השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
מלחמת ששת הימים (1967)
מפת הנושא
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים - המשך
מלחמת ששת הימים - המשך
מלחמת ששת הימים - המשך
מלחמת ששת הימים - המשך
מלחמת ששת הימים (1967) / מלחמת יום הכיפורים (1973)
מלחמת ששת הימים (1967) / מלחמת יום הכיפורים (1973)
מלחמת ששת הימים (1967) / מלחמת יום הכיפורים (1973) - המשך
מלחמת ששת הימים (1967)
מלחמת ששת הימים (1967)
מלחמת ששת הימים (1967) - המשך
מלחמת ששת הימים (1967) - המשך
מלחמת ששת הימים (1967) - המשך
מלחמת ששת הימים (1967) - המשך
מפה: ישראל לפני מלחמת ששת הימים
קריקטורה: "סליחה שניצחנו!", 1967
מפה: מהלכי מלחמת ששת הימים
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
ציר זמן
זיהוי תמונות מהשאלון
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
11. מלחמת ששת הימים (1967)
א.
הצג את הצעדים של מדינות ערב שהובילו למתיחות בינן ובין מדינת ישראל בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים.
הסבר את התגובות של מדינת ישראל על צעדים אלה. בתשובתך התייחס להנהגה בישראל ולחברה הישראלית.
(17 נקודות)
ב. במדינת ישראל חל שינוי ניכר בעקבות מלחמת ששת הימים.
הסבר קביעה זו. בתשובתך התייחס לכל אחד מן התחומים האלה: כלכלה, יחסים בין־לאומיים, חברה.
(16 נקודות)
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
11. מלחמת ששת הימים (1967)
א. הצעדים של מדינות ערב שהובילו למתיחות ביניהן ובין מדינת ישראל בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים:
הניסיונות של סוריה להטות את מקורות הירדן, הפגזות על יישובים בעמק הירדן.
פעולות של נאצר: ריכוז כוחות מצריים בסיני, סגירת מצרי טיראן ופינוי כוחות האו"ם מסיני.
מלחמת התעמולה שניהל נאצר נגד ישראל והאיומים שלו להשמיד אותה.
ברית חוסיין–נאצר.
כניסת כוחות עירקיים לירדן.
התגובות של מדינת ישראל על צעדים אלה:
ההנהגה
ישראל הכריזה שסגירת מצרי טיראן מהווה עילה למלחמה.
גיוס מילואים נרחב בתגובה על ריכוז הצבא המצרי בחצי האי סיני.
ניסיונות דיפלומטיים להביא לסיום המשבר.
הקמת ממשלת אחדות לאומית.
החלטה להנחית מכת מנע בעקבות מידע מודיעיני על כוונת תקיפה מצד מצרים.
החברה הישראלית
התפתחה תחושה של חרדה קיומית.
הכנות למגננה אזרחית: חפירת תעלות מסתור, הכנת מקלטים, תרגילי התגוננות, הכשרת בתי קברות המוניים.
התגייסות נשים ונוער להחלפת הגברים בעבודה ובשמירה.
לחץ ציבורי להקמת ממשלת אחדות לאומית.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 220–222, 225; לילך 2, עמ' 186–187, 189; מט"ח 2, עמ' 180–185; רכס 2, עמ' 215–227; שזר 2, עמ' 171–175, 184.
ב. השינוי הניכר שחל במדינת ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים:
בתחום הכלכלה: האצת המעבר ממיתון לשגשוג כלכלי; בנייה רחבת היקף; השקעות מחוץ לארץ, עלייה ברמת החיים.
בתחום היחסים הבין־לאומיים: עליית קרנה וחשיבותה של מדינת ישראל בעיני ארצות הברית, שהחלה לראות בה נכס אסטרטגי במזרח התיכון; ניתוק היחסים עם ברית המועצות וגרורותיה; התקררות היחסים עם צרפת, שהייתה ספקית הנשק העיקרית של ישראל עד אז; החלטה 242, הקובעת שנסיגה משטחים תתרחש רק עם חתימה על הסכם שלום.
בתחום החברה: מעבר מחרדה קיומית להרגשת ביטחון ועוצמה; התחיל הוויכוח בחברה הישראלית בעניין השטחים שנכבשו ובעניין הפלסטינים; גידול ניכר בהיקף העלייה לארץ.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 229–235; לילך 2, עמ' 194–195; מט"ח 2, עמ' 186–187; רכס 2, עמ' 231–233, 239–240; שזר 2, עמ' 179–184.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
10. מקור – מלחמת ששת הימים (1967)
א. לפניך קטע ממאמר שכתב ההיסטוריון זכי שלום על התקופה שלפני מלחמת ששת הימים. בקטע מפורט ההסדר בין ישראל לבין מצרים לאחר מבצע קדש* (1956).
מאז תום "מבצע קדש" היה חצי האי סיני אזור חָיִץ מפורז [בלי כוחות צבא] בין ישראל ובין מצרים. ההסכמה של ממשלת ישראל לסגת מסיני ומרצועת עזה לאחר "מבצע קדש" לוותה בהסדר מדיני־צבאי, אשר הבטיח, חלקית לפחות, את אופיו המפורז של חצי האי סיני. במסגרת ההסדר הוסכם כי נוכחות של כוחות או"ם תהיה גורם חָיִץ האמור לפקח על שמירת אופיו המפורז של חצי האי סיני. כמו כן ממשל הנשיא אייזנהאור מסר לישראל מחויבות אמריקנית מעורפלת להבטחת חופש השיט של ישראל במְצָרֵי אילת.
הסבר אילו תנאים של ההסדר המתואר בקטע הופרו, ומדוע הפרה זו הובילה לפרוץ מלחמת ששת הימים.
הבא גורם נוסף למלחמה זו על פי מה שלמדת.
(18 נקודות)
ב. הסבר את ההשפעה של מלחמה זו על מדינת ישראל בשניים מן התחומים האלה: כלכלה, ביטחון, חברה.
(15 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
10. מקור – מלחמת ששת הימים (1967)
א. אילו תנאים של ההסדר המתואר בקטע הופרו:
נאצר ריכז כוחות צבאיים, ציוד צבאי ותחמושת בחצי־האי סיני, שנקבע בהסדר שהוא אזור חיץ מפורז.
נאצר דרש מהאו"ם לפנות את כוחותיו מסיני, כוחות שהיו אמורים לפקח על אופיו המפורז של האזור.
נאצר סגר את המצרים ומנע שיט חופשי לאילת – פגיעה במחויבות האמריקנית להבטחת חופש השיט של ישראל במצרי איל.
מדוע הפרה זו הובילה לפרוץ מלחמת ששת הימים:
הפרה זו לוותה במלחמת תעמולה שניהלו מנהיגי מדינות ערב. הם איימו להשמיד את ישראל, והכריזו שיצאו למלחמה נגדה.
בתגובה על ההפרה בוטה זו ישראל גייסה את כוח המילואים.
הניסיונות הדיפלומטיים להביא לסיום המשבר לא צלחו.
לחץ של הצבא ושל דעת הקהל בישראל על הממשלה לצאת למלחמה כדי לזכות ביתרון ההפתעה.
ממשלת ישראל החליטה להנחית מכת מנע בעקבות מידע מודיעיני על כוונת תקיפה מצד מצרים.
גורמים נוספים למלחמה זו:
הסלמה במתח בין ישראל לעולם הערבי בשל הניסיונות להטיית מקורות הירדן והמאבק על המים.
עליית המתח בגבול הסורי בעקבות המאבק על המים ושאלת האזורים המפורזים.
הקמת אש"ף ופעולותיו נגד ישראל.
מעורבות המעצמות: ברית־המועצות עודדה את סוריה ומצרים לפעול נגד ישראל.
התחושה של סוריה ומצרים שישראל חלשה וזו שעת כושר לחידוש המלחמה נגדה בגלל חילופי השלטון.
הסכם הגנה בין מצרים לסוריה (נובמבר 1966) ובין מצרים לירדן (מאי 1967).
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 215, 220–222; לילך 2, עמ' 186–187; מט"ח 2, עמ' 180–184; רכס 2, עמ' 215–226; שזר 2, עמ' 171–175, 184.
ב. ההשפעה של מלחמה זו על מדינת ישראל:
בתחום הכלכלה: שגשוג כלכלי; בנייה רחבת היקף; השקעות מחוץ לארץ.
בתחום הביטחון: ההתרחבות הטריטוריאלית העניקה לישראל יתרונות טופוגרפיים ואסטרטגיים (תצפית מרמת הגולן ומהחרמון בצפון, תצפית מהרי יהודה והשומרון על מישור החוף, שימוש בשטחי סיני לאימונים צבאיים); הוקמו בסיסים צבאיים לאורך קווי הגבול החדשים; חודשים ספורים לאחר המלחמה פרצה מלחמת "ההתשה"; בתגובה בנתה ישראל קווי ביצורים לאורך התעלה (קו בר־לב).
בתחום החברה: התחיל הוויכוח בחברה הישראלית בנוגע לשטחים שנכבשו ובנוגע לפלסטינים; גידול ניכר בהיקף העלייה לארץ.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 229–235; לילך 2, עמ' 194–195; מט"ח 2, עמ' 186–187; רכס 2, עמ' 131–133, 239–240; שזר 2, עמ' 179–184.
מלחמת ששת הימים (4 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשע"ט
20. מלחמת ששת הימים
א. במאי 1967 החלה שרשרת אירועים שהובילה למלחמת ששת הימים. הצג שניים מן אירועים האלה, והסבר כיצד הם דרדרו את האזור למלחמה. (10 נקודות)
ב. כיצד השפיעו ההישגים צבאיים של מדינת ישראל במלחמה על הרגשת הניצחון בחברה הישראלית? הסבר קושי אחד שיצרו הישגים אלה. (15 נקודות)
פתרון מהמסמך
.20 מלחמת ששת הימים
א. האירועים שהובילו למלחמת ששת הימים וכיצד הם דרדרו את האזור למלחמה:
ב־15 במאי הכניס נאצר כוחות מצריים לחצי האי סיני. צעד זה היה בניגוד להסכם שנחתם עם מצרים לאחר מלחמת סיני.
כעבור יומיים דרש נאצר מהאו"ם לפנות את כוחותיו מסיני. בעקבות הפינוי עמדו הכוחות המזוינים של מצרים על הגבול עם ישראל. צעד זה גרם להנהגה בישראל לחשוש שפניו של נאצר למלחמה.
נאצר יזם כמה צעדים תוקפניים נוספים שנתפסו בישראל כ"חציית קווים אדומים" שאין להשלים עימה: סגירת מצרי טיראן וקשירת מערכת בריתות צבאיות עם ירדן ועירק שחשפה את ישראל לסכנת מלחמה בשלוש חזיתות.
נאצר הכריז על גיוס כללי ותיגבר את כוחותיו, פעולות שחייבו את ישראל להגיב בגיוס רוב מערך המילואים שלה ולהיות בכוננות למלחמה.
הניסיונות של ישראל לפתרון המשבר בדרכים מדיניות לא צלחו.
הגיוס הממושך יצר מעמסה כלכלית כבדה. מעמסה זו בצד ההנחה שהמלחמה בלתי נמנעת והשפעת הלחץ של הצבא ושל דעת הקהל על ממשלת ישראל עודדו אותה לצאת למלחמה (תקופת ההמתנה).
ברית המועצות הגבירה את אספקת הנשק למצרים וסוריה.
ישראל קיבלה מסר מארצות הברית שהיא אינה מתנגדת למהלך צבאי, ופתחה במתקפת מנע מקדימה נגד מצרים ב־5 ביוני 1967.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 221-224; לילך 3, עמ' 187; מט"ח 3, עמ' 183-185; רכס 3, עמ' 220-226; שזר 3, עמ' 172-175
ב. כיצד השפיעו ההישגים הצבאיים של מדינת ישראל במלחמה על הרגשת הניצחון בחברה הישראלית:
השטח של ישראל גדל פי שלושה, דבר שהעצים את תחושת הניצחון.
ההתרחבות הטריטוריאלית העניקה לישראל עומק אסטרטגי והקנתה לציבור הרגשת ביטחון ועוצמה. הרגשה זו גברה בשל הפער בינה ובין החרדה שאפיינה את תקופת ההמתנה לפני המלחמה.
בעקבות ההישגים הטריטוראלים התאפשרה גישה למקומות הקדושים ואיחוד ירושלים שהיו בבחינת הגשמת חלום.
קשיים שיצרו הישגים אלה:
כמיליון ערבים נוספו לשטחי שליטתה של מדינת ישראל. הוקם ממשל צבאי וישראל נאלצה להתמודד עם המוני פליטים שהתגוררו במחנות פליטים בעוני ובצפיפות.
שליטת ישראל על שטחים בעלי ערך דתי והיסטורי שבהם התגוררה אוכלוסייה פלסטינית רבה עוררה בחברה הישראלית מחלוקות עקרוניות בין תפיסות שונות על עתיד השטחים ועל גורל האוכלוסייה הפלסטינית.
הרגשת העוצמה והגאווה הלאומית תורגמו להתנשאות, לביטחון עצמי מופרז, להנחה שהצבא הישראלי בלתי מנוצח ולזלזול בערבים וביכולותיהם.
הישגים אלה העצימו את ההתנגדות של מדינות ערב למדינת ישראל והן שאפו למחוק את הכישלון ולהחזיר לעצמן את השטחים שנכבשו.
השלטון הישראלי שהוחל על הפלסטינים ואיחוד רצועת עזה והגדה המערבית השפיעו על התחזקות הלאומיות הפלסטינית.
מדינות ערב הגבירו את החימוש של ארגונים פלסטניים שהחריפו את פעולות הטרור נגד מדינת ישראל.
מדינות רבות, בעיקר ברית המועצות ומדינות אפריקה, ראו בישראל מדינה תוקפנית וניתקו את הקשרים עימה, וצרפת, שהייתה ספקית הנשק העיקרית של ישראל, הטילה עליה אמברגו.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 227-237; לילך 3, עמ' 194, 196-197, 200 (בנוסח המקור: 196, 198, 200); מט"ח 3, עמ' 186-187; רכס 3, עמ' 232-242; שזר 3, עמ' 179-184
שאלון 2261 | חורף תש"ף
19. מלחמת ששת הימים
א. הצג שני צעדים של מדינות ערב לפני מלחמת ששת הימים, שדרדרו את האזור למלחמה. הסבר את השפעת המלחמה על אחת ממדינות ערב אלה. (13 נקודות)
ב. עם תום מלחמת ששת הימים חל שינוי באווירה (הלך רוח) ששלטה בחברה הישראלית. הצג את השינוי, והסבר את הסיבות לשינוי זה. (12 נקודות)
פתרון מהמסמך
.19 מלחמת ששת הימים
א. צעדים של מדינות ערב לפני מלחמת ששת הימים שדרדרו את האזור למלחמה:
פעולות של סוריה להטיית מקורות הירדן.
תקריות גבול רבות ביוזמת סוריה (בשנים 1966-1967), והפגזות של סוריה על יישובים ישראליים.
ב־15 במאי הכניס נאצר כוחות מצריים לחצי האי סיני.
כעבור יומיים דרש נאצר מן האו"ם לפנות את כוחות האו"ם מסיני.
נאצר יזם כמה צעדים תוקפניים נוספים: סגירת מצרי טיראן וקשירת מערכת בריתות צבאיות עם ירדן ועירק.
נאצר הכריז על גיוס כלכלי ותגבר את כוחותיו.
מנהיגי מדינות ערב ניהלו מלחמת תעמולה, איימו להשמיד את ישראל והכריזו שייצאו למלחמה נגדה.
השפעת המלחמה על מדינות אלה:
אובדן שטחים: סוריה איבדה את רמת הגולן, מצרים את רצועת עזה ומדבר סיני, ירדן את מזרח ירושלים ואת הגדה המערבית.
פגיעה ביוקרת מנהיגי המדינות; ירידה ביוקרתו של נאצר מנהיג העולם הערבי.
תמורות במפלגת הבעת' בסוריה ועליית אסד לשלטון.
דעיכת החלום על הקמת אימפריה ערבית אחת.
מצרים ניתקה את היחסים הרשמיים עם ארצות הברית בטענה שהיא סייעה לישראל.
הגברת התמיכה באש"ף ודרישה להקמת מדינה פלסטינית.
ירדן קלטה 350,000 פליטים פלסטינים לשטחה, ארגוני מחבלים פעלו נגד ישראל משטחי ירדן והחל מאבק בין ירדן למחבלים.
תחושות ההשפלה דרבנו את מצרים וסוריה לצאת למלחמה נוספת.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 220-221, 235, 242; לילך 3, עמ' 186-187, 196-197; מט"ח 3, עמ' 182-184, 187; רכס 3, עמ' 219-221, 226, 232, 237-240; שז"ר 3, עמ' 172-173, 180-181, 185
היסטוריה, לימודי חובה, חורף תש"ף, מס' 022281
-18-
ב. השינוי שחל באווירה ששלטה בחברה הישראלית עם תום מלחמת ששת הימים: מעבר מתחושת חרדה קיומית לגורל המדינה לתחושה של אופוריה, הרגשת ביטחון, עוצמה וגאווה לאומית.
הסיבות לשינוי זה:
הניצחון הצבאי המוחץ של מדינת ישראל על מדינות ערב בשישה ימים.
ההישגים הטריטוריאליים: השטח של מדינת ישראל גדל פי שלושה משטחה ערב המלחמה; ההתרחבות הטריטוריאלית העניקה לישראל עומק אסטרטגי.
התאפשרו הגישה למקומות הקדושים ואיחוד ירושלים שהיו הגשמת חלום.
העלייה ביוקרתה הצבאית של מדינת ישראל ברחבי העולם.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 222, 225, 227-230; לילך 3, עמ' 189, 194-195; מט"ח 3, עמ' 184-186; רכס 3, עמ' 213, 223-224, 231-232; שז"ר 3, עמ' 171, 174-175, 179
שאלון 2261 | חורף תשע"ט
19. מלחמת ששת הימים
א. הסבר את הגורמים והנסיבות שהובילו לפרוץ מלחמת ששת הימים. (12 נקודות)
ב. הצג את התוצאות של מלחמת ששת הימים, והסבר כיצד הובילו תוצאות המלחמה למחלוקות אידאולוגיות בחברה הישראלית. (13 נקודות)
פתרון מהמסמך
.19 מלחמת ששת הימים
א. הגורמים והנסיבות שהובילו לפרוץ מלחמת ששת הימים: הגברת המתיחות בין ישראל ובין העולם הערבי בשל הניסיונות להטות את מקורות הירדן והמאבק על המים. פעולות של נאצר שהפרו את הסכמי 1957: ריכוז כוחות מצריים בסיני, סגירת מצרי טיראן ופינוי כוח האו"ם מסיני. מלחמת התעמולה שניהל נאצר נגד ישראל והאיומים שלו להשמיד אותה הגבירו את המתיחות בין ישראל ובין מצרים. מעורבות המעצמות: ברית המועצות העבירה לסוריה ולמצרים מידע שגוי - שישראל מרכזת כוחות מול סוריה. ברית חוסיין-נאצר. התחושה של סוריה ומצרים שישראל חלשה וזו שעת כושר לחידוש המלחמה נגדה, בגלל חילופי השלטון בישראל, הדימוי של לוי אשכול בעיני הציבור בארץ והמיתון הכלכלי הקשה במשק הישראלי. גיוס כוח המילואים בישראל ושבועות של "המתנה", לחץ של הצבא ושל דעת הקהל על הממשלה בישראל ובמצרים לצאת למלחמה. כישלון הניסיונות הדיפלומטיים להביא לסיום המשבר. 226-215 בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 222-220; לילך 3, עמ' 187-186; מט"ח 3, עמ' 184-180; רכס 3, עמ 184,174-171 'זר 3, עמ
ב. תוצאות של מלחמת ששת הימים: ניצחון צבאי של מדינת ישראל. אבדות רבות לצבאות ערב: הרוגים רבים (כ־ 20,000), אובדן ציוד רב. שטחה של ישראל גדל פי שלושה. צה"ל כבש את רמת הגולן מידי סוריה, את רצועת עזה ואת מדבר סיני מידי מצרים ואת מזרח ירושלים, רמאללה, שכם, ג'נין, חברון ובית לחם מידי ירדן. כמיליון ערבים נוספו לתחומי שליטתה של מדינת ישראל. התגרות גבולות מדינת ישראל ביבשה. איחוד ירושלים המזרחית עם חלקה המערבי. היסטוריה, לימודי חובה, חלק א, חורף תשע"ט 022281 -15- כיצד הביאו תוצאות המלחמה למחלוקות אידאולוגיות בחברה הישראלית: שליטת ישראל על שטחים בעלי ערך דתי והיסטורי שבהם התגוררה אוכלוסייה פלסטינית רבה עוררה מחלוקת עקרונית בין תפיסות שונות על העתיד של שטחים אלה ועל גורל האוכלוסייה הפלסטינית. תפיסה אחת ראתה בשטחים האלה את "ארץ ישראל השלמה", נחלת האבות, ולכן גרסה שיש להחזיק בהם וליישבם ביהודים. תפיסה אחרת טענה ששליטת ישראל בשטחים תמנע אפשרות לשלום בין העמים ותיצור סכנה דמוגרפית ותרבותית למדינת ישראל. ,3 בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 229-227; לילך 3, עמ' 196,194; מט"ח 3, עמ' 186; רכס 3, עמ' 233-232, שזר 182,179
שאלון 2261 | קיץ תש"ף- מועד מיוחד
19. מלחמת ששת הימים
א. הסבר את הגורמים והנסיבות שהובילו לפרוץ מלחמת ששת הימים. (16 נקודות)
ב. הצג את התוצאות של מלחמת ששת הימים, והסבר כיצד הובילו תוצאות המלחמה למחלוקות אידאולוגיות בחברה הישראלית. ($17\frac{1}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
19. מלחמת ששת הימים
א. הגורמים והנסיבות שהובילו לפרוץ מלחמת ששת הימים:
הגברת המתיחות בין ישראל ובין העולם הערבי בשל הניסיונות להטות את מקורות הירדן והמאבק על המים.
פעולות של נאצר שהפרו את הסכמי 1957: ריכוז כוחות מצריים בסיני, סגירת מצרי טיראן ופינוי כוח האו"ם מסיני.
מלחמת התעמולה שניהל נאצר נגד ישראל והאיומים שלו להשמיד אותה הגבירו את המתיחות בין ישראל ובין מצרים.
מעורבות המעצמות: ברית המועצות העבירה לסוריה ולמצרים מידע שגוי — שישראל מרכזת כוחות מול סוריה.
ברית חוסיין–נאצר.
התחושה של סוריה ומצרים שישראל חלשה וזו שעת כושר לחידוש המלחמה נגדה, בגלל חילופי השלטון בישראל, הדימוי של לוי אשכול בעיני הציבור בארץ והמיתון הכלכלי הקשה במשק הישראלי.
גיוס כוח המילואים בישראל ושבועות של "המתנה", לחץ של הצבא ושל דעת הקהל על הממשלה בישראל ובמצרים לצאת למלחמה.
כישלון הניסיונות הדיפלומטיים להביא לסיום המשבר.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 220–222; לילך 3, עמ' 186–187; מט"ח 3, עמ' 180–184; רכס 3, עמ' 215–226; שזר 3, עמ' 171–174, 184.
ב. תוצאות של מלחמת ששת הימים:
ניצחון צבאי של מדינת ישראל.
אבדות רבות לצבאות ערב: הרוגים רבים (כ־20,000), אובדן ציוד רב.
שטחה של ישראל גדל פי שלושה. צה"ל כבש את רמת הגולן מידי סוריה, את רצועת עזה ואת מדבר סיני מידי מצרים ואת מזרח ירושלים, רמאללה, שכם, ג'נין, חברון ובית לחם מידי ירדן.
כמיליון ערבים נוספו לתחומי שליטתה של מדינת ישראל.
התרחבות גבולות מדינת ישראל ביבשה.
איחוד ירושלים המזרחית עם חלקה המערבי.
כיצד הביאו תוצאות המלחמה למחלוקות אידאולוגיות בחברה הישראלית:
שליטת ישראל על שטחים בעלי ערך דתי והיסטורי שבהם התגוררה אוכלוסייה פלסטינית רבה עוררה מחלוקת עקרונית בין תפיסות שונות על העתיד של שטחים אלה ועל גורל האוכלוסייה הפלסטינית. תפיסה אחת ראתה בשטחים האלה את "ארץ ישראל השלמה", נחלת האבות, ולכן גרסה שיש להחזיק בהם וליישבם ביהודים. תפיסה אחרת טענה ששליטת ישראל בשטחים תמנע אפשרות לשלום בין העמים ותיצור סכנה דמוגרפית ותרבותית למדינת ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 227–229; לילך 3, עמ' 194, 196; מט"ח 3, עמ' 186; רכס 3, עמ' 232–233; שזר 3, עמ' 179, 182.
מקור — מלחמת ששת הימים (1967) (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תש"ף
17. מקור — מלחמת ששת הימים (1967)
א. הסבר שלושה מן הגורמים שהובילו לפרוץ מלחמת ששת הימים. (10 נקודות)
ב. עיין בנספח א שבו מפה של גבולות מדינת ישראל לפני מלחמת ששת הימים ולאחריה.
הצג והדגם על פי המפה את ההישגים של מדינת ישראל עם תום המלחמה.
הסבר שני קשיים שהתעוררו בעקבות ההישגים אלה ובאים לידי ביטוי במפה.
(15 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
17. מקור — מלחמת ששת הימים (1967)
א. הגורמים שהובילו לפרוץ מלחמת ששת הימים:
התגברות המתיחות בין ישראל ובין העולם הערבי בשל הניסיונות להטות את מקורות הירדן והמאבק על המים.
פעולות של נאצר שהפרו את הסכמי 1957: ריכוז כוחות מצריים בסיני, סגירת מצרי טיראן ופינוי כוח האו"ם מסיני.
מלחמת התעמולה שניהל נאצר נגד ישראל והאיומים שלו להשמיד אותה הגבירו את המתיחות בין ישראל ובין מצרים.
מעורבות המעצמות: ברית המועצות העבירה לסוריה ולמצרים מידע שגוי — שישראל מרכזת כוחות מול סוריה.
ברית חוסיין–נאצר.
התחושה של סוריה ומצרים שישראל חלשה וזו שעת כושר לחידוש המלחמה נגדה, בגלל חילופי השלטון בישראל, הדימוי של לוי אשכול בעיני הציבור בארץ והמיתון הכלכלי הקשה במשק הישראלי.
גיוס כוח המילואים בישראל ושבועות של "המתנה", לחץ של הצבא ושל דעת הקהל על הממשלה בישראל ובמצרים לצאת למלחמה.
כישלון הניסיונות הדיפולמטיים להביא לסיום המשבר.
רצון של ישראל להנחית מכת מנע בעקבות מידע מודיעיני על כוונת תקיפה מצד מצרים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 220–222; לילך 3, עמ' 186–187; מט"ח 3, עמ' 180–184; רכס 3, עמ' 215–226; שזר 3, עמ' 171–175, 184.
ב. ההישגים של מדינת ישראל עם תום המלחמה, על פי המפה
שטחה של ישראל גדל פי שלושה. במפה נראה ההבדל הגדול בין השטח של ישראל לפני המלחמה — צבוע בחום בהיר, ובין השטח שלה לאחר המלחמה — השטח שצבוע בחום כהה יותר.
התרחבות גבולות מדינת ישראל ביבשה — צה"ל כבש את רמת הגולן מידי סוריה; את רצועת עזה ואת מדבר סיני מידי מצרים; את מזרח ירושלים והגדה המערבית מידי ירדן. במפה נראה ההבדל בין הגבולות שלפני המלחמה המסומנים בקו הירוק לגבולות החדשים עם מצרים, ירדן וסוריה מסומנים בשחור.
כיבוש מזרח ירושלים והגדה המערבית שאפשר את איחוד ירושלים וגישה למקומות הקדושים — במפה: ירושלים המאוחדת, חברון ושטחי יהודה שומרון שנכבשו הצבועים בחום הכהה יותר.
קשיים שהתעוררו בעקבות הישגים אלה ובאים לידי ביטוי במפה:
השטחים שנכבשו במלחמה ותחושת ההשפלה דרבנו את מצרים וסוריה לצאת למלחמה נוספת בניסיון להשיב לעצמן את השטחים שאיבדו (סוריה את רמת הגולן, מצרים את רצועת עזה ואת מדבר סיני).
כמיליון ערבים נוספו לשטחי שליטתה של מדינת ישראל. במפה מצויינות ערים ערביות רבות בשטחים שנכבשו: ג'נין, שכם, רמאללה, אל עריש, ביר גפגפה, אבו רודיס...
החל ויכוח בחברה בישראל בנוגע לשטחים שנכבשו ובנוגע לפלסטינים שמתגוררים בהם.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 229–235, לילך 3, עמ' 194–195; מט"ח 3, עמ' 186–187; רכס 3, עמ' 231–233, 239–240; שזר 3, עמ' 179–184.
מלחמת ששת הימים (1967) / מלחמת יום הכיפורים (1973) (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"א
19. מלחמת ששת הימים (1967) / מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. הסבר את הגורמים לפרוץ מלחמת ששת הימים או לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, ותאר כיצד החלה המלחמה. (12 נקודות)
ב. הצג את התוצאות המיידיות של המלחמה שכתבת עליה בסעיף א, והסבר כיצד השפיעו תוצאות אלה על החברה בישראל ועל אחת ממדינות ערב. (13 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
19. מלחמת ששת הימים
א. הגורמים לפרוץ המלחמה:
התגברות המתיחות בין ישראל ובין העולם הערבי בשל הניסיונות להטות את מקורות הירדן והמאבק על המים.
פעולות של נאצר שהפרו את הסכמי 1957: ריכוז כוחות מצריים בסיני, סגירת מצרי טיראן ופינוי כוח האו"ם מסיני.
מלחמת התעמולה שניהל נאצר נגד ישראל והאיומים שלו להשמיד אותה הגבירו את המתיחות בין ישראל ובין מצרים.
מעורבות המעצמות: ברית המועצות מסרה לסוריה ולמצרים מידע שקרי ולפיו ישראל מרכזת כוחות מול סוריה.
ברית חוסיין–נאצר.
סוריה ומצרים העריכו שישראל חלשה, וזאת בגלל חילופי השלטון בישראל, הדימוי של לוי אשכול בעיני הציבור בארץ והמיתון הכלכלי הקשה במשק הישראלי, על כן החליטו שזו שעת כושר לחידוש המלחמה נגדה.
גיוס כוח המילואים בישראל ושבועות של "המתנה", לחץ של הצבא ושל דעת הקהל על הממשלה בישראל ובמצרים לצאת למלחמה.
כישלון הניסיונות הדיפלומטיים להביא לסיום המשבר.
רצון של ישראל להנחית מכת מנע בעקבות מידע מודיעיני על כוונת תקיפה מצד מצרים.
כיצד החלה המלחמה:
(ב־5 ביוני 1967) ישראל פתחה במלחמת נגד מקדימה ותקפה את שדות התעופה של חיל האוויר המצרי.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 220–222, 225; לילך 2, עמ' 186–187, 189; מט"ח 2, עמ' 180–185; רכס 2, עמ' 215–227; שזר 2, עמ' 171–175, 184.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
ב. תוצאות מיידיות של מלחמת ששת הימים:
ניצחון צבאי של מדינת ישראל.
לצבאות ערב אבדות רבות: הרוגים רבים (כ־20,000), אובדן ציוד רב.
שטחה של ישראל גדל פי שלושה. צה"ל כבש את רמת הגולן מידי סוריה, את רצועת עזה ואת חצי האי סיני מידי מצרים ואת מזרח ירושלים, רמאללה, שכם, ג'נין, חברון ובית לחם מידי ירדן.
כמיליון פלסטינים נוספו לתחומי שליטתה של מדינת ישראל.
התרחבות גבולות מדינת ישראל ביבשה.
איחוד ירושלים המזרחית עם חלקה המערבי.
כיצד השפיעו תוצאות אלה על החברה בישראל:
מעבר מחרדה קיומית לאופוריה; שאננות וזלזול באויב; הערצה כלפי הצבא ומנהיגי הניצחון; התחיל הוויכוח בחברה הישראלית בעניין השטחים שנכבשו ובעניין הפלסטינים; גידול ניכר בהיקף העלייה לארץ.
כיצד השפיעו תוצאות אלה על מדינות ערב:
אובדן שטחים: סוריה איבדה את רמת הגולן, מצרים את רצועת עזה וחצי האי סיני, ירדן את מזרח ירושלים ואת הגדה המערבית.
פגיעה ביוקרה של מנהיגי המדינות; ירידה ביוקרתו של נאצר כמנהיג העולם הערבי.
תמורות במפלגת הבעת' בסוריה ועליית אסד לשלטון.
דעיכת החלום על הקמת אימפריה ערבית אחת.
מצרים ניתקה את היחסים הרשמיים עם ארצות הברית בטענה שהיא סייעה לישראל.
הגברת התמיכה באש"ף ודרישה להקמת מדינה פלסטינית.
ירדן קלטה 350,000 פליטים פלסטינים לשטחה, ארגוני מחבלים פעלו נגד ישראל משטחי ירדן והחל מאבק בין ירדן למחבלים.
תחושות ההשפלה דירבנו את מצרים וסוריה לצאת למלחמה נוספת.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 228–233, 235–237; לילך 2, עמ' 194, 196–197; מט"ח 2, עמ' 186–187; רכס 2, עמ' 232, 237–240; שזר 2, עמ' 179, 185.
מלחמת יום הכיפורים
א. הגורמים לפרוץ המלחמה:
הקיפאון המדיני ששרר בין ישראל למדינות ערב.
הרצון של מדינות ערב לנקום בגלל התבוסה במלחמת ששת הימים.
הרצון של מדינות ערב להחזיר לידיהן את השטחים שנכבשו מהן.
ברית המועצות סיפקה נשק למצרים ולסוריה ואימנה את צבאותיהן.
כיצד החלה המלחמה:
ב־6 באוקטובר 1973 – התקפת פתע משולבת של צבאות מצרים וסוריה על ישראל והתקדמות מהירה של כוחותיהן.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242–247; לילך 2, עמ' 198–202; מט"ח 2, עמ' 191; רכס 2, עמ' 241–246; שזר 2, עמ' 185–186.
ב. תוצאות מיידיות של מלחמת יום הכיפורים
ניצחון צבאי של מדינת ישראל. בסיום המלחמה כבש צה"ל חלקים משטחי מצרים וסוריה.
המחיר הכבד: מספר גדול של נפגעים בשעות הראשונות של המלחמה, אבדות כבדות בסופה (הרוגים, פצועים, שבויים).
אובדן ציוד צבאי רב ופגיעה בכושר של הצבא.
כיצד השפיעו תוצאות אלה על החברה בישראל:
התערערות תחושת הביטחון והאמונה בתפיסת הביטחון המסורתית; התערערות האמון באנשי ציבור, בצבא ובדרג הפוליטי; פיתוח ביקורת ציבורית.
הוקמה ועדת חקירה ממלכתית (ועדת אגרנט) לבירור המחדלים שהביאו לפרוץ המלחמה. מסקנותיה התמקדו בדרג הצבאי וברמטכ"ל. כמה קצינים בכירים נאלצו להתפטר.
תנועות המחאה הפגינו וקראו להתפטרות הממשלה.
שינויים במפה הפוליטית: התפטרות שר הביטחון (משה דיין), ומאוחר יותר התפטרות של ממשלת גולדה מאיר. הביקורת הציבורית המתמשכת על הממשלה סללה את הדרך למהפך הפוליטי של 1977, שבעקבותיו עלתה לשלטון מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין.
הקמה של "גוש אמונים" ושל "שלום עכשיו" ופעילותן.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
כיצד השפיעו על מדינות ערב:
ההצלחות בתחילת המלחמה סייעו לסוריה ולמצרים לשקם את גאוותן הלאומית.
עלייה ביוקרתו של סאדאת כמנהיג הבלתי מעורער של מצרים.
השיחות על הפרדת כוחות עם תום המלחמה הובילו להסכם ביניים בין ישראל למצרים שהיה הבסיס לתהליך של משא ומתן מדיני ביניהן בהמשך.
מצרים חידשה את היחסים הדיפלומטיים עם ארצות הברית וקיבלה ממנה סיוע כלכלי.
נסללה הדרך לביקור של נשיא מצרים סאדאת (1977) בישראל, לשיחות שלום ולחתימה על הסכם שלום בין ישראל למצרים (הסכמי קמפ־דיוויד).
סוריה המשיכה לנקוט קו נוקשה כלפי ישראל, המשיכה לתמוך בארגוני מחבלים שפעלו מלבנון, אך שמרה על שקט בגבול עם ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 251–255, 257–258, 261–262; לילך 2, עמ' 202–207; מט"ח 2, עמ' 193–194, 197–201; רכס 2, עמ' 252–256; שזר 2, עמ' 190–195.
מלחמת ששת הימים (1967) (8 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
11. מלחמת ששת הימים (1967)
א.
הצג את הצעדים של מדינות ערב שהובילו למתיחות בינן ובין מדינת ישראל בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים.
הסבר את התגובות של מדינת ישראל על צעדים אלה. בתשובתך התייחס להנהגה בישראל ולחברה הישראלית.
(17 נקודות)
ב. במדינת ישראל חל שינוי ניכר בעקבות מלחמת ששת הימים.
הסבר קביעה זו. בתשובתך התייחס לכל אחד מן התחומים האלה: כלכלה, יחסים בין־לאומיים, חברה.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
11. מלחמת ששת הימים (1967)
א. הצעדים של מדינות ערב שהובילו למתיחות ביניהן ובין מדינת ישראל בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים:
הניסיונות של סוריה להטות את מקורות הירדן, הפגזות על יישובים בעמק הירדן.
פעולות של נאצר: ריכוז כוחות מצריים בסיני, סגירת מצרי טיראן ופינוי כוחות האו"ם מסיני.
מלחמת התעמולה שניהל נאצר נגד ישראל והאיומים שלו להשמיד אותה.
ברית חוסיין–נאצר.
כניסת כוחות עירקיים לירדן.
התגובות של מדינת ישראל על צעדים אלה:
ההנהגה
ישראל הכריזה שסגירת מצרי טיראן מהווה עילה למלחמה.
גיוס מילואים נרחב בתגובה על ריכוז הצבא המצרי בחצי האי סיני.
ניסיונות דיפלומטיים להביא לסיום המשבר.
הקמת ממשלת אחדות לאומית.
החלטה להנחית מכת מנע בעקבות מידע מודיעיני על כוונת תקיפה מצד מצרים.
החברה הישראלית
התפתחה תחושה של חרדה קיומית.
הכנות למגננה אזרחית: חפירת תעלות מסתור, הכנת מקלטים, תרגילי התגוננות, הכשרת בתי קברות המוניים.
התגייסות נשים ונוער להחלפת הגברים בעבודה ובשמירה.
לחץ ציבורי להקמת ממשלת אחדות לאומית.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 220–222, 225; לילך 2, עמ' 186–187, 189; מט"ח 2, עמ' 180–185; רכס 2, עמ' 215–227; שזר 2, עמ' 171–175, 184.
ב. השינוי הניכר שחל במדינת ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים:
בתחום הכלכלה: האצת המעבר ממיתון לשגשוג כלכלי; בנייה רחבת היקף; השקעות מחוץ לארץ, עלייה ברמת החיים.
בתחום היחסים הבין־לאומיים: עליית קרנה וחשיבותה של מדינת ישראל בעיני ארצות הברית, שהחלה לראות בה נכס אסטרטגי במזרח התיכון; ניתוק היחסים עם ברית המועצות וגרורותיה; התקררות היחסים עם צרפת, שהייתה ספקית הנשק העיקרית של ישראל עד אז; החלטה 242, הקובעת שנסיגה משטחים תתרחש רק עם חתימה על הסכם שלום.
בתחום החברה: מעבר מחרדה קיומית להרגשת ביטחון ועוצמה; התחיל הוויכוח בחברה הישראלית בעניין השטחים שנכבשו ובעניין הפלסטינים; גידול ניכר בהיקף העלייה לארץ.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 229–235; לילך 2, עמ' 194–195; מט"ח 2, עמ' 186–187; רכס 2, עמ' 231–233, 239–240; שזר 2, עמ' 179–184.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
10. מקור – מלחמת ששת הימים (1967)
א. לפניך קטע ממאמר שכתב ההיסטוריון זכי שלום על התקופה שלפני מלחמת ששת הימים. בקטע מפורט ההסדר בין ישראל לבין מצרים לאחר מבצע קדש* (1956).
מאז תום "מבצע קדש" היה חצי האי סיני אזור חָיִץ מפורז [בלי כוחות צבא] בין ישראל ובין מצרים. ההסכמה של ממשלת ישראל לסגת מסיני ומרצועת עזה לאחר "מבצע קדש" לוותה בהסדר מדיני־צבאי, אשר הבטיח, חלקית לפחות, את אופיו המפורז של חצי האי סיני. במסגרת ההסדר הוסכם כי נוכחות של כוחות או"ם תהיה גורם חָיִץ האמור לפקח על שמירת אופיו המפורז של חצי האי סיני. כמו כן ממשל הנשיא אייזנהאור מסר לישראל מחויבות אמריקנית מעורפלת להבטחת חופש השיט של ישראל במְצָרֵי אילת.
הסבר אילו תנאים של ההסדר המתואר בקטע הופרו, ומדוע הפרה זו הובילה לפרוץ מלחמת ששת הימים.
הבא גורם נוסף למלחמה זו על פי מה שלמדת.
(18 נקודות)
ב. הסבר את ההשפעה של מלחמה זו על מדינת ישראל בשניים מן התחומים האלה: כלכלה, ביטחון, חברה.
(15 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
10. מקור – מלחמת ששת הימים (1967)
א. אילו תנאים של ההסדר המתואר בקטע הופרו:
נאצר ריכז כוחות צבאיים, ציוד צבאי ותחמושת בחצי־האי סיני, שנקבע בהסדר שהוא אזור חיץ מפורז.
נאצר דרש מהאו"ם לפנות את כוחותיו מסיני, כוחות שהיו אמורים לפקח על אופיו המפורז של האזור.
נאצר סגר את המצרים ומנע שיט חופשי לאילת – פגיעה במחויבות האמריקנית להבטחת חופש השיט של ישראל במצרי איל.
מדוע הפרה זו הובילה לפרוץ מלחמת ששת הימים:
הפרה זו לוותה במלחמת תעמולה שניהלו מנהיגי מדינות ערב. הם איימו להשמיד את ישראל, והכריזו שיצאו למלחמה נגדה.
בתגובה על ההפרה בוטה זו ישראל גייסה את כוח המילואים.
הניסיונות הדיפלומטיים להביא לסיום המשבר לא צלחו.
לחץ של הצבא ושל דעת הקהל בישראל על הממשלה לצאת למלחמה כדי לזכות ביתרון ההפתעה.
ממשלת ישראל החליטה להנחית מכת מנע בעקבות מידע מודיעיני על כוונת תקיפה מצד מצרים.
גורמים נוספים למלחמה זו:
הסלמה במתח בין ישראל לעולם הערבי בשל הניסיונות להטיית מקורות הירדן והמאבק על המים.
עליית המתח בגבול הסורי בעקבות המאבק על המים ושאלת האזורים המפורזים.
הקמת אש"ף ופעולותיו נגד ישראל.
מעורבות המעצמות: ברית־המועצות עודדה את סוריה ומצרים לפעול נגד ישראל.
התחושה של סוריה ומצרים שישראל חלשה וזו שעת כושר לחידוש המלחמה נגדה בגלל חילופי השלטון.
הסכם הגנה בין מצרים לסוריה (נובמבר 1966) ובין מצרים לירדן (מאי 1967).
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 215, 220–222; לילך 2, עמ' 186–187; מט"ח 2, עמ' 180–184; רכס 2, עמ' 215–226; שזר 2, עמ' 171–175, 184.
ב. ההשפעה של מלחמה זו על מדינת ישראל:
בתחום הכלכלה: שגשוג כלכלי; בנייה רחבת היקף; השקעות מחוץ לארץ.
בתחום הביטחון: ההתרחבות הטריטוריאלית העניקה לישראל יתרונות טופוגרפיים ואסטרטגיים (תצפית מרמת הגולן ומהחרמון בצפון, תצפית מהרי יהודה והשומרון על מישור החוף, שימוש בשטחי סיני לאימונים צבאיים); הוקמו בסיסים צבאיים לאורך קווי הגבול החדשים; חודשים ספורים לאחר המלחמה פרצה מלחמת "ההתשה"; בתגובה בנתה ישראל קווי ביצורים לאורך התעלה (קו בר־לב).
בתחום החברה: התחיל הוויכוח בחברה הישראלית בנוגע לשטחים שנכבשו ובנוגע לפלסטינים; גידול ניכר בהיקף העלייה לארץ.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 229–235; לילך 2, עמ' 194–195; מט"ח 2, עמ' 186–187; רכס 2, עמ' 131–133, 239–240; שזר 2, עמ' 179–184.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ב
12. מלחמת ששת הימים (1967)
א. מה היו הסיבות לצעדים התוקפניים שנקט נאצר נגד ישראל בשנת 1967?
הסבר את ההשפעה של מלחמת ששת הימים על מצרים.
(17 נקודות)
ב. הצג שלושה הישגים צבאיים של מדינת ישראל במלחמה זו.
הסבר את תרומתו של אלי כהן לניצחון של מדינת ישראל במלחמה.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
12. מלחמת ששת הימים (1967)
א. הסיבות לצעדים התוקפניים שנקט נאצר בשנת 1967:
התגברות המתיחות בין ישראל ובין העולם הערבי.
ברית המועצות רצתה ללבות את הסכסוך באזור והעבירה למצרים מידע שגוי – שישראל מרכזת כוחות מול סוריה.
נאצר טען שצעדיה של מצרים נועדו להרתיע את ישראל מפני ביצוע פעולה מלחמתית נגד סוריה.
התחושה של מצרים שישראל חלשה וזו שעת כושר לפעול נגדה, בגלל חילופי השלטון בישראל ובגלל המיתון הכלכלי הקשה במשק הישראלי.
ההשפעה של מלחמת ששת הימים על מצרים:
אובדן שטחים: מצרים איבדה את רצועת עזה ומדבר סיני.
ירידה ביקירתו של נאצר כמנהיג העולם הערבי.
דעיכת החלום על הקמת אימפריה ערבית אחת.
מצרים ניתקה את היחסים הרשמיים עם ארצות הברית בטענה שהיא סייעה לישראל.
הגברת התמיכה באש"ף ודרישה להקמת מדינה פלסטינית.
תחושות ההשפלה דרבנו את מצרים לצאת למלחמה נוספת.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 221-220, 235, 242; לילך 2, עמ' 187-186, 197-196; מט"ח 2, עמ' 184-182, 187; רכס 2, עמ' 224-219, 226, 232, 240-237; שז"ר 2, עמ' 173-172, 181-180, 185.
ב. הישגים צבאיים של מדינת ישראל:
ניצחון צבאי של מדינת ישראל.
לצבאות ערב אבדות רבות: הרוגים רבים (כ־20,000), אובדן ציוד רב.
שטחה של ישראל גדל פי שלושה. צה"ל כבש את רמת הגולן מידי סוריה, את רצועת עזה ואת חצי האי סיני מידי מצרים ואת מזרח ירושלים, רמאללה, שכם, ג'נין, חברון ובית לחם מידי ירדן.
התרחבות הגבולות של מדינת ישראל ביבשה.
איחוד ירושלים המזרחית עם חלקה המערבי.
תרומתו של אלי כהן לניצחון של מדינת ישראל:
ראה באשנ"ב תשפ"ב, עמ' 38-37.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 229-227; לילך 2, עמ' 191-188, 194; מט"ח 2, עמ' 185-183, 186; רכס 2, עמ' 217, 232; שזר 2, עמ' 174, 180.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ג
10. מלחמת ששת הימים (1967)
א. לפניכם קטע מקור ובו איגרת של הרמטכ"ל יצחק רבין אל חיילי צה"ל, מיום 21 במאי 1967.
חיילים לוחמים!
צה"ל נערך.
שוב מנפנפות מדינות ערב מדרום ומצפון בחרבותיהן ופיהן מלא דברי רהב והתגרות בנסותן להסוות את כוונותיהן במסך עשן של האשמות נגד תוקפנות מדומה של ישראל.
אין זו הפעם הראשונה וכבר הורגלנו להצהרות השמד ודברי הבלע [השמצות] של מנהיגי ערב, אלא שהפעם נלוו אליהם גם צעדים מעשיים, המאיימים על ביטחוננו והלכה למעשה ויוצרים מצב מדיני־צבאי חדש בגבולותינו.
יש להניח שנאצר יודע היטב שאין בכוחו להכריע את צה"ל, ושסופו לצאת בשן ועין מכל התמודדות ישירה בינו ובין ישראל. עדיפותו הצבאית של צה"ל אינה קיימת רק כעובדה אובייקטיבית אלא גם בתודעתם של מנהיגי מצרים.
ההתנגשויות שהתחוללו בין צה"ל ובין צבאות ערב במשך השנה האחרונה, פעולות התגמול בגבול סוריה וירדן, הפגיעה התקיפה והיעילה של השריון הישראלי במפעלי ההטיה ובשריון סורי שהתנכל לחורשים בשדות הגליל, ולאחרונה ההתנגשויות בין חיל האוויר הישראלי לחיילות האוויר הסוריים והמצריים שהסתיימו בהפלתם של שני מיגים מצריים ושל תשעה מיגים סוריים - כל אלה ידועים היטב גם למנהיגי מצרים.
בוודאי לא נעלם מעיני המצרים שעליונותו האיכותית של צה"ל לא זו בלבד שלא פחתה במהלך השנים האחרונות אלא אף גברה והתחזקה.
[...] אף על פי כן, מרמזים סילוקו של כוח האו"ם מגבול מצרים וריכוזי הכוח הגדולים בקדמת סיני על האפשרות שהאויב משתעשע במשחקי תוקפנות. [...]
צה"ל אינו יכול להישאר אדיש לריכוז של מאות טנקים ברחבי סיני, להיערכות טייסות קרב מצריות בשדות התעופה הסמוכים לגבולנו [...], לכן הורתה הממשלה לצה"ל להיערך הן לקראת אפשרות שבה ייקרא צה"ל להגיב על כל תוקפנות מצרית או סורית ותהיה אשר תהיה והן לקראת התפתחות פעולות האיבה להיקף נרחב יותר. [...]
צה"ל נכון לקראת הבאות!
הסבירו כיצד באים לידי ביטוי בקטע המקור שלושה מן הגורמים שהובילו להחלטה של ישראל לפתוח במלחמה ביוני 1967. (17 נקודות)
ב. הסבירו את ההשפעה של תוצאות המלחמה על מערכת היחסים בין ישראל ובין מדינות ערב, ואת ההשפעה של תוצאות המלחמה על מדינת ישראל בתחום החברה ובתחום הכלכלה. (16 נקודות)
/המשך בעמוד 6/
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
10. מלחמת ששת הימים (1967)
א. כיצד באים לידי ביטוי בקטע המקור גורמים שהובילו להחלטה של ישראל לפתוח במלחמה ביוני 1967:
הגברת המתיחות בין ישראל ובין העולם הערבי בשל הניסיונות להטות את מקורות הירדן והמאבק על המים.
בקטע: "... הפגיעה התקיפה והיעילה של השריון הישראלי במפעלי ההטיה".
פעולות של נאצר שהפרו את הסכמי 1957: ריכוז כוחות מצריים בסיני, סגירת מצרי טיראן ופינוי כוח האו"ם מסיני. בקטע: "אף על פי כן, מרמזים סילוקו של כוח האו"ם מגבול מצרים וריכוזי הכוח הגדולים בקדמת סיני"; "צה"ל אינו יכול להישאר אדיש לריכוז של מאות טנקים ברחבי סיני, להיערכות טייסות קרב מצריות".
מלחמת התעמולה שניהל נאצר נגד ישראל והאיומים שלו להשמיד אותה הגבירו את המתיחות בין ישראל ובין מצרים. בקטע: "... ופיהן מלא דברי רהב והתגרות"; "כבר הורגלנו להצהרות השמד ודברי הבלע של מנהיגי ערב".
גיוס כוח מילואים נרחב בישראל ושבועות של "המתנה", לחץ של הצבא על הממשלה בישראל לצאת למלחמה. בקטע: "צה"ל אינו יכול להישאר אדיש... לכן הורתה הממשלה לצה"ל להיערך".
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 220–222; לילך 2, עמ' 186–187; מט"ח 2, עמ' 180–184; רכס 2, עמ' 215–226; שזר 2, עמ' 171–174, 184.
ב. ההשפעה של תוצאות המלחמה על מערכת היחסים בין ישראל ובין מדינות ערב:
הגברת התמיכה באש"ף ודרישה להקמת מדינה פלסטינית.
הישגיה של מדינת ישראל העצימו את ההתנגדות של מדינות ערב למדינת ישראל, תחושת ההשפלה דרבנה את מצרים וסוריה לצאת למלחמה נוספת.
ועידת חרטום – "שלושת הלאווים".
ירדן קלטה 350,000 פליטים פלסטינים לשטחה, ארגוני מחבלים פעלו נגד ישראל משטחי ירדן והחל מאבק בין ירדן למחבלים.
ההשפעה של תוצאות המלחמה על מדינת ישראל:
בתחום החברה: מעבר מחרדה קיומית להרגשת ביטחון ועוצמה; התחיל הוויכוח בחברה הישראלית בנוגע לשטחים שנכבשו ובנוגע לפלסטינים; גידול ניכר בהיקף העלייה לארץ.
בתחום הכלכלה: שגשוג כלכלי; בנייה רחבת היקף; תרומות והשקעות מחוץ לארץ.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 230–237; לילך 2, עמ' 194, 196–197; מט"ח 2, עמ' 186–187; רכס 2, עמ' 233–240; שזר 2, עמ' 181–184.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ג
12. מלחמת ששת הימים (1967)
א. הסבירו שלושה גורמים שהובילו לפרוץ מלחמת ששת הימים: שני גורמים שנבעו מן ההתנהלות של מדינות ערב וגורם אחד שנבע מן ההתנהלות של מדינת ישראל. (16 נקודות)
ב. הציגו את תוצאות המלחמה, והסבירו את השפעתן על מדינת ישראל בשניים מן התחומים: החברתי, הכלכלי, הפוליטי והביטחוני. (17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
12. מלחמת ששת הימים (1967)
א. גורמים שהובילו לפרוץ מלחמת ששת הימים:
גורמים שנבעו מן ההתנהלות של מדינות ערב:
ירי מסוריה על אזרחים ישראלים באזורים המפורזים.
סוריה הפעילה תוכנית להטיית מי הבניאס.
נאצר ריכז כוחות צבאיים, ציוד צבאי ותחמושת בחצי האי סיני.
נאצר סגר את מצרי טיראן.
מנהיגי מדינות ערב ניהלו מלחמת תעמולה, איימו להשמיד את ישראל והכריזו שיצאו למלחמה נגדה.
הסכם הגנה בין מצרים לסוריה (נובמבר 1966) ובין מצרים לירדן (מאי 1967).
גורמים שנבעו מן ההתנהלות של מדינת ישראל:
פעולות לשימור מקורות המים (הפעלת המוביל הארצי, הפסקת הטיית מי הבניאס), שתרמו להידרדרות ביחסים עם מדינות ערב.
גיוס כוח המילואים בישראל.
לחץ של הצבא ושל דעת הקהל על הממשלה לצאת למלחמה כדי לזכות ביתרון ההפתעה.
תחושת חוסר ברירה בשל כישלון הניסיונות לגייס את המעצמות לפתרון המשבר.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 211–220; לילך 2, עמ' 186–187; מט"ח 2, עמ' 180–184; רכס 2, עמ' 215–226; שזר 2, עמ' 171–174, 184.
ב. תוצאות המלחמה:
ניצחון צבאי של מדינת ישראל.
לצבאות ערב אבדות רבות: הרוגים רבים (כ-20,000), אובדן ציוד רב.
שטחה של ישראל גדל פי שלושה. צה"ל כבש את רמת הגולן מידי סוריה, את רצועת עזה ואת חצי האי סיני מידי מצרים ואת מזרח ירושלים, רמאללה, שכם, ג'נין, חברון ובית לחם מידי ירדן.
כמיליון פלסטינים נוספו לתחומי שליטתה של מדינת ישראל.
התרחבות גבולות מדינת ישראל ביבשה.
איחוד ירושלים המזרחית עם חלקה המערבי.
השפעתן על מדינת ישראל:
בתחום החברתי/פוליטי: מעבר מחרדה קיומית להרגשת ביטחון ועוצמה; התחיל הוויכוח בחברה הישראלית בנוגע לשטחים שנכבשו ובנוגע לפלסטינים; גידול ניכר בהיקף העלייה לארץ.
בתחום הכלכלי: שגשוג כלכלי; בנייה רחבת היקף; תרומות והשקעות מחוץ לארץ.
בתחום הביטחוני: ההתרחבות הטריטוריאלית העניקה לישראל יתרונות טופוגרפיים ואסטרטגיים (תצפית מרמת הגולן ומהחרמון בצפון, תצפית מהרי יהודה והשומרון על מישור החוף, שימוש בשטחי סיני לאימונים צבאיים); הוקמו בסיסים צבאיים לאורך קווי הגבול החדשים: חודשים ספורים לאחר המלחמה פרצה מלחמת "ההתשה"; בתגובה בנתה ישראל קווי ביצורים לאורך התעלה (קו בר לב).
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 227–237; לילך 2, עמ' 194–197; מט"ח 2, עמ' 186–187; רכס 2, עמ' 232–240; שזר 2, עמ' 179–184.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ג
12. מלחמת ששת הימים (1967)
א.
הסבירו כיצד המעורבות של אחת ממעצמות־העל (ארצות הברית, ברית המועצות) במזרח התיכון השפיעה על פרוץ מלחמת ששת הימים.
הציגו שני גורמים נוספים שהשפיעו על פרוץ המלחמה.
(17 נקודות)
ב. הציגו את תוצאות המלחמה, והסבירו את ההשפעה של שתיים מן התוצאות האלה על מדינת ישראל. (16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
12. מלחמת ששת הימים (1967)
א. כיצד המעורבות של מעצמות העל במזרח התיכון השפיעה על פרוץ מלחמת ששת הימים:
ברית המועצות סייעה למדינות ערב במתן הלוואות וסיפקה להן נשק חדיש.
ברית המועצות רצתה ללבות את הסכסוך בגזרה כדי להוכיח עליונות, עודדה את סוריה ומצרים לפתוח במלחמה ואף העבירה למצרים מידע שגוי ולפיו ישראל מרכזת כוחות מול סוריה.
לאחר שהניסיונות הדיפלומטיים להביא לסיום המשבר לא צלחו, ישראל קיבלה מסר מארצות הברית שהיא לא מתנגדת למהלך צבאי של ישראל.
גורמים נוספים שהשפיעו על פרוץ המלחמה:
פעולות לשימור מקורות המים (הפעלת המוביל הארצי, הפסקת הטיית מי הבניאס), שתרמו להידרדרות ביחסים עם מדינות ערב.
ירי מסוריה על אזרחים ישראלים באזורים המפורזים.
סוריה הפעילה תוכנית להטיית מי הבניאס.
מצרים ריכזה כוחות צבאיים, ציוד צבאי ותחמושת בחצי האי סיני.
מצרים סגרה את מצרי טיראן.
מנהיגי מדינות ערב ניהלו מלחמת תעמולה, איימו להשמיד את ישראל והכריזו שיצאו למלחמה נגדה.
הסכם הגנה בין מצרים לסוריה (נובמבר 1966) ובין מצרים לירדן (מאי 1967).
גיוס כוח המילואים בישראל.
לחץ של הצבא ושל דעת הקהל על הממשלה לצאת למלחמה כדי לזכות ביתרון ההפתעה.
כישלון הניסיונות לגייס את המעצמות לפתרון המשבר.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 211–220; לילך 2, עמ' 186–187; מט"ח 2, עמ' 180–184; רכס 2, עמ' 215–226; שזר 2, עמ' 171–174, 184.
12 -
היסטוריה, קיץ תשפ"ג, מס' 22261
ב. תוצאות המלחמה:
ניצחון צבאי של מדינת ישראל.
לצבאות ערב אבדות רבות: הרוגים רבים (כ-20,000), אובדן ציוד רב.
שטחה של ישראל גדל פי שלושה. צה"ל כבש את רמת הגולן מידי סוריה, את רצועת עזה ואת חצי האי סיני מידי מצרים ואת מזרח ירושלים, רמאללה, שכם, ג'נין, חברון ובית לחם מידי ירדן.
כמיליון פלסטינים נוספו לתחומי שליטתה של מדינת ישראל.
התרחבות גבולות של מדינת ישראל ביבשה.
איחוד ירושלים המזרחית עם חלקה המערבי.
השפעתן על מדינת ישראל:
בתחום החברתי/פוליטי: מעבר מחרדה קיומית להרגשת ביטחון ועוצמה; התחיל הוויכוח בחברה הישראלית בנוגע לשטחים שנכבשו ובנוגע לפלסטינים; גידול ניכר בהיקף העלייה לארץ.
בתחום הכלכלי: שגשוג כלכלי; בנייה רחבת היקף; תרומות והשקעות מחוץ לארץ.
בתחום הביטחוני: ההתרחבות הטריטוריאלית העניקה לישראל יתרונות טופוגרפיים ואסטרטגיים (תצפית מרמת הגולן ומהחרמון בצפון, תצפית מהרי יהודה והשומרון על מישור החוף, שימוש בשטחי סיני לאימונים צבאיים); הוקמו בסיסים צבאיים לאורך קווי הגבול החדשים; חודשים ספורים לאחר המלחמה פרצה מלחמת "ההתשה"; בתגובה בנתה ישראל קווי ביצורים לאורך התעלה (קו בר לב).
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 227–237; לילך 2, עמ' 194–197; מט"ח 2, עמ' 186–187; רכס 2, עמ' 232–240; שזר 2, עמ' 179–184.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ד
12. מלחמת ששת הימים (1967)
א. הסבירו שלושה גורמים שהובילו לפרוץ מלחמת ששת הימים: שני גורמים שקשורים למדינות ערב וגורם אחד שנבע מן ההתנהלות של מדינת ישראל. ($13\frac{1}{3}$ נקודות)
ב.
תוצאות מלחמת ששת הימים שינו את מדינת ישראל לבלי הכר. בססו טענה זו באמצעות שלוש עובדות היסטוריות.
הסבירו אחת מן הבעיות שנוצרו במהלך הזמן בעקבות תוצאות אלה.
(20 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
12. מלחמת ששת הימים (1967)
א. גורמים שהובילו לפרוץ מלחמת ששת הימים:
גורמים שקשורים למדינות ערב:
ירי מסוריה על אזרחים ישראלים באזורים המפורזים.
סוריה הפעילה תוכנית להטיית מי הבניאס.
נאצר ריכז כוחות צבאיים, ציוד צבאי ותחמושת בחצי האי סיני.
נאצר סגר את מצרי טירן.
מנהיגי מדינות ערב ניהלו מלחמת תעמולה, איימו להשמיד את ישראל והכריזו שיצאו למלחמה נגדה.
הסכם הגנה בין מצרים לסוריה (נובמבר 1966) ובין מצרים לירדן (מאי 1967).
גורמים שנבעו מן ההתנהלות של מדינת ישראל:
פעולות לשימור מקורות המים (הפעלת המוביל הארצי, הפסקת הטיית מי הבניאס), שתרמו להידרדרות ביחסים עם מדינות ערב.
גיוס כוח המילואים בישראל.
לחץ של הצבא ושל דעת הקהל על הממשלה לצאת למלחמה כדי לזכות ביתרון ההפתעה.
תחושת חוסר ברירה בשל כישלון הניסיונות לגייס את המעצמות לפתרון המשבר.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 211–220; לילך 2, עמ' 186–187; מט"ח 2, עמ' 180–184; רכס 2, עמ' 215–226; שזר 2, עמ' 171–174, 184.
13 -
היסטוריה, קיץ תשפ"ד, מס' 22261
ב. ביסוס הטענה שתוצאות מלחמת ששת הימים שינו את מדינת ישראל לבלי הכר באמצעות עובדות היסטוריות:
בעקבות תוצאות אלה הואץ המעבר ממיתון לשגשוג כלכלי: החלה בנייה רחבת היקף, היו השקעות מחוץ לארץ, הוקמו מפעלים, הייצוא מישראל גדל, האבטלה הצטמצמה והייתה עלייה ברמת החיים.
שינויים במעמדה של ישראל בזירה הבין-לאומית וביחסי החוץ שלה עם כמה מן המדינות: עליית קרנה וחשיבותה של מדינת ישראל בעיני ארצות הברית, שהחלה לראות בה נכס אסטרטגי במזרח התיכון, נותקו היחסים עם ברית המועצות וגרורותיה, חלה התקררות ביחסים עם צרפת, במועצת הביטחון של האו"ם התקבלה החלטה 242.
חלו שינויים רבים בתחום החברה: גידול ניכר בהיקף העלייה לארץ, עלייה במצב הרוח הלאומי ומעבר מתחושת חרדה קיומית להרגשת ביטחון ועוצמה, הערצה לצבא, התחיל ויכוח בחברה הישראלית בעניין השטחים שנכבשו ובעניין הפלסטינים.
ישראל שיקמה את מצבה הביטחוני: ההתרחבות הטריטוריאלית העניקה לישראל יתרונות טופוגרפיים ואסטרטגיים (תצפית מרמת הגולן ומהחרמון בצפון, תצפית מהרי יהודה והשומרון על מישור החוף, שימוש בשטחי סיני לאימונים צבאיים), הוקמו בסיסים צבאיים לאורך קווי הגבול החדשים.
ישראל שלטה על אוכלוסייה פלסטינית גדולה: כמיליון ערבים נוספו לשטחה.
הבעיות שנוצרו במהלך הזמן בעקבות תוצאות אלה:
בשטחים שנכבשו הוקם ממשל צבאי, ישראל נאלצה להתמודד עם המון פליטים שהתגוררו במחנות פליטים בעוני ובצפיפות.
הוויכוח בעניין השטחים ובעניין הפלסטינים התפתח למחלוקות עקרוניות בין תפיסות שונות והוביל להתגבשות של שני מחנות פוליטיים עיקריים.
הרגשת העוצמה והגאווה הלאומית תורגמו להתנשאות, לביטחון עצמי מופרז, להנחה שהצבא הישראלי בלתי מנוצח ולזלזול בערבים וביכולותיהם. אלה תרמו להערכות שגויות של המודיעין ערב מלחמת יום הכיפורים.
תוצאות המלחמה העצימו את ההתנגדות של מדינות ערב למדינת ישראל, והן שאפו למחוק את הכישלון ולהחזיר לעצמן את השטחים שנכבשו.
השלטון הישראלי שהוחל על הפלסטינים ואיחוד רצועת עזה והגדה המערבית השפיעו על התחזקות הלאומיות הפלסטינית.
מדינות ערב הגבירו את החימוש של ארגונים פלסטיניים שהחריפו את פעולות הטרור נגד מדינת ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2 עמ' 227–237; לילך 2, עמ' 194, 196–197; מט"ח 2 עמ' 186–187; רכס 2 עמ' 232–242; שזר 2, עמ' 179–184.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ה
12. מלחמת ששת הימים (1967)
א.
הסבירו כיצד השפיעו האירועים שקדמו למלחמת ששת הימים על ההחלטה של מדינת ישראל לפתוח במלחמה. בתשובתכם התייחסו לפעולות של מדינות ערב, לעמדת המעצמות ולמצב במדינת ישראל.
(16 נקודות)
ב. לפניכם שני מקורות (1–2) העוסקים במלחמת ששת הימים.
מקור 1 – קריקטורה שפורסמה ב-10 ביוני 1967 מאת המאייר קריאל גרדוש (דוש)
(א' קישון, דוש (ק' גרדוש), סליחה שניצחנו!, ספרית מעריב, 1967)
מקור 2 – קטע מנאום שנשא הרמטכ"ל יצחק רבין בטקס באוניברסיטה העברית ב-28 ביוני 1967
צהלת ניצחון אחזה בעם כולו. אף על פי כן, נתקלים אנו יותר ויותר בתופעה מוזרה אצל הלוחמים עצמם: אין הם יכולים לשמוח בלב שלם, [...] עצב ותדהמה משולבים בחגיגתם, ויש אפילו שאינם חוגגים כלל. הלוחמים בקווים הקדמיים ראו בעיניהם לא רק את תפארת הניצחון אלא גם את מחירו - חבריהם נפלו על ידם, מתבוססים בדמם. אני יודע שהמחיר הנורא ששילם האויב נגע אף הוא עמוק בליבם של רבים מהם. ייתכן שהעם היהודי מעולם לא חונך ולא הורגל לחוש את שמחת הכובש והמנצח, ולכן הדבר מתקבל ברגשות מעורבים.
(מעובד על פי: נאום יצחק רבין בהר הצופים, 28 ביוני 1967, בתוך: צ' צמרת וח' יבלונקה [עורכים], העשור השני: תשי"ח–תשכ"ח, יד בן צבי, 2000, עמ' 403)
על פי מה שלמדתם, הציגו את הישגיה של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים.
כיצד מתייחס כל אחד מן המקורות (1–2) למלחמה? הסבירו סיבה אחת להבדל בין המקורות בהתייחסות למלחמה.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
12. מלחמת ששת הימים (1967)
א. כיצד השפיעו האירועים שקדמו למלחמת ששת הימים על ההחלטה של מדינת ישראל לפתוח במלחמה:
פעולות מדינות ערב:
נאצר נקט צעדים שונים שהפרו את הסכמי 1957: ריכוז כוחות מצריים בסיני, סגירת מיצרי טיראן ופינוי כוח האו"ם מסיני.
מלחמת התעמולה שניהל נאצר נגד ישראל והאיומים שלו להשמיד אותה הגבירו את המתיחות בין ישראל ובין מצרים.
הסכם ההגנה שנחתם בין מצרים לסוריה (נובמבר 1966) ובין מצרים לירדן (מאי 1967) הגבירו את המתיחות.
עמדת המעצמות:
ברית המועצות ליבתה את הסכסוך בין מדינות ערב וישראל: היא סייעה למדינות ערב במתן הלוואות, סיפקה להן נשק חדיש, עודדה את סוריה ומצרים לפתוח במלחמה ואף העבירה למצרים מידע שגוי ולפיו ישראל מרכזת כוחות מול סוריה. צעדים אלה הגבירו את המתיחות בישראל ואת החשש מפני התקפה צפויה.
מעצמות המערב (בריטניה, צרפת, ארצות הברית) סירבו לערוב למדינת ישראל ותבעו ממנה שלא לפתוח במלחמה בתגובה לצעדים התוקפניים של נאצר.
מאמציה של ישראל לגייס את המעצמות במהלך "תקופת ההמתנה" לפתרון מדיני של המשבר לא צלחו והובילו לתחושה של חוסר ברירה.
ישראל סברה שמאחר שהמאמצים המדיניים לפתרון המשבר כשלו, ארצות הברית לא תתנגד למהלך צבאי.
המצב במדינת ישראל:
התפתחה תחושה של חרדה קיומית.
גיוס כוח המילואים נרחב בתגובה על ריכוז הצבא המצרי בחצי האי סיני, שיצר מעמסה כלכלית כבדה.
לחץ של הצבא ושל דעת הקהל על הממשלה לצאת למלחמה כדי לזכות ביתרון ההפתעה.
ב-1.6.67 צירף ראש הממשלה לוי אשכול את משה דיין ומנחם בגין לממשלה והקים ממשלת ליכוד לאומית.
התפתחויות אלה לצד ההנחה שהמלחמה בלתי נמנעת עודדו את ממשלת ישראל לצאת למלחמה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 220–222; לילך 2, עמ' 186–187; מט"ח 2, עמ' 183–184; רכס 2, עמ' 215–226; שזר 2, עמ' 171–175.
ב. הישגיה של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים:
פתיחת מיצרי טיראן והסרת האיום על חופש השיט לכיוון אילת.
הסרת האיום על מקורות המים ויישובי אצבע הגליל מכיוון סוריה.
השטח הנתון לשליטתה של ישראל גדל פי שלושה והגבולות החדשים העניקו לה עומק אסטרטגי והרחיקו את צבאות ערב מריכוזי האוכלוסייה במדינת ישראל.
כיבוש מזרח ירושלים מידי ירדן אפשר גישה מחדש למקומות קדושים ליהודים, ובהמשך איחוד העיר ירושלים.
ניצחונה הצבאי המהיר של ישראל העלה את מעמדה ויוקרתה בעולם וחיזק את מעמדה, בעיקר מול ארצות הברית (ומנגד הוביל לניתוק היחסים עם רוב מדינות מזרח אירופה וכמה נוספות).
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
כיצד מתייחסים המקורות למלחמה:
מקור 1:
הקריקטורה מבטאת תחושה של אופוריה, החייל הישראלי רץ קדימה בנשק שלוף ומתבונן לאחור בחיוך, השמש זורחת מעליו ומחייכת אליו, ציפורים מעופפות סביבו.
הקריקטורה מבטאת תחושה של הישג צבאי חסר תקדים, ניצחון היסטורי. ההיסטוריה בדמות של נערה שרודפת בחיוך אחרי החייל, הכותרת מעל: "חכה! חכה! אני לא מספיקה לרשום", שורת השלטים שעליהם מצוינים שטחים שצה"ל כבש במלחמה מידי סוריה ירדן ומצרים.
בקריקטורה לא מופיעים האויבים, ולא נראית לחימה ואין התייחסות למחיר שגבתה המלחמה.
מקור 2:
מתאר רגשות מעורבים של שמחת ניצחון לצד עצב על המחיר הכבד של הנופלים במלחמה. המלחמה מתוארת כחוויה קשה הגובה מן הלוחמים מחיר פיזי ונפשי.
סיבות להבדל בין המקורות בהתייחסות למלחמה:
זהות הדובר/יוצר המקור. מקור 1 – הוא יצירה של מאייר קריקטורות, אזרח שלא חווה את המלחמה בחזית ולכן אינו מתייחס למחיריה ולהשפעות שלה על הלוחמים. מקור 2 – הדובר הוא יצחק רבין, שהיה הרמטכ"ל בזמן המלחמה, לחם במלחמות קודמות ומכיר מקרוב את חוויית המלחמה, את מחיר הדמים הכבד ואת התחושות של החיילים שלחמו בה.
מועד הפרסום של כל אחד מן המקורות. מקור 1 – פורסם בעיתון בסמוך לסיום המלחמה, המאייר נמצא תחת הרושם הרב של הכיבוש המהיר של השטחים ושל ההישגים המפתיעים וחסרי התקדים. נוסף על כך הוא מונע כנראה מן הרצון והצורך לעודד ולחזק את המורל של העם. מקור 2 – פורסם מעט לאחר סיום המלחמה, כאשר הלחימה הסתיימה והייתה שהות להרהר בה ובהשפעותיה.
סוג המקור ומטרת פרסומו: מקור 1 – הוא קריקטורה בעיתון המיועד לקהל הרחב. הקריקטורה מעבירה מסר פשטני ולא מורכב בצורה גרפית. מקור 2 – הוא נאום בטקס הענקת תואר דוקטור לשם כבוד, הנאום נישא בפני קהל מכובדים מהאקדמיה ודמויות בולטות נוספות. החשיבות של הנאום והטקס השפיעו על מורכבות המסר ועל תיאור המלחמה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 229–235; לילך 2, עמ' 192, 194–195; מט"ח 2, עמ' 185–187; רכס 2, עמ' 232–233, 239; שזר 2, עמ' 179–184.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה
12. מלחמת ששת הימים (1967)
א. בנספח לשאלה זו מוצגת מפה המתארת את המהלכים הצבאיים של ישראל במלחמת ששת הימים.
על פי מה שלמדתם, הציגו את הנסיבות לפרוץ המלחמה.
הציגו את מהלכי המלחמה שמתוארים במפה, והסבירו כיצד שתיים מן הנסיבות שהצגתם אִפשרו את מהלכי המלחמה האלה.
(17 נקודות)
ב. הציגו את ההשפעה של מלחמת ששת הימים על מדינת ישראל בתחום המדיני־ביטחוני ובתחום החברתי־פוליטי.
בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד ההשפעה של המלחמה באחד מן התחומים האלה באה לידי ביטוי במקור שבחרתם.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
12. מלחמת ששת הימים (1967)
א. הנסיבות לפרוץ המלחמה:
מצרים ריכזה כוחות סמוך לגבול עם ישראל, בחצי האי סיני וסגרה את מצרי טיראן.
מנהיגי מדינות ערב ניהלו מלחמת תעמולה, איימו להשמיד את ישראל והכריזו שיצאו למלחמה נגדה.
הסכם הגנה בין מצרים לסוריה (נובמבר 1966), ובין מצרים לירדן (מאי 1967).
תקופת המתנה ממושכת.
כישלון הניסיונות הדיפלומטיים להביא לסיום המשבר.
בתקופה זו גייסה ישראל את כוחות המילואים שלה והכינה את צבאה לקראת המלחמה.
מהלכי המלחמה שמתוארים במפה:
המפה מתארת את הכיבושים המהירים של צה"ל: תחילה בסיני וברצועת עזה ולאחר מכן בגדה המערבית וברמת הגולן.
המפה מציגה יוזמה התקפית של צה"ל ללא תגובה התקפית של מדינות ערב.
כיצד הנסיבות אפשרו את מהלכי המלחמה האלה:
ריכוז הכוחות המצריים סמוך לגבול – יצר איום על ישראל והוביל לתקופת ההמתנה שלפני המלחמה שבה ישראל ריכזה ואימנה את כוחות צה"ל. כל אלה אפשרו את נקיטת היוזמה ההתקפית בתחילת המלחמה. התקפת הפתע של צה"ל על מצרים הביאה לקריסת הצבא המצרי ואפשרה לאחר מכן לרכז כוחות להתקפה מול ירדן וסוריה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 221–222, 225; לילך 2, עמ' 187, 189, 191, 193; מט"ח 2, עמ' 183–185; רכס 2, עמ' 220–231; שזר 2, עמ' 172–177.
ב. ההשפעה של מלחמת ששת הימים על מדינת ישראל:
בתחום המדיני-ביטחוני: ההתרחבות הטריטוריאלית העניקה לישראל יתרונות טופוגרפיים ואסטרטגיים (תצפית מרמת הגולן ומהחרמון בצפון, תצפית מהרי יהודה והשומרון על מישור החוף, שימוש בשטחי סיני לאימונים צבאיים); הוקמו בסיסים צבאיים לאורך קווי הגבול החדשים; חודשים ספורים לאחר המלחמה פרצה מלחמת "ההתשה"; בתגובה על כך בנתה ישראל קווי ביצורים לאורך התעלה (קו בר לב); עליית קרנה וחשיבותה של ישראל בעיני ארצות הברית שהחלה לראות בה נכס אסטרטגי; ניתוק היחסים עם ברית המועצות וגרורותיה ועם כמה מדינות באפריקה.
בתחום החברתי-פוליטי: מעבר מחרדה קיומית להרגשת ביטחון ועוצמה; התחיל ויכוח בחברה הישראלית בנוגע לשטחים שנכבשו ובנוגע לפלסטינים; גידול ניכר בהיקף העלייה לארץ.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד ההשפעה של המלחמה באחד מן התחומים שהוצגו באה לידי ביטוי במקור שנבחר.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 227–235; לילך 2, עמ' 194–198; מט"ח 2, עמ' 185–188; רכס 2, עמ' 232–240; שזר 2, עמ' 179–184.
מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973) (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ד
12. מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973)
בחרו באחת מן המלחמות: מלחמת ששת הימים או מלחמת יום הכיפורים.
א.
מי מן הצדדים פתח במלחמה? הציגו את המניעים שלו.
הסבירו כיצד השפיעה הדרך שבה החלה המלחמה על הימים הראשונים של הלחימה.
(16 נקודות)
ב.
הסבירו את ההשפעה של המלחמה שבחרתם על מדינת ישראל בתחום החברתי ובתחום הפוליטי.
הסבירו את ההשפעה של מלחמה זו על היחסים בין מדינת ישראל לבין אחת ממדינות ערב, ועל היחסים בין מדינת ישראל לבין אחת מן המעצמות.
($17 \frac{1}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
12. מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973)
מלחמת ששת הימים
א. מי מן הצדדים פתח במלחמה:
מדינת ישראל
המניעים
פעולות של נאצר הפרו את הסכמי 1957: ריכוז כוחות מצריים בסיני, סגירת מצרי טיראן ופינוי כוח האו"ם מסיני.
מלחמת התעמולה שניהל נאצר נגד ישראל והאיומים שלו להשמיד אותה הגבירו את המתיחות בין ישראל ובין מצרים.
הסכם הגנה בין מצרים לסוריה (נובמבר 1966) ובין מצרים לירדן (מאי 1967) הגבירו את המתיחות.
כישלון הניסיונות הדיפלומטיים להביא לסיום המשבר.
ממשלת ישראל החליטה להנחית מכת מנע.
כיצד השפיעה הדרך שבה החלה המלחמה על הימים הראשונים של הלחימה:
השמדת חיל האוויר המצרי והפריצה המהירה והמפתיעה של כוחות צה"ל לעבר סיני הובילו להתמוטטות שרשרת הפיקוד הצבאי המצרי, לנסיגה ומנוסה של כוחות מצריים רבים לעבר תעלת סואץ ומעבר לה ואפשרו לצה"ל לכבוש את חצי האי סיני תוך כמה ימים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 221–225; לילך 2, עמ' 187–189; מט"ח 2 עמ' 183–185; רכס 2 עמ' 220–227; שזר 2, עמ' 171–175.
ב. ההשפעה של המלחמה על מדינת ישראל בתחום החברתי ובתחום הפוליטי:
מעבר מחרדה קיומית להרגשת ביטחון ועוצמה; התחיל ויכוח בחברה הישראלית בנוגע לשטחים שנכבשו ובנוגע לפלסטינים; גידול ניכר בהיקף העלייה לארץ.
ההשפעה של המלחמה על היחסים בין מדינת ישראל לבין מדינות ערב:
הגברת התמיכה באש"ף ודרישה להקמת מדינה פלסטינית.
תוצאות אלה העצימו את ההתנגדות של מצרים ושל סוריה לישראל והן שאפו למחוק את הכישלון ולהחזיר לעצמן את השטחים שנכבשו.
ועידת חרטום – "שלושת הלאווים".
התפתחה מלחמת התשה בגבולות שבין ישראל למצרים (נמשכה כשנה וחצי).
נעשו ניסיונות להגיע להסדר בין ישראל למצרים שלא צלחו.
ירדן קלטה 350,000 פליטים פלסטינים לשטחה, ארגוני מחבלים פעלו נגד ישראל משטחי ירדן והחל מאבק בין ירדן למחבלים.
ההשפעה של המלחמה על היחסים בין מדינת ישראל לבין המעצמות:
ניתוק היחסים עם ברית המועצות.
חיזוק היחסים עם ארצות הברית.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 230–235; לילך 2, עמ' 194–198; מט"ח 2, עמ' 186–188; רכס 2 עמ' 232–233, 244; שזר 2, עמ' 179–184.
שאלות נוספות (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ו
א. לפניכם קטע מקור משיחה שנערכה זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, עם לוחמים מן התנועה הקיבוצית שהשתתפו במלחמה.
דוד: התוכל להבהיר את מרכיבי הרגשתך לפני המלחמה?
אשר: זאת הייתה הרגשה מורכבת. מצד אחד ידעת שהבית בסכנה, ושהתותחים הירדניים מגיעים עד תל אביב... ושחיל האוויר המצרי והערבי חזק מאוד. חשבנו שעד שיחסלו אותם הם יספיקו לגרום נזק רב. והייתה הרגשה, מבחינה זו, אתה יודע והרגשת שאתה מגן על הבית. והייתה לי הרגשה שעומדת לפרוץ מלחמה. וזאת הרגשה לא נעימה... הסתכלתי על המקלטים, הסתכלתי על הילדים... הסתכלתי על החפירות החדשות [תעלות מגן] שנעשו. פשוט היה קשה לבטא במילים את הדאגה שהייתה למה שיהיה פה בבית. לכן הייתה הרגשה כבדה מאוד. הייתה לי הרגשה שהרבה מהחב'רה... כאילו לא יודעים עוד כלום, שקוראים עיתונים ומשתפשפים [דנים] על כל מיני עניינים ושהם לא יודעים שהדבר הגדול והנורא הזה עומד להתרחש.
(א' שפירא [עורך], שיח לוחמים: פרקי הקשבה והתבוננות, הוצאת קבוצת חברים צעירים מהתנועה הקיבוצית, 1967, עמ' 29)
כיצד התחושות שרווחו בציבור הישראלי בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים (תקופת ההמתנה) באות לידי ביטוי בקטע המקור? בססו את תשובתכם על שלוש דוגמאות מן המקור.
על פי מה שלמדתם, הסבירו שלושה מן הגורמים לתחושות אלה.
(16 נקודות)
ב. הסבירו את הפער בין התחושות שרווחו בציבור הישראלי לפני מלחמת ששת הימים ובין התחושות שרווחו בציבור הישראלי אחרי המלחמה. בססו את הסברכם על מהלכי המלחמה ועל תוצאותיה. (17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
12. מלחמת ששת הימים (1967)
א. כיצד התחושות שרווחו בציבור הישראלי בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים – תקופת ההמתנה – באות לידי ביטוי במקור:
תחושה של איום קיומי שנבעה מן הדאגה מפני המלחמה הקשה הצפויה. במקור: "ידעת שהבית בסכנה", "הדאגה שהייתה למה שיהיה פה בבית"; "הייתה הרגשה כבדה מאוד"; "הדבר הגדול והנורא הזה עומד להתרחש".
חשש מפני כוחם של צבאות ערב. במקור: "שהתותחים הירדניים מגיעים עד תל אביב... וחיל האוויר המצרי והערבי חזק מאוד"; "עד שיחסלו אותם הם יספיקו לגרום נזק רב".
חשש מפני פגיעה קשה בעורף ובאוכלוסייה האזרחית. במקור: "הסתכלתי על המקלטים, הסתכלתי על הילדים"; "הסתכלתי על החפירות החדשות שנעשו"; "הדאגה שהייתה למה שיהיה פה בבית".
גורמים שהובילו לתחושות אלה:
איומי המלחמה וצעדיו התוקפניים של נאצר, ובהם כניסת הצבא המצרי לסיני וסגירת תעלת סואץ.
התעמולה הערבית בכלל, והמצרית בפרט, לפיה צבאות של מדינות ערב עומדים לפתוח במלחמת השמדה נגד מדינת ישראל.
הברית הצבאית של מצרים עם סוריה ועם ירדן שחיזקה את תחושת המצור והסכנה מכל עבר.
התחושה שאין לישראל תמיכה בינלאומית לבלימת האיום המצרי עליה.
התחושה כי ממשלת ישראל חלשה, ושלווי אשכול, ראש הממשלה ושר הביטחון, אינו מתאים להנהיג את המדינה בזמן חירום וסכנה קיומית.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 221–224; לילך 2, עמ' 187; מט"ח 2, עמ' 183–184; רכס 2, עמ' 220–226; שזר 2, עמ' 172–175.
ב. הפער בין התחושות שרווחו בציבור הישראלי לפני מלחמת ששת הימים ובין התחושות שרווחו בציבור הישראלי אחרי המלחמה:
הסבר: בששת ימי המלחמה ולאחריה חל שינוי ניכר באווירה הציבורית ובתחושות שרווחו בציבור – מעבר מחשש, דאגה וחרדה קיומית לגורל המדינה לתחושות של שמחה, זחיחות, הרגשת ביטחון, עוצמה וגאווה לאומית.
ביסוס על מהלכי המלחמה
המלחמה החלה במתקפה של צה"ל ובתוך שעות אחדות שותק חיל האוויר המצרי, ובהמשך שותקו גם חילות האוויר של סוריה וירדן.
בתוך ימים ספורים הצליח צה"ל להביס את הצבא המצרי ולהגיע לתעלת סואץ.
בתוך ימים ספורים הצליח צה"ל להביס את הלגיון הירדני ולכבוש את העיר העתיקה ואת כל הגדה המערבית.
בתוך ימים ספורים הצליח צה"ל להדוף את הצבא הסורי ולכבוש את רמת הגולן והחרמון.
ביסוס על תוצאותיה
עם סיום המלחמה החזיקה ישראל בשטח הגדול פי שלושה משטחה לפני המלחמה. הגבולות החדשים העניקו לה עומק אסטרטגי; הוסרו האיומים הצבאיים על יישובים בגליל, במרכז הארץ ובדרומה.
מדינת ישראל החזיקה בשליטה במקומות קדושים שלא הייתה אליהם גישה מאז מלחמת העצמאות.
צה"ל ביסס עליונות צבאית לאחר שהביס את צבאות ערב במהירות מרשימה ובאבדות מעטות לעומת אלה של מדינות ערב.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 225–229; לילך 2, עמ' 189–194; מט"ח 2, עמ' 185–186; רכס 2, עמ' 227–232; שזר 2, עמ' 175–180.
שלט לכיתה: מלחמת ששת הימים (1967)
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
