השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים
מפת הנושא
תפיסת "הרב־תרבותיות"
תפיסת "הרב־תרבותיות"
תפיסת "הרב־תרבותיות" - המשך
תפיסת "הרב־תרבותיות" - המשך
מקור — קליטת העלייה בשנות החמישים והשישים
מקור — קליטת העלייה בשנות החמישים והשישים
מקור — קליטת העלייה בשנות החמישים והשישים - המשך
מקור — קליטת העלייה בשנות החמישים והשישים - המשך
דוגמה: מדיניות ה"צנע"
מקור - העלייה בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20
מקור - העלייה בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20
מקור - העלייה בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20 - המשך
כרזה: התיישבות במושב
כרזה: "אל הכפר"
עיתון "דבר", 10 ביולי 1959
שער "העולם הזה", 15 ביולי 1959
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
ציר זמן
זיהוי תמונות מהשאלון
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
13. קליטה ועלייה בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20
א. הצג את שתי העמדות בוויכוח שהתנהל בקרב ההנהגה בישראל בשנות החמישים בנוגע למדיניות העלייה.
הסבר כיצד נימק כל צד את עמדתו.
(16 נקודות)
ב. הצג שני שיקולים שהנחו את המדיניות של מדינת ישראל בקליטת העולים בשנות החמישים והשישים.
הסבר את ההשפעה של מדיניות הקליטה על העולים בתחום הדמוגרפי־כלכלי או בתחום החברתי־תרבותי בתקופה זו.
(17 נקודות)
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
13. עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20
א. העמדות בוויכוח שהתנהל בקרב ההנהגה בישראל בשנות החמישים בנוגע למדיניות העלייה:
העמדה: מדינת ישראל צריכה לקלוט כל יהודי שרוצה לעלות ללא הגבלה, לאפשר עלייה חופשית על אף קשיי הקליטה.
נימוקים:
מדינת ישראל קמה כדי שכל יהודי יוכל לעלות אליה ולמצוא בה מקלט; במגילת העצמאות נקבע כי "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות"; חוק השבות (1950) קובע כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה.
מלחמת העצמאות הסתיימה בהסכמי שביתת נשק, ומדינת ישראל נאלצת להתמודד עם איום ביטחוני מתמשך. לנוכח איום זה מדינת ישראל דווקא זקוקה לעלייה גדולה משיקולים דמוגרפיים וכדי ליישב אזרחים בחלקי הארץ השונים ולאורך הגבולות.
מצב היהודים במדינות שבהן הונהגה עלייה סלקטיבית עלול להידרדר בשל סכנות שונות כיוון שהשלטונות יסגרו את שעריהן, וכך תוחמץ ההזדמנות להוציאם, כפי שאכן קרה במדינות אחדות.
העמדה: למדינת ישראל אין אפשרות לקלוט את המוני העולים שמגיעים ולכן צריך להתאים את קצב העלייה ליכולת הקליטה.
נימוקים:
בארץ היו כ־600,000 יהודים בלבד. היה בלתי אפשרי עבור היישוב היהודי לקלוט יותר ממיליון עולים בזמן כה קצר.
מדינת ישראל נאלצת להקדיש משאבים רבים וכוח אדם כדי לשקם את עצמה אחרי המלחמה, לבנות את עוצמתה הצבאית, להתמודד עם בעיות הביטחון שנוצרו ולהגן על גבולותיה. לכן יש להתאים את ממדי העלייה ליכולת הקליטה של המדינה ולהעדיף צעירים ובעלי מקצוע שיהיו מסוגלים לתרום לשיקום, לבנייה ולהגנה של המדינה.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
מדינת ישראל שזה עתה קמה נמצאת בשלבי היערכות ובנייה של כל התשתיות ההכרחיות לקליטת העולים: הרווחה, החינוך, הבריאות והדיור. בתנאים אלה מוטב להעלות את הזקנים והחולים בשלב מאוחר יותר, כדי שיקבלו מענה הולם וכדי שלא יהיו עול נוסף על המערכת.
המאמץ לקלוט את כל העולים ללא הגבלה, בשנים הראשונות, כמעט הביא לקריסה של מערכת הבריאות. בקרב העולים פרצו מגפות בשל תנאי היגיינה גרועים.
מכיוון שיש ארצות שהיהודים בהן נמצאים בסכנה קיומית, ומכיוון שבשלב זה למדינה אין די אמצעים להעלות ולקלוט את כל היהודים שמעוניינים לעלות אליה, המדינה צריכה לפעול תחילה להעלות את היהודים שנמצאים בסכנה קיומית, ורק בשלב מאוחר יותר את שאר היהודים שמעוניינים בכך.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 274–276, 279; לילך 2, עמ' 220–221, 224; מט"ח 2, עמ' 218–219; רכס 2, עמ' 279–282; שזר 2, עמ' 216–221, 228.
ב. השיקולים שהנחו את המדיניות של מדינת ישראל בקליטת העולים בשנות החמישים והשישים:
הצורך לספק לעולים את הצרכים הבסיסיים, כמו דיור ותעסוקה, שילוב העולים במערכת החינוך, פתרון מהיר לבעיות רווחה ובריאות שעימן הגיעו מארצות המוצא שלהם.
הרצון לשלב את העולים בתרבות ובמערכת הערכים של החברה הקולטת: סוציאליזם, חילוניות, שלילת הגולה, חשיבות העבודה החקלאית.
תפיסת "כור היתוך" ששמה לה למטרה להקנות לאומה הישראלית תרבות מאוחדת.
הגשמת יעדים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים: עיקרון פיזור האוכלוסייה כיעד לאומי, יישובי שרשרת הביטחון, עיירות פיתוח, התיישבות חקלאית.
הצורך לתמרן בין הרצון לסייע ליהודים רבים ככל האפשר לעלות למדינת ישראל ובין מחסור באמצעים כספיים והיעדר תשתית מתאימה.
ההשפעה של מדיניות הקליטה על העולים:
בתחום הדמוגרפי־כלכלי:
הפיזור למקומות רחוקים ולאזורי גבול הביא לניתוק של העולים מן המרכז הכלכלי־חברתי של המדינה ועיכב ניידות תעסוקתית.
בתחום החברתי־תרבותי:
הכוונת העולים למקומות דיור שונים, בלי להתחשב בשאיפותיהם ובאורחות חייהם, יצרה תחושה של חוסר ברירה וגרמה לקשיים בהשתלבותם.
הפיזור למקומות רחוקים ולאזורי גבול הביא לניתוק של העולים מן האוכלוסייה הוותיקה וגרם להנצחת מעמדם השולי.
תפיסת כור היתוך – גרמה להתעלמות מן המסורת והתרבות של ארצות המוצא של העולים והתעלמות זו גרמה לעולים תחושות של תסכול, נחיתות, קיפוח ואפליה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 279–280, 310; לילך 2, עמ' 223–229; מט"ח 2, עמ' 218–245; רכס 2, עמ' 279–289; שזר 2, עמ' 229–234, 238–241.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
13. עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20
א. הצג שתי סיבות לעליית יהודים למדינת ישראל בשנות החמישים והשישים.
תאר את תרומת העולים לחיזוק מדינת ישראל בשני תחומים.
(16 נקודות)
ב. מה הייתה המטרה של מדיניות "כור ההיתוך"?
הסבר שני קשיים שנוצרו בעקבות מדיניות זו.
(17 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
13. עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20
א. סיבות לעליית יהודים למדינת ישראל בשנות החמישים והשישים:
הקמת המדינה.
פליטי השואה שחיו במחנות עקורים חיפשו מקלט בישראל.
השפעת מרידות, תסיסות אנטי־קומוניסטיות, מצוקה כלכלית ואנטישמיות בארצות מזרח אירופה.
יחס עוין והתפרצויות אלימות נגד יהודים בארצות ערב: התעצמות הסכסוך הערבי־ישראלי, היהודים זוהו עם הציונות ועם המעצמות הקולוניאליסטיות.
התרומה של העולים לחיזוק מדינת ישראל:
בתחום ההתיישבות: שינוי פריסת ההתיישבות בארץ (לא רק באזור החוף אלא גם באזור ההר והנגב; עיירות פיתוח; חיזוק ההתיישבות החקלאית, "יישובי שרשרת הביטחון").
בתחום הדמוגרפי: שינוי המצב הדמוגרפי במדינה (קרוב למיליון עולים הגיעו בעשור הראשון).
מימוש חזונה של התנועה הציונית: בעקבות העלייה ההמונית נעשתה מדינת ישראל לציר מרכזי בחיי העם היהודי והבליטה את מעמדה – מדינת העם היהודי.
בתחום התרבות: יצרה פלורליזם תרבותי ותססה ותרמה ליצירת תרבות ישראלית עשירה ומגוונת יותר במנהגים ובדעות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 275–276, 283, 285, 312; לילך 2, עמ' 218, 220, 226–227, 252; מט"ח 2, עמ' 217–220, 224, 255–256; רכס 2, עמ' 279–280, 285, 304; שזר 2, עמ' 214, 216–221, 233–248, 256.
ב. המטרה של מדיניות "כור ההיתוך":
לשלב את העולים מן הארצות השונות בחברה ובתרבות שהתגבשו בארץ־ישראל, תרבות זו הייתה מבוססת על מורשת היישוב הוותיק: ציונות, חלוציות, אהבת הארץ, שלילת הגולה.
לצמצם פערים בין העולים מן הארצות השונות.
קשיים שנוצרו בעקבות מדיניות זו:
תפיסה זו גרמה להתעלמות מן המסורות ומן התרבות של ארצות המוצא של העולים, התעלמות שהזינה רגשות של תסכול, נחיתות, קיפוח ואפליה בקרב העולים.
העולים נדרשו לוותר על עולמם התרבותי־רוחני ולהשתלב בחברה שערכיה ותרבותה שונים.
המעבר של העולים מחברה מסורתית, דתית ופטריארכלית לחברה מודרנית חילונית ערער את מבנה המשפחה ויצר בעיות כמו ירידת מעמד האב במשפחה ותלות של ההורים בילדים שלמדו את השפה ואימצו מנטליות חדשה, ופער בין דור ההורים, שרובם היו מסורתיים, ובין ילדיהם.
תפיסת "הרב־תרבותיות" (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשע"ט
19. תפיסת "הרב־תרבותיות"
א. הסבר את תפיסת "הרב־תרבותיות". הצג שני ביטויים של תפיסה זו בישראל: אחד מתחום קליטת העלייה ואחד מתחום אחר. (10 נקודות)
ב. הסבר שלושה גורמים למעבר מתפיסת "כור ההיתוך" לתפיסת "הרב־תרבותיות": גורם אחד שקשור לתהליכים שהתרחשו בעולם, ושני גורמים הקשורים לתהליכים שהתרחשו במדינת ישראל. (15 נקודות)
פתרון מהמסמך
.19 תפיסת ה"רב תרבותיות"
א. תפיסת ה"רב תרבותיות": תפיסה הדוגלת בפלורליזם חברתי־תרבותי מכירה בצורך בחברה מגוונת, רבת פנים, פלורליזם. יחס שווה לכל התרבויות, כל תרבות תורמת לחברה.
ביטויים של תפיסה זו בישראל:
מתחום קליטת העליה
הימנעות מהכוונה ליישובי קבע וביטול מדיניות פיזור האוכלוסייה – בחירת מקום המגורים היא בהתאם לשיקול דעתו של העולה.
מדיניות הקליטה הישירה: הפניית העולים ליישובים שבהם הם בחרו לחיות והענקת סל קליטה שמאפשרת לעולה לנהל את חייו בלי הכוונת המדינה.
נקיטת עמדה סובלנית כלפי התרבות והלשון של העולים: פרסום דברי הסבר ברוסית ובאמהרית, שימור תרבות המוצא של העולים במקביל לתרבות הישראלית.
מתחום אחר
ריבוי ערוצי תקשורת שפונים לקהל ממגוון תרבויות בחברה הישראלית (ערבית; מסורתית; מזרחית; חרדית; רוסית), ונותנים ביטוי לשונות.
מוסדות חינוך, תרבות וסיוע המעניקים שירותים במגוון שפות.
התגבשות של גושים פוליטיים המייצגים קבוצות מוצא או קבוצות מתרבויות מגוונות ופועלים למענן.
התפתחות של מגוון תחומי תרבות (מוזיקה, ספרות ותאטרון) שנותנים ביטוי למגוון התרבותי בחברה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 311; לילך 3, עמ' 240; מט"ח 3, עמ' 231, 235, 243; רכס 3, עמ' 293, 298-300; שזר, עמ' 229, 253-258
-20-
היסטוריה, לימודי חובה, קיץ תשע"ט 022281
ב. גורמים למעבר מתפיסת "כור ההיתוך" לתפיסת ה"רב-תרבותיות":
גורמים שקשורים לתהליכים שהתרחשו בעולם:
היחשפות למגמות בתרבות המערב (באירופה ובארצות הברית) שהעמידו את הפרט במרכז ושללו את ניסיונות הממסד לכפות אחידות תרבותית. גורמים הקשורים לתהליכים שהתרחשו במדינת ישראל:
ההתפכחות ממדיניות "כור ההיתוך" – מהומות ואדי סאליב ומחאת "הפנתרים השחורים" הבליטו את תחושת הקיפוח של העולים יוצאי עדות המזרח. המודעות ציבורית למחיר ששילמו העולים בטשטוש הזהות התרבותית שלהם הביאה לשינוי התפיסה.
שינויים בסדרי עדיפויות של החברה הישראלית בעקבות מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. ירידת החשיבות של הצרכים הלאומיים ועיסוק במגוון נושאים חברתיים ואישיים שאינם קשורים בביטחון המדינה אלא במקומו של הפרט בחברה. המחאה האנטי־ממסדית התחזקה בעקבות מלחמת יום הכיפורים.
גידול במגוון התרבותי: גלי עלייה מברית המועצות, מארצות המערב ומאתיופיה יצרו מציאות תרבותית מגוונת, וזו הכתיבה מדיניות קליטה סובלנית יותר, בגישה רב־תרבותית, שיש בה כדי לתת ביטוי הולם למגוון החברתי־תרבותי בישראל.
עם הזמן הבינו מקבלי ההחלטות כי העולים ישתלבו ממילא בחברה במהלך שניים־שלושה דורות, לכן אין צורך לכפות עליהם את תפיסת "כור ההיתוך".
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 311; לילך 3, עמ' 240, 252; מט"ח 3, עמ' 246-249, 258; רכס 3, עמ' 293, 299, 301, 303, 306; שזר 3, עמ' 254-258
מקור — קליטת העלייה בשנות החמישים והשישים (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשע"ט
17. מקור — קליטת העלייה בשנות החמישים והשישים
א. לפניך קטע מן הספר "ככל עם ועם" מאת אניטה שפירא. הקטע עוסק בסוגיית העלייה הגדולה בשנות החמישים. ראשונים הגיעו יושבי מחנות העקורים בגרמניה [...] והינה התברר שממשלת בולגריה העניקה זכות יציאה לאזרחיה היהודים. בולגריה הייתה אחת ממדינות הגוש הקומוניסטי. המלחמה הקרה כבר הקימה מסך ברזל* באירופה, בין הגוש המזרחי לגוש המערבי. כל היתר [אישור] יציאה ממדינות הגוש המזרחי נחשב הזדמנות שאולי לא תחזור [...] אותה תחושה של הזדמנות שאולי לא תחזור שררה גם ביחס ליהודי פולין ורומניה [...] הזיכרונות מתקופת המלחמה ומהתקופה שבאה אחריה, של רצח ופוגרומים על ידי האוכלוסיות המקומיות, היו עדיין טריים בזיכרון היוצאים ובזיכרון הקולטים. רגשות של אשמה וחוסר ישע שחוו מנהיגי היישוב בתקופת המלחמה ביחס לאסון יהודי אירופה ניתרגמו עתה להסכמה לאומית רחבה, שֶׁאי־אפשר להמתין, צריך להעלות לארץ את כל יוצאי מזרח אירופה שרוצים ויכולים לצאת משם.
[...]
במצרים, בעירק, בתימן חשו היהודים במתח גובר בינם לבין שכניהם לנוכח יחס השלטונות והרחוב.
[...]
השנה היא 1949, עוד אלה [יהודי תימן] נוחתים והינה עשרות אלפי יהודים נוספים מגיעים מטוניסיה, מטורקיה, מלוב. בלוב פרץ פוגרום נגד היהודים וכל הקהילה כאיש אחד ביקשה לעלות. מחנות העולים ובייחוד מחנה המיון ב"שער העלייה" ליד חיפה, מתפקעים מאדם. בארץ אין דיור עבור העולים: מצוקת הדיור מאז מלחמת העולם השנייה עדיין לא תמה, והינה מגיעים כרבע מיליון איש, ויש לספק להם מייד דיור, מזון, תעסוקה.
[...]
מצבים פוליטיים בלתי צפויים, כמו המצב בעירק או בפולין, או ברומניה, הכריעו בעד עלייתם של מאות אלפים [...].
שלמה הלל תיאר בזיכרונותיו שיחה עם לוי אשכול, גזבר הסוכנות, בעניין העלייה מעירק: "תאמר ליהודים הטובים שלך, שאנחנו נשמח מאוד שכולם יבואו. אבל שלא ימהרו. אין לנו כרגע אפשרויות קקליטה. אין לנו אפילו אוהלים. אם יבואו, יהיו צריכים לגור ברחוב". לעומת זאת, בן גוריון דחה בתקיפות טענות בדבר יכולת הקליטה המוגבלת: "יש להביא בהקדם כל יהודי עירק וכל שאר הגלויות המוכנות או המוכרחות לעלות — בלי כל שיקולים של רכוש ואפשרויות קליטה". (א' שפירא, ככל עם ועם, מרכז זלמן שזר, 2014, עמ' 205-208) * מסך הברזל — כינוי שסימל את מדיניות ההסתגרות של ברית המועצות והגוש הקומוניסטי מפני המערב. הסבר את שתי העמדות בשאלת העלייה הגדולה הבאות לידי ביטוי בקטע. הצג שתי עובדות היסטוריות המוזכרות בקטע ותומכות באחת מן העמדות שהסברת. (13 נקודות)
ב. הצג את הקשיים של העולים למדינת ישראל בשנות החמישים והשישים, והסבר כיצד אחד מן הקשיים האלה בא לידי ביטוי באירועי ואדי סאליב. (12 נקודות)
פתרון מהמסמך
.17 מקור - קליטת העלייה בשנות החמישים והשישים
א. העמדות בשאלת העלייה הגדולה הבאות לידי ביטוי בקטע:
עמדה 1 – למדינת ישראל אין אפשרות לקלוט את המוני העולים שמגיעים ולכן צריך להתאים את קצב העלייה ליכולת הקליטה. עמדה זו באה לידי ביטוי בקטע בדבריו של לוי אשכול שאומר: "נשמח מאוד שכולם יבואו. אבל שלא ימהרו. אין לנו כרגע אפשרויות קליטה".
עמדה 2 – מדינת ישראל צריכה לקלוט כל יהודי שרוצה לעלות ללא הגבלה. לאפשר עלייה חופשית על אף קשיי הקליטה, משום שזו הזדמנות שאולי לא תחזור. עמדה זו באה לידי ביטוי בקטע בדבריו של בן גוריון: "יש להביא בהקדם כל יהודי עירק וכל שאר הגלויות המוכנות או המוכרחות לעלות".
עובדות היסטוריות המוזכרות בקטע ותומכות בעמדה:
עמדה 1
"מחנות העולים... מתפקעים מאדם".
"בארץ אין דיור עבור העולים".
"מגיעים כרבע מיליון איש".
עמדה 2
המלחמה הקרה כבר הקימה מסך ברזל באירופה, בין הגוש המזרחי ובין הגוש המערבי.
רצח ופוגרומים של יהודים על ידי האוכלוסייה המקומית בתקופת מלחמת העולם השנייה ואחריה.
אסון יהודי אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה.
המתח הגובר בין היהודים לשכניהם במצרים, בעירק ובתימן.
הפוגרום שפרץ בלוב נגד היהודים.
האשמה וחוסר הישע שחוו מנהיגי היישוב בתקופת המלחמה.
המצב הפוליטי בעירק, בפולין, ברומניה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 274-276, 279; לילך 3, עמ' 220-221, 224; מט"ח 3, עמ' 218-219; רכס 3, עמ' 279-282; שזר 3, עמ' 216-221, 228
ב. הקשיים של העולים למדינת ישראל בשנות החמישים והשישים:
מצוקה כלכלית: מרבית העולים הגיעו ללא נכסים. הם התקשו למצוא תעסוקה ולהסתגל למקצועות חדשים שלא הורגלו אליהם או שנחשבו נחותים בעיניהם.
קושי לרכוש שפה חדשה.
קשיים תרבותיים חברתיים: הצורך לוותר על עולמם התרבותי רוחני ולהשתלב בחברה שערכיה ותרבותה שונים. למשל, מעבר מחברה מסורתית, דתית ופטריארכלית לחברה מודרנית חילונית (קשיים כמו ירידת מעמד האב ותלות ההורים בילדים שלמדו את השפה ואימצו את המנטליות החדשה).
קשיים בדיור: מציאת דיור, החיים במעברות.
במקרים רבים פוזרו העולים בפריפריה, והריחוק מן המרכז עיכב ניידות חברתית ותעסוקתית.
במסגרת תפיסת "כור ההיתוך" הייתה התעלמות מודעת מן המסורות ומן התרבות של ארצות המוצא השונות, התעלמות זו פגעה קשות בעולים והזינה תחושות של תסכול, נחיתות, קיפוח ואפליה.
בקרב חלק מן הציבור הישראלי ובקרב חלק מן העוסקים בתהליך הקליטה רווחו סטראוטיפים שליליים על יהודי ארצות האסלאם.
הקשיים המיוחדים של עולים ניצולי השואה.
כיצד הקשיים באים לידי ביטוי באירועי ואדי סאליב:
רבים מתושבי השכונה, סבלו מקשיי קליטה במגוון תחומים: תנאי דיור קשים, אבטלה, שכר נמוך (למועסקים), רמה ירודה של שירותים קהילתיים בשכונה לעומת שכונות סמוכות בעיר.
רגשות תסכול, קיפוח ואפליה של תושבי השכונה (שהיו ברובם עולים שהגיעו בעשור הראשון לאחר קום המדינה) דרדרו את האירועים והובילו להתפרצות אלימה.
ההתפרצות האלימה בוואדי סאליב חשפה את העוינות והחשדנות של תושבי השכונה כלפי הממסד, הם ראו בו אחראי לחוסר ההצלחה בקליטתם.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 286, 310-311; לילך 3, עמ' 223-224, 228-229; מט"ח 3, עמ' 226-227; רכס 3, עמ' 279, 287-288, 290-291; שזר 3, עמ' 229-234, 246-247
מקור - העלייה בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20 (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תש"ף
17. מקור - העלייה בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20
א. בשנות החמישים והשישים הנהיגה המדינה שלושה דפוסים עיקריים של עלייה: עליית הצלה, עלייה מבוקרת ועלייה חשאית. הצג את המאפיינים של שתיים מן העליות האלה. (10 נקודות)
ב. המדיניות של מדינת ישראל בקליטת העלייה בשנות החמישים והשישים הושפעה משיקולים שונים. הסבר כיצד שניים מן השיקולים האלה באים לידי ביטוי בכרזות שבנספח. (15 נקודות)
פתרון מהמסמך
.17 מקור - העלייה בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20
א. המאפיינים של דפוסי העלייה שהנהיגה המדינה בשנות החמישים והשישים:
עליית הצלה:
הבאת קהילות שלמות של יהודי ארצות האסלאם למדינת ישראל.
דפוס זה הופעל בארצות שבהן היה חשש כבד לחיי היהודים.
מהירות הפעולה: רוב היהודים עזבו את ארצות מוצאם בתוך זמן קצר.
עלייה מבוקרת:
דפוס זה הופעל בארצות שבהן לא התעורר חשש לגורל היהודים.
צמצום וויסות של העלייה ההמונית, שנבע מהנחת יסוד שאם תימשך העלייה ההמונית יקרסו כל מערכות הקליטה.
קביעת סדרי עדיפויות בהחלטה מי יעלה, על פי קריטריונים של גיל ומצב הבריאות.
ריכוז לפני עלייתם והפעלת מנגנון מיון.
עלייה חשאית
הברחת עולים בסתר בגלל החשש מן הנזק שיגרום פרסום העניין.
דפוס זה הופעל במדינות שלא התירו יציאה חופשית משטחן.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 270-277; לילך 3, עמ' 222; מט"ח 3, עמ' 217-219; רכס 3, עמ' 280-281; שזר 3, עמ' 217-226
ב. כיצד השיקולים שהשפיעו על המדיניות של מדינת ישראל בקליטת העלייה בשנות ה־50 וה-60 באים לידי ביטוי בכרזות: כרזה 1
תפיסת "כור ההיתוך" שמה לה למטרה לעצב חברה חדשה בארץ־ישראל ולהקנות לה תרבות עברית מאחדת.
הביטויים:
הסיסמה שמופיעה בראש הכרזה: "לשון אחת עם אחד" – השפה העברית כגורם מאחד ומקשר בין כל היהודים מארצות המוצא השונות.
הכתובת: "למענך ולמען ילדיך" והציור שמתחתיה שבו נראה אב יושב וילדה שמחזיקה דף לבן שעליו נכתב "למד עברית" – רכישת השפה ככלי להתקדם ולהשתלב בחברה הקולטת.
כרזה 2
משקפת שיקולים כלכליים ביטחוניים ערכיים שנוגעים להתיישבות: פיזור אוכלוסין שנועד להבטיח התיישבות של יהודים בכל האזורים במדינה, ולמנוע ריכוזי אוכלוסין בערים הגדולות; פיתוח החקלאות הישראלית באמצעות הפניית העולים להתיישבות החקלאית; טיפוח חברה יצרנית וקשורה לאדמת המולדת.
הביטויים:
הסיסמה "מן העיר אל הכפר"; "מן העיר" באותיות קטנות "אל הכפר" באותיות גדולות מובלטות בצהוב; הפרופיל של הדמות מופנה אל הכפר; הציור של בתי העיר על רקע כהה חד גוני לעומת הציור של בתי הכפר בצבעים בהירים ועזים (ירוק, אדום, לבן צהוב).
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 283-284, 310; לילך 3, עמ' 223-224; מט"ח 3, עמ' 224; רכס 3, עמ' 281-282, 287; שזר 3, עמ' 214-215, 229-234
מקור - עלייה וקליטה (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשע"ט
17. מקור - עלייה וקליטה
א. לפניך קטע המתאר את ההתלבטויות של ההנהגה בישראל בנוגע למדיניות העלייה של יהודי מרוקו, בעקבות התגברות המאבק לעצמאות במרוקו בשנות החמישים.
עם ההתגברות המפתיעה של העלייה עלתה על סדר היום שאלת ממדיה. גיורא יוספטל* חשש שהיענות מלאה לביקוש לעלייה עלולה להוריד לטְמְיוֹן את תוכנית ההתיישבות, ודרש להתאים את קצב העלייה ליכולת הקליטה [...] וברוח זו התקבלה החלטת המוסד לתיאום: "עלייה חדשה זו יש לכוונה ברובה הגדול להתיישבות ולאזורי פיתוח בארץ. לשם כך יש לכוון את קצב העלייה לפי תוכנית הקליטה". זו לא הייתה אמירה סתמית. בשל קשיים תקציביים שהממשלה והסוכנות היו נתונות בהם התנהלו ההכנות לקליטת העולים במגורי קבע בעצלתיים [באיטיות] והדבר הגביל מאוד את יכולת הקליטה ומשום כך גם את ממדי העלייה. למרות הביקוש הרב מצד יהודי צפון אפריקה התנהלה העלייה לאיטה, והגבלת ממדיה נשמרה בתקיפות.
[...]
את מלוא עוצמת החרדה ליהודי מרוקו ביטאה [גולדה] מאיר**: אני רוצה ששולחן זה [המשתתפים בישיבה] יראה את עצמו יום אחרי שיוכרז במרוקו שאף יהודי אינו יכול לצאת משם [...] איש מאיתנו אינו יודע מתי. [...] כבר קרו לנו אסונות כאלה. [...] אני מודה ומתוודה - ואינני מתביישת מזה ולא צריכים להתבייש בזה שעלייתם של יהודי מרוקו איננה נותנת לי מנוח [...] מה אני אישית אעשה אחרי שתיסגר העלייה ממרוקו ומתוניס ותהיה לי הרגשה שיכולתי לעשות ולא עשיתי? [...] יודעת אני שמבחינת השכל הקר אין זה אלא אבסורד לדבר עכשיו על עלייה גדולה עם כל הכרוך בזה. יחד עם זה, נדמה לי שאנו עומדים ללא אפשרות להגיד ליהודים הללו: לא ניקח אתכם.
(א' פיקאר, עולים במשורה, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, 2013, עמ' 241, 285)
* גיורא יוספטל - גזבר הסוכנות וראש מחלקת הקליטה.
** גולדה מאיר - שרת העבודה בתקופה זו, דבריה נאמרו בישיבה משותפת של הממשלה ושל הנהלת הסוכנות.
הסבר על פי הקטע את ההתלבטות של ההנהגה בישראל בשנות החמישים בנוגע למדיניות העלייה שיש לנקוט. בתשובתך הבא שניים מן השיקולים שהועלו בקטע. (12 נקודות)
ב. הסבר את הקשיים של העולים למדינת ישראל בשנות החמישים בתחומים שונים, והצג דרך אחת שנקטה המדינה כדי להתמודד עם הקשיים שהסברת. (13 נקודות)
פתרון מהמסמך
.17 מקור - עלייה וקליטה
א. ההתלבטות של ההנהגה בישראל בשנות החמישים בנוגע למדיניות העלייה שיש לנקוט, על פי הקטע: כיצד לנהוג ביהודי מרוקו שמצבם עלול להידרדר: האם לנקוט עליית הצלה ("חיסול גלויות") או להמשיך במדיניות של עלייה מבוקרת (סלקטיבית). האם להגביר את קצב העלייה בהתאם לביקוש או להתאים אותו לצורכי המדינה ויכולת הקליטה. בקטע: "... היענות מלאה לביקוש לעלייה... להתאים את קצב העלייה ליכולת הקליטה"; "יש לכוון את קצב העלייה לפי תוכנית הקליטה"; "... לדבר עכשיו על עלייה גדולה... אנו עומדים ללא אפשרות להגיד ליהודים הללו, לא ניקח אתכם". שיקולים שהועלו בקטע: התאמת ממדי העלייה לצורכי המדינה הכוונת העולים להתיישבות באזורי פיתוח בארץ. בקטע: "החשש שהיענות מלאה לביקוש לעלייה עלולה להוריד לטמיון את תוכנית ההתיישבות". התאמת ממדי העלייה ליכולת הקליטה. בקטע: "בשל קשיים תקציביים שהממשלה והסוכנות היו נתונים בהם... והדבר הגביל מאוד את יכולת הקליטה ומשום כך את ממדי העלייה". החשש שמצבם של יהודי מרוקו עלול להידרדר בטווח זמן הקרוב מחייב להנהיג "עליות הצלה": "אני רוצה ששולחן זה יראה את עצמו יום אחרי שיוכרז שאף יהודי אינו יכול לצאת משם"; "כבר קרו לנו אסונות כאלה, ותהיה לי הרגשה שיכולתי לעשות ולא עשיתי". 224,219-218,146-142 בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 277-276,194; לילך 3, עמ' 224,222,168; מט"ח,
225-221,148 'רכס 3, עמ' 281-280,196-195; שזר 3, עמ היסטוריה, לימודי חובה, חלק א, חורף תשע"ט, מס' 022281 -13-
ב. קשיים של העולים בשנות החמישים בתחומים שונים: מצוקה כלכלית: מרבית העולים הגיעו ללא נכסים. הם התקשו למצוא תעסוקה ולהסתגל למקצועות חדשים שלא הורגלו אליהם או שנחשבו נחותים בעיניהם. קושי לרכוש שפה חדשה. קשיים תרבותיים-חברתיים: הצורך לוותר על עולמם התרבותי רוחני ולהשתלב בחברה שערכיה ותרבותה שונים. למשל, מעבר מחברה מסורתית, דתית ופטריארכלית לחברה מודרנית חילונית (קשיים כמו ירידת מעמד האב ותלות ההורים בילדים שלמדו את השפה ואימצו את המנטליות החדשה). קשיים בדיור: מציאת דיור, החיים במעברות. במקרים רבים פוזרו העולים בפריפריה, והריחוק מן המרכז עיכב ניידות חברתית ותעסוקתית. במסגרת תפיסת "כור ההיתוך" הייתה התעלמות מודעת מן המסורות ומן התרבות של ארצות המוצא השונות, התעלמות זו פגעה קשות בעולים והזינה תחושות של תסכול, נחיתות, קיפוח ואפליה. בקרב חלק מן הציבור הישראלי ובקרב חלק מן העוסקים בתהליך הקליטה רווחו סטראוטיפים שליליים על יהודי ארצות האסלאם. הקשיים המיוחדים של עולים ניצולי השואה. דרכים שנקטה המדינה כדי להתמודד עם הקשיים: הנחלת השפה העברית לאוכלוסיית העולים. עבודת יזומות מטעם הממשלה, שמומנו מן התקציב הממשלתי. מדיניות ה"צנע" הבטחת מוצרי מזון בסיסיים לפי הקצבה לכל האוכלוסייה, ותיקה כחדשה. שימוש בכספי השילומים מגרמניה לשיקום כלכלי. החינוך כאמצעי קליטה: החלת חוק חינוך חובה, עידוד פעולות התנדבות בחינוך, הקניית סמלי הזדהות לאומיים. מציאת פתרונות דיור זמניים: מעברות, בניית שיכוני קבע בערים, הקמת חבלי התיישבות (דוגמת חבל לכיש), הקמת עיירות פיתוח. ; 289-281' , 3; 226-221' , 3; 227-223' , 3; 284-279' , 2: בספרי הלימודהיי סקול עמלילך עממט"ח עמרכס עמשזר ע245-229 , 3
עלייה וקליטה בשנות החמישים של המאה ה־20 (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תש"ף- מועד מיוחד
18. עלייה וקליטה בשנות החמישים של המאה ה־20
א. הסבר את הסיבות לעלייה למדינת ישראל בשנות החמישים. (14 נקודות)
ב. הסבר שלושה קשיים מתחומים שונים שהיו למדינת ישראל בקליטת העלייה בשנות החמישים, ותאר כיצד ניסתה המדינה להתמודד עם הקשיים שהסברת.
($19\frac{1}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
18. עלייה וקליטה במדינת ישראל
א. סיבות לעלייה למדינת ישראל מאירופה בשנות החמישים:
פליטי השואה שחיו במחנות עקורים חיפשו מקלט בישראל.
השפעת מרידות, תסיסות אנטי־קומוניסטיות, מצוקה כלכלית ואנטישמיות בארצות מזרח אירופה.
רצון להיות שותף בבניית המדינה החדשה.
סיבות לעלייה למדינת ישראל מארצות האסלאם:
הקמת המדינה, רצון להיות שותף בבנייתה.
התעצמות הסכסוך הערבי־ישראלי: יחס עוין והתפרצויות אלימות נגד יהודים בארצות ערב, משום שזוהו עם הציונות.
יחס עוין ליהודים בעקבות תהליך הדה־קולוניזציה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 190–194, 274, 275–276; לילך 3, עמ' 160–161, 220; מט"ח 3, עמ' 217, 242; רכס 3, עמ' 279–280; שזר 3, עמ' 216–217.
ב. הקשיים של מדינת ישראל בקליטת העולים:
מדינה צעירה בשלבי היערכות ובנייה לאחר מלחמה קשה.
העולים הגיעו בתוך זמן קצר, ומספר הנקלטים היה גדול ממספר הקולטים.
מחסור באמצעים כספיים.
היעדר תשתית מתאימה למציאת פתרונות דיור לעולים.
היעדר תשתית מתאימה למציאת פתרונות תעסוקה לעולים.
דרכי ההתמודדות על קשיים אלה:
מציאת פתרונות דיור זמניים, כמו מעברות, בניית שיכוני קבע בערים, הקמת חבלי התיישבות (דוגמת חבל לכיש), הקמת עיירות פיתוח.
הנחלת השפה העברית לאוכלוסיית העולים.
עבודת יזומות מטעם הממשלה, שמומנו מהתקציב הממשלתי.
מדיניות ה"צנע" — הבטחת מוצרי מזון בסיסיים לפי הקצבה לכל האוכלוסייה, ותיקה כחדשה.
שימוש בכספי השילומים מגרמניה לשיקום כלכלי.
החינוך כאמצעי קליטה: החלת חוק חינוך חובה, עידוד פעולות התנדבות בחינוך, הקניית סמלי הזדהות לאומיים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 274, 279–284; לילך 3, עמ' 218, 223–227; מט"ח 3, עמ' 217, 221–226; רכס 3, עמ' 279–289; שזר 3, עמ' 219, 229–245.
עלייה וקליטה במדינת ישראל (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תש"ף
20. עלייה וקליטה במדינת ישראל
א. הסבר שתי סיבות לעלייה למדינת ישראל מאירופה בשנות החמישים, ושתי סיבות אחרות לעלייה מארצות האסלאם בתקופה זו. (13 נקודות)
ב. יש הטוענים כי מדיניות "כור ההיתוך" תרמה להתגבשות של חברה חדשה ומלוכדת במדינת ישראל, ואחרים טוענים כי מדיניות "כור ההיתוך" יצרה פערים ומתחים בחברה הישראלית.
הצג את עמדתך בעניין זה ונמק אותה. בתשובתך התבסס על עובדה היסטורית אחת. (12 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
20. עלייה וקליטה במדינת ישראל
א. סיבות לעלייה למדינת ישראל מאירופה בשנות החמישים:
פליטי השואה שחיו במחנות עקורים חיפשו מקלט בישראל.
השפעת מרידות, תסיסות אנטי־קומוניסטיות, מצוקה כלכלית ואנטישמיות בארצות מזרח אירופה.
רצון להיות שותף בבניית המדינה החדשה.
סיבות לעלייה למדינת ישראל מארצות האסלאם:
הקמת המדינה, רצון להיות שותף בבנייתה.
התעצמות הסכסוך הערבי־ישראלי: יחס עוין והתפרצויות אלימות נגד יהודים בארצות ערב, משום שזוהו עם הציונות.
יחס עוין ליהודים בעקבות תהליך הדה־קולוניזציה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 190–194, 275–276; לילך 3, עמ' 160–161, 220; מט"ח 3, עמ' 217, 242; רכס 3, עמ' 279–280; שזר 3, עמ' 216–217.
ב. העמדה: מדיניות "כור ההיתוך" תרמה להתגבשות של חברה חדשה ומלוכדת במדינת ישראל.
הנימוקים:
במסגרת מדיניות זו נקטה המדינה פעולות בתחום החינוך, כמו החלת "חוק חינוך חובה" (1949), קליטה במוסדות "עליית הנוער", הקמת רשת "החינוך האחיד" במחנות העולים, החלת "חוק חינוך ממלכתי" — כל אלה אפשרו את קליטת כל ילדי העולים במערכת החינוך הישראלית. במסגרתה הם זכו להשכלה, הטמיעו את השפה והתרבות העברית, ורכשו כלים שסייעו להם להשתלב בחברה הישראלית.
במסגרת מדיניות זו הופעל "מבצע הנחלת הלשון" אשר הקנה לעולים דוברי שפות שונות את השפה העברית — שפה אחת משותפת לכולם.
השילוב של כל מגזרי החברה הישראלית בשירות חובה משותף בצה"ל היה כלי ליישום מדיניות "כור ההיתוך", הקנה סמלי זהות לאומיים ויצר אינטגרציה חברתית־תרבותית.
העמדה: מדיניות "כור ההיתוך" יצרה פערים ומתחים בחברה הישראלית.
הנימוקים:
מדיניות זו לוותה לעיתים ביחס מתנשא ופטרוני של הממסד ושל החברה הקולטת כלפי העולים והצמיחה רגשות מרירות ותסכול.
נוצר מתח בין־עדתי בין יוצאי אירופה הוותיקים לבין העולים יוצאי ארצות האסלאם שנדרשו לאמץ את הערכים והתרבות של יוצאי אירופה ולזנוח תרבות ומסורת עשירות, דבר שנתפס כמעליב ומזלזל.
במסגרת מדיניות זו נקלטו ילדי העולים במוסדות "עליית הנוער", הם נותקו ממשפחותיהם וחונכו בקיבוצים. דבר זה גרם לניכור כלפי תרבות המקור שלהם, פגע במעמד ההורים, ויצר מתחים בינם לבין ילדיהם.
ההתפרצויות האלימות בוואדי סאליב חשפו את רגשות התסכול, הקיפוח והאפלייה של תושבי השכונה יוצאי עדות המזרח. התפרצות זו קיבלה צביון של מחאה חברתית עדתית ודתית וחשפה את החולשות של מדיניות "כור ההיתוך".
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 282–287, 310; לילך 3, עמ' 223, 228–232, 252; מט"ח 3, עמ' 226–227, 245–247; עמ' 287–291, שזר 3, עמ' 229–238, 246–247.
קליטת העלייה בשנות החמישים והשישים (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"א
18. קליטת העלייה בשנות החמישים והשישים
א. מה הייתה מדיניות "כור ההיתוך"?
הסבר כיצד השפיעה מדיניות זו על דרכי קליטת העלייה בשניים מן התחומים האלה: חינוך, תרבות, התיישבות ותעסוקה.
(15 נקודות)
ב. תאר את אירועי ואדי סאליב, והסבר את השפעתם על החברה הישראלית. (10 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
18. קליטת העלייה בשנות החמישים והשישים
א. מדיניות "כור ההיתוך":
מדיניות ששמה לה למטרה לעצב חברה חדשה בארץ־ישראל, ותרבותה מבוססת על מורשת היישוב הוותיק: ציונות, חלוציות, אהבת הארץ, שלילת הגולה, ועל ערכים השאובים מן התרבות המערבית המודרנית. על פי מדיניות זו נדרשו העולים לאמץ את ערכי החברה הקולטת.
כיצד השפיעה מדיניות זו על דרכי קליטת העלייה:
בתחום החינוך
הקמת רשת "החינוך האחיד" — בתי ספר שהוקמו בתוך מחנות העולים הקנו סמלי הזדהות לאומיים והכשירו את הנוער לחיים בחברה הישראלית.
קליטה במסגרות "עליית הנוער" — ניתוק בני הנוער ממשפחותיהם וחינוכם בקיבוצים.
החלת חוק חינוך חובה, "החלת חוק חינוך ממלכתי" — אפשרו לקלוט את כל ילדי העולים במערכת החינוך הישראלית. כך זכו העולים להשכלה, הטמיעו את השפה והתרבות הישראלית ורכשו כלים שסייעו להם להשתלב בחברה הישראלית.
בתחום התרבות
מבצע "הנחלת הלשון העברית" — הקנה לעולים דוברי שפות שונות את ידיעת השפה העברית — שפה אחת משותפת לכולם.
העולים נדרשו לאמץ לבוש ישראלי ושמות עבריים.
הקמת תל"ם — אגף התיאטרון למעברות שהביא מגוון הצגות ליישובי העולים. להצגות היו תכנים ישראליים או תנ"כיים.
בתחום ההתיישבות
הפניית העולים להתיישבות חקלאית.
בתחום התעסוקה
במושבי העולים ניתנה הדרכה חקלאית.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 283–284, 310–311; לילך 2, עמ' 223, 227; מט"ח 2, עמ' 224, 245; רכס 2, עמ' 287–288; שזר 2, עמ' 229–239.
ב. אירועי ואדי סאליב:
יש להציג את האירועים.
השפעתם על החברה הישראלית:
הקשיים בתהליך הקליטה של חלק מיהודי ארצות האסלאם הועלו למודעות הציבור במדינת ישראל, ובעקבות זאת נשאלו לראשונה שאלות מהותיות בנוגע למדיניות הקליטה.
בעקבות פרסום המלצות הוועדה הציבורית שמונתה לבדיקת העניין, ערכו הממשלה והעיריות תיקונים ושיפורים מיידיים, כמו הגדלת שכר פועלי הדחק, הגדלת מכסת ימי העבודה בחודש שנתנו לשכנת העבודה, זירוז מתן קצבאות למשפחות מרובות ילדים, ניסיונות לפתור בעיות של מחסורי דיור ופינוי מעברות.
המפלגות הפוליטיות הוותיקות הגדילו את מספר המועמדים יוצאי ארצות צפון אפריקה ואסיה, והוקמו כמה רשימות עדתיות.
האירועים יצרו דינמיקה שגרמה במרוצת השנים להתעניינות בתרבות של היהודים מארצות האסלאם ולשיפור רמת ההשכלה של בני הדור השני, לשיפור ברמת חייהם ובדפוסי התעסוקה שלהם.
אירועים אלה היו הניצנים הראשונים להמשך המאבק בשנות השבעים של תנועות מחאה כמו תנועת "הפנתרים השחורים".
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 286–287; לילך 2, עמ' 228–229; מט"ח 2, עמ' 226–227; רכס 2, עמ' 290–291; שזר 2, עמ' 246–247.
מקור — היישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים 1947-1945 (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"א
14. מקור — היישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים 1947-1945
א. לפניך קריקטורה שפורסמה בעמוד הראשון של העיתון הצרפתי "פרנק־טירר" (Franc-Tireur) באוגוסט 1946.
על פי מה שלמדת, הצג את המטרות של ההעפלה לארץ־ישראל.
הסבר כיצד אחת מן המטרות שהצגת באה לידי ביטוי בקריקטורה שלפניך.
(12 נקודות)
ב. מה הייתה "תנועת המרי העברי"?
האם לדעתך השפיעו הפעולות של תנועת המרי העברי על ההחלטה של בריטניה להעביר את שאלת ארץ־ישראל לאו"ם? נמק את דבריך באמצעות עובדה היסטורית אחת. (13 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
14. מקור — היישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים 1947-1945
א. המטרות של ההעפלה לארץ־ישראל:
הגדלת היישוב היהודי בארץ־ישראל.
גיוס דעת הקהל בעולם נגד מדיניות בריטניה בעניין העלייה.
מתן מקלט לפליטי השואה.
לעורר דעת קהל בבריטניה.
כיצד המטרות באות לידי ביטוי בקריקטורה:
בקריקטורה באה לידי ביטוי ביקורת של דעת הקהל בעולם כלפי מדיניות ההגירה הנוקשה של בריטניה ומאבקה במעפילים פליטי השואה.
דוגמאות:
הקריקטורה הופיעה על השער של עיתון צרפתי.
הקריקטורה מדגישה את הפער העצום בין הצי הבריטי רב העוצמה ובין הסירה הקטנטנה שבה מעפיל אחד. מעל הסירה טסים מטוסי סיור, והיא מוקפת במשחתות שמכוונות אליה את תותחיהן.
על המטען של המעפיל כתוב "אושוויץ". זו הפניית אצבע מאשימה כלפי בריטניה המונעת מן העקורים שחוו את מוראות השואה לעלות לארץ־ישראל ולמצוא בה מקלט.
הכותרת העוקצנית בתחתית "כוננות בים התיכון".
השם "אושוויץ" על המטען של המעפיל בסירה מלמד שהוא ניצול שואה, והדגל שעל תורן הסירה ובו מגן דוד מלמד על רצונו של הניצול להגיע לארץ־ישראל. ביטוי למטרה להעניק מקלט לפליטי השואה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2 עמ' 42, 67-66; לילך 2, עמ' 72-68; מט"ח 2, עמ' 80-79; רכס 2, עמ' 83-77; שזר 2, עמ' 48-44.
ב. מה הייתה "תנועת המרי העברי":
מסגרת משותפת להגנה, לאצ"ל וללח"י שהוקמה באוקטובר 1945 כדי לתאם את פעולותיהם הצבאיות ולהיאבק יחד בשלטון הבריטי.
האם השפיעו הפעולות של תנועת המרי העברי על ההחלטה של בריטניה להעביר את שאלת ארץ־ישראל לאו"ם,
לדעתו:
השפיעו:
תנועת המרי העברי ביצעה עשרות פעולות נגד הבריטים, כמה מן המבצעים ("ליל הגשרים", "ליל הרכבות") היו בהיקף נרחב וגרמו לנזקים רבים. פעולות אלה חייבו את הבריטים להקצות כוח אדם ותקציבים גדולים יותר ממה שתכננו. העלות הגבוהה שנדרשה לצורכי הצבא עוררה ביקורת פנימית רבה, משום שהציבור הבריטי ציפה שממשלתו תפנה משאבים לשיקום המדינה לאחר המלחמה.
ההיקף הרחב של הפעולות העיד על העוצמה והלכידות של היישוב ויצר רושם רב בדעת הקהל העולמית והבריטית.
תנועת המרי העברי מיקדה את פעולותיה במבנים, בציוד ובמתקנים בריטיים (גשרים, רכבות, תחנות רכבת, תחנות משטרה, צינור להובלת נפט, שדות תעופה, תחנות מכ"ם). פעולות אלה הכבידו מאוד על ההתנהלות התקינה של השלטונות הבריטיים, אילצו אותם להיות בכוננות מתמדת והקשו עליהם לעסוק במשימות שיטור וביטחון שגרתיות.
לא השפיעו
תנועת המרי העברי פעלה רק זמן קצר והתפרקה כבר ביולי 1946. הבריטים העבירו את שאלת ארץ־ישראל לאו"ם ב־15 בפברואר 1947.
ההחלטה בריטניה נבעה משיקולים אחרים שאינם קשורים לפעולות תנועת המרי העברי (ירידה בחשיבות של ארץ־ישראל בעבור האימפריה הבריטית, הלחץ האמריקני).
התגובה המסיבית של הבריטים על פעולות תנועת המרי העברי — מבצע ברודסייד ("השבת השחורה") הנחיתה מהלומה קשה על היישוב והביאה לניטרולה של התנועה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2 עמ' 60-58, 77; לילך 2, עמ' 64-61; מט"ח 2, עמ' 77-75, 85; רכס 2, עמ' 76-72, 89-88; שזר 2, עמ' 59-52, 63-61.
קליטה ועלייה בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20 (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
13. קליטה ועלייה בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20
א. הצג את שתי העמדות בוויכוח שהתנהל בקרב ההנהגה בישראל בשנות החמישים בנוגע למדיניות העלייה.
הסבר כיצד נימק כל צד את עמדתו.
(16 נקודות)
ב. הצג שני שיקולים שהנחו את המדיניות של מדינת ישראל בקליטת העולים בשנות החמישים והשישים.
הסבר את ההשפעה של מדיניות הקליטה על העולים בתחום הדמוגרפי־כלכלי או בתחום החברתי־תרבותי בתקופה זו.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
13. עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20
א. העמדות בוויכוח שהתנהל בקרב ההנהגה בישראל בשנות החמישים בנוגע למדיניות העלייה:
העמדה: מדינת ישראל צריכה לקלוט כל יהודי שרוצה לעלות ללא הגבלה, לאפשר עלייה חופשית על אף קשיי הקליטה.
נימוקים:
מדינת ישראל קמה כדי שכל יהודי יוכל לעלות אליה ולמצוא בה מקלט; במגילת העצמאות נקבע כי "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות"; חוק השבות (1950) קובע כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה.
מלחמת העצמאות הסתיימה בהסכמי שביתת נשק, ומדינת ישראל נאלצת להתמודד עם איום ביטחוני מתמשך. לנוכח איום זה מדינת ישראל דווקא זקוקה לעלייה גדולה משיקולים דמוגרפיים וכדי ליישב אזרחים בחלקי הארץ השונים ולאורך הגבולות.
מצב היהודים במדינות שבהן הונהגה עלייה סלקטיבית עלול להידרדר בשל סכנות שונות כיוון שהשלטונות יסגרו את שעריהן, וכך תוחמץ ההזדמנות להוציאם, כפי שאכן קרה במדינות אחדות.
העמדה: למדינת ישראל אין אפשרות לקלוט את המוני העולים שמגיעים ולכן צריך להתאים את קצב העלייה ליכולת הקליטה.
נימוקים:
בארץ היו כ־600,000 יהודים בלבד. היה בלתי אפשרי עבור היישוב היהודי לקלוט יותר ממיליון עולים בזמן כה קצר.
מדינת ישראל נאלצת להקדיש משאבים רבים וכוח אדם כדי לשקם את עצמה אחרי המלחמה, לבנות את עוצמתה הצבאית, להתמודד עם בעיות הביטחון שנוצרו ולהגן על גבולותיה. לכן יש להתאים את ממדי העלייה ליכולת הקליטה של המדינה ולהעדיף צעירים ובעלי מקצוע שיהיו מסוגלים לתרום לשיקום, לבנייה ולהגנה של המדינה.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
מדינת ישראל שזה עתה קמה נמצאת בשלבי היערכות ובנייה של כל התשתיות ההכרחיות לקליטת העולים: הרווחה, החינוך, הבריאות והדיור. בתנאים אלה מוטב להעלות את הזקנים והחולים בשלב מאוחר יותר, כדי שיקבלו מענה הולם וכדי שלא יהיו עול נוסף על המערכת.
המאמץ לקלוט את כל העולים ללא הגבלה, בשנים הראשונות, כמעט הביא לקריסה של מערכת הבריאות. בקרב העולים פרצו מגפות בשל תנאי היגיינה גרועים.
מכיוון שיש ארצות שהיהודים בהן נמצאים בסכנה קיומית, ומכיוון שבשלב זה למדינה אין די אמצעים להעלות ולקלוט את כל היהודים שמעוניינים לעלות אליה, המדינה צריכה לפעול תחילה להעלות את היהודים שנמצאים בסכנה קיומית, ורק בשלב מאוחר יותר את שאר היהודים שמעוניינים בכך.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 274–276, 279; לילך 2, עמ' 220–221, 224; מט"ח 2, עמ' 218–219; רכס 2, עמ' 279–282; שזר 2, עמ' 216–221, 228.
ב. השיקולים שהנחו את המדיניות של מדינת ישראל בקליטת העולים בשנות החמישים והשישים:
הצורך לספק לעולים את הצרכים הבסיסיים, כמו דיור ותעסוקה, שילוב העולים במערכת החינוך, פתרון מהיר לבעיות רווחה ובריאות שעימן הגיעו מארצות המוצא שלהם.
הרצון לשלב את העולים בתרבות ובמערכת הערכים של החברה הקולטת: סוציאליזם, חילוניות, שלילת הגולה, חשיבות העבודה החקלאית.
תפיסת "כור היתוך" ששמה לה למטרה להקנות לאומה הישראלית תרבות מאוחדת.
הגשמת יעדים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים: עיקרון פיזור האוכלוסייה כיעד לאומי, יישובי שרשרת הביטחון, עיירות פיתוח, התיישבות חקלאית.
הצורך לתמרן בין הרצון לסייע ליהודים רבים ככל האפשר לעלות למדינת ישראל ובין מחסור באמצעים כספיים והיעדר תשתית מתאימה.
ההשפעה של מדיניות הקליטה על העולים:
בתחום הדמוגרפי־כלכלי:
הפיזור למקומות רחוקים ולאזורי גבול הביא לניתוק של העולים מן המרכז הכלכלי־חברתי של המדינה ועיכב ניידות תעסוקתית.
בתחום החברתי־תרבותי:
הכוונת העולים למקומות דיור שונים, בלי להתחשב בשאיפותיהם ובאורחות חייהם, יצרה תחושה של חוסר ברירה וגרמה לקשיים בהשתלבותם.
הפיזור למקומות רחוקים ולאזורי גבול הביא לניתוק של העולים מן האוכלוסייה הוותיקה וגרם להנצחת מעמדם השולי.
תפיסת כור היתוך – גרמה להתעלמות מן המסורת והתרבות של ארצות המוצא של העולים והתעלמות זו גרמה לעולים תחושות של תסכול, נחיתות, קיפוח ואפליה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 279–280, 310; לילך 2, עמ' 223–229; מט"ח 2, עמ' 218–245; רכס 2, עמ' 279–289; שזר 2, עמ' 229–234, 238–241.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
13. עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20
א. הצג שתי סיבות לעליית יהודים למדינת ישראל בשנות החמישים והשישים.
תאר את תרומת העולים לחיזוק מדינת ישראל בשני תחומים.
(16 נקודות)
ב. מה הייתה המטרה של מדיניות "כור ההיתוך"?
הסבר שני קשיים שנוצרו בעקבות מדיניות זו.
(17 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
13. עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20
א. סיבות לעליית יהודים למדינת ישראל בשנות החמישים והשישים:
הקמת המדינה.
פליטי השואה שחיו במחנות עקורים חיפשו מקלט בישראל.
השפעת מרידות, תסיסות אנטי־קומוניסטיות, מצוקה כלכלית ואנטישמיות בארצות מזרח אירופה.
יחס עוין והתפרצויות אלימות נגד יהודים בארצות ערב: התעצמות הסכסוך הערבי־ישראלי, היהודים זוהו עם הציונות ועם המעצמות הקולוניאליסטיות.
התרומה של העולים לחיזוק מדינת ישראל:
בתחום ההתיישבות: שינוי פריסת ההתיישבות בארץ (לא רק באזור החוף אלא גם באזור ההר והנגב; עיירות פיתוח; חיזוק ההתיישבות החקלאית, "יישובי שרשרת הביטחון").
בתחום הדמוגרפי: שינוי המצב הדמוגרפי במדינה (קרוב למיליון עולים הגיעו בעשור הראשון).
מימוש חזונה של התנועה הציונית: בעקבות העלייה ההמונית נעשתה מדינת ישראל לציר מרכזי בחיי העם היהודי והבליטה את מעמדה – מדינת העם היהודי.
בתחום התרבות: יצרה פלורליזם תרבותי ותססה ותרמה ליצירת תרבות ישראלית עשירה ומגוונת יותר במנהגים ובדעות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 275–276, 283, 285, 312; לילך 2, עמ' 218, 220, 226–227, 252; מט"ח 2, עמ' 217–220, 224, 255–256; רכס 2, עמ' 279–280, 285, 304; שזר 2, עמ' 214, 216–221, 233–248, 256.
ב. המטרה של מדיניות "כור ההיתוך":
לשלב את העולים מן הארצות השונות בחברה ובתרבות שהתגבשו בארץ־ישראל, תרבות זו הייתה מבוססת על מורשת היישוב הוותיק: ציונות, חלוציות, אהבת הארץ, שלילת הגולה.
לצמצם פערים בין העולים מן הארצות השונות.
קשיים שנוצרו בעקבות מדיניות זו:
תפיסה זו גרמה להתעלמות מן המסורות ומן התרבות של ארצות המוצא של העולים, התעלמות שהזינה רגשות של תסכול, נחיתות, קיפוח ואפליה בקרב העולים.
העולים נדרשו לוותר על עולמם התרבותי־רוחני ולהשתלב בחברה שערכיה ותרבותה שונים.
המעבר של העולים מחברה מסורתית, דתית ופטריארכלית לחברה מודרנית חילונית ערער את מבנה המשפחה ויצר בעיות כמו ירידת מעמד האב במשפחה ותלות של ההורים בילדים שלמדו את השפה ואימצו מנטליות חדשה, ופער בין דור ההורים, שרובם היו מסורתיים, ובין ילדיהם.
שאלות נוספות (3 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ב
10. מקור – עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20
א. הסבר שלושה מן הגורמים לעלייה הגדולה למדינת ישראל בשנות החמישים. (16 נקודות)
ב. לפניך שני קטעי מקור המתייחסים למדיניות קליטת העלייה שהנהיגה מדינת ישראל בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20. קרא אותם וענה על השאלות שאחריהם.
מתוך העיתון "דבר לילדים" (1949)*
על הקניית העברית לעולים החדשים
זכינו השנה ועלייה גדולה מגיעה אל חופי הארץ. עלינו, ילדי הארץ, נפלה מעמסה חשובה מאוד, לעזור לילד העולה לשכוח את עברו, וליצור יחד איתו חיים חדשים במולדת החופשית - ישראל. אחת המשימות החשובות שבין הצעדים הראשונים לקראת המטרה היא: ללמד את העולה החדש עברית ולאקלמו בחברה ובאווירה הישראלית.
נשאלת השאלה, כיצד יעשה הנוער העברי את זאת? התשובה היא: עלינו להכניס את העולה החדש לחיי חברתנו, לדבר איתו עברית, לטייל איתו, לשתף אותו במאורעות חברתיים, להתייחס בסבלנות לשגיאותיו בעברית ולתקן לו אותן באדיבות. [...]
על החברה להיות אחידה בתוך מסגרת אחת והשפה המדוברת בה צריכה להיות עברית. התקרבות זאת מצידנו, רצון עז, סובלנות, עקביות ואהדה כלפי העולה החדש, יש בהם כדי להשיג את המטרה: לערות [לשלב] את העולה החדש באווירת ארץ־ישראל, להטביע את חותם ה"צבריות" על פניו, לחבב עליו את החברה, הנוף והאקלים של הארץ וליצור על ידי כך חברה אחידה ומאושרת שלא יהיה בה הבדל בין "צבר" ובין עולה חדש.
* עיתון זה היה מזוהה עם מפלגת הפועלים בארץ־ישראל (מפא"י) שבראשה עמד דוד בן־גוריון.
מתוך שיחה של תלמידים לשעבר ממעברת תלפיות בירושלים עם המורה רינה שפירא, שלימדה אותם בבית הספר במעברה. השיחה התנהלה כעבור שלושים שנה.
ידידיה: בלי ספק, כפי שאמרה עמליה, היה מתח בין מה שראינו בבית לבין מה שהיה בבית הספר. ראשית, השפה. ההורים שלנו לא ידעו עברית; בבית הספר דיברנו עברית. דבר שני, הערכים. מה שראינו בבית לא היה דומה למה שראינו בבית הספר, ומה ששמענו בבית הספר לא שמענו בבית [...] אלה היו שני עולמות שונים לחלוטין. [...] מה אימא שלי ידעה לומר לי או להסביר לי? [...] המתח בין בית הספר לבין הבית שיקף את הפער העצום בין הגולה לבין תהליך ה"ישראליזציה".
עמליה: אני חושבת, בראייה לאחור, שה"ישראליזציה" הזאת הייתה לוחצת מדי... זכור לי שהמריבות והקונפליקט [סכסוך] עם ההורים נבעו מכך שאני הזדהיתי יותר איתך, רינה, מאשר עם הבית. כי אני חשבתי שכל מה שהם הביאו משם הוא איום, גלותי, פרימיטיבי, פסול.
הסבר והדגם מהי מדיניות קליטת העלייה שבאה לידי ביטוי בשני קטעי המקור.
הצג את ההבדל בין שני קטעי המקור בתיאור ההשפעה של מדיניות זו על העולים, והסבר שתי סיבות להבדל זה.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
10. עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים של המאה ה־20
א. הגורמים לעלייה הגדולה למדינת ישראל בשנות החמישים:
הקמת המדינה, ורצון להיות שותפים בבנייתה.
פליטי השואה שחיו במחנות עקורים חיפשו מקלט בישראל.
השפעת מיעוטים, תסיסות אנטי־קומוניסטיות, מצוקה כלכלית ואנטישמיות בארצות מזרח אירופה.
יחס עוין והתפרצויות אלימות נגד יהודים בארצות ערב: התעצמות הסכסוך הערבי־ישראלי, היהודים זוהו עם הציונות ועם המעצמות הקולוניאליסטיות.
מדיניות "חיסול גלויות" שנקטה מדינת ישראל – העלאת קהילות שלמות לישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 275–276; לילך 2, עמ' 220; מט"ח 2, עמ' 217–220; רכס 2, עמ' 280; שזר 2, עמ' 216–221.
ב. מהי מדיניות קליטת העלייה שבאה לידי ביטוי בקטעי המקור:
מדיניות "כור היתוך": מדיניות ששמה לה למטרה לעצב חברה חדשה בארץ־ישראל. תרבותה מבוססת על מורשת היישוב הוותיק: ציונות, חלוציות, אהבת הארץ, שלילת הגולה, ועל ערכים השאובים מן התרבות המערבית המודרנית. על פי מדיניות זו נדרשו העולים לאמץ את ערכי החברה הקולטת.
קטע 1: פנינה כותבת לעיתון: "עלינו, ילדי הארץ... לעזור לילד העולה לשכוח את עברו, וליצור יחד איתו חיים חדשים"; "ללמד את העולה החדש עברית ולאקלמו בחברה ובאווירה הישראלית"; "לערות את העולה החדש באווירת ארץ־ישראל"; "להטביע את חותם ה'צבריות' על פניו"; "וליצור על ידי כך חברה אחידה...".
קטע 2: ידידיה מספר על הפער התרבותי שנוצר בין הבית לבית הספר: "בין הגולה לבין תהליך הישראליזציה"; עמליה מתארת את ה"ישראליזציה" ואת שלילת הגולה".
ההבדל בין הקטעים בתיאור ההשפעה של מדיניות זו על העולים:
קטע 1: מבטא תפיסה שעל פיה מדיניות זו תיטיב עם העולים. הקטע מסתיים בתיאור אופטימי ואידיאלי של חברה מאושרת, שאין בה הבדל בין "צבר" לעולה חדש.
קטע 2: חושף חוויה מורכבת מלווה בקשיים ומתחים: מריבות של ילדי העולים עם ההורים שלהם, ירידה במעמד ההורים במשפחה, ודחייה של התרבות ש"הביאו משם".
סיבות להבדלים:
זהות הדובר ונקודת המבט שלו – קטע 1: צברית, קטע 2: עולים;
קטע 1: ילדה בכיתה ח', קטע 2: מבוגרים שמתארים חוויה מילדותם.
הזמן – קטע 1: נכתב בזמן קליטת העלייה הגדולה, בשנת 1949, קטע 2: נכתב ממרחק של שלושים שנה, ממרחק של זמן לדוברים יש יכולת להערכה ביקורתית של מדיניות העבר.
סוג המקור – קטע 1: מכתב שפורסם בשבועון "דבר לילדים" – שבועון לילדים של העיתון "דבר" שהיה מזוהה עם מפלגת השלטון.
קטע 2: תיעוד של חלק משיחה שבה הדוברים משחזרים תחושות וזיכרונות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 284, 310–311; לילך 2, עמ' 223–224; מט"ח 2, עמ' 226; רכס 2, עמ' 287–288; שזר 2, עמ' 229–234.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ו
א. הסבירו שלושה גורמים לעלייה למדינת ישראל בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20. בתשובתכם התייחסו גם לעלייה מארצות האסלאם וגם לעלייה מאירופה.
בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד בא לידי ביטוי במקור זה אחד מן הגורמים לעלייה זו.
(15 נקודות)
ב. לפניכם קטע מן השיר "שרלייה"* מאת חוה אלברשטיין.
את הסיפור הזה מתחילים מהסוף
אונייה עם נוסעים הגיעה לחוף
אנשים עייפים בארץ חדשה
עומדים מול שער גדול ומסתכלים בו בשתיקה
אנשים מקצה הזמן, מקצה האור והחיים
בבגדים עבים, בצעדים כבדים
שום דבר לא היה כמו בהבטחות
הבטיחו ארץ חמה היו רוחות וסערות
הגג עף בחורף, הרצפה מלאה סידים
הכול ספוג במים שמיכות הפוך מפולין
כולם מתייפחים אבל אני כבר ישנה
כמו נסיכה אמיתית - ישנה עם מטריה
[...]
"קול ציון לגולה"** כל שעה שפה אחרת
הרדיו מנגן, יושבים כמו גולים במחתרת
כמו ליד התנור יושבים, מתחממים
מבינים כל מילה, שרים את השירים
ובבוקר חוזרים אל השפה החדשה
שוברת שיניים אדישה וקשה
כל התוכניות נהפכו לחלומות
מחליפים מקצוע, מחליפים את השמות
מחליפים זיכרונות מקשטים את העבר
שם כולם נסיכים היו וזה מה שנשאר
היה פסנתר בכל חדר אורוות סוסים בחצר
כל מילה היא אמת, אמת - פחות או יותר...
שרלייה, שרלייה
[...]
(מתוך האלבום "מהגרים", סי-בי-אס, 1986)
"שרלייה" הוא הכינוי של "שער העלייה", מחנה לקליטת עולים שהיה בחיפה.
תחנת שידור של הסוכנות היהודית ששידרה בשפות שונות ליהודים ברחבי העולם.
הנסיבות (התנאים) בשנים הראשונות להקמת המדינה השפיעו על מדיניות קליטת העולים.
על פי מה שלמדתם, הסבירו טענה זו ובססו אותה על שלוש עובדות היסטוריות.
הסבירו את ההשפעה של מדיניות "כור ההיתוך" על העולים באמצעות שתי דוגמאות מקטע השיר.
(18 נקודות)
פתרון מהמסמך
שאלון 2261 | חורף תשפ"ו
א. גורמים לעלייה למדינת ישראל בשנות החמישים והשישים:
מארצות האסלאם:
הקמת המדינה, רצון להיות שותף בבנייתה.
התעצמות הסכסוך הערבי-ישראלי: יחס עוין והתפרצויות אלימות נגד יהודים בארצות ערב משום שזוהו עם הציונות.
התגברות היחס העוין כלפי היהודים במהלך מלחמת העצמאות ולאחריה.
יחס עוין ליהודים בארצות צפון אפריקה בעקבות תהליך הדה-קולוניזציה (משום שהיהודים נחשבו בעלי ברית של השלטון הקולוניאלי).
מאירופה:
פליטי השואה שחיו במחנות העקורים חיפשו מקלט בישראל.
השפעת מירודות, תסיסות אנטי-קומוניסטיות, מצוקה כלכלית ואנטישמיות בארצות מזרח אירופה.
מקור מספר הלימוד:
יש להביא מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מדגים את אחד מן הגורמים לעלייה זו.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 42, 46, 112, 114–115, 190–191, 197–274–276; לילך 2, עמ' 54, 56–57, 68–72, 95–96, 160–168, 218–220; מט"ח 2, עמ' 80–81, 109–110, 142–147, 217–220; רכס 2, עמ' 79, 118–119, 188–191, 194, 196, 279–280; שזר 2, עמ' 46–49, 91, 146, 148, 216–222.
ב. הנסיבות בשנים הראשונות להקמת המדינה שהשפיעו על מדיניות קליטת העולים – ביסוס על עובדות היסטוריות:
מדינה צעירה בשלבי היערכות ובנייה לאחר מלחמה קשה – המדינה נאלצה להפנות משאבים רבים וכוח אדם כדי להשתקם אחרי מלחמת העצמאות ולבנות את עוצמתה הצבאית. אילוצים אלה הכבידו על קליטת העלייה והשפיעו על המדיניות שננקטה.
העולים הגיעו בתוך זמן קצר, ומספר הנקלטים היה גדול ממספר הקולטים, היישוב בארץ מנה כ-600,000 איש בלבד והתקשה לקלוט יותר ממיליון עולים.
מחסור במשאבים כלכליים – הצורך לתמרן בין הרצון לסייע לעולים ובין המחסור במשאבים כלכליים והיעדר תשתית מתאימה לקליטת העולים (בתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות והדיור). בשל החשש שאם תימשך העלייה ההמונית יקרסו כל מערכות הקליטה, הופעלה מדיניות של עלייה סלקטיבית בארצות שבהן היהודים לא היו בסכנה קיומית.
הצורך להתמודד עם בעיות הביטחון שנוצרו ולהגן על גבולותיה השפיעו על שיכון העולים ביישובי שרשרת הביטחון ועל פיזורם במקומות שונים ומרוחקים מן המרכז בהתאם ליעדים לאומיים.
העולים הגיעו ממגוון גדול של ארצות ותרבויות. כדי להקנות לאומה הישראלית תרבות מאוחדת, הונהגה מדיניות של "כור ההיתוך".
השפעה של מדיניות "כור ההיתוך" על העולים – דוגמאות מן השיר:
על פי מדיניות זו נדרשו העולים דוברי השפות השונות להטמיע את השפה העברית הזרה להם – מבצע "הנחלת הלשון העברית". בשיר: "בבוקר חוזרים אל השפה החדשה, שוברת שיניים, אדישה וקשה".
העולים נדרשו לאמץ שמות עבריים. בשיר: "מחליפים את השמות".
העולים נדרשו לוותר על עולמם התרבותי-רוחני ולהשתלב בחברה שערכיה ותרבותה שונים. בשיר: "כל התוכניות נהפכו לחלומות... מחליפים זיכרונות"; "וזה מה שנשאר היה פסנתר בכל חדר, אורוות סוסים בחצר".
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 279–285, 310; לילך 2, עמ' 218, 223–227; מט"ח 2, עמ' 217–225, 228, 245; רכס 2, עמ' 279–289; שזר 2, עמ' 229–234, 238–245.
פתרון מהמסמך
עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20 (3 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ב
13. עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20
א. בהכרזת העצמאות נכתב: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות".
הסבירו מדוע לא מומשה מדיניות זו במלואה בשנים הראשונות של המדינה. בתשובתכם הביאו שלוש סיבות.
(17 נקודות)
ב. מהי מדיניות "כור ההיתוך"?
הסבירו כיצד אירועי ואדי סאליב מדגימים את אחת מחולשותיה של מדיניות זו.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
13. עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20
א. מדוע לא מומשה במלואה בשנים הראשונות למדינה המדיניות ש"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות":
היישוב בארץ מנה כ-600,000 איש בלבד והתקשה לקלוט יותר ממיליון עולים.
מדינת ישראל נאלצה להקדיש משאבים רבים וכוח אדם כדי להשתקם אחרי מלחמת העצמאות, לבנות את עוצמתה הצבאית, להתמודד עם בעיות הביטחון שנוצרו ולהגן על גבולותיה. אילוצים אלה הכבידו עליה לקלוט עלייה.
הקושי לתמרן בין הרצון לסייע ליהודים רבים ככל האפשר לעלות למדינת ישראל ובין המחסור באמצעים כספיים והיעדר תשתית מתאימה לקליטת העולים בתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות והדיור.
בשל החשש שאם תימשך העלייה ההמונית יקרסו כל מערכות הקליטה, הופעלה מדיניות של צמצום וויסות העלייה ההמונית בארצות שבהן היהודים לא היו בסכנה קיומית (עלייה סלקטיבית).
במהלך שנות החמישים נאסרה בכמה מדינות יציאת יהודים (מדינות מזרח אירופה, לבנון, סוריה, מצרים, מרוקו). מדינת ישראל התקשתה להביא עולים ממדינות אלה ופעלה להעלאתם בדרכים חשאיות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 274–277; לילך 2, עמ' 221–222; מט"ח 2, עמ' 217–219; רכס 2, עמ' 279–283; שזר 2, עמ' 219–227.
ב. מדיניות "כור ההיתוך":
מדיניות שמטרתה הייתה לעצב חברה חדשה בארץ-ישראל, שתרבותה מבוססת על מורשת היישוב הוותיק: ציונות, חלוציות, אהבת הארץ, שלילת הגולה, ועל ערכים השאובים מן התרבות המערבית המודרנית. על פי מדיניות זו נדרשו העולים לאמץ את ערכי החברה הקולטת.
כיצד אירועי ואדי סאליב מדגמים את חולשותיה של מדיניות זו:
רגשות תסכול, קיפוח ואפליה של תושבי שכונת ואדי סאליב (שהיו ברובם עולים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה) דרדרו את האירועים והובילו להתפרצות אלימה. רגשות אלה היו תוצר של תפיסת "כור ההיתוך" שהתעלמה מן המסורת והתרבות של ארצות המוצא של העולים.
ההתפרצויות האלימה בוואדי סאליב חשפה את העוינות והחשדנות של תושבי השכונה כלפי הממסד. עוינות זו נבעה בין השאר מהיחס הפטרוני והמתנשא של הממסד הקולט כלפי העולים שהצמיחה מדיניות "כור ההיתוך".
האירועים קיבלו צביון של מחאה חברתית עדתית והתפשטו למקומות נוספים. המחאה חשפה את חולשת מדיניות "כור ההיתוך", שביקשה להאיץ את השתלבות העולים בחברה ושאיפה ליצור אחידות תרבותית.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 286, 310–311; לילך 2, עמ' 223–224, 228–229; מט"ח 2, עמ' 226–227, 279; רכס 2, עמ' 287–288, 290–291; שזר 2, עמ' 229–234, 246–247.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ג
10. עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20
א.
הציגו שניים מן הקשיים שהיו למדינת ישראל בקליטת העלייה בתחילת שנות החמישים בתחומים שונים, והסבירו כיצד ניסתה המדינה להתמודד עם אחד מן הקשיים שהצגתם. (16 נקודות)
ב. בנספח לשאלה זו יש שני קטעי מקור (1–2), המתארים את אירועי ואדי סאליב.
הציגו את ההבדלים בין שני קטעי המקור על פי שניים מן התבחינים (קריטריונים) האלה:
הסיבות לפרוץ האירוע; דימוי המפגינים; תיאור האירוע.
הסבירו סיבה אחת להבדלים האלה בין שני קטעי המקור.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
10. עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20
א. הקשיים שהיו למדינת ישראל בקליטת העלייה בתחילת שנות החמישים בתחומים שונים:
מדינה צעירה בשלבי היערכות ובנייה לאחר מלחמה קשה.
העולים הגיעו בתוך זמן קצר, ומספר הנקלטים היה גדול ממספר הקולטים.
מחסור באמצעים כספיים.
היעדר תשתית מתאימה למציאת פתרונות דיור לעולים.
היעדר תשתית מתאימה למציאת פתרונות תעסוקה לעולים.
פערים תרבותיים בין האוכלוסיות השונות של העולים.
כיצד ניסתה המדינה להתמודד עם הקשיים:
מציאת פתרונות דיור זמניים, כמו מעברות, בניית שיכוני קבע בערים, הקמת חבלי התיישבות (דוגמת חבל לכיש), הקמת עיירות פיתוח.
הנחלת השפה העברית לאוכלוסיית העולים.
עבודות יזומות מטעם הממשלה, שמומנו מהתקציב הממשלתי.
מדיניות ה"צנע" – הבטחת מוצרי מזון בסיסיים לפי הקצבה לכל האוכלוסייה, ותיקה כחדשה.
שימוש בכספי השילומים מגרמניה לשיקום כלכלי.
החינוך כאמצעי קליטה: החלת חוק חינוך חובה, עידוד פעולות התנדבות בחינוך, הקניית סמלי הזדהות לאומיים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 274, 279–284; לילך 3, עמ' 218, 223–227; מט"ח 3, עמ' 217, 221–226; רכס 3, עמ' 279–289; שזר 3, עמ' 219, 229–245.
ב. ההבדלים בין קטעי מקור על פי התבחינים:
הסיבות לפרוץ האירוע
על פי "דבר": פציעת שיכור שגרמה לשרשרת מעשי אלימות, שמועות שווא על מותו של יעקב עקיבא, וכן הסתה של המפגינים על ידי פושעים.
על פי "העולם הזה": זעם ותסכול של תושבי השכונה שמאמינים כי נעשה להם עוול גדול.
דימוי המפגינים
על פי "דבר": בריונים, פורעים מוסתים ואלימים (בכותרת הכתבה), הפוגעים ללא הצדקה בשוטרים וברכוש.
על פי "העולם הזה": אזרחים ישראלים שמתקוממים נגד חוסר צדק ועוולות של השלטון ומוסדותיו; לוחמי זכויות בדומה למי שהשתתפו במהפכה הצרפתית או האמריקנית.
התצלום בעיתון "דבר" מתמקד במעשה הבריונות – במרכז התצלום מכונית הפוכה שעולה באש. התצלום ב"העולם הזה" מציג במרכזו צעיר זקוף לבוש לבן מניף דגל ישראל ומאחוריו שלט שמניף מפגין אחר ועליו כתובת "הצדק".
תיאור האירוע
על פי "דבר": התפרעות אלימה של המון מוסת שתקף ופצע שוטרים, רגם באבנים ניידות משטרה, הפך ושרף מכוניות, חסם כבישים והרס מבני ציבור – מועדוני מפא"י וההסתדרות.
על פי "העולם הזה": הפגנות מחאה מוצדקות נגד אלימות מוגזמת ולא מוצדקת מצד המשטרה, והפניית המחאה והזעם כלפי המוסדות המייצגים את מדיניות האפליה והעוול – מפא"י וההסתדרות.
סיבות להבדלים בין קטעי המקור:
עיתון "דבר" הוא עיתונה של ההסתדרות הכללית ומפלגת השלטון מפא"י אשר כלפיהם הפנו המפגינים את זעמם ותסכולם, ופגעו במוסדותיהם ובסמליהם. לכן הם מציגים את המוחים כפורעים אלימים.
"העולם הזה" הוא שבועון שהרבה לבקר את השלטון ולהביע עמדות אנטי ממסדיות, ועל כן הוא מציג עמדה ביקורתית כלפי המשטרה והשלטון ועמדה אוהדת כלפי המפגינים.
המקור מעיתון "דבר" הוא כתבה חדשותית שהתפרסמה יום לאחר האירועים המדווחים בה, והיא מבוססת בעיקר על דיווחי גורמים רשמיים ועל רשמים מן הנזק שנגרם בשל האירועים.
המקור מעיתון "העולם הזה" הוא חלק ממאמר פרשנות של עורך העיתון שפורסם כחמישה ימים לאחר האירועים, והוא מציע לקוראים מבט רחב ומעמיק יותר על האירועים, גורמיהם ומשמעותם.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה
11. עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20
א. לפניכם מקור מספר שכתבה גולדה מאיר שהייתה שרה בממשלה בתקופת "העלייה הגדולה".
ב-1947, ימים אחדים אחרי שהחליט האו"ם על החלוקה, היו מהומות בעדן [מושבת חסות בריטית בגבול תימן] וגם מצב היהודים בתימן הורע. אלפים מיהודי תימן ששמעו כי סוף סוף קמה מדינת ישראל, נטלו בייאושם ובאימתם את גורלם בידיהם לבסוף וברחו... הם הלכו בקבוצות של שלושים או ארבעים איש, סבלו התנפלויות של שודדים ערבים. אכלו רק פיתה, דבש ותמרים ככל שיכלו לשאת, ושילמו כופר מופרז לנסיכויות המדבריות השונות שבהן עברו - בעד כל אדם, עולל [תינוק] וספר תנ"ך. רובם הגיעו למחנות שאורגנו בשבילם בידי הג'וינט [ארגון סיוע יהודי] ובהם פעלו רופאים ועובדים סוציאליים מישראל; שם החליפו כוח, התפללו וקראו בספרי התנ"ך שלהם... בכל יום ויום הוטסו לישראל 500 או 600 יהודים תימנים... רכבת אווירית זו נמשכה כל שנת 1949, ועד שהסתיימה הביאה לישראל 48,000 יהודים תימנים.
לפעמים הייתי נוסעת ללוד ומסתכלת במטוסים מעדן בנחיתתם, משתוממת על כוח הסבל והאמונה של נוסעיהם התשושים. "ראית כבר פעם אווירון?" שאלתי קשיש אחד מגודל זקן. "לא", השיב. "אבל אתה לא פחדת לטוס?" הוספתי לשאול. "לא", חזר ואמר, בתוקף רב. "הכול כתוב בתנ"ך. בישעיה. 'ואשא אתכם על כנפי נשרים'."
(מעובד על פי: ג' מאיר, חיי, ספריית מעריב, 1975, עמ' 191-190)
הסבירו מהו דפוס העלייה שבא לידי ביטוי במקור. בססו את תשובתכם על שתי עובדות מן המקור.
הציגו את המאפיינים של דפוס עלייה אחר שנקטה מדינת ישראל בתקופה זו.
(17 נקודות)
(שימו לב: המשך השאלה בעמוד הבא.)
- 11 -
היסטוריה, קיץ תשפ"ה, מס' 22261 + נספחים
ב. לפניכם שניים מדרכי הפעולה שנקטה מדינת ישראל בקליטת העלייה הגדולה:
מדיניות "כור ההיתוך" (מיזוג גלויות)
הקמת המעברות
הסבירו איזו בעיה ניסתה המדינה לפתור באמצעות כל אחת מדרכי פעולה אלה, ומהו הקושי שנוצר בעקבות זאת.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
11. עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20
א. דפוס העלייה שבא לידי ביטוי במקור:
עליית הצלה: דפוס זה הופעל בארצות שבהן היה חשש כבד לחיי היהודים, קהילות שלמות שהיו בסכנה הובאו למדינת ישראל בתוך זמן קצר.
עובדות מן המקור:
השרה מתארת את הרעה במצב היהודים בתימן בעקבות החלטת החלוקה באו"ם, את המהומות שפרצו בעדן את הייאוש והאימה שחשו היהודים, ואת תלאות הבריחה: "היו מהומות בעדן... הורע", "נטלו בייאושם ובאימתם את גורלם... וברחו", "סבלו התנפלויות של שודדים ערבים".
השרה מתארת מבצע של העלאת רוב קהילת היהודים מתימן בשנת 1949: "בכל יום הוטסו לישראל... יהודים תימנים", רכבת אווירית זו נמשכה כל שנת 1949", "הביאה לישראל 48,000 יהודים תימנים".
המאפיינים של דפוס עלייה אחר שנקטה מדינת ישראל בתקופה זו:
עלייה חשאית:
הברחת עולים בסתר בגלל החשש מן הנזק שיגרום פרסום העניין.
דפוס זה הופעל במדינות שלא התירו יציאה חופשית משטחן.
עלייה מבוקרת:
דפוס זה הופעל בארצות שבהן לא התעורר חשש קיומי לגורל היהודים.
צמצום וויסות של העלייה, שנבע מן החשש שהמשך העלייה ההמונית יביא לקריסה של כל מערכות הקליטה.
קביעת סדרי עדיפויות בהחלטה מי יעלה, על פי קריטריונים של גיל ומצב בריאותי.
ריכוז היהודים לפני עלייתם והפעל מנגנון מיון.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 276–277; לילך 2, עמ' 221–222; מט"ח 2, עמ' 217–219; רכס 2, עמ' 280–281; שזר 2, עמ' 217–226.
ב. דרכי הפעולה שנקטה מדינת ישראל בקליטת העלייה הגדולה – בעיות שניסתה המדינה לפתור באמצעותן וקשיים שנוצרו בעקבות זאת:
מדיניות "כור ההיתוך" (מיזוג גלויות):
בעיות שניסתה המדינה לפתור:
לסייע לעולים מן הארצות השונות להשתלב בחברה הישראלית: הקניית השפה העברית, שילוב במערכת החינוך ושילוב בצה"ל שהוקנו סמלי הזהות לאומיים.
לבנות חברה בעלת מכנה משותף מאחד ומקשר בין כל ארצות המוצא: סמלי הזהות, מנהגים, יעדים וערכים משותפים.
קשיים שנוצרו בעקבות זאת:
תפיסה זו גרמה להתעלמות מן המסורות והתרבויות שהעולים הביאו מארצות המוצא שלהם, התעלמות שהזינה רגשות של תסכול, נחיתות, קיפוח ואפליה בקרב העולים.
העולים נדרשו לוותר על עולמם התרבותי-רוחני ולהשתלב בחברה שערכיה ותרבותה שונים משלהם.
המעבר של חלק מהעולים מחברה מסורתית, דתית ופטריארכלית לחברה מודרנית חילונית ערער את מבנה המשפחה ויצר בעיות כמו ירידת מעמד האב במשפחה ותלות של ההורים בילדים, שלמדו את השפה ואימצו מנטליות חדשה.
נוצר פער בין דור ההורים, שרובם היו מסורתיים, ובין ילדיהם.
יחס פטרוני ומתנשא של הממסד הקולט כלפי העולים ותחושות תסכול ונחיתות של העולים.
הקמת מעברות:
בעיות שניסתה המדינה לפתור:
שילוב העולים בכלכלה באמצעות יישובם במעברות עירוניות או מעברות שהוקמו בסביבות מושבות גדולות ואפשרו לעולים להיקלט בשוק העבודה המקומי.
פיזור האוכלוסייה ויישוב אזורים שוממים באמצעות מעברות עצמאיות.
קשיים שנוצרו בעקבות זאת:
התנאים הפיזיים במעברות היו קשים: צפיפות, שירותים לא מספקים, והשהות בהן נמשכה זמן רב.
המעברות שהתפתחו לשכונות בערים הגדולות נהפכו לשכונות מצוקה.
תחושת אפליה וקיפוח בגלל ההכוונה למעברות ובגלל שרבים מן העולים ששוכנו במעברו בעיקר יוצאי ארצות האסלאם נאלצו לחיות בהן במשך שנים רבות, בעוד שהעולים מאירופה עברו ליישובי קבע (בסיוע כספי השילומים, קשרי משפחה והיכרות עם תנועות פוליטיות בארץ).
כמה מן המעברות נהפכו לעיירות פיתוח, אך מאחר שהיו מרוחקות מן המרכז, לא היו בהן אפשרויות תעסוקה מספקות ונוצרה בהן מצוקה כלכלית.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 279–284, 310; לילך 2, עמ' 223–226; מט"ח 2, עמ' 221, 222, 226, 245; רכס 2, עמ' 282–284, 287–289; שזר 2, עמ' 229–234, 238.
עלייה וקליטה (1948–1968) (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ג
10. עלייה וקליטה (1948–1968)
א. לפניכם מקור ובו קטעים משיר שחיבר הרב שלמה בן הרוש מהעיר צפרו (Sefrou) שבמרוקו. בשיר הוא מתאר את ההחלטה לעלות לארץ־ישראל עם משפחתו ערב הקמת המדינה.
גדל החשק לעלייה / כאשר בעירנו הופיע
שליח מטעם הסוכנות / השפיע וזירז אנשים בכל פינות
ועימו היה מר אבוטבול / אשר זירזנו בלי גבול
חשק הארץ בער בקרבי / עזבתי אושרי וטובי
אשתי התנגדה לעלייה / בטענה צודקת וגלויה
ביקשה אותי תן לי לנוח למרגועי / כי הינני בהיריון בחודש התשיעי
[...]
ובתחנונים ביקשה / ומצחי נחושה
התנגדתי בכל תוקף / ואין מי שישפיע או שאצבעו נוקף
כל הפצרותיה עלו בתוהו / ולא אפס מנהו
אמרתי כך גזרו מלמעלה / ואין להזדמנות זו חליפין חלילה
...
חברו עליי ראשי העיר ורבניה לאמור / חדל נא מדרך זו החל וגמור
ומה מעיק לך / ומה מפריע בעדך?
האם אין לך פרנסה בכבוד? / כי תלך ארצה סבל לעבוד
לעזוב משרה נכבדה / ושכרה בצידה
למה לך לנוד לארץ תלאות / מכתבים שמקבלים שם למופת ולאות
... עניתי להם כי שווא דבריהם;
למכור גרעינים ברחוב הינני מוכן / בחנות או על הדוכן
לעבוד בטורייה או ליטוע ארץ נשייה,
העיקר להיות בארץ האבות / חמדת לבבות.
הסבירו שניים מן הגורמים לעלייה שבאים לידי ביטוי בשיר.
על פי מה שלמדתם, הציגו גורם אחד נוסף לעלייה בתקופה זו.
(17 נקודות)
ב. הציגו את הקשיים של העולים בתהליך הקליטה בשנות החמישים והשישים, והסבירו כיצד שניים מן הקשיים שהצגתם באו לידי ביטוי באירועי ואדי סאליב.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
10. עלייה וקליטה (1948–1968)
א. הגורמים לעלייה שבאים לידי ביטוי בשיר:
הזיקה לארץ־ישראל. בשיר: "חשק הארץ בער בקרבי".
הרצון להיות שותף בבנייה של המדינה החדשה שקמה. בשיר: "למכור גרעינים ברחוב הינני מוכן... לעבוד בטורייה או ליטוע ארץ נשייה".
פעילות השליחים מארץ־ישראל לעידוד העלייה. בשיר: "גדל החשק לעלייה כאשר בעירנו הופיע שליח מטעם הסוכנות"; "השפיע וזירזו אנשים בכל פינות".
גורמים נוספים לעלייה בתקופה זו על פי מה שלמדת:
הקמת המדינה.
פליטי השואה שחיו במחנות העקורים חיפשו מקלט בישראל.
השפעת מרידות, תסיסות אנטי־קומוניסטיות, מצוקה כלכלית ואנטישמיות בארצות מזרח אירופה.
יחס עוין והתפרצויות אלימות נגד יהודים בארצות ערב: התעצמות הסכסוך הערבי־יהודי, היהודים זוהו עם המעצמות הקולוניאליסטיות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 216–217; לילך 2, עמ' 218, 220; מט"ח 2, עמ' 217, 219; רכס 2, עמ' 279–280; שזר 2, עמ' 216–217.
ב. הקשיים של העולים בתהליך הקליטה בשנות החמישים והשישים:
מצוקה כלכלית: מרבית העולים הגיעו ללא נכסים. הם התקשו למצוא תעסוקה ולהסתגל למקצועות חדשים שלא הורגלו אליהם או שנחשבו נחותים בעיניהם.
קושי לרכוש שפה חדשה.
קשיים תרבותיים-חברתיים: הצורך לוותר על עולמם התרבותי-רוחני ולהשתלב בחברה שערכיה ותרבותה שונים משלהם. למשל, מעבר מחברה מסורתית, דתית ופטריארכלית לחברה מודרנית חילונית (קשיים כמו ירידת מעמד האב ותלות ההורים בילדים, שרכשו את השפה ואימצו את המנטליות החדשה).
קשיים בדיור: מציאת דיור, החיים במעברות.
במקרים רבים פוזרו העולים בפריפריה, והריחוק מן המרכז צימצם את היכולת להתנייד למטרות חברתיות ותעסוקתיות.
במסגרת תפיסת "כור ההיתוך" הייתה התעלמות מודעת מן המסורות ומן התרבות של ארצות המוצא השונות, והתעלמות זו פגעה קשות בעולים וגרמה להם לרגשות תסכול, נחיתות, קיפוח ואפליה.
בקרב חלק מן הציבור הישראלי ובקרב חלק מן העוסקים בתהליך הקליטה רווחו סטריאוטיפים שליליים על יהודי ארצות האסלאם.
הקשיים המיוחדים של עולים ניצולי השואה.
כיצד הקשיים באים לידי ביטוי באירועי ואדי סאליב:
רבים מתושבי השכונה סבלו מקשיי קליטה במגוון תחומים: תנאי דיור קשים, אבטלה, שכר נמוך (למועסקים), רמה ירודה של שירותים קהילתיים בשכונה לעומת שכונות סמוכות בעיר.
רגשות תסכול, קיפוח ואפליה של תושבי השכונה (שהיו ברובם עולים שהגיעו בעשור הראשון לאחר קום המדינה) דרדרו את האירועים והובילו להתפרצות אלימה.
ההתפרצות האלימה בוואדי סאליב חשפה את העוינות והחשדנות של תושבי השכונה כלפי הממסד, הם ראו בו אחראי לחוסר ההצלחה בקליטתם.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 286, 310–311; לילך 2, עמ' 223–224, 228–229; מט"ח 2, עמ' 226–227; רכס 2, עמ' 279, 287–288, 290–291; שזר 2, עמ' 29–24, 246–247.
העלייה והקליטה בשנות החמישים והשישים (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ד
11. העלייה והקליטה בשנות החמישים והשישים
א.
הסבירו שלוש סיבות לעלייה למדינת ישראל בשנות החמישים והשישים: שתי סיבות לעלייה מארצות האסלאם וסיבה אחרת לעלייה מאירופה.
תארו את תרומת העולים לחיזוק מדינת ישראל בשני תחומים.
(17 נקודות)
ב.
הציגו שניים מן הפתרונות של המדינה בהתמודדות עם הקושי בקליטת העלייה בתחום הדיור.
הסבירו כיצד אחד מן הפתרונות שהצגתם יצר קושי נוסף.
($16 \frac{1}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
11. עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים
א. סיבות לעלייה למדינת ישראל בשנות החמישים והשישים:
מארצות האסלאם:
הקמת המדינה, רצון להיות שותף בבנייתה.
התעצמות הסכסוך הערבי–ישראלי: יחס עוין והתפרצויות אלימות נגד יהודים בארצות ערב משום שזוהו עם הציונות.
יחס עוין ליהודים בארצות צפון אפריקה בעקבות תהליך הדה־קולוניזציה (משום שיהודים נחשבו בעלי ברית של השלטון הקולוניאלי).
מאירופה:
פליטי השואה שחיו במחנות עקורים חיפשו מקלט בישראל.
השפעת מרידות, תסיסות אנטי־קומוניסטיות, מצוקה כלכלית ואנטישמיות בארצות מזרח אירופה.
תרומת העולים לחיזוק מדינת ישראל בשני תחומים:
בתחום ההתיישבות: שינוי פריסת ההתיישבות בארץ (לא רק באזור החוף אלא גם באזור ההר והנגב; עיירות פיתוח; חיזוק ההתיישבות החקלאית, יישובי שרשרת הביטחון).
בתחום הדמוגרפי: שינוי המצב הדמוגרפי במדינה (קרוב למיליון עולים הגיעו בעשור הראשון).
מימוש חזונה של התנועה הציונית: בעקבות העלייה ההמונית נעשתה מדינת ישראל לציר מרכזי בחיי העם היהודי והבליטה את מעמדה – מדינת העם היהודי.
בתחום התרבות: העלייה יצרה פלורליזם תרבותי ותרומה ליצירת תרבות ישראלית עשירה ומגוונת יותר במנהגים ובדעות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 275–276, 283, 312; לילך 2, עמ' 218, 220, 225–227, 252; מט"ח 2, עמ' 142, 217, 219, 224, 255–256; רכס 2, עמ' 187, 279–280, 285, 304; שזר 2, עמ' 214, 216–217, 220–221.
ב. הפתרונות של המדינה בהתמודדות עם הקושי בקליטת העלייה בתחום הדיור:
מציאת פתרונות דיור זמניים: ניצול מחנות הצבא הבריטי שפונו, בתים נטושים בערים המעורבות, הקמת מעברות.
חיסול הדרגתי של המעברות, בניית שיכוני קבע בערים, חלק מהמעברות הפכו לעיירות פיתוח, ואחרות הפכו לשכונות בערים הגדולות.
יישובי שרשרת הביטחון – שרשרת יישובים שהוקמו לאורך הגבול, על גב ההר בירושלים ובאזור הצפון.
הקמת חבלי התיישבות ובהם מרכז עירוני וסביבו התיישבות כפרית, כמו חבל לכיש.
הקמת עיירות פיתוח: בשני העשורים הראשונים הוקמו יותר מ-30 עיירות פיתוח, שתושביהן מצאו תעסוקה בשירותים מקומיים, ובעבודות במושבים ובקיבוצים הסמוכים.
כיצד הפתרונות יצרו קושי נוסף:
התנאים במעברה היו קשים והשהות בה נמשכה זמן רב.
מאחר שלא הייתה בעיירות הפיתוח תעסוקה מספקת ואוכלוסייתן לא הייתה מבוססת מבחינה כלכלית נוצרה בהן מצוקה כלכלית, הריחוק מן המרכז עיכב ניידות חברתית ותעסוקתית.
מושבי עולים היו לרוב מרוחקים מן הערים המרכזיות דבר שמנע נגישות למשאבים חיוניים ויצר פערים חברתיים וכלכליים בין תושביהן ובין הוותיקים.
השכונות שהוקמו כפתרון דיור זמני בערים הגדולות הפכו לשכונות מצוקה (אירועי ואדי סליב).
הכוונת העולים למקומות דיור שונים בלי להתחשב בשאיפותיהם ובאורחות חייהם יצרה תחושת חוסר ברירה וגרמה לקשיים בהשתלבותם. רבים עזבו ברגע שיכלו.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 282–283, 286–287; לילך 2, עמ' 224–228; מט"ח 2, עמ' 221–227; רכס 2, עמ' 282–286, 289–291; שזר 2, עמ' 238–242, 246–247.
עלייה וקליטה בשני העשורים הראשונים של מדינת ישראל (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ד
11. עלייה וקליטה בשני העשורים הראשונים של מדינת ישראל
א. לפניכם שלושה מדפוסי העלייה שנקטה מדינת ישראל בתקופה זו:
"עליית הצלה", "עלייה חשאית", "עלייה מבוקרת".
בחרו בשניים מן הדפוסים, והסבירו שיקול אחד שגרם למדינת ישראל לנקוט כל אחד מן הדפוסים שבחרתם.
הציגו קושי אחד בביצוע של אחד מדפוסי העלייה האלה.
($15 \frac{1}{3}$ נקודות)
ב.
מהי מדיניות "כור ההיתוך"?
הציגו את התרומה של מדיניות זו לקליטת העלייה, והסבירו שני קשיים שהיא יצרה.
(18 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
11. עלייה וקליטה בשני העשורים הראשונים של מדינת ישראל
א. שיקולים שגרמו למדינת ישראל לנקוט את דפוסי העלייה, קשיים בביצוע דפוסי העלייה:
עליית הצלה
שיקולים:
חשש שהיהודים בארצות אלה נמצאים בסכנה קיומית ומצבם עתיד להידרדר בקרוב.
קשיים:
צורך לפעול במהירות.
התארגנות להבאת קהילות שלמות למדינת ישראל.
התארגנות במדינות עוינות.
עלייה חשאית
שיקולים:
דפוס זה הופעל במדינות שלא התירו יציאה חופשית משטחן.
קשיים:
הברחת העולים בסתר בגלל החשש מן הנזק שיגרום פרסום העניין.
הפעילות החשאית הייתה כרוכה בסיכונים ובקשיים שונים.
עלייה מבוקרת
שיקולים:
דפוס זה הופעל בארצות שבהן לא התעורר חשש קיומי לגורל היהודים.
צמצום וויסות של העלייה ההמונית, שנבע מהנחת היסוד שאם תימשך העלייה ההמונית יקרסו כל מערכות הקליטה.
קשיים:
קביעת סדרי עדיפות בהחלטה מי יעלה, על פי קריטריונים של גיל ומצב.
הצורך לרכז את כל היהודים לפני עלייתם כדי לאפשר מיון, להעניק טיפול רפואי, להתכונן למצב שבו יהיה צורך בפינוי מיידי.
הוויכוח שהתעורר בעד ונגד הגבלת העלייה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 276–277; לילך 2, עמ' 221–222; מט"ח 2, עמ' 217–219; רכס 2 עמ' 280–281; שזר 2, עמ' 217–226.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
ב. מהי מדיניות כור ההיתוך:
מדיניות ששמה לה למטרה לעצב חברה חדשה בארץ־ישראל, ותרבותה מבוססת על מורשת היישוב הוותיק: ציונות, חלוציות, אהבת הארץ, שלילת הגולה, ועל ערכים השואבים מן התרבות המודרנית. על פי מדיניות זו נדרשו העולים לאמץ את ערכי החברה הקולטת.
התרומה של מדיניות זו לקליטת העלייה:
ילדי העולים מן הארצות השונות נקלטו במערכת החינוך הישראלית, זכו להשכלה, הטמיעו את השפה ואת התרבות הישראלית ורכשו כלים שסייעו להם להשתלב בחברה הישראלית.
מבצע "הנחלת הלשון העברית" הקנה לעולים דוברי שפות שונות את ידיעת השפה העברית – שפה אחת משותפת לכולם.
סייעה בשילובם של עולים רבים והקנתה להם סמלי הזדהות לאומיים ותחושת שותפות בבניית המדינה.
חיזקה את החוסן הלאומי של המדינה באמצעות בניית חברה בעלת סמלי הזדהות, יעדים וערכים משותפים.
במדינת ישראל נוצרה חברה יהודית המורכבת ממגוון עדות וקהילות – פסיפס אנושי שבו רב השלם מכלל חלקיו, חברה רב תרבותית בעלת מכנה משותף מאחד ומקשר בין כל ארצות המוצא: התגבשו סמלי תרבות ומנהגים משותפים (למשל חגים לאומיים כמו יום העצמאות, יום הזיכרון, צה"ל הפך למוקד הזדהות משותף).
קשיים שהיא יצרה:
תפיסה זו גרמה להתעלמות מן המסורות ומן התרבויות שהביאו מארצות המוצא שלהם, התעלמות שהזינה רגשות של תסכול, נחיתות, קיפוח ואפליה בקרב העולים.
העולים נדרשו לוותר על עולמם התרבותי־רוחני ולהשתלב בחברה שערכיה ותרבותה שונים.
המעבר של העולים מחברה מסורתית, דתית ופטריארכלית לחברה מודרנית חילונית ערער את מבנה המשפחה ויצר בעיות כמו ירידת מעמד האב במשפחה ותלות של ההורים בילדים שלמדו את השפה ואימצו מנטליות חדשה, ופער בין דור ההורים, שרובם היו מסורתיים, ובין ילדיהם.
יחס פטרוני ומתנשא של הממסד הקולט כלפי העולים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 283–284, 310; לילך 2, עמ'; מט"ח 2, עמ' 226–227; רכס 2 עמ' 287–299, 309; שזר 2, עמ' 229–234.
עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ה
11. עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים
א. לפניכם קטע מקור סטירי (ביקורת הומוריסטית) שבו הסופר אפרים קישון מתאר את קליטתו בארץ עם הגעתו ב-1949.
לפני המון אמשים [ימים רבים] הגיעה אוניית [...] "גלילה" לנמל חיפה עם משלוח גדול מאוד של עולים חדשים על סיפונה, ביניהם אחד מאוד רזה ונפחד, עבדכם [הכותב]. [...] עלתה ל"גלילה" מקץ שנתיים בלבד אישיות ססגונית מן הסוכנות היהודית והביאה לנו את ברכת הגליל. שרנו בניצחון את "התקווה", לעת עתה בלי מילים, ומייד שאלנו את האישיות: איפה נגור, בבקשה? [...] כמה עולה דירה? [...] 4x3 מטר עם מטבחון, כמה? [...] חצי מיליון העולים שזרמו למדינה בנחשול אחד מוגזם חסמו בגופם את כל החורים האפשריים בבתים. [...] אני מצידי יכולתי לבחור בין שלוש אפשרויות דיור: להשתקע בפחון כמעט חדש במעברת "שער העלייה" שליד חיפה יחד עם נהג קטר מטריפולי בשם סאלח על 15 ילדיו העירניים, או לגור זמנית אצל הדודה אילקה, [...] [והאפשרות השלישית –] האכזבה הגדולה שלי בארץ־ישראל הייתה הדוד יעקב, שעליו ביססתי את עתידי במקום. [...] סיפרו עליו שיש בביתו מקרר משלו. לאחר מכן הסתבר שהוא גר במקרר. יתר על כן, הוא זה שמעלה ומוריד בו את האור כשפותחים את הדלת. החלטתי נפלה איפוא לטובת סאלח והמעברה, מכיוון ששם אין קרובים. [...] פקיד הסוכנות האלמוני הביט בי בעצב מעל משקפיו השמוטים מטה על אפו: "שמך?"
"קישהונט פרנץ", אמרתי את האמת. האיש נעשה עצבני משהו:
"איזה מזה שם המשפחה?"
"קישהונט".
"קישון", מלמל השלטון בין שרידי שיניו, ורשם על הטופס. [...] "שמך הפרטי?"
"פרנץ". [...]
'אפרים', רשם לבסוף בטופס.
"לא 'אפרים' - ציינו - 'פרנץ' ".
"אין דבר כזה. הלאה!"
(א' קישון, פרטאצ'יה אהובתי, ספרית מעריב, 1974, עמ' 8–10)
כיצד שניים מן הקשיים של העולים בשנות החמישים והשישים באים לידי ביטוי בקטע המקור?
על פי מה שלמדתם, הסבירו את הגורמים לקשיים האלה. (17 נקודות)
ב.
הציגו את שני הטיעונים (טענות ונימוקים) בוויכוח שהתנהל בקרב ההנהגה במדינת ישראל בתקופה זו בנוגע לעלייה המבוקרת (סלקטיבית).
בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד הוא מבסס את אחד מן הנימוקים שהצגתם. (16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
11. עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים
א. כיצד הקשיים של העולים בתקופה זו באים לידי ביטוי בקטע המקור:
הצורך למצוא מקום מגורים בתנאים של מצוקת דיור קשה. בקטע: מצוקה זו באה לידי ביטוי בהרחבה: השאלה הראשונה של העולים: "איפה נגור"; האמירה המשעשעת: "חצי מיליון העולים... חסמו בגופם את כל החורים האפשריים בבתים"; ההתלבטות של קישון היכן לגור – בפחון במעברה עם משפחה מרובת ילדים או עם הדוד יעקב שגר במקרר.
אי-ידיעת השפה העברית. בקטע: העולים שרים את המנון התקווה בלי מילים.
הדרישה לאמץ את הערכים והתרבות של החברה הקולטת, להתנתק מן התרבות שבה גדל ולוותר על זהותו. בקטע: פקיד הסוכנות מחליף את שמו, קישהונט פרנץ, לשם העברי – אפרים קישון.
יחס פטרוני ומתנשא של הממסד הקולט. בקטע: הפקיד מגיב: "איזה מזה שם המשפחה?", ולמשמע הבקשה לרשום את העולה בשמו הפרטי, פרנץ, הוא אומר: "אין דבר כזה. הלאה!".
הגורמים לקשיים אלה:
מדינה צעירה בשלבי היערכות ובנייה לאחר מלחמה קשה שנאלצה להתמודד עם עלייה רחבת היקף ולספק לעולים צרכים בסיסיים כמו דיור, תעסוקה, חינוך, ולמצוא פתרון מהיר לבעיות רווחה ובריאות בהיעדר תשתית מתאימה ובאמצעים הכספיים הדלים שהיו ברשותה.
העולים הגיעו בתוך זמן קצר, ומספר הנקלטים היה גדול ממספר הקולטים.
תפיסת "כור ההיתוך", אשר שמה לה למטרה להקנות לאומה הישראלית תרבות מאוחדת, ולשלב את העולים בתרבות ובמערכת הערכים של החברה הקולטת.
שיקולים וצרכים שונים שהנחו את מדיניות הממשלה בתחומי הביטחון והכלכלה והשפיעו על הכוונת העולים למקומות דיור שונים: עקרון פיזור האוכלוסייה כיעד לאומי, יישובי שרשרת הביטחון, עיירות פיתוח, התיישבות חקלאית.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 279–284; לילך 2, עמ' 218, 225–226; מט"ח 2, עמ' 221–225, 245; רכס 2, עמ' 279, 281–288; שזר 2, עמ' 229–245.
ב. הטיעונים בוויכוח שהתנהל בקרב ההנהגה במדינת ישראל בנוגע לעלייה המבוקרת:
טענה: למדינת ישראל אין אפשרות לקלוט את המוני העולים שמגיעים ולכן צריך להתאים את קצב העלייה ליכולת הקליטה ולקבוע סדר עדיפויות בהחלטה מי יעלה, על פי קריטריונים של גיל ומצב.
נימוקים:
בארץ יש כ-600,000 יהודים בלבד, ואי אפשר לקלוט יותר ממיליון עולים בזמן כה קצר.
מדינת ישראל נאלצת להקדיש משאבים רבים וכוח אדם כדי לשקם את עצמה אחרי המלחמה, לבנות את עוצמתה הצבאית, להתמודד עם בעיות הביטחון שנוצרו ולהגן על גבולותיה. לכן יש להתאים את ממדי העלייה ליכולת הקליטה של המדינה ולהעדיף צעירים ובעלי מקצוע שיהיו מסוגלים לתרום לשיקום, לבנייה ולהגנה על המדינה.
מדינת ישראל שזה עתה קמה נמצאת בשלבי היערכות ובנייה של כל התשתיות ההכרחיות לקליטת העולים: הרווחה, החינוך, הבריאות והדיור. בתנאים אלה מוטב להעלות את הזקנים והחולים בשלב מאוחר יותר, כדי שיקבלו מענה הולם וכדי שלא יהיה עול נוסף על המערכת.
המאמץ לקלוט את כל העולים ללא הגבלה הביא כמעט לקריסה של מערכת הבריאות. בקרב העולים פרצו מגפות בשל תנאי היגיינה גרועים.
מכיוון שיש ארצות שהיהודים בהן נמצאים בסכנה קיומית, ומכיוון שבשלב זה למדינה אין די אמצעים להעלות ולקלוט את כל היהודים שמעוניינים לעלות אליה, המדינה צריכה לפעול להעלות תחילה את היהודים שנמצאים בסכנה קיומית ורק בשלב מאוחר יותר את שאר היהודים שמעוניינים בכך.
טענה: מדינת ישראל צריכה לקלוט ללא הגבלה כל יהודי שרוצה לעלות אליה. לאפשר עלייה חופשית על אף קשיי הקליטה.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
נימוקים:
מדינת ישראל קמה כדי שכל יהודי יוכל לעלות אליה ולמצוא בה מקלט; במגילת העצמאות נקבע כי "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות"; חוק השבות (1950) קובע כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה.
מלחמת העצמאות הסתיימה בהסכמי שביתת נשק, ומדינת ישראל נאלצת להתמודד עם איום ביטחוני מתמשך. לנוכח איום זה מדינת ישראל דווקא זקוקה לעלייה גדולה משיקולים דמוגרפיים וכדי ליישב אזרחים בחלקי הארץ השונים ולאורך הגבולות.
מצב היהודים במדינות שבהן הונהגה עלייה סלקטיבית עלול להידרדר בשל סכנות שונות כיוון שהשלטונות יסגרו את שעריהן, וכך תוחמץ ההזדמנות להוציאם, כפי שאכן קרה במדינות אחדות.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור במקור מתאים מספר הלימוד, ולהסביר כיצד הוא מבסס את אחד מן הנימוקים שהציג.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 274–279, 288; לילך 2, עמ' 163, 218–219, 220–222, 224–224; מט"ח 2, עמ' 217–224; רכס 2, עמ' 279–288; שזר 2, עמ' 216–225, 227, 240.
שלט לכיתה: עלייה וקליטה בשנות החמישים והשישים
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
