השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
מלחמת העצמאות, בעיית הפליטים הפלסטיניים
מפת הנושא
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות - המשך
מלחמת העצמאות - המשך
מלחמת העצמאות - המשך
מלחמת העצמאות - המשך
מלחמת העצמאות - המשך
מלחמת העצמאות - המשך
מקור – מלחמת העצמאות
מקור – מלחמת העצמאות
היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים, תום מלחמת העצמאות
היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים, תום מלחמת העצמאות
היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים, תום מלחמת העצמאות - המשך
מלחמת העצמאות (נובמבר 1947 - יולי 1949)
מלחמת העצמאות (נובמבר 1947 - יולי 1949)
מלחמת העצמאות (נובמבר 1947 - יולי 1949) - המשך
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | חורף תשפ"ד
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | חורף תשפ"ד (המשך)
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | חורף תשפ"ד (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף תשפ"ד
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף תשפ"ד (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף תשפ"ד (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף תשפ"ד (המשך)
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
ציר זמן
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ד
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
7. מלחמת העצמאות (30 בנובמבר 1947 עד 20 ביולי 1949)
א. לפניכם קטע מתוך שיחות שנערכו בשנת 1995 עם ותיקי קיבוץ בארי. בשיחות הם העלו זיכרונות מתקופת מלחמת העצמאות.
ב-15 במאי 1948, בשעה שש בבוקר, מופיעים מטוסים מצריים בשמי הנגב ומטילים כרוזים הקוראים לכל התושבים, [...] "להניח את הנשק בשקט, להניף דגל לבן, למסור את כל התחמושת." [...] אחר הצהריים מתחילה הפגזת ניר עם, סעד ובארות יצחק. צבא רגלי משוריין מתקיף את יד מרדכי. הדרך לנגב מנותקת, מלבד קשר על ידי "פרימוסים" (מטוסים קלים).
[...]
שרה: ב-18 במאי ישבנו לאכול ארוחת צוהריים בחדר האוכל, פתאום נפלו שני פגזים בשדה מחוץ לגדר. זה היה הטיווח. המא"ז [מפקד האזור] אמר: "עוד מעט תתחיל הפגזה, שכל אחד ירוץ לעמדתו".
[...]
אבנר: ב[קיבוץ] נירים המצרים אכלו אותה [נכשלו], ראו שלא כדאי להם להתעסק עם כל נקודה ונקודה, הלכו בעקיפה לתל אביב. פעם הביאו ערבי שתפסו במצרים [חייל מצרי] בשביל שנחקור אותו. שאלתי אותו: "למה לא נשארתם בבארות יצחק? למה הפסקתם? הלא הייתם כבר על הגגות". אמר לי: "לכם אין לאן ללכת, לנו יש. לא רצינו להיהרג. המפקדים שלנו ישבו מאחורה על כיסאות נוח [...], ושלחו אותנו לכבוש את הקיבוץ".
[...]
ארקה: [...] המצרים היו מולנו, הם הגיעו מעזה. השיטה הייתה לשגע אותנו בהפגזות לא סדירות. [...]
המראיין: איזה מבנה נפשי יצר את האופטימיות שלכם?
ארקה: ערב הקמת המדינה הרגישו שהולך להתגשם חלום של אלפי שנים. הכול היה קטן ליד זה. אנשים האמינו שאנחנו מסוגלים להתגבר על כל הבעיות.
המראיין: היו אנשים [בבארי] שהלחץ גמר אותם?
ארקה: מעטים מאוד. [...] זה לא שהיינו גיבורים. פשוט לא הבנו את זה. היום, כשיש לי ילדים בצבא, אני חושב על זה: איך לא יכולנו להבין. אמרו אז "כל העם חזית" - וזו לא הייתה סיסמה. באותה תקופה זה היה נכון.
לזר: [...] מי בכלל חשב במושגים אחרים מאשר להחזיק מעמד נגד כל העולם. [...] להוכיח [את] עצמך ולהיות ראוי.
(א' רז [עורך], שיחת קיבוץ, בארי 1956-1943, הוצאת קיבוץ בארי, 1996, עמ' 111-112, 99-98)
הסבירו כיצד באים לידי ביטוי בקטע שניים מן המאפיינים של מלחמת העצמאות.
הציגו מאפיין נוסף של המלחמה.
(18 נקודות)
ב.
הסבירו את החשיבות של הקמת צה"ל במהלך מלחמת העצמאות.
מדוע הצטרפו הדרוזים לצה"ל בזמן המלחמה? הביאו דוגמה אחת לסיוע של הדרוזים או של הצ'רקסים לכוחות היהודיים במלחמת העצמאות.
($15 \frac{1}{3}$ נקודות)
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
7. מלחמת העצמאות (30 בנובמבר 1947 עד 20 ביולי 1949)
א. כיצד באים לידי ביטוי בקטע המאפיינים של מלחמת העצמאות:
המאפיין: מלחמת קיום. בקטע: אבנר מספר על תשובת החייל המצרי שנתפס לשאלתו: "למה הפסקתם?" אמר לי: "לכם אין לאן ללכת, לנו יש"; לזר משיב לשאלת המנחה "[...] מי בכלל חשב במושגים אחרים מאשר להחזיק מעמד נגד כל העולם".
המאפיין: חלוקה לשני שלבים עיקריים. בקטע: עוסק בתאריך שבו החל השלב השני ובמאפייני שלב זה – מלחמה בין מדינות, בין צבאות סדירים, פלישת צבאות ערב. "ב-15 במאי 48, בשעה שש בבוקר מופיעים מטוסים מצריים בשמי הנגב... הדרך לנגב מנותקת", "המצרים היו מולנו, הם הגיעו מעזה. השיטה הייתה לשגע אותנו בהפגזות לא סדירות".
המאפיין: מטרות העל של הצדדים הלוחמים: מטרת צבאות ערב לחסל את מדינת ישראל. בקטע: "מופיעים מטוסים מצריים בשמי הנגב ומטילים כרוזים... להניף דגל לבן למסור את כל התחמושת", "צבא רגלי משוריין מתקיף את יד מרדכי, הדרך לנגב מנותקת", "הלכו בעקיפה לתל אביב". מטרת ישראל להגן על המדינה שקמה. בקטע: "מי בכלל חשב במושגים אחרים מאשר להחזיק מעמד נגד כל העולם... להוכיח עצמך ולהיות ראוי".
המאפיין: היעדר הבחנה בין חזית ובין העורף. בקטע: ניכרים טשטוש הגבולות בין הכוחות הלוחמים ובין האזרחים, חברה אזרחית במצור, ניתוק יישובים – המצרים מטילים כרוזים מעל ישובי הנגב הקוראים "לכל התושבים... להניח את נשקם", "מתחילה הפגזת ניר עם, סעד..."; שרה מספרת: "ישבנו לאכול צוהריים בחדר אוכל, פתאום נפלו שני פגזים...עוד מעט תתחיל ההפגזה, שכל אחד ירוץ לעמדתו"; אבנר אומר: "בנירים המצרים אכלו אותה"; ארקה אומר: "המצרים היו מולנו... הפגזות לא סדירות"; "אמרו אז כל העם חזית".
המאפיין: נתוני פתיחה קשים של הצד הישראלי. בקטע: למצרים היה ציוד לחימה מגוון: מטוסים, טנקים, ותותחים – "מופיעים מטוסים מצריים בשמי הנגב", "אחר הצהריים מתחילה הפגזת ניר עם, סעד ובארות יצחק. צבא רגלי משוריין מתקיף את יד מרדכי".
מאפיינים נוספים של המלחמה:
מקומה המרכזי של המלחמה בהתפתחות הסכסוך הערבי-ישראלי.
ניצחון ישראלי במחיר כבד.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 88–89, 124–130; לילך 2, עמ' 84, 99–101; מט"ח 2, עמ' 94, 112–114; רכס 2, עמ' 106–107, 123–129; שזר 2, עמ' 75–76, 96–102.
ב. החשיבות של הקמת צה"ל במהלך מלחמת העצמאות:
אפשר מעבר מגיוס המבוסס על התנדבות לגיוס חובה, והגדלת הכוח הצבאי שהיה חיוני למאבק מול צבאות מדינות ערב.
הפלישה של חמישה צבאות סדירים של מדינות ערב מייד לאחר הקמת המדינה, חייבה לנהל את המלחמה על פי קו מוסכם, ולהעמיד נגדם צבא מאוחד ומאורגן במקום כמה מחתרות שמתחרות זו בזו.
ריכוז כל ענייני הביטחון בידי רשות ממלכתית אחת ולא בידי גופים מפלגתיים פוליטיים.
הקמת צה"ל זמן קצר לאחר ההכרזה על הקמת המדינה סייעה למנוע את ההתחזקות של המחתרות כ"צבאות פרטיים של מפלגות".
מדוע הצטרפו הדרוזים לצה"ל בזמן המלחמה:
ההישגים הצבאיים של צה"ל וההערכה שהיהודים ינצחו.
שיתוף פעולה ביטחוני מוצלח ויחסי שכנות טובים בין יהודים לדרוזים בעבר (משנות השלושים).
תמיכת נכבדי העדה וראשי המשפחות החשובות בהצטרפות לצה"ל.
דרוזים שבאו מעבר לגבולות (מהר הדרוזים ומ"צבא ההצלה") התגייסו מסיבות אישיות.
הרצון להגן על כפריהם בזמן המלחמה.
דוגמאות לסיוע של הדרוזים או של הצ'רקסים לכוחות היהודיים במלחמת העצמאות:
לוחמים דרוזים סופחו כפלוגה לחטיבה 9, חטיבת עודד, שלחמה בצפון מערב הארץ. פלוגה זו הייתה שותפה להישגים בחזית הצפונית ובמבצע חירם.
הצ'רקסים בני כפר כמא שיתפו פעולה עם ההגנה במהלך כיבוש הגליל התחתון, בהמשך הצטרפו לכוחות צה"ל ולחמו כפלוגה במסגרת מבצע דקל (שבמהלכו השתלט צה"ל על נצרת, שפרעם וכפרים בגליל המערבי), במבצע חירם יצא כוח חלוץ של לוחמים צ'רקסים בראש הכוח הלוחם כדי לחלץ את היישוב הצ'רקסי ריחאניה.
ראו מידע בנושא במסמך מאת ד"ר איתי נגרי, הדרוזים והצ'רקסים במלחמת העצמאות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 116–117; לילך 2, עמ' 97–98; מט"ח 2, עמ' 115–116; רכס 2 עמ' 120; שזר 2, עמ' 92–93.
מלחמת העצמאות (10 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשע"ט
16. מלחמת העצמאות
א. היסטוריונים נוהגים לחלק את מלחמת העצמאות לשני שלבים: האחד עד הקמת מדינת ישראל (מאי 1948), והשני אחרי הקמתה. מהי הסיבה לחלוקה זו? בתשובתך התייחס להבדלים העיקריים בין השלבים במלחמה. הצג מאפיין נוסף של מלחמת העצמאות (מלבד החלוקה לשני שלבים). (15 נקודות)
ב. הסבר מדוע התלבטה העדה הדרוזית בישראל באיזה צד לתמוך במלחמת העצמאות. הבא דוגמה אחת לסיוע של הדרוזים או של הצ'רקסים לכוחות היהודיים במלחמת העצמאות. (10 נקודות)
פתרון מהמסמך
.16 מלחמת העצמאות
א. מהי הסיבה לחלוקה של מלחמת העצמאות לשני שלבים: בין שני השלבים יש הבדלים מובהקים.
בשלב הראשון התנהלה מלחמת אזרחים בין האוכלוסייה הערבית ובין היישוב היהודי, מלחמה בין כוחות צבאיים מקומיים לא סדירים; בארץ עדיין שלטה ממשלת המנדט הבריטי והצדדים הלוחמים נמנעו מעימות עם הצבא הבריטי; נעשה שימוש בנשק קל בעיקר; הכוחות היהודים נלחמו במפוצל (שלוש מחתרות).
בשלב השני המלחמה התנהלה בין מדינות, בין צבאות סדירים; הבריטים עזבו את הארץ; נעשה שמוש בנשק כבד יותר (תותחים, שריון, מטוסים); ליהודים הייתה ממשלה ריבונית שאיחדה את המחתרות לצבא סדיר.
מאפיינים נוספים של מלחמת העצמאות:
העדר הבחנה בין חזית לעורף, נתוני פתיחה קשים של הצד היהודי, ניצחון ישראלי במחיר כבד.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 88-89, 92, 124-126; לילך 3, עמ' 84, 87; מט"ח 3, עמ' 94, 97-98, 112-113, 123; רכס 3, עמ' 106-108, 120, 146; שזר 3, עמ' 75-77, 96, 107
-16-
היסטוריה, לימודי חובה, קיץ תשע"ט מס' 022281
ב. מדוע התלבטה העדה הדרוזית בישראל באיזה צד לתמוך במלחמת העצמאות:
הדרוזים היו נתונים ללחצים מנוגדים מצד היישוב היהודי ומצד "הוועד הערבי העליון". מצד אחד תושבי הכפרים הדרוזים שהיו קרובים לאזורי ההתיישבות היהודית נטו לתמוך ביהודים, ומצד אחר היו כוחות דרוזיים שאומנו בסוריה והצטרפו לצבא ההצלה של קאוקג'י, והיו כפרים דרוזיים בעומק השטח הערבי וחששו לתמוך ביהודים.
הדרוזים בארצות השכנות היו מפולגים בינהם וחלקם הטיפו לנייטרליות.
דוגמאות לסיוע של הדרוזים או של הצ'רקסים לכוחות היהודיים במלחמת העצמאות:
לוחמים דרוזים סופחו כפלוגה לחטיבה 9, חטיבת עודד, שלחמה בצפון מערב הארץ. פלוגה זו הייתה שותפה להישגים בחזית הצפונית ובמבצע חירם.
הצ'רקסים בני כפר כמא שיתפו פעולה עם ההגנה במהלך כיבוש הגליל התחתון, בהמשך הצטרפו לכוחות צה"ל ולחמו כפלוגה במסגרת מבצע דקל (שבמהלכו השתלט צה"ל על נצרת, שפרעם וכפרים בגליל המערבי), במבצע חירם יצא כוח חלוץ של לוחמים צ'רקסים בראש הכוח הלוחם כדי לחלץ את היישוב הצ'רקסי ריחאניה.
ראה את המסמך מאת ד"ר איתי נגרי, הדרוזים והצ'רקסים במלחמת העצמאות.
שאלון 2261 | חורף תשע"ט
16. מלחמת העצמאות
א. השווה בין הקשיים של היישוב היהודי בתקופה הראשונה של מלחמת העצמאות ובין הקשיים של מדינת ישראל בתקופה השלישית של המלחמה. בתשובתך הסבר קושי אחד דומה וקושי אחד שונה. (13 נקודות)
ב. הצג אחד מן המבצעים של צה"ל בתקופה הרביעית של המלחמה, והסבר את השפעתו על תוצאות המלחמה. (12 נקודות)
פתרון מהמסמך
.16 מלחמת העצמאות
א. השוואה בין הקשיים של היישוב היהודי בתקופה הראשונה של מלחמת העצמאות ובין הקשיים של מדינת ישראל בתקופה השלישית של המלחמה: דומה שונה היוזמה ההתקפית הייתה בידי הכוחות הערביים: בתקופה הראשונה תקפו ערבים מקומיים ערים מעורבות, ניתקו יישובים מבודדים וריכזו התקפות בדרכים, והיישוב היהודי נקט אסטרטגיה של התגוננות. בתקופה השלישית פלשו צבאות ערב למדינת ישראל והכוח היהודי ניסה לבלום את ההתקפות. היעדר הבחנה בין חזית לעורף. ירושלים במצור. ניתוק של יישובים מבודדים. הכוחות הלוחמים: בתקופה הראשונה כוחות לא סדירים של שני הצדדים נלחמו זה בזה. ליישוב היהודי לא היה צבא סדיר, הכוח הצבאי שלו היה מורכב משלוש המחתרות (ההגנה, האצ"ל והלח"י), שכל אחת מהן התנהלה תחת פיקוד עצמאי. בתקופה השלישית מלחמה בין צבאות סדירים, הצבאות של מדינות ערב מול הצבא הסדיר של ישראל שהיה בשלב התארגנות. בתקופה הראשונה הבריטים עדיין שלטו בארץ אך היו עסוקים בפינוי, בתקופה השלישית הבריטים כבר פינו את הארץ. 116-112,99-94 'בספרי הלימוד: היי סקול 2, 130-124,99-92; לילך 3, עמ' 101-99,89-84; מט"ח 3, עמ 101-96,85-75 'רכס 3, עמ' 129-120111-103; שזר 3, עמ
ב. השפעת המבצעים של צה"ל בתקופה הרביעית של המלחמה על תוצאות המלחמה: התלמיד צריך להציג אחד מן המבצעים ולהסביר את השפעתו על תוצאות המלחמה. 142-135 בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 139-134; לילך 3, עמ' 108-104; מט"ח 3, עמ' 122-119; רכס 3, עמ 104-10 ,3 שזר
שאלון 2261 | קיץ תש"ף
16. מלחמת העצמאות
א. הסבר שני הבדלים ונקודת דמיון אחת בין השלב הראשון של מלחמת העצמאות (מפרוץ המלחמה עד יום 14/5/1948) ובין השלב השני של המלחמה (מיום 15/5/1948 עד סוף המלחמה). (14 נקודות)
ב.
הסבר את החשיבות של הקמת צה"ל במהלך מלחמת העצמאות.
הצג את המניעים של הדרוזים להצטרף לצה"ל בזמן המלחמה.
(11 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
16. מלחמת העצמאות:
א. ההבדלים בין השלב הראשון של מלחמת העצמאות ובין השלב השני של המלחמה:
בשלב הראשון: התנהלה מלחמה בין האוכלוסייה הערבית ובין היישוב היהודי. מלחמה בין כוחות צבאיים מקומיים לא סדירים. בשלב השני: המלחמה התנהלה בין מדינות, בין צבאות סדירים.
בשלב הראשון: בארץ שלטה עדיין ממשלת המנדט הבריטי והצדדים הלוחמים נמנעו מעימותים עם הצבא הבריטי. בשלב השני: הבריטים עזבו את הארץ.
בשלב הראשון: נעשה שימוש בעיקר בנשק קל. בשלב השני: נעשה שימוש בנשק כבד יותר (תותחים, שריון, מטוסים).
בשלב הראשון: הכוחות היהודים נלחמו במופוצל (שלוש מחתרות). בשלב השני: ליהודים הייתה ממשלה ריבונית שאיחדה את המחתרות לצבא סדיר.
נקודות דמיון בין השלבים:
היעדר הבחנה בין חזית לעורף, נתוני פתיחה קשים של הצד היהודי, מלחמת קיום, ניצחון ישראלי במחיר כבד.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 88–89, 92, 124–126; לילך 3, עמ' 84, 87; מט"ח 3, עמ' 94, 97–98, 112–113, 123; רכס 3, עמ' 106–108, 120, 146; שזר 3, עמ' 75–77, 96, 107.
ב. החשיבות של הקמת צה"ל במהלך מלחמת העצמאות:
אפשר מעבר מגיוס המבוסס על התנדבות לגיוס חובה והגדלת הכוח הצבאי היהודי שהיה חיוני למאבק מול צבאות מדינות ערב.
הפלישה של חמישה צבאות סדירים של מדינות ערב מייד לאחר הקמת המדינה, חייבה לנהל את המלחמה על פי קו מוסכם, ולהעמיד נגדם צבא מאוחד ומאורגן במקום כמה מחתרות שמתחרות זו בזו.
ריכוז כל ענייני הביטחון בידי רשות ממלכתית אחת ולא בידי גופים מפלגתיים פוליטיים.
הקמת צה"ל זמן קצר לאחר ההכרזה על הקמת המדינה סייעה למנוע את ההתחזקות של המחתרות כ"צבאות פרטיים של מפלגות".
המניעים של הדרוזים להצטרף לצה"ל בזמן המלחמה:
ההישגים הצבאיים של צה"ל וההערכה שהיהודים ינצחו.
שיתוף פעולה ביטחוני מוצלח ויחסי שכנות טובים בין יהודים לדרוזים בעבר (משנות השלושים).
תמיכת נכבדי העדה וראשי המשפחות החשובות בהצטרפות לצה"ל.
דרוזים שבאו מעבר לגבולות (מהר הדרוזים ומ"צבא ההצלה") התגייסו מסיבות אישיות.
הרצון להגן על כפריהם בזמן המלחמה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 116–117; לילך 3, עמ' 97–98; מט"ח 3, עמ' 115–116; רכס 3, עמ' 120; שזר 3, עמ' 92–93.
ראה מסמך מאת ד"ר איתי נגרי, הדרוזים והצ'רקסים במלחמת העצמאות.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
8. מלחמת העצמאות
א.
הצג את המטרות של מדינות ערב בפלישתן למדינת ישראל במאי 1948.
הסבר כיצד ההתנהלות של מדינות ערב במהלך המלחמה מנעה מהן לנצח. הבא שתי סיבות.
(17 נקודות)
ב. במהלך מלחמת העצמאות עבר הצד היהודי ממגננה למתקפה.
הסבר קביעה זו, והדגם אותה באמצעות אירוע שהתרחש באחד מן השלבים של המלחמה. (16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
8. מלחמת העצמאות
א. המטרות של מדינות ערב בפלישתן למדינת ישראל במאי 1948:
חיסול מדינת ישראל.
שאיפות להתחרבות טריטוריאלית: ירדן רצתה לספח את הגדה המערבית שהוקצתה למדינה הערבית בארץ־ישראל, מצרים רצתה לבלום את ירדן ולספח את הנגב לתחומה, סוריה ולבנון שאפו לספח אזורים מסוימים בצפון הארץ.
התגייסות לעזרת ערביי ארץ־ישראל.
שיקולים פוליטיים פנימיים: יוקרה; בלימת הגירת פליטים פלסטינים למדינות ערב.
כיצד ההתנהלות של מדינות ערב במהלך המלחמה מנעה מהן לנצח:
פיצול ותחרות בין צבאות ערב השונים.
היעדר פיקוח עליון בצבאות ערב וחוסר תיאום ביניהן – כל צבא פעל בנפרד.
מוטיבציה נמוכה של צבאות ערב (לא לחמו על אדמתם או על חירותם).
בספרי הלימוד: היי סקול 2 עמ' 124–126, 139–141; לילך 2, עמ' 99, 109; מט"ח 2, עמ' 113, 123; רכס 2, עמ' 120; שזר 2, עמ' 96–97.
ב. הקביעה שבמהלך מלחמת העצמאות עבר הצד היהודי ממגננה למתקפה:
התלמיד צריך להסביר את הקביעה באמצעות אירוע מאחד מן השלבים של המלחמה.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
7. מקור – הוויכוח על מועד הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות
א. לפניך קטע מקור מדיון שהתקיים במנהלת העם ב־12 במאי 1948 בשאלה אם להכריז על הקמת המדינה בה' באייר תש"ח (14 במאי 1948).
בקטע מובאים דברי יגאל ידין, קצין המבצעים של ההגנה, המתאר את מאזן הכוחות הלוחמים.
הכוחות הסדירים של הארצות השכנות ברגע זה עם ציודם ונשקם - יש להם יתרון. אולם, פה השיקול של האפשרויות לא יכול כבר להישקל רק שיקול צבאי טהור של נשק נגד נשק ויחידות נגד יחידות. כי אנחנו חסרים את הנשק הזה והמשוריינים הללו. השיקול מתחיל באותה מידה רק שהאנשים שלנו, המוֹרָל שלהם, היכולת שלהם והתוכניות שלנו והטקטיקה שלנו תצלחנה להתגבר על כוח זה. במקרים מסוימים הוכח, שלא המספר והפורמציה [המבנה] קובעים, אלא דבר אחר. אבל באופן אובייקטיבי, ללא ספק יש להם יתרון גדול ברגע זה.
[...]
כוחות האוויר שלנו, אם להשוות אותם אל כוחות האוויר של האויב - אז בכלל לא כדאי להשוות. כי כוחות האוויר שלנו אינם. האווירונים שצריכים היו להגיע - טרם הגיעו. ייתכן שעוד יספיקו להגיע ביום המכריע.
[...]
אם אני רוצה לסכם ולהיות זהיר, הייתי אומר ברגע זה, שהשאנסים [הסיכויים] שקולים מאוד. אם להיות יותר כנה, הייתי אומר, שהיתרון שלהם גדול, אם כל הכת הזאת [הכוחות הערביים] תבוא ותילחם בנו.
על פי קטע המקור, הסבר את הסיכון בהכרזה על הקמת המדינה במועד זה. בסס את תשובתך על שתי דוגמאות מקטע המקור.
על אף סיכון זה הוחלט להכריז על הקמת המדינה בה' באייר תש"ח. הצג שני שיקולים שהובילו להחלטה זו.
(17 נקודות)
ב. הצג אירוע מן התקופה השלישית או הרביעית במלחמת העצמאות, והסבר כיצד אפשר לבסס באמצעות אירוע זה את העמדה של אחד מן הצדדים בוויכוח על מועד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. (16 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
7. מקור – הוויכוח על מועד הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות
א. הסיכון בהכרזה על הקמת המדינה במועד זה:
מדינת ישראל לא תוכל להתמודד עם המתקפה המשולבת של צבאות מדינות ערב השכנות בשל יתרונן המשמעותי בכוח אדם, בנשק ובציוד.
דוגמאות מקטע המקור:
יתרון בנשק ובציוד – "הכוחות הסדירים של הארצות השכנות ברגע זה עם ציודם ונשקם – יש להם יתרון".
עדיפות מספרית – "אם להיות יותר כנה, הייתי אומר שהיתרון שלהם גדול, אם כל הכת הזאת תבוא ותילחם בנו".
לצבאות ערב יש יתרון אווירי מוחלט – "כוחות האוויר שלנו, אם להשוות אותם אל כוחות האוויר של האויב – אז בכלל לא כדאי להשוות כי כוחות האוויר שלנו אינם".
שיקולים שהובילו להחלטה להכריז על הקמת המדינה בה' באייר תש"ח:
הצורך למלא את החלל השלטוני שייווצר עם סיום המנדט הבריטי ב־15 במאי 1948.
החשש כי דחיית ההכרזה על המדינה תפעל לרעת היישוב ותהיה החמצה לדורות – "עכשיו או לעולם לא".
מוכנות היישוב היהודי לקבל עצמאות: יש מוסדות לאומיים, תשתית כלכלית, כוח צבאי, מערך שירותים בתחום הכלכלי־חברתי, בשלות של התודעה הלאומית.
אם יפלשו צבאות ערב, תהיה זו פלישה למדינה עצמאית וריבונית, והדבר יקל על גיוס דעת הקהל העולמית לבלימת הפלישה.
כינון מדינה ריבונית יאפשר גיוס חובה והגדלה של הכוח היהודי הלוחם שהיו הכרחיים בתנאי המלחמה הקשים.
כינון מדינה ריבונית יאפשר פתיחת השערים לעלייה, ובעקבותיה יגדל הכוח הלוחם.
דחיית ההכרזה תפגע במורל של היישוב היהודי.
כינון מדינה ריבונית יאפשר הטלת מיסי חובה למימון חלק מהוצאות המלחמה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 111; לילך 2, עמ' 94-93; מט"ח 2, עמ' 109-105; רכס 2, עמ' 117-116; שזר 2, עמ' 90-89.
ב. אירוע מן התקופה השלישית או הרביעית של מלחמת העצמאות, וכיצד אפשר לבסס באמצעותה את העמדה של אחד מן הצדדים בוויכוח על מועד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל:
התלמיד צריך להציג אירוע מתאים, ולבסס באמצעותה את עמדת המתנגדים להכרזה או את עמדת התומכים בה.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ב
9. מלחמת העצמאות
א. הסבר שתי נקודות חוזק ושתי נקודות חולשה של היישוב היהודי בשלב הראשון של מלחמת העצמאות (מ־30 בנובמבר 1947 עד 14 במאי 1948). (17 נקודות)
ב.
הצג את המטרות של מדינות ערב בפלישתן למדינת ישראל במאי 1948.
הסבר מדוע לא מומשה החלטת האו"ם בנוגע להקמת מדינה ערבית.
בסס את תשובתך על שתי עובדות היסטוריות.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
9. מלחמת העצמאות
א. נקודות חוזק של היישוב היהודי בשלב הראשון של מלחמת העצמאות:
אוכלוסייה מלוכדת בעלת מוטיבציה גבוהה – מלחמת קיום.
הנהגה נבחרת ומאוחדת יחסית.
רוב הכוח הלוחם היה תחת פיקוד מאוחד (חברי האצ"ל והלח"י היו תחת פיקוד עצמאי).
הכוח הלוחם היה מאורגן במסגרת חטיבות מרחביות, כל חטיבה פעלה בגזרה מסוימת.
המוסדות הלאומיים שימשו תשתית ל"מדינה שבדרך".
משק מתקדם יחסית בעל אמצעי תקשורת ויכולת להפעיל תשתיות.
נקודות חולשה של היישוב היהודי בשלב הראשון של מלחמת העצמאות:
הכוחות הערבים נקטו ביוזמה התקפית והיהודים הגיבו במגננה.
היעדר רציפות טריטוריאלית, קושי להגן על שטחים מפוצלים.
רוב עורקי התחבורה חצו שטחים ערביים והיו חשופים לפגיעה.
מחסור בנשק.
קושי להגן על יישובים רבים שהיו מרוחקים ומבודדים בלב אזור ערבי.
ירושלים הייתה נצורה.
הלחימה בערים מעורבות: לחימה בשטח בנוי, פגיעות באזרחים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 93–98; לילך 2, עמ' 84–87; מט"ח 2, עמ' 95, 98–99; רכס 2, עמ' 104–109.
ב. המטרות של מדינות ערב בפלישתן למדינת ישראל במאי 1948:
חיסול מדינת ישראל.
שאיפות (מנוגדות) להתחרחבות טריטוריאלית: ירדן רצתה לספח את הגדה המערבית שהוקצתה למדינה הערבית בארץ־ישראל, מצרים רצתה לבלום את ירדן ולספח את הנגב לתחומה, סוריה ולבנון שאפו לספח אזורים מסוימים בצפון הארץ.
התגייסות לעזרת ערביי ארץ־ישראל.
שיקולים פוליטיים פנימיים: יוקרה; בלימת הגירה של פליטים פלסטינים למדינות ערב.
מדוע לא מומשה החלטת האו"ם בנוגע להקמת מדינה ערבית:
ערביי ישראל ומדינות ערב דחו את החלטת האו"ם ויצאו למאבק צבאי נגד היהודים.
עם סיום המנדט הבריטי לא הייתה הכרזה על הקמת מדינה פלסטינית; הצבאות של מדינות ערב פלשו לארץ־ישראל.
מדינות ערב רצו מלכתחילה לספח אליהן שטחים על חשבון המדינה הערבית.
במהלך המלחמה כבשו מצרים וירדן את מרב השטח שהוקצה באו"ם למדינה הערבית. חלק אחר נכבש צה"ל.
לערביי ישראל לא הייתה הנהגה שתוכל להפוך לגרעין של ממשלה, וחסרו להם מוסדות ("מדינה שבדרך") שיכלו להסתמך עליהם.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 83, 124, 126–145, 148; לילך 2, עמ' 84–85, 99, 110–115; מט"ח 2, עמ' 90, 112–113, 124–126; רכס 2, עמ' 100, 120, 146, 148–149; שזר 2, עמ' 77, 96–97, 105, 107.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ב
9. מלחמת העצמאות
א. הציגו שלושה מן הקשיים של היישוב היהודי בתקופה הראשונה של מלחמת העצמאות (מ-30 בנובמבר 1947 עד מרץ 1948). הסבירו כיצד אחד מן הקשיים שהצגתם בא לידי ביטוי באירוע שהתרחש בתקופה זו.
(16 נקודות)
ב.
הציגו את המטרות של מדינות ערב בפלישתן למדינת ישראל במאי 1948.
הסבירו מדוע לא מומשה החלטת האו"ם בנוגע להקמת מדינה ערבית. בססו את תשובתכם על שתי עובדות היסטוריות.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
9. מלחמת העצמאות
א. הקשיים של היישוב היהודי בתקופה הראשונה של מלחמת העצמאות:
הצורך להתמודד עם התקפות יזומות של הערבים שנערכו במקומות שונים בארץ בו-זמנית.
הלחימה בערים המעורבות: טרור, צלפים, שיבוש של חיי היום-יום, קשיי לחימה בשטח בנוי.
הלחימה בדרכים: התקפה על כלי רכב (שיטת השיירות גבתה מחיר כבד). ניתוק יישובים עבריים זה מזה וממרכזים עירוניים.
יישובים מבודדים שאינם חלק מרצף טריטוריאלי וסביבם כפרים עוינים: מצור, התקפות ישירות.
ירושלים הנצורה: דרכים חסומות, בעיות בהובלת אספקה, התמודדות עם הלגיון הירדני.
נפגעים רבים בפרק זמן קצר למדי (מרס 1947).
ניתוק קווי מים וחשמל.
מדיניות הפינוי של הבריטים.
מחסור בנשק.
ליישוב היהודי לא היה צבא סדיר, הכוח הצבאי שלו היה מורכב משלוש המחתרות (ההגנה, האצ"ל והלח"י) שכל אחת מהן התנהלה תחת פיקוד עצמאי.
כיצד הקשיים באים לידי ביטוי באירוע שהתרחש בתקופה זו:
התלמיד צריך להסביר באמצעות אירוע מתאים מן התקופה הראשונה של המלחמה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 92–98; לילך 2, עמ' 84–89; מט"ח 2, עמ' 94–99; רכס 2, עמ' 103–111; שזר 2, עמ' 78–85.
ב. המטרות של מדינות ערב בפלישתן למדינת ישראל במאי 1948:
חיסול מדינת ישראל.
שאיפות (מנוגדות) להתחרבות טריטוריאלית: ירדן רצתה לספח את הגדה המערבית שהוקצתה למדינה הערבית בארץ-ישראל, מצרים רצתה לבלום את ירדן ולספח את הנגב לתחומה, סוריה ולבנון שאפו לספח אזורים מסוימים בצפון הארץ.
התגייסות לעזרת ערביי ארץ-ישראל.
שיקולים פוליטיים פנימיים: יוקרה; בלימת הגירה של פליטים פלסטינים למדינות ערב.
מדוע לא מומשה החלטת האו"ם בנוגע להקמת מדינה ערבית:
ערביי ישראל ומדינות ערב דחו את החלטת האו"ם ויצאו למאבק צבאי נגד היהודים.
עם סיום המנדט הבריטי לא הייתה הכרזה על הקמת מדינה פלסטינית; הצבאות של מדינות ערב פלשו לארץ-ישראל.
מדינות ערב רצו מלכתחילה לספח אליהן שטחים על חשבון המדינה הערבית.
במהלך המלחמה כבשו מצרים וירדן את מרב השטח שהקצה האו"ם למדינה הערבית. חלק אחר כבש צה"ל.
לערביי ישראל לא הייתה הנהגה שתוכל להפוך לגרעין של ממשלה, וחסרו להם מוסדות ("מדינה שבדרך") שיכלו להסתמך עליהם.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 83, 124–126, 145–148; לילך 2, עמ' 84–85, 99, 110–115; מט"ח 2, עמ' 90, 112–113, 124–126; רכס 2, עמ' 100, 120, 146, 148–149; שזר 2, עמ' 77, 96–97, 105, 107.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ג
9. מלחמת העצמאות
א.
הציגו שלושה מן הקשיים של היישוב היהודי בשלב הראשון של מלחמת העצמאות (מ־30 בנובמבר 1947 עד 14 במאי 1948).
הסבירו כיצד התמודד היישוב עם אחד מן הקשיים שהצגתם.
(16 נקודות)
ב.
הציגו שניים מן היעדים של מדינות ערב בשלב השני של מלחמת העצמאות (מ־15 במאי 1948 עד סוף המלחמה), ותארו כיצד הן פעלו לקידום אחד מן היעדים שהצגתם.
הציגו שניים מן היעדים של מדינת ישראל בשלב השני של המלחמה, ותארו כיצד היא פעלה לקידום אחד מן היעדים שהצגתם.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
9. מלחמת העצמאות
א. קשיים של היישוב היהודי בשלב הראשון של מלחמת העצמאות:
הצורך להתמודד עם התקפות יזומות של הערבים שנערכו במקומות שונים בארץ בו־זמנית.
הלחימה בערים המעורבות: טרור, צלפים, שיבוש של חיי היום־יום, קשיי לחימה בשטח בנוי.
הלחימה בדרכים: התקפה על כלי רכב (שיטת השיירות גבתה מחיר כבד). ניתוק יישובים עבריים זה מזה וממרכזים עירוניים.
יישובים מבודדים שאינם חלק מרצף טריטוריאלי וסביבם כפרים עוינים: מצור, התקפות ישירות.
ירושלים הנצורה: דרכים חסומות, בעיות בהובלת אספקה, התמודדות עם הלגיון הירדני.
נפגעים רבים בפרק זמן קצר למדי (גורל 1947).
ניתוק קווי מים וחשמל.
מדיניות הפינוי של הבריטים.
מחסור בנשק.
כיצד התמודד היישוב עם הקשיים:
היישוב עבר מאסטרטגיה הגנתית לאסטרטגיה התקפית ויזום תוכנית צבאית שנועדה לענות על קשיי היישוב – תוכנית ד', שעיקרה: כיבוש שטחי מפתח לאורך הדרכים כדי להבטיח מעבר בטוח בין כל היישובים היהודיים, כיבושים שנועדו ליצור רצף טריטוריאלי בשליטה יהודית, כיבוש ערים מעורבות (טבריה, חיפה, יפו) כדי לעצור את הטרור הערבי בערים ובשכונות המעורבות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 92–101; לילך 2, עמ' 84–92; מט"ח 2, עמ' 94–103; רכס 2, עמ' 103–116; שזר 2, עמ' 77–88.
ב. היעדים של מדינות ערב בשלב השני של מלחמת העצמאות:
חיסול מדינת ישראל.
שאיפות להתחרבות טריטוריאלית: ירדן רצתה לספח את הגדה המערבית, שהוקצתה למדינה הערבית בארץ־ישראל, מצרים רצתה לבלום את ירדן ולספח את הנגב לתחומה, סוריה ולבנון שאפו לספח אזורים מסוימים בצפון הארץ.
התגייסות לעזרת ערביי ארץ־ישראל.
שיקולים פוליטיים פנימיים: יוקרה; בלימת הגירת פליטים פלסטינים למדינות ערב.
כיצד הן פעלו לקידום היעדים:
תקפו את מדינת ישראל בו־זמנית בכמה חזיתות, צבא מצרים הגיע עד אשדוד והצליח לנתק את יישובי הנגב מן השפלה, הסורים הגיעו עד דגניה, כוחות הלגיון הירדני השתלטו על לטרון, כבשו כמה שכונות בירושלים, ניתקו את הר הצופים וכבשו את הרובע היהודי.
היעדים של מדינת ישראל בשלב השני של מלחמת העצמאות:
שמירה על קיומה העצמאי כמדינה.
הבטחת שלטונה על השטחים שיועדו לה על פי תוכנית החלוקה של האו"ם.
שאיפה להתחרבות טריטוריאלית: השגת רצף טריטוריאלי בין צפון הארץ לדרומה.
כיצד היא פעלה לקידום היעדים:
הקמת צה"ל, קרבות עשרת הימים, מבצעים שונים בכל החזיתות (יואב, חירם, חורב ועוד), רכישת נשק, גיוס מתנדבים, מגבית בארץ ובחו"ל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 124–140; לילך 2, עמ' 99–108; מט"ח 2, עמ' 112–114, 119, 121–123; רכס 2, עמ' 120–123, 137–141; שזר 2, עמ' 97, 103–104.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ד
9. מלחמת העצמאות
א. הציגו שלושה מן האתגרים שהיו ליישוב היהודי בשלב הראשון של מלחמת העצמאות (מ־30 בנובמבר 1947 עד 14 במאי 1948), והסבירו כיצד הוא התמודד עם אחד מן האתגרים שהצגתם. (18 נקודות)
ב. הציגו שתיים מן המטרות של מדינות ערב בפלישתן למדינת ישראל במאי 1948: מטרה אחת שהושגה במלחמה, ומטרה אחת שלא הושגה במלחמה. הסבירו מדוע אחת מן המטרות שהצגתם הושגה או לא הושגה. ($15\frac{1}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
9. מלחמת העצמאות
א. אתגרים שהיו ליישוב היהודי בשלב הראשון של מלחמת העצמאות:
הצורך להתמודד עם התקפות יזומות של הערבים, שנערכו במקומות שונים בארץ בו-זמנית.
נתוני הפתיחה של היישוב היהודי היו קשים. הערבים נהנו מיתרונות רבים: היה להם יתרון גאוגרפי, הם בחרו את דרך המאבק, הם נהנו מרצף טריטוריאלי, מרבית יישוביהם היו בשטחים הרריים שהיו נוחים להגנה ושלטו על צירי תנועה.
פגיעות הערים המעורבות וטשטוש הגבולות בין חזית ובין עורף: טרור, צלפים, שיבוש של חיי היום-יום, קשיי לחימה בשטח בנוי.
עורקי תחבורה רבים עברו בשטחים הערביים והיו חשופים לפגיעה, יישובים עבריים נותקו זה מזה וממרכזים עירוניים, ירושלים הייתה נצורה ושיטת השיירות גבתה מחיר כבד.
מחסור חמור בנשק.
ליישוב היהודי לא היה צבא סדיר. הכוח הצבאי שלו היה מורכב משלוש מחתרות (ההגנה, האצ"ל, והלח"י), וכל אחת מהן התנהלה תחת פיקוד עצמאי.
בארץ עדיין שלטה ממשלת המנדט הבריטי והיה צורך להימנע מעימות עם הצבא הבריטי.
השלכות המצב הביטחוני הקשה של היישוב על הזירה הבין-לאומית: נסיגת ארצות הברית מתמיכתה בתוכנית החלוקה; המחלוקת אם להכריז על הקמת המדינה.
כיצד הוא התמודד עם אחד מן האתגרים:
יוזם תוכנית צבאית (תוכנית ד') שבה הוא עבר ממגננה לנקיטת פעולה יזומה – מאסטרטגיה הגנתית לאסטרטגיה התקפית:
מבצעים לפריצת הדרך לירושלים ("נחשון", "הראל", "מכבי") – הדרך לירושלים נפרצה (ולו לזמן קצר) ושיירות גדולות הביאו מזון, אספקה, נשק ולוחמים לירושלים.
הקמת מטה כללי ובו שלושה אגפים, צעדים ראשונים להקמת חיל האוויר וחיל הים.
כיבוש שטחי מפתח לאורך הדרכים – הבטחת מעבר בטוח בין יישובים יהודיים.
כיבוש הערים: טבריה, חיפה, יפו, צפת, בית שאן, עכו – שליטה על מרכזים עירוניים חשובים וביסוס האחיזה היהודית בהם.
כיבוש "איים" ערביים בתוך האזור שיועד למדינה העברית – יצירת רצף טריטוריאלי בשליטה יהודית.
קריאה לגיוס כללי – הרחבת הצבא.
ניסיונות רכש מאיטליה, צרפת ובלגיה, עסקת הנשק הצ'כית – ציידו את הכוחות ותרמו מאוד להתעצמות הכוח היהודי, ולצה"ל בהמשך.
הקמת מנהלת העם – רשות מבצעת שפעלה במתכונת של ממשלה זמנית ואפשרה ריכוז וארגון המאמץ המלחמתי.
מגבית בקרב הציבור היהודי בחו"ל – איסוף כספים לצורכי המלחמה.
השתלטות על מתקנים שפינו הבריטים (מבצע קלשון) – תפיסת נקודות מפתח חשובות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 92–105; לילך 2, עמ' 84–193; מט"ח 2, עמ' 94–105; רכס 2 עמ' 103–116; שזר 2, עמ' 77–88.
ב. המטרות של מדינות ערב בפלישתן למדינת ישראל במאי 1948:
מטרות של מדינות ערב שהושגו במלחמה:
השתלטות על שטחים ועל נקודות אסטרטגיות בארץ-ישראל המנדטורית וסיפוחם.
מדוע הושגו:
במהלך המלחמה כבשו מצרים וירדן את מרב השטח שהקצה האו"ם למדינה הערבית. עם סיום המלחמה, שטחים אלה נותרו תחת שליטן של מדינות ערב.
בשטחים אלה לא קמה מדינה ערבית עצמאית, והם נותרו תחת שליטתן של מדינות ערב (למשל הסיפוח של הגדה המערבית ומזרח ירושלים לממלכת ירדן, שליטת מצרים על רצועת עזה).
מטרות שלא הושגו במלחמה:
חיסול מדינת ישראל.
הקמת מדינה פלסטינית על כל שטחי פלסטין.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
מדוע לא הושגו:
מדינת ישראל ניצחה במלחמה, צה"ל גבר על צבאות ערב, ובסיום המלחמה גדל שטחה מעבר למה שניתן לה על פי תוכנית החלוקה.
כושר הלחימה של צה"ל והתעצמות כוחו במהלך המלחמה.
פיצול ותחרות בין צבאות ערב השונים.
היעדר פיקוד עליון בצבאות ערב וחוסר תיאום ביניהם בניהול המלחמה – כל צבא פעל בנפרד.
מוטיבציה נמוכה יותר של כמה מן הכוחות הערביים הלוחמים וקשיי אספקה ולוגיסטיקה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 124–147; לילך 2, עמ' 99–112; מט"ח 2, עמ' 112–126; רכס 2 עמ' 120–142, 147–150; שזר 2, עמ' 96–107.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ה
8. מלחמת העצמאות
א. היסטוריונים מחלקים את מלחמת העצמאות לשני שלבים עיקריים: שלב ראשון (מ־30 בנובמבר 1947 עד 14 במאי 1948) ושלב שני (מ־15 במאי 1948 עד סוף המלחמה).
הציגו שני מאפיינים של השלב הראשון של המלחמה. בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד הוא מבטא את אחד המאפיינים שהצגתם.
הציגו שני מאפיינים של השלב השני של המלחמה. בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד הוא מבטא את אחד המאפיינים שהצגתם. (17 נקודות)
ב.
הסבירו את החשיבות של הקמת צה"ל במהלך מלחמת העצמאות.
מדוע הצטרפו הדרוזים לצה"ל בזמן המלחמה? הביאו דוגמה אחת לסיוע של הדרוזים או של הצ'רקסים לכוחות היהודיים במלחמת העצמאות. (16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
8. מלחמת העצמאות
א. מאפיינים של השלב הראשון של מלחמת העצמאות:
מלחמת אזרחים – מלחמה בין כוחות לא סדירים ומפוצלים (מחתרות, כנופיות).
ממשלת המנדט הבריטי עדיין שלטה על ארץ־ישראל.
אין אבחנה בין חזית ועורף.
בהתחלה היישוב היה במגננה ולאחר מכן עבר ליוזמה.
נעשה שימוש בעיקר בנשק קל.
מאבק על הדרכים.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור מקור מתאים ולהסביר כיצד הוא מבטא את אחד המאפיינים שהוצגו.
מאפיינים של השלב השני של מלחמת העצמאות:
מלחמה בין מדינות, מלחמה בין צבאות סדירים.
הבריטים עזבו, ישראל הייתה מדינה עצמאית.
בתחילת השלב ישראל הייתה במגננה ובלימה – מלחמת קיום, ובשלב מאוחר יותר היא נקטה ביוזמות.
יבוא ושימוש בנשק כבד יותר (מטוסים, שריון, תותחים).
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור במקור מתאים ולהסביר כיצד הוא מבטא את אחד המאפיינים שהוצגו.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 88–104, 124–140; לילך 2, עמ' 84–92, 99–108, 111; מט"ח 2, עמ' 94–104, 112–122; רכס 2, עמ' 103–116, 120–142; שזר 2, עמ' 77–88, 96–105.
ב. החשיבות של הקמת צה"ל במהלך מלחמת העצמאות:
אפשר מעבר מגיוס המבוסס על התנדבות לגיוס חובה, והגדלת הכוח הצבאי היהודי, שהיה חיוני למאבק מול צבאות מדינות ערב.
הפלישה של חמישה צבאות סדירים של מדינות ערב מייד לאחר הקמת המדינה, חייבה לנהל את המלחמה על פי קו מוסכם, ולהעמיד נגדם צבא מאוחד ומאורגן במקום כמה מחתרות שמתחרות זו בזו.
ריכוז כל ענייני הביטחון בידי רשות ממלכתית אחת ולא בידי גופים מפלגתיים פוליטיים.
הקמת צה"ל זמן קצר לאחר ההכרזה על הקמת המדינה סייעה למנוע את ההתחזקות של המחתרות כ"צבאות פרטיים של מפלגות".
מדוע הצטרפו הדרוזים לצה"ל בזמן המלחמה:
ההישגים הצבאיים של צה"ל וההערכה שהיהודים ינצחו.
שיתוף פעולה ביטחוני מוצלח ויחסי שכנות טובים בין יהודים לדרוזים בעבר (משנות השלושים).
תמיכת נכבדי העדה וראשי המשפחות החשובות בהצטרפות לצה"ל.
דרוזים שבאו מעבר לגבולות (מהר הדרוזים ומ"צבא ההצלה") התגייסו מסיבות אישיות.
הרצון להגן על כפריהם בזמן המלחמה.
דוגמאות לסיוע של הדרוזים או של הצ'רקסים לכוחות היהודיים במלחמת העצמאות:
לוחמים דרוזים סופחו כפלוגה לחטיבה 9, חטיבת עודד, שלחמה בצפון מערב הארץ. פלוגה זו הייתה שותפה להישגים בחזית הצפונית ובמבצע חירם.
הצ'רקסים בני כפר כמא שיתפו פעולה עם ההגנה במהלך כיבוש הגליל התחתון, ובהמשך הצטרפו לכוחות צה"ל ולחמו כפלוגה במסגרת מבצע דקל (שבמהלכו השתלט צה"ל על נצרת, שפרעם וכפרים בגליל המערבי), במבצע חירם יצא כוח חלוץ של לוחמים צ'רקסים בראש הכוח הלוחם כדי לחלץ את היישוב הצ'רקסי ריחאניה.
ראו מידע בנושא במסמך מאת ד"ר איתי נגרי, הדרוזים והצ'רקסים במלחמת העצמאות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 116–117; לילך 2, עמ' 97–98; מט"ח 2, עמ' 115–116; רכס 2, עמ' 120; שזר 2, עמ' 92–93.
שאלון 2261 | קיץ תשע"ה
9. מלחמת העצמאות
א.
מדוע התנהל במנהלת העם דיון בעניין מועד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל? הביאו שלוש סיבות.
בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד הוא מבסס את אחד הטיעונים שעלו בדיון זה.
(17 נקודות)
ב. בכל אחד משני השלבים של מלחמת העצמאות עבר הצד היהודי מדרך פעולה של מגננה לפעולות של יוזמה והתקפה.
הסבירו טענה זאת, ונמקו אותה באמצעות שתי עובדות היסטוריות לכל שלב במלחמה (סך הכול – ארבע עובדות).
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
9. מלחמת העצמאות
א. מדוע התנהל במנהלת העם דיון בעניין מועד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל:
ההכרעה בעניין הייתה גורלית ומורכבת והושפעה מצירוף של נסיבות צבאיות ובין-לאומיות. מנהיגי היישוב היו חלוקים ביניהם, ולכן התכנסו לדון בשאלת העיתוי וההכרעה.
סיום המנדט ועזיבת הבריטים ב-15 במאי 1948 בעיצומה של מלחמה קשה, השאיר חלל שלטוני ריק ואילץ את הנהגת היישוב להחליט אם להכריז על הקמת המדינה מייד או לדחות את ההכרזה.
לחץ מצד מחלקת המדינה של ארצות הברית לדחות את ההחלטה ולאמץ שלטון נאמנות, ואיומים בהטלת אמברגו על משלוחי נשק והעברת כספים מיהודי ארצות הברית.
כדי לבחון ולהעריך את הסיכון הטמון בהתקפה המשולבת של צבאות ערב שנהנו מיתרון ברור בציוד ובכוחות לוחמים ואת יכולתם של הכוחות היהודיים לעמוד בהתקפה זו.
החשש שאם לא ינוצל חלון ההזדמנויות – האו"ם ייסוג מתמיכתו בתוכנית החלוקה.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור מקור מתאים ולהסביר כיצד הוא מבסס את אחד הטיעונים שעלו בדיון.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 94–96, 101–103, 109–114, 117, 125; לילך 2, עמ' 85–86, 93–94, 97, 100; מט"ח 2, עמ' 95, 101–102, 105–109; רכס 2, עמ' 105–108, 116–117, 123–124; שזר 2, עמ' 84, 87–90, 99, 103.
ב. הטענה – בכל אחד משני השלבים של מלחמת העצמאות עבר הצד היהודי מדרך פעולה של מגננה לפעולות של יוזמה והתקפה:
הסבר הטענה:
השלב הראשון (בתקופה הראשונה) החל עם התקפות של ערביי ארץ־ישראל על הערים המעורבות, ניתוק יישובים מבודדים והתקפות בדרכים, והיישוב היהודי נקט אסטרטגיה של התגוננות, בהמשך (בתקופה השנייה) יזם הצד היהודי את תוכנית ד'.
בשלב השני – (בתקופה השלישית) מדינות ערב פלשו למדינת ישראל וצה"ל ניסה לבלום את ההתקפות, ולאחר מכן (בתקופה הרביעית) לאחר ההפוגה הזמנית עבר היישוב היהודי למתקפה.
נימוק באמצעות עובדות היסטוריות:
שלב ראשון:
המגננה בתקופה הראשונה מול ערביי ארץ־ישראל ומתנדבים של צבא ההצלה שהגיעו מכמה מדינות ערביות – שיירת יחיעם, שיירת נבי דניאל, שיירת חולדה, מצור על גוש עציון, אסון הל"ה.
יוזמה והתקפה בתקופה השנייה – תוכנית ד', מבצע נחשון, כיבוש חיפה, כיבוש טבריה, כיבוש יפו.
שלב שני:
המגננה בתקופה השלישית מול חמשת מדינות ערב – כיבוש גוש עציון, קרב ניצנים, כיבוש בית שאן, התקדמות מצרית עד "עד הלום", התקדמות סורית עד משמר הירדן, כיבוש הרובע היהודי בידי ירדן.
יוזמה והתקפה בתקופה הרביעית – מבצע חירם, מבצע יואב, מבצע חורב, כיבוש רמלה ולוד.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 92–141; לילך 2, עמ' 84–109; מט"ח 2, עמ' 98–124; רכס 2, עמ' 103–148; שזר 2, עמ' 76–105, 110.
מקור – מלחמת העצמאות (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תש"ף
14. מקור – מלחמת העצמאות
א. הסבר כיצד שניים מן המאפיינים של מלחמת העצמאות באים לידי ביטוי בקטע שלפניך. בסס את תשובתך על שלוש דוגמאות מן הקטע (דוגמה אחת לפחות לכל מאפיין). (14 נקודות)
הודעת מפקד ההגנה במחוז ירושלים לתושבי העיר
ביום הפסקת האש 11.6.48
תושבי ירושלים
הנני פונה אליכם עתה, ביום בו נפסק רעם התותחים במבואות ירושלים, שעה שאתם יכולים לצאת לחוצות העיר ללא הידיעה הברורה כי מאחורי החומה אורב לכם צלף ערבי וכי בכל רגע צפויים אתם וקרוביכם לסכנת פגיעה של פגז, וביתכם לפצצת תבערה.
בשמי ובשם כל חברי לנשק, הנני רוצה לברך אתכם היום, תושבי הבירה [...] כחיילים כתושבים, נלחמים את אותה המלחמה. במערכה משותפת זו עמדתם ללא רתיעה, בכבוד ובעקשנות. נשאתם בראש מורם את מכות הגורל כשההרעשה [ההפגזה] הברברית של האויב קצרה את קצירה האיום [גרמה לאבדות] בין הנפשות היקרות לכם מכול, סבלתם בשקט את הלילות ללא שינה, את המחסור במים ואת מנות האוכל הקצובות.
בעמידתכם האיתנה אפשרתם לכוחות الלוחמים למלא את חובתם בשקט ובבטחה בקווי החזית הקדמיים. לא ביישתם את כור מחצבתכם. הראיתם לעולם איך נלחם עם עתיק, עם קשה עורף, על ביתו ועל נחלתו.
היום הגענו לסיומו של פרק במערכה. לפני כשעה הופסקה האש. אולם עלי להזכירכם כי היא הופסקה ל־4 שבועות בלבד. עלי להזהירכם כי אין זה סוף המלחמה. המלחמה תימשך. היא תימשך על מדינת ישראל והיא תימשך על ירושלים.
ב. הצצג את המניעים של מדינות ערב לפלוש למדינת ישראל במאי 1948. הסבר נקודת חוזק אחת ונקודת חולשה אחת של צבאות ערב בזמן הפלישה למדינת ישראל. (11 נקודות)
פתרון מהמסמך
.14 מקור - מלחמת העצמאות א. כיצד המאפיינים של מלחמת העצמאות באים לידי ביטוי בקטע: המאפיין: היעדר הבחנה בין חזית לעורף.
דוגמאות מן הקטע: "לצאת לחוצות העיר [...] הידיעה הברורה כי מאחורי החומה אורב לכם צלף ערבי"; "כי בכל רגע צפויים אתם וקרוביכם לסכנת פגיעה של פגז וביתכם לפצצת תבערה"; "כחיילים כתושבים נלחמים את אותה המלחמה" – ביטויים לטשטוש הגבולות בין הכוחות הלוחמים ובין האזרחים.
"במערכה משותפת זו עמדתם ללא רתיעה בכבוד, ובעקשנות, נשאתם בראש מורם את מכות הגורל"; "בעמידתכם האיתנה אפשרתם לכוחות הלוחמים למלא את חובתם" – ביטויים למשקל המכריע ליכולת העמידה של האזרחים.
"ביום בו נפסק רעם התותחים במבואות ירושלים"; "סבלתם בשקט את הלילות ללא שינה, את המחסור במים, ואת מנות האוכל הקצובות" – ביטויים לחברה אזרחית במצור. המאפיין: נתוני פתיחה קשים של הצד היהודי. (הפגיעות של הערים המעורבות, היישוב היהודי היה במגננה, ירושלים מנותקת, הדרכים אליה נחסמו ותושביה סבלו ממחסור במזון ובמים.)
דוגמאות מן הקטע: "רעם התותחים במובאות ירושלים"; "מאחורי החומה אורב לכם צלף ערבי"; "בכל רגע צפויים אתם וקרוביכם לסכנת פגיעה של פגז, וביתכם לפצצת תבערה"; "סבלתם את [...] המחסור במים ואת מנות האוכל הקצובות". המאפיין: מלחמת קיום.
דוגמאות מן הקטע: "הראיתם לעולם איך נלחם עם עתיק, עם קשה עורף, על ביתו ועל נחלתו"; "המלחמה תימשך, היא תימשך על מדינת ישראל והיא תימשך על ירושלים". המאפיין: המחיר הכבד.
דוגמאות מן הקטע: "כשההרעשה הברברית של האויב קצרה את קצירה האיום בין הנפשות היקרות לכם". בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 94-104, 112-124; לילך 3, עמ' 84-92, 99-109; מט"ח 3, עמ' 88-108, 124-140; רכס 3, עמ' 103-142, 146; שזר 3, עמ' 75-88, 96-107 ב. המניעים של מדינות ערב לפלוש למדינת ישראל במאי 1948: חיסול מדינת ישראל. שאיפות להתרחבות טריטוריאלית: ירדן רצתה לספח את הגדה המערבית שהוקצתה למדינה הערבית בארץ־ישראל, מצרים רצתה לבלום את ירדן ולספח את הנגב לתחומה, סוריה ולבנון שאפו לספח אזורים מסוימים בצפון הארץ. התגייסות לעזרת ערביי ארץ־ישראל. שיקולים פוליטיים פנימיים: יוקרה; בלימת הגירת פליטים פלסטינים למדינת ערב. נקודות חוזק של צבאות ערב בזמן הפלישה למדינת ישראל:תקיפה מכיוונים שונים. כוחות רעננים. כמות הנשק ואיכותו. לשלושה מן הצבאות הערביים היו חילות אוויר. נקודות חולשה של צבאות ערב:מוטיבציה נמוכה יותר (לא לחמו על אדמתם או חירותם). לכל אחת מן המדינות שהשתתפו במלחמה היו אינטרסים אחרים. היעדר פיקוד עליון וחוסר תיאום – כל צבא פעל בנפרד. קושי להעביר כוחות מגזרה לגזרה. בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 124-129; לילך 3, עמ' 99, 109; מט"ח 3, עמ' 94-97, 112-113; רכס 3, עמ' 120-123; שזר 3, עמ' 96-97
היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים, תום מלחמת העצמאות (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תש"ף
16. היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים, תום מלחמת העצמאות
א. הסבר שני גורמים להיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים: גורם אחד שקשור לחברה הפלסטינית וגורם נוסף להיווצרות בעיה זו. (12 נקודות)
ב. הצג הבדל אחד בין הסכם שביתת נשק להסכם שלום. הסבר את החשיבות שהייתה להסכמי שביתת הנשק שנחתמו בתום מלחמת העצמאות עבור מדינת ישראל. (13 נקודות)
פתרון מהמסמך
16 היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים, תום מלחמת העצמאות:
א. גורמים להיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים: גורמים שקשורים לחברה הפלסטינית:
זעזוע חמור בחברה הפלסטינית בעקבות עזיבת השכבה העשירה והמנהיגה את הארץ.
נוצרה אנרכיה בחברה הערבית בעקבות תחרות בין כוחות שונים השיתוק החיים הכלכליים, והחרמת רכוש.
בריחה/עזיבה זמנית בגלל מצב המלחמה. גורמים נוספים להיווצרות בעיה זו:
לאחר פלישת צבאות ערב היו מקרים שבהם פינה צה"ל את האוכלוסייה הערבית, או גירש אותה והרס את כפריה.
בסיום המלחמה עבר השטח המיועד לפלסטינים בתוכנית החלוקה לשליטת ישראל (כרבע מן השטח) ולשליטת ירדן ומצרים. רוב הפלסטינים שחיו בשטחים אלה נהפכו לפליטים.
מדינות ערב (למעט ירדן) סירבו לקלוט את הפליטים: לא העניקו להם אזרחות, שיכנו אותם במחנות פליטים והטילו עליהם הגבלות.
מדינת ישראל סירבה לאפשר לפליטים לשוב לגבולותיה.
החלטת האו"ם 194 שאפשרה את החזרת הפליטים כחלק מהסדר כולל נדחתה על ידי מדינות ערב.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 151-154; לילך 3, עמ' 114-116; מט"ח 3, עמ' 126; רכס 3, עמ' 142-145; שזר 3, עמ' 107-109
-15-
היסטוריה, לימודי חובה, חורף תשע"ו, 022281
ב. הבדלים בין הסכם שביתת נשק להסכם שלום:
הסכם שביתת נשק מסיים מצב של לוחמה; הסכם שלום שם קץ לסכסוך בין מדינות וכולל שיתוף פעולה ביניהן בתחומים שונים.
הסכם שביתת נשק אמור להיות זמני; הסכם שלום נועד להיות קבוע.
החשיבות שהייתה להסכמי שביתת הנשק שנחתמו בתום מלחמת העצמאות עבור מדינת ישראל:
הבטחת תקופת רגיעה שאפשרה להתפנות להתמודדות עם המשימות הדוחקות של ביסוס המדינה החדשה: קליטת עלייה, בעיות כלכליות.
מתן תוקף להישגים הטרטוריאליים של מדינת ישראל במלחמת העצמאות – גבולות שביתת הנשק היו לגבולות של מדינת ישראל, ורוב מדינות העולם הכירו בהם.
הסכמים אלה קבעו הסדרים צבאיים ופולטיים שהיתה להם השפעה מכרעת על ביטחון ישראל במשך שני העשורים הראשונים לקיומה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 194; לילך 3, עמ' 110; מט"ח 3, עמ' 124-125, 170; רכס 3, עמ' 148-150; שזר 3, עמ' 104-107
מלחמת העצמאות (נובמבר 1947 - יולי 1949) (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תש"ף- מועד מיוחד
16. מלחמת העצמאות (נובמבר 1947 - יולי 1949)
א. הסבר את הקשיים של היישוב היהודי בשלב הראשון של מלחמת העצמאות (30 בנובמבר 1947 עד 14 במאי 1948). (16 נקודות)
ב. הצג שניים מן היעדים של מדינות ערב ושניים מן היעדים של מדינת ישראל בשלב השני של מלחמת העצמאות. ($17\frac{1}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
16. מלחמת העצמאות
א. קשיים של היישוב היהודי בשלב הראשון של מלחמת העצמאות:
הצורך להתמודד עם ההתקפות היזומות של הערבים שנערכו במקומות שונים בארץ בו־זמנית.
הלחימה בערים המעורבות: טרור; צלפים; שיבוש של חיי היום־יום; קשיי לחימה בשטח בנוי.
הלחימה בדרכים: התקפה על כלי רכב (שיטת השיירות גבתה מחיר כבד). ניתוק יישובים עבריים זה מזה וממרכזים עירוניים.
יישובים מבודדים שאינם חלק מרצף טריטוריאלי וסביבם כפרים עוינים: מצור והתקפות ישירות.
ירושלים הנצורה: דרכים חסומות; בעיות בהובלת אספקה; התמודדות עם הלגיון הירדני.
נפגעים רבים בפרק זמן קצר (מרס 1947).
ניתוק קווי מים וחשמל.
מדיניות הפינוי של הבריטים.
מחסור בנשק.
ב. היעדים של מדינות ערב בשלב השני של מלחמת העצמאות:
חיסול מדינת ישראל.
התגייסות לעזרת ערביי ארץ־ישראל.
שאיפות להתרחבות טריטוריאלית: ירדן רצתה לספח את הגדה המערבית שהוקצתה למדינה הערבית, מצרים רצתה לבלום את ירדן ולספח את הנגב לתחומה, סוריה ולבנון שאפו לספח אזורים מסוימים בצפון הארץ.
שיקולים פוליטיים פנימיים: יוקרה; בלימת הגירת פליטים פלסטינים למדינות ערב.
היעדים של מדינת ישראל בשלב השני של מלחמת העצמאות:
שמירה על קיומה העצמאי כמדינה.
הבטחת שלטונה על השטחים שיועדו לה על פי תוכנית החלוקה של האו"ם.
שאיפות להתרחבות טריטוריאלית: השגת רצף טריטוריאלי בין צפון הארץ לדרומה.
בספרי הלימוד: לילך 2, עמ' 99–108; מט"ח 2, עמ' 112–114, 119, 121–123; רכס 2, עמ' 120–123, 137–141; שזר 2, עמ' 97, 103–104.
מלחמת העצמאות והסכמי שביתת הנשק (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"א
16. מלחמת העצמאות והסכמי שביתת הנשק
א. מלחמת העצמאות הייתה מלחמה על הקמתה ועל קיומה של מדינת ישראל.
נמק טענה זו באמצעות שתי עובדות היסטוריות. (13 נקודות)
ב. מהו "הקו הירוק"? הסבר מניע אחד של מדינת ישראל ומניע אחד של מדינות ערב לחתום על הסכמי שביתת הנשק בסיום מלחמת העצמאות. (12 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
16. מלחמת העצמאות והסכמי שביתת הנשק
א. נימוקים לטענה שמלחמת העצמאות הייתה מלחמה על הקמתה ועל קיומה של מדינת ישראל:
מייד לאחר החלטת האו"ם תקפו ערביי ארץ־ישראל וכוחות צבא ההצלה את היישוב היהודי כדי למנוע את הקמת המדינה היהודית, להשמיד את היישוב היהודי בארץ־ישראל ולהקים מדינה ערבית על כל שטחיה.
נתוני הפתיחה של היישוב היהודי היו קשים. הערבים נהנו מיתרונות רבים: היה להם יתרון גיאוגרפי, הם בחרו את דרך המאבק, הם נהנו מרצף טריטוריאלי, מרבית יישוביהם היו בשטחים ההרריים שהיו נוחים להגנה ושלטו על צירי התנועה. היישוב היהודי היה במגננה, סבל ממחסור חמור בנשק ומשטחים מפוצלים. עורקי תחבורה רבים עברו בשטחים הערביים והיו חשופים לפגיעה.
הערבים תקפו את האוכלוסייה היהודית בכל רחבי הארץ: בערים מעורבות, ביישובים מבודדים ובדרכים והטילו מצור על יישובים רבים ועל ירושלים.
ב־15 במאי 1948 (עם סיום המנדט הבריטי וההכרזה על הקמת מדינת ישראל) פלשו צבאות ערב למדינת ישראל כדי למנוע את הקמת מדינת ישראל. כמה מן המנהיגים הערבים אף הצהירו על רצונם להשמיד את היישוב היהודי.
צבאות ערב תקפו באותו הזמן בכמה חזיתות ונהנו מיתרון רב מבחינת ציוד לחימה ולוחמים שהיו מצבאות סדירים והיו רעננים. צה"ל סבל בשלב זה מנחיתות ניכרת מבחינת ציוד לחימה ונאלץ לפצל את כוחותיו. הוא עדיין היה בשלב ההתארגנות לקראת היותו צבא סדיר, וכוחותיו שכבר לחמו חצי שנה היו עייפים ומותשים וסבלו מאבדות כבדות.
ההצלחות של צבאות מדינות ערב בתחילת השלב השני של המלחמה יצרו מצב קשה שהעמיד בסימן שאלה את עצם קיומה של המדינה: צבא מצרים הגיע עד אשדוד והצליח לנתק את יישובי הנגב מן השפלה; הסורים הגיעו עד דגניה; צבא ההגנה של קאוקג'י התמקם במרכז הגליל התחתון. כוחות הלגיון הירדני השתלטו על לטרון, כבשו שכונות בירושלים, ניתקו את הר הצופים וכבשו את הרובע היהודי.
זו הייתה המלחמה הארוכה ביותר מכל מלחמות ישראל (שנה וחצי), היא גבתה קורבנות רבים, והיה לה מחיר כלכלי כבד. היא נכפתה על העם היהודי והחלה עוד לפני שהוקם צה"ל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 98-88, 124-130; לילך 2, עמ' 84, 89-87, 101-99; מט"ח 2, עמ' 94-100, 114-112, 123; רכס 2, עמ' 103-104, 107-111, 120-127, 146; שזר 2, עמ' 75, 78-85, 96-101.
ב. מהו "הקו הירוק":
קו שביתת הנשק של מדינת ישראל עם מצרים, עם ירדן, עם סוריה ועם לבנון כפי שנקבע בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו ב־1949, לאחר מלחמת העצמאות. קו זה היה קו הגבול בין ישראל לשכנותיה עד 1967.
המניעים של מדינת ישראל והמניעים של מדינות ערב לחתום על הסכמי שביתת הנשק בסיום מלחמת העצמאות:
מדינת ישראל:
לתת תוקף להישגיה במלחמה. הישגים אלה מימשו הרבה מייעדיה ומייעדי התנועה הציונית.
לישראל היו קורבנות רבים, והמלחמה הכבידה על כלכלתה.
רצון להתפנות להתמודד עם המשימות הדוחקות של ביסוס המדינה החדשה: קליטת עלייה, בעיות כלכליות, מחסור בתשתיות.
מדינות ערב:
היו מותשות מן המלחמה וחששו שהתפשטות נוספת של ישראל עלולה לגרום לקריסת משטריהן.
ירדן רצתה להבטיח את שליטתה בשטחים שהשיגה.
ראו בהם הסכמים זמניים בלבד.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 144, לילך 2, עמ' 110; מט"ח 2, עמ' 124-125, 170; רכס 2, עמ' 148-150; שזר 2, עמ' 106.
בעיית הפליטים הפלסטינים, הסכמי שביתת הנשק (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
9. בעיית הפליטים הפלסטינים, הסכמי שביתת הנשק
א. הסבר שלוש סיבות להיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים. בתשובתך התייחס גם להתנהלות הצד הערבי וגם להתנהלות הצד היהודי.
(16 נקודות)
ב.
מהו "הקו הירוק"?
הסבר כיצד תפסו מדינות ערב את הסכמי שביתת הנשק, וכיצד תפסה מדינת ישראל הסכמים אלה.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
9. בעיית הפליטים הפלסטינים, הסכמי שביתת הנשק
א. סיבות להיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים:
סיבות שקשורות להתנהלות הצד הערבי:
זעזוע חמור בחברה הפלסטינית בעקבות עזיבת השכבה העשירה והמנהיגה את הארץ.
נוצרה אנרכיה בחברה הערבית בעקבות תחרות בין כוחות שונים, שיתוק החיים הכלכליים והחרמת רכוש.
בריחה/עזיבה זמנית בגלל מצב המלחמה.
מדינות ערב (למעט ירדן) סירבו לקלוט את הפליטים: לא העניקו להם אזרחות, שיכנו אותם במחנות פליטים והטילו עליהם הגבלות.
מדינות ערב דחו את החלטת האו"ם 194 שאפשרה להחזיר את הפליטים במסגרת הסדר כולל.
סיבות שקשורות להתנהלות הצד היהודי:
לאחר פלישת צבאות ערב היו מקרים שבהם פינה צה"ל את האוכלוסייה הערבית או גירש אותה והרס את כפריה.
בסיום המלחמה עבר השטח המיועד לפלסטינים בתוכנית החלוקה לשליטת ישראל (כרבע מן השטח) ולשליטת ירדן ומצרים. רוב הפלסטינים שחיו בשטחים אלה נהפכו לפליטים.
מדינת ישראל סירבה לאפשר לפליטים לשוב לגבולותיה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 151–154; לילך 2, עמ' 114–116; מט"ח 2, עמ' 126; רכס 2, עמ' 142–145; שזר 2, עמ' 107–109.
ב. מהו "הקו הירוק":
קו שביתת הנשק של מדינת ישראל עם מצרים, עם ירדן, עם סוריה ועם לבנון, כפי שנקבע בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו ב־1949, לאחר מלחמת העצמאות. קו זה היה קו הגבול בין ישראל לשכנותיה עד 1967.
כיצד תפסו מדינות ערב את הסכמי שביתת הנשק:
לא הכירו בלגיטימיות של ישראל, בעבורם ההסכמים היו זמניים, הם נחתמו בגלל אילוץ, ויתקיימו עד המלחמה הבאה – "הסיבוב השני".
כיצד תפסה מדינת ישראל הסכמים אלה:
ישראל קיוותה שההסכמים הם צעד זמני לסיום המלחמה, ובעתיד הם יובילו להכרה בישראל ולהסכם שלום בין ישראל למדינות ערב.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 143–146; לילך 2, עמ' 110; מט"ח 2, עמ' 124–125, 170; רכס 2, עמ' 148–150; שזר 2, עמ' 106.
הכרזת המדינה, השלב השני של מלחמת העצמאות (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ג
9. הכרזת המדינה, השלב השני של מלחמת העצמאות
א.
הסבירו נימוק אחד של דוד בן־גוריון בעד הכרזה על הקמת המדינה ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), ונימוק אחד של התומכים בדחייה של הכרזה זו למועד אחר.
הציגו אירוע אחד שאירע בשלב השני של מלחמת העצמאות (מ-15 במאי 1948 עד סוף המלחמה), והסבירו כיצד אפשר לבסס באמצעות אירוע זה את העמדה של אחד מן הצדדים בוויכוח על מועד ההכרזה.
(18 נקודות)
ב. הסבירו שלוש סיבות להיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים. בתשובתכם התייחסו גם להתנהלות הצד הערבי וגם להתנהלות הצד היהודי. (15 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
9. הכרזת המדינה, השלב השני של מלחמת העצמאות
א. נימוקים של דוד בן גוריון בעד ההכרזה על הקמת המדינה ביום ה' באייר תש"ח (1948):
הצורך למלא את החלל השלטוני שייווצר עם סיום המנדט הבריטי ב-15 במאי 1948.
החשש שברית המועצות עלולה לסגת מתמיכתה, ועל כן דחיית ההכרזה תהיה החמצה לדורות.
מוכנות היישוב היהודי לקבל עצמאות: יש מוסדות לאומיים, תשתית כלכלית, כוח צבאי, מערך שירותים בתחום הכלכלי-חברתי, בשלות של התודעה הלאומית.
אם יפלשו צבאות ערב, תהיה זו פלישה למדינה עצמאית וריבונית, והדבר יקל על גיוס דעת הקהל העולמית לבלימת הפלישה.
כינון מדינה ריבונית יאפשר גיוס חובה והגדלה של הכוח היהודי הלוחם, שהיו הכרחיים בתנאי המלחמה הקשים.
כינון מדינה ריבונית יאפשר פתיחת השערים לעלייה, ובעקבותיה יגדל הכוח הלוחם.
כינון מדינה ריבונית יאפשר הטלת מיסי חובה למימון של חלק מהוצאות המלחמה.
נימוקים של התומכים בדחייה של הכרזה זו למועד אחר:
הידיעה שצפויה התקפה משולבת של צבאות ערב, הובילה לחשש שהמדינה לא תוכל לעמוד בהתקפה זו.
לחץ מצד מחלקת המדינה של ארצות הברית לדחות את ההכרזה ולאמץ שלטון נאמנות, ואיומים בהטלת אמברגו על משלוחי נשק והעברת כספים מיהודי ארצות הברית.
חשש מעמדת האו"ם ומהטלת סנקציות בין-לאומיות על מדינת ישראל.
מידע על הכוונה של עבדאללה מלך ירדן לסגת מהחלטתו שלא להצטרף לפלישה של צבאות ערב אם יוכרז על הקמת מדינת ישראל.
אירוע שאירע בשלב השני של מלחמת העצמאות, וכיצד אפשר לבסס באמצעות אירוע זה את העמדה של אחד מן הצדדים בוויכוח על מועד ההכרזה:
יש להציג אירוע מתאים, ולבסס באמצעותו את עמדת אחד מן הצדדים בוויכוח על מועד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 109–114; לילך 2, עמ' 93–94; מט"ח 2, עמ' 105–109; רכס 2, עמ' 116–117; שזר 2, עמ' 89–90.
ב. סיבות להיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים:
התנהלות הצד הערבי:
זעזוע חמור בחברה הפלסטינית בעקבות עזיבת השכבה העשירה והמנהיגה את הארץ.
נוצרה אנרכיה בחברה הערבית בעקבות תחרות בין כוחות שונים, שיתוק החיים הכלכליים והחרמת רכוש.
בריחה/עזיבה זמנית בגלל מצב המלחמה.
מדינות ערב (למעט ירדן) סירבו לקלוט את הפליטים: לא העניקו להם אזרחות, שיכנו אותם במחנות פליטים והטילו עליהם הגבלות.
מדינות ערב דחו את החלטת האו"ם 194 שאפשרה להחזיר את הפליטים במסגרת הסדר כולל.
התנהלות הצד היהודי:
לאחר פלישת צבאות ערב היו מקרים שבהם פינה צה"ל את האוכלוסייה הערבית או גירש אותה והרס את כפריה.
בסיום המלחמה עבר השטח המיועד לפלסטינים בתוכנית החלוקה לשליטת ישראל (כרבע מן השטח) ולשליטת ירדן ומצרים. רוב הפלסטינים שחיו בשטחים אלה נהפכו לפליטים.
מדינת ישראל סירבה לאפשר לפליטים לשוב לגבולותיה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 151–154; לילך 2, עמ' 114–116; מט"ח 2, עמ' 126; רכס 2, עמ' 142–145; שזר 2, עמ' 107–109.
מלחמת העצמאות (30 בנובמבר 1947 עד 20 ביולי 1949) (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ד
7. מלחמת העצמאות (30 בנובמבר 1947 עד 20 ביולי 1949)
א. לפניכם קטע מתוך שיחות שנערכו בשנת 1995 עם ותיקי קיבוץ בארי. בשיחות הם העלו זיכרונות מתקופת מלחמת העצמאות.
ב-15 במאי 1948, בשעה שש בבוקר, מופיעים מטוסים מצריים בשמי הנגב ומטילים כרוזים הקוראים לכל התושבים, [...] "להניח את הנשק בשקט, להניף דגל לבן, למסור את כל התחמושת." [...] אחר הצהריים מתחילה הפגזת ניר עם, סעד ובארות יצחק. צבא רגלי משוריין מתקיף את יד מרדכי. הדרך לנגב מנותקת, מלבד קשר על ידי "פרימוסים" (מטוסים קלים).
[...]
שרה: ב-18 במאי ישבנו לאכול ארוחת צוהריים בחדר האוכל, פתאום נפלו שני פגזים בשדה מחוץ לגדר. זה היה הטיווח. המא"ז [מפקד האזור] אמר: "עוד מעט תתחיל הפגזה, שכל אחד ירוץ לעמדתו".
[...]
אבנר: ב[קיבוץ] נירים המצרים אכלו אותה [נכשלו], ראו שלא כדאי להם להתעסק עם כל נקודה ונקודה, הלכו בעקיפה לתל אביב. פעם הביאו ערבי שתפסו במצרים [חייל מצרי] בשביל שנחקור אותו. שאלתי אותו: "למה לא נשארתם בבארות יצחק? למה הפסקתם? הלא הייתם כבר על הגגות". אמר לי: "לכם אין לאן ללכת, לנו יש. לא רצינו להיהרג. המפקדים שלנו ישבו מאחורה על כיסאות נוח [...], ושלחו אותנו לכבוש את הקיבוץ".
[...]
ארקה: [...] המצרים היו מולנו, הם הגיעו מעזה. השיטה הייתה לשגע אותנו בהפגזות לא סדירות. [...]
המראיין: איזה מבנה נפשי יצר את האופטימיות שלכם?
ארקה: ערב הקמת המדינה הרגישו שהולך להתגשם חלום של אלפי שנים. הכול היה קטן ליד זה. אנשים האמינו שאנחנו מסוגלים להתגבר על כל הבעיות.
המראיין: היו אנשים [בבארי] שהלחץ גמר אותם?
ארקה: מעטים מאוד. [...] זה לא שהיינו גיבורים. פשוט לא הבנו את זה. היום, כשיש לי ילדים בצבא, אני חושב על זה: איך לא יכולנו להבין. אמרו אז "כל העם חזית" - וזו לא הייתה סיסמה. באותה תקופה זה היה נכון.
לזר: [...] מי בכלל חשב במושגים אחרים מאשר להחזיק מעמד נגד כל העולם. [...] להוכיח [את] עצמך ולהיות ראוי.
(א' רז [עורך], שיחת קיבוץ, בארי 1956-1943, הוצאת קיבוץ בארי, 1996, עמ' 111-112, 99-98)
הסבירו כיצד באים לידי ביטוי בקטע שניים מן המאפיינים של מלחמת העצמאות.
הציגו מאפיין נוסף של המלחמה.
(18 נקודות)
ב.
הסבירו את החשיבות של הקמת צה"ל במהלך מלחמת העצמאות.
מדוע הצטרפו הדרוזים לצה"ל בזמן המלחמה? הביאו דוגמה אחת לסיוע של הדרוזים או של הצ'רקסים לכוחות היהודיים במלחמת העצמאות.
($15 \frac{1}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
7. מלחמת העצמאות (30 בנובמבר 1947 עד 20 ביולי 1949)
א. כיצד באים לידי ביטוי בקטע המאפיינים של מלחמת העצמאות:
המאפיין: מלחמת קיום. בקטע: אבנר מספר על תשובת החייל המצרי שנתפס לשאלתו: "למה הפסקתם?" אמר לי: "לכם אין לאן ללכת, לנו יש"; לזר משיב לשאלת המנחה "[...] מי בכלל חשב במושגים אחרים מאשר להחזיק מעמד נגד כל העולם".
המאפיין: חלוקה לשני שלבים עיקריים. בקטע: עוסק בתאריך שבו החל השלב השני ובמאפייני שלב זה – מלחמה בין מדינות, בין צבאות סדירים, פלישת צבאות ערב. "ב-15 במאי 48, בשעה שש בבוקר מופיעים מטוסים מצריים בשמי הנגב... הדרך לנגב מנותקת", "המצרים היו מולנו, הם הגיעו מעזה. השיטה הייתה לשגע אותנו בהפגזות לא סדירות".
המאפיין: מטרות העל של הצדדים הלוחמים: מטרת צבאות ערב לחסל את מדינת ישראל. בקטע: "מופיעים מטוסים מצריים בשמי הנגב ומטילים כרוזים... להניף דגל לבן למסור את כל התחמושת", "צבא רגלי משוריין מתקיף את יד מרדכי, הדרך לנגב מנותקת", "הלכו בעקיפה לתל אביב". מטרת ישראל להגן על המדינה שקמה. בקטע: "מי בכלל חשב במושגים אחרים מאשר להחזיק מעמד נגד כל העולם... להוכיח עצמך ולהיות ראוי".
המאפיין: היעדר הבחנה בין חזית ובין העורף. בקטע: ניכרים טשטוש הגבולות בין הכוחות הלוחמים ובין האזרחים, חברה אזרחית במצור, ניתוק יישובים – המצרים מטילים כרוזים מעל ישובי הנגב הקוראים "לכל התושבים... להניח את נשקם", "מתחילה הפגזת ניר עם, סעד..."; שרה מספרת: "ישבנו לאכול צוהריים בחדר אוכל, פתאום נפלו שני פגזים...עוד מעט תתחיל ההפגזה, שכל אחד ירוץ לעמדתו"; אבנר אומר: "בנירים המצרים אכלו אותה"; ארקה אומר: "המצרים היו מולנו... הפגזות לא סדירות"; "אמרו אז כל העם חזית".
המאפיין: נתוני פתיחה קשים של הצד הישראלי. בקטע: למצרים היה ציוד לחימה מגוון: מטוסים, טנקים, ותותחים – "מופיעים מטוסים מצריים בשמי הנגב", "אחר הצהריים מתחילה הפגזת ניר עם, סעד ובארות יצחק. צבא רגלי משוריין מתקיף את יד מרדכי".
מאפיינים נוספים של המלחמה:
מקומה המרכזי של המלחמה בהתפתחות הסכסוך הערבי-ישראלי.
ניצחון ישראלי במחיר כבד.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 88–89, 124–130; לילך 2, עמ' 84, 99–101; מט"ח 2, עמ' 94, 112–114; רכס 2, עמ' 106–107, 123–129; שזר 2, עמ' 75–76, 96–102.
ב. החשיבות של הקמת צה"ל במהלך מלחמת העצמאות:
אפשר מעבר מגיוס המבוסס על התנדבות לגיוס חובה, והגדלת הכוח הצבאי שהיה חיוני למאבק מול צבאות מדינות ערב.
הפלישה של חמישה צבאות סדירים של מדינות ערב מייד לאחר הקמת המדינה, חייבה לנהל את המלחמה על פי קו מוסכם, ולהעמיד נגדם צבא מאוחד ומאורגן במקום כמה מחתרות שמתחרות זו בזו.
ריכוז כל ענייני הביטחון בידי רשות ממלכתית אחת ולא בידי גופים מפלגתיים פוליטיים.
הקמת צה"ל זמן קצר לאחר ההכרזה על הקמת המדינה סייעה למנוע את ההתחזקות של המחתרות כ"צבאות פרטיים של מפלגות".
מדוע הצטרפו הדרוזים לצה"ל בזמן המלחמה:
ההישגים הצבאיים של צה"ל וההערכה שהיהודים ינצחו.
שיתוף פעולה ביטחוני מוצלח ויחסי שכנות טובים בין יהודים לדרוזים בעבר (משנות השלושים).
תמיכת נכבדי העדה וראשי המשפחות החשובות בהצטרפות לצה"ל.
דרוזים שבאו מעבר לגבולות (מהר הדרוזים ומ"צבא ההצלה") התגייסו מסיבות אישיות.
הרצון להגן על כפריהם בזמן המלחמה.
דוגמאות לסיוע של הדרוזים או של הצ'רקסים לכוחות היהודיים במלחמת העצמאות:
לוחמים דרוזים סופחו כפלוגה לחטיבה 9, חטיבת עודד, שלחמה בצפון מערב הארץ. פלוגה זו הייתה שותפה להישגים בחזית הצפונית ובמבצע חירם.
הצ'רקסים בני כפר כמא שיתפו פעולה עם ההגנה במהלך כיבוש הגליל התחתון, בהמשך הצטרפו לכוחות צה"ל ולחמו כפלוגה במסגרת מבצע דקל (שבמהלכו השתלט צה"ל על נצרת, שפרעם וכפרים בגליל המערבי), במבצע חירם יצא כוח חלוץ של לוחמים צ'רקסים בראש הכוח הלוחם כדי לחלץ את היישוב הצ'רקסי ריחאניה.
ראו מידע בנושא במסמך מאת ד"ר איתי נגרי, הדרוזים והצ'רקסים במלחמת העצמאות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 116–117; לילך 2, עמ' 97–98; מט"ח 2, עמ' 115–116; רכס 2 עמ' 120; שזר 2, עמ' 92–93.
שאלות נוספות (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ו
א. הציגו את השינוי שחל ביחסי הכוחות בין הצדדים הלוחמים במהלך השלב השני של המלחמה (מ-15 במאי 1948 עד סוף המלחמה), והסבירו כיצד שינוי זה השפיע על המשך המלחמה ועל תוצאותיה. (16 נקודות)
ב. הציגו שלושה מן הגורמים להיווצרות בעיית הפליטים הפלסטיניים. בחרו במקור מספר הלימוד והסבירו כיצד אחד מן הגורמים שהצגתם בא לידי ביטוי במקור זה. (17 נקודות)
פתרון מהמסמך
9. מלחמת העצמאות, בעיית הפליטים הפלסטיניים
א. השינוי שחל ביחסי הכוחות בין הצדדים הלוחמים במהלך השלב השני של המלחמה:
בתחילת שלב זה נטו יחסי הכוחות לטובת הכוח הערבי שהיה לו יתרון ניכר בציוד לחימה (תותחים כבדים, טנקים ומטוסי קרב), היו לו צבאות סדירים, מאומנים ורעננים שפלשו למדינת ישראל מחזיתות שונות, ואילו הכוח הישראלי סבל מנחיתות בכלי נשק (בעיקר מטוסים וטנקים), הלוחמים היו מותשים, הצבא הישראלי היה עדיין בשלב של התארגנות לצבא סדיר ונאלץ לפצל כוחות בין החזיתות השונות.
במהלך ההפוגה הראשונה ולאחריה חל שינוי: הכוח הישראלי – צה"ל השיג עליונות מול הכוח הערבי, הן בנשק והן במספר הלוחמים. שינוי זה התרחש בין השאר בזכות הקמת צה"ל והתארגנותו, התגברות העלייה וגיוס חובה, ובזכות משלוחי הנשק מצ'כוסלובקיה וממקורות נוספים.
כיצד שינוי זה השפיע על המשך המלחמה:
מעבר של צה"ל ממגננה למתקפה – בחודש שלפני ההפוגה התמקדה הלחימה במאמץ לבלום את פלישתם ואת התקדמותם של חילות המשלוח של צבאות ערב ולהגן על השטחים שהיו בשליטת המדינה שזה עתה הוקמה. לאחר ההפוגה הראשונה נקט צה"ל יוזמה התקפית ופתח בסדרה של מבצעים במסגרת "קרבות עשרת הימים", והשתלט בהם על שטחים ברחבי הארץ והסיג מהם את הצבאות הערביים, ובהמשך (עם תום ההפוגה השנייה) יזם צה"ל מבצעים נוספים ובהם דחק את צבאות ערב משטחים רבים.
כיצד שינוי זה השפיע על תוצאותיה:
השינוי במאזן הכוחות אפשר לצה"ל לנצח במלחמה ולהשתלט על רוב שטחי ארץ-ישראל המנדטורית, כולל שטחים שלא נכללו בגבולות המדינה היהודית בתוכנית החלוקה.
השינוי במאזן הכוחות חיזק את המגמה הקיימת של התמוטטות החברה הפלסטינית וגרם לתופעות של בריחה וגירוש שהגבירו את ההיקף של בעיית הפליטים הפלסטיניים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 126–142; לילך 2, עמ' 99–102, 104–108; מט"ח 2, עמ' 95, 112–122; רכס 2, עמ' 107, 121–130, 135–142; שזר 2, עמ' 75–76, 96–104.
ב. הגורמים להיווצרות בעיית הפליטים הפלסטיניים:
זעזוע עמוק בחברה הפלסטינית בעקבות עזיבת השכבה העשירה והמנהיגה.
נוצרה אנרכיה בחברה הפלסטינית בעקבות תחרות בין כוחות שונים, שיתוק החיים הכלכליים והחרמת רכוש.
בריחה/עזיבה זמנית בגלל מצב המלחמה.
לאחר פלישת צבאות ערב היו מקרים שבהם פינה צה"ל את האוכלוסייה הפלסטינית או גירש אותה והרס את כפריה.
בסיום המלחמה עבר השטח המיועד לפלסטינים בתוכנית החלוקה לשליטת ישראל (כרבע מן השטח) ולשליטת ירדן ומצרים. רוב הפלסטינים שחיו בשטחים אלה נהפכו לפליטים.
מדינת ישראל סירבה לאפשר לפליטים לשוב לגבולותיה.
מדינות ערב (למעט ירדן) לא העניקו לפליטים אזרחות, שיכנו אותם במחנות פליטים והטילו עליהם הגבלות.
מדינות ערב דחו את החלטת האו"ם 194 שאפשרה להחזיר את הפליטים במסגרת הסדר כולל.
מקור מספר הלימוד:
יש להביא מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד אחד הגורמים שהוצגו בא לידי ביטוי במקור זה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 148–154; לילך 2, עמ' 89, 114–116; מט"ח 2, עמ' 119, 124, 126; רכס 2, עמ' 142–145; שזר 2, עמ' 65, 69, 77, 96, 106–109.
שלט לכיתה: מלחמת העצמאות, בעיית הפליטים הפלסטיניים
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
