כל אחד מן השינויים שהצגתם לקידום מטרות התנועה הציונית. (17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
5. השינויים שחוללו התנועות הלאומיות באירופה והתנועה הציונית בארץ־ישראל
א. שינויים שחוללה הלאומיות המודרנית בתקופה שבין סוף המאה ה-19 לתחילת המאה ה-20 במפה המדינית של אירופה:
הקמת יוון; איחוד איטליה; איחוד גרמניה; הקמת מדינות חדשות בשטחים שהיו בשליטת האימפריה העות'מנית; התפרקות האימפריה האוסטרו־הונגרית והקמת מדינות חדשות במקומה.
שינויים שהיא חוללה בחברה באירופה בתקופה הזאת:
מסגרות זהות חדשות שבהן נאמנות לאומית הייתה חשובה יותר מזהות מעמדית, דתית או אזורית.
מסגרות חברתיות חדשות, כמו אגודות לאומיות, תנועות נוער.
במדינות הלאום החדשות נוצרו מסגרות שסייעו לגיבוש הזהות והנאמנות הלאומית, כמו מערכות חינוך ציבוריות.
פילוג בין אנשים בני לאומים שונים, דחיית לאומים אחרים בתוך המדינה ומחוצה לה.
טיפוח תרבויות לאומיות.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 9, 36, 39–41, 201; לילך 1, עמ' 44, 51, 64; כנרת 1, עמ' 12–17, 44; מט"ח 1, עמ' 35–38; רכס 1, עמ' 34, 37–38, 42; שזר 1, עמ' 8–9, 22–23, 27, 30, 36.
ב. שינויים שחוללה התנועה הציונית בארץ־ישראל בשנים 1881–1914, והתרומה שלהם לקידום מטרות התנועה הציונית:
בתחום הביטחון
הקמת ארגון בר־גיורא; הקמת ארגון השומר.
התרומה
הנחלת הרעיון שההגנה היהודית היא משימה לאומית. שינוי הדימוי של היהודי הגלותי.
בתחום ההתיישבות
התרחבות ההתיישבות לאזורים חדשים: גליל, שומרון, שפלת יהודה.
הקמה ופיתוח של התיישבות חקלאית – צורות התיישבות חדשות: מושבה, קבוצה.
התיישבות עירונית עברית חדשה – תל אביב.
התרומה
הנחת התשתית להתפשטות ההתיישבות היהודית ברחבי ארץ־ישראל.
הגשמת הציונות באמצעות עבודת אדמה בארץ־ישראל על ידי פועלים עבריים ויצירת "יהודי חדש" שעובד את אדמתו.
התפתחות ההתיישבות העירונית (בייחוד הקמת תל אביב) הובילה לצמיחה כלכלית וסייעה להתבססות של היישוב היהודי בארץ־ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 131–148; כנרת 1, עמ' 148–162; לילך 1, עמ' 194–208; מט"ח 1, עמ' 105, 110–114, 122–124; רכס 1, עמ' 153, 161, 167–175, 177–178; שזר 1, עמ' 138–158.
הלאומיות – גורמים מעכבים וגורמים מסייעים (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ג
6. הלאומיות – גורמים מעכבים וגורמים מסייעים
א. הסבירו גורם אחד שסייע לתנועות הלאומיות באירופה במאבקן לעצמאות וגורם אחד שעיכב אותן במאבק זה.
(11 נקודות)
ב. הסבירו גורם אחד שסייע להתפתחות היישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים 1881–1914 וגורם אחד שעיכב התפתחות זו.
(11 נקודות)
ג. הסבירו שני אינטרסים של בריטניה בפרסום הצהרת בלפור, והציגו טיעון (טענה ונימוק) אחד של המתנגדים להצהרה זו.
(11 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
6. הלאומיות – גורמים מעכבים וגורמים מסייעים
א. גורמים שסייעו לתנועות הלאומיות באירופה במאבקן לעצמאות:
מאפיינים משותפים רבים לבני הלאום, כמו דת, לשון ותרבות.
תודעה לאומית מפותחת בקרב בני אותו הלאום.
מעמד ביניים משכיל ומבוסס.
חברה מתועשת שלה תשתית רחבה של חינוך ותקשורת.
תמיכה של מדינה ו/או שליט מקומי.
רעיונות ההשכלה והמהפכה הצרפתית, שעודדו את בני הלאום לפעול לשינוי מצבם.
גורמים שעיכבו אותן במאבק זה:
מצב מדיני: שלטון זר חזק, התנגדות או היעדר תמיכה של השלטון המקומי.
פיגור במודרניזציה ובתיעוש באזורים שבהם פעלה התנועה.
התנגדות לתנועה הלאומית מצד כוחות שמרניים שביקשו לשמור על הסדר הקיים: שליטים, הכנסייה הקתולית.
פיצול חברתי, מדיני ותרבותי: פיצול רב אילץ את התנועה להשקיע מאמצים רבים בגיבוש תרבות לאומית אחידה ובפיתוח תודעה לאומית בקרב קבוצות שונות בעם.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 35, 39; כנרת 1, עמ' 48; לילך 1, עמ' 35–36; מט"ח 1, עמ' 25–38; רכס 1, עמ' 22, 25–42; שזר 1, עמ' 30–36.
ב. גורמים שסייעו להתפתחות היישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים 1881–1914:
תמיכת הברון רוטשילד; פעילות המשרד הארץ־ישראלי; הקמת ארגון "השומר" שסיפק מענה לבעיות הביטחון, הדריך את הפועלים והכשיר את חבריו להתיישבות קולקטיבית; תמיכת מפלגות הפועלים; פעילותו של אליעזר בן־יהודה.
גורמים שעיכבו התפתחות זו:
מיעוט משאבים כספיים לרכישת קרקעות ולהכשרתן להתיישבות (הון עצמי ותמיכה דלים).
היעדר תשתיות בתחומי התחבורה, התקשורת, שירותי הבריאות והכלכלה המודרנית. היעדר מקורות מים מסודרים.
חוסר ידע בסיסי בחקלאות וחוסר ניסיון בעבודה חקלאית.
קשיי הסתגלות לתנאים שלא הורגלו בהם: אקלים שונה, מחלת הקדחת.
השלטונות העות'מאניים הגבילו רכישת קרקעות.
סכסוכים פנימיים בין המתיישבים, העימות האידאולוגי בין הפועלים ובין האיכרים.
בעיות ביטחון — גנבות והתנכלויות של הבדואים.
קשיים שנבעו משיטת האפוטרופסות.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 128, 132–135, 139–140, 143–145, 158; כנרת 1, עמ' 146–158, 160–162; לילך 1, עמ' 188, 192–201, 206–208, 214; מט"ח 1, עמ' 101–114, 117, 120–121, 123–124; רכס 1, עמ' 153, 158–164, 175–179; שזר 1, עמ' 138–152, 157–159.
ג. אינטרסים של בריטניה בפרסום הצהרת בלפור:
בריטניה רצתה לשלוט על ארץ־ישראל בגלל מיקומה האסטרטגי, והניחה שהציונים יהיו בעלי בריתה הנאמנים ביותר שם.
בריטניה שאפה לזכות באהדה של יהודי רוסיה, משום שהניחה שיש בכוחם להשפיע על השלטון ברוסיה שלא יפרוש מן המלחמה.
בריטניה רצתה לגייס את יהודי ארצות הברית לתמוך בניסיונה להשפיע על ארצות הברית להגביר את מעורבותה במלחמה.
בריטניה רצתה להשתחרר מהתחייבויות קודמות, כמו הסכם סייקס-פיקו.
בריטניה רצתה להקדים את גרמניה במתן הצהרה פרו־ציונית.
טיעונים של המתנגדים להצהרה זו:
טענת היהודים המשתלבים: ההצהרה מסכנת את מעמדם ואת מצבם של היהודים במדינות שבהן הם חיים.
נימוקים:
ההצהרה מכירה בזכות של היהודים למדינה ועל כן תעודד דרישות לסילוק היהודים מהמדינות שבהן הם חיים.
ההצהרה מכירה בלאום היהודי ועל כן תעורר נגד היהודים במדינות שבהן הם חיים האשמות בדבר נאמנות כפולה.
טענת הערבים: ההצהרה פוגעת באומה הערבית ובזכויות של הערבים החיים בארץ־ישראל.
נימוקים:
יש חוסר סימטריה במונחים: "עם יהודי" לעומת "העדות הלא יהודיות" — היהודים הם עם והערבים מוזכרים רק כחלק מן "העדות הלא יהודיות".
ההצהרה תומכת ב"ייסוד בית לאומי לעם יהודי" בארץ־ישראל ומתעלמת מהזכויות הלאומיות של הרוב הערבי בארץ בתקופה זו.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 192–196; כנרת 1, עמ' 197–201; לילך 1, עמ' 229–230; מט"ח 1, עמ' 138–139; רכס 1, עמ' 205–209; שזר 1, עמ' 178–179.
התנועות הלאומיות – מטרות ודרכי פעולה (2 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ב
5. התנועות הלאומיות – מטרות ודרכי פעולה
א.
הצג שתי מטרות של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה־19.
הסבר כיצד פעלו תנועות אלה כדי להשיג את המטרות שהצגת. בסס את תשובתך על שתי פעולות.
(17 נקודות)
ב. התנועה הציונית התבססה בפעילותה על מסורת ועל קִדְמָה.
הצג את המטרות של התנועה הציונית.
הסבר כיצד התבססה התנועה הציונית בפעילותה גם על מסורת וגם על קדמה. הבא בתשובתך שתי דוגמאות.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
5. התנועות הלאומיות – מטרות ודרכי פעולה
א. מטרות של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה־19:
שחרור מכובש ו/או הקמת מדינת עצמאית ללאום.
גיבוש הזהות המשותפת לקבוצת הלאום וביסוס זהות זו בקרב בני הלאום.
כיצד פעלו תנועות אלה כדי להשיג את המטרות:
הקמת מדינה: מאבק עממי ומאבק צבאי נגד שליטים מקומיים ו/או זרים לצורך השגת עצמאות; ניהול מאבק נגד כוחות מעכבים בארצם; איחוד יחידות פוליטיות נפרדות לכלל יחידה לאומית־פוליטית אחת; כריתת בריתות עם כוחות חיצוניים שיסייעו למאבק הלאומי.
גיבוש הזהות והנחלתה: טיפוח של סמלים לאומיים ותרבות לאומית (ההמנון, דגל); טיפוח השפה הלאומית והפיכתה לשפה משותפת; הקניית תכנים לאומיים באמצעות הספרות ובאמצעות מחקר וכתיבה של ההיסטוריה הלאומית; הקמת מערכת חינוך לאומית; הקמת תנועות נוער.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 9, 18; כנרת 1, עמ' 43–44; לילך 1, עמ' 14–19, 42; מט"ח 1, עמ' 10, 22-20; רכס 1, עמ' 23, 25; שזר 1, עמ' 10, 18, 22–28.
ב. המטרות של התנועה הציונית:
הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ־ישראל בהסכמת המעצמות.
לקדם התיישבות של יהודים בארץ־ישראל, שתוביל בעתיד הרחוק להקמת מדינה.
גיבוש הזהות המשותפת של בני הלאום היהודי וביסוס זהות זו.
כיצד התבססה התנועה הציונית בפעולותיה גם על מסורת וגם על קדמה:
יצירת דגל והמנון – סמלים לאומיים מודרניים, שבהם שולבו סממנים וביטויים מן המסורת כמו מגן דוד, ציון.
פעילות להחייאת השפה העברית – השפה העתיקה של העם היהודי, ושימוש בכלים מודרניים כמו עיתונות עברית, חינוך עברי.
הקונגרס הציוני – כינוס של נציגים מקהילות יהודיות בכל רחבי העולם שהתאפשר בעזרת תחבורה מודרנית, הפצת קיומו ותכניו בכלי תקשורת מודרניים. בקונגרס נעשה שימוש בתכנים מן המסורת: ההזמנות לקונגרס נדפסו גם בעברית, צוינו בהן תאריכים עבריים. הקונגרס נפתח בברכת "שהחיינו וקיימנו", נקבעו דמי חבר – "השקל".
יצירת שיח ציוני ייחודי, וטיפוח תרבות עברית בארץ־ישראל באמצעות שילוב של ביטויים, דימויים ותכנים מן המסורת (בר־כוכבא, מכבים, חגים) עם תכנים מודרניים (הגדות קיבוציות, ט"ו בשבט).
עלייה לארץ־ישראל שהיא "ארץ האבות" והקמת צורות התיישבות חדשות.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 67–73, 116–118, 122–123, 149–155; כנרת 1, עמ' 93–96, 135, 163–166; לילך 1, עמ' 147–150, 177, 183, 209–213; מט"ח 1, עמ' 73–74, 78, 125–126; רכס 1, עמ' 113–116, 146–147, 183–185; שזר 1, עמ' 89–92, 159–163.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ב
6. התנועות הלאומיות – מטרות ודרכי פעולה
א. בחרו בתנועה לאומית שפעלה באחת מן הארצות האלה: יוון, פולין, איטליה, גרמניה. הציגו אחת מן המטרות של התנועה שבחרתם, והסבירו אחת מדרכי הפעולה שהיא נקטה כדי להגשים את המטרה. (11 נקודות)
ב. הציגו אחת מן המטרות של התנועה הציונית, והסבירו אחת מדרכי הפעולה שהיא נקטה כדי להגשים את המטרה. (11 נקודות)
ג. הציגו את עיקרי התוכן של הצהרת בלפור (1917), והסבירו כיצד הצהרה זו קידמה את מטרות התנועה הציונית. (11 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
6. התנועות הלאומיות באירופה – מטרות ודרכי פעולה
א. המטרות של התנועות הלאומיות שפעלו באירופה במאה ה-19:
שחרור מכובש ו/או הקמת מדינה עצמאית ללאום.
גיבוש הזהות הלאומית המשותפת לקבוצת הלאום וביסוס זהות זו בקרב בני הלאום.
הערה: התלמיד צריך להתייחס לתנועה הלאומית שבחר.
דרכי הפעולה שנקטה התנועה הלאומית כדי להגשים את המטרות:
יוון
הקמת אגודות לאומיות מחוץ ליוון והסתייעות במתנדבים אוהדי יוון; המרד בשלטון העותמאני; חבירה למעצמות אירופה במלחמה נגד האימפריה העותמאנית.
פולין
ניסיונות המרד ברוסים ובאוסטרים; גיבוש התרבות הלאומית ופיתוחה: משכילים פולנים היגרו למערב, פיתחו את התרבות הלאומית הפולנית, תרמו לעיצוב התודעה הלאומית והקימו תאים מהפכניים; אימוץ "התפיסה הקונסטרוקטיבית" – הידברות עם השלטון הכובש והתמודדות באמצעות "הכשרת הלבבות".
איטליה
הקמת אגודות לאומיות (קרבונרי, "איטליה הצעירה"); האגודות ומשכילים איטלקיים הפיצו את הזהות הלאומית ברחבי איטליה, האגודות יזמו פעולות טרור ומרידות נגד המשטר הישן; ברית עם צרפת והמלחמה באוסטריה שבה קאבור נעזר בנפולאון השלישי כדי לסלק את האוסטרים מצפון איטליה ואיחד אותה, שחרור הדרום בידי גריבלדי; קביעת שפה אחידה ללאום האיטלקי.
גרמניה
פעילות התנועה הלאומית בגרמניה להרחבת מעגל התומכים ולחיזוק התודעה הלאומית, הניסיונות המהפכניים של האגודות הלאומיות "אביב העמים"; ביסמרק כרת ברית עם אוסטריה (כדי לכבוש שטחים מדנמרק); ביסמרק גייס את תמיכת צרפת, אנגליה, רוסיה ואיטליה (כדי לבודד את אוסטריה), המלחמה נגד אוסטריה; המלחמה נגד צרפת.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 9, 18; כנרת 1, עמ' 43–44; לילך 1, עמ' 14–19, 42; מט"ח 1, עמ' 10, 18–22; רכס 1, עמ' 23, 25; שזר 1, עמ' 10, 18–22, 28.
ב. המטרות של התנועה הציונית:
הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ־ישראל בהסכמת המעצמות.
קידום התיישבות של יהודים בארץ־ישראל, שתוביל בעתיד הרחוק להקמת מדינה.
גיבוש הזהות המשותפת של בני הלאום היהודי וביסוס זהות זו.
דרכי הפעולה שהיא נקטה כדי להגשים את המטרות:
ייסוד הקונגרסים הציוניים וכינוסם: יצירת נציגות פוליטית יהודית ציונית, במה להפצת הרעיון הציוני ולקביעת מדיניות, יצירת מסגרת לפעילות ציונית.
תוכנית בזל: קביעת תוכנית יעד לתנועה הציונית.
הקמת מוסדות לתנועה הציונית: מסגרת לפעילות התנועה הציונית (ההסתדרות העולמית ומוסדותיה הנבחרים).
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
מגעים דיפלומטיים עם שליטים שונים (גרמניה, האימפריה העות'מנית, רוסיה, בריטניה) בניסיון לזכות בתמיכתם בהענקת צ'רטר ליהודים על ארץ־ישראל ולזכות בהכרה מדינית.
פעילות חינוכית ותרבותית באירופה ובארצות האסלאם לחיזוק התודעה הציונית.
החייאת השפה העברית.
עלייה לארץ־ישראל.
התיישבות בארץ־ישראל: צורות התיישבות חדשות, הרחבת אזורי ההתיישבות, גידול הערים וייסוד תל אביב.
טיפוח תרבות עברית וחינוך ציוני עברי בארץ־ישראל: הקמת מוסדות חינוך עבריים, ספרות ועיתונות ומוסדות תרבות עבריים.
הקמת מסגרות חברתיות־פוליטיות וביטחוניות בארץ־ישראל: מפלגות הפועלים, השומר.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 67–84, 115–152; כנרת 1, עמ' 93–102, 131–136, 142, 154–171; לילך 1, עמ' 147–152, 175–180, 188, 194–202; מט"ח 1, עמ' 73–78, 94, 98, 103–114, 120–128; רכס 1, עמ' 114–121, 145–147, 152–153, 167–186; שזר 1, עמ' 80–81, 89–96, 118–121, 135–164.
ג. עיקרי התוכן של הצהרת בלפור:
הבטחת בית לאומי ליהודים בארץ־ישראל.
פירוט שני התנאים (בהצהרה).
כיצד הצהרה זו קידמה את מטרת התנועה הציונית:
בהצהרה יש הכרה רשמית של המעצמה (בריטניה) בלאום היהודי ובזכותו לבית לאומי (מסגרת מדינית) בארץ־ישראל.
בהצהרה התחייבה בריטניה לסייע בהקמת הבית הלאומי.
ההצהרה יצרה בסיס חוקי פומבי לבית לאומי ליהודים. היא הובילה במרוצת הזמן להכרה בין־לאומית בזכות היהודים לריבונות בארץ־ישראל. את הזכות הזאת אישר חבר הלאומים בטופס המנדט.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 190; כנרת 1, עמ' 194–196, 202; לילך 1, עמ' 226, 231; מט"ח 1, עמ' 136–137; רכס 1, עמ' 204; שזר 1, עמ' 177, 179.
התנועה הציונית והתנועות הלאומיות באירופה (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ב
6. התנועה הציונית והתנועות הלאומיות באירופה
א. הצג שני גורמים המשותפים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה ולצמיחת התנועה הציונית, והסבר גורם ייחודי אחד שהשפיע על צמיחת התנועה הציונית. (17 נקודות)
ב.
הסבר כיצד עיכבה האימפריה העות'מאנית את ההתפתחות של התנועה הציונית בשנים 1881–1918. בסס את תשובתך על שתי דוגמאות.
הסבר כיצד סייעה אחת מן המעצמות להתפתחות של התנועה הציונית בשנים אלה.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
6. התנועה הציונית והתנועות הלאומיות באירופה
א. גורמים משותפים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה ולצמיחת התנועה הציונית:
השפעת הרעיונות של תנועת ההשכלה.
השפעת הרעיונות של התנועה הרומנטית.
התפתחויות טכנולוגיות: תחבורה, דפוס ואמצעי תקשורת אִפשרו להפיץ במהירות רעיונות ולגייס את ההמונים לתנועה הלאומית.
תהליכים חברתיים שחלו בעקבות המהפכה התעשייתית הביאו לתמורות כגון תהליכי חילון ואובדן זהות לאומית מלכדת. הלאומיות סיפקה מענה חלופי לצורך בשייכות ובסולידריות, והעניקה זהות משותפת וביטחון.
השפעה של תנועות לאומיות אחרות.
שקיעת האימפריה העות'מאנית (גורם משותף לתנועה הלאומית היוונית ולתנועה הציונית).
גורמים ייחודיים שהשפיעו על צמיחת התנועה הציונית:
אכזבה מן האמנציפציה.
התחזקות האנטישמיות בארצות שונות.
פוגרומים ונקיטת צעדים נגד היהודים בעידוד המשטר במזרח אירופה, שבעקבותיהם חיפשו היהודים פתרון למצוקת הקיום.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 22–26, 50–55, 199; כנרת 1, עמ' 12, 20–24, 32–38, 77–82, 208, 211; לילך 1, עמ' 22–27, 92, 101–115, 127, 234–236; מט"ח 1, עמ' 16–19, 24–25, 53–59, 142; רכס 1, עמ' 13–15, 24–25, 79–93, 213; שזר 1, עמ' 10–15, 27, 70–79, 182–183.
ב. כיצד עיכבה האימפריה העות'מאנית את ההתפתחות של התנועה הציונית בשנים 1881–1918:
האימפריה העות'מאנית שלטה על ארץ־ישראל. ראשי השלטון העות'מאני התנגדו נחרצות להתיישבות יהודית מאורגנת בארץ־ישראל ודחו את מאמציו של הרצל למשא ומתן.
השלטון העות'מאני הגביל את מספר העולים לארץ־ישראל ואת זמן שהותם בה ("הפתקה האדומה").
השלטון העות'מאני הגביל קניית קרקעות ובניית בתים.
מדיניות השלטון העות'מאני בזמן מלחמת העולם הראשונה: הגליית המסרבים להתעצמן; הפסקת הזרמת הון (כולל תרומות) מאירופה לארץ־ישראל; איסור על פעילות ציונית; גירוש מנהיגים ציוניים; איסור על פעילות "השומר"; החרמת רכוש לצורכי הצבא העות'מאני; עבודות כפייה צבאיות; גירוש תושבי יפו ותל אביב.
כיצד סייעה אחת מן המעצמות להתפתחות של התנועה הציונית בשנים אלה:
בריטניה הציעה פתרונות להתיישבות יהודית באל־עריש ובאוגנדה.
בריטניה פרסמה את הצהרת בלפור.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 82–84, 125, 175–177, 189; כנרת 1, עמ' 100–104, 146, 178–182, 194; לילך 1, עמ' 152, 218–219, 225; מט"ח 1, עמ' 57–58, 75–76, 102, 135; רכס 1, עמ' 119–121, 149, 192–193, 204; שזר 1, עמ' 95–96, 140, 163–170, 177.
התנועות הלאומיות – גורמים לצמיחתן וגורמים שעיכבו את פעילותן (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ב
4. התנועות הלאומיות – גורמים לצמיחתן וגורמים שעיכבו את פעילותן
א. לפניכם קטע מקור ממאמרו של הסופר והמשורר הפולני אדם מיצקביץ'. המאמר התפרסם לאחר כישלון מהפכות "אביב העמים" באירופה (1849-1848), בעיתון הלאומי "במות העמים".
[...] שונאי הלאומיות באירופה פעלו ללא הפסקה מתוך סולידריות [בשיתוף]. התכסיס [תחבולה] שלהם היה להפנות את כל הכוחות נגד כל העמים שהשתחררו מכבליהם כדי לדכא אותם אחד־אחד. אנו מזדהים עם המהפכה הגדולה* ועם התקופה הנפולאונית שהייתה מכוונת להגשמת עקרונותיה. שכן נפולאון מימש תחילה את עקרון המהפכה אך לאחר מכן זנח את העיקרון הזה כדי [...] לשים כתר על ראשו, ומאז החלו האסונות שהעמים סובלים מהם עד היום. [...] ניגש בנחישות לעניינים הנוגעים לאיטליה, לפולין, לגרמניה, לדנמרק, לספרד, לארצות הסלביות, להונגריה, לארצות הדנובה. אשר למפלגות [לתנועות] הנאבקות על השלטון באירופה [...] הרי תמיד נעמוד לצד האנשים אשר [...] יפעלו למען ייסוד משטר חברתי הנענה לצרכים החדשים של העם.
הסבירו שניים מן הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19 שבאים לידי ביטוי בקטע המקור.
הסבירו שניים מן הגורמים שעיכבו את פעילות התנועות הלאומיות – גורם אחד על פי הקטע וגורם אחד על פי מה שלמדתם. (17 נקודות)
ב. הסבירו גורם אחד ייחודי לצמיחת התנועה הציונית, ושני גורמים שעיכבו את פעילות התנועה הציונית בראשית דרכה. (16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
4. התנועות הלאומיות – גורמים לצמיחתן וגורמים שעיכבו את פעילותן
א. הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19 שבאים לידי ביטוי בקטע המקור:
המהפכה הצרפתית: הפיצה את רעיונות ההשכלה, ושימשה השראה לתנועות לאומיות אחרות. בקטע: "אנו מזדהים עם המהפכה הגדולה".
כיבושי נפולאון שהפיצו את רעיונות המהפכה. בקטע: "... עם התקופה הנפולאונית שהייתה מכוונת להגשמת עקרונותיה"; "נפולאון מימש תחילה את עקרון המהפכה".
הרעיונות של תנועת ההשכלה: רעיונות אלה ערערו את הסדר הישן (מלכים; אצולה; כנסייה), חיזקו את כוחות השינוי, והכשירו את הקרקע לצמיחה של מנהיגות חדשה שהובילה את תנועת הלאומיות. בקטע: "הרי תמיד נעמוד לצד האנשים אשר [...] יפעלו למען ייסוד משטר חברתי הנענה לצרכים החדשים של העם".
גורמים שעיכבו את פעילות התנועות הלאומיות:
על פי הקטע:
התנגדות לתנועה הלאומית מצד כוחות שמרניים שביקשו לשמור על הסדר הקיים (שליטים, הכנסייה הקתולית). בקטע: "שונאי הלאומיות באירופה פעלו ללא הפסקה [...] להפנות את כל הכוחות נגד כל העמים שהשתחררו מכבליהם כדי לדכא אותם אחד־אחד".
גורמים נוספים:
מצב מדיני: שלטון זר חזק, התנגדות או היעדר תמיכה של השלטון המקומי.
פיגור במודרניזציה ובתיעוש באזורים שבהן פעלה התנועה.
פיצול חברתי, מדיני ותרבותי: פיצול רב אילץ את התנועה להשקיע מאמצים רבים בגיבוש תרבות לאומית אחידה ובפיתוח תודעה לאומית בקרב קבוצות שונות בעם.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 22–27, 35, 39; כנרת 1, עמ' 25–38, 48; לילך 1, עמ' 22–35; מט"ח 1, עמ' 12–19, 24–38; רכס 1, עמ' 13–38; שזר 1, עמ' 10–15, 27, 30–36.
ב. גורמים ייחודיים לצמיחת התנועה הציונית:
האכזבה מן האמנציפציה.
התחזקות האנטישמיות במערב אירופה.
פוגרומים ונקיטת צעדים נגד היהודים בעידוד המשטר במזרח אירופה, שבעקבותיהם חיפשו היהודים פתרון למצוקת הקיום.
גורמים שעיכבו את פעולות התנועה הציונית בראשית דרכה:
היהודים היו מפוזרים בארצות רבות בעולם, באו מתרבויות שונות, ולכן היה קשה לגייס תמיכה, לגשר ביניהם ולארגן את הפעילות.
האמנציפציה שאפשרה את השתלבות היהודים במקומות מגוריהם.
הטריטוריה הלאומית, ארץ־ישראל, הייתה מרוחקת מן האזורים שישבו בהם רוב היהודים, ורוב היהודים אפילו לא ביקרו בה.
היעדר מימון לביצוע הרעיון וליישומו לאורך זמן.
היעדר עוצמה וגיבוי מדיניים ו/או צבאיים.
ביקורת מבית ומבחוץ.
התנועה הציונית הייתה תלויה לחלוטין בהסכמה ובנכונות של מדינות לסייע להגשמת הרעיון הלאומי הציוני.
כישלון של המגעים הדיפלומטיים שיזם הרצל.
קשיי ההתיישבות בארץ־ישראל: היעדר תשתיות, היעדר מקורות מים מסודרים, חוסר ידע בסיסי בחקלאות וחוסר ניסיון בעבודה חקלאית, קשיי הסתגלות לתנאים שלא הורגלו בהם (אקלים, מחלת הקדחת), סכסוכים פנימיים בין המתיישבים, העימות האידאולוגי בין הפועלים ובין האיכרים, בעיות ביטחון, קשיים שנבעו משיטת האפוטרופסות.
האימפריה העות'מאנית שלטה על ארץ־ישראל. ראשי השלטון העות'מאני התנגדו נחרצות להתיישבות יהודית מאורגנת בארץ־ישראל ודחו את מאמציו של הרצל למשא ומתן.
השלטון העות'מאני הגביל את מספר העולים לארץ־ישראל ואת זמן שהותם בה ("הפתקה האדומה").
השלטון העות'מאני הגביל קניית קרקעות ובניית בתים.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 53–54, 61, 81–84, 91, 109, 125, 134–136, 143, 149–150, 201–202; כנרת 1, עמ' 77–84, 92, 98–101, 107, 123, 146, 151, 153–154, 161, 164, 166, 211–214; לילך 1, עמ' 107–115, 122–124, 146, 147–152, 153–154, 161, 164, 166, 211–214; מט"ח 1, עמ' 72, 75–76, 81–90, 102–106, 108, 113, 127, 142–145, 161, 188–192, 203, 206, 213–214, 236–237; רכס 1, עמ' 111, 119–141, 149, 153–159, 164, 169, 213–215; שזר 1, עמ' 70–79, 87, 94–98, 106, 140–144, 182–183.
צמיחת הלאומיות והשפעתה (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
6. צמיחת הלאומיות והשפעתה
א. הצג שני שינויים שיצרה הלאומיות המודרנית בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 במפה המדינית של אירופה.
(6 נקודות)
ב. הסבר את ההשפעה של רעיונות ההשכלה ואת ההשפעה של התנועה הרומנטית על צמיחת הלאומיות באירופה.
(15 נקודות)
ג. הסבר כיצד עיכבה האמנציפציה את צמיחת התנועה הציונית, וכיצד היא סייעה לצמיחתה. (12 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
6. צמיחת הלאומיות והשפעתה
א. שינויים שיצרה הלאומיות המודרנית במפה המדינית של אירופה:
הקמת יוון; איחוד איטליה; איחוד גרמניה; הקמת מדינות חדשות בשטחים שהיו בשליטת האימפריה העות'מאנית; התפרקות האימפריה האוסטרו־הונגרית והקמת מדינות חדשות במקומה.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 36, 39–41, 201; כנרת 1, עמ' 12–14; לילך 1, עמ' 44, 51, 64; מט"ח 1, עמ' 35–38; רכס 1, עמ' 34, 37–38, 42; שזר 1, עמ' 30, 36.
ב. ההשפעה של רעיונות ההשכלה על צמיחת הלאומיות באירופה:
רעיונות אלה ערערו את הסדר הישן (מלכים, אצולה, כנסייה), חיזקו את כוחות השינוי, והכשירו את הקרקע לצמיחה של מנהיגות חדשה שהובילה את התנועות הלאומיות.
ההשפעה של התנועה הרומנטית על צמיחת הלאומיות באירופה:
טיפחה את המורשת ההיסטורית של האומה, תרמה לעיצוב הזהות הלאומית של בני הלאום וסייעה להלהיב את ההמונים ולסחוף אותם למאבק למען עתיד טוב יותר עבור בני הלאום.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 23–24; כנרת 1, עמ' 20–24; לילך 1, עמ' 23–24, 26; מט"ח 1, עמ' 15–17, 28–29; רכס 1, עמ' 13–15, 25; שזר 1, עמ' 12–13.
ג. כיצד עיכבה האמנציפציה את צמיחת התנועה הציונית:
האמנציפציה הביאה לשילוב היהודים בחברה ובתרבות הסובבת ולהזדהות שלהם עם הלאום של המדינה שבה חיו. תהליך זה עיכב את התפתחותה של תודעה לאומית־יהודית.
בעקבות תהליך האמנציפציה התרופף הקשר בין הפרט ובין הקהילה היהודית.
כיצד היא סייעה לצמיחתה:
דחיית ניסיונות ההשתלבות של היהודים בחברה האירופית הוכיחה ליהודים רבים שעליהם לחפש פתרונות אחרים למצבם ובהם הפתרון שהציעה התנועה הציונית.
בספרי הלימוד: היי סקול, עמ' 50, 53; כנרת 1, עמ' 73–76, 79–81; לילך 1, עמ' 92–93, 101–107; מט"ח 1, עמ' 50–54; רכס 1, עמ' 78–80; שזר 1, עמ' 67–68, 70–71.
גורמים לצמיחת הלאומיות (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ג
4. גורמים לצמיחת הלאומיות
א. עיינו בנספח לשאלה זו, שבו שני איורים (1–2) המתארים את החיים באזור לונדון בשתי תקופות.
הציגו שניים מן השינויים בחיי היום יום (בתנאי החיים) באירופה שבאים לידי ביטוי בהבדלים בין איור 1 לאיור 2.
הסבירו כיצד אחד מן השינויים שהצגתם השפיע על צמיחת הלאומיות באירופה במאה ה־19.
(18 נקודות)
ב. הסבירו את ההשפעה של שניים מן התהליכים או האירועים שהתרחשו באירופה במאה ה־19 על צמיחת התנועה הציונית.
(15 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
4. גורמים לצמיחת הלאומיות
א. השינויים בחיי היום־יום באירופה שבאים לידי ביטוי בהבדלים בין איור 1 לאיור 2:
תחבורה: באיור 1 יש שימוש בסירות מפרש ומשוטים ובהמות משא ורכיבה, באיור 2 מופיעה כבר רכבת קיטור ושימוש בקרונות תחבורה ציבורית בעיר.
החיים במרחב: באיור 1 יש שטחים פתוחים רחבים בעיר וסביבתה, באיור 2 העיר הומה וצפופה ואין בה שטחי טבע פתוחים.
ביטויים נוספים לחברה מודרנית: באיור 2 ישנם ביטויים לתופעות שנובעות מן התיעוש כגון תקשורת המונים, תעשייה, משרדים, עסקי עיתונות.
כיצד השינויים השפיעו על צמיחת הלאומיות באירופה במאה ה־19:
תנאי החיים בעיר בעקבות המעבר של ההמונים לעיר: הצפיפות וההתנתקות מחיי קהילה והטבע יצרו אצל ההמונים תחושה של ניכור ותלישות והם מצאו בלאומיות ובהשתייכות לקהילת הלאום מענה לצורך בשייכות ובסולידריות.
שינויים טכנולוגיים בתחומים כגון תחבורה ותקשורת סייעו בהפצת רעיונות הלאומיות ובניית חברת ההמונים כחברה לאומית המתגבשת סביב מאפיינים משותפים.
תהליכי העיור והתיעוש יצרו צורך בליכוד וגיבוש חברתי של ההמוני הפועלים שהתנקזו לערים והלאומיות נתנה מענה לצורך זה.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 21–27; כנרת 1, עמ' 25–38; לילך 1, עמ' 22–35; מט"ח 1, עמ' 12–19, 24–25; רכס 1, עמ' 13–25; שזר 1 עמ' 10–15, 27.
ב. ההשפעה של תהליכים או אירועים שהתרחשו באירופה במאה ה־19 על צמיחת התנועה הציונית:
השכלה: השפעת רעיונותיה, צמיחת מנהיגות חדשה.
חילון: בהשפעת תהליך החילון שהתרחש בחברה כולה, עברו רבים מן היהודים תהליכי חילון ופנו ללאומיות היהודית כמענה לצורך שלהם בשייכות, בסולידריות חדשה ובזהות משותפת.
התגברות האנטישמיות במזרח אירופה (פוגרומים, "סופות בנגב", קישינב, חקיקה) שבעקבותיהם חיפשו היהודים פתרון למצוקת הקיום.
האמנציפציה והאכזבה ממנה: דחיית ניסיונות ההשתלבות של היהודים בחברה האירופית הוכיחה ליהודים רבים שעליהם לחפש פתרונות אחרים למצבם ובהם הפתרון שהציעה התנועה הציונית.
התעוררות לאומית בארצותיהם: השפעה רעיונית; מודל חיקוי; דחיית היהודים וחיפוש פתרון אחר.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 50–55, כנרת 1, עמ' 73–85; לילך 1, עמ' 109, 233–234; מט"ח 1, עמ' 55, 58–59; רכס 1, עמ' 213; שזר 1, עמ' 68, 70–71, 183.
התנועות הלאומיות באירופה והתנועה הציונית (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ג
6. התנועות הלאומיות באירופה והתנועה הציונית
א.
הציגו שני מאפיינים משותפים לתנועה הציונית ולתנועות לאומיות אחרות באירופה במאה ה-19.
הסבירו מאפיין אחד שהיה ייחודי לתנועה הציונית בהשוואה ללאומיות האחרות.
(17 נקודות)
ב.
לאחר כינוס קונגרס בזל (בשנת 1897) כתב הרצל ביומנו "בבזל ייסדתי את מדינת היהודים". הסבירו את דבריו.
בתשובתכם התייחסו לחשיבות של הקונגרס ושל ההחלטות שהתקבלו בו.
הציגו פעולה נוספת שעשה הרצל לקידום הרעיון הציוני.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
6. התנועות הלאומיות באירופה והתנועה הציונית
א. מאפיינים משותפים לתנועה הציונית ולתנועות לאומיות אחרות באירופה במאה ה-19:
הצבת יעד פוליטי מוגדר – הקמת מדינה עצמאית ריבונית ללאום.
מנהיגי התנועות היו מנהיגים מזן חדש: כריזמטיים, משכילים, בני המעמד הבינוני, נשענו על תמיכת ההמונים.
דרכי הפעולה שננקטו: מאבק דיפלומטי, חבירה לבני ברית, הקנייה של התודעה הלאומית והפצתה.
הושפעו מתהליכים חברתיים־כלכליים בעקבות המהפכה התעשייתית.
הושפעו ממאבקן של תנועות לאומיות אחרות באירופה.
השפעת רעיונות של תנועת ההשכלה על צמיחת התנועה.
השפעת רעיונות של התנועה הרומנטית על צמיחת התנועה.
מאפיינים ייחודיים לתנועה הציונית בהשוואה לתנועות הלאומיות האחרות:
גורמים לצמיחתה: האכזבה מן האמנציפציה, התחזקות האנטישמיות במערב אירופה, פוגרומים ונקיטת צעדים נגד היהודים בעידוד המשטרים במזרח אירופה, שבעקבותיהם חיפשו היהודים פתרון למצוקת הקיום, חשש מהתבוללות נוכח תהליכי החילון.
קשיים ייחודיים: הפיזור הגאוגרפי של היהודים הקשה על היכולת לארגן את הפעילות הציונית; הטריטוריה הלאומית, ארץ־ישראל, הייתה מרוחקת מן האזורים שישבו בהם היהודים, ורוב היהודים אפילו לא ביקרו בה; לא הייתה שפת דיבור משותפת; האמנציפציה שאפשרה את השתלבות היהודים במקומות מגוריהם; התחרות עם תנועות יהודיות אחרות (הבונדיסטים); התנגדות המשתלבים, התנגדות החרדים; כישלון בהשגת הצ'רטר; אפשרויות הגירה לארצות־הברית; מות הרצל.
ב. הסבר דבריו של הרצל "בבזל ייסדתי את מדינת היהודים":
בקונגרס בזל נוצרה התשתית הארגונית והפוליטית למדינה שתקום בעתיד: הוחלט על הקמת מוסדות (הקונגרס – מעין פרלמנט, הנשיא, הוועד הפועל – גוף מבצע, אגודות מקומיות), נוצרו מנגנוני בחירות לקונגרס ולמוסדות המבצעים ונבחר מנהיג לתנועה.
בתוכנית בזל גובשה המטרה של התנועה הציונית – "להקים בית לאומי עבור העם היהודי בארץ־ישראל", והוחלט על דרכי הפעולה לקידום מטרה זו.
לקונגרס הגיעו נציגים מכל העולם והוא זכה לכיסוי תקשורתי נרחב. ההכרזה על מטרת הציונות (בתוכנית בזל) הייתה שלב הכרחי וחשוב בהכרה של היהודים ושל העולם בשאיפה של העם היהודי למדינה.
בקונגרס בזל התלכדו הזרמים השונים בעם היהודי ליצירת לאום שמקומו בארץ־ישראל.
פעולות נוספות שעשה הרצל לקידום הרעיון הציוני:
מגעים עם אישים בעולם היהודי לגיוס כספים ותמיכה ברעיון הציוני.
מגעים דיפלומטיים עם שליטים שונים (גרמניה, האימפריה העות'מאנית רוסיה, בריטניה) בניסיון לזכות בתמיכתם בהענקת צ'רטר ליהודים על ארץ־ישראל ולזכות בהכרה מדינית.
פרסום רעיונותיו והפצתם (ספרים, עיתון) כדי לגייס אנשים לרעיון הציוני.
הלאומיות – גורמים מסייעים וגורמים מעכבים (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ג
5. הלאומיות – גורמים מסייעים וגורמים מעכבים
א. הסבירו שני גורמים שסייעו להתפתחות התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19, ושני גורמים שעיכבו את התפתחותן.
(17 נקודות)
ב.
הציגו שני גורמים שעיכבו את התפתחות היישוב היהודי בארץ־ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה (1914–1918).
הסבירו כיצד סייעה הצהרת בלפור (1917) לתנועה הציונית.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
5. הלאומיות – גורמים מסייעים וגורמים מעכבים
א. גורמים שסייעו להתפתחות התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19:
מאפיינים משותפים רבים לבני הלאום, כמו דת, לשון ותרבות.
תודעה לאומית מפותחת בקרב בני אותו הלאום.
מעמד ביניים משכיל ומבוסס.
חברה מתועשת עם תשתית רחבה של חינוך ותקשורת.
תמיכה של מדינה ו / או שליט מקומי.
גורמים שעיכבו את התפתחותן:
מצב מדיני: שלטון זר חזק, התנגדות או היעדר תמיכה של השלטון המקומי.
פיגור במודרניזציה ובתיעוש באזורים שבהן פעלה התנועה.
התנגדות לתנועה הלאומית מצד כוחות שמרניים שביקשו לשמור על הסדר הקיים: שליטים, הכנסייה הקתולית.
פיצול חברתי, מדיני ותרבותי: פיצול רב אילץ את התנועה להשקיע מאמצים רבים בגיבוש תרבות לאומית אחידה ובפיתוח תודעה לאומית בקרב קבוצות שונות בעם.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 35, 39; כנרת 1, עמ' 48; לילך 1, עמ' 35–36; מט"ח 1, עמ' 25–38; רכס 1, עמ' 22, 25–42; שזר 1, עמ' 30–36.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
ב. גורמים שעיכבו את התפתחות היישוב היהודי בזמן מלחמת העולם הראשונה:
מדיניות השלטון העות'מאני בזמן המלחמה: הגליית המסרבים להתעתמן; הפסקת הזרמת הון (כולל תרומות) מאירופה לארץ־ישראל; איסור על פעילות ציונית; גירוש מנהיגים ציונים; איסור על פעילות "השומר"; החרמת רכוש לצורכי הצבא העות'מאני; עבודות כפייה צבאיות; גירוש תושבי יפו–תל אביב.
אסונות טבע: מכת הארבה – רעב כבד.
כיצד סייעה הצהרת בלפור לתנועה הציונית:
בהצהרה יש הכרה רשמית מצד המעצמה (בריטניה) ביהודים כלאום, ובזכותם לבית לאומי (מסגרת מדינית) בארץ־ישראל.
בהצהרה בריטניה מתחייבת לסייע בהקמת הבית הלאומי.
ההצהרה נתנה בסיס חוקי פומבי לבית לאומי ליהודים, והוא אושר במרוצת הזמן על ידי חבר הלאומים בטופס המנדט.
בספרי הלימוד: היי סקול 1 עמ' 190, 193, 196; כנרת 1, עמ' 194–195, 201–202; לילך 1, עמ' 226, 229, 231; מט"ח 1, עמ' 136–137, 139; רכס 1, עמ' 204, 212; שזר 1, עמ' 177, 179.
מאפייני התנועות הלאומיות, גורמים מסייעים וגורמים מעכבים (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ד
6. מאפייני התנועות הלאומיות, גורמים מסייעים וגורמים מעכבים
א. לפניכם קטע מקור שכתב ג'וזפה מציני, ממנהיגי התנועה הלאומית האיטלקית, באמצע המאה ה-19.
בזמן שָׁבְתִי בבית הסוהר [...] הגיתי את רעיון ההתאגדות של איטליה הצעירה. הרהרתי עמוקות על העקרונות שעליהם יש לבסס את ארגון המפלגה, על האנשים שאבחר לי לשם עזרה לייסודה ועל האפשרות לקשר את פעולותיה עם אלה של הגורמים המהפכניים הקיימים באירופה. היינו מועטים, צעירים, בעלי אמצעים מוגבלים וללא השפעה, אבל האמנתי שכל הבעיה היא שנדע לפנות לאינסטינקטים [חושים טבעיים] האמיתיים ולנטיות של הלב האיטלקי, שנגזר עתה עליהם אִלֶם [שתיקה]. [...] כל המפעלים הלאומיים ניתנו להם מהלכים על ידי אנשים מהעם שכל כוחם הוא בתעצומת אמונתם ורצונם, שאינם מתחשבים במכשולים ואינם מודדים את הזמן. ראיתי בעיני רוחי את איטליה הקמה לתחייה כשליחה של דת הַקִּדמה והאחווה, העולה בהרבה ובהיקף רחב יותר על זו שהיא נתנה לאנושות בעבר. המסקנה הישירה של הרעיון הזה היא ששוכנעתי, כי המפעל שיש לכונן איננו רק פוליטי אלא מעל לכול – מוסרי, לא שלילי, אלא דתי, וכי יסודותיו מושתתים לא על אינטרס עצמי או על שאיפה לרווחה, אלא על עקרונות ועל חובה.
(מ' הנדל [עורך], מקורות ללימוד ההיסטוריה הישראלית והכללית, כרך רביעי, הוצאת יהושע צ'צ'יק, תשי"ד, עמ' 235-234)
הסבירו כיצד באים לידי ביטוי בקטע המקור שניים מן המאפיינים ו/או דפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19.
בחרו בתנועה לאומית שפעלה באחת מן הארצות האלה: יוון, פולין, איטליה, גרמניה, והסבירו כיצד עיכבה הדת (הכנסייה) את פעילות התנועה שבחרתם או כיצד היא סייעה לפעילות זו.
(17 נקודות)
ב.
הסבירו את ההשפעה (סיוע או עיכוב) של הדת היהודית על הפעילות של התנועה הציונית בראשית דרכה.
בחרו במקור מספר הלימוד שבו בא לידי ביטוי ההשפעה של גורם אחר (מלבד הדת היהודית) על התפתחות היישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים 1914-1881, והסבירו כיצד השפעה זו באה לידי ביטוי במקור שבחרתם.
($16 \frac{1}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
6. מאפייני התנועות הלאומיות, גורמים מסייעים וגורמים מעכבים
א. כיצד באים לידי ביטוי בקטע המקור המאפיינים ו/או דפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19:
המאפיין: טיפוח תודעה לאומית. בקטע: מציני מדבר על פנייה אל הרגש הלאומי – "שנדע לפנות לאינסטינקטים האמיתיים ולנטיות של הלב האיטלקי".
המאפיין: פעילות פוליטית להקמת מדינה לאומית. בקטע: מציני מדבר על הקמת תנועה פוליטית המבקשת לשנות את המציאות החברתית והמדינית – "הגיתי את רעיון ההתאגדות של איטליה הצעירה... ראיתי בעיני רוחי את איטליה הקמה לתחייה".
המאפיין: מנהיגי התנועות היו מנהיגים מזן חדש – כריזמטיים, משכילים, בני המעמד הבינוני, נשענו על תמיכת ההמונים. בקטע: המחבר מציני הוא מנהיג מודרני וכריזמטי המגייס לתנועה צעירים משכילים וחדורי מטרה. "היינו מועטים, צעירים, בעלי אמצעים מוגבלים... שכל כוחם הוא בתעצומת אמונתם ורצונם".
כיצד עיכבה הדת את פעילות התנועה הלאומית או כיצד היא סייעה לפעילות זו:
יוון:
עיכבה: התנגדות ראשי הכנסייה האורתודוקסית ביוון לתנועה הלאומית ולמאבקה.
סייעה: הכמרים הזוטרים תמכו בתנועה הלאומית ובמאבקה; הנצרות היוונית האורתודוקסית שימשה גורם מאחד ומלכד במאבק הלאומי נגד האימפריה העות'מאנית המוסלמית.
פולין:
סייעה: השייכות לכנסייה הקתולית שימשה גורם מאחד ומלכד עבור הפולנים במאבק נגד שלטון רוסיה; הכמורה הקתולית בפולין תמכה במאבק הלאומי וסייעה לתנועה הלאומית.
איטליה:
עיכבה: הכנסייה הקתולית שלטה על חלק משטחה של איטליה והתנגדה לאיחוד.
גרמניה:
עיכבה: הפיצול הדתי בין אזורים בגרמניה בעלי רוב פרוטסטנטי לבין אזורים בגרמניה בעלי רוב קתולי (בעיקר בדרום) הקשה על איחוד גרמניה מכיוון שקתולים רבים לא הסכימו להצטרף לאיחוד בהובלתה של פרוסיה הפרוטסטנטית.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 17–18, 34, 35–39, 40; כנרת 1, עמ' 40–48, 58, 66–67; לילך 1, עמ' 24–26, 38; מט"ח 1, עמ' 10, 20–21, 26, 30, 34; רכס 1 עמ' 32, 38; שזר 1, עמ' 8, 36.
ב. השפעה של הדת היהודית על הפעילות של התנועה הציונית בראשית דרכה:
סיוע: הדת היוותה בסיס תרבותי מאחד ומלכד לבני הלאום היהודי ועל בסיס הזהות הדתית המשותפת נוצרה זהות לאומית; הלאומיות היהודית אימצה מן הדת סמלים, ביטויים, פסוקים, חגים וטקסים (למשל הקונגרס הציוני הראשון נפתח בברכת "שהחיינו").
סיוע: היו רבנים שראו בציונות מכשיר לשמירת היהדות ומניעת התבוללות ואף אמצעי להגשמת חזון שיבת ציון ולכן תמכו בתנועה הציונית.
עיכוב: רבים מן הרבנים והקהילות הדתיות ראו בציונות רעיון זר ומודרני שאינו קשור ליהדות ואף כפירה המנוגדת לדת ולחובה להישאר בגלות עד בוא המשיח.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור מקור מספר הלימוד שבו באה לידי ביטוי ההשפעה של גורם אחר (מלבד הדת היהודית) על התפתחות היישוב היהודי בארץ-ישראל בשנים 1914-1881, ולהסביר כיצד השפעה זו באה לידי ביטוי במקור שנבחר.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 129, 134, 137, 147, 150–155, 159, 161–163, 168–170, 176, 180–181, 200–201; כנרת 1, עמ' 73, 77, 142, 149–152, 163–169, 182–183, 214; לילך 1, עמ' 139, 141, 192, 204–207, 211–214, 234–235; מט"ח 1, עמ' 62, 83, 90, 103–107, 112, 114, 124–128; רכס 1 עמ' 127–128, 154–161, 184–187, 193, 215; שזר 1, עמ' 63, 141–143, 146, 162–163, 168–170.
שאלות נוספות (2 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ד
פרק שני — לאומיות וציונות
שימו לב: 1. בפרק זה תוכלו להיעזר בספר הלימוד שאושר בנושא לאומיות וציונות.
2. בסעיפים שבהם יש להביא מקור מספר הלימוד, יש לכתוב את שם הספר, את שם ההוצאה לאור ואת מספר העמוד שבו נמצא המקור.
4. הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות
א.
הסבירו את ההשפעה של אירוע פוליטי אחד ואת ההשפעה של שינוי כלכלי-חברתי אחד על צמיחת התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19.
בחרו במקור מספר הלימוד שבו בא לידי ביטוי גורם אחר לצמיחת התנועות הלאומיות בתקופה זו, והסבירו כיצד גורם זה בא לידי ביטוי במקור שבחרתם.
($17 \frac{1}{3}$ נקודות)
ב. לפניכם קטע מקור מתוך מכתב שכתב חיים ויצמן* בשנת 1914 לליידי קריו — יהודייה בריטית שהייתה מקורבת למשפחת רוטשילד.
אנו הבאים מרוסיה נולדנו וחונכנו בשאיפה לחיים יהודיים חדשים וטובים יותר. אין הכוונה לחיים נוחים בלבד, אלא לחיים יהודיים נורמליים, כשם שהאנגלים חיים חיים אנגליים נורמליים... אנו הבאים מרוסיה, במקום שהוקם מנגנון מודרני ומושלם ביותר כדי לשבור את גופם ואת נפשם של היהודים, איננו מתייראים [פוחדים] כל כך מפני הדבר הנקרא אנטישמיות. יותר מדי ראינו אותה בעינינו. אבל בטוחים אנו, כי כל זמן שהיהודי ייחשב כמין סרח עודף [תוספת מיותרת] לאחרים (לפעמים רצוי ונסבל, ולפעמים או על פי רוב - בלתי רצוי), לא תחדל הצרה. מגיעה לנו הזכות שיינהגו בנו כביצורי אנוש נורמליים, הראויים להיכנס למשפחת העמים כשווים להם ולהיות אדונים לעצמנו. אנו שונאים את האנטישמיות [...]. לא נעלמה ממנו [מאיתנו] העובדה שתרמנו את חלקנו לקדמה ונוסיף לתרום במידה יתרה, אם נוכל לחיות כאנשים חופשיים בארץ חופשית שלנו.
(ח' ויצמן, מסה ומעש, הוצאת שוקן, תשכ"ב, עמ' 163)
* חיים ויצמן — יליד רוסיה, ממנהיגי ההסתדרות הציונית באנגליה, לימים הנשיא הראשון של מדינת ישראל.
הסבירו כיצד באים לידי ביטוי בקטע המקור שניים מן הגורמים לצמיחת הציונות.
איזה מן הגורמים האלה הוא, לטענת ויצמן, גורם חשוב יותר להתפתחות הציונות? כיצד ויצמן מנמק את טענתו?
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
4. הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות
א. ההשפעה של אירועים פוליטיים על צמיחת התנועות הלאומיות:
המהפכה האמריקנית/המהפכה הצרפתית: הפיצו את רעיונות תנועת ההשכלה ושימשו השראה לתנועות לאומיות אחרות.
כיבושי נפוליאון: הפיצו את רעיונות המהפכה הצרפתית ובד בבד עוררו את הרגש הלאומי של העמים הנכבשים משום שראו בו כובש זר.
ההשפעה של שינויים כלכליים-חברתיים על צמיחת התנועות הלאומיות:
תהליכי העיור והתיעוש יצרו צורך בליכוד וגיבוש חברתי של ההמונים שנתקלו לערים, והלאומיות נתנה מענה לצורך זה.
התפתחות התחבורה, הדפוס ואמצעי התקשורת בעקבות תהליך התיעוש – אפשרו להפיץ במהירות רעיונות ולגייס את ההמונים לתנועה הלאומית.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור מקור מספר הלימוד שבו בא לידי ביטוי גורם אחר לצמיחת הלאומיות בתקופה זו ולהסביר כיצד גורם זה בא לידי ביטוי במקור.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 13, 22–27, 31; כנרת 1, עמ' 22–38, 54; לילך 1, עמ' 11, 13–14, 23, 27–38; מט"ח 1, עמ' 12, 17–18, 32; רכס 1 עמ' 14–23, 26, 34–35, 40; שזר 1, עמ' 12–15, 19, 23, 27, 34.
ב. כיצד באים לידי ביטוי בקטע המקור גורמים לצמיחת הציונות:
התעוררות הלאומיות / השפעת רעיונות תנועת ההשכלה (הזכות להגדרה עצמית). בקטע – ויצמן מתייחס לשאיפה של העם היהודי להיות עם חופשי ועצמאי ככל העמים: "השאיפה לחיים יהודיים נורמליים", "להיות אדונים לעצמנו", "לחיות כאנשים חופשיים בארץ חופשית שלנו".
אכזבה מן האמנציפציה. בקטע: ויצמן מתייחס לניסיונות ההשתלבות של היהודים בחברה האירופית "היהודי ייחשב כמין סרח עודף לאחרים ולפעמים רצוי ונסבל... בלתי רצוי", ומציע פתרון אחר – לחיות בכבוד ובשוויון באמצעות קיום לאומי יהודי חופשי.
התגברות האנטישמיות. בקטע – ויצמן מציין את האנטישמיות כגורם שמוביל את היהודים למסקנה כי עליהם לחיות כלאום: "מרוסיה... מנגנון מודרני ומושלם ביותר כדי לשבור את גופם ואת נפשם של היהודים", "הדבר הנקרא אנטישמיות".
איזה מן הגורמים הוא, לטענת ויצמן, גורם חשוב יותר להתפתחות הציונות:
התעוררות הלאומיות: הרצון של היהודים לחיות ככל בני האדם במסגרת לאומית וחופשית משל עצמם.
כיצד ויצמן מנמק את טענתו:
ויצמן מסביר שרק מסגרת לאומית בארץ משלנו תבטיח שכל יהודי כפרט יזכה בשוויון, ושהיהודים כעם יוכלו לחיות בחירות ובכבוד בין העמים.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 49–58; כנרת 1, עמ' 79–87; לילך 1, עמ' 91, 101–118, 234; מט"ח 1, עמ' 53–62; רכס 1, עמ' 79–95, 101, 213; שזר 1, עמ' 70–71.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ו
א. לפניכם קטע ממכתב שכתב, בשנת 1861, ג'וזפה מציני, ממנהיגי התנועה הלאומית באיטליה, לידידו בגרמניה, ובו הוא מסביר מדוע נכשלו המהפכות הלאומיות שהתרחשו בשנים 1848–1849, המכונות "אביב העמים".
מדוע נכשלה המהפכה ["אביב העמים"]?
בשנת 1848 ניצחנו. העם נענה לקריאה שלנו לחירות.
השליטים העריצים נכנעו, כתמיד, למכה הראשונה. יכולנו להניח בסיס לתקופה חדשה לשם ייסוד המדינות המאוחדות של אירופה, לייסוד ברית האומות על חורבות העולם הישן, שהתקיים על בריתות רמאות בין שושלות המלוכה.
מדוע נכשלו תוכניותינו? מדוע ניתן למלכים הרועדים או הבוחרים להגיע מחדש אל השליטה, צעד אחר צעד?
שליטינו הקודמים טיפחו בנו את השנאה הגזעית הישנה בשעה שהשיעבוד המשותף שלנו מנע מאיתנו להבין זה את זה; לא תפסנו, כי לא תקום ולא תתמיד חירותו של עם, אלא רק בתוקף האמונה המצהירה על זכות החירות לכול, וכי בהיותנו חופשיים, היינו יכולים להגיע בקלות לידי הבנה הדדית בדבר הבעיות הטריטוריאליות, שעדיין במחלוקת. בחרנו לנו בעניין זה את ההשקפה של העבר ולא של העתיד. החלפנו את העיקרון של הלאומיות בעיקרון של הלאומיות הבזויה. במקום לפעול בכוחות משותפים, פיצלנו את כוחותינו ובודדנו את עצמנו בקרב. אויבינו פעלו במשותף, ומשום כך הצליחו לנצח אותנו אחד־אחד ועשו אותנו לצחוק.
(מעובד על פי מ' הנדל [עורך], מקורות ללימוד ההיסטוריה הישראלית והכללית, כרך חמישי, הוצאת יהושע צ'צ'יק, תשי"ד, עמ' 28)
הסבירו כיצד שני גורמים שעיכבו את המאבקים של התנועות הלאומיות באירופה באים לידי ביטוי בקטע מן המכתב.
על פי מה שלמדתם, הסבירו שניים מן הגורמים שעיכבו את המאבק של התנועה הלאומית שפעלה באחת מן הארצות: יוון, פולין, איטליה, גרמניה.
(17 נקודות)
ב. הציגו שני גורמים שעיכבו את הפעילות של התנועה הציונית בראשית דרכה וגורם אחד שסייע לפעילות זו.
בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד אחד מן הגורמים שהצגתם בא לידי ביטוי במקור זה.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
6. התנועות הלאומיות – גורמים מעכבים וגורמים מסייעים
א. כיצד גורמים שעיכבו את המאבקים של התנועות הלאומיות באירופה באים לידי ביטוי בקטע מן המכתב:
הגורם: התנגדות לתנועה הלאומית מצד כוחות שמרניים שביקשו לשמור על הסדר הקיים. במכתב: "העולם הישן, שהתקיים על בריתות הרמאות בין השושלות"; "מדוע ניתן למלכים... להגיע מחדש אל השליטה"; "אויבינו פעלו במשותף... ועשו אותנו לצחוק".
הגורם: פיצול חברתי ותרבותי ומדיני. במכתב: "טיפחו בנו את השנאה הגזעית הישנה... מנע מאיתנו להבין זה את זה"; "במקום לפעול בכוחות משותפים, פיצלנו את כוחותינו".
גורמים שעיכבו את המאבק של התנועה הלאומית שפעלה בארצות השונות:
יוון
התנגדות ראשי הכנסייה האורתודוקסית ביוון; עוצמתה של האימפריה העות'מאנית ששלטה ביוון; סיוע של מצרים (מוחמד עלי) לטורקים.
פולין
פיצול פולין בין שלוש אימפריות הקשה על תיאום דרכי פעולה במאבק; חוסר שיתוף פעולה של המעצמות – הן לא נחלצו לסייע למורדים הפולנים במרד נגד הצאר הרוסי; המורדים הפולנים היו חסרי הכשרה צבאית ונלחמו נגד צבא רוסיה שהיה גדול, מאומן וחזק; מאבק המעמדות בפולין פיצל את החברה ומנע גיוס מלא של האוכלוסייה; איכרים שהסתייגו מן המרד הסגירו את המורדים לרוסים.
איטליה
המעצמות צרפת ואוסטריה שלטו על אזורים בצפון איטליה ובדרומה וסירבו להעניק להם עצמאות; הכנסייה הקתולית שלטה על חלק מאדמות איטליה והתנגדה לאיחוד; חילוקי דעות בין המהפכנים בשאלת אופייה ודמותה של איטליה לכשתקום; פיצול בין הצפון לדרום בשל הבדל תרבותי, לשוני וכלכלי הקשה על שיתוף פעולה ובניית זהות משותפת.
גרמניה
הפיצול הפוליטי של הקיסרות הגרמנית לנסיכויות שלשליטיהן היו אינטרסים שונים והתנגדות של השליטים המקומיים לאובדן הסמכויות שלהם; אוכלוסייה בעלת רקע תרבותי ודתי שונה (בצפון – רוב פרוטסטנטי, בדרום – רוב קתולי); התנגדותה של אוסטריה שרצתה לשמור על עליונותה באזור; התנגדות של צרפת.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 35, 39, 43; כנרת 1, עמ' 46, 48, 58, 67; לילך 1, עמ' 35–36, 43–44, 117–118; מט"ח 1, עמ' 25–38; רכס 1, עמ' 22, 25–38; שזר 1, עמ' 29–36.
ב. גורמים שעיכבו את הפעילות של התנועה הציונית בראשית דרכה:
היהודים היו מפוזרים בארצות רבות בעולם ודיברו בשפות שונות, ולכן היה קשה לגייס תמיכה, לגשר ביניהם ולארגן את הפעילות הציונית.
האמנציפציה שאפשרה את השתלבות היהודים במקומות מגוריהם.
הטריטוריה הלאומית, ארץ-ישראל, הייתה מרוחקת מן האזורים שרוב היהודים ישבו בהם, והם אפילו לא ביקרו בה.
היעדר מימון לביצוע הרעיון וליישומו לאורך זמן.
ביקורת מבית ומחוץ.
התנועה הציונית הייתה תלויה לחלוטין בהסכמה ובנכונות של מדינות לסייע להגשמת הרעיון הציוני הלאומי. כישלון של המגעים הדיפלומטיים של הרצל.
קשיי ההתיישבות בארץ-ישראל: היעדר תשתיות, היעדר מקורות מים מסודרים, חוסר ידע בסיסי בחקלאות וחוסר ניסיון בעבודה חקלאית, קשיי הסתגלות לתנאים שלא הורגלו בהם (אקלים, מחלות), סכסוכים פנימיים בין המתיישבים, העימות האידאולוגי בין הפועלים ובין האיכרים, בעיות ביטחון, קשיים שנבעו משיטת האפוטרופסות.
האימפריה העות'מאנית שלטה על ארץ-ישראל, ראשי השלטון העות'מאני התנגדו נחרצות להתיישבות יהודית מאורגנת בארץ-ישראל ודחו את מאמציו של הרצל למשא ומתן.
השלטון העות'מאני הגביל את מספר העולים לארץ-ישראל ואת זמן שהותם בה ("הפתקה האדומה").
השלטון העות'מאני הגביל קניית קרקעות ובניית בתים.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
מעורבות המעצמות בהתפתחות התנועות הלאומיות (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ד
6. מעורבות המעצמות בהתפתחות התנועות הלאומיות
א.
בחרו בתנועה לאומית שפעלה באחת מן הארצות האלה: יוון, פולין, איטליה, גרמניה, והסבירו כיצד השפיעה אחת מן המעצמות על המאבק של תנועה זו.
בחרו במקור מספר הלימוד שבו באה לידי ביטוי ההשפעה של אחת מן המעצמות על התנועה הציונית עד 1920, והסבירו כיצד המקור שבחרתם מבטא השפעה זו.
($18 \frac{1}{3}$ נקודות)
ב. לפניכם קטע מקור מתוך זיכרונותיו של מאיר דיזנגוף משנת 1917. בקטע הוא מתאר את מדיניות השלטון העות'מני בארץ־ישראל.
ובתל אביב כולה - בדיקות. נעשים חיפושים בבתים, בחצרות ובמרתפים, ולפי הוראתם של שוטרי חרש נאסרים אנשים שונים, שנחשדו כמורדים. על ידי המאסרים ביקשו לגלות את מצפוני [סודות] הקשר, ועל ידי החיפושים קיוו למצוא נשק ותעודות סתרים של החברות הסודיות וחבריהן... והמפקד הצבאי [העות'מני] חסן בק, פרא לא לומד, אכזרי, ננס מנוול ומושחת מראה - התנפל על כל היישוב היהודי והערבי בשצף קצף וישליך אימה על כל התושבים. הוא דרש מאת היהודים נשק, וכמה שנתנו לו - לא אמר די. דרש כספ [...] ופתאום התחיל משכלל ומשפר את העיר. בולמוס [שיגעון] של תיקון העיר אחזו בעצם ההכנות למלחמה, והריהו חוטף לשם זה אנשים מן הרחוב ושולחם לעבודה. [...] בלילה אסור היה להדליק נר בבתים, שמא ישתמשו באור לעשיית אותות וסימנים לספינות המלחמה, שהיו עוברות מזמן לזמן בסמוך לחוף יפו. [...]
והנה זה באו הקוֹמֶקֶם [המושל] והמפקד לידי מסקנה, שהיהודים מכוננים הכול בשביל מרד כללי בארץ־ישראל וכי כבר יש להם ממשלה משלהם המוכנה לעמוד בראש המדינה כשתגיע השעה. [...]
ובכן, קיבל ג'מאל פחה רפורט [דו"ח] מפורט על כל המתרחש בין יהודי ארץ ישראל, ובעיקר בתל אביב, קן המרד. ומובן כי צריך לבער את הרעה מן הארץ. [...] ולכן החליט ג'מאל פחה להרחיק, לפי שעה, את האנשים המסוכנים האלה מן הארץ על ידי שילוח [...] לאיזו פינה נידחת ומרוחקת בטורקייה האסייתית - עד לבירור פשעם.
(מ' זיו, ש' אטינגר, י"מ לנדאו, דברי הימים, כרך ד, תולדות זמננו, חלק א', יובל, תשל"א, עמ' 355)
הסבירו כיצד באים לידי ביטוי בקטע המקור שניים מן המניעים שהשפיעו על המדיניות של השלטון העות'מני כלפי היישוב היהודי בארץ־ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה.
(15 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
6. מעורבות המעצמות בהתפתחות התנועות הלאומיות
א. כיצד השפיעו המעצמות על המאבק של התנועות הלאומיות:
יוון
האימפריה העות'מנית – שלטה ביוון והתנגדה להקמת יוון עצמאית; היא גייסה לעזרתה את הצי המצרי.
רוסיה, בריטניה וצרפת: שלחו צי משותף ובקרב ימי הוא השמיד את הצי של טורקיה ושל מצרים (שנחלצה לעזרתה).
פולין
רוסיה, פרוסיה ואוסטרו־הונגריה – שלטו על שטחי פולין והתנגדו להקמת פולין עצמאית.
רוסיה – נלחמה במורדים הפולנים באמצעות צבא גדול, חזק ומאומן והביסה אותם.
איטליה
אוסטריה וצרפת – שלטו באזורים בצפון איטליה ובדרומה וסירבו להעניק לה עצמאות.
צרפת – בימיו של נפוליאון השלישי סייעה לקאבור לסלק את האוסטרים משטחי צפון איטליה; רעיונות המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון העמיקו את התודעה הלאומית האיטלקית והגבירו את הרצון של האיטלקים להיאבק על עצמאותם.
פרוסיה – התבוסות שהנחילה לאוסטריה ולצרפת סייעו לאיטליה להשלים את תהליך האיחוד.
גרמניה
אוסטריה – התנגדה לאיחוד גרמניה משום שרצתה לשמור על עליונותה באזור; הצטרפה לגרמניה במלחמה נגד דנמרק.
צרפת – התנגדה לאיחוד גרמניה משום שחששה שמדינה גרמנית חזקה תפגע במעמדה כמדינה מרכזית באירופה.
דנמרק – שלטה באזורי שלזוויג והולשטיין והתנגדה להעברת שטחים אלה לפרוסיה.
מקור מספר הלימוד שבו באה לידי ביטוי ההשפעה של אחת מן המעצמות על התנועה הציונית עד 1920, וכיצד המקור מבטא השפעה זו:
התלמיד צריך לבחור מקור מתאים מספר הלימוד, ולהסביר כיצד הוא מבטא את ההשפעה של אחת מן המעצמות על התנועה הציונית עד 1920.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 34–35, 39–41, 53–54, 82, 86, 176, 189–190, 195–196; כנרת 1, עמ' 53–67, 100, 194, 202; לילך 1, עמ' 44–50, 61–72, 112–113, 123, 219, 225–226, 229; מט"ח 1, עמ' 15–16, 26–38, 57, 136–137, 139; רכס 1 עמ' 26–27, 31–38, 89, 91–92, 119, 193, 204, 209, 210; שזר 1, עמ' 32–38, 54, 74, 77, 170, 177, 180.
ב. כיצד באים לידי ביטוי בקטע המקור המניעים שהשפיעו על המדיניות של השלטון העות'מני כלפי היישוב היהודי בארץ־ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה:
החשש ממרידה נגד השלטון – מאבק בנטיות הלאומיות של תושבי הארץ. בקטע המקור דיזנגוף מתאר: "בדיקות וחיפושים" ומאסרים של אנשים "שנחשדו כמורדים" על ידי שוטרי חרש של השלטון העות'מני; חיפושים למציאת נשק ומסמכים של מחתרות; המושל והמפקד העות'מנים הסיקו לדבריו שהיהודים "מכוננים הכול בשביל מרד... וכי כבר יש להם ממשלה משלהם"; לג'מאל פחה נשלח דו"ח.
החשש מפני פעולות חבלה וריגול למען הבריטים בשל אהדת היישוב למדינות ההסכמה. בקטע המקור: "...שמא ישתמשו באור לעשיית אותות וסימנים לספינות המלחמה".
להבטיח בזמן מלחמה את נאמנות התושבים ואת השליטה המלאה בהם. בקטע המקור: "ולכן החליט ג'מאל פחה להרחיק, לפי שעה, את האנשים המסוכנים האלה מן הארץ".
לרתום את התושבים למאמץ המלחמתי – סיוע בנטל הכלכלי, גיוס לצבא ולעבודות כפייה. בקטע המקור: "הוא דרש מאת היהודים נשק"; "דרש כסף"; חטף אנשים מן הרחוב לעבודות כפייה.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 175–179; כנרת 1, עמ' 178–182; לילך 1, עמ' 218–219; מט"ח 1, עמ' 135; רכס 1 עמ' 192–193; שזר 1, עמ' 166–170.
מטרות ומנהיגות בתנועות הלאומיות (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה
5. מטרות ומנהיגות בתנועות הלאומיות
א.
הסבירו שתיים מן המטרות של התנועות הלאומיות.
הציגו מקור מספר הלימוד שבו באה לידי ביטוי דרך פעולה של ההנהגה בתנועות הלאומיות, שנועדה לקדם אחת מן המטרות שהצגתם.
($13 \frac{1}{3}$ נקודות)
ב. לפניכם שני קטעי מקור (1–2) שהתפרסמו בעיתונים בארץ־ישראל לאחר מותו של הרצל.
מקור 1 – פורסם ב־12 ביולי 1904, בעמוד השער של העיתון "השקפה", עיתונם של אליעזר בן יהודה ובני משפחתו.
הִנֵּה [עבר] שבוע ימים שמת הרצל, הִנֵּה כבר חמישה ימים שגופו של יוצר הציונות המדינית מונח באדמה. [...] ועוד לא יבשו הדמעות שזלגו אלפי עיניים גם בעירנו ובשאר ערי ארצנו, עוד לא חדלו ההספדים, עוד דומה כמו מֵתנו עוד מוטל לפנינו. [...] ובתוך הצער והכאב הלוהט, שתי מחשבות מנקרות תמיד את המוח: מה היה? ומה יהיה? [...]
וזה האיש שהקדיש כל חייו לעבודת האומה, האיש אשר יצר את הציונות המדינית, את הכנסייה [הקונגרס], את האוצר הלאומי, האיש אשר הגדיל את כבודנו בעולם. [...]
ומה יהיה? מי יעמוד בראש התנועה? מי ינהיג עתה את אוניית הציונות בתוך הים הזועף?
על שאלה זו אין לעת עתה בידי איש ממנו [מאיתנו] לתת תשובה פחות או יותר נכונה על המִּשרה הכל כך קשה, התפקיד כל כך דורש הרבה מעלות מתחלפות. [...] זו הייתה גדולתו של יוצר הציונות המדינית, וזהו אשר נתן לו [...] יכולת לעשות כל מה שעשה ואשר לא האמין איש כי אפשר לעשותו. [...] הה! מי ייתן לנו תמורתו?
(השקפה, 12 ביולי 1904)
מקור 2 – פורסם ב־14 באוקטובר 1904, בעמוד השער של העיתון "חבצלת". בתקופה זו העיתון היה ביטאונה של הקהילה החרדית בירושלים.
ראיתי את פרשת הָאֵבֶל המוזר, למורת רוח שלומי אמוני ישראל [החרדים], אשר עשו איזה אנשים מירושלים, על מות תיאודור הרצל, על יד הָאֲשֵׁרָה*, אשר נטעו בסביבות ירושלים על שמו. [...]
והנה בכל אשר התאמצו המספידים להגדיל את המעלות של הרצל כעליון על כל גדולי ישראל וקדושיו, לא יכלו לטעון שהכיר באלוהים לכל הפחות בימי חייו האחרונים, כי חי את חייו בלי שום דת כלל, וכך מת. [...]
כל המאמין באלוהי ישראל ובתורתו לא יוכל להזכיר את שמו של הרצל מבלי לקפוץ ממקומו בשל כל מה שעולל לעמנו. את הלאומיות הוא אסף מעמים זרים, ולא מעם ישראל היא - כי לאומיותנו היא רק תורתנו. [...] הדיפלומטיה של הרצל היא רק הטעיה. שבע שנות הציונות הן כמו שבע שנות הרעב במצרים, רעב למעשים ממשיים. הרצל התחכם והוליך את עם ישראל מפני הרעב הדיפלומטי בארץ כנען לאל־עריש שבמצרים. אבל חלום הרצל איננו חלום פרעה שהתממש - אלא חלום שווא. לאחר שחלום זה לא התממש, פנה [הרצל] לאחוז את עיניהם של עם ישראל באוגנדה שבאפריקה, וגם זה הכול הבל ורעות רוח ומעשה תעתועים.
(מעובד על פי: חבצלת, 14 באוקטובר 1904)
_________________________________
* עץ המשמש לעבודת אלילים.
הציגו את ההבדלים בין שני קטעי המקור על פי שני התחומים (הקריטריונים) האלה:
האבל על מותו של הרצל; הערכת דמותו ופועלו של הרצל.
הסבירו סיבה אחת להבדלים שהצגתם בין שני קטעי המקור.
(20 נקודות)
/המשך בעמוד 6/
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
5. מטרות ומנהיגות בתנועות הלאומיות
א. המטרות של התנועות הלאומיות:
שחרור מכובש ו/או הקמת מדינה עצמאית ללאום.
גיבוש הזהות הלאומית המשותפת לקבוצת הלאום וביסוס זהות זו בקרב בני הלאום.
מקור מספר הלימוד שבו באה לידי ביטוי דרך פעולה של ההנהגה בתנועות הלאומיות שנועדה לקדם את המטרות:
התלמיד צריך להציג מקור מספר הלימוד שבו באה לידי ביטוי דרך פעולה של ההנהגה בתנועות הלאומיות שנועדה לקדם את אחת מן המטרות שהציג.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 9, 17–19, 38, 42, 61, 65, 68, 71–73, 82; כנרת 1, עמ' 12, 15–16, 31, 42–43, 46, 53–54, 69, 91–100; לילך 1, עמ' 9, 11, 14, 17, 19, 30, 33, 43, 45, 145, 150; מט"ח 1, עמ' 10, 20–21, 27, 30, 34, 71–75; רכס 1 עמ' 23, 37, 39, 111–115, 119; שזר 1, עמ' 9–10, 20–21, 23, 25, 34, 82–83, 87–92.
ב. ההבדלים בין שני קטעי המקור על פי התחומים:
האבל על מותו של הרצל
בעיתון "השקפה" האבל מתואר כאבלו של כל הציבור בארץ – "גם בעירנו ובשאר ערי ארצנו, עוד לא חדלו ההספדים". על פי העיתון "חבצלת" האבל הוא נחלתם של כמה מן האנשים – "איזה אנשים מירושלים", ולא של כל הציבור.
בעיתון "השקפה" מתואר אבל כבד על לכתו של מנהיג התנועה והעם – "עוד לא יבשו הדמעות שזלגו אלפי עיניים", ו"בתוך הצער והכאב הלוהט". בעיתון "חבצלת" מתוארים טקסי האבל על מותו של הרצל כטקסים מוזרים בעלי מאפיינים של עבודה זרה – "פרשת האבל המוזר למורת רוח...".
הערכת דמותו ופועלו של הרצל
בעיתון "השקפה" הרצל מתואר כמנהיג גדול של האומה שהקדיש לה את חייו, מנהיג שיהיה קשה למצוא לו מחליף שיהיה בעל שיעור קומה דומה. בעיתון "חבצלת" הרצל מתואר כיהודי כופר חסר דת שהזיק לעם ישראל והחדיר בעם רעיונות זרים המנוגדים לתורת ישראל.
בעיתון "השקפה" מתואר פועלו של הרצל כהצלחה גדולה. הרצל ייסד את הציונות המדינית והקים את התנועה הציונית ומוסדותיה והפיץ את הרעיון הציוני בעולם כולו. לדברי העיתון "חבצלת" מוצג פועלו של הרצל ככישלון – "חלום שווא", "הבל ורעות רוח"; כמעשה הונאה ו"תעתועים" שהוביל לרעיונות שווא שלא התממשו.
סיבות להבדלים בין שני קטעי המקור:
עמדת העיתון: את העיתון "השקפה" ערכה משפחת בן־יהודה והוא ביטא את עמדות היישוב היהודי הציוני בארץ־ישראל ולכן הכותב מביע אבל כבד על מותו של מנהיג התנועה הציונית והערכה לדמותו ולפועלו. העיתון "חבצלת" ביטא את עמדות הציבור החרדי בירושלים, ציבור שהתנגד לציונות בכלל ולציונות המדינית של הרצל בפרט. הם התנגדו גם לרעיונות ההשכלה ולכל השפעה זרה על הקהילה היהודית החרדית. לכן הוא מביע ביקורת כלפי הרצל.
עיתוי הפרסום: הקטע בעיתון "השקפה" פורסם ימים אחדים לאחר מותו של הרצל, כאשר האבל והצער על מותו היו בשיאם והוא מתאר את התחושות והשאלות שעלו בקרב הציונים בארץ. הקטע בעיתון "חבצלת" פורסם כמה חודשים לאחר מותו של הרצל, מתוארים בו בעיקר טקסי האבל שנערכו בירושלים על מותו של הרצל ועמדת הציבור החרדי בנוגע לטקסי האבל שערכו הציונים.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 59, 201; כנרת 1, עמ' 107, 214; לילך 1, עמ' 155; מט"ח 1, עמ' 75, 144–145; רכס 1 עמ' 109, 127–128, 132; שזר 1, עמ' 99.
התנועות הלאומיות — גורמים מעכבים וגורמים מסייעים (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ה
6. התנועות הלאומיות — גורמים מעכבים וגורמים מסייעים
א.
בחרו בתנועה לאומית שפעלה באחת מן הארצות האלה: יוון, פולין, איטליה, גרמניה, והסבירו כיצד השפיעה (עיכבה או סייעה) אחת מן המעצמות על המאבק של תנועה זו.
הסבירו גורם אחר שהשפיע על המאבק של התנועה הלאומית שבחרתם.
(16 נקודות)
ב. לפניכם קטע מקור ממאמר שכתב דוד בן-גוריון אחרי הצהרת בלפור.
אחרי 35 שנים של מפעל חלוצי בארץ, שהוכיח את כישרון העם העברי לקומם [לשקם] את הריסות ארצו;
אחרי 20 שנים של הסברה לאומית מדינית אשר גילתה לעולם את שאיפת העם היהודי למולדתו, הכריזה האדירה שבמדינות העולם שהיא מכירה רשמית בקיום האומה העברית ומתחייבת לסייע להקמת הבית הלאומי שלה בארץ־ישראל.
אנגלייה לא החזירה לנו את הארץ, דווקא עכשיו, ברגע של שמחת הניצחון הגדולה. יש להדגיש דבר זה בתוקף מיוחד: אין בכוחה של אנגלייה להחזיר לנו את הארץ. ולא מפני שהארץ אינה ברשותה או עדיין אינה ברשותה. גם לאחר שכל הארץ, מבאר שבע ועד דן, תיכבש בידי אנגלייה - הארץ לא תשוב להיות שלנו רק משום שאנגלייה הסכימה לכך, ולו גם באישור כל שאר המדינות. אין ארץ נקנית לעם אלא בייסורי עבודה ויצירה, מאמצי בניין והתיישבות.
אנגלייה הגדילה לעשות: היא הכירה בקיומנו כאומה ואישרה את זכותנו לארץ. העם העברי בעצמו חייב להפוך זכות זו לעובדה חיה וקיימת, חייב בגופו ובנפשו, באונו ובהונו [בכוחו ובכספו] להקים את ביתו הלאומי ולבצע את גאולתו הלאומית עד תומה.
(מעובד על פי: ד' בן־גוריון, "עם הצהרת אנגליה", 14 בנובמבר 1917, בתוך: ממעמד לעם, עם עובד וקרן הנגב, 1974, עמ' 18)
על פי קטע המקור, מהו ההישג לעם היהודי בפרסום הצהרת בלפור?
לטענת בן-גוריון המוצגת בקטע, כיצד תרמה הפעילות של התנועה הציונית להישג זה?
על פי מה שלמדתם, נמקו את טענתו באמצעות שתי פעולות של התנועה הציונית – כל פעולה מתחום אחר.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
6. התנועות הלאומיות — גורמים מעכבים וגורמים מסייעים
א. כיצד השפיעו המעצמות על המאבק של התנועות הלאומיות:
יוון
האימפריה העות'מאנית עיכבה: שלטה ביוון והתנגדה להקמת יוון עצמאית; גייסה לעזרתה את הצי המצרי.
רוסיה, בריטניה וצרפת סייעו: שלחו צי משותף ובקרב ימי הוא השמיד את הצי של טורקיה ושל מצרים (שנחלצה לעזרתה).
פולין
רוסיה, פרוסיה ואוסטרו-הונגריה עיכבו: שלטו על שטחי פולין והתנגדו להקמת פולין עצמאית.
רוסיה עיכבה: נלחמה במורדים הפולנים באמצעות צבא גדול, חזק ומאומן והביסה אותם.
איטליה
אוסטריה וצרפת עיכבו: שלטו באזורים בצפון איטליה ובדרומה וסירבו להעניק לה עצמאות.
צרפת סייעה: בימיו של נפוליאון השלישי לקאבור לסלק את האוסטרים משטחי צפון איטליה; רעיונות המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון העמיקו את התודעה הלאומית האיטלקית והגבירו את הרצון של האיטלקים להיאבק על עצמאותם.
פרוסיה – התבוסות שהנחילה לאוסטריה ולצרפת סייעו לאיטליה להשלים את תהליך האיחוד.
גרמניה
אוסטריה עיכבה: התנגדה לאיחוד גרמניה משום שרצתה לשמור על עליונותה באזור; סייעה: הצטרפה לגרמניה במלחמה נגד דנמרק.
צרפת עיכבה: התנגדה לאיחוד גרמניה משום שחששה שמדינה גרמנית חזקה תפגע במעמדה כמדינה מרכזית באירופה.
דנמרק עיכבה: שלטה באזורי שלזוויג והולשטיין והתנגדה להעברת שטחים אלה לפרוסיה.
גורמים אחרים שהשפיעו על המאבק של התנועות הלאומיות:
יוון:
גורמים שסייעו:
תמיכת יוונים שהיגרו מיוון וחיו בארצות אירופה.
המתנדבים שהגיעו מכל רחבי אירופה לסייע במאבק היוונים בטורקים.
דעת קהל אוהדת שהפעילה לחץ על המעצמות לשלוח כוחות עזר למורדים.
גורמים שעיכבו: התנגדות ראשי הכנסייה האורתודוקסית ביוון; סיוע של מצרים (מוחמד עלי) לטורקים.
פולין:
גורמים שסייעו:
המשכילים הפולנים הגולים ברחבי אירופה (בעיקר בפריז) טיפחו את הרומנטיקה, היו מקור להשראה והקימו תאים מהפכניים.
הכנסייה הקתולית.
תודעה לאומית חזקה.
גורמים שעיכבו: פיצול פולין בין שלוש אימפריות הקשה על תיאום דרכי פעולה במאבק, משום שבני הלאום חיו באזורים שנכבשו על ידי מדינות שונות; המורדים הפולנים היו חסרי הכשרה צבאית ונלחמו נגד צבא רוסיה, שהיה גדול, מאומן וחזק; מאבק המעמדות בפולין פיצל את החברה: מנע גיוס מלא של האוכלוסייה; איכרים שהסתייגו מן המרד הסגירו את המורדים לרוסים.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
איטליה:
גורמים שסייעו:
קאבור נעזר בנפוליאון השלישי כדי לדחוק את האוסטרים מצפון איטליה.
הכריזמה של גריבלדי.
הגותו של מאצ'יני.
כוחה של פיימונטה.
גורמים שעיכבו: הכנסייה הקתולית שלטה על חלק מאדמות איטליה והתנגדה לאיחוד; חילוקי דעות בין המהפכנים בשאלת אופייה ודמותה של איטליה לכשתקום; פיצול בין הצפון לדרום – הבדל תרבותי, לשוני וכלכלי – הִקשה על שיתוף פעולה ועל בניית זהות משותפת.
גרמניה:
גורמים שסייעו:
תודעה לאומית מפותחת (בצפון ובמערב).
המנהיגות של ביסמרק – מנהיג פוליטי מנוסה, מוכשר ותכליתי.
הצבא הפרוסי, שהיה גדול, מאומן ומצויד בנשק חדיש.
גורמים שעיכבו: הפיצול הפוליטי של הקיסרות הגרמנית לנסיכויות שלשליטיהן היו אינטרסים שונים, והתנגדות של השליטים המקומיים לאובדן הסמכויות שלהם; אוכלוסייה שלה רקע תרבותי ודתי שונה (בצפון – רוב פרוטסטנטי, בדרום – רוב קתולי).
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 34–41; כנרת 1, עמ' 47–48, 53–67; לילך 1, עמ' 35–36, 44–45, 50, 61–72; מט"ח 1, עמ' 15–16, 25–38; רכס 1, עמ' 25–38; שזר 1, עמ' 30–38, 54.
ב. מהו ההישג לעם היהודי בפרסום הצהרת בלפור על פי קטע המקור:
בהצהרה יש הכרה רשמית מצד מעצמה (בריטניה) ביהודים כלאום ובזכותם לבית לאומי (מסגרת מדינית) בארץ־ישראל. בקטע: "הכריזה האדירה שבמדינות העולם שהיא מכירה רשמית בקיום האומה העברית"; "היא הכירה בקיומנו כאומה ואישרה את זכותנו לארץ".
בהצהרה בריטניה מתחייבת לסייע בהקמת הבית הלאומי. בקטע: "ומתחייבת לסייע...".
כיצד תרמה הפעילות של התנועה הציונית להישג זה לטענת בן-גוריון המוצגת בקטע:
באמצעות פעילות בשני אפיקים: התיישבות בארץ־ישראל ובנייה – "המפעל החלוצי", לצד הסברה והפצה של הרעיון הציוני. פעילות זו הניחה את התשתית להכרה בכוחה של התנועה הציונית ובזכותה למדינה.
נימוק הטענה באמצעות פעולות מתחומים שונים:
בתחום ההסברה: כתיבת ספרים ומאמרים; כינוס הקונגרס הציוני הראשון; ניסוח ופרסום תוכנית באזל; הפעילות המדינית של הרצל – מגעים עם שלטי המעצמות; הפעילות של ויצמן לקידום ההצהרה.
בתחום המפעל החלוצי: עלייה; רכישת קרקעות; הקמה ופיתוח של התיישבות חקלאית (צורות התיישבות חדשות); התרחבות לאזורים חדשים (גליל, שומרון, שפלת יהודה); הקמת עיר עברית – תל אביב; חיזוק ההתיישבות העירונית – יפו, ירושלים, צפת, טבריה, חיפה.
בספרי הלימוד: היי סקול 1, עמ' 69, 84, 105–107, 131–134; כנרת 1, עמ' 96–102, 147–150; לילך 1, עמ' 137–140, 181–182; מט"ח 1, עמ' 73–76, 105–106, 122; רכס 1, עמ' 115–122, 152–153; שזר 1, עמ' 90–95, 138.
שלט לכיתה: התנועות הלאומיות – גורמים מעכבים וגורמים מסייעים
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
