השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
החלטת כ"ט בנובמבר 1947, מלחמת העצמאות
מפת הנושא
שאלת ארץ־ישראל באו"ם
שאלת ארץ־ישראל באו"ם
שאלת ארץ־ישראל באו"ם - המשך
שאלת ארץ־ישראל באו"ם - המשך
העברת שאלת ארץ־ישראל לאו"ם והתגובות על תוכנית החלוקה
העברת שאלת ארץ־ישראל לאו"ם והתגובות על תוכנית החלוקה
היבטים נוספים בנושא
היבטים נוספים בנושא
היבטים נוספים בנושא - המשך
היבטים נוספים בנושא - המשך
היבטים נוספים בנושא - המשך
סוגיות במחלוקת
סוגיות במחלוקת
סוגיות במחלוקת - המשך
כ"ט בנובמבר 1947, תוצאות והשלכות של מלחמת העצמאות
כ"ט בנובמבר 1947, תוצאות והשלכות של מלחמת העצמאות
כ"ט בנובמבר 1947, תוצאות והשלכות של מלחמת העצמאות - המשך
כ"ט בנובמבר 1947, תוצאות והשלכות של מלחמת העצמאות - המשך
תצלומים: ירושלים ואקסודוס
עיתון "דבר", 30 בנובמבר 1947
עיתון "חרות": לקראת המערכה הגורלית
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | חורף תשפ"א
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף תשפ"א
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף תשפ"א (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף תשפ"א (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
ציר זמן
זיהוי תמונות מהשאלון
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 2261 | חורף תשפ"א
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
15. החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947
א.
הצג את השיקולים שהניעו את ברית המועצות לתמוך בתוכנית החלוקה שעלתה להצבעה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947?
הסבר את התרומה של תמיכה זו להכרעה באו"ם בעד תוכנית החלוקה.
(12 נקודות)
ב.
הצג את עיקרי תוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.
הסבר יתרון אחד וחיסרון אחד של תוכנית זו עבור היישוב היהודי בארץ־ישראל והתנועה הציונית.
(13 נקודות)
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
15. החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947
א. השיקולים שהניעו את ברית המועצות לתמוך בתוכנית החלוקה:
רצון לזרז את הוצאת בריטניה מאזור המזרח התיכון בשל "המלחמה הקרה".
ההנחה שתמיכה במדינה יהודית תאפשר דריסת רגל באזור (הפיכתה למדינה פרו־סובייטית).
רצון לפלג את גוש המערב באמצעות הקמת חזית משותפת עם ארצות־הברית מול בריטניה.
על פי הנאום של גרומיקו, הסבל של היהודים בתקופת השואה מצדיק הקמת מדינה ליהודים.
התרומה של תמיכה זו להכרעה באו"ם בעד תוכנית החלוקה:
ברית המועצות הפעילה לחצים על המדינות שהיו בהשפעתה והבטיחה את תמיכת כל המדינות בגוש הסובייטי (פרט ליוגוסלביה).
לברית המועצות היו שלושה קולות בהצבעה.
תמיכה זו השפיעה על ארצות הברית שלא רצתה להשאיר לברית המועצות את החלל שנוצר עם צאת בריטניה מן האזור.
תמיכת ברית המועצות השפיעה על מפלגות השמאל במדינות שונות, והן לחצו על הממשלות שלהן לתמוך בהחלטה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2 עמ' 80; לילך 2, עמ' 78-76; מט"ח 2, עמ' 87-86, 91; רכס 2, עמ' 94-91; שזר 2, עמ' 63-62, 67.
ב. עיקרי תוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947:
סיום המנדט, חלוקת הארץ לשתי מדינות, שיתוף פעולה כלכלי ביניהן, בירושלים יהיה משטר בין־לאומי בניהול האו"ם ("בנאום" ירושלים).
יתרונות של תוכנית זו עבור היישוב היהודי בארץ־ישראל והתנועה הציונית:
סיום המנדט הבריטי על ארץ־ישראל.
ההחלטה מבטאת הכרה בין־לאומית בזכות של היהודים למדינה יהודית בארץ־ישראל.
בשטחי המדינה היהודית נכללו רוב חוף הים, רוב העמקים, רוב מקורות המים בצפון, שני ימים.
האפשרות להעלות המוני פליטים לארץ.
חסרונות של תוכנית זו:
המעמד של ירושלים: הפרדת ירושלים מן המדינה היהודית והגדרתה אזור בין־לאומי.
הגליל המערבי לא נכלל בשטח המיועד למדינה היהודית.
גבולות בעייתיים מבחינה אסטרטגית־צבאית.
יישובים יהודיים רבים נכללו בשטח הערבי.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 76, 79; לילך 2, עמ' 80-79; מט"ח 2, עמ' 91-89; רכס 2, עמ' 99-93, 105; שזר 2, עמ' 65, 72-69.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
9. תוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947
א.
הצג את הפעילות הדיפלומטית של היהודים לגיוס מדינות שיתמכו בתוכנית החלוקה.
הסבר יתרון אחד וחיסרון אחד של תוכנית החלוקה מנקודת המבט של היישוב היהודי.
(17 נקודות)
ב. הסבר את השיקולים שהניעו את ברית המועצות לתמוך בתוכנית החלוקה.
מה הייתה החשיבות של תמיכה זו?
(16 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
9. תוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947
א. הפעילות הדיפלומטית של היהודים לגיוס מדינות שיתמכו בתוכנית החלוקה:
נציגי היישוב היהודי נחלקו לצוותים, ופנו לכל אחת מן המדינות שהייתה לה זכות הצבעה וניסו לשכנע אותה.
גיוס מדינאים ברחבי העולם לתמוך בהחלטה.
הפעלת לחצים כלכליים (למשל לחץ על ליבריה דרך יצרן הגומי שלה שהיה ענף הייצוא העיקרי שלה).
ניצול קשרים אישיים (למשל ניסיון להשפיע על שליט אתיופיה דרך אלמנתו של אורד וינגייט).
מתן שוחד.
לחץ של יהודי ארצות הברית על נשיא ארצות הברית טרומן ועל חברי בית הנבחרים האמריקני.
לחץ של ד"ר חיים וייצמן על נשיא ארצות הברית טרומן לסייע בגיוס תמיכתן של מדינות רבות (צרפת, סין, טורקיה, יוון, הודו, מקסיקו, קובה ועוד).
יתרונות של תוכנית החלוקה מנקודת המבט של היישוב היהודי:
סיום המנדט הבריטי על ארץ־ישראל.
ההחלטה מבטאת הכרה בין־לאומית בזכותם של היהודים למדינה יהודית בארץ־ישראל.
בשטחי המדינה היהודית נכללו רוב חוף הים, רוב העמקים, רוב מקורות המים בצפון, שני ימים.
האפשרות להעלאת המוני פליטים לארץ.
חסרונות של תוכנית זו:
המעמד של ירושלים: הפרדת ירושלים מן המדינה היהודית והגדרתה אזור בין־לאומי.
הגליל המערבי לא נכלל בשטח המיועד למדינה היהודית.
גבולות בעייתיים מבחינה אסטרטגית־צבאית.
יישובים יהודיים רבים נכללו בשטח הערבי.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 76, 79; לילך 2, עמ' 79–80; מט"ח 2, עמ' 89–91; רכס 2, עמ' 93–99, 105; שזר 2, עמ' 65, 69–72.
ב. השיקולים שהניעו את ברית המועצות לתמוך בתוכנית החלוקה:
רצון לזרז את הוצאת בריטניה מאזור המזרח התיכון בשל "המלחמה הקרה".
ההנחה שתמיכה במדינה יהודית תאפשר דריסת רגל באזור (הפיכתה למדינה פרו־סובייטית).
רצון לפלג את גוש המערב באמצעות הקמת חזית משותפת עם ארצות־הברית נגד בריטניה.
על פי הנאום של גרומיקו, הסבל של היהודים בתקופת השואה מצדיק הקמת מדינה ליהודים.
החשיבות של תמיכה זו:
ברית המועצות הפעילה לחצים על המדינות שהיו בהשפעתה והבטיחה את תמיכת כל המדינות בגוש הסובייטי (פרט ליוגוסלביה).
לברית המועצות היו שלושה קולות בהצבעה.
תמיכה זו השפיעה על ארצות הברית שלא רצתה להשאיר לברית המועצות את החלל שנוצר עם צאת בריטניה מן האזור.
תמיכת ברית המועצות השפיעה על מפלגות השמאל במדינות שונות, והן לחצו על הממשלות שלהן לתמוך בהחלטה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2 עמ' 80; לילך 2, עמ' 76–78, 81; מט"ח 2, עמ' 86–87, 91; רכס 2, עמ' 91–94; שזר 2, עמ' 62–63, 67.
שאלת ארץ־ישראל באו"ם (2 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תש"ף
15. שאלת ארץ־ישראל באו"ם
א. יש הטוענים כי לאינטרסים של המעצמות בזמן המלחמה הקרה הייתה השפעה מכרעת על ההצבעה באו"ם בעד תוכנית החלוקה (כ"ט בנובמבר, 1947). אחרים טוענים כי לפעולות הדיפלומטיות של היהודים הייתה השפעה מכרעת על הצבעה זו. הצג את עמדתך בעניין זה ונמק אותה. בתשובתך התבסס על שתי עובדות היסטוריות. (13 נקודות)
ב. הצג את החסרונות של תוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, מנקודת המבט של היישוב היהודי. הסבר מדוע למרות חסרונות אלה תמך בה רוב היישוב. (12 נקודות)
פתרון מהמסמך
15 שאלת ארץ־ישראל באו"ם
א. לאינטרסים של המעצמות בזמן המלחמה הקרה היתה השפעה מכרעת על ההצבעה באו"ם בעד תוכנית החלוקה:
במלחמה הקרה נאבקו בינהן שתי המעצמות על אזורי השפעה. כל אחת מהן סברה שהכרה במדינה יהודית תאפשר לה דריסת רגל באזור ותמנע זאת מיריבתה.
ברית המועצות תמכה בהקמת מדינה יהודית משום שקיוותה שהמדינה שתקום תהיה סוציאליסטית (ביישוב היה רוב למחנה הפועלים).
ברית המועצות ראתה בתמיכה בתוכנית החלוקה אפשרות לפלג את גוש המערב באמצעות הקמת חזית משותפת עם ארצות הברית מול בריטניה.
כל אחת מן המעצמות הפעילה לחצים על המדינות שהיו בהשפעתה וגרמה לשינוי ביחסי הכוחות בהצבעה. תמיכתה של ברית המועצות בתוכנית הבטיחה את תמיכת כל המדינות בגוש הסובייטי (פרט ליגוסלביה), וגם ארצות הברית גייסה את תמיכתן של מדינות שהיו בהשפעתה.
לפעולות הדיפלומטיות של היהודים הייתה השפעה מכרעת על ההצבעה בעד תוכנית החלוקה:
נציגי היישוב היהודי נחלקו לצוותים ונאבקו על כל קול: פנו לכל אחת מן המדינות שהייתה לה זכות הצבעה וניסו לשכנע אותה.
היהודים גייסו מדינאים בכל רחבי העולם לתמוך בהחלטה.
היהודים הפעילו לחצים כלכליים על חלק מן המדינות (למשל לחץ על ליבריה דרך יצרן הגומי שלה שהיה ענף הייצוא העיקרי שלה).
היהודים ניצלו קשרים אישיים (למשל ניסיון להשפיע על שליט אתיופיה דרך אלמנתו של אורד וינגייט).
יהודי ארצות הברית הפעילו לחץ על נשיא ארצות הברית טרומן ועל חברי בית הנבחרים האמריקני.
ד"ר חיים ויצמן הפעיל לחץ על נשיא ארצות הברית טרומן לסייע בגיוס תמיכתן של מדינות רבות (צרפת, סין, טורקיה, יוון, הודו, מקסיקו, קובה ועוד).
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 80-82; לילך 3, עמ' 76-78, 80-81; מט"ח 3, עמ' 89, 91; רכס 3, עמ' 91-92, 94; שזר 3, עמ' 62-63, 67-69
ב. החסרונות של תוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר מנקודת המבט של היישוב היהודי:
המעמד של ירושלים: הפרדת ירושלים מן המדינה היהודית והגדרתה כאזור בין־לאומי.
הגליל המערבי לא נכלל בשטח המיועד למדינה היהודית.
בשטח שהיה מיועד למדינה היהודית נותרה אוכלוסייה ערבית גדולה.
גבולות בעייתיים מבחינה צבאית.
יישובים יהודיים רבים כלולים בשטח הערבי.
מדוע למרות חסרונות אלה תמך בה רוב היישוב:
רוב העם חשב שהחלטה זו מוכיחה שהתנועה הציונית הגשימה את חזונה להקמת מדינה עצמאית יהודית בארץ־ישראל.
משום שההחלטה ביטאה הכרה בין־לאומית בזכות למדינה יהודית בארץ־ישראל.
שמחה על סיום המנדט הבריטי בארץ־ישראל.
ההחלטה תאפשר עלייה חופשית של יהודים למדינת ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 76, 82; לילך 3, עמ' 80-82; מט"ח 3, עמ' 89-91; רכס 3, עמ' 93-99; שזר 3, עמ' 65, 69, 72
שאלון 2261 | קיץ תש"ף- מועד מיוחד
15. שאלת ארץ־ישראל באו"ם
א. בכ"ט בנובמבר 1947 התקבלה באו"ם החלטה בשאלת ארץ־ישראל.
תאר אחת מן הפעולות הדיפלומטיות של היהודים לגיוס תומכים בהחלטה זו.
הצג את עיקרי התוכן של ההחלטה.
($17\frac{1}{3}$ נקודות)
ב. כתוב כיצד הגיבו על החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947:
היהודים
ערביי ארץ־ישראל
מדינות ערב
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
15. שאלת ארץ־ישראל באו"ם
א. הפעולות הדיפלומטיות של היהודים לגיוס תומכים בהחלטת האו"ם:
נציגי היישוב היהודי נחלקו לצוותים ונאבקו על כל קול: פנו לכל אחת מן המדינות שהייתה לה זכות הצבעה וניסו לשכנע אותה.
גיוס מדינאים ברחבי העולם לתמוך בהחלטה.
הפעלת לחצים כלכליים (למשל לחץ על ליבריה דרך יצרן הגומי שלה שהיה ענף הייצוא העיקרי שלה).
ניצול קשרים אישיים (למשל ניסיון להשפיע על שליט אתיופיה דרך אלמנתו של אורד וינגייט).
לחץ של יהודי ארצות הברית על נשיא ארצות הברית טרומן ועל חברי בית הנבחרים האמריקני.
לחץ של ד"ר חיים ויצמן על נשיא ארצות הברית טרומן לסייע בגיוס תמיכתן של מדינות רבות (צרפת, סין, טורקיה, יוון, הודו, מקסיקו, קובה ועוד).
עיקרי התוכן של ההחלטה:
סיום המנדט, חלוקת הארץ לשתי מדינות (יהודית וערבית), שיתוף פעולה כלכלי ביניהן, בירושלים יהיה משטר בין־לאומי בניהול האו"ם ("בנאום" ירושלים).
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 76, 80–82; לילך 3, עמ' 80–81; מט"ח 3, עמ' 89, 91; רכס 3, עמ' 94–95; שזר 3, עמ' 65, 68–69.
ב. תגובת מדינות ערב:
דחייה מוחלטת של ההחלטה.
הכרזה כי ייאבקו בכוח לסיכול ההחלטה.
תגובת ערביי ארץ־ישראל:
למוחרת הכרזת האו"ם החלה מלחמת העצמאות.
תגובת היהודים:
קבלת ההחלטה.
שמחה גדולה וחגיגות ברחובות.
הנהגת היישוב ראתה בהחלטת החלוקה הכרה בין־לאומית בזכות למדינה יהודית בארץ־ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 76, 82–83; לילך 2, עמ' 80–82; מט"ח 2, עמ' 88–90; רכס 2, עמ' 94–100; שזר 2, עמ' 65, 69, 70.
מקור - שאלת ארץ־ישראל באו"ם (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשע"ט
14. מקור - שאלת ארץ־ישראל באו"ם
א. עיין בנספח, ובו תצלומים שצולמו בסוף תקופת המנדט הבריטי בארץ־ישראל.
הסבר כיצד באים לידי ביטוי בתצלומים שניים מן הגורמים שהשפיעו על בריטניה להעביר את שאלת ארץ־ישראל לדיון באו"ם. (14 נקודות)
ב. בכ"ט בנובמבר 1947 התקבלה באו"ם החלטה בשאלת ארץ־ישראל.
תאר אחת מן הפעולות הדיפלומטיות של היהודים לגיוס תומכים בהחלטה זו.
הצג את עיקרי התוכן של ההחלטה.
(11 נקודות)
פתרון מהמסמך
.14 מקור - שאלת ארץ־ישראל באו"ם
א. כיצד באים לידי ביטוי בתצלומים הגורמים שהשפיעו על בריטניה להעביר את שאלת ארץ־ישראל לדיון באו"ם: בתצלום 1 נראים חיילים בריטים פורסים תיל ומקימים גדר לאורך הרחוב, עוברים ושבים מתבוננים. תצלום זה מבטא את השפעת המאבק הצבאי המתמשך של היישוב בשלטון הבריטי, מאבק שהטריד והתיש את בריטניה כלכלית ומורלית. בתצלום 2 נראית ספינת המעפילים "יאשיה ווג'ווד" עמוסה פליטים. לתורן הספינה מחובר שלט ובו פונים המעפילים לבריטים בקריאה שלא לירות בהם, ומדגישים שהם פליטים לא חמושים, שרידי השואה. התמונה והכיתוב בשלט ממחישים את ההשפעה שהייתה למאבק הלא מוסרי של כוחות בריטיים חמושים בניצולי שואה, על דעת הקהל בבריטניה. תצלום זה מבטא את הנזק שנגרם לתדמית של בריטניה בעולם בגלל מדיניות ההגירה הנוקשה שלה ומאבקה במעפילים. .63 ,61 'בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 77; לילך 3, עמ' 75; מט"ח 3, עמ' 85,80; רכס 3, עמ' 76, 82, 89; שז"ר 3, עמ -11- היסטוריה, לימודי חובה, חלק א, חורף תשע"ט, מס' 022281
ב. הפעולות הדיפלומטיות של היהודים לגיוס תומכים בהחלטת האו"ם: נציגי היישוב היהודי נחלקו לצוותים ונאבקו על כל קול: פנו לכל אחת מן המדינות שהייתה לה זכות הצבעה וניסו לשכנע אותה. גיוס מדינאים ברחבי העולם לתמוך בהחלטה. הפעלת לחצים כלכליים (למשל לחץ על ליבריה דרך יצרן הגומי שלה שהיה ענף הייצוא העיקרי שלה). ניצול קשרים אישיים (למשל ניסיון להשפיע על שליט אתיופיה דרך אלמנתו של אורד וינגייט). לחץ של יהודי ארצות הברית על נשיא ארצות הברית טרומן ועל חברי בית הנבחרים האמריקני. לחץ של ד"ר חיים ויצמן על נשיא ארצות הברית טרומן לסייע בגיוס תמיכתן של מדינות רבות (צרפת, סין, טורקיה, יוון, הודו, מקסיקו, קובה ועוד). עיקרי התוכן של ההחלטה: סיום המנדט, חחלוקת הארץ לשתי מדינות (יהודית וערבית), שיתוף פעולה כלכלי ביניהן, בירושלים יהיה משטר בין־לאומי בניהול האו"ם ("בנאום" ירושלים). ,3 בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 76, 82-80 לילך 3, עמ' 81-80 מט"ח 3, עמ' 89, 91; רכס 3, עמ' 95-94; שזר 69-6865
מקור — מאבק היישוב במנדט הבריטי בשנים 1947-1945 (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תש"ף- מועד מיוחד
14. מקור — מאבק היישוב במנדט הבריטי בשנים 1947-1945
א. הסבר מדוע שינתה הנהגת היישוב היהודי את מדיניותה כלפי בריטניה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. הבא דוגמה אחת מן התחום הצבאי לשינוי זה. (16 נקודות)
ב. לפניך הודעה של ארגון ההגנה. קרא את ההודעה, וענה על השאלה שאחריה.
זה שם ספינת המעפילים שהצליחה לפרוץ את ההסגר הבריטי בחופי ההפלגה באירופה. הספינה מתקרבת לחופי המולדת.
”יציאת אירופה תש”ז” מסיעה לארץ־ישראל: 1282 נשים, 1600 גברים, 1017 נוער, 655 ילדים – ביחד 4554 נפש מישראל!
חמש אוניות משחית ואוניית סיור אחת שמו מצור על ספינת המעפילים לאורך כל הדרך. הצי הבריטי גייס את הכוח הזה במטרה ללכוד את הספינה לבל יגיעו אחינו לחוף מבטחים.
הספינה חותרת אלינו!
אחינו המעפילים ישמיעו את קולם אל יהודי ארץ־ישראל. הם ישדרו את דברם מעל ספינתם. הערב (יום חמישי) בשעה 10:00 ומחר (יום שישי) בשעה 7:30 בבוקר. הגל 35 מטר בערך. תחנת ”קול ישראל” תעביר את השידור בגל הרגיל 45 מטר.
הסבר את המטרה של ההעפלה הבאה לידי ביטוי בהודעה.
הצג שני קשיים בארגון ההעפלה: קושי אחד על פי ההודעה, וקושי אחד על פי מה שלמדת.
($17\frac{1}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
14. מקור — מאבק היישוב במנדט הבריטי בשנים 1947-1945
א. מדוע שינתה הנהגת היישוב היהודי את מדיניותה כלפי בריטניה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה:
היישוב היהודי ציפה שבריטניה תשנה את מדיניותה בארץ־ישראל לנוכח שואת יהודי אירופה והתגייסות היישוב למאמץ המלחמתי ולנוכח הבטחותיה של בריטניה ערב הבחירות (בשנת 1945), אך המדיניות לא שונתה.
במקום לסייע לפתרון בעיית הפליטים היהודים באירופה ולהתיר את עלייתם לארץ־ישראל, הכריז שר החוץ בווין על הפרדה בין שאלת העקורים לשאלת ארץ־ישראל.
מלחמת העולם השנייה העמיקה את ההכרה בעולם בצורך הדחוף במדינה שתהיה מקלט לעם היהודי. הנהגת היישוב הגיעה למסקנה שכדי להשפיע על הבריטים ועל דעת הקהל העולמית נחוץ לאחד את הכוחות של כל המחתרות במאבק נגד הבריטים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 42–43, 56, 58; לילך 3, עמ' 55, 60–61; מט"ח 3, עמ' 72, 75–76, 82; רכס 3, עמ' 72, 85; שזר 3, עמ' 32–35, 53.
דוגמאות מן התחום הצבאי לשינוי זה:
ליל הרכבות
פיצוץ מתקן הרדאר בכרמל
ליל הגשרים
הקמת תנועת המרי העברי
פגיעה במתקנים צבאיים של הבריטים
חבלה בשדות תעופה
ב. המטרה של ההעפלה הבאה לידי ביטוי בהודעה:
מתן מקלט בארץ־ישראל ליהודים פליטי השואה.
מאבק ב"ספר הלבן" שמנע עליית יהודים.
קשיים בארגון העפלה:
קשיים על פי ההודעה
לחץ של ממשלת בריטניה על מדינות שמהן יצאו או דרכן עברו מעפילים ("הצליחה לפרוץ את ההסגר הבריטי בחופי ההפלגה").
בריטניה הטילה מצור על חופי הארץ ומנעה מיהודים להיכנס אליה.
קשיים על פי מה שלמדת
כליאת מעפילים במחנות מעצר.
גירוש מעפילים.
מחסור חמור בכלי שיט (בשל המלחמה), שהכביד על רכישת ספינות.
הטיפול בעולים עד העלאתם על האניות.
מחסור במשאבים כספיים.
בספרי הלימוד: לילך 2, עמ' 66–72; מט"ח 2, עמ' 79–81; רכס 2, עמ' 77–83; שזר 2, עמ' 45–48.
החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947 (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תש"ף
15. החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947
א. הצג את הפעילות הדיפלומטית של היהודים לגיוס מדינות שיתמכו בתוכנית החלוקה שנידונה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.
הסבר את האינטרסים של ארצות הברית לתמוך בתוכנית זו.
(12 נקודות)
ב. הסבר חיסרון אחד ושני יתרונות של תוכנית החלוקה מנקודת המבט של היישוב היהודי. (13 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
15. החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947
א. הפעילות הדיפלומטית של היהודים לגיוס מדינות שיתמכו בתוכנית החלוקה:
נציגי היישוב היהודי נחלקו לצוותים, ופנו לכל אחת מן המדינות שהייתה לה זכות הצבעה וניסו לשכנע אותה.
גיוס מדינאים ברחבי העולם לתמוך בהחלטה.
הפעלת לחצים כלכליים (למשל לחץ על ליבריה דרך יצרן הגומי שלה שהיה ענף הייצוא העיקרי שלה).
ניצול קשרים אישיים (למשל ניסיון להשפיע על שליט אתיופיה דרך אלמנתו של אורד וינגייט).
מתן שוחד.
לחץ של יהודי ארצות הברית על נשיא ארצות הברית טרומן ועל חברי בית הנבחרים האמריקני.
לחץ של ד"ר חיים וייצמן על נשיא ארצות הברית טרומן לסייע בגיוס תמיכתן של מדינות רבות (צרפת, סין, טורקיה, יוון, הודו, מקסיקו, קובה ועוד).
האינטרסים של ארצות הברית לתמוך בתוכנית זו:
כדי לא להשאיר לברית־המועצות את החלל שייווצר עם צאת בריטניה ולמנוע מברית המועצות לתקוע יתד באזור.
להבטיח את האינטרסים שלה במזרח־התיכון בלי להיכנס למעורבות ישירה.
רצון לרצות את ציבור הבוחרים היהודי.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 80–82; לילך 2, עמ' 80–81; מט"ח 2, עמ' 89, 91; רכס 2, עמ' 92, 94; שזר 2, עמ' 62, 67–69.
ב. חסרונות של תוכנית החלוקה מנקודת המבט של היישוב היהודי:
המעמד של ירושלים: הפרדת ירושלים מן המדינה היהודית והגדרתה אזור בין־לאומי.
הגליל המערבי לא נכלל בשטח המיועד למדינה היהודית.
גבולות בעייתיים מבחינה אסטרטגית־צבאית.
יישובים יהודיים רבים נכללו בשטח הערבי.
יתרונות של תכנית זו:
סיום המנדט הבריטי על ארץ־ישראל.
ההחלטה מבטאת הכרה בין־לאומית בזכות למדינה יהודית בארץ־ישראל.
בשטחי המדינה היהודית נכללו רוב חוף הים, רוב העמקים, רוב מקורות המים בצפון, שני ימים.
האפשרות להעלאת המוני פליטים לארץ.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 76, 79; לילך 3, עמ' 79–80; מט"ח 3, עמ' 89–91; רכס 3, עמ' 93–99, 105; שזר 3, עמ' 65, 69–72.
מקור — שלטון המנדט הבריטי והיישוב היהודי (בשנים 1947-1945) (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תש"ף
14. מקור — שלטון המנדט הבריטי והיישוב היהודי (בשנים 1947-1945)
א. לפניך קטע מאיגרת ששלחו נציגי היישוב אל מלך בריטניה בחודש ינואר 1946, במחאה על מדיניות בריטניה בארץ־ישראל.
הוד מעלתך,
אנו, החתומים מטה, נציגי היישוב העברי, חברי הוועד הלאומי, שליחי העיריות, הקהילות, המועצות המקומיות והמשקים החקלאיים, באים להביע באמצעותך את מחאתנו העמוקה לממשלת הוד מלכותו, בתור ממשלת המנדט על ארץ־ישראל, על הפסקת העלייה [...].
אנו, נציגי היישוב העברי בארץ־ישראל, רואים בהפסקת העלייה [...] התנכרות מדהימה לשליחות אינטרנציונלית [בין־לאומית] גדולה, אשר בריטניה נטלה על עצמה; לסייע בידי העם היהודי לשוב ולהקים לו את ביתו במולדתו ולהיות לעם ככל העמים. [...]
אנו, נציגי היישוב העברי, יודעים, כי צדקנו בריבנו. אנו יודעים, כי שירתנו נאמנה את מלחמת החירות של העולם; מיטב בחורינו ובחורותינו הלכו נדבה [התנדבו] אל הצבא הבריטי, בהתגברם על מכאוב "הספר הלבן" של שנת 1939 וגזרותיו, הקיימות עדיין ועומדות, זה תשעה חודשים לאחר גמר המלחמה. אנו יודעים, כי בפני שרידי חרב היטלר, אשר אכלה מיליונים מאחינו – נעולים השערים. [...]
הוד מעלתך!
אנו, נציגי היישוב העברי, מוסרים לידך את האיגרת הזאת, אשר דבריה העצורים [מאופקים] אינם מוסרים אף מעט מסערת רוחנו, להמציאה לממשלת הוד מלכותו. אנו דורשים: פתיחת שערי הארץ לאלתר [מייד] לעליית שרידינו בלי כל הגבלה; [...] קיום הבטחות הקודש, אשר ניתנו לעם היהודי, ועידודו בדרך גאולתו האחת והיחידה.
ירושלים, י"ג בשבט תש"ו, 5/1/1946.
הצג על פי הקטע את עמדת נציגי היישוב היהודי בנוגע למדיניות בריטניה בארץ־ישראל, והסבר שתי עובדות היסטוריות שהובאו בקטע לחיזוק עמדה זו. (14 נקודות)
ב. מה הייתה "תנועת המרי העברי"?
מדוע היא פעלה זמן קצר בלבד? הבא שתי סיבות.
(11 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
14. מקור — שלטון המנדט הבריטי והיישוב היהודי (בשנים 1947-1945)
א. עמדת נציגי היישוב היהודי בנוגע למדיניות בריטניה בארץ־ישראל, על פי הקטע:
על ממשלת בריטניה לחזור בה מהגבלות "הספר הלבן" (1939), ולהתיר עלייה מיידית של יהודים לארץ־ישראל בלי הגבלה.
עובדות היסטוריות שהובאו בקטע לחיזוק עמדה זו:
בריטניה נטלה על עצמה בהצהרת בלפור התחייבות לסייע בהקמת בית לאומי לעם היהודי.
בקטע: "לשליחות... אשר בריטניה נטלה על עצמה לסייע בידי העם היהודי..."; "קיום הבטחות הקודש, אשר ניתנו לעם היהודי".
התגייסות היישוב היהודי למאמץ המלחמתי של בריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה.
בקטע: "שירתנו נאמנה את מלחמת החירות של העולם"; "מיטב בחורינו ובחורותינו הלכו נדבה אל הצבא הבריטי".
שואת יהודי אירופה.
בקטע: "המלחמה... אשר אכלה מיליונים מאחינו".
הגבלות "הספר הלבן" מונעות מניצולי השואה למצוא מקלט בארץ־ישראל.
בקטע: הספר הלבן של שנת 1939 וגזרותיו, הקיימות עדיין ועומדות"; "בפני שרידי חרב היטלר... נעולים השערים".
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 42–43, 56; לילך 3, עמ' 55, 60; מט"ח 3, עמ' 72; רכס 3, עמ' 71–72, 85; שזר 3, עמ' 32–35.
ב. מה הייתה "תנועת המרי העברי":
מסגרת משותפת להגנה, לאצ"ל וללח"י שהוקמה באוקטובר 1945 בכדי לתאם את הפעולות הצבאיות של הארגונים ולהיאבק יחד נגד השלטון הבריטי.
מדוע היא פעלה זמן קצר בלבד:
בין שלושת הארגונים היה מתח מתמיד, וגם לאחר שהוקמה המסגרת המשותפת ראה כל אחד מהם באופן שונה את הדרך להשגת מטרה.
בעקבות "השבת השחורה" הנהגת היישוב הגיעה למסקנה שהמאבק המשותף לא שינה את המדיניות של בריטניה ועלול לסכן את המפעל הציוני. היא דרשה לחזור למדיניות הקודמת ולנתק את הקשר בין ההגנה ובין שני הארגונים האחרים.
פיצוץ מלון המלך דוד העמיק את הקרע ואת חוסר האמון בין המחתרות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 58–60; לילך 3, עמ' 61–64; מט"ח 3, עמ' 75–77; רכס 3, עמ' 72–76; שזר 3, עמ' 52–53, 55–59.
החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"א
15. החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947
א.
הצג את השיקולים שהניעו את ברית המועצות לתמוך בתוכנית החלוקה שעלתה להצבעה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947?
הסבר את התרומה של תמיכה זו להכרעה באו"ם בעד תוכנית החלוקה.
(12 נקודות)
ב.
הצג את עיקרי תוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.
הסבר יתרון אחד וחיסרון אחד של תוכנית זו עבור היישוב היהודי בארץ־ישראל והתנועה הציונית.
(13 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
15. החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947
א. השיקולים שהניעו את ברית המועצות לתמוך בתוכנית החלוקה:
רצון לזרז את הוצאת בריטניה מאזור המזרח התיכון בשל "המלחמה הקרה".
ההנחה שתמיכה במדינה יהודית תאפשר דריסת רגל באזור (הפיכתה למדינה פרו־סובייטית).
רצון לפלג את גוש המערב באמצעות הקמת חזית משותפת עם ארצות־הברית מול בריטניה.
על פי הנאום של גרומיקו, הסבל של היהודים בתקופת השואה מצדיק הקמת מדינה ליהודים.
התרומה של תמיכה זו להכרעה באו"ם בעד תוכנית החלוקה:
ברית המועצות הפעילה לחצים על המדינות שהיו בהשפעתה והבטיחה את תמיכת כל המדינות בגוש הסובייטי (פרט ליוגוסלביה).
לברית המועצות היו שלושה קולות בהצבעה.
תמיכה זו השפיעה על ארצות הברית שלא רצתה להשאיר לברית המועצות את החלל שנוצר עם צאת בריטניה מן האזור.
תמיכת ברית המועצות השפיעה על מפלגות השמאל במדינות שונות, והן לחצו על הממשלות שלהן לתמוך בהחלטה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2 עמ' 80; לילך 2, עמ' 78-76; מט"ח 2, עמ' 87-86, 91; רכס 2, עמ' 94-91; שזר 2, עמ' 63-62, 67.
ב. עיקרי תוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947:
סיום המנדט, חלוקת הארץ לשתי מדינות, שיתוף פעולה כלכלי ביניהן, בירושלים יהיה משטר בין־לאומי בניהול האו"ם ("בנאום" ירושלים).
יתרונות של תוכנית זו עבור היישוב היהודי בארץ־ישראל והתנועה הציונית:
סיום המנדט הבריטי על ארץ־ישראל.
ההחלטה מבטאת הכרה בין־לאומית בזכות של היהודים למדינה יהודית בארץ־ישראל.
בשטחי המדינה היהודית נכללו רוב חוף הים, רוב העמקים, רוב מקורות המים בצפון, שני ימים.
האפשרות להעלות המוני פליטים לארץ.
חסרונות של תוכנית זו:
המעמד של ירושלים: הפרדת ירושלים מן המדינה היהודית והגדרתה אזור בין־לאומי.
הגליל המערבי לא נכלל בשטח המיועד למדינה היהודית.
גבולות בעייתיים מבחינה אסטרטגית־צבאית.
יישובים יהודיים רבים נכללו בשטח הערבי.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 76, 79; לילך 2, עמ' 80-79; מט"ח 2, עמ' 91-89; רכס 2, עמ' 99-93, 105; שזר 2, עמ' 65, 72-69.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
9. תוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947
א.
הצג את הפעילות הדיפלומטית של היהודים לגיוס מדינות שיתמכו בתוכנית החלוקה.
הסבר יתרון אחד וחיסרון אחד של תוכנית החלוקה מנקודת המבט של היישוב היהודי.
(17 נקודות)
ב. הסבר את השיקולים שהניעו את ברית המועצות לתמוך בתוכנית החלוקה.
מה הייתה החשיבות של תמיכה זו?
(16 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
9. תוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947
א. הפעילות הדיפלומטית של היהודים לגיוס מדינות שיתמכו בתוכנית החלוקה:
נציגי היישוב היהודי נחלקו לצוותים, ופנו לכל אחת מן המדינות שהייתה לה זכות הצבעה וניסו לשכנע אותה.
גיוס מדינאים ברחבי העולם לתמוך בהחלטה.
הפעלת לחצים כלכליים (למשל לחץ על ליבריה דרך יצרן הגומי שלה שהיה ענף הייצוא העיקרי שלה).
ניצול קשרים אישיים (למשל ניסיון להשפיע על שליט אתיופיה דרך אלמנתו של אורד וינגייט).
מתן שוחד.
לחץ של יהודי ארצות הברית על נשיא ארצות הברית טרומן ועל חברי בית הנבחרים האמריקני.
לחץ של ד"ר חיים וייצמן על נשיא ארצות הברית טרומן לסייע בגיוס תמיכתן של מדינות רבות (צרפת, סין, טורקיה, יוון, הודו, מקסיקו, קובה ועוד).
יתרונות של תוכנית החלוקה מנקודת המבט של היישוב היהודי:
סיום המנדט הבריטי על ארץ־ישראל.
ההחלטה מבטאת הכרה בין־לאומית בזכותם של היהודים למדינה יהודית בארץ־ישראל.
בשטחי המדינה היהודית נכללו רוב חוף הים, רוב העמקים, רוב מקורות המים בצפון, שני ימים.
האפשרות להעלאת המוני פליטים לארץ.
חסרונות של תוכנית זו:
המעמד של ירושלים: הפרדת ירושלים מן המדינה היהודית והגדרתה אזור בין־לאומי.
הגליל המערבי לא נכלל בשטח המיועד למדינה היהודית.
גבולות בעייתיים מבחינה אסטרטגית־צבאית.
יישובים יהודיים רבים נכללו בשטח הערבי.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 76, 79; לילך 2, עמ' 79–80; מט"ח 2, עמ' 89–91; רכס 2, עמ' 93–99, 105; שזר 2, עמ' 65, 69–72.
ב. השיקולים שהניעו את ברית המועצות לתמוך בתוכנית החלוקה:
רצון לזרז את הוצאת בריטניה מאזור המזרח התיכון בשל "המלחמה הקרה".
ההנחה שתמיכה במדינה יהודית תאפשר דריסת רגל באזור (הפיכתה למדינה פרו־סובייטית).
רצון לפלג את גוש המערב באמצעות הקמת חזית משותפת עם ארצות־הברית נגד בריטניה.
על פי הנאום של גרומיקו, הסבל של היהודים בתקופת השואה מצדיק הקמת מדינה ליהודים.
החשיבות של תמיכה זו:
ברית המועצות הפעילה לחצים על המדינות שהיו בהשפעתה והבטיחה את תמיכת כל המדינות בגוש הסובייטי (פרט ליוגוסלביה).
לברית המועצות היו שלושה קולות בהצבעה.
תמיכה זו השפיעה על ארצות הברית שלא רצתה להשאיר לברית המועצות את החלל שנוצר עם צאת בריטניה מן האזור.
תמיכת ברית המועצות השפיעה על מפלגות השמאל במדינות שונות, והן לחצו על הממשלות שלהן לתמוך בהחלטה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2 עמ' 80; לילך 2, עמ' 76–78, 81; מט"ח 2, עמ' 86–87, 91; רכס 2, עמ' 91–94; שזר 2, עמ' 62–63, 67.
מהחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר ועד להכרזה על הקמת המדינה (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ב
8. מהחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר ועד להכרזה על הקמת המדינה
א. הציגו את החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, והסבירו שלושה גורמים שסייעו להשיג רוב באו"ם לתמיכה בהחלטה זו. (20 נקודות)
ב. מדוע התנהל דיון במינהלת העם על מועד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל? הסבירו שתי סיבות. (13 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
8. מהחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר ועד להכרזה על הקמת המדינה
א. החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947:
סיום המנדט, חלוקת הארץ לשתי מדינות, שיתוף פעולה כלכלי ביניהן, ירושלים בפיקוח בין-לאומי.
גורמים שסייעו להשיג רוב באו"ם לתמיכה בהחלטה זו:
במלחמה הקרה נאבקו ביניהן שתי המעצמות על אזורי השפעה. כל אחת מהן סברה שהכרה במדינה יהודית תאפשר לה דריסת רגל באזור ותמנע זאת מיריבתה.
ברית המועצות תמכה בהקמת מדינה יהודית משום שקיוותה שהמדינה שתקום תהיה סוציאליסטית (ביישוב היה רוב למחנה הפועלים).
ברית המועצות ראתה בתמיכה בתוכנית החלוקה אפשרות לפלג את גוש המערב באמצעות הקמת חזית משותפת עם ארצות הברית מול בריטניה.
כל אחת מן המעצמות הפעילה לחצים על המדינות שהיו בהשפעתה וגרמה לשינוי ביחסי הכוחות בהצבעה. תמיכתה של ברית המועצות בתוכנית הבטיחה את תמיכת כל המדינות בגוש הסובייטי (חוץ מיוגוסלביה), וגם ארצות הברית גייסה את תמיכתן של מדינות שהיו בהשפעתה.
תמיכתה של ברית המועצות השפיעה על מפלגות השמאל במדינות שונות, והן לחצו על הממשלות שלהן לתמוך בהחלטה.
נציגי היישוב היהודי נחלקו לצוותים ונאבקו על כל קול: פנו לכל אחת מן המדינות שהייתה לה זכות הצבעה וניסו לשכנע אותה.
היהודים גייסו מדינאים בכל רחבי העולם לתמוך בהחלטה.
היהודים הפעילו לחצים כלכליים על חלק מן המדינות (למשל לחץ על ליבריה באמצעות יצרן הגומי שלה, שכן ענף הייצוא העיקרי שלה היה גומי).
היהודים ניצלו קשרים אישיים (למשל ניסיון להשפיע על שליט אתיופיה באמצעות אלמנתו של אורד וינגייט).
יהודי ארצות הברית הפעילו לחץ על נשיא ארצות הברית טרומן ועל חברי בית הנבחרים האמריקני.
ד"ר חיים ויצמן הפעיל לחץ על נשיא ארצות הברית טרומן לסייע בגיוס תמיכתן של מדינות רבות (צרפת, סין, טורקיה, יוון, הודו, מקסיקו, קובה ועוד).
הערבים סברו כי היהודים לא יצליחו לגייס רוב של שני שלישים מחברי העצרת ועל כן החלו להפעיל לחצים מאוחר מדי.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 76, 80–82; לילך 2, עמ' 76–78, 80–81; מט"ח 2, עמ' 89, 91; רכס 2, עמ' 91–92, 94–96, 101; שזר 2, עמ' 62–63, 65, 67–69.
ב. מדוע התנהל דיון במינהלת העם על מועד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל:
לקראת סיום המנדט ועזיבת הבריטים ובעיצומה של מלחמה קשה נאלצה הנהגת היישוב להחליט אם להכריז על הקמת המדינה מייד עם סיום המנדט או לקבל את ההצעה האמריקנית לדחיית ההכרזה. ההכרעה בעניין הייתה גורלית ומורכבת והושפעה מצירוף של נסיבות צבאיות ובין-לאומיות. מנהיגי היישוב היו חלוקים ביניהם, ולכן התכנסו לדון בשאלת העיתוי ולהכריע.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 109–114; לילך 2, עמ' 93–94; מט"ח 2, עמ' 105–109; רכס 2, עמ' 116–117; שזר 2, עמ' 89–90.
העברת שאלת ארץ־ישראל לאו"ם והתגובות על תוכנית החלוקה (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ג
7. העברת שאלת ארץ־ישראל לאו"ם והתגובות על תוכנית החלוקה
א. הסבירו שלושה שיקולים של בריטניה להעביר את שאלת ארץ־ישראל לדיון באו"ם. בתשובתכם התייחסו לשיקולי מדיניות פנים ולשיקולי מדיניות חוץ.
(16 נקודות)
ב. לפניכם שני קטעי מקור (1–2), ובכל אחד מהם תגובה שונה על ההחלטה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 בשאלת ארץ־ישראל.
הציגו שני הבדלים בין התגובות, והסבירו סיבה אחת להבדלים שהצגתם.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
7. העברת שאלת ארץ־ישראל לאו"ם והתגובות על תוכנית החלוקה
א. שיקולים של בריטניה להעביר את שאלת ארץ־ישראל לדיון באו"ם:
מדיניות פנים:
מלחמת העולם גבתה מבריטניה מחיר כלכלי כבד, והציבור הבריטי דרש השקעות בשיקום המדינה במקום באחזקת האימפריה.
האופוזיציה וחלק מן הציבור בבריטניה לחצו על הממשלה להחזיר את החיילים הבריטים הביתה ממאבק חסר תכלית בארץ־ישראל.
ביקורת פנימית בבריטניה בשל פגיעה ביוקרתה בעקבות מדיניותה בשאלת העקורים ויחסה אל המעפילים.
מדיניות חוץ:
ירידת כוחה של בריטניה ותלותה בארצות הברית: בעקבות מלחמת העולם השנייה עלה כוחה של ארצות הברית בזירה הבין־לאומית, ובריטניה, שהייתה תלויה בה מבחינה כלכלית ומדינית, התקשתה להתעלם מן הלחץ האמריקני לפתור את שאלת ארץ־ישראל בכלל, ולאפשר עלייה מיידית של מאה אלף עקורים בפרט.
המאבק המתמשך של היישוב היהודי אילץ את בריטניה להקצות כוח אדם ותקציבים רבים יותר ממה שתכננה לשליטה בארץ־ישראל.
שיחות של הוועדה לענייני ארץ־ישראל הגיעו למבוי סתום.
מאבק היישוב על ההעפלה ודעת קהל בלתי אוהדת בעולם, בתגובה על מדיניות בריטניה ועל יחסה אל המעפילים פליטי השואה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 56, 77; לילך 2, עמ' 75, 83; מט"ח 2, עמ' 85; רכס 2, עמ' 88–89; שזר 2, עמ' 61–63.
ב. ההבדלים בין התגובות:
העיתון "דבר" מציג את קבלת ההחלטה באו"ם כהישג גדול של הסוכנות היהודית ושל העם היהודי, ואילו העיתון "חרות" מציג את קבלת ההחלטה ככניעה או כוויתור של הסוכנות היהודית על אדמת המולדת ועל ירושלים.
בעיתון "דבר" יש תיאור חיובי של תוצאות ההחלטה שהתקבלה באו"ם: הכותרת קובעת כי קמה מדינת היהודים; בהמשך נאמר שהמדינה היא "במרבית שטחי ארץ־ישראל". העיתון "חרות" מדגיש את התוצאות הקשות של החלטת האו"ם: הכותרת "לקראת המערכה הגורלית"; "הוויתור על 85 אחוז של אדמת מולדת"; בהמשך נאמר "לא עלייה מוגברת ולא שלטון עברי ממשי, אלא מלחמת דמים שתסכן את קיומנו".
העיתון "דבר" מודה ליחידים ולאומות שתמכו בהחלטה ופעלו לקידומה. בעיתון "חרות" יש אזהרה לעולם ("גורו גויים") כי העם היהודי לא יקבל ויתור על ירושלים.
סיבות להבדלים:
עיתון "דבר" הוא עיתונה של הסתדרות העובדים ומפלגת השלטון מפא"י ולכן הוא מבטא את עמדת הנהגת היישוב היהודי והסוכנות היהודית, שתמכו בהחלטת החלוקה. עיתון "חרות" הוא ביטאונה של מחתרת האצ"ל. האצ"ל ייצג את עמדת המיעוט, שהתנגד להנהגת היישוב ודרש הקמת מדינה יהודית הכוללת את כל שטחי ארץ ישראל, כולל ירושלים.
הכתבה ב"דבר" פורסמה ב־30.11, יום לאחר קבלת ההחלטה באו"ם, עם תחילת מעשי האיבה ולפני התפרצות הלחימה האזרחית בין הערבים ליהודים בארץ. הכתבה בעיתון "חרות" פורסמה ב־8.12.47, לאחר שהחלו מעשי האיבה והאלימות, שנבעו מההתנגדות הערבית להחלטה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 57, 82, 84; לילך 2, עמ' 75; מט"ח 2, עמ' 82–91; רכס 2, עמ' 97–99; שזר 2, עמ' 69–72.
שאלות נוספות (2 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ג
8. הדיון על תוכנית החלוקה באו"ם, השלב הראשון של מלחמת העצמאות
א.
הציגו את הפעילות הדיפלומטית של היהודים כדי לגייס מדינות שיצביעו בעד תוכנית החלוקה.
הסבירו את חשיבות התמיכה של המעצמות (ארצות הברית, ברית המועצות) בתוכנית זו.
(16 נקודות)
ב. הציגו שלושה קשיים של היישוב היהודי בתקופה הראשונה של מלחמת העצמאות (מסוף נובמבר 1947 עד מרץ 1948), והסבירו כיצד נערך היישוב בתקופה השנייה (ממרץ 1948 עד אמצע מאי 1948) כדי להתמודד עם אחד מן הקשיים שהצגתם.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
8. הדיון על תוכנית החלוקה באו"ם, השלב הראשון של מלחמת העצמאות:
א. הפעילות הדיפלומטית של היהודים כדי לגייס מדינות שיצביעו בעד תוכנית החלוקה:
נציגי היישוב היהודי נחלקו לצוותים, ופנו לכל אחת מן המדינות שהייתה לה זכות הצבעה וניסו לשכנע אותה.
גיוס מדינאים ברחבי העולם לתמוך בהחלטה.
הפעלת לחצים כלכליים (למשל לחץ על ליבריה דרך יצרן הגומי שלה שהיה ענף הייצוא העיקרי שלה).
ניצול קשרים אישיים (למשל ניסיון להשפיע על שליט אתיופיה דרך אלמנתו של אורד וינגייט).
מתן שוחד.
לחץ של יהודי ארצות הברית על נשיא ארצות הברית טרומן ועל חברי בית הנבחרים האמריקני.
לחץ של ד"ר חיים וייצמן על נשיא ארצות הברית טרומן לסייע בגיוס תמיכתן של מדינות רבות (צרפת, סין, טורקיה, יוון, הודו, מקסיקו, קובה ועוד).
חשיבות התמיכה של המעצמות בתוכנית זו:
כל אחת מן המעצמות הפעילה לחצים על המדינות שהיו בהשפעתה כדי להבטיח את תמיכתן בתוכנית.
תמיכתה של ברית המועצות השפיעה על מפלגות השמאל במדינות שונות, והן לחצו על הממשלות שלהן לתמוך בהחלטה.
לברית המועצות היו שלושה קולות בהצבעה.
ב. קשיים של היישוב היהודי בתקופה הראשונה של מלחמת העצמאות:
הצורך להתמודד עם התקפות יזומות של הערבים שנערכו במקומות שונים בארץ בו־זמנית.
פגיעות הערים המעורבות וטשטוש הגבולות בין חזית ובין עורף: טרור, צלפים, שיבוש של חיי היום־יום, קשיי לחימה בשטח בנוי.
הלחימה בדרכים: התקפה על כלי רכב (שיטת השיירות גבתה מחיר כבד). ניתוק יישובים עבריים זה מזה וממרכזים עירוניים.
יישובים מבודדים שאינם חלק מרצף טריטוריאלי וסביבם כפרים עוינים: מצור, התקפות ישירות.
ירושלים הנצורה: דרכים חסומות, בעיות בהובלת אספקה, התמודדות עם הלגיון הירדני.
נפגעים רבים בפרק זמן קצר למדי (מרס 1947).
ניתוק קווי מים וחשמל.
מדיניות הפינוי של הבריטים.
מחסור בנשק.
כיצד נערך היישוב היהודי בתקופה השנייה כדי להתמודד עם הקשיים:
היישוב עבר מאסטרטגיה הגנתית לאסטרטגיה התקפית ויזם תוכנית צבאית שנועדה לענות על קשיי היישוב – תוכנית ד', שעיקרה: כיבוש שטחי מפתח לאורך הדרכים כדי להבטיח מעבר בטוח בין כל היישובים היהודיים; כיבושים שנועדו ליצור רצף טריטוריאלי בשליטה יהודית; כיבוש ערים מעורבות (טבריה, חיפה, יפו) כדי לעצור את הטרור הערבי בערים ובשכונות המעורבות.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ו
א.
הסבירו מדוע הנהגת התנועה הציונית תמכה בתוכנית החלוקה, והציגו את הפעילות הדיפלומטית של היהודים לגיוס מדינות שיצביעו בעד תוכנית החלוקה.
מדוע נמנעה בריטניה בהצבעה על תוכנית החלוקה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947?
(16 נקודות)
ב. לפניכם קטע ממכתב אישי שכתב הנציב הבריטי בארץ-ישראל, קאנינגהם, ביום 26/4/1948.
אנחנו משלבים מאמץ מדיני עם התערבות צבאית, אלא שאצל הערבים אין עם מי לדבר. הם כפופים למנהיגים צבאיים מעירק ומסוריה, והללו אינם מתואמים לא עם הוועד הערבי העליון שרובו ככולו כבר יצא את העיר [ירושלים] ולא עם הוועדה הלאומית המקומית. גם המועצה המוסלמית העליונה אינה מתפקדת עוד וחבריה, זולת אחד, עזבו. גנבים שולטים עכשיו ברחוב הערבי והללו עסוקים בשוד ובירי על המשטרה הבריטית. מעט אנשי הצבא והמשטרה שעוד יש לי מתוחים עד הקצה בשמירה על היהודים בעיר העתיקה, בליווי שיירות, באבטחת אספקת מים ודלק, אבטחת יכולתנו לנוע בצירים מוגדרים ובהגנה על עצמם מידי של ערבים ויהודים.
ליהודים, לעומת זאת, יש בירושלים כ-10,000 אנשי הגנה ופלמ"ח ועוד כ-1,600 פורשים [האצ"ל והלח"י]. אם תרצה תיאור של מצב כוחותיי ברגע זה בקיצור נמרץ: בלתי מספיק.
(מ' גולני, הנציב האחרון, עם עובד, תשע"א, עמ' 276)
הסבירו כיצד הקשיים של שלושת הצדדים שהיו מעורבים במלחמה בשלב הראשון (ערבים, יהודים, בריטים) באים לידי ביטוי בקטע מן המכתב. בתשובתכם הציגו קושי אחד של כל אחד מן הצדדים.
בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד הוא מבטא את הקושי של אחד מן הצדדים.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
8. החלטת כ"ט בנובמבר 1947, מלחמת העצמאות
א. מדוע תמכה הנהגת התנועה הציונית בתוכנית החלוקה:
משום שראתה בה הגשמת החזון הציוני להקמת מדינה לעם היהודי: התוכנית ביטאה הכרה בין-לאומית בזכות של היהודים למדינה יהודית בארץ-ישראל.
משום שהיא סללה את הדרך לסיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל.
משום שהיא אפשרה את פתיחת השערים לעלייה.
משום שמרבית שטחה של הארץ ניתן ליהודים, ובשטחים אלה נכללו רוב חוף הים, רוב העמקים, רוב מקורות המים בצפון, ושני ימים.
הפעילות הדיפלומטית של היהודים לגיוס מדינות שיצביעו בעד תוכנית החלוקה:
נציגי היישוב היהודי נחלקו לצוותים, פנו לכל אחת מן המדינות שהייתה לה זכות הצבעה וניסו לשכנע אותה.
גיוס מדינאים ברחבי העולם לתמוך בהחלטה.
הפעלת לחצים כלכליים (למשל, לחץ על ליבריה דרך יצרן הגומי שלה שהיה ענף הייצוא העיקרי שלה).
ניצול קשרים אישיים (למשל, ניסיון להשפיע על שליט אתיופיה דרך אלמנתו של אורד וינגייט).
מתן שוחד.
לחץ של יהודי ארצות הברית על נשיא ארצות הברית טרומן ועל חברי בית הנבחרים האמריקני.
לחץ של ד"ר חיים ויצמן על נשיא ארצות הברית טרומן לסייע בגיוס תמיכתן של מדינות רבות ככל האפשר (צרפת, סין, טורקיה, יוון, הודו, מקסיקו, קובה ועוד).
מדוע נמנעה בריטניה בהצבעה על תוכנית החלוקה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947:
בריטניה נאלצה להתחשב בעמדת הממשל האמריקני בשל התלות הכלכלית, המדינית והצבאית שלה בארצות הברית, ולכן נמנעה מלהצביע נגד ההחלטה.
בריטניה רצתה לחזק את קשריה עם מדינות ערב שהחזיקו במקורות הנפט ולמנוע מהן להתקרב לברית המועצות, ולכן נמנעה מלהצביע בעד ההחלטה.
בריטניה הביאה את בעיית ארץ-ישראל לאו"ם, ולכן נמנעה מלהצביע נגד החלטותיו.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 42, 54, 76–82, 84; לילך 2, עמ' 79–82; מט"ח 2, עמ' 68, 72, 85, 89–91; רכס 2, עמ' 88–101; שזר 2, עמ' 43, 64–74.
ב. כיצד הקשיים של שלושת הצדדים שהיו מעורבים במלחמה בשלב הראשון באים לידי ביטוי בקטע מן המכתב:
ערבים:
חלק ניכר משכבת ההנהגה והאליטה הערבית עזבו את הארץ. בקטע: "הוועד הערבי העליון שרובו... כבר יצא את העיר"; "גם המועצה המוסלמית העליונה אינה מתפקדת עוד וחבריה, זולת אחד, עזבו".
הנהגה מפוצלת ללא פיקוד ארצי. בקטע: "אצל הערבים אין עם מי לדבר. הם כפופים למנהיגים צבאיים מעירק ומסוריה והללו אינם מתואמים לא עם הוועד הערבי העליון... ולא עם הוועדה הלאומית המקומית".
אלימות ברחוב הערבי (אנרכיה). בקטע: "גנבים שולטים עכשיו ברחוב הערבי והללו עסוקים בשוד ובירי על המשטרה הבריטית".
יהודים:
ירושלים הנצורה: דרכים חסומות, בעיות בהובלת אספקה. בקטע: "בליווי שיירות, באבטחת אספקת מים ודלק...".
טשטוש הגבולות בין חזית ובין עורף בערים המעורבות (טרור, צלפים, שיבוש של חיי היום יום). בקטע: הנציב מתלונן שאנשיו עסוקים "בשמירה על היהודים בעיר העתיקה".
ליישוב היהודי לא היה צבא סדיר. הכוח הצבאי שלו היה מורכב משלוש מחתרות, וכל אחת מהן התנהלה תחת פיקוד עצמאי. בקטע: הנציב סוקר את הכוח הצבאי היהודי בירושלים – "10,000 אנשי הגנה ופלמ"ח ועוד 1,600 פורשים".
בריטים:
מחסור בכוח אדם להבטחת השלום והסדר הציבורי בארץ. בקטע: "מעט אנשי הצבא והמשטרה שעוד יש לי מתוחים עד הקצה בשמירה על יהודים בעיר העתיקה, בליווי שיירות..."; "אם תרצה תיאור של מצב כוחותיי ברגע זה בקיצור נמרץ: בלתי מספיק".
בריטניה לכודה בין שני מחנות (לאומיים) ומתקשה לשמור על יחסים תקינים עם שניהם. בקטע: "אנחנו משלבים מאמץ מדיני עם התערבות צבאית"; "אצל הערבים אין עם מי לדבר"; "ובהגנה על עצמם מירי של ערבים ויהודים".
קושי לשמור על אזורי השליטה שלה (כדי לשמור נתיבי פינוי בטוחים) ועל שלום חייליה. בקטע: "אבטחת יכולתנו לנוע בצירים מוגדרים ובהגנה על עצמם מירי של ערבים ויהודים".
פגיעה פיזית בחיילים בריטים. בקטע: "גנבים שולטים... עסוקים בשוד ובירי על המשטרה הבריטית".
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור במקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מבטא את הקושי של אחד מן הצדדים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 92–104; לילך 2, עמ' 84–92; מט"ח 2, עמ' 94–100; רכס 2, עמ' 103–110; שזר 2, עמ' 75–82.
סוגיות במחלוקת (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ד
9. סוגיות במחלוקת
א. ביישוב היהודי הייתה מחלוקת בנוגע לתוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.
הציגו את העמדות של שני הצדדים במחלוקת, והסבירו שני נימוקים של כל אחד מן הצדדים לביסוס עמדתו.
($16 \frac{1}{3}$ נקודות)
ב. במנהלת העם הייתה מחלוקת בנוגע למועד ההכרזה על הקמת המדינה.
הציגו את העמדות של שני הצדדים במחלוקת, והסבירו שני נימוקים של כל אחד מן הצדדים לביסוס עמדתו.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
9. סוגיות במחלוקת
א. המחלוקת בנוגע לתוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947:
העמדה: תמיכה בתוכנית החלוקה.
נימוקים:
תוכנית החלוקה מכירה בזכותו של היישוב היהודי להקים מדינה יהודית ריבונית ועצמאית בארץ־ישראל.
תוכנית החלוקה מעניקה למדינה היהודית את רוב שטחה של ארץ־ישראל המנדטורית, כולל רובו של מישור החוף, הגליל והנגב.
רוב היישובים היהודיים בארץ־ישראל נמצאים בשטחה של המדינה היהודית.
יש להזדרז ולהקים מדינה לאלתר כדי לתת מענה ליהודים המבקשים לעלות לארץ ממחנות העקורים באירופה וממדינות שבהן מצבם הולך ומידרדר.
העמדה: התנגדות לתוכנית החלוקה.
נימוקים:
הפרדת ירושלים מן המדינה היהודית והגדרתה כאזור בין־לאומי.
גבולות בעייתיים מבחינה צבאית.
יישובים יהודיים רבים כלולים בשטח המיועד למדינה הערבית.
הגליל המערבי לא נכלל בשטח המיועד למדינה היהודית.
המדינה היהודית תהיה מורכבת משטח צר וצפוף באוכלוסין וממדבר רחב ידיים שיישובו האפשרי יארך עשרות שנים, והיא ולא תוכל לקלוט את היהודים הרבים הנמצאים בגלות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 82–84; לילך 2, עמ' 82; מט"ח 2, עמ' 89–91; רכס 2 עמ' 93–94, 97–99; שזר 2, עמ' 70–72.
ב. המחלוקת בנוגע למועד ההכרזה על הקמת המדינה:
העמדה: להכריז על הקמת המדינה ביום ה' באייר תש"ח (15 במאי 1948).
נימוקים:
הצורך למלא את החלל השלטוני שייווצר עם סיום המנדט הבריטי ב-15 במאי 1948.
החשש שברית המועצות עלולה לסגת מתמיכתה, ועל כן דחיית ההכרזה תהיה החמצה לדורות.
מוכנות היישוב היהודי לקבל עצמאות: יש מוסדות לאומיים, תשתית כלכלית, כוח צבאי, מערך שירותים בתחום הכלכלי-חברתי, בשלות של התודעה הלאומית.
אם יפלשו צבאות ערב, תהיה זו פלישה למדינה עצמאית וריבונית, והדבר יקל על גיוס דעת הקהל העולמית לבלימת הפלישה.
כינון מדינה ריבונית יאפשר גיוס חובה והגדלה של הכוח היהודי הלוחם, שהיו הכרחיים בתנאי המלחמה הקשים.
כינון מדינה ריבונית יאפשר פתיחת השערים לעלייה, ובעקבותיה יגדל הכוח הלוחם.
כינון מדינה ריבונית יאפשר הטלת מיסי חובה למימון של חלק מהוצאות המלחמה.
העמדה: לדחות את ההכרזה למועד אחר.
נימוקים:
הידיעה שצפויה התקפה משולבת של צבאות ערב, הובילה לחשש שהמדינה לא תוכל לעמוד בהתקפה זו.
לחץ מצד מחלקת המדינה של ארצות הברית לדחות את ההכרזה ולאמץ שלטון נאמנות, ואיומים בהטלת אמברגו על משלוחי נשק והעברת כספים מיהודי ארצות הברית.
חשש מעמדת האו"ם ומהטלת סנקציות בין־לאומיות על מדינת ישראל.
מידע על הכוונה של עבדאללה מלך ירדן לסגת מהחלטתו שלא להצטרף לפלישה של צבאות ערב אם יוכרז על הקמת מדינת ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 109–114; לילך 2, עמ' 93–94; מט"ח 2, עמ' 105–109; רכס 2 עמ' 116–117; שזר 2, עמ' 89–90.
שאלת ארץ-ישראל באו"ם (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה
8. שאלת ארץ-ישראל באו"ם
א. יש הטוענים שההחלטה של בריטניה להעביר את שאלת ארץ-ישראל לאו"ם נבעה משיקולי מדיניות פנים, ויש הטוענים שהחלטה זו נבעה משיקולי מדיניות חוץ.
נמקו את הטענות באמצעות שלוש עובדות היסטוריות (עובדה אחת לפחות לכל אחת מן הטענות). ($17\frac{1}{3}$ נקודות)
ב.
הסבירו מדוע גם ארצות הברית וגם ברית המועצות תמכו בהצעת תוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.
הציגו סיבה שגרמה לאחת מן המדינות החברות באו"ם להימנע או להתנגד בהצבעה על תוכנית זו.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
8. שאלת ארץ-ישראל באו"ם
א. החלטה של בריטניה להעביר את שאלת ארץ-ישראל לאו"ם נבעה משיקולי מדיניות פנים – נימוקים:
מלחמת העולם גבתה מבריטניה מחיר כלכלי כבד, והציבור הבריטי דרש השקעות בשיקום המדינה במקום באחזקת האימפריה.
האופוזיציה וחלק מן הציבור בבריטניה לחצו על הממשלה להחזיר את החיילים הבריטים הביתה ממאבק חסר תכלית בארץ-ישראל.
ביקורת פנימית בבריטניה בשל פגיעה ביוקרתה בעקבות מדיניותה בשאלת העקורים ויחסה אל המעפילים.
החלטה זו נבעה משיקולי מדיניות חוץ:
ירידת כוחה של בריטניה ותלותה בארצות הברית: בעקבות מלחמת העולם השנייה עלה כוחה של ארצות הברית בזירה הבין-לאומית, ובריטניה, שהייתה תלויה בה מבחינה כלכלית ומדינית, התקשתה להתעלם מן הלחץ האמריקני לפתור את שאלת ארץ-ישראל בכלל, ולאפשר עלייה מיידית של מאה אלף עקורים בפרט.
המאבק המתמשך של היישוב היהודי אילץ את בריטניה להקצות לשליטה בארץ-ישראל כוח אדם ותקציבים רבים יותר ממה שתכננה.
שיחות של הוועדה לענייני ארץ-ישראל הגיעו למבוי סתום.
מאבק היישוב על ההעפלה ודעת קהל בלתי אוהדת בעולם, בתגובה על מדיניות בריטניה ועל יחסה אל המעפילים פליטי השואה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 56, 77; לילך 2, עמ' 75, 83; מט"ח 2, עמ' 85; רכס 2, עמ' 88–89; שזר 2, עמ' 61–63.
ב. מדוע גם ארצות הברית וגם ברית המועצות תמכו בהצעת תוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947:
במלחמה הקרה שתי המעצמות נאבקו ביניהן על אזורי השפעה. כל אחת מהן סברה שהכרה במדינה יהודית תאפשר לה דריסת רגל באזור, ותמנע זאת מיריבתה.
ברית המועצות:
רצתה לזרז את הוצאת בריטניה מאזור המזרח התיכון.
רצתה לפלג את גוש המערב באמצעות הקמת חזית משותפת עם ארצות הברית מול בריטניה.
טענה שהסבל של היהודים בתקופת השואה מצדיק הקמת מדינה ליהודים (נאום גרומיקו).
ארצות הברית:
השפעת הלחץ מצד יהודי ארצות הברית ומנהיגים ציוניים על הממשל האמריקני ורצונו לזכות בתמיכת היהודים בבחירות.
בעקבות לחץ דעת הקהל (הלא-יהודי) שהושפעה ממוראות השואה.
תמיכת ברית המועצות בהקמת מדינה יהודית דרבנה את ארצות הברית לתמוך גם היא כדי שלא להשאיר לברית המועצות את החלל שייוצר עם צאת בריטניה.
סיבות שגרמו למדינות החברות באו"ם להימנע או להתנגד בהצבעה על תוכנית זו:
בריטניה נאלצה להתחשב בעמדת הממשל האמריקני בשל התלות הכלכלית, המדינית והצבאית שלה בארצות הברית, ולכן נמנעה מלהצביע נגד ההחלטה.
בריטניה רצתה לחזק את קשריה עם מדינות ערב שהחזיקו במקורות הנפט ולמנוע מהן להתקרב לברית המועצות, ולכן נמנעה מלהצביע בעד ההחלטה.
בריטניה הביאה את בעיית ארץ-ישראל לאו"ם, ולכן נמנעה מלהצביע נגד החלטותיה.
מדינות ערביות ומדינות מוסלמיות (או מדינות עם רוב מוסלמי) התנגדו משום שדרשו הקמת מדינה ערבית על כל שטחי ארץ-ישראל.
החשש של מדינות שתמיכה בתוכנית החלוקה תפגע ביחסיהן עם העולם הערבי.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 80–82; לילך 2, עמ' 76–81; מט"ח 2, עמ' 86–89, 91; רכס 2, עמ' 91–92, 94, 100–101; שזר 2, עמ' 62–63, 67, 77.
כ"ט בנובמבר 1947, תוצאות והשלכות של מלחמת העצמאות (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ה
9. כ"ט בנובמבר 1947, תוצאות והשלכות של מלחמת העצמאות
א. הציגו שלושה מן הסעיפים העיקריים של תוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. אילו מן הסעיפים שהצגתם לא מומשו? הסבירו מדוע. בססו את תשובתכם על שתי סיבות. (17 נקודות)
ב. לפניכם קטע מקור ממאמר העוסק בפליטים הפלסטיניים, שפרסם העיתונאי חביב עיסא בעיתון הלבנוני "אל הודא" ביוני 1951.
המזכיר הכללי של הליגה הערבית, עזאם פאחה, הבטיח לעמים הערביים שכיבוש ארץ־ישראל ותל אביב יהיה פשוט כטיול צבאי... הוא הטעים כי הם עומדים כבר על הגבולות וכי כל המיליונים שהוציאו היהודים על קרקעות ופיתוח כלכלי יהיו ביזה קלה, כי עניין פשוט יהיה זה לזרוק את היהודים לים התיכון... עצת אחים ניתנה לערביי ארץ־ישראל לעזוב את אדמתם, בתיהם ורכושם ולשבת ישיבת ארעי במדינות אחיות שכנות, לבל יבואו תחתיהם הצבאות הערביים הפולשים ויקצרו בהם קציר. (ש' כץ, אדמת מריבה – מציאות ודמיון בארץ־ישראל, זמורה ביתן, 1995, עמ' 28-27)
הסבירו מהו הגורם להיווצרות בעיית הפליטים הפלסטיניים שבא לידי ביטוי בדבריו של חביב עיסא בקטע המקור.
בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד הוא מבטא גורם נוסף להיווצרות בעיה זו. (16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
9. כ"ט בנובמבר 1947, תוצאות והשלכות של מלחמת העצמאות
א. הסעיפים העיקריים של תוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר:
סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל; חלוקת הארץ לשתי מדינות, מדינה יהודית ומדינה ערבית; שיתוף פעולה כלכלי בין שתי המדינות, שמירה על זכויותיהם של אזרחי המדינה האחת שיבחרו להישאר במדינה האחרת; ירושלים וסביבתהייהפכו לשטח בין-לאומי בחסות האו"ם.
הסעיפים שלא מומשו:
חלוקת הארץ לשתי מדינות: קמה מדינה יהודית על רוב שטחה של ארץ-ישראל, כולל באזורים שלא יועדו לה בתוכנית החלוקה, ואילו בשאר השטח לא קמה מדינה ערבית עצמאית והוא נותר בשליטת ירדן או מצרים.
ירושלים בפיקוח בין-לאומי: ירושלים חולקה בסופו של דבר בין ישראל לבין ירדן וחלקה המערבי נהפך לבירת ישראל.
שיתוף פעולה כלכלי בין שתי המדינות: לא קמה מדינה ערבית.
סיבות:
הנהגת ערביי ארץ-ישראל ומדינות ערב דחו את החלטת האו"ם ויצאו למאבק צבאי נגד היהודים.
עם סיום המנדט הבריטי לא הייתה הכרזה על הקמת מדינה פלסטינית; הצבאות של מדינות ערב פלשו לארץ-ישראל.
בשטחים שהיו מיועדים למדינה הערבית ונותרו בידי ירדן ומצרים לא קמה מדינה פלסטינית לאחר המלחמה כיוון שירדן ומצרים העדיפו לשלוט על שטחים אלו באופן ישיר וממלכת ירדן אף סיפחה את הגדה המערבית ואת מזרח ירושלים לממלכת ירדן.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 76, 79, 83, 124, 147; לילך 2, עמ' 80, 84, 99, 112–113; מט"ח 2, עמ' 88, 90, 98, 112, 124–125; רכס 2, עמ' 94–96, 100, 103, 120, 146–150; שזר 2, עמ' 65, 69, 77, 96, 106–107.
ב. הגורם להיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים שבא לידי ביטוי בדבריו של חביב עיסא בקטע המקור:
עזיבה בגלל מצב המלחמה בעידוד ההנהגה הערבית. בקטע המקור: "המזכיר הכללי של הליגה הערבית... הבטיח"; "עצת אחים ניתנה לערביי ארץ-ישראל לעזוב את אדמתם... ולשבת ישיבת ארעי במדינות אחיות שכנות".
מקור מספר הלימוד
יש לבחור במקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מבטא גורם נוסף להיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 148–154; לילך 2, עמ' 89, 114–115; מט"ח 2, עמ' 119, 124, 126; רכס 2, עמ' 143–145; שזר 2, עמ' 107–109.
העברת שאלת ארץ-ישראל לאו"ם, תוכנית החלוקה (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה
8. העברת שאלת ארץ-ישראל לאו"ם, תוכנית החלוקה
א. לפניכם מקור מנאום שנשא שר המושבות הבריטי קריץ'-ג'ונס לוועדה שעסקה בשאלת פלשתינה-ארץ-ישראל ב-16 באוקטובר 1947.
על אף הטרור הממשיך המנהל הבריטי בארץ-ישראל לפעול בתנאים קשים ביותר. בתנאים אלה עבדו ומוסיפים לעבוד פקידי המנהל. העלייה היהודית, על אף הספר הלבן, נמשכת ונמשכת. אך אין שיתוף פעולה בין הערבים ליהודים. משום כך הגיעו הדברים עד כדי כך, שלא ראינו כל דרך להמשיך...
ארץ-ישראל עלתה לנו במחיר יקר. היא עלתה לנו בחייהם של מאות מבחורינו. ייתכן כי אלה המבקרים אותנו ימצאו דרכים טובות יותר להגשמת הפתרון...
עדיין אנו מקווים כי לנוכח כוונתנו לצאת מן הארץ - יבינו שני הצדדים, היהודים והערבים, את המצב כפי שהוא במציאות, ואת מלוא היקפן של התוצאות האומללות העלולות לבוא עליהם ועל ארצם בגלל כישלונם במציאת הסכם על עתידה של ארץ-ישראל...
גורם מסוכן אחד במצב הקיים הוא העלייה הבלתי חוקית לארץ-ישראל וסיוע לה תוך כדי עצימת עיניים מצד כמה מדינות המספקות אוניות, נשק וכסף לשם הכשלת שלטון המנדט במילוי תפקידו הקשה בשמירה על החוק והסדר בארץ-ישראל - דבר המעורר התרגשות רבה בעולם הערבי ומביא בעקבותיו השפעות בלתי אחראיות שקשה להשתלט עליהן...
בריטניה, מכל מקום, אינה יכולה לשאת בעול [בנטל] שהוא כבד מדי לכל שלטון מנדטורי, ובייחוד כשהאחריות המוטלת עליו נעשית קשה עוד יותר בעקבות החופש הניתן לנתיני מדינות אחרות להשתמש בכל האמצעים שבידם כדי להכשילה במאמציה...
בנוגע להצעות הפתרון - עוד תהיה למשלחת הבריטית הזדמנות להביע את השקפותיה. אנו רוצים, בהווה ובעתיד, לחיות בשיתוף פעולה ובידידות עם הערבים ועם היהודים. מטרתנו היחידה היא לשים קץ למצב הטרגי בארץ-ישראל.
(מעובד על פי: ר' גביזון [עורכת], שישים שנה להחלטת כ"ט בנובמבר 1947, הוצאת מרכז מציל"ה, תשס"ט, עמ' 295-292)
הסבירו כיצד באים לידי ביטוי במקור שלושה מן השיקולים שהניעו את ממשלת בריטניה להעביר את שאלת ארץ-ישראל לאו"ם.
על פי מה שלמדתם, הסבירו את ההשפעה של אחד מן השיקולים האלה על ההחלטה של בריטניה להימנע בהצבעה על תוכנית החלוקה בעצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.
(17 נקודות)
ב. הסבירו מדוע הנהגת התנועה הציונית תמכה בתוכנית החלוקה, ומדוע "הוועד הערבי העליון" (ההנהגה של הערבים בארץ־ישראל) התנגד לה.
בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד התגובה של היהודים או של הערבים בארץ־ישראל על תוכנית החלוקה באה לידי ביטוי במקור שבחרתם.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
8. העברת שאלת ארץ־ישראל לאו"ם, תוכנית החלוקה
א. כיצד באים לידי ביטוי במקור השיקולים שהניעו את ממשלת בריטניה להעביר את שאלת ארץ-ישראל לאו"ם:
השליטה של בריטניה בארץ־ישראל אילצה את בריטניה להקצות כוח אדם ותקציבים רבים ממה שתכננה, וגבתה מחיר כלכלי כבד. במקור: "ארץ־ישראל עלתה לנו במחיר יקר".
הציבור הבריטי דרש מן הממשלה להתמקד בשיקום בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה. במקור: "בריטניה... אינה יכולה לשאת בעול שהוא כבד מדי".
המאבק המתמשך של היישוב היהודי גרם לפגיעות בנפש וברכוש. במקור: "על אף הטרור... לפעול בתנאים קשים ביותר"; "ארץ־ישראל עלתה לנו במחיר יקר"; "עלתה לנו בחייהם של מאות מבחורינו".
דעת קהל בלתי אוהדת בעולם בעקבות מדיניותה בשאלת העקורים ויחסה אל המעפילים. במקור: שר המושבות מתייחס לקושי של בריטניה להתמודד עם העלייה הבלתי חוקית בניסיון למלא את תפקידה "בשמירה על החוק והסדר בארץ־ישראל"; הוא קורא תגר על המבקרים ואומר "ייתכן כי אלה המבקרים אותנו ימצאו דרכים טובות יותר להגשמת הפתרון"; הוא מוחה נגד מדינות שהכשילו את מאמציה של בריטניה להיאבק בעלייה הבלתי חוקית "בספקן אוניות, נשק וכסף".
המבוי הסתום שאליו הגיעו כל הניסיונות להגיע להסדר בין יהודים לערבים בארץ־ישראל. במקור: "..אך אין שיתוף פעולה בין הערבים והיהודים"; "הגיעו הדברים עד כדי כך שלא ראינו כל דרך להמשיך"; "..בגלל כישלונם במציאת הסכם על עתידה של ארץ־ישראל".
ההשפעה של שיקולים אלה על ההחלטה של בריטניה להימנע בהצבעה על תוכנית החלוקה בעצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947:
השיקול: המחיר הכבד שגבתה השליטה של בריטניה בארץ־ישראל השפיע על החלטתה להימנע מלהצביע בעד או נגד ההצעה.
השיקול: מצבה הכלכלי של בריטניה בעקבות מלחמת העולם השנייה והצורך להשקיע בשיקום השפיע על ההחלטה להימנע בהצבעה בגלל התלות הכלכלית בארצות הברית מצד אחד, ומצד אחר כדי להימנע מפגיעה באינטרסים כלכליים אסטרטגיים שלה במזרח התיכון ומסיכון קשריה עם מדינות ערב שהחזיקו במקורות הנפט.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 42–43, 56–57, 77, 81; לילך 2, עמ' 75, 83; מט"ח 2, עמ' 85–89; רכס 2, עמ' 88–89; שזר 2, עמ' 61–64, 73–74.
ב. מדוע הנהגת התנועה הציונית תמכה בתוכנית החלוקה:
משום שראתה בה הגשמת החזון הציוני להקמת מדינה לעם היהודי: התוכנית ביטאה הכרה בין־לאומית בזכות למדינה יהודית בארץ־ישראל, סללה את הדרך לסיום המנדט וקבעה מועד ברור להקמת מדינה יהודית.
יתרונות רבים נוספים של התוכנית: איפשרה פתיחת שערים לעלייה, מרבית הארץ ניתנה ליהודים, בשטחי המדינה נכללו רוב חוף הים, אזור הנגב, רוב העמקים, רוב מקורות המים בצפון.
מדוע "הוועד הערבי העליון" התנגד לה:
משום שהוא דגל בדרישה להקים מדינה ערבית בכל שטחי הארץ. לטענתו: התוכנית היא הפרה של זכויות הרוב הערבי בארץ, ואילו למיעוט היהודי אין זכות להקים מדינה עצמאית בארץ־ישראל.
חלוקת הארץ העניקה למיעוט היהודי חמישים וחמישה אחוזים מן הארץ.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור מקור מתאים ולהסביר כיצד התגובה של היהודים או של הערבים על תוכנית החלוקה באה לידי ביטוי במקור.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 82–85, 95, 99; לילך 2, עמ' 82; מט"ח 2, עמ' 89–91, 96, 98; רכס 2, עמ' 92–94, 97–101; שזר 2, עמ' 69–72, 77.
שלט לכיתה: החלטת כ"ט בנובמבר 1947, מלחמת העצמאות
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
