⚠ בבדיקת נכונות: החומר ההסברי בעמוד זה הוא הרחבה שנוספה לשאלות הבגרות המקוריות, והוא נמצא כעת בבדיקת דיוק מול מקורות רשמיים. אין להסתמך עליו כמקור הוראה עד להשלמת הבדיקה. שאלות הבגרות המקוריות נותרו כפי שהן.
השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
ציר זמן
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
8. מבית לאומי למדינה – מחלוקות
א. לאחר פירוק "תנועת המרי העברי" גברה המחלוקת בין ארגון ההגנה ובין ארגוני האצ"ל והלח"י בנוגע למאבק הצבאי נגד השלטון הבריטי.
מה הייתה העמדה של כל אחד משני הצדדים במחלוקת? הסבר טיעון אחד של כל אחד מן הצדדים במחלוקת זו.
(16 נקודות)
ב. הסבר שני נימוקים של דוד בן־גוריון להכרזה על הקמת המדינה ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), ושני נימוקים של התומכים בדחייה של הכרזה זו למועד אחר.
בסס את הנימוקים על עובדות היסטוריות. (17 נקודות)
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
8. מבית לאומי למדינה – מחלוקות
א. המחלוקת בין ארגון ההגנה ובין ארגוני האצ"ל והלח"י בנוגע למאבק הצבאי בשלטון הבריטי:
עמדת / טענת ארגון ההגנה – צריך להיאבק בבריטים בזירה המדינית הבין־לאומית, ולהמשיך את ההתיישבות וההעפלה, אך לא לפגוע ישירות באנשים ובמתקנים הצבאיים הבריטיים.
עמדת / טענת ארגוני האצ"ל והלח"י – צריך להיאבק בבריטים בכל הדרכים, כולל פגיעה ישירה בחיילים, באנשי מנהל בריטים, במתקנים צבאיים ובמוסדות.
הטיעונים / הנימוקים של ארגון ההגנה:
הקמת מדינה יהודית תובטח רק באמצעות פעולות מתואמות בארץ־ישראל ובזירה המדינית, בהנחיית מוסדות התנועה הציונית.
הקמת המדינה היהודית מותנית בהתמקדות בעלייה ובהתיישבות.
פגיעה בחיילים ובאנשי מנהל בריטים תפגע באופי המוסרי של המאבק, ותצמצם את התמיכה במפעל הציוני.
פגיעה ישירה בבריטים תחמיר את תגובת הבריטים ועלולה לגרור עימות ישיר עימם, שיסכן את המפעל הציוני.
הטיעונים / הנימוקים של ארגוני האצ"ל והלח"י:
אין כל סיכוי להידברות עם בריטניה, ורק מאבק מתמשך בכל הדרכים יביא לסיום השלטון הבריטי.
מאבק בכל הדרכים יחייב את הבריטים לתגבר את הכוחות בארץ. תגבור הכוחות יכביד על התקציב של בריטניה, יגרור ביקורת מצד דעת הקהל בבריטניה ויזרז את סיום המנדט בארץ־ישראל.
דרך מאבק זו הוכיחה את עצמה במאבקן של תנועות לאומיות אחרות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 57, 62–63; לילך 2, עמ' 48, 64, 68; מט"ח 2, עמ' 77–78; רכס 2, עמ' 73–76; שזר 2, עמ' 53.
ב. נימוקים של דוד בן גוריון להכרזה על הקמת המדינה ביום ה' באייר תש"ח (1948):
הצורך למלא את החלל השלטוני שייווצר עם סיום המנדט הבריטי ב־15 במאי 1948.
החשש שברית המועצות עלולה לסגת מתמיכתה ועל כן דחיית ההכרזה תהיה החמצה לדורות.
מוכנות היישוב היהודי לקבל עצמאות: יש מוסדות לאומיים, תשתית כלכלית, כוח צבאי, מערך שירותים בתחום הכלכלי־חברתי, בשלות של התודעה הלאומית.
אם יפלשו צבאות ערב, תהיה זו פלישה למדינה עצמאית וריבונית, והדבר יקל על גיוס דעת הקהל העולמית לבלימת הפלישה.
כינון מדינה ריבונית יאפשר גיוס חובה והגדלה של הכוח היהודי הלוחם, שהיו הכרחיים בתנאי המלחמה הקשים.
כינון מדינה ריבונית יאפשר פתיחת השערים לעלייה ובעקבותיה יגדל הכוח הלוחם.
כינון מדינה ריבונית יאפשר הטלת מיסי חובה למימון של חלק מהוצאות המלחמה.
נימוקים של התומכים בדחייה של הכרזה זו למועד אחר:
הידיעה שצפויה התקפה משולבת של צבאות ערב, הובילה לחשש שהמדינה לא תוכל לעמוד בהתקפה זו.
לחץ מצד מחלקת המדינה של ארצות הברית לדחות את ההכרזה ולאמץ שלטון נאמנות, ואיומים בהטלת אמברגו על משלוחי נשק והעברת כספים מיהודי ארצות הברית.
חשש מעמדת האו"ם ומהטלת סנקציות בין־לאומיות על מדינת ישראל.
מידע על הכוונה של עבדאללה מלך ירדן לסגת מהחלטתו שלא להצטרף לפלישה של צבאות ערב אם יוכרז על הקמת מדינת ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 111; לילך 2, עמ' 93–94; מט"ח 2, 105–109; רכס 2, עמ' 116–117; שזר 2, עמ' 89–90.
א. הסבירו את הסיבות שבגללן החליטו מנהיגי המחתרות (ההגנה, האצ"ל והלח"י) לשתף פעולה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, והציגו סיבה אחת שבגללה הפסיקו המחתרות לשתף פעולה. (15 נקודות)
ב. לפניכם קטע מקור ובו איגרת ששלח דוד בן גוריון לחבר פלמ"ח ב-17 באוקטובר 1948.
חבר יקר
אני מודה לך מקרב לב על ברכתך "ברכת פלמ"חניק פצוע הנמצא באחד מבתי ההבראה". יקרה לי הברכה שבעתיים על שהיא באה מחייל יהודי, ומחייל יהודי פצוע. אני מקווה שתבריא בשלמות ותשוב בקרוב למשמרתך וליחידתך - ותסייע להביא את מלחמת המגן שלנו לידי גמר. [...]
בדברים אלה הייתי מסתפק אילולא הוספת לברכתך את המילים המעטות "עשה טובה ואל תפרק את הפלמ"ח". אני מניח שאינך יחיד בפלמ"ח שיש לו משאלה זו. ואנסה עד כמה שאפשר לברר [להבהיר] את הדבר. [...]
אין עשן בלי אש. מה שסופר לך על דבר פירוק פלמ"ח - הוא בדותא [שקר], אבל יש כנראה משהו שלא סיפרו לך, ואני רוצה לא רק לספר לך עליו, אלא גם להסבירו.
הכוונה היא למַטֶּה הארצי של פלמ"ח ולתפקידים שמילא לפני הקמת צבא הגנה לישראל - וכמה חברים בפלמ"ח רוצים להמשיך משטר זה גם עכשיו, מבלי לראות את שני השינויים הגדולים שחלו בינתיים: 1) הקמת מדינת ישראל; 2) הקמת צבא הגנה לישראל (במקום הגנה במחתרת) - שינויים ששינו את כל חיינו בארץ ואינם מצריכים ואינם מרשים עוד לשמר [את] צורות הארגון והמשטר שנתקיימו בפלמ"ח לפני היות המדינה ולפני היות הצבא. [...]
המטה הארצי של הפלמ"ח אינו יכול עוד לתת הוראות אופרטיביות, פקודות מבצע צבאיות, לחטיבות הפלמ"ח. צבאנו מאורגן עכשיו ב"חזיתות", ולכל חזית יש מטה חזית, ומטה זה נותן את ההוראות לכל החטיבות הנמצאות ברשותו, לפי התוכנית העליונה שמחליט עליה המטה הכללי של צבא הגנה לישראל. וכשיש מטה כללי, ומטה של חזית ומטה של החטיבה - אין צורך ואין אפשרות שמטה אחר, כגון הפלמ"ח, ייתן אף הוא הוראות בשעת מלחמה. כן גם אין המטה הארצי של הפלמ"ח יכול לגייס אנשים לפלמ"ח כפי שעשה עד הגיוס הכללי [לצה"ל]. [...]
כל אלה המנסים להצדיק את המשכת קיומו הנפרד של מטה ארצי לפלמ"ח אומרים שלפלמ"ח יש ערכים חלוציים-התיישבותיים שאין לחטיבות אחרות, וכדי לקיים אותן יש צורך בסידור תרבותי נפרד. [...] אולם עד כמה שידוע לי, אין שום איש טוען (בגלוי, בכל אופן) שהפלמ"ח מהווה מפלגה פוליטית או יחידה אידאולוגית נפרדת. [...] על פי מה שביררתי בנוגע לשאלה זו עם מפקדי הפלמ"ח - הם שוללים רעיון נפסד זה תכלית שלילה.
בברכה
ד' בן גוריון
(מעובד על פי: ש' קולת [עורכת], הרעיון הציוני והקמת מדינת ישראל, כרך ב, מעלות, תשמ"ה, עמ' 322-319)
על פי קטע המקור, הציגו את הטיעון (טענה ושני נימוקים) של דוד בן גוריון, בנוגע לפירוק הפלמ"ח.
הציגו טיעון נגד (טענה ונימוק).
($18 \frac{1}{3}$ נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
7. מיישוב למדינה – אחדות ומחלוקת
א. הסיבות שבגללן החליטו מנהיגי המחתרות לשתף פעולה לאחר תום מלחמת העולם השנייה:
תגובה על מדיניות בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה (הכרזת בווין).
ההכרה בצורך הדחופ במדינה שתהיה מקלט לעם היהודי.
ההכרה בנחיצותה של פעולה משותפת ומתואמת בין כל המחתרות כדי לבצע פעולות בהיקף ובעוצמה גדולים, שישפיעו על הבריטים ועל דעת הקהל העולמית.
סיבות שבגללן הפסיקו המחתרות לשתף פעולה:
בין שלושת הארגונים היה מתח מתמיד, וגם לאחר שהוקמה המסגרת המשותפת ראה כל אחד מהם באופן שונה את הדרך להשגת המטרה.
בעקבות "השבת השחורה" הנהגת היישוב הגיעה למסקנה שהמאבק המשותף לא שינה את המדיניות של בריטניה ועלול לסכן את המפעל הציוני. הנהגת היישוב דרשה לחזור למדיניות הקודמת ("מאבק צמוד") ולנתק את הקשר בין ההגנה ובין שני הארגונים האחרים.
פיצוץ מלון המלך דוד העמיק את הקרע ואת חוסר האמון בין המחתרות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 56–60; לילך 2, עמ' 60–64; מט"ח 2, עמ' 75–77; רכס 2 עמ' 72–76; שזר 2, עמ' 52–53, 55–59.
ב. הטיעון של דוד בן גוריון בנוגע לפירוק הפלמ"ח על פי קטע המקור:
טענה: שאין בכוונתו לפרק את הפלמ"ח אלא את מטה הפלמ"ח, כי זהו צעד הכרחי ונכון.
נימוקים:
הקמת מדינת ישראל והקמת צבא המאחד את כל הכוחות הלוחמים מחייבים שינוי ארגוני, ואי אפשר לשמור על צורת הארגון והפיקוד של הפלמ"ח כפי שהיו לפני כן.
לצבא החדש יש מטה כללי שמנהל את המלחמה על פי קו מוסכם, ופיקוד אזורי שמאורגן לפי "חזיתות" וסמכות בלעדית לגייס אנשים לצבא, ואין צורך או אפשרות לקיים לצידו מטה אחר.
מכיוון שגם אנשי הפלמ"ח עצמם לא טוענים שהפלמ"ח הוא יחידה פוליטית נפרדת בתוך הצבא, אין היגיון ואין צורך במטה פיקוד נפרד שישמור על ערכים ותרבות מיוחדים לפלמ"ח ושונים משל כלל הצבא.
טיעון נגד:
טענה: אין לפרק את מטה הפלמ"ח. פירוק מטה הפלמ"ח אינו הכרחי והוא עלול להוביל לפגיעה בצבא ובמאמץ המלחמה.
נימוקים:
לפלמ"ח יש אופי ייחודי, במשך השנים הוא פיתח תרבות מיוחדת ואופני פיקוד ולחימה המיוחדים לו.
חטיבות הפלמ"ח הוכיחו את עצמן במהלך המלחמה ביחידות העילית שהיו חוד החנית של הכוח הלוחם של היישוב ולאחר מכן של צה"ל. פירוק מטה הפלמ"ח יוביל לביטול ייחודן של יחידות הפלמ"ח ולפגיעה באיכותן.
פירוק מטה הפלמ"ח נובע משיקולים פוליטיים ולא ענייניים ועל כן אינו הכרחי (רבים מאנשי הפלמ"ח היו מזוהים עם מפ"ם שהתחרתה במפא"י – מפלגתו של בן גוריון).
פירוק הפלמ"ח עלול לגרום שבעיצומה של המלחמה יפרשו מן הצבא כמה קצינים בכירים מובחרים. דבר זה יפגע בכושרן של הצבא ובמאמץ המלחמתי.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 116, 120; לילך 2, עמ' 97–98; מט"ח 2, עמ' 115–116; רכס 2 עמ' 134; שזר 2, עמ' 92–95.
מבית לאומי למדינה – מחלוקות (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ב
8. מבית לאומי למדינה – מחלוקות
א. לאחר פירוק "תנועת המרי העברי" גברה המחלוקת בין ארגון ההגנה ובין ארגוני האצ"ל והלח"י בנוגע למאבק הצבאי נגד השלטון הבריטי.
מה הייתה העמדה של כל אחד משני הצדדים במחלוקת? הסבר טיעון אחד של כל אחד מן הצדדים במחלוקת זו.
(16 נקודות)
ב. הסבר שני נימוקים של דוד בן־גוריון להכרזה על הקמת המדינה ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), ושני נימוקים של התומכים בדחייה של הכרזה זו למועד אחר.
בסס את הנימוקים על עובדות היסטוריות. (17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
8. מבית לאומי למדינה – מחלוקות
א. המחלוקת בין ארגון ההגנה ובין ארגוני האצ"ל והלח"י בנוגע למאבק הצבאי בשלטון הבריטי:
עמדת / טענת ארגון ההגנה – צריך להיאבק בבריטים בזירה המדינית הבין־לאומית, ולהמשיך את ההתיישבות וההעפלה, אך לא לפגוע ישירות באנשים ובמתקנים הצבאיים הבריטיים.
עמדת / טענת ארגוני האצ"ל והלח"י – צריך להיאבק בבריטים בכל הדרכים, כולל פגיעה ישירה בחיילים, באנשי מנהל בריטים, במתקנים צבאיים ובמוסדות.
הטיעונים / הנימוקים של ארגון ההגנה:
הקמת מדינה יהודית תובטח רק באמצעות פעולות מתואמות בארץ־ישראל ובזירה המדינית, בהנחיית מוסדות התנועה הציונית.
הקמת המדינה היהודית מותנית בהתמקדות בעלייה ובהתיישבות.
פגיעה בחיילים ובאנשי מנהל בריטים תפגע באופי המוסרי של המאבק, ותצמצם את התמיכה במפעל הציוני.
פגיעה ישירה בבריטים תחמיר את תגובת הבריטים ועלולה לגרור עימות ישיר עימם, שיסכן את המפעל הציוני.
הטיעונים / הנימוקים של ארגוני האצ"ל והלח"י:
אין כל סיכוי להידברות עם בריטניה, ורק מאבק מתמשך בכל הדרכים יביא לסיום השלטון הבריטי.
מאבק בכל הדרכים יחייב את הבריטים לתגבר את הכוחות בארץ. תגבור הכוחות יכביד על התקציב של בריטניה, יגרור ביקורת מצד דעת הקהל בבריטניה ויזרז את סיום המנדט בארץ־ישראל.
דרך מאבק זו הוכיחה את עצמה במאבקן של תנועות לאומיות אחרות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 57, 62–63; לילך 2, עמ' 48, 64, 68; מט"ח 2, עמ' 77–78; רכס 2, עמ' 73–76; שזר 2, עמ' 53.
ב. נימוקים של דוד בן גוריון להכרזה על הקמת המדינה ביום ה' באייר תש"ח (1948):
הצורך למלא את החלל השלטוני שייווצר עם סיום המנדט הבריטי ב־15 במאי 1948.
החשש שברית המועצות עלולה לסגת מתמיכתה ועל כן דחיית ההכרזה תהיה החמצה לדורות.
מוכנות היישוב היהודי לקבל עצמאות: יש מוסדות לאומיים, תשתית כלכלית, כוח צבאי, מערך שירותים בתחום הכלכלי־חברתי, בשלות של התודעה הלאומית.
אם יפלשו צבאות ערב, תהיה זו פלישה למדינה עצמאית וריבונית, והדבר יקל על גיוס דעת הקהל העולמית לבלימת הפלישה.
כינון מדינה ריבונית יאפשר גיוס חובה והגדלה של הכוח היהודי הלוחם, שהיו הכרחיים בתנאי המלחמה הקשים.
כינון מדינה ריבונית יאפשר פתיחת השערים לעלייה ובעקבותיה יגדל הכוח הלוחם.
כינון מדינה ריבונית יאפשר הטלת מיסי חובה למימון של חלק מהוצאות המלחמה.
נימוקים של התומכים בדחייה של הכרזה זו למועד אחר:
הידיעה שצפויה התקפה משולבת של צבאות ערב, הובילה לחשש שהמדינה לא תוכל לעמוד בהתקפה זו.
לחץ מצד מחלקת המדינה של ארצות הברית לדחות את ההכרזה ולאמץ שלטון נאמנות, ואיומים בהטלת אמברגו על משלוחי נשק והעברת כספים מיהודי ארצות הברית.
חשש מעמדת האו"ם ומהטלת סנקציות בין־לאומיות על מדינת ישראל.
מידע על הכוונה של עבדאללה מלך ירדן לסגת מהחלטתו שלא להצטרף לפלישה של צבאות ערב אם יוכרז על הקמת מדינת ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 111; לילך 2, עמ' 93–94; מט"ח 2, 105–109; רכס 2, עמ' 116–117; שזר 2, עמ' 89–90.
א. הסבירו את הסיבות שבגללן החליטו מנהיגי המחתרות (ההגנה, האצ"ל והלח"י) לשתף פעולה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, והציגו סיבה אחת שבגללה הפסיקו המחתרות לשתף פעולה. (15 נקודות)
ב. לפניכם קטע מקור ובו איגרת ששלח דוד בן גוריון לחבר פלמ"ח ב-17 באוקטובר 1948.
חבר יקר
אני מודה לך מקרב לב על ברכתך "ברכת פלמ"חניק פצוע הנמצא באחד מבתי ההבראה". יקרה לי הברכה שבעתיים על שהיא באה מחייל יהודי, ומחייל יהודי פצוע. אני מקווה שתבריא בשלמות ותשוב בקרוב למשמרתך וליחידתך - ותסייע להביא את מלחמת המגן שלנו לידי גמר. [...]
בדברים אלה הייתי מסתפק אילולא הוספת לברכתך את המילים המעטות "עשה טובה ואל תפרק את הפלמ"ח". אני מניח שאינך יחיד בפלמ"ח שיש לו משאלה זו. ואנסה עד כמה שאפשר לברר [להבהיר] את הדבר. [...]
אין עשן בלי אש. מה שסופר לך על דבר פירוק פלמ"ח - הוא בדותא [שקר], אבל יש כנראה משהו שלא סיפרו לך, ואני רוצה לא רק לספר לך עליו, אלא גם להסבירו.
הכוונה היא למַטֶּה הארצי של פלמ"ח ולתפקידים שמילא לפני הקמת צבא הגנה לישראל - וכמה חברים בפלמ"ח רוצים להמשיך משטר זה גם עכשיו, מבלי לראות את שני השינויים הגדולים שחלו בינתיים: 1) הקמת מדינת ישראל; 2) הקמת צבא הגנה לישראל (במקום הגנה במחתרת) - שינויים ששינו את כל חיינו בארץ ואינם מצריכים ואינם מרשים עוד לשמר [את] צורות הארגון והמשטר שנתקיימו בפלמ"ח לפני היות המדינה ולפני היות הצבא. [...]
המטה הארצי של הפלמ"ח אינו יכול עוד לתת הוראות אופרטיביות, פקודות מבצע צבאיות, לחטיבות הפלמ"ח. צבאנו מאורגן עכשיו ב"חזיתות", ולכל חזית יש מטה חזית, ומטה זה נותן את ההוראות לכל החטיבות הנמצאות ברשותו, לפי התוכנית העליונה שמחליט עליה המטה הכללי של צבא הגנה לישראל. וכשיש מטה כללי, ומטה של חזית ומטה של החטיבה - אין צורך ואין אפשרות שמטה אחר, כגון הפלמ"ח, ייתן אף הוא הוראות בשעת מלחמה. כן גם אין המטה הארצי של הפלמ"ח יכול לגייס אנשים לפלמ"ח כפי שעשה עד הגיוס הכללי [לצה"ל]. [...]
כל אלה המנסים להצדיק את המשכת קיומו הנפרד של מטה ארצי לפלמ"ח אומרים שלפלמ"ח יש ערכים חלוציים-התיישבותיים שאין לחטיבות אחרות, וכדי לקיים אותן יש צורך בסידור תרבותי נפרד. [...] אולם עד כמה שידוע לי, אין שום איש טוען (בגלוי, בכל אופן) שהפלמ"ח מהווה מפלגה פוליטית או יחידה אידאולוגית נפרדת. [...] על פי מה שביררתי בנוגע לשאלה זו עם מפקדי הפלמ"ח - הם שוללים רעיון נפסד זה תכלית שלילה.
בברכה
ד' בן גוריון
(מעובד על פי: ש' קולת [עורכת], הרעיון הציוני והקמת מדינת ישראל, כרך ב, מעלות, תשמ"ה, עמ' 322-319)
על פי קטע המקור, הציגו את הטיעון (טענה ושני נימוקים) של דוד בן גוריון, בנוגע לפירוק הפלמ"ח.
הציגו טיעון נגד (טענה ונימוק).
($18 \frac{1}{3}$ נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
7. מיישוב למדינה – אחדות ומחלוקת
א. הסיבות שבגללן החליטו מנהיגי המחתרות לשתף פעולה לאחר תום מלחמת העולם השנייה:
תגובה על מדיניות בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה (הכרזת בווין).
ההכרה בצורך הדחופ במדינה שתהיה מקלט לעם היהודי.
ההכרה בנחיצותה של פעולה משותפת ומתואמת בין כל המחתרות כדי לבצע פעולות בהיקף ובעוצמה גדולים, שישפיעו על הבריטים ועל דעת הקהל העולמית.
סיבות שבגללן הפסיקו המחתרות לשתף פעולה:
בין שלושת הארגונים היה מתח מתמיד, וגם לאחר שהוקמה המסגרת המשותפת ראה כל אחד מהם באופן שונה את הדרך להשגת המטרה.
בעקבות "השבת השחורה" הנהגת היישוב הגיעה למסקנה שהמאבק המשותף לא שינה את המדיניות של בריטניה ועלול לסכן את המפעל הציוני. הנהגת היישוב דרשה לחזור למדיניות הקודמת ("מאבק צמוד") ולנתק את הקשר בין ההגנה ובין שני הארגונים האחרים.
פיצוץ מלון המלך דוד העמיק את הקרע ואת חוסר האמון בין המחתרות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 56–60; לילך 2, עמ' 60–64; מט"ח 2, עמ' 75–77; רכס 2 עמ' 72–76; שזר 2, עמ' 52–53, 55–59.
ב. הטיעון של דוד בן גוריון בנוגע לפירוק הפלמ"ח על פי קטע המקור:
טענה: שאין בכוונתו לפרק את הפלמ"ח אלא את מטה הפלמ"ח, כי זהו צעד הכרחי ונכון.
נימוקים:
הקמת מדינת ישראל והקמת צבא המאחד את כל הכוחות הלוחמים מחייבים שינוי ארגוני, ואי אפשר לשמור על צורת הארגון והפיקוד של הפלמ"ח כפי שהיו לפני כן.
לצבא החדש יש מטה כללי שמנהל את המלחמה על פי קו מוסכם, ופיקוד אזורי שמאורגן לפי "חזיתות" וסמכות בלעדית לגייס אנשים לצבא, ואין צורך או אפשרות לקיים לצידו מטה אחר.
מכיוון שגם אנשי הפלמ"ח עצמם לא טוענים שהפלמ"ח הוא יחידה פוליטית נפרדת בתוך הצבא, אין היגיון ואין צורך במטה פיקוד נפרד שישמור על ערכים ותרבות מיוחדים לפלמ"ח ושונים משל כלל הצבא.
טיעון נגד:
טענה: אין לפרק את מטה הפלמ"ח. פירוק מטה הפלמ"ח אינו הכרחי והוא עלול להוביל לפגיעה בצבא ובמאמץ המלחמה.
נימוקים:
לפלמ"ח יש אופי ייחודי, במשך השנים הוא פיתח תרבות מיוחדת ואופני פיקוד ולחימה המיוחדים לו.
חטיבות הפלמ"ח הוכיחו את עצמן במהלך המלחמה ביחידות העילית שהיו חוד החנית של הכוח הלוחם של היישוב ולאחר מכן של צה"ל. פירוק מטה הפלמ"ח יוביל לביטול ייחודן של יחידות הפלמ"ח ולפגיעה באיכותן.
פירוק מטה הפלמ"ח נובע משיקולים פוליטיים ולא ענייניים ועל כן אינו הכרחי (רבים מאנשי הפלמ"ח היו מזוהים עם מפ"ם שהתחרתה במפא"י – מפלגתו של בן גוריון).
פירוק הפלמ"ח עלול לגרום שבעיצומה של המלחמה יפרשו מן הצבא כמה קצינים בכירים מובחרים. דבר זה יפגע בכושרן של הצבא ובמאמץ המלחמתי.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 116, 120; לילך 2, עמ' 97–98; מט"ח 2, עמ' 115–116; רכס 2 עמ' 134; שזר 2, עמ' 92–95.
שלט לכיתה: מיישוב למדינה – אחדות ומחלוקת
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
























