השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
מלחמת יום הכיפורים (1973)
מפת הנושא
מלחמת יום הכיפורים
מלחמת יום הכיפורים
מלחמת יום הכיפורים - המשך
מלחמת ששת הימים (1967) / מלחמת יום הכיפורים (1973)
מלחמת ששת הימים (1967) / מלחמת יום הכיפורים (1973)
מלחמת ששת הימים (1967) / מלחמת יום הכיפורים (1973) - המשך
מלחמת ששת הימים (1967) / מלחמת יום הכיפורים (1973) - המשך
מלחמת ששת הימים (1967) / מלחמת יום הכיפורים (1973) - המשך
מלחמת יום הכיפורים (1973)
מלחמת יום הכיפורים (1973)
מלחמת יום הכיפורים (1973) - המשך
מלחמת יום הכיפורים (1973) - המשך
מלחמת יום הכיפורים (1973) - המשך
מלחמת יום הכיפורים (1973) - המשך
מלחמת יום הכיפורים (1973) - המשך
מלחמת יום הכיפורים (1973) - המשך
קריקטורה: תחילת המלחמה
קריקטורה: "זה מה שיש!"
מפה: מלחמת יום הכיפורים
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
ציר זמן
זיהוי תמונות מהשאלון
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
12. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. בתקופה שלפני פרוץ המלחמה רווחה בקרב ההנהגה בישראל התפיסה (קונספציה) שלא צפוי בעתיד הקרוב עימות צבאי בין מדינת ישראל ובין מדינות ערב.
הסבר את הנחות היסוד שעליהן התבססה תפיסה זו. (13 נקודות)
ב.
הצג את המטרות שהניעו את סאדאת נשיא מצרים לתקוף את ישראל באוקטובר 1973, והסבר אילו מן המטרות האלה השיגה מצרים בעקבות המלחמה.
הסבר את ההשפעה של מלחמת יום הכיפורים על מדינת ישראל בתחום החברתי־פוליטי.
(20 נקודות)
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
12. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. ההנחות היסוד שעליהן התבססה התפיסה שעל פיה לא צפוי בעתיד הקרוב עימות צבאי בין מדינת ישראל ובין מדינות ערב:
הנחה שמצרים וסוריה אינן בשלות לתקוף את מדינת ישראל: מצרים לא תצא למלחמה לפני שתהיה לה יכולת לפגוע בעומק ישראל (יכולת תקיפה אווירית), וסוריה לא תצא למלחמה בלי מצרים.
ההנחה ש"קו בר-לב" יעמוד בפני מתקפה של מצרים.
הנחה שהיוזמות של סאדאת למשא ומתן אינן רציניות ואינן כנות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 244–247; לילך 2, עמ' 198–200, 203–204; מט"ח 2, עמ' 191, 193–194; רכס 2, עמ' 241, 245, 250–251; שזר 2, עמ' 185–186.
ב. המטרות שהניעו את סאדאת נשיא מצרים לתקוף את ישראל באוקטובר 1973:
השאיפה לשקם את כבודה של מצרים בעקבות התבוסה במלחמת ששת הימים.
להשיב לעצמה את השטחים שאיבדה במלחמות קודמות.
יש הטוענים שמצרים ראתה במלחמה אמצעי לפתיחת תהליך מדיני שיביא לנסיגת ישראל מסיני, לאחר שנדחו יוזמותיה להסדר שלום עם ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242–244; לילך 2, עמ' 198–199; מט"ח 2, עמ' 191; רכס 2, עמ' 239, 245; שזר 2, עמ' 185–186.
אילו מן המטרות השיגה מצרים בעקבות המלחמה:
ההצלחות בתחילת המלחמה סייעו לסוריה ולמצרים לשקם את גאוותן הלאומית.
השיחות על הפרדת כוחות עם תום המלחמה הובילו להסכם ביניים בין ישראל למצרים שהיה הבסיס לתהליך של משא ומתן מדיני ביניהן בהמשך.
נסללה הדרך לביקור של נשיא מצרים סאדאת (1977) בישראל, לשיחות שלום ולחתימה על הסכם שלום בין ישראל למצרים (הסכמי קמפ-דייוויד).
ההשפעה של מלחמת יום הכיפורים על מדינת ישראל בתחום החברתי-פוליטי:
התערערות תחושת הביטחון והאמונה בתפיסת הביטחון המסורתית; התערערות האמון באנשי ציבור, בצבא ובדרג הפוליטי, פיתוח ביקורת ציבורית.
הוקמה ועדת חקירה ממלכתית (ועדת אגרנט) לבירור המחדלים שהביאו לפרוץ המלחמה. מסקנותיה התמקדו בדרג הצבאי וברמטכ"ל. כמה קצינים בכירים נאלצו להתפטר.
תנועות מחאה הפגינו וקראו להתפטרות הממשלה.
שינויים במפה הפוליטית: התפטרות שר הביטחון (משה דיין), ומאוחר יותר התפטרות של ממשלת גולדה מאיר. הביקורת הציבורית המתמשכת על הממשלה סללה את הדרך למהפך הפוליטי בשנת 1977, שבעקבותיו עלתה לשלטון מפלגת הליכוד ובראשה מנחם בגין.
הקמה של "גוש אמונים" ושל "שלום עכשיו" ופעילתן.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 251, 255–257, 258–261, 262–262; לילך 2, עמ' 202–207; מט"ח 2, עמ' 193–194, 201–197; רכס 2, עמ' 252–256; שזר 2, עמ' 190–195.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
11. מקור – מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. לפניך קטע מקור ובו הוראות של נשיא מצרים סאדאת לצבא מצרים בתאריך 5 באוקטובר 1973.
הנחיה אסטרטגית
מאת: הנשיא והמפקד העליון של הכוחות המזוינים [החמושים].
אל: המרשל אחמד אסמאעיל עלי, שר המלחמה והמפקד הראשי של הכוחות המזוינים.
בעקבות ההנחיה המדינית שנתתי לך ביום האחד באוקטובר 1973, ועל יסוד הנסיבות של המצב המדיני והאסטרטגי הנוכחי, החלטתי להורות לכוחות המזוינים לבצע את המשימות האסטרטגיות הבאות:
א. לשים קץ למבוי הסתום הצבאי הנוכחי על ידי הפרת הפסקת האש החל ב־6 באוקטובר 1973.
ב. להנחיל לאויב אבדות רבות ככל האפשר בכוח אדם ובציוד.
ג. לעשות לשחרור האדמה הכבושה בשלבים רצופים בהתאם לגידולם והתפתחותם [...] והכישורים של הכוחות המזוינים.
משימות אלו תבוצענה על ידי הכוחות המזוינים המצריים בעצמם או בשיתוף פעולה עם הכוחות המזוינים הסוריים.
הסבר כיצד המטרות שרצתה מצרים להשיג ביציאה למלחמה באוקטובר 1973 באות לידי ביטוי בקטע המקור שלפניך.
האם הושגו מטרות אלה לאחר המלחמה? נמק את תשובتك באמצעות שתי עובדות היסטוריות.
(18 נקודות)
ב. הסבר את ההשפעה של מלחמה זו על הכלכלה ועל החברה במדינת ישראל. בסס את תשובתך על שתי דוגמאות.
(15 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
11. מקור – מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. כיצד המטרות שרצתה מצרים להשיג ביציאה למלחמה באוקטובר 1973 באות לידי ביטוי בקטע המקור:
המטרה: לשקם את כבודה בעקבות התבוסה במלחמת ששת הימים. בקטע: שנשיא מצרים סאדאת מנחה את הצבא להנחיל לאויב אבדות כבדות ככל האפשר.
המטרה: להשיב לעצמה את השטחים שאיבדה במלחמות קודמות. בקטע: ההנחיה "לעשות לשחרור האדמה הכבושה...".
המטרה: לשבור את הקיפאון המדיני ולהביא לפתיחת תהליך מדיני עם מדינת ישראל. בקטע: הנשיא סאדאת מציין בהנחיותיו את השאיפה "לשים קץ למבוי הסתום הנוכחי" ומתייחס ל"נסיבות המצב המדיני והאסטרטגי הנוכחי".
האם הושגו מטרות אלה לאחר המלחמה:
ההצלחות בתחילת המלחמה סייעו למצרים לשקם את הגאווה הלאומית.
השיחות על הפרדת כוחות עם תום המלחמה הובילו להסכם ביניים בין ישראל למצרים שהיה הבסיס לתהליך של משא ומתן מדיני ביניהן בהמשך.
נסללה הדרך לביקור של נשיא מצרים סאדאת (1977) בישראל, לשיחות שלום ולחתימה על הסכם שלום בין ישראל למצרים (הסכמי קמפ־דיוויד).
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242–244; לילך 2, עמ' 198–199; מט"ח 2, עמ' 191; רכס 2, עמ' 239, 245; שזר 2, עמ' 185–186.
ב. ההשפעה של מלחמה זו על הכלכלה ועל החברה במדינת ישראל:
החברה:
התערערות תחושת הביטחון והאמונה בתפיסת הביטחון המסורתית; התערערות האמון באנשי ציבור, בצבא ובדרג הפוליטי, פיתוח ביקורת ציבורית.
הוקמה ועדת חקירה ממלכתית (ועדת אגרנט) לבירור המחדלים שהביאו לפרוץ המלחמה. מסקנותיה היו נגד הדרג הצבאי. הרמטכ"ל וכמה קצינים בכירים נאלצו להתפטר.
תנועות מחאה הפגינו וקראו להתפטרות הממשלה.
שינויים במפה הפוליטית: התפטרות שר הביטחון (משה דיין), ולאחר מכן התפטרות של ממשלת גולדה מאיר, הביקורת הציבורית המתמשכת על הממשלה סללה את הדרך למהפך הפוליטי של 1977, שבעקבותיו עלתה לשלטון מפלגת הליכוד ובראשה מנחם בגין.
הקמה של "גוש אמונים" ושל "שלום עכשיו" ופעילותן.
הכלכלה:
נזק עצום לכלכלה, ש"תרם" לקיפאון ולאינפלציה במשק הישראלי.
חרם הנפט שהטילו יצואניות הנפט הערבי לקראת סוף המלחמה העלה את מחירו וגרם לנזקים כלכליים.
גידול בפערים החברתיים־כלכליים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 253–258, 264; לילך 2, עמ' 205–207; מט"ח 2, עמ' 193–194, 197–198; רכס 2, עמ' 252–260; שזר 2, עמ' 188, 192–195.
מלחמת יום הכיפורים (3 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשע"ט
21. מלחמת יום הכיפורים
א. הסבר מה היו המניעים של מצרים וסוריה לתקוף את ישראל באוקטובר 1973. (10 נקודות)
ב. מדוע חווה הציבור בישראל הרגשת כישלון לאחר מלחמת יום הכיפורים, למרות הניצחון הצבאי במלחמה? הבא שתי סיבות. (15 נקודות)
פתרון מהמסמך
.21 מלחמות יום הכיפורים
א. המניעים של סוריה ומצרים לתקוף את ישראל באוקטובר 1973:
השאיפה לשקם את כבודן בעקבות התבוסה במלחמת ששת הימים.
להשיב לעצמן את השטחים שאיבדו במלחמות קודמות.
יש הטוענים שמצרים ראתה במלחמה אמצעי לפתיחת תהליך מדיני שיביא לנסיגת ישראל מסיני, לאחר שנדחו יוזמותיה להסדר עם ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242-244; לילך 3, עמ' 198-199; מט"ח 3, עמ' 191; רכס 3, עמ' 239, 245; שזר 3, עמ' 185-186
ב. מדוע חווה הציבור בישראל הרגשת הכישלון לאחר מלחמת יום הכיפורים, למרות הנצחון הצבאי במלחמה:
המחיר הכבד של המלחמה: מספר גדול של נפגעים בשעות הראשונות של המלחמה, אבדות כבדות בסופה (הרוגים, פצועים, שבוים), אובדן ציוד רב ופגיעה בכושרו של הצבא, נזק עצום לכלכלה.
הרושם העז שהותירה ההפתעה של ישראל עם פרוץ המלחמה, וההצלحات של מצרים וסוריה בתחילתה, בצד הבלבול והמבוכה ששררו בדרג המדיני והפוליטי.
תחושת המחדל והתערערות האמון במנהיגות הפוליטית והצבאית, שגרמה לטלטלה עזה בהלכי הרוח שהיו בחברה הישראלית לפני המלחמה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 251-255; לילך 3, עמ' 200-205; מט"ח 3, עמ' 193-194; רכס 3, עמ' 252-253; שזר 3, עמ' 190-192[cite: 3]
שאלון 2261 | חורף תש"ף
20. מלחמת יום הכיפורים
א. הצג את המטרות שהניעו את מצרים וסוריה לתקוף את ישראל באוקטובר 1973. הסבר את השפעת המלחמה על סוריה או על מצרים. (12 נקודות)
ב. בזמן מלחמת יום הכיפורים חל שינוי באווירה (הלך רוח) ששלטה בחברה הישראלית. הצג את השינוי, והסבר את הסיבות לשינוי זה. (13 נקודות)
פתרון מהמסמך
.20 מלחמת יום הכיפורים
א. המטרות שהניעו את מצרים וסוריה לתקוף את ישראל באוקטובר 1973:
השאיפה לשקם את כבודן בעקבות התבוסה במלחמת ששת הימים.
להשיב לעצמן את השטחים שאיבדו במלחמות קודמות.
יש הטוענים שמצרים ראתה במלחמה אמצעי לפתיחת תהליך מדיני שיביא לנסיגת ישראל מסיני, לאחר שנדחו יוזמותיה להסדר עם ישראל.
השפעת המלחמה על סוריה או מצרים:
ההצלحات בתחילת המלחמה סייעו לסוריה ולמצרים לשקם את גאוותן הלאומית.
עלייה ביוקרתו של סאדאת כמנהיג הבלתי מעורער של מצרים.
השיחות על הפרדת כוחות עם תום המלחמה הובילו להסכם ביניים בין ישראל למצרים שהיה הבסיס לתהליך של משא ונתן מדיני ביניהן בהמשך.
מצרים חידשה את היחסים הדיפלומטיים עם ארצות הברית וקיבלה ממנה סיוע כלכלי.
נסללה הדרך לביקור של נשיא מצרים סאדאת (1977) בישראל, לשיחות שלום ולחתימה על הסכם שלום בין ישראל למצרים (הסכמי קמפ-דיוויד).
סוריה המשיכה לנקוט קו נוקשה כלפי ישראל, המשיכה לתמוך בארגוני מחבלים שפעלו מלבנון, אך שמרה על שקט בגבול עם ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242-244, 257-258, 261-262; לילך 3, עמ' 198-199, 206-207; מט"ח 3, עמ' 191, 197-201; רכס 3, עמ' 239, 245; שזר 3, עמ' 185-186
ב. השינוי שחל באווירה ששלטה בחברה הישראלית בזמן מלחמת יום הכיפורים: מעבר מביטחון יתר בעוצמה הצבאית של מדינת ישראל והמעטה בכוחם של צבאות ערב, להפתעה, חוסר ודאות וחרדה. התפכחות מתחושת השאננות והזחיחות.
הסיבות לשינוי זה:
התקפת הפתע המשולבת של צבאות מצרים וסוריה וההתקדמות המהירה של כוחותיהם.
חיילי המוצבים בדרום ובצפון נתפסו בלתי מוכנים.
ברמת הגולן היה צורך לפנות אזרחים.
הבלבול והמבוכה ששררו בדרג המדיני והפוליטי.
מספר גדול של נפגעים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 248-249; לילך 3, עמ' 200-203; מט"ח 3, עמ' 191-193; רכס 3, עמ' 246-248, 251; שזר 3, עמ' 185-187, 190, 192
שאלון 2261 | קיץ תש"ף- מועד מיוחד
20. מלחמת יום הכיפורים
א. ב־6 באוקטובר 1973 התקיפו צבאות סוריה ומצרים את מדינת ישראל.
הסבר את הגורמים והנסיבות שהובילו להתקפה זו. (16 נקודות)
ב. מה היו תוצאות המלחמה? הסבר את השפעת תוצאות אלה על החברה ועל הכלכלה במדינת ישראל. ($17\frac{1}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
20. מלחמת יום הכיפורים
א. הגורמים והנסיבות שהובילו להתקפה של צבאות סוריה ומצרים את מדינת ישראל ב־6 באוקטובר 1973:
סוריה ומצרים רצו לשקם את כבודן בעקבות התבוסה במלחמת ששת הימים.
סוריה ומצרים רצו להשיב אליהן את השטחים שאיבדו במלחמות קודמות.
יש הטוענים שמצרים ראתה במלחמה אמצעי לפתיחת תהליך מדיני שיביא לנסיגת ישראל מסיני, לאחר שנדחו יוזמותיה להסדר שלום עם ישראל.
השאננות של קובעי המדיניות בישראל שהתבססו על הנחות מוטעות (מצרים וסוריה אינן בשלות לתקוף את ישראל. "קו בר לב" יחסום מתקפה של מצרים).
התעלמות של קובעי המדיניות בישראל ממידע מודיעיני ולפיו מצרים וסוריה מתכוננות לצאת למלחמה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242–247; לילך 3, עמ' 198–200; מט"ח 3, עמ' 191, 193; רכס 3, עמ' 241–245; שזר 3, עמ' 179, 184–186.
ב. תוצאות מלחמת יום הכיפורים
ניצחון צבאי של מדינת ישראל. בסיום המלחמה כבש צה"ל חלקים משטחי מצרים וסוריה.
המחיר הכבד: מספר גדול של נפגעים בשעות הראשונות של המלחמה, אבדות כבדות בסופה (הרוגים, פצועים, שבויים).
אובדן ציוד צבאי רב ופגיעה בכושר של הצבא.
ההשפעה של תוצאות אלה על החברה בישראל:
התערערות תחושת הביטחון והאמונה בתפיסת הביטחון המסורתית; התערערות האמון באנשי ציבור, בצבא ובדרג הפוליטי; ביקורת ציבורית.
הוקמה ועדת חקירה ממלכתית (ועדת אגרנט) לבירור המחדלים שהביאו לפרוץ המלחמה. מסקנותיה התמקדו בדרג הצבאי וברמטכ"ל. כמה קצינים בכירים נאלצו להתפטר.
תנועות המחאה הפגינו וקראו להתפטרות הממשלה.
שינויים במפה הפוליטית: התפטרות שר הביטחון (משה דיין), ומאוחר יותר התפטרות של ממשלת גולדה מאיר. הביקורת הציבורית המתמשכת על הממשלה סללה את הדרך למהפך הפוליטי של 1977, שבעקבותיו עלתה לשלטון מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין.
הקמה של "גוש אמונים" ושל "שלום עכשיו" ופעילותן.
ההשפעה של תוצאות אלה על הכלכלה בישראל:
נזק עצום לכלכלה, שתרם לקיפאון ולאינפלציה במשק הישראלי.
חרם הנפט שהטילו יצואניות הנפט הערביות לקראת סוף המלחמה העלה את מחירו וגרם לנזקים כלכליים.
גידול בפערים החברתיים־כלכליים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 251–255; לילך 3, עמ' 202–205; מט"ח 3, עמ' 193–194; רכס 3, עמ' 252–256; שזר 3, עמ' 190–195.
הדה-קולוניזציה, גורל היהודים בארצות האסלאם (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשע"ט
18. הדה-קולוניזציה, גורל היהודים בארצות האסלאם
א. מהו תהליך הדה-קולוניזציה? הסבר שלושה גורמים שהביאו לתהליך זה. (13 נקודות)
ב. בשנת 1948 חיו בארצות האסלאם כמיליון יהודים. בשנת 1969 נשארו בהן רק כ־200,000 יהודים. הסבר שני גורמים לשינוי זה. (12 נקודות)
פתרון מהמסמך
.20 מלחמת יום הכיפורים
א. ההנחות המוטעות שעליהן התבססו קובעי המדיניות בישראל: הנחה שמצרים וסוריה אינן בשלות לתקוף את מדינת ישראל: מצרים לא תצא למלחמה לפני שתהיה לה יכולת לפגוע בעומק ישראל (יכולת תקיפה אווירית), וסוריה לא תצא למלחמה בלי מצרים. ההנחה ש"קו בר־לב" יעמוד בפני מתקפה של מצרים. ההנחה שהיוזמות של סאדאת למשא ונתן אינן רציניות ואינן כנות. הקשר בין ההנחות ובין העובדה שישראל הופתעה כאשר פרצה המלחמה: הנחות אלה הובילו לשאננות, ובגללה צה"ל לא הוכן כראוי (לא התאים את תורת הלחימה היבשתית, לא הכין את מחסני החירום). הנחות אלה הובילו להתעלמות ממידע ומהתרעות מודיעיניות שמצרים וסוריה מתכוננות למלחמה, ולפרשנות שגויה של מידע זה. כוחות המילואים לא גויסו בזמן: גיוס חלקי ולא כולל, ובשלב מאוחר מדי (יום לפני פרוץ המלחמה). 194-193,191 'בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 247-244; לילך 3, עמ' 204-203,200-198; מט"ח 3, עמ 186-185 ,3 רכס 3, עמ 251-250,245,241; שזר
ב. ההשפעה של מלחמת יום הכיפורים על מדינת ישראל בתחום הפוליטי: הוקמה ועדת חקירה ממלכתית (ועדת אגרנט) לבירור המחדלים שהביאו לפרוץ המלחמה. מסקנותיה התמקדו בדרג הצבאי וברמטכ"ל. כמה קצינים בכירים נאלצו להתפטר. שינויים במפה הפוליטית: התפטרות שר הביטחון (משה דיין), ומאוחר יותר התפטרות ראשת הממשלה גולדה מאיר. הביקורת הציבורית המתמשכת על הממשלה סללה את הדרך למהפך הפוליטי ב־1977, שבעקבותיו עלתה לשלטון מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין. צמיחת תנועות מחאה בישראל מימין ומשמאל ("גוש אמונים", "שלום עכשיו") והעמקת הקיטוב החברתי והפוליטי. השפעתה על יחסי החוץ של מדינת ישראל: מצרים השיחות על הפרדת הכוחות הביאו בהמשך להסדר ביניים. נסללה הדרך לביקור של נשיא מצרים סאדאת בישראל (1977), לשיחות שלום ולחתימה על הסכם שלום בין ישראל למצרים (הסכם קמפ דוויד). ארצות הברית המודעות לתלות הגוברת בארצות הברית הובילה להידוק הקשרים עמה ("הרכבת האווירית"), התערבותה בהסכמי הפרדת הכוחות. בגלל מעורבותה הגוברת של ארצות הברית במדינות ערב (בעיקר מצרים) היא נעשתה למתווכת הטבעית בין ישראל ובין מצרים. סוריה סוריה המשיכה לתמוך בארגוני מחבלים שפעלו מלבנון, אך שמרה על שקט בגבולה עם ישראל. בספרי הלימוד: היי סקול 2, 262-261,257-253; לילך 3, עמ' 208-205; מט"ח, עמ 198-197,194-193; רכס 196,193,190 '260-252; שזר 3, עמ
מקור — מלחמת יום הכיפורים (1973) (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תש"ף
18. מקור — מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. מדינת ישראל הופתעה כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים.
בנספח ב מוצגת קריקטורה של המאייר קריאל גרדוש (דוש) שפורסמה בעיתון "מעריב" בתחילת המלחמה.
עיין בה והסבר כיצד היא מבטאת את מצבה של ישראל בעקבות ההפתעה. הבא בתשובתך שתי דוגמאות מן הקריקטורה. (14 נקודות)
ב. הסבר את ההשפעה של מלחמת יום הכיפורים על מדינת ישראל בשניים מן התחומים האלה: חברה, כלכלה, פוליטיקה, ביטחון. בתשובתך הבא שתי דוגמאות לכל אחד משני התחומים. (11 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
18. מקור - מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. כיצד מבטאת הקריקטורה את מצבה של מדינת ישראל בעקבות ההפתעה:
בקריקטורה נראה קטע מעץ שממנו נשלחות שתי זרועות, בין שתי הזרועות כרוך חבל תלייה ובתוך הלולאה שמשתלשלת ממנו נמצא שרוליק. תיאור זה מסמל את מצבה הקשה של ישראל שטבעת החנק מאיימת עליה; שתי הזרועות — הצבא המצרי והצבא הסורי מתקדמים לתוך שטחי מדינת ישראל.
שרוליק מביט בחבל הנכרך סביבו בגבות מורמות, מבטו ספק כועס ספק מופתע. ביטוי להלך הרוח ששרר בישראל בעקבות המצב הנואש שאליו נקלעה.
שרוליק תופס צד אחד של טבעת החבל המתהדקת ביד אחת וביד השנייה הוא מחזיק סכין ומתכוון לחתוך את החבל. ביטוי לישראל המנסה בכל כוחותיה להיאבק על קיומה, להתאושש ולהיחלץ מן המתקפה.
הכותרת מעל לקריקטורה — "תחילת הסוף" מבטאת את תחושת החרדה הקיומית שהתעוררה בעקבות ההצלחות הצבאיות של מצרים וסוריה או אולי את הציפייה שהתקפת נגד של צה"ל תוביל למפנה במלחמה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242, 248–250; לילך 3, עמ' 200–202; מט"ח 3, עמ' 191–193; רכס 3, עמ' 246–248; שזר 3, עמ' 185–187.
ב. ההשפעה של מלחמת יום הכיפורים על מדינת ישראל:
בתחום החברה / בתחום הפוליטיקה:
התערערות תחושת הביטחון והאמונה בתפיסת הביטחון המסורתית; התערערות האמון באנשי ציבור, בצבא ובדרג הפוליטי, פיתוח ביקורת ציבורית.
הוקמה ועדת חקירה ממלכתית (ועדת אגרנט) לבירור המחדלים שהביאו לפרוץ המלחמה. מסקנותיה התמקדו בדרג הצבאי וברמטכ"ל. כמה קצינים בכירים נאלצו להתפטר.
תנועות מחאה הפגינו וקראו להתפטרות הממשלה.
שינויים במפה הפוליטית: התפטרות שר הביטחון (משה דיין), ומאוחר יותר התפטרות של ממשלת גולדה מאיר. הביקורת הציבורית המתמשכת על הממשלה סללה את הדרך למהפך הפוליטי של 1977, שבעקבותיו עלתה לשלטון מפלגת הליכוד ובראשה מנחם בגין.
הקמה של "גוש אמונים" ושל "שלום עכשיו" ופעילותן.
בתחום הכלכלה:
נזק עצום לכלכלה, שתרם לקיפאון ולאינפלציה במשק הישראלי.
חרם הנפט שהטילו יצואניות הנפט הערביות לקראת סוף המלחמה העלה את מחירו וגרם לנזקים כלכליים.
גידול בפערים החברתיים־כלכליים.
בתחום הביטחון:
הושגו הסכמים להפרדת הכוחות שהביאו בהמשך להסדר ביניים.
נסללה הדרך לביקור של נשיא מצרים סאדאת בישראל (1977), לשיחות שלום ולחתימה על הסכם שלום בין ישראל למצרים (הסכם קמפ־דיוויד).
ישראל נעזרה בסיוע צבאי אמריקני כדי לשקם את צה"ל ולהחזיר לעצמה את כושר ההרתעה שנפגע, (הגדלת מספר היחידות הלוחמות והבניית יכולת הגנתית) נערכו שינויים בתחום עבודת המודיעין; גברה התלות של ישראל בסיוע האמריקני.
בגבול עם סוריה נשמר השקט אך סוריה המשיכה לתמוך בארגוני מחבלים שפעלו מלבנון.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 253–257, 261–262; לילך 3, עמ' 205–209; מט"ח 3, עמ' 193–194, 197–198, 201; רכס 3, עמ' 252–260; שזר 3, עמ' 190–196.
מלחמת ששת הימים (1967) / מלחמת יום הכיפורים (1973) (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"א
19. מלחמת ששת הימים (1967) / מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. הסבר את הגורמים לפרוץ מלחמת ששת הימים או לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, ותאר כיצד החלה המלחמה. (12 נקודות)
ב. הצג את התוצאות המיידיות של המלחמה שכתבת עליה בסעיף א, והסבר כיצד השפיעו תוצאות אלה על החברה בישראל ועל אחת ממדינות ערב. (13 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
19. מלחמת ששת הימים
א. הגורמים לפרוץ המלחמה:
התגברות המתיחות בין ישראל ובין העולם הערבי בשל הניסיונות להטות את מקורות הירדן והמאבק על המים.
פעולות של נאצר שהפרו את הסכמי 1957: ריכוז כוחות מצריים בסיני, סגירת מצרי טיראן ופינוי כוח האו"ם מסיני.
מלחמת התעמולה שניהל נאצר נגד ישראל והאיומים שלו להשמיד אותה הגבירו את המתיחות בין ישראל ובין מצרים.
מעורבות המעצמות: ברית המועצות מסרה לסוריה ולמצרים מידע שקרי ולפיו ישראל מרכזת כוחות מול סוריה.
ברית חוסיין–נאצר.
סוריה ומצרים העריכו שישראל חלשה, וזאת בגלל חילופי השלטון בישראל, הדימוי של לוי אשכול בעיני הציבור בארץ והמיתון הכלכלי הקשה במשק הישראלי, על כן החליטו שזו שעת כושר לחידוש המלחמה נגדה.
גיוס כוח המילואים בישראל ושבועות של "המתנה", לחץ של הצבא ושל דעת הקהל על הממשלה בישראל ובמצרים לצאת למלחמה.
כישלון הניסיונות הדיפלומטיים להביא לסיום המשבר.
רצון של ישראל להנחית מכת מנע בעקבות מידע מודיעיני על כוונת תקיפה מצד מצרים.
כיצד החלה המלחמה:
(ב־5 ביוני 1967) ישראל פתחה במלחמת נגד מקדימה ותקפה את שדות התעופה של חיל האוויר המצרי.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 220–222, 225; לילך 2, עמ' 186–187, 189; מט"ח 2, עמ' 180–185; רכס 2, עמ' 215–227; שזר 2, עמ' 171–175, 184.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
ב. תוצאות מיידיות של מלחמת ששת הימים:
ניצחון צבאי של מדינת ישראל.
לצבאות ערב אבדות רבות: הרוגים רבים (כ־20,000), אובדן ציוד רב.
שטחה של ישראל גדל פי שלושה. צה"ל כבש את רמת הגולן מידי סוריה, את רצועת עזה ואת חצי האי סיני מידי מצרים ואת מזרח ירושלים, רמאללה, שכם, ג'נין, חברון ובית לחם מידי ירדן.
כמיליון פלסטינים נוספו לתחומי שליטתה של מדינת ישראל.
התרחבות גבולות מדינת ישראל ביבשה.
איחוד ירושלים המזרחית עם חלקה המערבי.
כיצד השפיעו תוצאות אלה על החברה בישראל:
מעבר מחרדה קיומית לאופוריה; שאננות וזלזול באויב; הערצה כלפי הצבא ומנהיגי הניצחון; התחיל הוויכוח בחברה הישראלית בעניין השטחים שנכבשו ובעניין הפלסטינים; גידול ניכר בהיקף העלייה לארץ.
כיצד השפיעו תוצאות אלה על מדינות ערב:
אובדן שטחים: סוריה איבדה את רמת הגולן, מצרים את רצועת עזה וחצי האי סיני, ירדן את מזרח ירושלים ואת הגדה המערבית.
פגיעה ביוקרה של מנהיגי המדינות; ירידה ביוקרתו של נאצר כמנהיג העולם הערבי.
תמורות במפלגת הבעת' בסוריה ועליית אסד לשלטון.
דעיכת החלום על הקמת אימפריה ערבית אחת.
מצרים ניתקה את היחסים הרשמיים עם ארצות הברית בטענה שהיא סייעה לישראל.
הגברת התמיכה באש"ף ודרישה להקמת מדינה פלסטינית.
ירדן קלטה 350,000 פליטים פלסטינים לשטחה, ארגוני מחבלים פעלו נגד ישראל משטחי ירדן והחל מאבק בין ירדן למחבלים.
תחושות ההשפלה דירבנו את מצרים וסוריה לצאת למלחמה נוספת.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 228–233, 235–237; לילך 2, עמ' 194, 196–197; מט"ח 2, עמ' 186–187; רכס 2, עמ' 232, 237–240; שזר 2, עמ' 179, 185.
מלחמת יום הכיפורים
א. הגורמים לפרוץ המלחמה:
הקיפאון המדיני ששרר בין ישראל למדינות ערב.
הרצון של מדינות ערב לנקום בגלל התבוסה במלחמת ששת הימים.
הרצון של מדינות ערב להחזיר לידיהן את השטחים שנכבשו מהן.
ברית המועצות סיפקה נשק למצרים ולסוריה ואימנה את צבאותיהן.
כיצד החלה המלחמה:
ב־6 באוקטובר 1973 – התקפת פתע משולבת של צבאות מצרים וסוריה על ישראל והתקדמות מהירה של כוחותיהן.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242–247; לילך 2, עמ' 198–202; מט"ח 2, עמ' 191; רכס 2, עמ' 241–246; שזר 2, עמ' 185–186.
ב. תוצאות מיידיות של מלחמת יום הכיפורים
ניצחון צבאי של מדינת ישראל. בסיום המלחמה כבש צה"ל חלקים משטחי מצרים וסוריה.
המחיר הכבד: מספר גדול של נפגעים בשעות הראשונות של המלחמה, אבדות כבדות בסופה (הרוגים, פצועים, שבויים).
אובדן ציוד צבאי רב ופגיעה בכושר של הצבא.
כיצד השפיעו תוצאות אלה על החברה בישראל:
התערערות תחושת הביטחון והאמונה בתפיסת הביטחון המסורתית; התערערות האמון באנשי ציבור, בצבא ובדרג הפוליטי; פיתוח ביקורת ציבורית.
הוקמה ועדת חקירה ממלכתית (ועדת אגרנט) לבירור המחדלים שהביאו לפרוץ המלחמה. מסקנותיה התמקדו בדרג הצבאי וברמטכ"ל. כמה קצינים בכירים נאלצו להתפטר.
תנועות המחאה הפגינו וקראו להתפטרות הממשלה.
שינויים במפה הפוליטית: התפטרות שר הביטחון (משה דיין), ומאוחר יותר התפטרות של ממשלת גולדה מאיר. הביקורת הציבורית המתמשכת על הממשלה סללה את הדרך למהפך הפוליטי של 1977, שבעקבותיו עלתה לשלטון מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין.
הקמה של "גוש אמונים" ושל "שלום עכשיו" ופעילותן.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
כיצד השפיעו על מדינות ערב:
ההצלחות בתחילת המלחמה סייעו לסוריה ולמצרים לשקם את גאוותן הלאומית.
עלייה ביוקרתו של סאדאת כמנהיג הבלתי מעורער של מצרים.
השיחות על הפרדת כוחות עם תום המלחמה הובילו להסכם ביניים בין ישראל למצרים שהיה הבסיס לתהליך של משא ומתן מדיני ביניהן בהמשך.
מצרים חידשה את היחסים הדיפלומטיים עם ארצות הברית וקיבלה ממנה סיוע כלכלי.
נסללה הדרך לביקור של נשיא מצרים סאדאת (1977) בישראל, לשיחות שלום ולחתימה על הסכם שלום בין ישראל למצרים (הסכמי קמפ־דיוויד).
סוריה המשיכה לנקוט קו נוקשה כלפי ישראל, המשיכה לתמוך בארגוני מחבלים שפעלו מלבנון, אך שמרה על שקט בגבול עם ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 251–255, 257–258, 261–262; לילך 2, עמ' 202–207; מט"ח 2, עמ' 193–194, 197–201; רכס 2, עמ' 252–256; שזר 2, עמ' 190–195.
מלחמת יום הכיפורים (1973) (8 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
12. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. בתקופה שלפני פרוץ המלחמה רווחה בקרב ההנהגה בישראל התפיסה (קונספציה) שלא צפוי בעתיד הקרוב עימות צבאי בין מדינת ישראל ובין מדינות ערב.
הסבר את הנחות היסוד שעליהן התבססה תפיסה זו. (13 נקודות)
ב.
הצג את המטרות שהניעו את סאדאת נשיא מצרים לתקוף את ישראל באוקטובר 1973, והסבר אילו מן המטרות האלה השיגה מצרים בעקבות המלחמה.
הסבר את ההשפעה של מלחמת יום הכיפורים על מדינת ישראל בתחום החברתי־פוליטי.
(20 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
12. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. ההנחות היסוד שעליהן התבססה התפיסה שעל פיה לא צפוי בעתיד הקרוב עימות צבאי בין מדינת ישראל ובין מדינות ערב:
הנחה שמצרים וסוריה אינן בשלות לתקוף את מדינת ישראל: מצרים לא תצא למלחמה לפני שתהיה לה יכולת לפגוע בעומק ישראל (יכולת תקיפה אווירית), וסוריה לא תצא למלחמה בלי מצרים.
ההנחה ש"קו בר-לב" יעמוד בפני מתקפה של מצרים.
הנחה שהיוזמות של סאדאת למשא ומתן אינן רציניות ואינן כנות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 244–247; לילך 2, עמ' 198–200, 203–204; מט"ח 2, עמ' 191, 193–194; רכס 2, עמ' 241, 245, 250–251; שזר 2, עמ' 185–186.
ב. המטרות שהניעו את סאדאת נשיא מצרים לתקוף את ישראל באוקטובר 1973:
השאיפה לשקם את כבודה של מצרים בעקבות התבוסה במלחמת ששת הימים.
להשיב לעצמה את השטחים שאיבדה במלחמות קודמות.
יש הטוענים שמצרים ראתה במלחמה אמצעי לפתיחת תהליך מדיני שיביא לנסיגת ישראל מסיני, לאחר שנדחו יוזמותיה להסדר שלום עם ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242–244; לילך 2, עמ' 198–199; מט"ח 2, עמ' 191; רכס 2, עמ' 239, 245; שזר 2, עמ' 185–186.
אילו מן המטרות השיגה מצרים בעקבות המלחמה:
ההצלחות בתחילת המלחמה סייעו לסוריה ולמצרים לשקם את גאוותן הלאומית.
השיחות על הפרדת כוחות עם תום המלחמה הובילו להסכם ביניים בין ישראל למצרים שהיה הבסיס לתהליך של משא ומתן מדיני ביניהן בהמשך.
נסללה הדרך לביקור של נשיא מצרים סאדאת (1977) בישראל, לשיחות שלום ולחתימה על הסכם שלום בין ישראל למצרים (הסכמי קמפ-דייוויד).
ההשפעה של מלחמת יום הכיפורים על מדינת ישראל בתחום החברתי-פוליטי:
התערערות תחושת הביטחון והאמונה בתפיסת הביטחון המסורתית; התערערות האמון באנשי ציבור, בצבא ובדרג הפוליטי, פיתוח ביקורת ציבורית.
הוקמה ועדת חקירה ממלכתית (ועדת אגרנט) לבירור המחדלים שהביאו לפרוץ המלחמה. מסקנותיה התמקדו בדרג הצבאי וברמטכ"ל. כמה קצינים בכירים נאלצו להתפטר.
תנועות מחאה הפגינו וקראו להתפטרות הממשלה.
שינויים במפה הפוליטית: התפטרות שר הביטחון (משה דיין), ומאוחר יותר התפטרות של ממשלת גולדה מאיר. הביקורת הציבורית המתמשכת על הממשלה סללה את הדרך למהפך הפוליטי בשנת 1977, שבעקבותיו עלתה לשלטון מפלגת הליכוד ובראשה מנחם בגין.
הקמה של "גוש אמונים" ושל "שלום עכשיו" ופעילתן.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 251, 255–257, 258–261, 262–262; לילך 2, עמ' 202–207; מט"ח 2, עמ' 193–194, 201–197; רכס 2, עמ' 252–256; שזר 2, עמ' 190–195.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
11. מקור – מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. לפניך קטע מקור ובו הוראות של נשיא מצרים סאדאת לצבא מצרים בתאריך 5 באוקטובר 1973.
הנחיה אסטרטגית
מאת: הנשיא והמפקד העליון של הכוחות המזוינים [החמושים].
אל: המרשל אחמד אסמאעיל עלי, שר המלחמה והמפקד הראשי של הכוחות המזוינים.
בעקבות ההנחיה המדינית שנתתי לך ביום האחד באוקטובר 1973, ועל יסוד הנסיבות של המצב המדיני והאסטרטגי הנוכחי, החלטתי להורות לכוחות המזוינים לבצע את המשימות האסטרטגיות הבאות:
א. לשים קץ למבוי הסתום הצבאי הנוכחי על ידי הפרת הפסקת האש החל ב־6 באוקטובר 1973.
ב. להנחיל לאויב אבדות רבות ככל האפשר בכוח אדם ובציוד.
ג. לעשות לשחרור האדמה הכבושה בשלבים רצופים בהתאם לגידולם והתפתחותם [...] והכישורים של הכוחות המזוינים.
משימות אלו תבוצענה על ידי הכוחות המזוינים המצריים בעצמם או בשיתוף פעולה עם הכוחות המזוינים הסוריים.
הסבר כיצד המטרות שרצתה מצרים להשיג ביציאה למלחמה באוקטובר 1973 באות לידי ביטוי בקטע המקור שלפניך.
האם הושגו מטרות אלה לאחר המלחמה? נמק את תשובتك באמצעות שתי עובדות היסטוריות.
(18 נקודות)
ב. הסבר את ההשפעה של מלחמה זו על הכלכלה ועל החברה במדינת ישראל. בסס את תשובתך על שתי דוגמאות.
(15 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
11. מקור – מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. כיצד המטרות שרצתה מצרים להשיג ביציאה למלחמה באוקטובר 1973 באות לידי ביטוי בקטע המקור:
המטרה: לשקם את כבודה בעקבות התבוסה במלחמת ששת הימים. בקטע: שנשיא מצרים סאדאת מנחה את הצבא להנחיל לאויב אבדות כבדות ככל האפשר.
המטרה: להשיב לעצמה את השטחים שאיבדה במלחמות קודמות. בקטע: ההנחיה "לעשות לשחרור האדמה הכבושה...".
המטרה: לשבור את הקיפאון המדיני ולהביא לפתיחת תהליך מדיני עם מדינת ישראל. בקטע: הנשיא סאדאת מציין בהנחיותיו את השאיפה "לשים קץ למבוי הסתום הנוכחי" ומתייחס ל"נסיבות המצב המדיני והאסטרטגי הנוכחי".
האם הושגו מטרות אלה לאחר המלחמה:
ההצלחות בתחילת המלחמה סייעו למצרים לשקם את הגאווה הלאומית.
השיחות על הפרדת כוחות עם תום המלחמה הובילו להסכם ביניים בין ישראל למצרים שהיה הבסיס לתהליך של משא ומתן מדיני ביניהן בהמשך.
נסללה הדרך לביקור של נשיא מצרים סאדאת (1977) בישראל, לשיחות שלום ולחתימה על הסכם שלום בין ישראל למצרים (הסכמי קמפ־דיוויד).
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242–244; לילך 2, עמ' 198–199; מט"ח 2, עמ' 191; רכס 2, עמ' 239, 245; שזר 2, עמ' 185–186.
ב. ההשפעה של מלחמה זו על הכלכלה ועל החברה במדינת ישראל:
החברה:
התערערות תחושת הביטחון והאמונה בתפיסת הביטחון המסורתית; התערערות האמון באנשי ציבור, בצבא ובדרג הפוליטי, פיתוח ביקורת ציבורית.
הוקמה ועדת חקירה ממלכתית (ועדת אגרנט) לבירור המחדלים שהביאו לפרוץ המלחמה. מסקנותיה היו נגד הדרג הצבאי. הרמטכ"ל וכמה קצינים בכירים נאלצו להתפטר.
תנועות מחאה הפגינו וקראו להתפטרות הממשלה.
שינויים במפה הפוליטית: התפטרות שר הביטחון (משה דיין), ולאחר מכן התפטרות של ממשלת גולדה מאיר, הביקורת הציבורית המתמשכת על הממשלה סללה את הדרך למהפך הפוליטי של 1977, שבעקבותיו עלתה לשלטון מפלגת הליכוד ובראשה מנחם בגין.
הקמה של "גוש אמונים" ושל "שלום עכשיו" ופעילותן.
הכלכלה:
נזק עצום לכלכלה, ש"תרם" לקיפאון ולאינפלציה במשק הישראלי.
חרם הנפט שהטילו יצואניות הנפט הערבי לקראת סוף המלחמה העלה את מחירו וגרם לנזקים כלכליים.
גידול בפערים החברתיים־כלכליים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 253–258, 264; לילך 2, עמ' 205–207; מט"ח 2, עמ' 193–194, 197–198; רכס 2, עמ' 252–260; שזר 2, עמ' 188, 192–195.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ב
13. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. הצג את המטרות שהניעו את מצרים וסוריה לתקוף את ישראל באוקטובר 1973.
אילו מן המטרות שהצגת הושגו בעקבות המלחמה? הסבר את תשובתך.
(17 נקודות)
ב. הצג את התוצאות המיידיות של המלחמה.
מדוע הוקמה ועדת אגרנט? הסבר מדוע נמשכה הַמְּחָאָה הציבורית גם לאחר פרסום מסקנות הוועדה.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
13. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. המטרות שהניעו את מצרים וסוריה לתקוף את ישראל באוקטובר 1973:
השאיפה לשקם את כבודן בעקבות התבוסה במלחמת ששת הימים.
להשיב לעצמן את השטחים שאיבדו במלחמות קודמות.
יש הטוענים שמצרים ראתה במלחמה אמצעי לפתיחת תהליך מדיני שיביא לנסיגת ישראל מסיני, לאחר שנדחו יוזמותיה להסדר שלום עם ישראל.
אילו מן המטרות הושגו בעקבות המלחמה:
ההצלחות בתחילת המלחמה סייעו לסוריה ולמצרים לשקם את גאוותן הלאומית.
השיחות על הפרדת כוחות עם תום המלחמה הובילו להסכם ביניים בין ישראל למצרים שהיה הבסיס לתהליך של משא ומתן מדיני ביניהן בהמשך.
נסללה הדרך לביקור של נשיא מצרים סאדאת בישראל (1977), לשיחות שלום ולחתימה על הסכם שלום בין ישראל למצרים (הסכמי קמפ־דיוויד).
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242–244; לילך 2, עמ' 198–199; מט"ח 2, עמ' 191; רכס 2, עמ' 239, 245; שזר 2, עמ' 185–186.
ב. התוצאות המיידיות של המלחמה:
ניצחון צבאי של מדינת ישראל. בסיום המלחמה כבש צה"ל חלקים משטחי מצרים וסוריה.
המחיר הכבד: מספר גדול של נפגעים בשעות הראשונות של המלחמה, אבדות כבדות בסופה (הרוגים, פצועים, שבויים).
אובדן ציוד צבאי רב ופגיעה בכושר של הצבא.
מדוע הוקמה ועדת אגרנט:
כדי לחקור את הנסיבות לפרוץ המלחמה ואת מהלכי המלחמה בימים הראשונים נוכח הלחץ הציבורי שנוצר בעקבות ההפתעה בתחילת המלחמה, קריסת התכנונים הצבאיים והאבדות הכבדות בחיילים ובנשק.
מדוע נמשכה המחאה הציבורית גם לאחר פרסום מסקנות הוועדה:
הוועדה הטילה אחריות על הדרג הצבאי ולא על הדרג המדיני. הציבור בישראל חש שגם ראש הממשלה ושר הביטחון אשמים במחדל, ודרש את התפטרותם.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 253–254; לילך 2, עמ' 203–205; מט"ח 2, עמ' 193; רכס 2, עמ' 252; שזר 2, עמ' 190.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ב
11. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. לפניכם קטע מקור ובו נאום של נשיא סוריה אסד לאומה ולצבא, ביום 6 באוקטובר 1973.
אחים אזרחים,
חיילים, מש"קים וקצינים אמיצים,
בני עמנו הגאה,
ברכותיי לכל אחד מכם. אני מדבר אליכם היום ברוח ערבית טהורה, רוח הגבורה והאומץ, רוח הקרבת הנפש והנתינה, אני מדבר אליכם מתוך אהבת המולדת שעליה אתם מגינים ובשם האמונה בענייננו הצודק, שלמענו אתם לוחמים.
זה שבוע וחצי שהאויב מרכז כוחות ומכין את עצמו, והוא קיווה, כמובן, שיצליח בכך, להנחית עלינו מהלומה בוגדנית. אבל אנו היינו ערניים ועקבנו אחר תנועותיו ואחר היערכות כוחותיו. הכנו את עצמנו למול תוקפנות חדשה זו מצדו, וכך לא אפשרנו לו להפתיע אותנו.
ואכן, כוחותינו המזוינים נחלצו להשיב תשובה הולמת לאתגר שהאויב הציב בפניהם.
גם אחינו במצרים לא אפשרו לאויב להפתיעם. צבא מצרים הגדול יצא להגן על כבודו, על כבודה של מצרים ועל כבוד האומה הערבית.
אני מבקש לשלוח ברכות לצבאנו ולעמנו ולצבא מצרים ולעם המצרי הגדול. [...]
היום אנו מנהלים מערכת כבוד וגבורה בהגנה על אדמתנו היקרה ועל ההיסטוריה המפוארת שלנו ועל מורשת אבותינו, ואנו עושים כן מתוך אמונה באל ובעצמנו ומתוך נחישות של ברזל ורצון מוחלט שהניצחון יהיה לצידנו.
בשנים האחרונות פגע בישראל חטא היוהרה, ומנהיגיה מילאו את ראשיהם בגאוותנות. הם שקעו בפשעיהם והתמידו בתוקפנותם. ליבם מלא שנאה שחורה נגד עמנו ונגד האנושות. הצמא לשפיכות דמים גבר עליהם והם אימצו מדיניות העומדת בניגוד לעקרונות ולערכים האנושיים הנעלים ובניגוד לחוקים ולעקרונות הבין־לאומיים.
אבל מנהיגיה אלו של ישראל, כמו אלו שקדמו להם, הינם רודפי מלחמה שאינם יודעים גבול. הם אינם מפחדים מדבר, ורק העמים המאמינים בזכותם להיאבק למען חירותם ועצמאותם ולהבטחת קיומם, רק עמים אלו יכולים להרתיע אותם.
אנו נמלא את חובתנו להגן על אדמתנו ועל כבוד אומתנו, ואנו נכונים להשקיע כל קורבן שיידרש ולספוג כל אסון כדי להבטיח את ניצחונו של הצדק, את ניצחונם של העקרונות וכדי להשיג שלום צודק.
הסבירו שתי מטרות שהניעו את סוריה לצאת למלחמה נגד ישראל באוקטובר 1973. מטרה אחת לפחות על פי קטע המקור.
הסבירו כיצד נרמז בקטע המקור אחד מן הגורמים שבגללו הופתעה מדינת ישראל עם פרוץ המלחמה.
(17 נקודות)
ב. הסבירו את ההשפעה של תוצאות המלחמה על מערכת היחסים בין ישראל ובין שכנותיה סוריה ומצרים ואת ההשפעה של תוצאות המלחמה על מדינת ישראל בתחום החברה ובתחום הכלכלה. (16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
11. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. מטרות שהניעו את סוריה לצאת למלחמה נגד ישראל באוקטובר 1973:
לשקם את כבודה בעקבות התבוסה במלחמת ששת הימים.
בקטע: "היום אנחנו מנהלים מערכת כבוד וגבורה"; "אנו נמלא את חובתנו להגן על אדמתנו ועל כבוד אומתנו".
להשיב לעצמה את השטחים שאיבדה במלחמות קודמות. בקטע: נרמז באמירה: "מתוך אהבת המולדת... בשם האמונה בענייננו הצודק, שלמענו אנו לוחמים"; ובאמירה: "היום אנו מנהלים... בהגנה על אדמתנו היקרה ועל ההיסטוריה המפוארת שלנו"; וכן: "להבטיח את ניצחונו של הצדק".
כיצד נרמז בקטע המקור אחד מן הגורמים שבגללו הופתעה מדינת ישראל עם פרוץ המלחמה:
אסד אמר: "בשנים האחרונות פגע בישראל חטא היוהרה, ומנהיגיה מילאו ראשיהם בגאוותנות". דברים אלה משקפים הלך רוח של זחיחות, שאננות וביטחון עצמי מופרז שרווח בקרב קובעי המדיניות בישראל בעקבות הישגי מלחמת ששת הימים, ובגללו הם הניחו הנחות מוטעות והתעלמו מהמידע המודיעיני שעל פיו מצרים וסוריה מתכננות לצאת למלחמה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242–246; לילך 2, עמ' 194–200; מט"ח 2, עמ' 191, 193; רכס 2, עמ' 245–246, 250–251; שזר 2, עמ' 185–186.
ב. ההשפעה של תוצאות המלחמה על מערכת היחסים בין ישראל ובין שכנותיה סוריה ומצרים.
סוריה
סוריה המשיכה לנקוט קו נוקשה כלפי ישראל, המשיכה לתמוך בארגוני מחבלים שפעלו מלבנון, אך שמרה על שקט בגבול עם ישראל.
מצרים
השיחות על הפרדת כוחות הביאו בהמשך להסדר ביניים.
נסללה הדרך לביקור של נשיא מצרים סאדאת (1977) בישראל, לשיחות שלום ולחתימה על הסכם שלום בין ישראל למצרים (הסכם קמפ דיוויד).
ההשפעה של תוצאות המלחמה על מדינת ישראל:
בתחום החברה:
התערערות תחושת הביטחון והאמונה בתפיסת הביטחון המסורתית; התערערות האמון באנשי ציבור, בצבא ובדרג הפוליטי, פיתוח ביקורת ציבורית.
הוקמה ועדת חקירה ממלכתית (ועדת אגרנט) לבירור המחדלים שהביאו לפרוץ המלחמה. מסקנותיה היו נגד הדרג הצבאי. הרמטכ"ל וכמה קצינים בכירים נאלצו להתפטר.
תנועות מחאה הפגינו וקראו להתפטרות הממשלה.
שינויים במפה הפוליטית: התפטרות שר הביטחון (משה דיין), ולאחר מכן התפטרות של ממשלת גולדה מאיר, הביקורת הציבורית המתמשכת על הממשלה סללה את הדרך למהפך הפוליטי בשנת 1977, שבעקבותיו עלתה לשלטון מפלגת הליכוד ובראשה מנחם בגין.
הקמה של "גוש אמונים" ושל "שלום עכשיו" ופעילותן.
בתחום הכלכלה:
נזק עצום לכלכלה, וחובות גדולים לארצות הברית ש"תרמו" לקיפאון ולאינפלציה במשק הישראלי.
חרם הנפט שהטילו יצואניות הנפט הערבי לקראת סוף המלחמה העלה את מחירו וגרם לנזקים כלכליים.
גידול בפערים החברתיים-כלכליים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 253–258; לילך 2, עמ' 205–207; מט"ח 2, עמ' 193–194, 197–198; רכס 2, עמ' 254–260; שזר 2, עמ' 188, 192–196.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ג
13. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. הסבירו שלושה גורמים שהובילו לפרוץ מלחמת יום הכיפורים: שני גורמים שקשורים למדינות ערב וגורם אחד שנבע מן ההתנהלות של מדינת ישראל.
(16 נקודות)
ב. הציגו את תוצאות המלחמה, והסבירו את השפעתן על מדינת ישראל בשניים מן התחומים: החברתי, הכלכלי, הפוליטי והביטחוני.
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
13. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. גורמים שהובילו לפרוץ מלחמת יום הכיפורים:
גורמים שקשורים למדינות ערב:
סוריה ומצרים רצו לשקם את כבודן בעקבות התבוסה במלחמת ששת הימים.
סוריה ומצרים רצו להשיב אליהן שטחים שאיבדו במלחמות הקודמות.
יש הטוענים שמצרים ראתה במלחמה אמצעי לפתיחת תהליך מדיני שיביא לנסיגת ישראל מסיני, לאחר שנדחו יוזמותיה להסדר שלום עם ישראל.
גורמים שנבעו מן ההתנהלות של מדינת ישראל:
התעלמות מניסיונות של סאדאת לפתוח במשא ומתן עימה (מחקרים אחרונים חולקים על טענה זו).
ישראל התעלמה ממידע מודיעיני ולפיו מצרים וסוריה מתכננות לצאת למלחמה, ולכן לא יזמה פעולות לבלימת המלחמה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242–247; לילך 2, עמ' 198–200; מט"ח 2, עמ' 191, 193; רכס 2, עמ' 241–245; שזר 2, עמ' 179, 184–188.
ב. תוצאות המלחמה:
ניצחון צבאי של מדינת ישראל. בסיום המלחמה כבש צה"ל חלקים משטחי מצרים וסוריה.
המחיר הכבד: מספר גדול של נפגעים בשעות הראשונות של המלחמה, אבדות כבדות בסופה (הרוגים, פצועים, שבויים).
אובדן ציוד צבאי רב ופגיעה בכושר של הצבא.
השפעתן על מדינת ישראל:
בתחום החברתי/הפוליטי:
התערערות תחושת הביטחון והאמונה בתפיסת הביטחון המסורתית: התערערות האמון באנשי ציבור, בצבא ובדרג הפוליטי, פיתוח ביקורת ציבורית.
הוקמה ועדת חקירה ממלכתית (ועדת אגרנט) לבירור המחדלים שהביאו לפרוץ המלחמה. מסקנותיה התמקדו בדרג הצבאי וברמטכ"ל. כמה קצינים בכירים נאלצו להתפטר.
תנועות מחאה הפגינו וקראו להתפטרות הממשלה.
שינויים במפה הפוליטית: התפטרות שר הביטחון (משה דיין), ומאוחר יותר התפטרות של ממשלת גולדה מאיר.
הביקורת הציבורית המתמשכת על הממשלה סללה את הדרך למהפך הפוליטי של 1977, שבעקבותיו עלתה לשלטון מפלגת הליכוד ובראשה מנחם בגין.
הקמת "גוש אמונים" ו"שלום עכשיו" ופעילותן.
בתחום הכלכלי:
נזק עצום לכלכלה, שתרם לקיפאון ולאינפלציה במשק הישראלי.
חרם הנפט שהטילו יצואניות הנפט הערביות לקראת סוף המלחמה העלה את מחירו וגרם לנזקים כלכליים.
גידול בפערים החברתיים־כלכליים.
בתחום הביטחוני:
הושגו הסכמים להפרדת הכוחות, שהביאו בהמשך להסדר ביניים.
נסללה הדרך לביקור של נשיא מצרים סאדאת בישראל (1977), לשיחות שלום ולחתימה על הסכם שלום בין ישראל למצרים (הסכם קמפ־דיוויד).
ישראל נעזרה בסיוע צבאי אמריקני כדי לשקם את צה"ל ולהחזיר לעצמה את כושר ההרתעה שנפגע, (הגדלת מספר היחידות הלוחמות ובניית יכולת הגנתית); נערכו שינויים בתחום עבודת המודיעין; גברה התלות של ישראל בסיוע האמריקני.
בגבול עם סוריה נשמר השקט אך סוריה המשיכה לתמוך בארגוני מחבלים שפעלו מלבנון.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 253–257, 261–262; לילך 2, עמ' 205–209; מט"ח 2, עמ' 193–194, 197–201; רכס 2, עמ' 252–260; שזר 2, עמ' 190–196.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ג
13. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א.
הסבירו מה הניע את סוריה ומצרים לתקוף את ישראל באוקטובר 1973.
מדוע הופתעה ישראל בפרוץ מלחמת יום הכיפורים? הציגו שתי סיבות.
(17 נקודות)
ב.
הציגו את תוצאות המלחמה, והסבירו את ההשפעה של תוצאות אלה על מדינת ישראל בתחום החברתי-פוליטי.
הסבירו כיצד המעורבות של אחת ממעצמות-העל (ארצות הברית, ברית המועצות) במזרח התיכון השפיעה על המלחמה או על תוצאותיה והשלכותיה.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
13. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. מה הניע את סוריה ומצרים לתקוף את ישראל באוקטובר 1973:
השאיפה לשקם את כבודן בעקבות התבוסה במלחמת ששת הימים.
השאיפה להשיב שטחים שאיבדו במלחמות קודמות.
יש הטוענים שמצרים ראתה במלחמה אמצעי לפתיחת תהליך מדיני שיביא לנסיגת ישראל מסיני, לאחר שנדחו יוזמותיה להסדר עם ישראל.
מדוע הופתעה מדינת ישראל בפרוץ מלחמת יום הכיפורים:
ישראל זלזלה ביכולת הצבאית של צבאות ערב.
כישלון מערך ההתרעה: ישראל בנתה מערך מודיעין, אך הסימנים המוקדמים לא הובנו ראוי.
ההנחה ש"קו בר-לב" יעמוד בפני התקפת מצרים. הנחה זו הובילה לשאננות ולהתעלמות מידיעות שהזהירו מפני התקפה מתקרבת.
המצרים הסוו את הכנותיהם למלחמה ונקטו אמצעי הטעיה כדי להסתיר את כוונותיהם.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242–244; לילך 2, עמ' 199; מט"ח 2, עמ' 191; רכס 2, עמ' 245; שזר 2, עמ' 185.
ב. תוצאות המלחמה:
ניצחון צבאי של מדינת ישראל. בסיום המלחמה כבש צה"ל חלקים משטחי מצרים וסוריה.
המחיר הכבד: מספר גדול של נפגעים בשעות הראשונות של המלחמה, אבדות כבדות בסופה (הרוגים, פצועים, שבויים).
אובדן ציוד צבאי רב ופגיעה בכושר של הצבא.
השפעתן על מדינת ישראל בתחום החברתי/פוליטי:
התערערות תחושת הביטחון והאמונה בתפיסת הביטחון המסורתית; התערערות האמון באנשי ציבור, בצבא ובדרג הפוליטי, פיתוח ביקורת ציבורית.
הוקמה ועדת חקירה ממלכתית (ועדת אגרנט) לבירור המחדלים שהביאו לפרוץ המלחמה. מסקנותיה התמקדו בדרג הצבאי וברמטכ"ל. כמה קצינים בכירים נאלצו להתפטר.
תנועות מחאה הפגינו וקראו להתפטרות הממשלה.
שינויים במפה הפוליטית: התפטרות שר הביטחון (משה דיין), ומאוחר יותר התפטרות של ממשלת גולדה מאיר. הביקורת הציבורית המתמשכת על הממשלה סללה את הדרך למהפך הפוליטי של 1977, שבעקבותיו עלתה לשלטון מפלגת הליכוד ובראשה מנחם בגין.
הקמת "גוש אמונים" ו"שלום עכשיו" ופעילותן.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
כיצד המעורבות של מעצמות-העל במזרח התיכון השפיעה על המלחמה או על תוצאותיה והשלכותיה:
המלחמה התחוללה בצל "המלחמה הקרה" בין שתי המעצמות. סוריה ומצרים היו בתחום ההשפעה של ברית המועצות, וישראל בתחום ההשפעה של ארצות הברית. לכל אחת מן המעצמות היה אינטרס שהצד שבו היא תומכת ינצח במלחמה, והן סיפקו סיוע צבאי ומדיני למדינות שבהן תמכו.
ברית המועצות סיפקה למצרים ולסוריה בשנים שקדמו למלחמה טילי נ"ט וטילי נ"מ ותרומה לחיזוק משמעותי בכוחן הצבאי ולאמונה שלהן ביכולתן הצבאית.
ארצות הברית הפעילה לחץ על מדינת ישראל שלא להנחית מכה אווירית מקדימה, וישראל נמנעה מלנקוט בצעד זה על אף שידעה כי סוריה ומצרים עומדות לפתוח במלחמה עוד באותו היום.
ברית המועצות שלחה לסוריה ולמצרים תגבורת של ציוד צבאי מסיבי במהלך המלחמה.
לנוכח הסיוע של ברית המועצות למצרים וסוריה הפעילה ארצות הברית רכבת אווירית שסיפקה לישראל מערכות נשק ותחמושת.
ברית המועצות פעלה להשגת הפסקת אש נוכח התקפת הנגד של ישראל והתקדמותה לתוך סוריה ומצרים.
שתי המעצמות קידמו הצעה להפסקת אש במועצת הביטחון – החלטה 338 שהורתה על הפסקת אש ב-22 בחודש (מצרים וישראל לא כיבדו את ההחלטה, רק ב-24/10 הושגה הפסקת אש).
ארצות הברית תיווכה בין הצדדים להסדרת הסכם הפרדת כוחות (בינואר 1974) בין ישראל למצרים, ובין ישראל לסוריה (במאי 1974).
ארצות הברית תיווכה בין הצדדים וניהלה שיחות להסדרת הסכמי ביניים, שבסופם (בספטמבר 1974) נחתם הסכם בין מצרים וישראל.
בעקבות המעורבות של ארצות הברית בתיווך המדיני התהדק הקשר בינה ובין מצרים. חודשו יחסים דיפלומטיים מלאים ביניהן ומצרים קיבלה סיוע כלכלי מארצות הברית.
התחזקות התלות של מדינת ישראל בארצות הברית.
הסכמי הביניים היו הבסיס לתהליך של משא ומתן מדיני בין מצרים וישראל, שבסופו נחתם הסכם שלום בתיווך אמריקני (1979).
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 244, 246, 253–255, 264; לילך 2, עמ' 199, 201–202, 205–209;
מט"ח 2, עמ' 192, 194–197, 198–201; רכס 2, עמ' 249, 252–260; שזר 2, עמ' 188, 190–192.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ד
13. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. הציגו שני גורמים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, והסבירו מדוע הופתעה מדינת ישראל כאשר פרצה המלחמה.
($15 \frac{1}{3}$ נקודות)
ב. מלחמת יום הכיפורים שינתה את מדינת ישראל לבלי הכר. בססו טענה זו באמצעות שלוש עובדות היסטוריות מתחומים שונים.
(18 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
13. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. גורמים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים
סוריה ומצרים רצו לשקם את כבודן בעקבות התבוסה במלחמת ששת הימים.
סוריה ומצרים רצו להשיב לעצמן שטחים שאיבדו במלחמות קודמות.
יש הטוענים כי מצרים ראתה במלחמה אמצעי לפתיחת תהליך מדיני שיביא לנסיגת ישראל מסיני, לאחר שנדחו יוזמותיה להסדר עם ישראל.
מדוע הופתעה מדינת ישראל כאשר פרצה המלחמה:
ישראל זלזלה ביכולת הצבאית של צבאות ערב.
כישלון מערך ההתרעה: ישראל בנתה מערך מודיעין, אך הסימנים המוקדמים לא הובנו ראוי.
ההנחה ש"קו בר-לב" יעמוד בפני התקפת מצרים. הנחה זו הובילה לשאננות ולהתעלמות מידיעות שהזהירו מפני התקפה מתקרבת.
המצרים הסוו את הכנותיהם למלחמה ונקטו אמצעי הטעיה כדי להסתיר את כוונותיהם.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242–246; לילך 2, עמ' 198–208; מט"ח 2, עמ' 191, 193; רכס 2, עמ' 245, 250–251; שזר 2, עמ' 185–186.
14 -
היסטוריה, קיץ תשפ"ד, מס' 22261
ב. ביסוס הטענה שמלחמת יום הכיפורים שינתה את מדינת ישראל לבלי הכר באמצעות עובדות היסטוריות מתחומים שונים:
המחדל בימים הראשונים של המלחמה יצר זעזוע עמוק וגרם לטלטלה עזה בהלכי רוח שהיו בחברה הישראלית לפני המלחמה: התערערה תחושת הביטחון, התערער האמון במנהיגות הפוליטית והצבאית, ירידה במעמדם של אנשי הצבא וראייתם באור מפוכח יותר.
העמקת הקיטוב החברתי: הוויכוח בשאלת עתיד השטחים ניטש במלוא חריפותו לאחר המלחמה. הוקמו תנועות חברתיות בעלות השפעה רבה – "גוש אמונים" ו"שלום עכשיו", שחוללו שינויים חברתיים ותרבותיים בעומק החברה הישראלית.
פיתוח ביקורת ציבורית נרחבת: התפתחה מחאה של המון אזרחים, ותנועות מחאה הפגינו וקראו להתפטרות הממשלה. בעקבות המחאות התפטרה ראש הממשלה גולדה מאיר.
הזעזועים במערכת הפוליטית הכשירו את הדרך למהפך פוליטי בשנת 1977. הסתיימה ההגמוניה הפוליטית ארוכת השנים של מפלגת העבודה ועלתה לשלטון מפלגת הליכוד ובראשה מנחם בגין.
משבר כלכלי ממושך שפרץ מיד לאחר המלחמה: נזקי העלות הגבוהה של המלחמה, נזקי החרם הערבי ועליית מחירי הנפט, אינפלציה דוהרת, הגדלת החובות של המדינה, קיפאון במשק הישראלי וגידול בפערים החברתיים-כלכליים.
ירידה באהדה לישראל בעולם: עשרות מדינות (בעיקר באפריקה) ניתקו יחסים עם מדינת ישראל, השפעת חרם הנפט על מעמדה של ישראל, עצרת האו"ם הכריזה על הציונות כגזענות (נובמבר 1975).
הידוק היחסים עם ארצות הברית והגדלת התלות בה.
השיחות על הפרדת הכוחות הביאו בהמשך להסדר ביניים עם מצרים, וסללו את הדרך לביקור של נשיא מצרים סאדאת (1977) בישראל, לשיחות שלום ולחתימה על הסכם שלום בין ישראל למצרים (הסכם קמפ דייוויד).
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 253–262; לילך 2, עמ' 203–209; מט"ח 2, עמ' 193–201; רכס 2 עמ' 252–260; שזר 2, עמ' 185, 190–198.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ה
13. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. הסבירו את הגורמים שהשפיעו על החלטת מצרים לפתוח במלחמה באוקטובר 1973. בתשובתכם התייחסו לשיקולים של נשיא מצרים סאדאת ולתוצאות של מלחמת ששת הימים.
(15 נקודות)
ב. לפניכם שני מקורות (1–2) העוסקים במלחמת יום הכיפורים.
מקור 1 – קריקטורה מאת דני קרמן שפורסמה ב-1974
(דני קרמן, זה מה שיש!, זמורה-בית-מודן, 1981)
מקור 2 – ריאיון עם האלוף במילואים גרשון הכהן ב-2013
הבוקר שוחחתי עם יעקב צ'סנר (אחד המפקדים שלחמו במלחמת יום הכיפורים) וכך אמר לי: "החוויה הנישאת עמי מאז היא חווית ניצחון. יצאתי מן המלחמה בביטחון גדול כי אם עמדנו בהצלחה במבחן ההפתעה החמור מכול, ביחסי כוחות כל כך מובהקים לטובת האויב, ויצאנו וידנו על העליונה - ברור לי מאז אותם ימים שלא יוכלו לנו".
למיטב הבנתי גם אויבינו היטיבו להבין כמונו את אשר התרחש באותם ימי גבורה. גם בימים שלאחר המלחמה, כמו גם בשנים שלאחר המלחמה - נשבה בשורות הלוחמים [שלנו] רוח של ביטחון ועוצמה והכרה בגודל הניצחון.
(מעובד על פי: דברי גרשון הכהן ביד לשריון, 8 בספטמבר 2013. מתוך אתר "יד לשריון")
על פי מה שלמדתם, הציגו את הישגיה של מדינת ישראל ואת הישגיה של מצרים במלחמת יום הכיפורים.
כיצד מתאר כל אחד מן המקורות (1–2) את השפעת המלחמה על מדינת ישראל? הסבירו סיבה אחת להבדל בין שני המקורות בתיאור השפעת המלחמה.
(18 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
13. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. הגורמים שהשפיעו על החלטת מצרים לפתוח במלחמה באוקטובר 1973:
השיקולים של נשיא מצרים סאדאת:
יש הטוענים שסאדאת ראה במלחמה אמצעי לפתיחת תהליך מדיני שיביא לנסיגת ישראל מסיני, לאחר שנדחו יוזמותיו להסדר עם ישראל.
תוצאות של מלחמת ששת הימים:
הישגי ישראל במלחמה העצימו את התנגדותה למדינת ישראל והיא שאפה למחוק את הכישלון ולנקום על ההשפלה שספגה מצרים במלחמת ששת הימים.
מצרים רצתה להחזיר לעצמה את שטחי חצי האי סיני שנכבשו במלחמת ששת הימים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242–245; לילך 2, עמ' 199; מט"ח 2, עמ' 191; רכס 2, עמ' 239, 241, 245; שזר 2, עמ' 185, 195.
ב. הישגיה של מדינת ישראל במלחמת יום הכיפורים:
במהלך המלחמה התחזק הקשר עם ארצות הברית, וישראל הצליחה לקבל סיוע אמריקאי משמעותי.
אף על פי שהופתע בראשית המלחמה, הצליח צה"ל לעצור את התקדמות צבאות מצרים וסוריה ואף לצאת למתקפת נגד ולכבוש בחזרה את השטחים שנפלו בידיהם.
צה"ל כבש שטחים מעבר לגבולות סיני ורמת הגולן והגיע עד למרחק 40 ק"מ מדמשק ו-101 ק"מ מקהיר.
הישגיה של מצרים במלחמת יום הכיפורים:
ההתקפה המצרית הצליחה להפתיע את ישראל.
הצבא המצרי הצליח לחצות את התעלה, לכבוש את רוב המוצבים, לבסס קו הגנה מעבר לתעלה בעומק מספר ק"מ בסיני ואף להדוף את ניסיון התקפת הנגד הראשונה של צה"ל.
עם סיום המלחמה נותרו כוחות מצריים ממערב לתעלת סואץ.
הצבא המצרי הסב לצה"ל אבדות קשות.
הצבא המצרי הוכיח כושר לחימה גבוה.
השיפור בסיום המלחמה הוביל להסכמי הפרדת הכוחות שיביאו לפתיחתה מחדש של תעלת סואץ, להרחקת צה"ל מהגבול ובסופו של דבר היו בסיס למו"מ ולחתימה על הסכם השלום שהביא להשבת שטחי סיני למצרים.
כיצד מתארים המקורות את השפעת המלחמה על מדינת ישראל:
מקור 1: מציג את ההשפעה השלילית של המלחמה על מדינת ישראל, את הפגיעה בדימוי העצמי של מדינת ישראל ובדימוי של צה"ל על אף הניצחון במלחמה. דמות הישראלי המשתקפת במראה שפופה, מובסת, חלושה, עומדת על פח זבל, הרקע מסביב אפל וקודר – ביטוי לתחושות הקשות שרווחו בחברה הישראלית לאחר המלחמה.
מקור 2: מציג את ההשפעה החיובית של המלחמה. הניצחון במלחמה על אף ההפתעה חיזק את תחושת הביטחון והעוצמה בקרב הלוחמים ובקרב העם כולו משום שהוכיח כי אי אפשר להביס אותנו אפילו במלחמה שלה תנאי פתיחה קשים.
סיבות להבדל בין המקורות בתיאור השפעת המלחמה:
זהות הדובר/יוצר המקור. מקור 1 – הוא יצירה של מאייר, אזרח שמבטא באמצעות קריקטורה את התחושות הקשות שרווחו בציבור הישראלי בעקבות המלחמה לפי תפיסתו. מקור 2 – הוא ריאיון עם קצין בכיר בצבא שמבקש לחזק את פקודיו ואת רוח הקרב של צה"ל באמצעות תיאור דבריו המעודדים של מפקד צבאי אחר שלחם במלחמה וחווה גם את רגעי הניצחון בסופה.
מועד הפרסום של כל מקור. מקור 1 – הוא איור שפורסם זמן קצר יחסית לאחר המלחמה, כאשר הרושם הקשה שלה עדיין היה נוכח מאוד ובזמן שתנועות המחאה יצאו נגד ההנהגה וקראו להתפטרותם של האחראים על המחדל במרוץ המלחמה. מקור 2 – מתאר שיחה שהתקיימה שנים רבות לאחר המלחמה, כאשר הרושם הקשה של ההפתעה ומחיריה אולי התעמעם, וכאשר ממרחק של זמן נוספה פרספקטיבה היסטורית רחבה יותר בסוגיה של השפעות המלחמה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 248–257; לילך 2, עמ' 201–202, 206; מט"ח 2, עמ' 191–192, 197; רכס 2, עמ' 246, 248–249, 256; שזר 2, עמ' 187–188, 195.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה
13. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. בנספח לשאלה זו מוצגת מפה המתארת את המהלכים הצבאיים של סוריה ומצרים בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים.
על פי מה שלמדתם, הציגו את הנסיבות לפרוץ המלחמה.
הציגו את מהלכי המלחמה שמתוארים במפה, והסבירו כיצד שתיים מן הנסיבות שהצגתם אִפשרו את מהלכי המלחמה האלה.
(17 נקודות)
ב. הציגו את ההשפעה של מלחמת יום הכיפורים על מדינת ישראל בתחום המדיני־ביטחוני ובתחום החברתי־פוליטי.
בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד ההשפעה של המלחמה באחד מן התחומים האלה באה לידי ביטוי במקור שבחרתם.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
13. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. הנסיבות לפרוץ המלחמה:
סוריה ומצרים קיבלו מברית המועצות כמויות גדולות של נשק חדיש, אימנו את צבאותיהם למלחמה, תגברו כוחות בסמוך לגבול עם ישראל, הסוו את הכנותיהן ונקטו אמצעי הטעיה כדי להסתיר את כוונותיהן.
ישראל שגתה בהערכת היכולת הטכנולוגית והמבצעית של צבאות סוריה ומצרים, זילזלה באיכותן וברמתן ולא נערכה כראוי לשינוי שיצרו החידושים הטכנולוגיים בזירת הקרב.
הערכה מוטעית של המודיעין הישראלי שעל פיה אין בכוונת מצרים וסוריה לצאת למלחמה.
ישראל העריכה כי תוכל לבלום מתקפה של צבאות מצרים וסוריה בקלות יחסית (בין השאר בזכות קו בר לב).
לחץ בין־לאומי להימנע ממתקפת מנע.
גיוס לקוי ומאוחר של מערך המילואים בישראל.
מהלכי המלחמה שמתוארים במפה:
המפה מציגה מתקפה על ישראל משתי חזיתות: מצרים וסוריה.
המפה מציגה הצלחה של צבאות אלה לפרוץ את קווי ההגנה של צה"ל ולכבוש שטחים בסיני וברמת הגולן.
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
- 15 -
היסטוריה, קיץ תשפ"ה, מס' 22261
כיצד הנסיבות אפשרו את מהלכי המלחמה האלה:
הערכה המוטעית של המודיעין הישראלי בנוגע לכוונות של סוריה ומצרים לצאת למלחמה העניקה להן את יתרון ההפתעה ואפשרה להן לפרוץ את קווי ההגנה של ישראל ולכבוש מוצבים ובסיסים שלא היו ערוכים מספיק להגנה.
הלחץ הבין־לאומי והחשש מתגובת האמריקנים גרמו למקבלי ההחלטות שלא לאשר לצבא להנחית מכה מקדימה שיכלה לפגוע בעוצמת המתקפה.
ההמעטה בכוחו של האויב שתרמה לחוסר ההיערכות של צה"ל הובילה למצב שבו חיל האוויר לא היה ערוך כראוי להתמודד עם איום הטילים ולסייע לכוחות היבשה, גרמה לתפקוד לקוי של מחסני החירום ולקושי לצייד ולהניע את חילות היבשה בדרכם לחזית.
ההנחה השגויה שהכוחות הסדירים בשטח יוכלו לבלום את המתקפה לא עמדה במבחן המציאות, ואפשרה את התקדמות הכוחות המצריים והסוריים מדרום ומצפון.
הגיוס החלקי והמאוחר לא הספיק לבלימת המתקפה ואפשר לכוחות מצרים וסוריה, שנהנו מעדיפות ברורה בכוח אדם ובאמצעי לחימה, להשתלט על שטחים בסיני ובגולן ולהחזיק בהם בימים הראשונים למלחמה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242–249; לילך 2, עמ' 191–193, 202-109; מט"ח 2, עמ' 190–191, 193; רכס 2, עמ' 245, 248–250, 251–252; שזר 2, עמ' 185–187.
ב. ההשפעה של מלחמת יום הכיפורים על מדינת ישראל:
בתחום המדיני-ביטחוני:
הושגו הסכמים להפרדת כוחות, שהביאו בהמשך להסדר ביניים.
נסללה הדרך לביקור של נשיא מצרים סאדאת בישראל (1977), לשיחות שלום ולחתימה על הסכם שלום בין ישראל למצרים (הסכם קמפ־דיוויד).
ישראל נעזרה בסיוע צבאי אמריקני כדי לשקם את צה"ל ולהחזיר לעצמה את כושר ההרתעה שנפגע (הגדלת מספר היחידות הלוחמות והבניית יכולת הגנתית); נערכו שינויים בתחום עבודת המודיעין; גברה התלות של ישראל בסיוע האמריקני.
בגבול עם סוריה נשמר השקט אך סוריה המשיכה לתמוך בארגוני מחבלים שפעלו מלבנון.
בתחום החברתי־פוליטי:
התערערות תחושת הביטחון והאמונה בתפיסת הביטחון המסורתית: התערערות האמון באנשי הציבור, בצבא ובדרג הפוליטי, פיתוח ביקורת ציבורית.
הוקמה ועדת חקירה ממלכתית (ועדת אגרנט) לבירור המחדלים שהביאו לפרוץ המלחמה. מסקנותיה התמקדו בדרג הצבאי וברמטכ"ל. כמה קצינים בכירים נאלצו להתפטר.
תנועות מחאה הפגינו וקראו להתפטרות הממשלה.
שינויים במפה הפוליטית: התפטרות שר הביטחון (משה דיין), ומאוחר יותר התפטרות של ממשלת גולדה מאיר, הביקורת הציבורית המתמשכת על הממשלה סללה את הדרך למהפך הפוליטי של 1977, שבעקבותיו עלתה לשלטון מפלגת הליכוד ובראשה מנחם בגין.
הקמת "גוש אמונים" ו"שלום עכשיו" ופעילותן.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד ההשפעה של המלחמה באחד מן התחומים שהוצגו באה לידי ביטוי במקור שנבחר.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 253–255, 261–262; לילך 2, עמ' 193–201, 203–209; מט"ח 2, עמ' 193–201; רכס 2, עמ' 252–258; שזר 2, עמ' 188–193.
שאלות נוספות (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ו
א. לפניכם קטע מקור ממאמר של חוסיין חרידי, דיפלומט מצרי, ובו הוא מתאר את זיכרונותיו מן המלחמה (אוקטובר 1973) כשהיה קצין צעיר בצבא המצרי.
שקט מוזר ירד על הַמִּפְקָדוֹת והעמדות ליד כביש סואץ בשבועות האחרונים ועל מחסום צבאי ידוע המכונה במפה "ארבעה קילומטרים וחצי" על פי מיקומו. הרגשנו שעומד לקרות משהו גדול ומשמעותי יותר משיכולנו לדמיין, אבל לא יכולנו לקלוט מה זה יכול להיות.
שבת, 6 באוקטובר 1973, היה יום רגיל מנקודת המבט של השגרה הצבאית היומית שלנו, אבל התחושה של אירוע מתקרב המשיכה לרחף באוויר סביבנו. תחושה זו נמשכה עד השעה 13:30, כאשר שירות השידור המצרי פרסם הודעה שלפיה הישראלים תקפו את העמדות שלנו באל-זעפרנה בים האדום. אנחנו, קצינים צעירים, כפי שהיינו באותה עת, אמרנו למפקד שלנו שהגיע הזמן להגיב ושעלינו לתקוף את הכוחות הישראליים הפרוסים בגדה המזרחית של תעלת סואץ ולנקוט פעולה צבאית נחרצת נגד עמדותיהם. המפקד הסתכל עלינו ברוגע, דבר שהפתיע אותנו, ובארשת פנים מוזרה אמר לנו להיות "סבלניים". שוחררנו כעבור עשר דקות. השעה הייתה 13:40 ב-6 באוקטובר.
עשרים דקות לאחר מכן הגיעה ההודעה שכולנו חיכינו וקיווינו לה - שחיל האוויר המצרי ויחידות התותחנים של הארמייה השנייה והשלישית המצרית לאורך התעלה החלו להפגיז את העמדות הישראליות בסיני ואת הביצורים הישראליים לאורך קו בר-לב. כששמענו את החדשות, שמחנו שסוף-סוף התחלנו להגיב על התקפות ישראל. עד לרגע זה, לא הבנו שהמלחמה החלה. אבל בשעה 14:30, או לאחר 30 דקות של הפגזה עזה של העמדות הישראליות והביצורים והמערכים הטקטיים העמוקים בסיני, הגיעו החדשות שחיכינו להן במשך שש השנים האחרונות מאז מלחמת יוני 1967.
הצבא המצרי החל את ההסתערות על תעלת סואץ.
אין מילים שיכולות לתאר את השמחה וההתרוממות שחווינו, כשאנו, קצינים צעירים, הבנו שסוף-סוף נשחרר את סיני מהישראלים ומצרים תנקום את נקמתה, כפי שהובטח שש שנים קודם לכן.
(מתורגם ומעובד על פי ח' חרידי, "היום הארוך ביותר של מצרים", אהראם און ליין, 5 באוקטובר 2023)
הסבירו כיצד המטרות שרצתה מצרים להשיג ביציאה למלחמה באות לידי ביטוי בקטע המקור.
על פי מה שלמדתם, האם הושגו מטרות אלה? נמקו את תשובתכם באמצעות שתי עובדות היסטוריות.
(17 נקודות)
ב. הסבירו את הפער בין ההישגים הצבאיים של ישראל במלחמת יום הכיפורים ובין התחושות הקשות בציבור הישראלי אחרי המלחמה. בססו את הסברכם על שלוש עובדות היסטוריות. (16 נקודות)
פתרון מהמסמך
13. מלחמת יום הכיפורים (1973)
א. כיצד המטרות שרצתה מצרים להשיג ביציאה למלחמה באות לידי ביטוי במקור:
המטרה: להשיב לעצמה את השטחים שאיבדה במלחמות קודמות. במקור: המחבר מספר על "השמחה והתרוממות הרוח" שחוו הקצינים כשהבינו "שסוף סוף נשחרר את סיני מהישראלים".
המטרה: לנקום בישראל על התבוסה במלחמת ששת הימים. במקור: המחבר כותב: "לאחר 30 דקות של הפגזה עזה של העמדות הישראליות... החדשות שחיכינו להן... מאז מלחמת יוני 1967"; המחבר מתאר את תחושת השמחה כשהבינו הוא וחבריו הקצינים ש"מצרים תנקום את נקמתה".
המטרה: לשקם את כבודה בעקבות התבוסה במלחמת ששת הימים. במקור: המחבר מתאר כיצד הוא וחבריו הקצינים הצעירים מאיצים במפקדם להגיב ו"לתקוף את הכוחות הישראליים... ולנקוט פעולה צבאית נחרצת"; הוא מתאר את השמחה למשמע הידיעות על ההתקפה המצרית "שכולנו חיכינו וקיווינו לה"; "שמחנו שסוף סוף התחלנו להגיב".
האם הושגו מטרות אלה:
ההצלחות בתחילת המלחמה סייעו למצרים לשקם את הגאווה הלאומית.
השיחות על הפרדת כוחות עם תום המלחמה הובילו להסכם ביניים בין ישראל למצרים שהיה הבסיס לתהליך של משא ומתן מדיני ביניהן בהמשך.
נסללה הדרך לביקור של נשיא מצרים סאדאת בישראל (1977), לשיחות שלום ולחתימה על הסכם שלום בין ישראל למצרים (הסכמי קמפ-דייוויד).
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 242–244; לילך 2, עמ' 198–199; מט"ח 2, עמ' 191; רכס 2, עמ' 239, 245; שזר 2, עמ' 185–186.
ב. הפער בין ההישגים הצבאיים של ישראל במלחמת יום הכיפורים ובין התחושות הקשות בציבור הישראלי אחרי המלחמה:
הסבר: המלחמה הסתיימה בניצחון צבאי ישראלי: צה"ל כיתר את הצבא המצרי שנותר בסיני, חצה את תעלת סואץ, הדף את הצבא הסורי מרמת הגולן לתוך שטח סוריה והגיע למרחק של 101 ק"מ מקהיר ו-40 ק"מ מדמשק. למרות זאת, עם סיומה של המלחמה שררו בקרב רבים בציבור הישראלי תחושות קשות בשל המחיר הכבד שגבתה המלחמה שנבע מן המחדל בימיה הראשונים שלה.
ביסוס על עובדות היסטוריות:
הצלחתן של מצרים וסוריה להפתיע את מדינת ישראל בהתקפה צבאית מתואמת בשתי חזיתות וכישלון המודיעין להתריע על מהלך זה.
הצלחתם של צבאות מצרים וסוריה לפרוץ את קווי ההגנה ולהחזיק בשטחים שהיו בשליטת ישראל במשך זמן רב למרות הבטחות הפיקוד הצבאי והדרג המדיני שצבאות מצרים וסוריה מצד אחד, וכוחו של צה"ל מצד אחר, לא יאפשרו זאת.
כישלון הדרג המדיני והצבאי שבא לידי ביטוי בחוסר המוכנות למלחמה ובכישלונות הצבאיים בימים הראשונים שלה (נפילת מעוזים ומוצבים וכישלון התקפת הנגד הראשונה).
המחיר הכבד של המלחמה: למעלה מ-2,300 הרוגים ואלפי נפגעים, אובדן ציוד רב ופגיעה בכושר של הצבא.
לאחר סיום הקרבות ויישומם של הפסקת האש נותרו שבויים ישראלים בידי סוריה ומצרים שהיה צריך להחזירם במשא ומתן, וכן נותרו נעדרים רבים (כ-1,000 מייד לאחר המלחמה, מתוכם 16 שמקום קבורתם לא נודע עד היום).
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 244–255; לילך 2, עמ' 200–203; מט"ח 2, עמ' 191–193; רכס 2, עמ' 246–252; שזר 2, עמ' 185–187, 190.
שלט לכיתה: מלחמת יום הכיפורים (1973)
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
