כל השאלות שראמ"ה פרסמה במבחני התורה והתנ"ך לכיתה ו' בחמ"ד, מקובצות לפי נושא, כדי שיהיה ברור על מה שואלים שוב ושוב.
תכנית הלימודים תנ"ך כיתות ו׳ – תשפ"ז: חומש דברים ושמואל ב׳
משרד החינוך · תנ"ך חמ"ד ביסודי
בכיתה ו׳ לומדים את חומש דברים עם רש"י, בשלוש יחידות (פרקים א׳–כ׳, כ"א–כ"ה, כ"ו–ל"ד), ואת ספר שמואל ב׳ בשש יחידות: המלכת דוד, ביסוס המלוכה, דוד ובת שבע, אמנון ותמר, מרד אבשלום ודברי דוד האחרונים.
השאלות בעמוד זה לקוחות ממבדקי ראמ"ה; ליד כל שאלה מסומן אם היא לפי התוכנית החדשה או הישנה.
השאלות במבדק מאורגנות לפי 3 יחידות:
היחידה מתמקדת בבדיקת ידע ובקיאות בתוכני תוכנית הלימודים הרשמית. חלק זה כולל שאלות המותאמות לייחודיות של כל זרם חינוכי, והוא בוחן את השליטה בחומר הנלמד ואת היכולת לעבד אותו בהתאם לדרישות המקצוע. זוהי יחידה נפרדת לחלוטין המותאמת לכל מגזר באופן ספציפי.
היחידה מתמקדת בהתמודדות עצמאית עם טקסט התנכ"י המבוסס על נושא מרכזי. חלק זה בוחן מיומנויות יסוד דרך מגוון שאלות המבטאות רמות חשיבה מבוססות ידע, הבנה והסקה. זוהי יחידה משותפת ברובה; קטע המקור והשאלות משותפים, לצד שאלות ייחודיות לכל מגזר.
היחידה מתמקדת בהפגנת ידע רחב המצופה מכל תלמיד עם סיום שש שנות הלימוד הראשונות. חלק זה כולל שאלות ממוקדות על דמויות מפתח ואירועים מכוננים המהווים את אבני הבניין של הזהות היהודית. זוהי יחידה משותפת בעיקרה; השאלות בבסיסן אחידות, לצד שאלות המותאמות לכל מגזר.
מקור: מפרט המבדק הפנימי בתנ"ך לתלמידי כיתות ו' בפיקוח ממלכתי-דתי, תשפ"ו, עמ' 4 — Tnufa_tanach_6mmd_mifrat_2026.pdf
חלוקת המשקלים במבדק נועדה לשקף איזון בין פיתוח מיומנויות למידה עצמאיות (ה'איך' – 40%) ובין שליטה מלאה בתוכנית הלימודים של כיתה ו' ובפרקי יסוד וידע כללי מתוכנית הלימודים ביסודי (ה'מה' – 60%), כמפורט להלן:
מבנה זה מבטיח כי המבדק יהיה כלי הערכה הוגן, למאמץ שהושקע בלימוד השוטף של כיתה ו' (40%), לצד ביסוס תשתית הידע הרחבה המצופה מבוגר החינוך היסודי (20%). שני רכיבים אלו מגדירים יחד את גוף הידע ההכרחי, בעוד שמשקל ה-40% הנותרים משקף את יכולת היישום והחשיבה העצמאית של התלמיד אל מול הטקסט; חלוקה זו מאפשרת לכל תלמיד להביא לידי ביטוי את יכולותיו כראוי.
במבדק כ-23 שאלות מסוגים שונים:
שאלות המבדק בודקות ידע, מיומנויות וערכים, בדגש על היכולת לקרוא, להבין ולפרש את הכתוב באופן עצמאי: התמצאות במבנה ספר התנ"ך; הבנת הלשון התנ"כית ואמצעים ספרותיים; ניתוח טקסטואלי (איסוף מידע, הסקת מסקנות והשוואה); ועיסוק בערכים של זהות, מוסר ומנהיגות.
מקור: מפרט המבדק הפנימי בתנ"ך לתלמידי כיתות ו' בפיקוח ממלכתי-דתי, תשפ"ו, עמ' 5 — Tnufa_tanach_6mmd_mifrat_2026.pdf
ידע - המבדק נשען על יסודות הידע בתנ"ך: סיפור היסוד המכונן, דמויות המופת המרכזיות (כגון האבות, משה, יהושע ודוד), וכן ההקשרים התורניים, הרוחניים והאמוניים שבהם מתרחשים הסיפורים.
מיומנויות – מרכיב מרכזי של הוראת התנ"ך הוא פיתוח היכולת לקרוא, להבין ולפרש פסוקים באופן עצמאי. המבדק נועד להעריך מיומנויות אלו באמצעות שאלות הדורשות הבנה של משמעות, הקשר והשוואה.
מקור: מפרט המבדק הפנימי בתנ"ך לתלמידי כיתות ו' בפיקוח ממלכתי-דתי, תשפ"ו, עמ' 7 — Tnufa_tanach_6mmd_mifrat_2026.pdf
ערכים - במסגרת המבדק יידרש התלמיד לבטא הבנה של הערכים, המידות והמסרים האמוניים העולים מן הפרקים הנלמדים, ולחבר בינם לבין עולמו כבן לעם ישראל וכחלק ממסורת התורה. השאלות העוסקות בערכים מצריכות מחשבה אישית, יישום, או קישור הנלמד לחיי המעשה מתוך הפנמה וחיבור אישי.
מקור: מפרט המבדק הפנימי בתנ"ך לתלמידי כיתות ו' בפיקוח ממלכתי-דתי, תשפ"ו, עמ' 8 — Tnufa_tanach_6mmd_mifrat_2026.pdf
מקור: מפרט המבחן בתנ"ך לתלמידי כיתות ו' בפיקוח ממלכתי, תשפ"ז, עמ' 6 — Mifrat_tanach_6_M_2027.pdf
ראמ"ה טרם פרסמה מפרט נפרד לחמ"ד לשנת תשפ"ז. הקטעים שלהלן מועתקים מהמפרט של הפיקוח הממלכתי לתשפ"ז, ונוגעים למבנה המבחן ולמועד שלו.
1. למידה מתוך נושאי הלימוד (כיתות ה'-ו'). היחידה מתמקדת בבדיקת ידע ובקיאות בתוכני תוכנית הלימודים הרשמית. חלק זה כולל שאלות המותאמות לייחודיות של כל זרם חינוכי, והוא בוחן את השליטה בחומר הנלמד ואת היכולת לעבד אותו בהתאם לדרישות המקצוע. זוהי יחידה נפרדת לחלוטין המותאמת לכל מגזר באופן ספציפי.
מקור: מפרט המבחן בתנ"ך לתלמידי כיתות ו' בפיקוח ממלכתי, תשפ"ז, עמ' 4 — Mifrat_tanach_6_M_2027.pdf
חלוקת המשקלים במבחן נועדה לשקף איזון בין פיתוח מיומנויות למידה עצמאיות (ה'איך' – 40%) ובין שליטה מלאה בתוכנית הלימודים של כיתות ה'-ו' ובפרקי יסוד וידע כללי מתוכנית הלימודים ביסודי (ה'מה' – 60%), כמפורט להלן:
מקור: מפרט המבחן בתנ"ך לתלמידי כיתות ו' בפיקוח ממלכתי, תשפ"ז, עמ' 5 — Mifrat_tanach_6_M_2027.pdf
לפי המפרט החדש של ראמ"ה: שלוש יחידות – נושאי הלימוד של כיתה ו' (40%), עיון בטקסט (40%), פרקי יסוד וידע כללי (20%). על המבנה הזה נשען גם המבחן של תשפ"ז.
מתוך מפרט תשפ"ו, עמ' 2: "תפיסת הלמידה המתחדשת הגדירה את התנ"ך כמקצוע מרכזי באשכול 'זהות ושייכות', והוא עוגן השנה (תשפ"ו) כמקצוע ליבה… מבדק תנופה בתנ"ך לכיתה ו' נועד השנה להעברה פנימית בבתי הספר" — Tnufa_tanach_6mmd_mifrat_2026.pdf
מבחן תש"ף מופיע באתר ראמ"ה תחת תשפ"ב, אבל על שער המבחן עצמו כתוב "אייר תש"ף, מאי 2020", ולכן הוא מסומן כאן תש"ף.
150 שאלות · בתוך כל נושא מהשנה החדשה לישנה
אפשר לחלק את עשרת הדיברות לשלושה סוגים: דיברות הקשורים למחשבה, דיברות הקשורים לדיבור ודיברות הקשורים למעשה.
כתבו שני דיברות מכל סוג.
שימו לב:
— אפשר לכתוב את אותו דיבר יותר מפעם אחת.
— אין צורך להעתיק את הדיברות בשלמותם.
דיברות הקשורים למחשבה:
1.
2.
דיברות הקשורים לדיבור:
1.
2.
דיברות הקשורים למעשה:
1.
2.
פרק ה‘, פסוקים ו‘—י“ח
א. המצווה הראשונה בעשרת הדיברות היא “אָנֹכִי ה‘ אֱ־לֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים“.
הסבירו את המצווה בלשונכם.
ב. צטטו שתי מצוות שבין אדם לחברו מפסוקים ו‘—י“ח.
1.
2.
אפשר לחלק את עשרת הדיברות למצוות שבמחשבה, למצוות שבדיבור ולמצוות שבמעשה.
סמנו ✓ ליד כל דיבר אם הוא שייך למחשבה, לדיבור או למעשה.
| הדיבר | מחשבה | דיבור | מעשה |
|---|---|---|---|
| אָנֹכִי ה' אֱ–לֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים | |||
| לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי | |||
| לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱ–לֹקֶיךָ לַשָּׁוְא | |||
| שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ | |||
| כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ | |||
| לֹא תִרְצָח | |||
| לֹא תִנְאָף | |||
| לֹא תִגְנֹב | |||
| לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא | |||
| לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ |
בפירושו לפרק ה', פסוק י"ב אומר רש"י:
‘שָׁמוֹר וּבָרִאשׁוֹנוֹת הוּא אוֹמֵר "זָכוֹר" שְׁנֵיהֶם בְּדִבּוּר אֶחָד וּבְתֵיבָה אַחַת נֶאֶמְרוּ וּבִשְׁמִיעָה אַחַת נִשְׁמְעוּ‘
א. לְמה מתכוון רש"י במילה "וּבָרִאשׁוֹנוֹת"?
ב. כתבו בלשונכם את שאלתו של רש"י.
ג. כתבו בלשונכם את תשובתו של רש"י.
פרק ה', פסוק י'
א. כתבו בלשונכם את פירוש הדיבר "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱ–לֹהֶיךָ לַשָּׁוְא".
ב. מה פירוש הביטוי "לֹא יְנַקֶה" בפסוק זה?
אפשר לחלק את עשרת הדיברות לשלושה סוגים: דיברות הקשורים למחשבה, דיברות הקשורים לדיבור ודיברות הקשורים למעשה.
כתבו שני דיברות מכל סוג.
שימו לב:
– אתם יכולים לכתוב את אותו דיבר יותר מפעם אחת.
– אינכם צריכים להעתיק את הדיברות בשלמותם.
| דיברות הקשורים למחשבה: | 1. ________ |
| 2. ________ | |
| דיברות הקשורים לדיבור: | 1. ________ |
| 2. ________ | |
| דיברות הקשורים למעשה: | 1. ________ |
| 2. ________ |
עיינו בפרק ה.
א. לפניכם שישה דיברות מתוך עשרת הדיברות.
סמנו ב־✓ ליד כל דיבר אם הוא שייך למצוות שבין אדם למקום או למצוות שבין אדם לחברו.
| הדיבר | מצוות שבין אדם למקום | מצוות שבין אדם לחברו |
|---|---|---|
| (1) לֹא תִשָּׂא | ||
| (2) לֹא תַעֲנֶה | ||
| (3) אָנֹכִי ה' | ||
| (4) לֹא תִנְאָף | ||
| (5) לֹא תִגְנֹב | ||
| (6) לֹא יִהְיֶה |
ב. מהו הטעם שנותנת התורה למצוות הַשַּׁבָּת בעשרת הדיברות שבספר דברים?
בפירושו לפרק ה, פסוק יא/יב אומר רש"י:
שָׁמוֹר. וּבָרִאשׁוֹנוֹת הוּא אוֹמֵר: "זָכוֹר" (שמות כ, ח), שְׁנֵיהֶם בְּדִבּוּר אֶחָד וּבְתֵיבָה אַחַת נֶאֶמְרוּ, וּבִשְׁמִיעָה אַחַת נִשְׁמְעוּ.
כתבו בלשונכם מהי השאלה של רש"י בפירושו לפסוק זה.
עיינו בפרק ו', פסוקים ד'-ט'.
בפרשת שמע התורה מְצַוָּה כמה מצוות.
השלימו את הטבלה שלפניכם.
| המילים בפסוקים | המצווה |
|---|---|
| דוגמה: “וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם" | מצוות לימוד תורה |
| 1. | מצוות תפילין של יד |
| 2. “וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" | |
| 3. “וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" | |
| 4. | מצוות תפילין של ראש |
פרק כ“ו, פסוק ט“ז
בפסוק ט״ז כתוב: ״הַיּוֹם הַזֶּה ה‘ אֱ–לֹקֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ.“
באיזו מצווה בספר דברים כתובות המילים “בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ“?
בפירושו למילה "וְאָהַבְתָּ" בפרק ו', פסוק ה' אומר רש"י:
"עֲשֵׂה אֶת דְּבָרָיו מֵאַהֲבָה. אֵינוֹ דּוֹמֶה הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לְעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה, הָעוֹשֶׂה אֵצֶל רַבּוֹ מִיִּרְאָה, כְּשֶׁהוּא מַטְרִיחַ עָלָיו מַנִּיחוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ."
א. לְמה מתכוון רש"י במילה "דְּבָרָיו"?
ב. באיזה מצב, לפי רש"י, יש הבדל בין העושה מאהבה ובין העושה מיראה? הסבירו בלשונכם את ההבדל.
פרק ו', פסוקים ד'—ט'
א. כתבו בלשונכם ארבע מצוות המופיעות בפרשת שמע.
| 1. |
| 2. |
| 3. |
| 4. |
ב. המדרש מספר על רבי עקיבא שכאשר באו הרומאים להוציא אותו להורג, הוא קרא את קריאת שמע. מה הביע רבי עקיבא בקריאת פסוק זה דווקא?
לפניכם איורים הקשורים למצוות המוזכרות בפרשת "שמע ישראל".
עיינו בפרק ו', פסוקים ד'—ט' והעתיקו את המצווה המתאימה לכל איור.
א.
ב.
ג.
ד.
עיינו בפרק ו, פסוקים ד-ט.
בפרשת שמע מְצַוָּה התורה כמה מצוות.
השלימו את הטבלה שלפניכם.
| המילים בפסוקים | המצווה | |
|---|---|---|
| דוגמה: “וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם" | מצוות לימוד תורה | |
| א. | מצוות תפילין של יד | |
| ב. | “וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" | |
| ג. | “וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" | |
| ד. | מצוות תפילין של ראש |
לפניכם ארבעה פסוקים מספר דברים.
כתבו את כל המילים החסרות בכל פסוק.
א. ״וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ __________ __________ כִּי ה‘ הוּא הָאֱ–לֹקִים __________ מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת __________ __________.״
ב. ״וְעָשִׂיתָ __________ וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה‘ לְמַעַן __________ לְךָ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת __________ __________ אֲשֶׁר __________ ה‘ לַאֲבֹתֶיךָ.״
ג. ״בָּנִים __________ לַה' אֱ–לֹקֵיכֶם לֹא __________ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם __________.״
ד. ״כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה‘ אֱ–לֹקֶיךָ וּבְךָ בָּחַר ה‘ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם __________ מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.״
לפניכם ארבעה פסוקים מספר דברים.
כתבו את כל המילים החסרות בכל פסוק.
א. “וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים __________ כְּכֹל __________ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם.“
ב. “וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת __________ __________ וְהָיוּ __________ בֵּין __________.“
ג. “וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם __________ אֶת ה‘ אֱ–לֹקֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ __________ __________ __________ __________.“
ד. “כִּי עַם __________ אַתָּה לַה‘ אֱ–לֹקֶיךָ __________ __________ ה‘ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.“
לפניכם ארבעה פסוקים מספר דברים.
כתבו את כל המילים החסרות בכל פסוק.
א. “כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ ________ ________ אֵלָיו כַּה‘ אֱ־לֹקֵינוּ ________ ________ אֵלָיו.“
ב. “וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם ________ ________ וּבְלֶכְתְךָ ________...“
ג. “אֶרֶץ חִטָּה ________ וְגֶפֶן וּתְאֵנָה ________ אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן ________.“
ד. “וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ ________ ________ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ ________ ________.“
לפניכם ארבעה פסוקים מספר דברים.
השלימו את כל המילים החסרות בכל פסוק.
א. "וְעָשִׂיתָ ________ וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' לְמַעַן ________ ________ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ ________ אֲשֶׁר ________ ה' לַאֲבֹתֶיךָ."
ב. "כִּי ה' אֱ–לֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ ________ אֶרֶץ ________ ________ עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר."
ג. "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה ________ ________ וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן ________."
ד. "________ אַתֶּם לַה' אֱ–לֹהֵיכֶם ________ ________ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת."
בחלק זה אסור להשתמש בחומש.
לפניכם ארבעה פסוקים מספר דברים.
השלימו את כל המילים החסרות בהם.
א. "וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ ______ ______ צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם."
ב. "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם ______ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱ–לֹקִים בַּשָּׁמַיִם ______ וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת ______ ______."
ג. "שֹׁפְטִים ______ תִּתֶּן לְךָ בְּכָל ______ אֲשֶׁר ה' אֱ–לֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ ______ אֶת הָעָם ______ ______."
ד. "לֹא תַטֶּה ______ לֹא תַכִּיר ______ וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי ______."
בחלק זה אסור להשתמש בחומש.
א. לפניכם ארבעה פסוקים מספר דברים.
השלימו את כל המילים החסרות בהם.
1. "אֶרֶץ חִטָּה ______ וְגֶפֶן וּתְאֵנָה ______ אֶרֶץ ______ ______ וּדְבָשׁ."
2. "וְאָכַלְתָּ ______ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱ–לֹקֶיךָ עַל ______ ______ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ."
3. "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ ______ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי ______ ______ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱ–לֹקֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל ______ וּבְכָל ______."
4. "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לה' אֱ–לֹקֶיךָ וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ ______ ______ מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה."
ב. השלימו את הפרשות החסרות לפי סדר הופעתן בספר דברים:
דברים, ______, ______, ראה, ______, כי תצא, ______, ______, וילך, ______, וזאת הברכה.
ג. לפניכם קטע מפירוש רש"י.
כתבו אותו בכתב רגיל.
ואל השופט אשר יהיה בימים ההם ואפילו אינו כשאר שופטים שהיו לפניו אתה צריך לשמוע לו
לפניכם רשימה של שמות מנהיגים שהיו לעם ישראל בתקופת התנ"ך.
סדרו אותם על פי סדר הופעתם בתנ"ך.
שימו לב, ליד הדמות המופיעה ראשונה כתובה הספרה 1.
| שמואל | |
| דוד | |
| יהושע | 1 |
| שלמה | |
| שאול |
לפניכם פסוקים מהתנ"ך. כתבו מתחת לכל פסוק מי אמר אותו ולמי, היעזרו ברשימה הנמצאת מתחת לפסוקים. שימו לב, ברשימה יש יותר דמויות מהנדרש.
א. "אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה׳ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ"
_____________ אמר/ה ל_____________
ב. "לֹא אֲדֹנִי אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה'"
_____________ אמר/ה ל_____________
ג. "אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ"
_____________ אמר/ה ל_____________
לפניכם איורים של חפצים שונים. חפצים אלו קשורים לדמויות מהתנ"ך.
כתבו מתחת לכל איור למי החפץ קשור.
סמנו את שני השמות אשר אינם משמות שבטי ישראל.
לפניכם עצי משפחה, כל עץ מציג בני משפחה מהתנ"ך.
השלימו את השמות החסרים.
השתמשו ברשימת השמות שמתחת לעצי המשפחה. שימו לב, ברשימה יש יותר שמות מהנדרש.
בתנ"ך מסופר על דמויות שונות בתולדות עם ישראל שמהן ניתן ללמוד תכונות, ערכים ומידות טובות.
א. לפניכם טבלה ובה תיאור קצר של מעשים מהתנ"ך.
השלימו בטבלה מי הדמות שעשתה כל מעשה.
השתמשו ברשימת הדמויות שמתחת לטבלה. שימו לב, ברשימה יש יותר דמויות מהנדרש.
| המעשה | הדמות |
|---|---|
| 1. היא הצילה את משה מהיאור. | |
| 2. היא השקתה את הגמלים של עבד אברהם. | |
| 3. הוא גער באיש העברי שהכה את חברו. | |
| 4. הוא סלח לאחיו אף על פי שהם מכרו אותו לעבד. |
ב. 1. בחרו מעשה אחד מתוך הטבלה שבסעיף א, וכתבו ערך שאותו מבטא המעשה.
היעזרו ברשימת הערכים:
המעשה: __________________________
הערך שהמעשה מבטא: _____________
2. הסבירו כיצד המעשה מבטא את הערך שבחרתם.
כתבו את שמות הפרשות החסרות לפי הסדר שלהן בספר דברים.
דברים, __________, עקב, __________, שופטים, __________, __________, ניצבים, __________, האזינו, __________.
כתבו את שמות הפרשות החסרות לפי הסדר שלהן בספר דברים.
__________, __________, עקב, ראה, __________, כי תצא, כי תבוא, __________, וילך, __________, __________.
השלימו את שמות הפרשות לפי הסדר שלהן בספר דברים.
דברים, ואתחנן, ________, ________, שופטים, ________, ________ ניצבים, ________, ________, וזאת הברכה
השלימו את שמות הפרשות החסרות לפי סדר הופעתן בספר דברים.
דברים, ________, ________, ראה, ________, ________, כי תבוא, ניצבים, ________, האזינו, ________
השלימו את הפרשות החסרות לפי סדר הופעתן בספר דברים:
______, ואתחנן, עקב, ______, שופטים, ______,
כי תבוא, ______, ______, האזינו, ______.
לפניכם קטע מפירוש רש״י.
כתבו אותו בכתב רגיל.
אף לאחר שתגלו היו מצינים במצות: הניחו תפלין ועשו מזוזות, כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו, וכן הוא אומר: ״הציבי לך צינים.״
לפניכם קטע מפירוש רש״י.
כתבו אותו בכתב רגיל.
משעה שהבן יודע לדבר למדהו תורה ציוה לנו משה שיהא זה למוד דיבורו מכאן אמר כשהתינוק מתחיל לדבר אביו משיח עמו בלשון הקודש.
לפניכם קטע מפירוש רש"י.
כתבו אותו בכתב רגיל.
לפניכם קטע מפירוש רש"י.
כתבו אותו בכתב רגיל.
לפניכם קטע מפירוש רש"י.
כתבו אותו בכתב רגיל.
ואהבת אינו דומה עושה מאהבה לעושה מיראה העושה אצל רבו מיראה כשהוא מטריח עליו מניחו והולך לו.
ענו על השאלה לפי פרק ט"ז פסוקים א'–י"ז.
א. מהם השמות של שלושת הרגלים?
ב. בפסוק ט"ז כתוב:
"שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל-זְכוּרְךָ אֶת-פְּנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר".
מהי המצווה המתוארת בפסוק זה?
ג. את מי מצווה התורה לשתף בשמחת החג מלבד בני המשפחה הקרובים?
כתבו שתי תשובות.
1. ____________________
2. ____________________
התורה קובעת מתי חלים שלושת הרגלים.
צטטו מפרק ט"ז, פסוקים א'—י"ז את המילים המציינות מתי בשנה חל כל אחד משלושת הרגלים.
| פסח: | |
| שבועות: | |
| סוכות: |
פרק ט"ז, פסוק י"ד
א. מיינו את כל האנשים המוזכרים בפסוק י"ד לשתי קבוצות: בני משפחה ואנשים אחרים.
| בני משפחה | אנשים אחרים |
|---|---|
ב. לְמה התורה מחנכת כשהיא מצווה לשתף בשמחת החג את כל האנשים המוזכרים בפסוק י"ד?
א. איזה חודש מחודשי השנה נקרא "חודש האביב"?
ב. כיצד שומרים שחודש זה יחול תמיד באביב?
עיינו בפרק טז.
א. מהם השמות של שלושת הרגלים?
| ________ | ________ | ________ |
ב. מהי המצווה המשותפת לשלושת הרגלים?
ג. את מי צריך לשתף בחגיגת הרגלים מלבד בני המשפחה?
פרק ט"ז, פסוק י"ט
רש"י מפרש את המילים לֹא תַכִּיר פָּנִים ואומר:
"אַף בִּשְׁעַת הַטְּעָנוֹת, אַזְהָרָה לַדַּיָּן שֶׁלֹּא יְהֵא רַךְ לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה, אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב, לְפִי שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהַדַּיָּן מְכַבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ, מִסְתַּתְּמִין טַעֲנוֹתָיו."
א. כתבו בלשונכם את פירוש המילים "להכיר פנים" לפי רש"י.
ב. לפי רש"י, מדוע אסור להכיר פנים אף בשעת הטענות? כתבו בלשונכם.
בפרק ט״ז, פסוק י״ט כתוב: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט... וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד..."
רש"י מסביר:
"... מִשֶּׁקִּבֵּל שֹׁחַד מִמֶּנוּ, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַטֶּה אֶת לִבּוֹ אֶצְלוֹ לְהַפֵּךְ בִּזְכוּתוֹ."
לפי רש״י, מדוע אסור לקחת שוחד אפילו אם השופט מתכוון לדון בצדק?
בפרק ט"ז, פסוק י"ט כתוב:
"... וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם."
הסבירו את המילים המודגשות בלשונכם.
לפניכם ארבעה משפטים הקשורים לבתי הדין בישראל.
הקיפו ליד כל משפט נכון או לא נכון.
| א. | בכל עיר צריך להיות בית דין. | נכון / לא נכון |
| ב. | בירושלים היה בית דין רק לכוהנים וללוויים. | נכון / לא נכון |
| ג. | דינים קשים להכרעה הובאו לפני נביא. | נכון / לא נכון |
| ד. | בית הדין הגדול היה סמוך לבית המקדש. | נכון / לא נכון |
בפירושו לפרק טז, פסוק יט אומר רש"י:
... לֹא תַכִּיר פָּנִים... אַזְהָרָה לַדַּיָּן שֶׁלֹּא יְהֵא רַךְ לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה, אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב, לְפִי שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהַדַּיָּן מְכַבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ, מִסְתַּתְּמִין טַעֲנוֹתָיו.
מדוע אסור לדיין לאפשר רק לאחד הצדדים לשבת בזמן המשפט?
בתורה מתואר שלאחר שכבשו בני ישראל את עבר הירדן המזרחי, ביקשו שניים וחצי השבטים לגור שם ולא לעבור את הירדן יחד עם כל העם. משה הסכים, אך הציב להם תנאי. בפסוקים שלפניכם מתוארת הכניסה לארץ ישראל וכיבושה.
קראו את פסוקים י"ב–ט"ז בפרק א' בספר יהושע וענו על השאלות.
השלימו את המשפטים שלפניכם על־פי הפסוקים.
יהושע פונה אל שבט _____________, שבט _____________ וחצי שבט _____________.
שבטים אלו התיישבו ב_____________.
לפי פסוקים י"ג ו־י"ד, מה היה התנאי שהציב משה לשניים וחצי השבטים כדי שיוכלו להישאר בנחלה שאותה ביקשו?
מתי יוכלו שניים וחצי השבטים לחזור אל משפחותיהם ואל נחלתם?
איזו מילה בפסוקים י"ד ו־ט"ו מדגישה את המחויבות של שניים וחצי השבטים כלפי יתר השבטים?
קראו את העלילון (קומיקס) שלפניכם וענו על השאלה שאחריו.
[האיור הושמט]
לפי המסר העולה מהסיפור על שניים וחצי השבטים, כיצד הילדות צריכות לפעול?
הסבירו את תשובתכם לפי הסיפור המקראי.
פרק א‘, פסוקים י“ג—ט“ו
א. לפי אֵילוּ מילים בפסוקים י“ג—ט“ו מבינים ששופטים צריכים להיות מוּכָּרִים לציבור?
ב. כתבו עוד תכונה הנדרשת משופטים לפי פסוקים י“ג—ט“ו.
מדוע חשוב שתהיה לשופטים התכונה שכתבתם?
משה מחפש אנשים חכמים ונבונים כדי שיהיו שופטים.
מסביר רש"י את ההבדל בין חכמים ובין נבונים באמצעות משל בפירושו לפרק א', פסוקים י"ג—ט"ז:
"... וּנְבֹנִים. מְבִינִים דָבָר מִתּוֹךְ דָבָר...
חָכָם, דּוֹמֶה לְשֻׁלְחָנִי עָשִׁיר, כְּשֶׁמְּבִיאִין לוֹ דִּינָרִין לִרְאוֹת — רוֹאֶה, וּכְשֶׁאֵין מְבִיאִין לוֹ — יוֹשֵׁב וְתוֹהֶה.
נָבוֹן, דּוֹמֶה לְשֻׁלְחָנִי תַּגָּר, כְּשֶׁמְּבִיאִין לוֹ מָעוֹת לִרְאוֹת — רוֹאֶה, וּכְשֶׁאֵין מְבִיאִין לוֹ — הוּא מְחַזֵּר וּמֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ."
השלימו את הנמשל במקומות המתאימים בטבלה:
| משל | נמשל |
|---|---|
| שולחני עשיר | (1) |
| כשאין מביאין לו | כשלא מלמדים אותו |
| יושב ותוהה | (2) |
| שולחני תגר | (3) |
| כשאין מביאין לו | כשלא מלמדים אותו |
| מביא משלו | (4) |
בפירושו לפרק א', פסוק י"ז, אומר רש"י:
כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן. שֶׁיְּהֵא חָבִיב עָלֶיךָ דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה, שֶׁאִם קָדַם וּבָא לְפָנֶיךָ לֹא תְּסַלְּקֶנּוּ לְאַחֲרוֹן...
לפי פירוש זה של רש"י, מה אסור לדיין לעשות?
עיינו בפרק א, פסוקים ט-יז.
א. מדוע משה מבקש למנות שופטים?
ב. משה אמר לבני ישראל: “הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם."
צטטו מהפסוקים את תגובת בני ישראל לדבריו של משה.
ג. כתבו בלשונכם שני ציוויים שציווה משה על השופטים בפסוק יז.
•
•
בפרק ט"ו פסוק ד' כתוב: "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן", ובפסוק י"א כתוב: "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ".
א. רש"י אומר שיש סתירה בין שני הפסוקים.
הסבירו את הסתירה בלשונכם.
ב. קראו את פירוש רש"י לפרק ט"ו פסוק ד':
"וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: 'כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן'? אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, אֶבְיוֹנִים בַּאֲחֵרִים וְלֹא בָכֶם; וּכְשֶׁאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, אֶבְיוֹנִים בָּכֶם".
כיצד רש"י פותר את הקושי?
עיינו בפרק ט"ו, פסוקים ד'—י"א.
בפסוק ד‘ כתוב: "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן..."
בפסוק י״א כתוב: "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ..."
א. רש"י אומר שיש סתירה בין שני הפסוקים.
כתבו את הסתירה בלשונכם.
ב. רש"י מיישב את הסתירה כך:
"... אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם — אֶבְיוֹנִים בַּאֲחֵרִים וְלֹא בָּכֶם, וּכְשֶׁאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם — אֶבְיוֹנִים בָּכֶם."
כתבו את תשובתו של רש״י בלשונכם.
פרק ט"ו, פסוקים ז‘—ט‘
א. מפני איזו מחשבת "בְּלִיַּעַל" התורה מזהירה בפסוק ט'?
ב. בכיתה אוספים כסף לפרויקט 'חסד של חמ“ד'. אֵילו מילים מפסוקים ז'—ט' עשויות לעודד אנשים לתרום כסף לפרויקט?
פרק ט"ו, פסוקים ד'—י"א
בפסוק ד‘ כתוב: "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן..."
בפסוק י״א כתוב: "כִּי לֹא יֶחְדַל אֶבְיוֹן מִקֶרֶב הָאָרֶץ..."
א. רש"י אומר שיש סתירה בין שני הפסוקים. הסבירו את הסתירה בלשונכם.
ב. רש"י משיב לסתירה בפירושו לפרק ט"ו, פסוק ד':
"... אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם — אֶבְיוֹנִים בַּאֲחֵרִים וְלֹא בָּכֶם, וּכְשֶׁאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם — אֶבְיוֹנִים בָּכֶם."
כתבו את תשובתו של רש"י בלשונכם.
ענו על השאלה לפי פרק י"ז פסוקים י"ד–כ'.
א. ציינו שלוש מצוות "לא תעשה" החלות על המלך.
1. ____________________
2. ____________________
3. ____________________
ב. ציינו את מצוות ה"עשה" החלה על המלך.
עיינו בפרק י״ז, פסוקים י״ד-כ'.
א. ציינו שתי מצוות לא תעשה החלות על המלך.
1.
2.
ב. מהי מצוות העשה שהמלך מְצֻוֶּה לקיים?
פרק י"ז, פסוקים י"ד—כ'
א. לפי פסוקים אלה, מי לא יכול להתמנות למלך על עם ישראל?
ב. כתבו את שלושת האיסורים המוטלים על המלך.
| 1. |
| 2. |
| 3. |
ג. בכיתה ו‘ בבית ספר מסוים נערכו בחירות לראשות ועד הכיתה. איזו מידה חשובה יכול ראש הוועד ללמוד מפרשת המלך?
עיינו בפרק יז, פסוקים יד-כ.
א. ציינו שתיים מתוך מצוות לא תעשה החלות על המלך.
1. ________
2. ________
ב. ציינו את מצוות העשה שבה מְצֻוֶּה המלך.
בפרק כ"ב פסוק ד' כתוב:
"לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם, הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ".
קראו את פירוש רש"י למילה עִמּוֹ:
"עִם בְּעָלָיו, אֲבָל אִם הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְאָמַר לוֹ הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה אִם רָצִיתָ לִטְעֹן טְעֹן, פָּטוּר"
בפסוק זה יש דרישה לעזור לאדם שחמורו או שורו נפל.
א. לפי רש"י, באיזה מצב האדם פטור מלעזור?
ב. לפי רש"י, מה אפשר ללמוד על האופן שבו צריך להתנהג כאשר זקוקים לעזרה?
א. בפרק כ״ב, פסוק ד‘ כתוב: ״לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ.״
בפירושו לפסוק הזה רש״י אומר:
“הָקֵם תָּקִים. זוֹ טְעִינָה, לְהַטְעִין מַשָּׂאוֹ שֶׁנָּפַל מֵעָלָיו. עִמּוֹ. עִם בְּעָלָיו, אֲבָל אִם הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְאָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְעָלֶיךָ הַמִּצְוָה, אִם רָצִיתָ לִטְעוֹן טְעוֹן, פָּטוּר.״
התבוננו באיורים שלפניכם.
מהו הדין החל על עובר האורח שבכל איור לפי פירושו של רש“י?
הסבירו את תשובתכם.
| איור 1 | איור 2 |
|---|---|
| הדין: | הדין: |
| ההסבר: | ההסבר: |
ב. מאיזו מילה בפסוק ד‘ רש“י לומד את פירושו?
א. בפרק כ״ב, פסוק ד‘ כתוב: ״לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ.״
בפירושו לפסוק הזה אומר רש״י:
“הָקֵם תָּקִים. זוֹ טְעִינָה, לְהַטְעִין מַשָּׂאוֹ שֶׁנָּפַל מֵעָלָיו. עִמּוֹ. עִם בְּעָלָיו, אֲבָל אִם הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְאָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְעָלֶיךָ הַמִּצְוָה, אִם רָצִיתָ לִטְעוֹן טְעוֹן, פָּטוּר.״
התבוננו באיורים שלפניכם.
מה הוא הדין החל על עובר האורח שבכל איור לפי פירושו של רש“י?
הסבירו את תשובתכם.
| איור 1 | איור 2 |
|---|---|
| הדין: | הדין: |
| ההסבר: | ההסבר: |
ב. מאיזו מילה בפסוק ד‘ לומד רש“י את פירושו?
א. עיינו בפרק כ"ב, פסוק ד' והסבירו את המצווה שבפסוק זה.
ב. בפירושו לפרק כ"ב, פסוק ד' אומר רש"י:
עִמּוֹ. עִם בְּעָלָיו, אֲבָל אִם הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְאָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְעָלֶיךָ הַמִּצְוָה, אִם רָצִיתָ לִטְעוֹן טְעוֹן, פָּטוּר.
לפי פירוש רש"י, באיזה תנאי פטור אדם מהמצווה?
עיינו בפרק י"א, פסוקים י'—י"ב.
א. ציינו הבדל אחד בין ארץ ישראל ובין ארץ מצרים.
בארץ ישראל __________.
בארץ מצרים __________.
ב. מהי מעלתה של ארץ ישראל?
עיינו בפרק י"א, פסוקים י'—י"ב.
א. ציינו הבדל אחד בין ארץ ישראל ובין ארץ מצרים.
בארץ ישראל ________
בארץ מצרים ________
ב. מהי מעלתה של ארץ ישראל?
עיינו בפרק ח, פסוקים ז–ט.
העתיקו מהפסוקים שני דברים שבהם נתברכה ארץ ישראל בכל אחד מהתחומים האלה:
א. מקורות המים
| (1) ________ | (2) ________ |
ב. יבול הארץ
| (1) ________ | (2) ________ |
ג. מחצבים (אוצרות טבע)
| (1) ________ | (2) ________ |
בפירושו לפרק יא, פסוק י אומר רש"י:
וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ. אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיְתָה צְרִיכָה לְהָבִיא מַיִם מִנִּילוּס בְּרַגְלְךָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ, צָרִיךְ אַתָּה לִנְדֹּד מִשְּׁנָתְךָ וְלַעֲמֹל... אֲבָל זוֹ: "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מַיִם," אַתָּה יָשֵׁן עַל מִטָּתְךָ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁקֶה נָמוּךְ וְגָבֹהַּ גָּלוּי וְשֶׁאֵינוֹ גָּלוּי כְּאַחַת.
רש"י מציין שלושה יתרונות של הגשם היורד בארץ ישראל.
צטטו מפירוש רש"י את המילים המתאימות לכל אחד מהיתרונות.
| היתרון | מילותיו של רש"י |
|---|---|
| א. הגשם משקה את האדמה גם במקום שהחקלאי אינו רואה. | |
| ב. הגשם יורד גם בהרים וגם בבקעות. | |
| ג. הגשם יורד מאליו, והחקלאי אינו צריך לטרוח בהשקיית השדה. |
בפרק כ‘, פסוק ד‘ כתוב: ״כִּי ה‘ אֱ–לֹקֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם.״
בפירושו לפסוק הזה אומר רש“י:
“הֵם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם וְאַתֶּם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. פְּלִשְׁתִּים בָּאוּ בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל גָּלְיָת, מֶה הָיָה סוֹפוֹ? נָפַל וְנָפְלוּ עִמּוֹ.“
א. למי מתכוון רש“י במילה “הם“?
ב. לשם מה מזכיר רש“י את סיפור ניצחונו של דוד את גלית?
עיינו בפרק כ', פסוקים ד'—א', ובדברי רש"י:
כִּי ה' אֱ–לֹקֵיכֶם וגו'. הֵם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם וְאַתֶּם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. פְּלִשְׁתִּים בָּאוּ בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל גָּלְיָת, מֶה הָיָה סוֹפוֹ? נָפַל וְנָפְלוּ עִמּוֹ.
א. למי מתכוון רש"י במילה מקום?
ב. לפי דברי רש"י, כיצד מחזק הכוהן את העם כדי שלא יפחדו?
עיינו בפרק כ, פסוקים ה–ח.
השלימו את החסר בסעיפים שלפניכם.
ארבעת המקרים שבהם חיילים אינם יוצאים למלחמת רשות הם –
1. אדם בנה בית ולא חנך אותו.
2. ________.
3. ________.
4. ________.
[סעיף 1 מולא מראש בכתב יד בקובץ, כדוגמה]
בפירושו לפרק כ, פסוק ח מביא רש"י שתי דעות המסבירות מיהו האיש הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה וְלִרְאוֹת חֶרֶב שְׁלוּפָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ.
א. הסבירו מיהו "הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב" –
• לדעת רבי עקיבא ________
• לדעת רבי יוסי הגלילי ________
ב. לְמה מתכוון רש"י במילה כמשמעו?
לפניכם פסוקים א'–י"א בפרק ל"ז בחומש בראשית.
השלימו את המשפטים שלפניכם לפי פסוקים א'–ד'.
שימו לב: יש לכתוב מילה אחת מעל כל קו.
א. יעקב ישב בארץ שנקראת _____________.
ב. יוסף רעה את הצאן עם אֶחָיו וכשחזר הוא סיפר לאביו דברים _____________ על אחיו.
ג. יעקב אהב את יוסף יותר מכל יתר בניו כי הוא היה בן ה_____________ שלו.
ד. יעקב ביטא את אהבתו זו בכך שהכין לבנו _____________.
ה. בעקבות אהבת יעקב האחים הרגישו כלפי יוסף _____________ ולא היו מסוגלים לדבר עימו.
השלימו את הטבלה שלפניכם לפי המתואר בפסוקים.
| חלום ראשון (ה'–ח') | חלום שני (ט'–י"א) | |
|---|---|---|
| א. אילו סמלים ראה יוסף בחלומו? | שמש ירח וכוכבים | |
| ב. לפי פירוש החלום, מי השתחוו ליוסף בחלום? | ||
| ג. כיצד חלום יוסף גרם לאחיו להרגיש? |
לאחר שיוסף סיפר את חלומותיו, אחיו ואביו שאלו אותו שאלות.
א. כתבו בלשונכם את שתי השאלות.
1. השאלה של אחיו של יוסף בתגובה לחלום הראשון (פסוק ח'):
2. השאלה של יעקב בתגובה לחלום השני (פסוק י'):
ב. במה דומות זו לזו השאלות של האחים ושל יעקב?
בפסוק י' מסופר שיעקב אבינו גער ביוסף בפני אחיו, אך בפסוק י"א כתוב שאביו "שמר את הדבר".
רש"י מפרש:
"וַיִּגְעַר בּוֹ – לְפִי שֶׁהָיָה מַטִּיל שִׂנְאָה עָלָיו."
"שָׁמַר אֶת הַדָּבָר – הָיָה מַמְתִּין וּמְצַפֶּה מָתַי יָבוֹא." (מתי יתגשם החלום)
מדוע לדעת רש"י גער יעקב אבינו ביוסף, אף על פי שהוא האמין שחלומותיו יתגשמו?
עיינו בפרק א', פסוקים א'—ה'.
א. היכן דיבר משה אל בני ישראל?
ב. השלימו: משה דיבר אל בני ישראל בשנה הארבעים ל__________.
ג. באיזה תאריך דיבר משה אל בני ישראל?
בפרק א‘, פסוק א‘ כתוב: ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן...״
על פסוק א‘ אומר רש“י:
“אִלּוּ הוֹכִיחַ מִקְצָתָן, הָיוּ אֵלּוּ שֶׁבַּשּׁוּק אוֹמְרִים: אַתֶּם הֱיִיתֶם שׁוֹמְעִים מִבֶּן עַמְרָם וְלֹא הֲשִׁיבוֹתֶם דָּבָר מִכָּךְ וְכָךְ! אִלּוּ הָיִינוּ שָׁם הָיִינוּ מְשִׁיבִין אוֹתוֹ. לְכָךְ כִּנְּסָם כֻּלָּם וְאָמַר לָהֶם: הֲרֵי כֻּלְּכֶם כָּאן, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּשׁוּבָה — יָשִׁיב.“
א. איזו מילה בפסוק רש“י מסביר?
ב. לפי הפירוש הזה של רש“י, מה אנו לְמֵדִים ממשה רבנו?
פרק א', פסוקים א'—ה'
א. היכן דיבר משה אל בני ישראל?
ב. הַשלימו: משה דיבר אל בני ישראל בשנה הארבעים ל__________.
ג. באיזה תאריך דיבר משה אל בני ישראל?
א. למי נועדו ערי המקלט?
ב. בפרק ד', פסוקים מ"א—מ"ג מוזכרות שלוש ערי מקלט.
כתבו את השם של כל עיר מקלט במקום המתאים במפה.
א. למי נועדו ערי המקלט לפי פרק י"ט, פסוקים א'—ה'?
ב. בפרק ד', פסוקים מ"א—מ"ג מוזכרות שלוש ערי מקלט. כתבו את השם של כל עיר מקלט במקום המתאים במפה.
מה תפקידן של ערי המקלט?
עיינו בפרק ט‘, פסוקים ד‘—ה‘.
א. בפסוק ד‘ ובפסוק ה‘ כתובות המילים “בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה“.
מי הם הגויים האלה?
ב. לפי פסוקים ד‘—ה', מדוע יִירַשׁ עם ישראל את הארץ מידי יושביה?
כתבו את שתי הסיבות בלשונכם.
1.
2.
פרק ט‘, פסוקים ד‘—ה‘
א. בפסוק ד‘ ובפסוק ה‘ כתובות המילים “ברשעת הגויים האלה“.
מי הם הגויים האלה?
ב. לפי פסוקים ד‘—ה', מדוע יִירַשׁ עם ישראל את הארץ מידי יושביה?
כתבו את שתי הסיבות בלשונכם.
1.
2.
עיינו בפרק ט', פסוקים א'—ז'.
לפי פסוקים אלה, בזכות מה ינצחו בני ישראל את יושבי הארץ ויירשו אותה?
עיינו בפרק י"ט, פסוקים ט"ו—י"ט.
א. בפסוק ט"ו כתוב: "לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ..."
כתבו את הדין שבפסוק הזה בלשונכם.
ב. מי הוא "עֵד זומם"?
פרק י"ט, פסוק ט"ו
שמעון ביקש מדוד להחזיר לו את מאה השקלים שהלווה לו.
דוד טען שהוא לא קיבל כסף משמעון.
שמעון תבע את דוד בבית הדין. הוא הביא את העד, יעקב, ויעקב העיד שראה את שמעון מלווה כסף לדוד. להפתעתו הרבה של שמעון, לא חייב הדיין את דוד לשלם.
הסבירו בלשונכם את החלטתו של הדיין לפי הכתוב בפסוק ט"ו.
פרק י"ט, פסוקים ט"ו—י"ט
א. בפסוק ט"ו כתוב: "לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ..." כתבו בלשונכם את הדין שבפסוק זה.
ב. מי הוא "עֵד זומם"?
בפרק י״ב, פסוק ד' כתוב: ״לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה‘ אֱ–לֹקֵיכֶם.״
בפירושו לפסוק הזה רש"י אומר:
״לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן. לְהַקְטִיר לַשָּׁמַיִם בְּכָל מָקוֹם, כִּי אִם בַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר. דָּבָר אַחֵר:... אַזְהָרָה לְמוֹחֵק אֶת הַשֵּׁם וּלְנוֹתֵץ אֶבֶן מִן הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מִן הָעֲזָרָה.״
א. אֵילוּ מילים בדברי רש"י מלמדות אותנו שהוא מציע שני פירושים?
ב. כתבו את האיסור שבמילים “לא תעשון כן" בלשונכם לפי כל פירוש.
• לפי הפירוש הראשון:
• לפי הפירוש השני:
עיינו בפרק יב, פסוקים א-ז.
מה מצווה התורה בפסוקים האלה?
בפירושו לפרק יב, פסוק ד אומר רש"י:
לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן. לְהַקְטִיר לַשָּׁמַיִם בְּכָל מָקוֹם, כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר. דָּבָר אַחֵר:... אַזְהָרָה לְמוֹחֵק אֶת הַשֵּׁם וּלְנוֹתֵץ אֶבֶן מִן הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מִן הָעֲזָרָה.
א. אֵילו מילים בדברי רש"י מלמדות אותנו שהוא מציע שני פירושים?
ב. הסבירו מהו האיסור במילים “לא תעשון כן", לפי כל אחד מהפירושים.
• לפי הפירוש הראשון: ________
• לפי הפירוש השני: ________
ספר דברים נקרא גם “משנה תורה“.
מדוע הוא נקרא כך?
א. לחומש דברים יש עוד שֵׁם. כתבו את שמו האחר של חומש דברים.
ב. היכן אמר משה את הנאומים הכתובים בחומש דברים?
ג. מה מייחד את חומש דברים לעומת החומשים האחרים?
א. בני ישראל עברו בעבר הירדן המזרחי ופגשו כמה עמים ומלכים שישבו שם. במי נלחמו בני ישראל ובמי נאסר עליהם להילחם? סמנו ✓ במקום המתאים בטבלה.
| העמים והמלכים | בני ישראל נלחמו בהם | נאסר על בני ישראל להילחם בהם |
|---|---|---|
| שעיר (אדום) | ||
| מואב | ||
| עמון | ||
| סיחון, מלך חשבון | ||
| עוג, מלך הבשן |
ב. מדוע נאסר על בני ישראל להילחם בעמים או במלכים שסימנתם בטבלה?
א. הקיפו במפה את השמות של שלושת העמים שעם ישראל נצטווה שלא להילחם בהם.
ב. מדוע נצטווה עם ישראל שלא להילחם בעמים האלה?
פרק ד', פסוק ב'
רש"י מפרש את המילים לא תוסיפו ואומר:
'כְּגוֹן: חָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בִּתְפִלִּין, חֲמֵשֶׁת מִינִין בְלוּלָב וְחָמֵשׁ צִיצִיּוֹת, וְכֵן ״וְלֹא תִגְרְעוּ״.'
כתבו דוגמה למצווה ״לא תגרעו״ לפי רש"י.
ראובן רצה להדר במצוות חג הסוכות והוסיף גם עלי זית לנִענוע הלולב.
מהו האיסור שעליו עבר ראובן?
פרק ד', פסוקים ו'—ח'
א. בפסוק ו' כתוב: "... וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה." מי יאמרו את דברי השבח על עם ישראל?
ב. עם ישראל הוא עם חכם ונבון. כתבו בלשונכם שני מאפיינים נוספים המייחדים את עם ישראל לפי הכתוב בפסוקים ו'—ח'.
| 1. |
| 2. |
עיינו בפרק ד, פסוקים ה—ח.
בפסוקים האלה מכנים את עם ישראל "הגוי הגדול".
א. מי מכנה את עם ישראל “הגוי הגדול"?
ב. מהי מעלתו של "הגוי הגדול הזה"?
בפירושו למילים "לֹא מֵרֻבְּכֶם" בפרק ז', פסוק ז' אומר רש"י:
‘כִּפְשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ לְפִי שֶׁאֵין אַתֶּם מַגְדִילִים עַצְמְכֶם כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם טוֹבָה, לְפִיכָךְ “חָשַׁק ה' בָּכֶם.“‘
כתבו בלשונכם את הפירוש השני למילים "לֹא מֵרֻבְּכֶם" לפי רש"י.
פרק י"ד, פסוקים א'—ב'
א. הסבירו בלשונכם את האיסור: לא תתגודדו למת.
ב. העתיקו מפסוקים אלה סיבה אחת לאיסור זה.
פרק י"ד, פסוקים כ"ב—כ"ט
סמנו קו בין כל סוג מעשר ובין מי שמקבל אותו.
| מעשר ראשון | הבעלים |
|---|---|
| מעשר שני | "גר, יתום ואלמנה" |
| מעשר עני | לוי |
לפניכם איורים הקשורים למצווֹת של מעשר שני.
עיינו בפרק י"ד, פסוקים כ"ב—כ"ו והעתיקו את חלק הפסוק המתאים לכל איור.
א.
ב.
ג.
ד.
ענו על השאלה לפי פרק י"ד פסוקים ג'–ט'.
א. ציינו את סימני הטהרה בבהמה.
1. ____________________
2. ____________________
3. ____________________
ב. ציינו את סימני הטהרה בדג.
1. ____________________
2. ____________________
א. מהם סימני הטהרה בבהמות ובחיות?
ב. מהם סימני הטהרה בדגים?
עיינו בפרק ט"ו, פסוקים י"ב—ט"ו.
א. כתבו את המצווה שבפסוק י״ד בלשונכם.
ב. העתיקו מהפסוקים את הטעם למצווה הזאת.
ג. בימינו נהוג לתת סכום כסף במתנה לעובד הפורש מעבודתו.
הסבירו את הקשר בין המנהג הזה ובין המצווה שבפסוק י"ד.
עיינו בפרק ט"ו, פסוקים י"ב—ט"ו.
א. כתבו בלשונכם את המצווה שבפסוק י״ד.
ב. העתיקו מהפסוקים את הטעם למצווה זו.
בפרק י"ז, פסוק ט' כתוב: "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט."
בפירושו לפסוק הזה אומר רש"י:
"אֲפִלּוּ אֵינוֹ כִּשְׁאָר שׁוֹפְטִים שֶׁהָיוּ לְפָנָיו, אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ לוֹ, אֵין לְךָ אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁבְּיָמֶיךָ."
א. אֵילו מילים בפסוק ט' מפרש רש"י בקטע הזה?
ב. הסבירו את המשפט "אֵין לְךָ אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁבְּיָמֶיךָ".
ראובן ושמעון פנו לבית הדין כדי שיפסוק בסכסוך כספי שהיה ביניהם.
הדיין בבית הדין פסק שראובן חייב לשלם לשמעון. ראובן טען שהדיין אינו גדול מספיק כדיינים בדורות קודמים, לכן אינו חייב לשלם.
עיינו בפרק יז, פסוקים ח–יא והעתיקו מהפסוקים את המילים המוכיחות לפי רש"י שראובן טועה וחייב לציית לפסק הדין.
עיינו בפרק י"ח, פסוקים א'—ה'.
בפסוק ד' התורה מצווה לתת מתנות לכוהנים: "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ..."
א. כתבו את הפירוש של המילים האלה:
דגן: __________
תירוש: __________
יצהר: __________.
ב. מדוע חובה לתת מתנות לכוהנים?
פרק י"ח, פסוקים א'—ה'
בפסוק ד' התורה מצווה לתת מתנות לכוהנים: "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ..."
א. כתבו את הפירוש של המילים האלה:
| דגן: | |
| תירוש: | |
| יצהר: |
ב. מדוע חובה לתת מתנות לכוהנים?
פרק י"ט, פסוק י"ד
מה הוא איסור הסגת גבול, הכתוב בפסוק י״ד?
עיינו בפרק י"ט, פסוק י"ד והסבירו בלשונכם את המצווה שבפסוק זה.
פרק כ“א, פסוקים ט“ו—י“ז
א. איזו זכות מיוחדת התורה מעניקה לבן בכור?
ב. בפסוק ט“ז כתוב: “... לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר.“
מה פירוש המילה “לְבַכֵּר“?
עיינו בפרק כ"א, פסוקים ט"ו—י"ז.
לקראת מותו ציווה האב לחלק את הירושה שלו לבניו. הוא ציווה לתת לבן הצעיר פי שניים יותר מִלשאר הבנים.
האם נהג האב לפי דין התורה? הסבירו את תשובתכם.
עיינו בפרק כ"ד, פסוקים י"ד—ט"ו.
א. כתבו בלשונכם מה התורה מצווה לעשות בנוגע לתשלום שכר השכיר.
ב. מה פירוש המילים "ואליו הוא נושא את נפשו" שבפסוק ט"ו?
ג. לאיזו מידה טובה התורה מחנכת אותנו במצוות שכר השכיר?
פרק כ“ד, פסוקים י“ד—ט“ו
א. כתבו בלשונכם את המצווה שבפסוק ט״ו.
ב. בפסוק ט“ו כתוב: “... וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ...“
הסבירו את המשפט הזה בלשונכם.
עיינו בפרק א׳, פסוקים כ"ו—ל"ג.
א. כיצד תיארו המרגלים את אנשי הארץ?
ב. כיצד תיארו המרגלים את היישובים בארץ?
ג. בפסוק ל"ב אומר משה: "וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּה' אֱ–לֹקֵיכֶם."
באיזה דבר בני ישראל אינם מאמינים בה'? כתבו את התשובה בלשונכם.
פרק ג', פסוקים י"ב—כ'
א. אֵילו שבטים קיבלו נחלה בעבר הירדן המזרחי?
ב. כתבו בלשונכם מהו התְנַאי ששבטים אלה נדרשו למלא כדי לרשת את נחלתם.
פרק ג', פסוקים כ"ג—כ"ט
א. לאיזו מילה בפסוקים אלה יש אותה משמעות כמו משמעות המילה התפללתי?
ב. כתבו בלשונכם את בקשתו של משה.
בפרק ג, פסוק ט נאמר:
“צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר."
ומציין רש"י:
צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן וגו'. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: "וְעַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן" (להלן ד, מח), הֲרֵי לוֹ אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת. לָמָּה הָצְרְכוּ לְהִכָּתֵב? לְהַגִּיד שֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְפָּאֲרוֹת בְּכָך: זוֹ אוֹמֶרֶת עַל שְׁמִי יִקָּרֵא, וְזוֹ אוֹמֶרֶת עַל שְׁמִי יִקָּרֵא.
א. מהם שלושת השמות הנוספים של החרמון?
| ________ | ________ | ________ |
ב. מדוע התורה מספרת לנו כיצד קראו עמים שונים לחרמון?
לפניכם רשימה של מצוות ורשימה של פסוקים.
כתבו ליד כל מצווה את המספר של הפסוק המתאים לה.
| המצוות | הפסוקים | |
|---|---|---|
| דוגמה: עיר מקלט | 4 | 1. “שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ...“ (פרק ט“ז, פסוק ט“ז) |
| ספירת העומר | 2. “לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ.“ (פרק כ“ה, פסוק ד‘) | |
| עלייה לרגל | 3. “גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ...“ (פרק כ“ב, פסוק י“ב) | |
| מצוות ציצית | 4. “אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים [...] לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת...“ (פרק ד‘, פסוקים מ“א—מ“ב) – דוגמה | |
| איסור לבישת בגד העשוי צמר ופשתן | 5. “שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לְךָ...“ (פרק ט“ז, פסוק ט‘) | |
| צער בעלי חיים | 6. “לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז...“ (פרק כ“ב, פסוק י“א) |
פרק ד‘, פסוקים ט‘—י“ג
לפי פסוקים ט‘—י“ג, את מי או את מה אסור לעם ישראל לשכוח?
א. מה היה תפקידו העיקרי של משה רבנו לפי פרק ד‘, פסוק א‘ ופסוק י“ד?
ב. כתבו עוד תפקיד של משה רבנו.
הזהיר משה את עם ישראל כמה פעמים שלא ישכח את ה' לאחר שיתיישב בארץ ישראל.
מדוע חשש משה שהעם ישכח את ה'?
כתבו סיבה אחת.
פרק ז', פסוקים י"ז—י"ט
א. על איזה חשש של עם ישראל משה מדבר בפסוקים אלה?
ב. מה העֵצה שנותן משה לעם?
א. מה היא המצווה שבפרק ח', פסוק י'?
ב. מה היא המצווה שבפרק ט״ו, פסוק ב'?
פרק ח‘, פסוק ה‘
בדבריו לעם ישראל משה רבנו משווה בין הייסורים שה‘ מייסר את עם ישראל במדבר ובין הייסורים שאב מייסר את בנו.
הסבירו מה רצה משה רבנו לומר לעם ישראל בעזרת ההשוואה הזאת.
עיינו בפרק ח', פסוקים א'—ו'.
א. כתבו שני נסים שעשה ה' לבני ישראל במדבר, לפי פסוקים אלה.
1. ________
2. ________
ב. לפי פסוק ג', מה למדו בני ישראל במהלך המסע במדבר?
פרק י', פסוקים י"ז—י"ט
התורה מצווה עלינו לאהוב את הגֵר.
כתבו בלשונכם את שני הנימוקים לכך לפי פסוקים אלה.
| 1. |
| 2. |
פרק י"א, פסוקים כ"ו—כ"ח
לפי הכתוב בפסוקים כ"ו—כ"ח, בידי כל אדם מעם ישראל נתונה בחירה.
מה היא הבחירה ומה היא תוצאת הבחירה?
| הבחירה: | |
| תוצאת הבחירה: |
עיינו בפרק יא, פסוקים יג-כא.
א. מהו השכר על שמירת מצוות?
ב. מהו העונש על אי־שמירת מצוות?
ג. כתבו מתחת לכל ציור מילה המתאימה לו מפסוק יד.
פרק י“ג
בפרק הזה משה רבנו מזהיר את עם ישראל מפני שלושה מסיתים לעבודה זרה.
מי הם המסיתים לעבודה זרה?
לפי פסוקים ב‘—ו‘:
•
לפי פסוקים ז‘—י“ב:
•
לפי פסוקים י“ג—י“ט:
•
עיינו בפרק טו, פסוקים א–ב.
הסבירו בלשונכם מהי מצוות שמיטת כספים.
פרק י"ח, פסוק י'
התורה מונה את העיסוקים האסורים על עם ישראל.
רש"י מביא שני הסברים למילה מעונן:
"רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵלּוּ נוֹתְנֵי עוֹנוֹת, שֶׁאוֹמְרִים: עוֹנָה פְּלוֹנִית יָפָה לְהַתְחִיל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵלּוּ אוֹחֲזֵי הָעֵינַיִם."
א. הסבירו בלשונכם מי הוא "מעונן" לפי רבי עקיבא.
ב. הסבירו בלשונכם מי הוא "מעונן" לפי חכמים.
בפירושו לפרק כ"א, פסוק ז', אומר רש"י:
יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה. וְכִי עָלְתָה עַל לֵב שֶׁזִּקְנֵי בֵּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָּמִים הֵם אֶלָּא לֹא רְאִינוּהוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת וּבְלֹא לְוָיָה.
א. כתבו בלשונכם את שאלתו של רש"י.
ב. העתיקו את תשובתו של רש"י לשאלה זו.
פרק כ"ב, פסוקים ט'—י"א
א. מה פירוש המילה "כלאיים" בפסוק ט'?
ב. בפסוקים ט'—י"א מוזכרים שלושה איסורים של כלאיים. כתבו בלשונכם את שלושת האיסורים.
| 1. |
| 2. |
| 3. |
לפניכם ארבעה איורים המתארים מקרים מחיי היום־יום.
בטבלה שלפניכם כתובות ארבע מצוות.
כתבו לצד כל מצווה את מספר האיור המדמה את המצווה.
| המצווה | מספר האיור |
|---|---|
| א. "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ" (פרק כ"ב פסוק ח') | |
| ב. "לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ" (פרק כ"ב פסוק ד') | |
| ג. "לֹא-תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא-תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ" (פרק כ"ד פסוק י"ד) | |
| ד. "כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ וְאֶל-כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן" (פרק כ"ג פסוק כ"ה) |
פרק כ“ב, פסוק ח‘
א. כתבו בלשונכם מה הוא הטעם לקיום “מצוות מעקה“.
ב. כתבו דוגמה לקיום “מצוות מעקה“ בחיי היום–יום.
הביאו דוגמה השונה מבניית מעקה.
בדברי רש"י שלפניכם מוזכרים שני מושגים:
כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ. אִם קִיַּמְתָּ מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן סוֹפְךָ לִבְנוֹת בַּיִת חָדָשׁ וּתְקַיֵּם מִצְוַת מַעֲקֶה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וְתַגִּיעַ לְכֶרֶם וְשָׂדֶה וְלִבְגָדִים נָאִים, לְכָךְ נִסְמְכוּ פַּרְשִׁיּוֹת הַלָּלוּ. (כ"ב, ח')
א. הסבירו את המושג "סמיכות פרשיות".
ב. כתבו דוגמה משלכם ל"מצווה הגוררת מצווה".
עיינו בפרק כ"ג, פסוק כ"ה.
א. למי מותר לאכול ענבים מכרמו של אדם אחר מבלי שקיבל רשות מפורשת?
ב. מה אסור לעשות לפי הכתוב בפסוק כ״ה?
ג. ציינו טעם לאיסור שבפסוק כ״ה.
פרק כ“ג, פסוק כ‘
א. בפרק כ“ג, פסוק כ‘ כתוב: ״לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ.״
הסבירו את האיסור שבפסוק הזה.
ב. בפירושו לפסוק כ‘ אומר רש“י:
‘אַזְהָרָה לַלֹּוֶה, שֶׁלֹּא יִתֵּן רִבִּית לַמַּלְוֶה. וְאַחַר כָּךְ אַזְהָרָה לַמַּלְוֶה: “אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ“.‘
לפי פירושו של רש“י, על מי חל האיסור?
פרק כ“ד, פסוקים י“ט—כ“ב
א. כתבו בלשונכם מה היא מצוות ״שכחה״.
ב. איזה ערך התורה מבקשת ללמד אותנו באמצעות המצוות שבפסוקים י“ט—כ“ב?
פרק כ“ה, פסוקים י“ז—י“ט
א. אנו מְצוּוִים לזכור את מה שעשה עמלק לישראל.
הסבירו בלשונכם מה עשה עמלק.
ב. כיצד מקיימים בימינו את המצווה “זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק“?
בפרק כ"ה, פסוק ד' כתוב: "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ."
א. כתבו בלשונכם את האיסור שבפסוק זה.
ב. מהו הטעם לאיסור זה?
לפניכם קטע העוסק במצוות הבאת ביכורים.
כתבו את המילים החסרות בקטע.
לנפתלי מטעים של עצי פרי שונים. הפירות במטעים שלו הבשילו, והוא מתכוון לקיים את מצוות הבאת ביכורים. לשם כך נפתלי קוטף את הפירות ה__________ (1) שגדלו על העצים. הוא אינו קוטף את כל סוגי הפירות, אלא רק פירות מ__________ (2). את הפירות שהוא קוטף ישים נפתלי בסלסילה הנקראת בתורה __________ (3), ולאחר מכן הוא ייקח אותה ל__________ (4). שם הוא ימסור אותה לידי __________ (5).
בפרק כ"ו, פסוק ט"ז כתוב: ״הַיּוֹם הַזֶּה ה‘ אֱ–לֹקֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ.״
בפירושו לפסוק הזה רש״י אומר:
"בְכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ חֲדָשִׁים כְּאִלּוּ בּוֹ בַּיּוֹם נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶם."
א. במילה "יהיו" רש״י מתכוון ל__________.
ב. הסבירו את דברי רש״י בלשונכם.
מתוך המחוונים הרשמיים של ראמ"ה · באותו סדר נושאים ובאותו מספור
6 נק'הניקוד: כל דיבר הכתוב במקום הנכון מזכה בנקודה אחת (הציון המרבי הוא 6 נקודות). להלן הדיברות הקשורים לכל סוג:
סעיף א3 נק'תשובה שכתוב בה הסבר בלשון התלמיד, ולפיו המצווה היא להאמין או לדעת שא-לוקים הוציא את בני ישראל ממצרים, לדוגמה:
סעיף ב2 נק'תשובה שמצוטטות בה שתי מצוות מהמצוות האלה: כבד את אביך ואת אימך.; לא תרצח.; לא תנאף.; לא תגנוב.; לא תענה ברעך עד שווא או לא תענה ברעך עד שקר.; לא תחמוד.
ק' 5בטבלה שלהלן מסומן ✓ ליד כל דיבר אם הוא שייך למחשבה, לדיבור או למעשה:
| הדיבר | מחשבה | דיבור | מעשה |
|---|---|---|---|
| אָנֹכִי ה' אֱ־לֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים | ✓ | ||
| לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי | (✓) | ✓ | |
| לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱ־לֹקֶיךָ לַשָּׁוְא | ✓ | ||
| שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ | ✓ | ||
| כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ | (✓) | ✓ | |
| לֹא תִרְצָח | ✓ | ||
| לֹא תִנְאָף | ✓ | ||
| לֹא תִגְנֹב | ✓ | ||
| לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא | ✓ | ||
| לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ | ✓ | (✓) |
סעיף אק' 2לעשרת הדיברות שנזכרו בפעם הראשונה בתורה או בספר שמות או בפרשת יתרו או לדיברות הראשונות.
סעיף בק' 2תשובה הכתובה בלשון התלמיד, ולפיה שאלתו של רש״י היא למה נאמר פעם ״שמור״ ופעם ״זכור״.
סעיף גק' 2תשובה הכתובה בלשון התלמיד, ולפיה תשובתו של רש״י היא ש״זכור״ ו״שמור״ נאמרו בבת אחת ובאותה מילה.
סעיף אק' 2תשובה שבה פירוש המילה "תישא" הוא במובן של ״לומר״, ״להישבע״, ״להגיד״, ופירוש המילה "לשווא" הוא במובן של ״לחינם״, ״שלא לצורך״, ״סתם״, ״ללא סיבה״, ״שלא בתוך פסוק״.
סעיף בק' 2תשובה שבה פירוש הביטוי הוא במובן של ״לא יסלח״, לדוגמה:
ק' 6–0להלן הדיברות המתאימים לכל סוג:
• למחשבה – שניים מהדיברות האלה:
– אנכי ה'
– לא יהיה לך
– לא תחמוד
• לדיבור – שני הדיברות האלה:
– לא תישא
– לא תענה
הערות:
1. התשובה "זכור את" (מספר שמות) תיחשב נכונה.
2. התשובה "כבד את" תיחשב נכונה.
• למעשה – שניים מהדיברות האלה:
– לא יהיה לך / לא תעשה לך פסל
– שמור את
– כבד את
– לא תרצח
– לא תנאף
– לא תגנוב
הערות:
1. התשובה "לא תגזול" במקום "לא תגנוב" תיחשב שגויה.
2. התשובה "לא תחמוד" תיחשב נכונה (לפי פרשנות הרמב"ם).
סעיף אק' 3–0תשובה שיש בה שישה סימונים, כפי שמפורט בטבלה שלהלן:
(1) לֹא תִשָּׂא – מצוות שבין אדם למקום
(2) לֹא תַעֲנֶה – מצוות שבין אדם לחברו
(3) אָנֹכִי ה' – מצוות שבין אדם למקום
(4) לֹא תִנְאָף – מצוות שבין אדם לחברו
(5) לֹא תִגְנֹב – מצוות שבין אדם לחברו
(6) לֹא יִהְיֶה – מצוות שבין אדם למקום
ניקוד: סימון ✓ במקום הנכון ליד כל דיבר מזכה בחצי נקודה.
סעיף בק' 3תשובה שהטעם למצווה הוא זכר ליציאת מצרים או זכר לכך שהיינו עבדים במצרים.
ק' 2תשובה העוסקת בשאלה מדוע בספר דברים / כאן כתוב "שמור", ובספר שמות / שָׁם / בעשרת הדיברות כתוב "זכור".
4 נק'התשובה נכונה בארבעת הסעיפים.
3 נק'אחת התשובות האלה: קריאת שמע או אהבת ה' או עבודת ה'
סעיף אק' 2תשובה הנוגעת למצוות ה‘, לדוגמה:
סעיף בק' 2תשובה שיש בה הסבר הכתוב בלשון התלמיד, ולפיו במצב של קושי העושה מאהבה יתאמץ ויעשה, ואילו העושה מיראה יפסיק לעשות.
סעיף אק' 4תשובה שארבע מהמצוות (בפרשת שמע) שלהלן כתובות בה בלשון התלמיד: אמונה בה', אהבת ה', קריאת שמע, לימוד תורה, הוראת תורה, הנחת תפילין של יד, הנחת תפילין של ראש, קביעת מזוזה.
סעיף בק' 3תשובה העוסקת בהבעת אמונה בה' או בקבלת כל מעשיו של ה' באהבה או בקידוש השם, לדוגמה:
סעיף אק' 1וכתבתם על מזוזות ביתך (ובשעריך)
סעיף בק' 1וקשרתם לאות על ידיך
סעיף גק' 1ושיננתם לבניך / ודיברת בם
סעיף דק' 1והיו לטוטפות בין עיניך
סעיף אק' 1וקשרתם לאות על ידך
סעיף בק' 1(מצוות) קריאת שמע / שמע ישראל
סעיף גק' 1(מצוות) מזוזה
סעיף דק' 1והיו לטוטפות בין עיניך
7 נק'כל מילה חסרה הכתובה במקום הנכון מזכה בחצי נקודה (הציון המרבי הוא 7 נקודות).
7 נק'כל מילה חסרה הכתובה במקום הנכון מזכה בחצי נקודה (הציון המרבי הוא 7 נקודות).
ק' 7להלן ארבעת הפסוקים וכל המילים החסרות בהם (המילים החסרות מודגשות):
ק' 7להלן ארבעת הפסוקים וכל המילים החסרות בהם (המילים החסרות מודגשות):
ק' 7–0להלן הפסוקים וכל המילים החסרות בהם (המילים החסרות מודגשות):
א. "וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם".
(דברים ד', פסוק ח')
ב. "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱ–לֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל–הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד".
(דברים ד', פסוק ל"ט)
ג. "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱ–לֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק".
(דברים ט"ז, פסוק י"ח)
ד. "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם".
(דברים ט"ז, פסוק י"ט)
סעיף אק' 7–0להלן הפסוקים וכל המילים החסרות בהם (המילים החסרות מודגשות):
1. "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ."
(דברים ח, פסוק ח)
2. "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱ–לֹקֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ."
(דברים ח, פסוק י)
3. "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱ–לֹקֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם."
(דברים יא, פסוק יג)
4. "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לה' אֱ–לֹקֶיךָ וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה."
(דברים יד, פסוק ב)
סעיף בק' 3–0תשובה שבה שש הפרשות החסרות כתובות בסדר הזה:
ואתחנן, עקב, שופטים, כי תבוא, ניצבים, האזינו.
סעיף גק' 5כתיבת הקטע בכתב רגיל וללא שגיאות, כפי שמפורט להלן:
ואל השופט אשר יהיה בימים ההם
ואפילו אינו כשאר שופטים שהיו לפניו
אתה צריך לשמוע לו
2 נק'ארבעת המנהיגים מסודרים לפי הסדר הזה:
| שמואל | 2 |
| דוד | 4 |
| יהושע | 1 |
| שלמה | 5 |
| שאול | 3 |
3 נק'המוען והנמען נכונים בכל שלושת הסעיפים.
4 נק'התשובה כוללת את ארבע הדמויות האלה:
2 נק'בתשובה מסומנים שני השמות האלה בלבד: (4) אהרן וגם (7) יעקב
3 נק'ההשלמות נכונות בכל שלושת עצי המשפחה.
סעיף א3 נק'התשובה כוללת ארבע השלמות נכונות, כפי שמופיע בטבלה שלהלן:
| המעשה | הדמות |
|---|---|
| 1. היא הצילה את משה מהיאור. | בת פרעה (בתיה) |
| 2. היא השקתה את הגמלים של עבד אברהם. | רבקה |
| 3. הוא גער באיש העברי שהכה את חברו. | משה |
| 4. הוא סלח לאחיו אף על פי שהם מכרו אותו לעבד. | יוסף |
סעיף ב3 נק'התשובה מתייחסת למעשה מתוך הטבלה שבסעיף א ולערך הניתן ללמוד ממנו, וגם כוללת הסבר הקושר את הערך למעשה, לדוגמה:
3 נק'כל שם של פרשה הכתוב במקום הנכון מזכה בחצי נקודה (הציון המרבי הוא 3 נקודות).
3 נק'כל שם פרשה הכתוב במקום הנכון מזכה בחצי נקודה (הציון המרבי הוא 3 נקודות).
ק' 3להלן שמות הפרשות לפי סדרן בספר דברים (שמותיהן של שש הפרשות החסרות מודגשים): דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כי תבוא, ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה.
ק' 3להלן שמות הפרשות בספר דברים לפי סדר הופעתן (שמותיהן של שש הפרשות החסרות מודגשים):
ק' 3–0להלן שמות הפרשות בספר דברים לפי סדר הופעתן (שמותיהן של שש הפרשות החסרות מודגשים):
דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כי תבוא, ניצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה.
4 נק'הקטע מפירוש רש״י כתוב בכתב רגיל ללא שגיאות.
4 נק'הקטע כתוב בכתב רגיל ללא שגיאות.
ק' 4הקטע כתוב בכתב רגיל ללא שגיאות.
ק' 4הקטע כתוב בכתב רגיל ללא שגיאות.
ק' 4כתיבת הקטע בכתב רגיל ללא שגיאות
להלן הקטע מפירוש רש"י בכתב רגיל:
ואהבת אינו דומה עושה מאהבה
לעושה מיראה העושה אצל רבו מיראה
כשהוא מטריח עליו מניחו והולך לו.
סעיף א2 נק'התשובה כוללת את שלושת הרגלים: פסח, שבועות, סוכות
סעיף ב2 נק'התשובה עוסקת במצוות העלייה לרגל, לדוגמה:
סעיף ג2 נק'התשובה כוללת שתיים מבין התשובות האלה: העבד, האמה, הלוי, הגר, היתום, האלמנה
ק' 3תשובה שמצוטטות בה המילים המציינות מתי חל כל אחד משלושת הרגלים כפי שמפורט להלן:
סעיף אק' 3תשובה שכתובים בה כל האנשים המוזכרים בפסוק י"ד כפי שמפורט בטבלה שלהלן:
| בני משפחה | אנשים אחרים |
|---|---|
| אתה או האדם עצמו | עבדך |
| בנך | אמתך |
| בתך | לוי |
| גר | |
| יתום | |
| אלמנה |
סעיף בק' 2תשובה הנוגעת לדאגה למי שזקוק לעזרה, לדוגמה:
סעיף אק' 3(חודש) ניסן
סעיף בק' 3תשובה המציינת כי מוסיפים לשנה את חודש אדר ב' / מעברים את השנה.
סעיף אק' 2תשובה שהשמות של שלושת הרגלים כתובים בה: פסח, שבועות וסוכות.
סעיף בק' 3לעלות לירושלים / לעלות לבית המקדש / להקריב קרבנות
או
לשמוח
סעיף גק' 3תשובה שלפחות שניים מהאנשים האלה כתובים בה: עבד, לוי, גר, יתום ואלמנה, או תשובה הנוגעת לחלשים בחברה ומנוסחת כהכללה.
סעיף אק' 2להתייחס לאחד (מבעלי הדין) יפה יותר או ביתר כבוד, לדוגמה:
סעיף בק' 2כי אם אדם רואה שהדיין מתייחס יפה יותר ליריב שלו (כבר בשלב הטענות), הוא מתייאש ואינו מצליח לטעון, לדוגמה:
ק' 2כי אם אדם מקבל שוחד, הוא מחפש הצדקה לטובת נותן השוחד גם אם אינו מודע לכך (ולכן פוסק לזכותו), לדוגמה:
ק' 3תשובה המציינת שהשוחד יכול להשפיע לרעה על השופט / לגרום לו לטעות בדין.
או
תשובה המציינת שהפיתוי לקחת שוחד גדול עד כדי כך שאפילו חכמים וצדיקים אינם יכולים לעמוד בו.
ק' 3סימון ארבע התשובות כפי שמפורט להלן:
א. נכון
ב. לא נכון
ג. לא נכון
ד. נכון
ק' 1תשובה הנוגעת לכך שאם השופט מעדיף את אחד הצדדים, הצד האחר עלול להתייאש / להיבהל / לחשוש לְדַבֵּר.
4 נק'התשובה כוללת ארבע השלמות נכונות: יהושע פונה אל שבט ראובן(י), שבט גד(י), וחצי שבט (ה)מנשה. שבטים אלה התיישבו בעבר הירדן (המזרחי).
3 נק'התשובה עוסקת בתנאי לעזור (לשאר השבטים) במלחמה או לעזור בכיבוש הארץ או ציטוט מפסוק י"ד: "וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם", לדוגמה:
3 נק'(2) אחרי שיכבשו את הארץ וכל השבטים יקבלו נחלה
2 נק'אחיכם
4 נק'התשובה עוסקת בכך שמצופה מהילדות לעזור לחברותיהן (ולהישאר בכיתה), וגם הסבר העוסק בכך ששניים וחצי השבטים היו מחויבים לערבות הדדית, לדוגמה:
סעיף א2 נק'אחת התשובות האלה: ידועים לשבטיכם או ידועים
סעיף ב3 נק'תשובה שכתובה בה התכונה חכמים או התכונה נבונים (או שתיהן), ויש בה הסבר העוסק בקשר שבין התכונה ובין יכולתם של השופטים לשפוט בצדק, לדוגמה:
ק' 2השלמה נכונה של הנמשל בארבעת המקומות המתאימים בטבלה, כפי שמפורט לעיל.
ק' 2תשובה שלפיה אסור לדיין לדחות (לסוף) משפטים שבהם עוסקים במעט כסף (לטובת משפטים שבהם עוסקים בהרבה כסף).
סעיף אק' 3תשובה הנוגעת לעומס המשימה ביחס לכוחו של משה.
סעיף בק' 3תשובה שיש בה ציטוט של המילים האלה: "... טוב הדבר..."
סעיף גק' 3תשובה שיש בה שניים מהציוויים שלהלן או פרשנות של רש"י:
– לא להטות משפט / לא להעדיף עשיר יותר מעני.
– לא לפחד מאיש.
– להעביר משפט קשה לשיפוטו של משה.
סעיף א4 נק'התשובה עוסקת בסתירה הקיימת לגבי קיומם של האביונים בארץ ומנוסחת בלשון התלמיד, לדוגמה:
סעיף ב4 נק'התשובה עוסקת בכך שרק בזמן שעם ישראל עושה את רצון ה' לא יהיו אביונים בעם, לדוגמה:
סעיף א2 נק'הסתירה כתובה בלשון התלמיד, ולפיה לא יהיו אביונים (בעם ישראל) לפי הכתוב בפסוק ד', ולפי הכתוב בפסוק י"א, תמיד יהיו אביונים, לדוגמה:
סעיף ב2 נק'התשובה כתובה בלשון התלמיד, ולפיה אם יקיימו בני ישראל את המצוות, לא יהיו בהם עניים (אלא רק בין הגויים), אבל אם לא יקיימו בני ישראל את המצוות, יהיו בהם עניים, לדוגמה:
סעיף אק' 2מפני המחשבה שלא להלוות לעני כי שנת השמיטה קרובה והחוב יימחק.
סעיף בק' 3תשובה שאחד הרעיונות שלהלן כתוב בה בלשון החומש או בלשון התלמיד:
סעיף אק' 2לפי פסוק ד‘, לא יהיו אביונים (בעם ישראל), ולפי פסוק י“א, תמיד יהיו אביונים, לדוגמה:
סעיף בק' 2אם יקיימו בני ישראל את המצוות לא יהיו בהם עניים (אלא רק בין הגויים), אבל אם לא יקיימו את המצוות יהיו בהם עניים, לדוגמה:
סעיף א5 נק'התשובה כוללת את שלוש המצוות האלה: לא ירבה לו סוסים; לא ירבה לו נשים; כסף וזהב לא ירבה לו מאוד
סעיף ב3 נק'התשובה עוסקת במצווה לכתוב ספר תורה, לדוגמה:
סעיף א3 נק'יש בתשובה שתי מצוות מהמצוות האלה: לא להרבות סוסים.; לא להשיב את העם למצרים.; לא להרבות נשים.; לא להרבות כסף וזהב.
סעיף ב3 נק'מצוות העשה היא לכתוב ספר תורה או ללמוד תורה.
סעיף אק' 2מי שאינו מעם ישראל או גוי או נכרי.
סעיף בק' 3תשובה ששלושת האיסורים שלהלן כתובים בה בלשון התורה או בלשון התלמיד:
סעיף גק' 2להתנהג בצניעות או לא להתנשא או לא להתרברב או להקשיב לאחרים, לדוגמה:
סעיף אק' 3תשובה שיש בה שתיים מהמצוות האלה:
– לא להרבות כסף וזהב.
– לא להרבות סוסים.
– לא להשיב את העם למצרים.
– לא להרבות נשים.
סעיף בק' 3לכתוב ספר תורה / ללמוד תורה
סעיף א4 נק'התשובה עוסקת במצב שבו בעל הבהמה אינו רוצה לעזור לעצמו, לדוגמה:
סעיף ב4 נק'(3) אסור לנצל לרעה את מי שרוצה לעזור לנו.
סעיף א2 נק'הדין וההסבר הנוגעים לעובר האורח שבכל איור כתובים כך: איור 1: הדין – עובר האורח חייב לעזור לטעון; ההסבר – בעל החמור משתתף במאמץ. איור 2: הדין – עובר האורח אינו חייב לעזור לטעון; ההסבר – בעל החמור אינו משתתף במאמץ. לדוגמה:
סעיף ב2 נק'התשובה היא המילה הזאת: ״עמו״ (או ״עימו״).
סעיף א3 נק'תשובה שהדין וההסבר בנוגע לעובר האורח שבכל איור כתובים בה כפי שמפורט להלן: איור 1: הדין – עובר האורח חייב לעזור לטעון; ההסבר – בעל החמור משתתף במאמץ. איור 2: הדין – עובר האורח אינו חייב לעזור לטעון; ההסבר – בעל החמור אינו משתתף במאמץ. לדוגמה:
סעיף ב2 נק'התשובה עמו
סעיף אק' 2תשובה העוסקת בבהמה של חבר שנפלה ובַצורך להקים אותה, עם או בלי אזכור המטען שעליה.
סעיף בק' 2תשובה המציינת שאדם פטור מהמצווה אם בעל הבהמה יושב בצד ואינו עוזר להרים אותה.
או
ציטוט המילים: "אם הלך וישב לו ואמר לו: הואיל ועליך המצווה, אם רצית לטעון טעון..."
סעיף א3 נק'התשובה היא אחת התשובות האלה: תשובה שכתוב בה הבדל אחד הנוגע להשקיה, וההבדל עוסק באופן ההשקיה (ממי הגשם או מתעלות) או בטופוגרפיה של הארצות (מצרים היא ארץ מישורית ומושקית מהנילוס, ואילו בארץ ישראל יש הרים ובקעות, לכן היא מושקית ממי הגשם).; תשובה שכתוב בה שארץ ישראל היא ארץ שה' דורש אותה או משגיח עליה, ואילו ארץ מצרים אינה ארץ כזאת.
סעיף ב3 נק'התשובה הנכונה: (ד) ירידת הגשם בה תלויה בקשר של בני ישראל עם ה'.
סעיף אק' 3תשובה המציינת הבדל אחד הקשור להשקיה בין ארץ ישראל ובין ארץ מצרים, עם או בלי אזכור הרים ובקעות.
או
תשובה המציינת שארץ ישראל היא ארץ שה' דורש אותה / משגיח עליה, ואילו ארץ מצרים אינה כזאת.
סעיף בק' 3התשובה הנכונה: (4) שירידת הגשם בה תלויה בקשר של בני ישראל עִם ה'.
סעיף אק' 1–0תשובה שיש בה שניים מהדברים האלה:
– עיינות/מעיינות
– נחלי מים/נחלים
– תהומות/מי תהום.
ניקוד: כל אפשרות נכונה מזכה בחצי נקודה.
סעיף בק' 1–0תשובה שיש בה שניים מהדברים האלה:
– שבעת המינים / שמו של אחד משבעת המינים
– לחם.
ניקוד: כל אפשרות נכונה מזכה בחצי נקודה.
סעיף גק' 1–0תשובה שיש בה שניים מהדברים האלה:
– נחושת / מהרריה תחצוב נחושת
– ברזל / אבניה ברזל.
ניקוד: כל אפשרות נכונה מזכה בחצי נקודה.
סעיף אק' 1גלוי ושאינו גלוי
סעיף בק' 1נמוך וגבוה
סעיף גק' 1אתה ישן על מיטתך
סעיף א2 נק'אחת התשובות האלה: לאויבי ישראל או לגויים
סעיף ב2 נק'תשובה העוסקת במטרה שלשמה מזכיר רש״י את סיפור ניצחונו של דוד את גלית – להדגים כיצד הובילה האמונה בכוחו של ה' לניצחון על אויבים (דוד בטח בכוחו של ה' וניצח את הפלישתים, שסמכו על גלית), לדוגמה:
סעיף אק' 2לקב"ה
סעיף בק' 2תשובה שלפיה הכוהן אומר לעם שה' יילחם אִתם / יוביל אותם במלחמה.
או
ציטוט המילים "אתם באים בניצחונו של מקום".
ק' 3השלמת החסר בשלושת הסעיפים בלשון החומש או בלשון התלמיד, כפי שמפורט להלן:
– אדם נטע כרם ולא חִלְּלוֹ.
– אדם אֵרַשׂ אישה ולא לקחה.
– אדם ירא ורך לבב.
סעיף אק' 2לדעת רבי עקיבא – אדם שאינו מסוגל לראות אנשים ההורגים זה את זה במלחמה.
לדעת רבי יוסי הגלילי – אדם שעבר עבֵרות והוא מפחד שימות במלחמה בגללן.
סעיף בק' 1התשובה הנכונה: (2) כפשוטו
סעיף א1 נק'כנען
סעיף ב1 נק'רעים
סעיף ג1 נק'זקונים
סעיף ד1 נק'כתונת פסים
סעיף ה1 נק'שנאה
סעיף א1 נק'התשובה כוללת את ההשלמה הנכונה: חלום ראשון: אלומות או שיבולים
סעיף ב3 נק'התשובה כוללת שתי השלמות נכונות: חלום ראשון: האחים שלו; חלום שני: האחים שלו וההורים שלו או כל המשפחה שלו
סעיף ג3 נק'התשובה כוללת שתי השלמות נכונות: חלום ראשון: שנאה או זלזול או כעס; חלום שני: קנאה
סעיף א.13 נק'התשובה היא שאלה המנוסחת בלשון התלמיד ועוסקת בערעור על השליטה של יוסף באחיו או בתהייה לגבי כך, לדוגמה:
סעיף א.23 נק'התשובה היא שאלה המנוסחת בלשון התלמיד ועוסקת בהתנגדות לכך שאביו (ואימו) (ואחיו) של יוסף ישתחוו לו, או שיוסף יהיה במעמד עליון יותר מהם, לדוגמה:
סעיף ב3 נק'התשובה עוסקת בדמיון שבתיאור מעמדו העליון של יוסף ביחס למשפחתו או ברגשות השליליים כלפי יוסף, לדוגמה:
3 נק'התשובה עוסקת ברצון של יעקב אבינו למנוע את התגברות קנאתם או שנאתם של האחים כלפי יוסף, לדוגמה:
סעיף א2 נק'התשובה היא אחת התשובות האלה: בעבר הירדן (המזרחי) או ב(ארץ) (ערבות) מואב.
סעיף ב2 נק'התשובה היא יציאת מצרים.
סעיף ג2 נק'התשובה הנכונה: (א) א' בשבט
סעיף א2 נק'התשובה כל
סעיף ב3 נק'תשובה העוסקת בחשיבות של אמירת דברי מוסר או דברי תוכחה לפני כל הקבוצה, לדוגמה:
סעיף אק' 3בעבר הירדן (המזרחי) או ב(ארץ) (ערבות) מואב
סעיף בק' 2יציאת מצרים
סעיף גק' 3התשובה הנכונה: (1) א‘ בשבט
סעיף א3 נק'התשובה היא אחת התשובות האלה: לרוצח בשוגג או לרוצח בשגגה או לאנשים שהרגו בטעות או לרוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת.
סעיף ב3 נק'השם של שלוש ערי המקלט כתוב במקום המתאים במפה כך: חצי המנשה: גולן; גד: ראמות; ראובן: בצר.
סעיף אק' 2לרוצח בשוגג או לרוצח בשגגה או לאנשים שהרגו בטעות או לרוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת.
סעיף בק' 2תשובה שהשם של כל עיר מקלט כתוב בה במקומות המתאימים במפה כפי שמפורט להלן:
ק' 3תשובה העוסקת בהגנה על מי שרצח בשוגג או בהענשתו, לדוגמה:
סעיף א2 נק'התשובה היא אחת התשובות האלה: הגויים שהיו בארץ ישראל; שבעת העממים או פירוט השמות של לפחות שני עממים; הכנעני או עמי כנען.
סעיף ב3 נק'יש בתשובה שתי הסיבות האלה, והן כתובות בלשון התלמיד: כי העמים האחרים היו רשעים.; בגלל השבועה לאבות או בגלל ההבטחה לאבות או בגלל ההבטחה לאברהם (יצחק ויעקב). לדוגמה:
סעיף א2 נק'אחת התשובות האלה: הגויים שהיו בארץ ישראל או שבעת העממים או הכנעני
סעיף ב3 נק'תשובה ששתי הסיבות האלה כתובות בה בלשון התלמיד: כי העמים האחרים היו רשעים.; בגלל השבועה לאבות או בגלל ההבטחה לאבות או בגלל ההבטחה לאברהם (יצחק ויעקב). לדוגמה:
ק' 3תשובה הנוגעת לשבועה שנשבע ה' לאבות או לרשעת הגויים.
סעיף א3 נק'התשובה כתובה בלשון התלמיד, ולפיה אין פוסקים דין בבית משפט על סמך עדות של עד אחד או צריך לפחות שני עדים, לדוגמה:
סעיף ב3 נק'התשובה הנכונה: (ג) עֵד שהתברר שלא היה במקום האירוע.
ק' 3תשובה שיש בה הסבר הכתוב בלשון התלמיד, ולפיו עד אחד אינו מספיק כדי לפסוק את הדין או צריך לפחות שני עדים כדי לפסוק לפי עדות.
סעיף אק' 2אין פוסקים דין בבית משפט על–סמך עדות של עד אחד או צריך לפחות שני עדים, לדוגמה:
סעיף בק' 3התשובה הנכונה: (4) עֵד שהתברר שלא היה במקום האירוע.
סעיף א2 נק'התשובה היא המילים האלה: ״דבר אחר״.
סעיף ב2 נק'האיסור כתוב בלשון התלמיד לפי שני הפירושים כפי שמפורט להלן: לפי הפירוש הראשון: אסור להקריב קורבנות לה' בכל מקום.; לפי הפירוש השני: אסור למחוק את שם ה' או אסור לנתץ את מזבח ה'.
ק' 3התשובה הנכונה: (3) להעלות קרבנות לה' רק בבית המקדש.
סעיף אק' 1"דבר אחר"
סעיף בק' 2תשובה שכתוב בה האיסור לפי שני הפירושים, כפי שמפורט להלן:
• לפי הפירוש הראשון: לא להקריב קרבנות לה' בכל מקום.
• לפי הפירוש השני: לא למחוק את שם ה' / לא לנתץ את מזבח ה'.
3 נק'תשובה העוסקת בחזרה על מה שהוזכר בחומשים קודמים (אירועים או מצוות), לדוגמה:
סעיף אק' 3משנה תורה
סעיף בק' 3בערבות מואב או בעבר הירדן (המזרחי)
סעיף גק' 2התשובה הנכונה: (2) יש בו חזרה על מצוות ועל אירועים שנזכרו בחומשים הקודמים.
סעיף אק' 4תשובה שמסומן בה ✓ בכל המקומות המתאימים בטבלה כפי שמפורט להלן:
| העמים והמלכים | בני ישראל נלחמו בהם | נאסר על בני ישראל להילחם בהם |
|---|---|---|
| שעיר (אדום) | ✓ | |
| מואב | ✓ | |
| עמון | ✓ | |
| סיחון, מלך חשבון | ✓ | |
| עוג, מלך הבשן | ✓ |
סעיף בק' 3כי ה' הבטיח או הוריש לעמים האלה את הארצות שלהם.
סעיף אק' 3הקפה או סימון של שלושת השמות האלה:
– אדום
– מואב
– עמון
סעיף בק' 3התשובה הנכונה: (2) כי ה' הבטיח לעמים האלה את ארצם.
ק' 2תשובה שיש בה דוגמה להפחתה של פרט בתוך מצווה ממצוות התורה, לדוגמה:
ק' 3תשובה הנוגעת לאיסור "לא תוסיפו".
סעיף אק' 2הגויים (האחרים) או העמים (האחרים)
סעיף בק' 3תשובה ששני המאפיינים שלהלן כתובים בה בלשון התלמיד:
סעיף אק' 3אומות העולם / העמים (מסביב) / הגויים
סעיף בק' 3תשובה שיש בה אחת המעלות האלה:
– לגוי הגדול הזה יש תורה/מצוות/משפטים/חוקים.
– הגוי הגדול הזה הוא עם חכם ונבון.
– הגוי הגדול הזה קרוב לה' / ה' נענה לקריאתו / ה' שומע אותו.
ק' 2תשובה הנוגעת לענווה או לחוסר גאווה, לדוגמה:
סעיף אק' 3אסור לשרוט את הגוף או לפגוע בגוף כאות אבל על מי שמת.
סעיף בק' 2בנים אתם לה‘ אלוהיכם או כי עם קדוש אתה לה‘ אלוהיך או ובך בחר ה‘ להיות לו לעם סגולה.
ק' 3תשובה שמסומן בה קו בין כל סוג מעשר ובין מי שמקבל אותו כפי שמפורט להלן:
| מעשר ראשון | לוי |
|---|---|
| מעשר שני | הבעלים |
| מעשר עני | "גר, יתום ואלמנה" |
ק' 4תשובה שיש בה חלק הפסוק המתאים בכל איור, כפי שמפורט להלן:
סעיף א2 נק'התשובה עוסקת בשלושת הסימנים האלה: מפריסי פרסה; (בעלי) פרסה שסועה / שוסעי שסע; מעלי גרה
סעיף ב2 נק'התשובה כוללת את שני הסימנים האלה: סנפיר; קשקשת
סעיף אק' 2תשובה שכתובים בה שלושת הסימנים האלה:
– מפריסת פרסה
– שוסעת שסע
– מעלה גרה
סעיף בק' 2תשובה שכתובים בה שני הסימנים האלה:
– סנפיר
– קשקשת
סעיף א3 נק'המצווה היא שיש לתת רכוש או מתנות לעבד כשהוא משתחרר.
סעיף ב2 נק'הטעם למצווה כתוב בתשובה כך: ״(וזכרת) כי עבד היית בארץ מצרים (ויפדך ה' א־לוקיך)״.
סעיף ג2 נק'יש בתשובה הסבר, ולפיו הכסף שנותנים במתנה לעובד הפורש מעבודתו דומה לרכוש או למתנות שנותנים לעבד כשהוא משתחרר, או יש בתשובה הסבר, ולפיו תכלית הענקת הכסף או המתנות האלה דומה – לאפשר לעובד או לעבד להסתגל לנסיבות החיים החדשות, לדוגמה:
סעיף אק' 3תשובה שלפיה המצווה היא לתת לעבד רכוש / מתנות כשהוא משתחרר.
סעיף בק' 3העתקת המילים: "(וזכרת) כי עבד היית בארץ מצרים (ויפדך ה' א–לוקיך)."
סעיף אק' 2(אל השופט) אשר יהיה בימים ההם
סעיף בק' 2תשובה שיש בה הסבר, ולפיו צריך לשמוע ולציית לשופט שחי בזמננו גם אם אינו כמו השופטים בעבר.
ק' 3תשובה שיש בה ציטוט של המילים האלה: "... אשר יהיה בימים ההם..."
סעיף א3 נק'הפירוש של שלוש המילים כתוב כך: דגן: חיטה או שעורה או תבואה; תירוש: יין או מיץ ענבים; יצהר: שמן.
סעיף ב3 נק'אחת הסיבות שלהלן כתובה בלשון התלמיד או בלשון החומש: אין להם נחלה.; הם עובדים עבורנו בבית המקדש.; ה' בחר בהם לעבוד בשביל עם ישראל.
סעיף אק' 3תשובה שהפירוש של שלוש המילים כתוב בה בלשון התלמיד כפי שמפורט להלן:
סעיף בק' 3תשובה שאחת הסיבות שלהלן כתובה בה בלשון התלמיד או בלשון החומש:
ק' 2האיסור להזיז גדר או גבול בין שכנים ולגזול קרקע מארץ ישראל השייכת לאחד מהם.
ק' 3תשובה שלפיה אסור לאדם להרחיב את שטחו על חשבון השטח של שכנו.
סעיף א2 נק'תשובה שכתוב בה שהבן הבכור מקבל פי שניים בירושה, לדוגמה:
סעיף ב2 נק'אחת התשובות האלה: להעניק זכויות של בכור או לתת את זכויות הבכור או לעשות לבכור
ק' 3תשובה שלילית, מפורשת או משתמעת, בליווי הסבר (בלשון החומש או בלשון התלמיד) שלפיו אסור לאב להעדיף את הבן הצעיר / שלפיו הבן הבכור זכאי לקבל בירושה פי שניים יותר מאחיו או שלפיו אסור לאב להעדיף את בן האישה האהובה עליו על פני בנו הבכור.
סעיף א2 נק'הציווי כתוב בלשון התלמיד, ולפיו יש לשלם לשכיר לאחר שסיים את עבודתו, ואין לעכב את שכרו.
סעיף ב2 נק'התשובה היא אחת התשובות האלה: (הפועל) רוצה מאוד לקבל את שכרו או (הפועל) מוכן להסתכן כדי לקבל את שכרו.
סעיף ג2 נק'התשובה היא אחת המידות האלה (או מידה אחרת שהמשמעות שלה דומה): התחשבות בנזקק, הגינות, קיום התחייבות בזמן.
סעיף א3 נק'תשובה הכתובה בלשון התלמיד, ולפיה יש לשלם לפועל לאחר שסיים את עבודתו או אין לעכב את שכרו של הפועל, לדוגמה:
סעיף ב2 נק'תשובה שכתוב בה הסבר בלשון התלמיד, ולפיו פועל שכיר זקוק לשכרו כדי להתקיים, לדוגמה:
סעיף אק' 2עם גדול ורם (ממנו) / בני ענקים
או
תשובה כנ"ל המנוסחת בלשון התלמיד
סעיף בק' 2ערים גדולות ובצורות (בשמיים)
או
תשובה כנ"ל המנוסחת בלשון התלמיד
סעיף גק' 3תשובה שלפיה בני ישראל אינם מאמינים שה' ימלא את ההבטחה שלו. / שה' יכול לנצח את יושבי הארץ. / שה' מלווה אותם ומגן עליהם.
סעיף אק' 3ראובן, גד וחצי (שבט) מנשה
סעיף בק' 3לעבור חלוצים לפני העם (עד סיום כיבוש הארץ) או לעזור בכיבוש הנחלות של שאר השבטים או לעזור קודם כול בכיבוש הארץ, לדוגמה:
סעיף אק' 2ואתחנן
סעיף בק' 3תשובה העוסקת בבקשה של משה להיכנס לארץ ישראל (ולראות אותה), לדוגמה:
סעיף אק' 2תשובה שכתובים בה שלושת השמות האלה: שריון, שניר, שיאון.
סעיף בק' 1תשובה הנוגעת לשבחה של ארץ ישראל.
4 נק'תשובה שחמשת המספרים כתובים בה ליד המצוות כפי שמפורט להלן:
3 נק'תשובה 3: את מעמד הר סיני
סעיף א3 נק'תשובה העוסקת בתפקידו העיקרי של משה רבנו – ללמד את עם ישראל את התורה, לדוגמה:
סעיף ב2 נק'תשובה שכתוב בה אחד התפקידים האלה: שפיטה; נבואה; הכנסת העם לארץ; תפילה למען העם; דאגה לצורכי העם במדבר; הנהגת העם.
ק' 4תשובה שאחת הסיבות שלהלן כתובה בה בלשון התלמיד או בלשון החומש:
סעיף אק' 2תשובה העוסקת בחשש של עם ישראל שלא יוכל לכבוש את הארץ המובטחת בגלל הגויים הרבים או בגלל חולשתו של העם, לדוגמה:
סעיף בק' 2תשובה העוסקת בזיכרון הנִסים שעשה ה‘ לעם ישראל בעבר, בייחוד ביציאת מצרים, לדוגמה:
סעיף אק' 3ברכת המזון
סעיף בק' 3שמיטת כספים
3 נק'תשובה שיש בה הסבר, ולפיו ה' מייסר את העם בשל אהבתו את העם או ה' מייסר את העם כדי לחנך את העם (כדי להדריך את העם ללכת בדרך הישר) או ה' רוצה בטובתו של העם כפי שאב רוצה בטובתו של בנו, לדוגמה:
סעיף אק' 2תשובה שכתובים בה שניים מהנסים האלה, בלשון החומש או בלשון התלמיד:
– המן / יאכילך את המן
– הבגדים נשמרו / שמלתך לא בלתה מעליך
– הרגליים לא התנפחו / רגלך לא בצקה
סעיף בק' 3התשובה הנכונה: (2) שמזונו של אדם תלוי ברצונו של ה'.
ק' 4תשובה שכתובים בה שני הנימוקים האלה:
ק' 4תשובה שהבחירה וגם תוצאת הבחירה כתובות בה כפי שמפורט להלן:
סעיף אק' 3תשובה הנוגעת לאחת האפשרויות האלה:
– ירידת גשמים
– יבול רב
– אריכות ימים בארץ ישראל / על האדמה
סעיף בק' 3תשובה הנוגעת לאחת האפשרויות האלה:
– אי־ירידת גשמים / בצורת
– גלות
סעיף ג.1ק' 1מטר/יורה/מלקוש
סעיף ג.2ק' 1תירושך/תירוש
סעיף ג.3ק' 1דגנך/דגן
סעיף ג.4ק' 1יצהרך/יצהר
3 נק'תשובה שכל המסיתים לעבודה זרה כתובים בה כפי שמפורט להלן: לפי פסוקים ב׳–ו׳: אדם המציג עצמו כנביא או נביא שקר; לפי פסוקים ז׳–י״ב: קרוב משפחה או אדם קרוב או מסית ומדיח; לפי פסוקים י״ג–י״ט: תושבי עיר המדיחים לעבודה זרה או עיר הנידחת או בני בלייעל.
ק' 3הסבר שלפיו (בשנה השביעית) יש לבטל את ההלוואות או לוותר על החובות / לשמוט את החובות (שניתנו בשש השנים שקדמו לה).
סעיף אק' 2מי שקובע מה לעשות לפי עונות השנה או לפי סימנים של מצב השמים ולא לפי שיקולים הגיוניים, לדוגמה:
סעיף בק' 2מי שעושה מעשים הנראים כמו נס או כמו פלא, אבל מסתיר את האופן שבו הוא עושה את המעשים האלה, לדוגמה:
סעיף אק' 2תשובה בלשון התלמיד שלפיה שאלתו של רש"י היא זאת: האם אפשר להעלות על הדעת שזקני בית הדין הרגו מישהו?
סעיף בק' 2"(אלא) לא ראינוהו ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לויה."
סעיף אק' 3התשובה הנכונה: (2) בערבוב
סעיף בק' 3תשובה שכתובים בה שלושת האיסורים האלה:
6 נק'התשובה כוללת ארבע או שלוש השלמות נכונות, כפי שמופיע בטבלה שלהלן:
| המצווה | מספר האיור |
|---|---|
| א. "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ" (פרק כ"ב פסוק ח') | 2 |
| ב. "לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ" (פרק כ"ב פסוק ד') | 1 |
| ג. "לֹא-תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ; בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא-תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ" (פרק כ"ד פסוק י"ד) | 4 |
| ד. "כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ וְאֶל-כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן" (פרק כ"ג פסוק כ"ה) | 3 |
סעיף א2 נק'תשובה שכתוב בה טעם, ולפיו המצווה נועדה למנוע מאדם ליפול מהגג או מקומה עליונה (ולמות או להיפגע), לדוגמה:
סעיף ב2 נק'תשובה שכתובה בה דוגמה לשמירה על חיי אדם מפני סכנה (דוגמה השונה מבניית מעקה), לדוגמה:
סעיף אק' 2תשובה הנוגעת לשני עניינים / סיפורים / נושאים המופיעים בתורה זה אחר זה.
סעיף בק' 2תשובה שיש בה דוגמה הולמת מעולמו הפרטי של התלמיד ל״מצווה הגוררת מצווה״.
סעיף א2 נק'התשובה היא לפועל שנשכר לעבוד בכרם של בעל הכרם.
סעיף ב2 נק'התשובה היא אחת התשובות האלה: אסור לשים ענבים בכלים.; אסור להוציא ענבים מהכרם.; אסור לאכול יותר מהדרוש כדי לשבוע.
סעיף ג2 נק'התשובה היא אחד הטעמים האלה: כדי שלא לנצל את בעל הכרם.; כדי לנהוג בהגינות כלפי בעל הכרם.; כדי שיזכרו את הפועל לטובה.
סעיף א3 נק'תשובה שכתוב בה הסבר, ולפיו האיסור הוא על ריבית (גביית ריבית או תשלום ריבית), לדוגמה:
סעיף ב2 נק'תשובה 3: גם על הלווה וגם על המלווה
סעיף א2 נק'תשובה הכתובה בלשון התלמיד, ולפיה אין לחזור ולאסוף עומר שנשכח בשדה בשעת הקציר, ויש להשאירו שם לטובת העניים, לדוגמה:
סעיף ב3 נק'תשובה העוסקת בערכים כמו דאגה לחלשים בחברה או עזרה לעניים או חמלה או אחריות חברתית, לדוגמה:
סעיף א3 נק'תשובה הכתובה בלשון התלמיד ועוסקת במלחמה של עמלק בישראל בצאתו ממצרים, לדוגמה:
סעיף ב2 נק'תשובה העוסקת בקריאת פרשת ״זכור״ לפני פורים.
סעיף אק' 3תשובה שלפיה אסור למנוע משור או מבעל חיים אחר לאכול בזמן שהוא עובד / לאכול את המזון שעליו הוא עושה את מלאכתו.
סעיף בק' 3תשובה המציינת שהטעם הוא צער בעלי חיים / למנוע צער מבעלי החיים.
3 נק'תשובה נכונה בחמשת הסעיפים (המילים החסרות בכל סעיף כתובות בגופן כתב יד) כפי שמפורט להלן:
סעיף א2 נק'התשובה היא אחת התשובות האלה: חוקים ומשפטים או מצוות.
סעיף ב2 נק'התשובה כתובה בלשון התלמיד, ולפיה רש״י מתכוון שצריך לקיים מצוות בשמחה ובהתלהבות כפי שנוהגים בדבר חדש.