השלט בנושא הזה
קריאת כל המצגת בטקסט מוגדלתצוגת קריאה
המאבק במדיניות של בריטניה בארץ-ישראל (1947-1945), העברת שאלת ארץ-ישראל לאו"ם
מפת הנושא
מאבק היישוב בשלטון הבריטי והעברת שאלת ארץ־ישראל לאו"ם
מאבק היישוב בשלטון הבריטי והעברת שאלת ארץ־ישראל לאו"ם
היבטים נוספים בנושא
היבטים נוספים בנושא
היבטים נוספים בנושא - המשך
היבטים נוספים בנושא - המשך
היבטים נוספים בנושא - המשך
היבטים נוספים בנושא - המשך
היבטים נוספים בנושא - המשך
ועדת אונסקו"פ: הוועדה שהגיעה בזמן אקסודוס
קריקטורה: בווין והבית הלאומי
כרזת ההעפלה: חיים וחירות
תצלום 1: אונייה מעפילים, 1946
תצלום 2: הורדת פצוע מאוניית מעפילים, 1947
קריקטורה בעיתון "דיילי מייל", יולי 1946
קריקטורה צרפתית: "Alerte en Méditerranée", 1946
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
השאלה המקורית מהשאלון | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | קיץ תשפ"א (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מחוון מוצע (אוסף לא רשמי) | שאלון 2261 | חורף נבצרים תשפ"ב (המשך)
מה שואלים על זה בבגרות
טעויות נפוצות
סרטון להבנה
סיכום
תשובות המחוון באוסף אינן רשמיות ולא אומתו מול מחוון משרד החינוך. מוקדי הלימוד לפי תכנית אשנב 2027 של משרד החינוך.
הסרטון נפתח בתוך העמוד. אם ההטמעה חסומה - תופיע תמונה עם כפתור לפתיחה ביוטיוב.
חידון אמריקאי
משחק התאמה: מושג והגדרה
ציר זמן
זיהוי תמונות מהשאלון
שימו לב: הבדיקה והניקוד בחלון זה הם הערכה עצמית לצורכי תרגול בלבד, ואינם ציון רשמי של בחינת הבגרות.
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
7. מקור — המאבק של היישוב היהודי בבריטים (1945 עד מאי 1948)
א. לפניך קטע מקור מדברים ששודרו ב"קול ישראל", באביב 1946.
"תנועת המרי העברי" אינה זהה עם ארגון ומוסד כלשהו, כשמה כן היא תנועה המקיפה את המוני היישוב על כל חוגיו ושדרותיו; תנועה המקפלת בתוכניתה את כל הצורות והגילויים של התנגדות סבילה ופעילה למדיניות הזדונית של חיסול הציונות. אין "תנועת המרי" מצטמצמת בפעולות צבאיות בלבד. למרי העברי מצטרף כל מאמץ בשדה העלייה וההתיישבות, כל מעשה חלוצי־פוליטי, ציבורי, כלכלי, משפטי, תרבותי וכיוצא בהם, המגביר את מאבקו של העם היהודי לגאולתו ולתקומתו המדינית במולדת. נמצא, שכל גוף יהודי – מוסד, יישוב, ארגון או יחיד – יכול לשרת במעשיו את המרי העברי.
הסבר כיצד המטרות של הקמת "תנועת המרי העברי" באות לידי ביטוי בקטע המקור.
הצג פעולה אחת של "תנועת המרי העברי" בתחום הצבאי.
(17 נקודות)
ב. משנת 1945 עד מאי 1948 ניסו לעלות לארץ־ישראל כ־84,000 מעפילים. הבריטים תפסו את רוב המעפילים האלה, והם נכלאו במחנות מעצר בעתלית ובקפריסין.
האם לדעתך השיגה ההעפלה לארץ־ישראל בשנים אלה את מטרותיה? נמק את דבריך באמצעות שתי עובדות היסטוריות. (16 נקודות)
כתבו את תשובתכם:
פתחו את התשובה המלאה מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
7. מקור — המאבק של היישוב היהודי בבריטים (1945 עד מאי 1948)
א. כיצד המטרות של הקמת "תנועת המרי העברי" באות לידי ביטוי בקטע:
איחוד כוחות של כל המחתרות כדי לבצע פעולות רחבות היקף ועוצמה נגד הבריטים. בקטע: "תנועה המקיפה את המוני היישוב על כל חוגיו ושדרותיו".
להביא לסיום המנדט הבריטי ולהקמת מדינה יהודית עצמאית. בקטע: "המגביר את מאבקו של העם היהודי לגאולתו ולתקומתו המדינית במולדת".
פעולות של "תנועת המרי העברי" בתחום הצבאי:
"ליל הרכבות"; פגיעה בתחנת הרדאר של הבריטים על הר הכרמל; תקיפת שדות תעופה בריטיים והשמדת עשרות מטוסים; "ליל הגשרים"; הפריצה למחנה המעפילים בעתלית ושחרור המעפילים הכלואים בו; ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת במונטפיורי; פיצוץ מלון המלך דוד.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 58–60, 77; לילך 2, עמ' 60–63; מט"ח 2, עמ' 73–77; רכס 2, עמ' 71–75; שזר 2, עמ' 52–59.
ב. ההעפלה לארץ־ישראל בשנים אלה השיגה את מטרותיה:
נימוקים:
מבצעי ההעפלה הצליחו ליצור תהודה בעולם, להגביר את המודעות לבעיית העקורים היהודים ולעורר דעת קהל בלתי אוהדת בעולם כלפי מדיניות בריטניה בשאלת העקורים ויחסה אל המעפילים ניצולי השואה: פרשת לה ספציה, פרשת אקסודוס.
בזכות המאבק על ההעפלה הצליח היישוב לגייס את תמיכת הציבור הבריטי: האופוזיציה, העיתונות וחלק מן הציבור בבריטניה דרשו מן הממשלה למנוע מן החיילים הבריטים להשתתף במלחמה לא מוסרית שבה הם נלחמים בניצולי מחנות הריכוז.
מבצעי ההעפלה עוררו את דעת הקהל בארצות הברית (של יהודים ושל לא יהודים) שהשפיעה על נשיא ארצות הברית טרומן להפעיל לחץ על בריטניה.
ההעפלה הצליחה לחזק את כוחו של היישוב היהודי בארץ: מאוגוסט 1945 ועד דצמבר 1945 הצליחו להגיע לארץ־ישראל שמונה ספינות מעפילים; מארגני ההעפלה הצליחו להעביר מאירופה לארץ־ישראל או לקפריסין שבקרבתה צעירים יהודים רבים. אלפי עולים הגיעו ממחנות הפליטים בקפריסין מיד עם הקמת המדינה והצטרפו לשירות צה"ל.
ההעפלה לארץ־ישראל בשנים אלה לא השיגה את מטרותיה:
נימוקים:
ההעפלה לא הצליחה להגשים את המטרה של הגדלת היישוב היהודי בארץ־ישראל. הבריטים הצליחו לעצור את זרם העלייה הבלתי חוקית במידה רבה, רק מעפילים מעטים הצליחו להסתנן דרך הסגר הימי.
על אף מאמצי היישוב בתחום ההעפלה, לא שינתה בריטניה את מדיניותה והמשיכה להגביל את כניסת העולים (1500 עולים כל חודש).
ההעפלה לא הצליחה להביא לסיום המנדט הבריטי. בריטניה העבירה את שאלת ארץ־ישראל לאו"ם בעקבות שיקולים שנוגעים ל"מלחמה הקרה", למשבר הכלכלי בבריטניה ולירידה בחשיבות של ארץ־ישראל עבור בריטניה.
על אף מאמצי היישוב בתחום ההעפלה בשנים אלה, הוא לא הצליח להעניק מקלט לפליטי השואה. רוב המעפילים נתפסו ונשלחו למחנות בקפריסין.
בספרי הלימוד: היי סקול 2 עמ' 66–70; לילך 2, עמ' 66–72; מט"ח 2, עמ' 79–81; רכס 2, עמ' 77–82; שזר 2, עמ' 44–48.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
8. המאבק בבריטניה בשנים 1947–1945
א.
מדוע איחד היישוב היהודי בארץ־ישראל את כוחותיו במאבק נגד השלטון הבריטי עם תום מלחמת העולם השנייה? הבא שתי סיבות.
הסבר מדוע נמשך איחוד זה זמן קצר בלבד.
(17 נקודות)
ב. הצג ונמק את העמדה של ארגון ההגנה ואת העמדה של האצ"ל והלח"י בנוגע להמשך המאבק נגד השלטון הבריטי.
הדגם את העמדה של כל אחד מן הצדדים באמצעות אחת מן הפעולות שהם נקטו במאבקם נגד הבריטים.
(16 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
8. המאבק בבריטניה בשנים 1947-1945
א. מדוע איחד היישוב היהודי בארץ־ישראל את כוחותיו במאבק נגד השלטון הבריטי עם תום מלחמת העולם השנייה:
תגובה על מדיניות בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה (הכרזת בווין).
ההכרה בנחיצותה של פעולה משותפת ומתואמת בין כל המחתרות כדי לבצע פעולות בהיקף ובעוצמה גדולים, שישפיעו על הבריטים ועל דעת הקהל העולמית.
מדוע נמשך איחוד זה זמן קצר בלבד:
בין שלושת הארגונים היה מתח מתמיד, וגם לאחר שהוקמה המסגרת המשותפת ראה כל אחד מהם באופן שונה את הדרך להשגת המטרה.
בעקבות "השבת השחורה" הנהגת היישוב הגיעה למסקנה שהמאבק המשותף לא שינה את המדיניות של בריטניה ועלול לסכן את המפעל הציוני. הנהגת היישוב דרשה לחזור למדיניות הקודמת ("מאבק צמוד") ולנתק את הקשר בין ההגנה ובין שני הארגונים האחרים.
פיצוץ מלון המלך דוד העמיק את הקרע ואת חוסר האמון בין המחתרות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 56-50; לילך 2, עמ' 64-60; מט"ח 2, עמ' 77-75; רכס 2, עמ' 76-72; שזר 2, עמ' 53-52, 59-55.
ב. העמדות בנוגע להמשך המאבק נגד השלטון הבריטי:
העמדה של ארגון ההגנה היא שצריך להיאבק בזירה המדינית הבין־לאומית, ולהמשיך את ההתיישבות וההעפלה, אך לא לפגוע ישירות בבריטים ובמתקנים הצבאיים שלהם ("מאבק צמוד").
נימוקים:
הקמת מדינה יהודית תושג רק באמצעות פעולות מתואמות בארץ־ישראל ובזירה המדינית, בהנחיית מוסדות התנועה הציונית.
הקמת המדינה היהודית מותנית בהתמקדות בעלייה ובהתיישבות.
פגיעה בחיילים ובאנשי מינהל בריטים תפגע באופי המוסרי של המאבק ותצמצם את התמיכה במפעל הציוני.
פגיעה ישירה בבריטים תחמיר את תגובת הבריטים, ועלולה לגרור עימות ישיר שיסכן את המפעל הציוני.
העמדה של ארגון האצ"ל והלח"י היא שצריך להיאבק בבריטים בכל הדרכים, ובכלל זה פגיעה ישירה בחיילים, באנשי מינהל בריטים, במתקנים צבאיים ובמוסדות ("מאבק רצוף").
נימוקים:
אין כל סיכוי להידברות עם בריטניה, ורק מאבק מתמשך בכל הדרכים יביא לסיום השלטון הבריטי.
מאבק בכל הדרכים יחייב את הבריטים לתגבר את הכוחות בארץ. תגבור הכוחות יכביד על התקציב של בריטניה, יעורר ביקורת מצד דעת הקהל בבריטניה ויזרז את סיום המנדט בארץ־ישראל.
דרך מאבק זו הוכיחה את עצמה במאבק של תנועות לאומיות אחרות.
הדגמת העמדה באמצעות הפעולות שהם נקטו במאבקם נגד הבריטים:
פעולות של ארגון ההגנה:
פעולות בתחום ההתיישבות: הקמת ביריה, הקמת יישובים וקיבוצים סמוך לגוש עציון, הקמת 11 הנקודות בנגב, רכישת קרקעות במקומות אסורים.
עלייה בלתי לגלית בלשון המעפילים: "אנצו סירני", "מקס נורדאו", "אקסודוס", פרשת "לה ספציה".
פעולות של האצ"ל והלח"י:
פגיעה במתקנים צבאיים של הבריטים: התקפות על תחנות משטרה, תקיפת בתי המלאכה של הרכבת בחיפה, מיקוש רכבת נפט ליד בנימינה, פיצוץ משרדי מס הכנסה בירושלים.
מאבק ובו פגיעה ישירה בחיילים ואנשי מינהל בריטים: פיצוץ מלון המלך דוד, חטיפת הסרג'נטים, הפריצה לכלא עכו, התקפה על מועדון הקצינים הבריטים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 67-62; לילך 2, עמ' 48, 74-64; מט"ח 2, עמ' 83-77; רכס 2, עמ' 76, 84-73; שזר 2, עמ' 44, 53, 60-59.
מקור שלטון המנדט הבריטי והיישוב היהודי (בשנים 1947-1945) (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשע"ט
14. מקור שלטון המנדט הבריטי והיישוב היהודי (בשנים 1947-1945)
א. עיין בנספח שבו מוצגת קריקטורה שפורסמה בשנת 1947 בעיתון "אשנב" (הביטאון הלא רשמי של ארגון ההגנה). על פי מה שלמדת, מדוע שינתה הנהגת היישוב היהודי את מדיניותה כלפי בריטניה עם סיום מלחמת העולם השנייה? הסבר כיצד עמדת היישוב היהודי כלפי בריטניה בשנים 1947-1945 באה לידי ביטוי בקריקטורה. בסס את תשובתך על שתי דוגמאות מן הקריקטורה. (13 נקודות)
ב. הצג פעולה אחת מתחום ההעפלה ופעולה אחת מתחום ההתיישבות שנקט היישוב היהודי בשנים 1947-1945 והסבר כיצד כל אחת מן הפעולות שהצגת קידמה את מטרות התנועה הציונית. (12 נקודות)
פתרון מהמסמך
.14 מקור - שלטון המנדט הבריטי והיישוב היהודי (1947-1945)
א. מדוע שינתה הנהגת היישוב היהודי את מדיניותה כלפי בריטניה עם סיום מלחמת העולם השנייה:
היישוב היהודי ציפה שבריטניה תשנה את מדיניותה בארץ־ישראל לנוכח שואת יהודי אירופה והתגייסות היישוב למאמץ המלחמתי ולנוכח הבטחותיה של בריטניה ערב הבחירות (בשנת 1945), אך המדיניות לא שונתה.
במקום לסייע לפתרון בעיית הפליטים היהודים באירופה ולהתיר את עלייתם לארץ־ישראל, הכריז שר החוץ בווין על הפרדה בין שאלת העקורים לשאלת ארץ־ישראל.
מלחמת העולם השנייה העמיקה את ההכרה בעולם בצורך הדחוף במדינה שתהיה מקלט לעם היהודי. הנהגת היישוב הגיעה למסקנה שכדי להשפיע על הבריטים ועל דעת הקהל העולמית נחוץ לאחד את הכוחות של כל המחתרות במאבק נגד הבריטים.
כיצד עמדת היישוב היהודי כלפי בריטניה בשנים 1947-1945 באה לידי ביטוי בקריקטורה:
בקריקטורה נראית דמותו של שר החוץ הבריטי בווין בגבו לבית הלאומי – ביטוי לתחושת האכזבה מבריטניה כמי ש"מפנה את הגב" ומתנערת מהתחיבויותיה לסייע בהקמת "בית לאומי" לעם היהודי.
את בריטניה מייצגת דמותו של בווין שר החוץ הבריטי. הוא לבוש במדי חייל, חמוש, על פניו חיוך מתריס, מתכופף בתנוחת התקפה, יד אחת מאוגרפת והשנייה אוחזת רימון מכוונת להשליכו. בחירה זו מעידה כי בריטניה נתפסת כמי שמכריזה מלחמה על חזון הבית הלאומי היהודי, כמי שנכונה להתערבות חמושה, כאויבת המאיימת על המשך קיומו של היישוב היהודי.
בקריקטורה מוצגת גדר תייל שחוצצת בין בריטניה (בדמות בווין) ובין הבית הלאומי – תזכורת לגדרות התייל שבהן תחמו הבריטים את היישוב היהודי; דימוי של כלא של הסגר תזכורת למדיניות סגירת "השערים" ומניעת העלייה; ביטוי למצב של מלחמה בין הצדדים.
הצבע השחור באופק מבטא תחושה של צל שחור שמוטל על הבית הלאומי, של סכנה המאיימת על עתידו בשל מדיניותה של בריטניה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 42-43, 56, 58; לילך 3, עמ' 55, 60-61; מט"ח 3, עמ' 72, 75-76, 82; רכס 3, עמ' 72, 85; שזר 3, עמ' 32-35
ב. פעולות מתחום ההעפלה שנים 1947-1945 ארגון הבריחה, העברת העולים למקומות ריכוז, העברת העולים לנמלי היעד (הברחה, השגת ויזות, יצירת קשרים עם השלטונות במדינות המעבר ובנמלי ההפלגה), רכישת ספינות וציודן, שכירת צוותים לספינות, ארגון נתיב ההפלגה, ארגון ההורדה של העולים אל החוף והסתרתם ביישובים, ארגון ההעפלה בדרך היבשה. כיצד הן קידמו את מטרות התנועה הציונית:
ארגון הבריחה והעברת הניצולים דרך הים לארץ־ישראל קידמו את המטרה של מתן מקלט ליהודים פליטי השואה.
התמונות של אוניות עמוסות מעפילים והעימותים בין המעפילים ניצולי השואה ובין הבריטים סייעו לגיוס דעת הקהל בעולם נגד מדיניות בריטניה בעניין העלייה.
הגדלת האוכלוסייה ביישוב היהודי בארץ־ישראל באמצעות פעולות ההעפלה הבלתי חוקיות בים וביבשה.
פעולות מתחום ההתיישבות בשנים 1947-1945 הקמת ביריה, הקמת יישובים וקיבוצים סמוך לגוש עציון, הקמת אחת עשרה הנקודות בנגב, רכישת קרקעות באמצעות הקרן הקיימת (בעיקר באזור הנגב). כיצד הן קידמו את מטרות התנועה הציונית:
הרחבת אזורי ההתיישבות לקראת ההכרעה על גבולות המדינה העתידה לקום.
רכישת הקרקעות במקומות שבהם ההתיישבות דלילה סייעה ליצור רצף התיישבותי והשפיעה על תוואי הגבול.
הקמת יישובים באיזורי גבול - חיזקה את ההגנה על אזורים אלה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 64-70; לילך 3, עמ' 66-74; מט"ח 3, עמ' 79-81; רכס 3, עמ' 77-85; שזר 3, עמ' 45-51
מאבק היישוב בשלטון הבריטי והעברת שאלת ארץ־ישראל לאו"ם (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תש"ף
15. מאבק היישוב בשלטון הבריטי והעברת שאלת ארץ־ישראל לאו"ם
א. הסבר את המטרות של היישוב היהודי בתחום ההתיישבות בארץ־ישראל בשנים 1947-1945, והצג פעולה אחת של היישוב היהודי בתחום זה. (11 נקודות)
ב. הסבר את ההשפעה של ההעפלה על החלטת בריטניה להעביר את שאלת ארץ־ישראל לאו"ם. הצג שני גורמים נוספים שהשפיעו על החלטה זו. (14 נקודות)
פתרון מהמסמך
15 מאבק היישוב בשלטון הבריטי והעברת שאלת ארץ־ישראל לאו"ם:
א. מטרות של היישוב היהודי בתחום ההתיישבות בארץ־ישראל בשנים 1947-1945
הרחבת אזורי ההתיישבות לקראת ההכרעה על גבולות המדינה העתידה לקום.
רכישת קרקעות במקומות שבהם הייתה ההתיישבות דלילה, כדי ליצור רצף התיישבותי.
חיזוק אזורי הגבול.
מאבק נגד מדיניות בריטניה בנושא הקרקעות.
פעולות של היישוב היהודי בתחום זה:
הקמת ביריה, הקמת יישובים וקיבוצים סמוך לגוש עציון, הקמת 11 הנקודות בנגב, רכישת קרקעות באמצעות קרן קימת לישראל (בעיקר באזור הנגב).
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 64-65; לילך 3, עמ' 60, 73-74; מט"ח 3, עמ' 81-82; רכס 3, עמ' 83-84; שזר 3, עמ' 48-52
ב. ההשפעה של ההעפלה על החלטת בריטניה להעביר את שאלת ארץ־ישראל לאו"ם:
המאבק של היישוב היהודי בתחום ההעפלה יצר תהודה בין־לאומית, ועורר ביקורת מצד הציבור בבריטניה ומצד דעת הקהל בעולם. הביקורת יצרה לחץ על ממשלת בריטניה להגמיש את מדיניות ההגירה לארץ־ישראל, אך צעד זה עמד בסתירה לרצון של בריטניה להדק את קשריה עם המדינות הערביות במזרח התיכון. המוצא ממצב מורכב זה היה העברת שאלת ארץ־ישראל לאו"ם.
המאבק על ההעפלה ליכד את כל היישוב בארץ־ישראל ואת כל העם היהודי, ועל כן הוא תרם להערכה של הממשל הבריטי שהיישוב איתן בעמדתו ולפיכך השליטה על ארץ־ישראל מוליכה למבוי סתום.
גורמים נוספים שהשפיעו על החלטה זו:
ירידת כוחה של בריטניה והתגברות תלותה בארצות הברית: בעקבות מלחמת העולם השנייה עלה כוחה של ארצות הברית בזירה הבין־לאומית, ובריטניה, שהייתה תלויה בה מבחינה כלכלית ומדינית, התקשתה להתעלם מן הלחץ האמריקני לפתור את שאלת ארץ־ישראל בכלל, ולאפשר עלייה מיידית של מאה אלף עקורים בפרט.
השיחות של הוועדה לענייני ארץ־ישראל הגיעו למבוי סתום.
ירידה בחשיבות של ארץ־ישראל בעיני הבריטים לאחר שהודו קיבלה עצמאות.
מלחמת העולם גבתה מבריטניה מחיר כלכלי גבוה, והציבור הבריטי דרש מממשלתו להשקיע בשיקום במקום בהחזקת האימפריה.
המאבק הצבאי המתמשך של היישוב פגע בבריטניה, הטריד והתיש אותה, ופגע ביוקרתה ואילץ אותה להקצות לארץ־ישראל כוח אדם ותקציבים גדולים מכפי שתכננה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 77; לילך 3, עמ' 75; מט"ח 3, עמ' 85; רכס 3, עמ' 88-89; שזר 3, עמ' 61-63
מחלוקות פוליטיות אידאולוגיות בשנים 1948-1945 (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשע"ט
15. מחלוקות פוליטיות אידאולוגיות בשנים 1948-1945
א. הצג את שתי העמדות במחלוקת בין היישוב המאורגן ובין "הפורשים", בנוגע לדרך המאבק בבריטים.
הסבר נימוק אחד לעמדתו של כל אחד מן הצדדים במחלוקת (סך הכול - שני נימוקים). (12 נקודות)
ב. הצג את עיקרי פרשת אלטלנה.
מדוע פרשה זו עוררה מחלוקת כה עזה? הבא שתי סיבות. (13 נקודות)
פתרון מהמסמך
.15 מחלוקות פוליטיות אידאולוגיות בשנים 1948-1945
א. העמדות במחלוקת בין היישוב המאורגן ובין "הפורשים" בנוגע לדרך המאבק בבריטים:
היישוב המאורגן טען שצריך להיאבק בבריטים בזירה המדינית הבין־לאומית, ולהמשיך את ההתיישבות וההעפלה,
אך לא לפגוע ישירות בהם ובמתקנים הצבאיים הבריטיים.
"הפורשים" טענו שצריך להיאבק בבריטים בכל הדרכים, כולל פגיעה ישירה בחיילים, באנשי מנהל בריטים,
במתקנים צבאיים ובמוסדות.
הנימוקים של היישוב המאורגן:
הקמת מדינה יהודית תובטח רק באמצעות פעולות מתואמות בארץ־ישראל ובזירה המדינית, בהנחיית מוסדות
התנועה הציונית.
הקמת המדינה היהודית מותנית בהתמקדות בעלייה ובהתיישבות.
פגיעה בחיילים ובאנשי מנהל בריטים תפגע באופי המוסרי של המאבק ותצמצם את התמיכה במפעל הציוני.
פגיעה ישירה בבריטים תחמיר את תגובת הבריטים, ועלולה לגרור עימות ישיר עימם, שיסכן את המפעל הציוני.
הנימוקים של הפורשים:
אין כל סיכוי להידברות עם בריטניה, ורק מאבק מתמשך בכל הדרכים יביא לסיום השלטון הבריטי.
מאבק בכל הדרכים יחייב את הבריטים לתגבר את הכוחות בארץ. תגבור הכוחות יכביד על התקציב של בריטניה,
יגרור ביקורת מצד דעת הקהל בבריטניה ויזרז את סיום המנדט בארץ־ישראל.
דרך מאבק זו הוכיחה את עצמה במאבקן של תנועות לאומיות אחרות.
76-73 'בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 63-62,57; לילך 3, עמ' 48, 64, 68; מט"ח 3, עמ' 78-77; רכס 3, עמ
.53 'שזר 3, עמ
ב. עיקרי פרשת אלטלנה:
התלמיד צריך לתאר את עיקרי הפרשה.
מדוע פרשה זו עוררה מחלוקת כה עזה:
משום שלהחלטה של בן־גוריון לירות על האוניה היו תוצאות קשות: ירי הדדי, הרוגים, פצועים ואובדן נשק חיוני
ביותר למדינה.
משום שהפרשה כמעט התפתחה לכדי מלחמת אזרחים הרסנית ביותר.
משום שהפרשה התרחשה בעיצומה של מלחמה הרת גורל לעתידה של מדינת ישראל.
משום שהצדדים המעורבים היו יריבים זה שנים ושררו ביניהם חשדנות עמוקה, חוסר אמון ואיבה, ומשום שהיא
עוררה האשמות סותרות משני צידי הקשת הפוליטית.
משום שהנהגת היישוב ראתה בסירוב של אצ"ל למסור את הנשק סירוב לקבל את מרות הממשלה, ערעור על
הלגיטמיות שלה כבר בתחילת הדרך וניסיון למרד בשעת מלחמה, ואילו בגין ראה בתגובה של בן־גוריון רדיפה
פוליטית נגד אנשי הימין.
95-92 ,3 בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 117, 119; לילך 3, עמ' 103-102; מט"ח 3, עמ' 118; רכס 3, עמ' 133-132 שזר
שאלות נוספות (2 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"א
7. מקור — המאבק של היישוב היהודי בבריטים (1945 עד מאי 1948)
א. לפניך קטע מקור מדברים ששודרו ב"קול ישראל", באביב 1946.
"תנועת המרי העברי" אינה זהה עם ארגון ומוסד כלשהו, כשמה כן היא תנועה המקיפה את המוני היישוב על כל חוגיו ושדרותיו; תנועה המקפלת בתוכניתה את כל הצורות והגילויים של התנגדות סבילה ופעילה למדיניות הזדונית של חיסול הציונות. אין "תנועת המרי" מצטמצמת בפעולות צבאיות בלבד. למרי העברי מצטרף כל מאמץ בשדה העלייה וההתיישבות, כל מעשה חלוצי־פוליטי, ציבורי, כלכלי, משפטי, תרבותי וכיוצא בהם, המגביר את מאבקו של העם היהודי לגאולתו ולתקומתו המדינית במולדת. נמצא, שכל גוף יהודי – מוסד, יישוב, ארגון או יחיד – יכול לשרת במעשיו את המרי העברי.
הסבר כיצד המטרות של הקמת "תנועת המרי העברי" באות לידי ביטוי בקטע המקור.
הצג פעולה אחת של "תנועת המרי העברי" בתחום הצבאי.
(17 נקודות)
ב. משנת 1945 עד מאי 1948 ניסו לעלות לארץ־ישראל כ־84,000 מעפילים. הבריטים תפסו את רוב המעפילים האלה, והם נכלאו במחנות מעצר בעתלית ובקפריסין.
האם לדעתך השיגה ההעפלה לארץ־ישראל בשנים אלה את מטרותיה? נמק את דבריך באמצעות שתי עובדות היסטוריות. (16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
7. מקור — המאבק של היישוב היהודי בבריטים (1945 עד מאי 1948)
א. כיצד המטרות של הקמת "תנועת המרי העברי" באות לידי ביטוי בקטע:
איחוד כוחות של כל המחתרות כדי לבצע פעולות רחבות היקף ועוצמה נגד הבריטים. בקטע: "תנועה המקיפה את המוני היישוב על כל חוגיו ושדרותיו".
להביא לסיום המנדט הבריטי ולהקמת מדינה יהודית עצמאית. בקטע: "המגביר את מאבקו של העם היהודי לגאולתו ולתקומתו המדינית במולדת".
פעולות של "תנועת המרי העברי" בתחום הצבאי:
"ליל הרכבות"; פגיעה בתחנת הרדאר של הבריטים על הר הכרמל; תקיפת שדות תעופה בריטיים והשמדת עשרות מטוסים; "ליל הגשרים"; הפריצה למחנה המעפילים בעתלית ושחרור המעפילים הכלואים בו; ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת במונטפיורי; פיצוץ מלון המלך דוד.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 58–60, 77; לילך 2, עמ' 60–63; מט"ח 2, עמ' 73–77; רכס 2, עמ' 71–75; שזר 2, עמ' 52–59.
ב. ההעפלה לארץ־ישראל בשנים אלה השיגה את מטרותיה:
נימוקים:
מבצעי ההעפלה הצליחו ליצור תהודה בעולם, להגביר את המודעות לבעיית העקורים היהודים ולעורר דעת קהל בלתי אוהדת בעולם כלפי מדיניות בריטניה בשאלת העקורים ויחסה אל המעפילים ניצולי השואה: פרשת לה ספציה, פרשת אקסודוס.
בזכות המאבק על ההעפלה הצליח היישוב לגייס את תמיכת הציבור הבריטי: האופוזיציה, העיתונות וחלק מן הציבור בבריטניה דרשו מן הממשלה למנוע מן החיילים הבריטים להשתתף במלחמה לא מוסרית שבה הם נלחמים בניצולי מחנות הריכוז.
מבצעי ההעפלה עוררו את דעת הקהל בארצות הברית (של יהודים ושל לא יהודים) שהשפיעה על נשיא ארצות הברית טרומן להפעיל לחץ על בריטניה.
ההעפלה הצליחה לחזק את כוחו של היישוב היהודי בארץ: מאוגוסט 1945 ועד דצמבר 1945 הצליחו להגיע לארץ־ישראל שמונה ספינות מעפילים; מארגני ההעפלה הצליחו להעביר מאירופה לארץ־ישראל או לקפריסין שבקרבתה צעירים יהודים רבים. אלפי עולים הגיעו ממחנות הפליטים בקפריסין מיד עם הקמת המדינה והצטרפו לשירות צה"ל.
ההעפלה לארץ־ישראל בשנים אלה לא השיגה את מטרותיה:
נימוקים:
ההעפלה לא הצליחה להגשים את המטרה של הגדלת היישוב היהודי בארץ־ישראל. הבריטים הצליחו לעצור את זרם העלייה הבלתי חוקית במידה רבה, רק מעפילים מעטים הצליחו להסתנן דרך הסגר הימי.
על אף מאמצי היישוב בתחום ההעפלה, לא שינתה בריטניה את מדיניותה והמשיכה להגביל את כניסת העולים (1500 עולים כל חודש).
ההעפלה לא הצליחה להביא לסיום המנדט הבריטי. בריטניה העבירה את שאלת ארץ־ישראל לאו"ם בעקבות שיקולים שנוגעים ל"מלחמה הקרה", למשבר הכלכלי בבריטניה ולירידה בחשיבות של ארץ־ישראל עבור בריטניה.
על אף מאמצי היישוב בתחום ההעפלה בשנים אלה, הוא לא הצליח להעניק מקלט לפליטי השואה. רוב המעפילים נתפסו ונשלחו למחנות בקפריסין.
בספרי הלימוד: היי סקול 2 עמ' 66–70; לילך 2, עמ' 66–72; מט"ח 2, עמ' 79–81; רכס 2, עמ' 77–82; שזר 2, עמ' 44–48.
חורף נבצרים תשפ"ב
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
8. המאבק בבריטניה בשנים 1947–1945
א.
מדוע איחד היישוב היהודי בארץ־ישראל את כוחותיו במאבק נגד השלטון הבריטי עם תום מלחמת העולם השנייה? הבא שתי סיבות.
הסבר מדוע נמשך איחוד זה זמן קצר בלבד.
(17 נקודות)
ב. הצג ונמק את העמדה של ארגון ההגנה ואת העמדה של האצ"ל והלח"י בנוגע להמשך המאבק נגד השלטון הבריטי.
הדגם את העמדה של כל אחד מן הצדדים באמצעות אחת מן הפעולות שהם נקטו במאבקם נגד הבריטים.
(16 נקודות)
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
8. המאבק בבריטניה בשנים 1947-1945
א. מדוע איחד היישוב היהודי בארץ־ישראל את כוחותיו במאבק נגד השלטון הבריטי עם תום מלחמת העולם השנייה:
תגובה על מדיניות בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה (הכרזת בווין).
ההכרה בנחיצותה של פעולה משותפת ומתואמת בין כל המחתרות כדי לבצע פעולות בהיקף ובעוצמה גדולים, שישפיעו על הבריטים ועל דעת הקהל העולמית.
מדוע נמשך איחוד זה זמן קצר בלבד:
בין שלושת הארגונים היה מתח מתמיד, וגם לאחר שהוקמה המסגרת המשותפת ראה כל אחד מהם באופן שונה את הדרך להשגת המטרה.
בעקבות "השבת השחורה" הנהגת היישוב הגיעה למסקנה שהמאבק המשותף לא שינה את המדיניות של בריטניה ועלול לסכן את המפעל הציוני. הנהגת היישוב דרשה לחזור למדיניות הקודמת ("מאבק צמוד") ולנתק את הקשר בין ההגנה ובין שני הארגונים האחרים.
פיצוץ מלון המלך דוד העמיק את הקרע ואת חוסר האמון בין המחתרות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 56-50; לילך 2, עמ' 64-60; מט"ח 2, עמ' 77-75; רכס 2, עמ' 76-72; שזר 2, עמ' 53-52, 59-55.
ב. העמדות בנוגע להמשך המאבק נגד השלטון הבריטי:
העמדה של ארגון ההגנה היא שצריך להיאבק בזירה המדינית הבין־לאומית, ולהמשיך את ההתיישבות וההעפלה, אך לא לפגוע ישירות בבריטים ובמתקנים הצבאיים שלהם ("מאבק צמוד").
נימוקים:
הקמת מדינה יהודית תושג רק באמצעות פעולות מתואמות בארץ־ישראל ובזירה המדינית, בהנחיית מוסדות התנועה הציונית.
הקמת המדינה היהודית מותנית בהתמקדות בעלייה ובהתיישבות.
פגיעה בחיילים ובאנשי מינהל בריטים תפגע באופי המוסרי של המאבק ותצמצם את התמיכה במפעל הציוני.
פגיעה ישירה בבריטים תחמיר את תגובת הבריטים, ועלולה לגרור עימות ישיר שיסכן את המפעל הציוני.
העמדה של ארגון האצ"ל והלח"י היא שצריך להיאבק בבריטים בכל הדרכים, ובכלל זה פגיעה ישירה בחיילים, באנשי מינהל בריטים, במתקנים צבאיים ובמוסדות ("מאבק רצוף").
נימוקים:
אין כל סיכוי להידברות עם בריטניה, ורק מאבק מתמשך בכל הדרכים יביא לסיום השלטון הבריטי.
מאבק בכל הדרכים יחייב את הבריטים לתגבר את הכוחות בארץ. תגבור הכוחות יכביד על התקציב של בריטניה, יעורר ביקורת מצד דעת הקהל בבריטניה ויזרז את סיום המנדט בארץ־ישראל.
דרך מאבק זו הוכיחה את עצמה במאבק של תנועות לאומיות אחרות.
הדגמת העמדה באמצעות הפעולות שהם נקטו במאבקם נגד הבריטים:
פעולות של ארגון ההגנה:
פעולות בתחום ההתיישבות: הקמת ביריה, הקמת יישובים וקיבוצים סמוך לגוש עציון, הקמת 11 הנקודות בנגב, רכישת קרקעות במקומות אסורים.
עלייה בלתי לגלית בלשון המעפילים: "אנצו סירני", "מקס נורדאו", "אקסודוס", פרשת "לה ספציה".
פעולות של האצ"ל והלח"י:
פגיעה במתקנים צבאיים של הבריטים: התקפות על תחנות משטרה, תקיפת בתי המלאכה של הרכבת בחיפה, מיקוש רכבת נפט ליד בנימינה, פיצוץ משרדי מס הכנסה בירושלים.
מאבק ובו פגיעה ישירה בחיילים ואנשי מינהל בריטים: פיצוץ מלון המלך דוד, חטיפת הסרג'נטים, הפריצה לכלא עכו, התקפה על מועדון הקצינים הבריטים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 67-62; לילך 2, עמ' 48, 74-64; מט"ח 2, עמ' 83-77; רכס 2, עמ' 76, 84-73; שזר 2, עמ' 44, 53, 60-59.
שאלון 2261 | חורף תשפ"ו
א. בנספח לשאלה זו מוצגת קריקטורה שצייר לסלי אילינגוורת' ופורסמה בבריטניה בעיתון "דיילי מייל" ב-23 ביולי 1946.
על פי מה שלמדתם, הציגו את עמדת שני הצדדים במחלוקת שהייתה ביישוב היהודי בנוגע למאבק הצבאי בשלטון הבריטי.
הסבירו כיצד הקריקטורה יכולה לחזק את עמדת אחד מן הצדדים במחלוקת זו.
(17 נקודות)
ב. הסבירו מדוע המצב של בריטניה בזירה הבין-לאומית יצר קושי עבור ממשלת בריטניה להמשיך להחזיק במנדט על ארץ-ישראל. בססו את תשובתכם על שתי עובדות היסטוריות.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
7. המאבק במדיניות של בריטניה בארץ-ישראל (1947-1945), העברת שאלת ארץ-ישראל לאו"ם
א. עמדת הצדדים במחלוקת שהייתה ביישוב היהודי בנוגע למאבק הצבאי בשלטון הבריטי:
עמדת ארגון ההגנה – נגד: צריך להיאבק בבריטים בזירה המדינית הבין-לאומית ולהמשיך את ההתיישבות וההעפלה, אך לא לפגוע ישירות באנשים ובמתקנים הצבאיים הבריטיים.
עמדת ארגוני האצ"ל והלח"י – בעד: צריך להיאבק בבריטים בכל הדרכים, כולל פגיעה ישירה בחיילים, באנשי מינהל בריטים, במתקנים צבאיים ובמוסדות.
כיצד הקריקטורה יכולה לחזק את עמדת הצדדים במחלוקת זו:
בקריקטורה: נראה מבנה עם שלט "מלון המלך דוד" שנעקר ממקומו, המקום אפוף עשן והאדמה מלפניו מכוסה בשברי הריסות. בחזית הקריקטורה נראים חיילים בריטים חמורי סבר שצועדים ונושאים אלונקה. על הסדין שמכסה את הנפגע המוטל על האלונקה נכתב: "האהדה העולמית לציונות". מתחת לאלונקה בולט צל שחור.
הסבר: הקריקטורה מחזקת את עמדת הצד שהיה נגד מאבק צבאי מזין בשלטון הבריטי. היא מראה את התוצאות ההרסניות של פיצוץ מלון המלך דוד, פעולה צבאית שנועדה לפגוע במפקדה הראשית של השלטון הבריטי בארץ-ישראל אך מובילה למעשה לפגיעה באהדה של העולם לציונות ולצמצום התמיכה במפעל הציוני.
הערה: אפשר לקבל גם הסבר שהקריקטורה מחזקת את עמדת הצד שדוגל במאבק צבאי בבריטים, משום שהיא מתארת את המחיר הכבד שמאבק זה גובה מן הבריטים: ההרס הרב, ההפסדים הכספיים, ההשפלה של פגיעה במתקן בריטי חשוב.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 60–63; לילך 2, עמ' 63–65; מט"ח 2, עמ' 76, 82; רכס 2, עמ' 73–76; שזר 2, עמ' 52–53, 57–59.
ב. מדוע המצב של בריטניה בזירה הבין-לאומית יצר קושי בעבור ממשלת בריטניה להמשיך להחזיק במנדט על ארץ-ישראל – ביסוס על עובדות היסטוריות:
השינוי במאזן הכוחות בעולם לאחר מלחמת העולם השנייה: "המלחמה הקרה", עליית כוחן של ארצות הברית וברית המועצות והירידה בכוחה ובמעמדה של בריטניה בעקבות המלחמה. התפתחויות אלה הגבילו את יכולתה של בריטניה לפעול בלי הסכמתה או תמיכתה של ארצות הברית מאחר שהייתה תלויה בה תלות כלכלית ומדינית.
בריטניה נקלעה למבוי סתום בניסיון לפתור את הסכסוך בין יהודים ובין ערבים בארץ-ישראל: מצד אחד היה עליה להתחשב בלחץ האמריקני לפתור את "שאלת ארץ-ישראל" ולהיענות לדרישתה להגמיש את מדיניות ההגירה לארץ-ישראל, ומצד אחר היא חששה לפגוע בקשריה עם מדינות ערב שהחזיקו במקורות הנפט, וגם שאפה לשמור את מעמדה במזרח התיכון. המוצא ממצב מורכב זה היה העברת "שאלת ארץ-ישראל" לאו"ם.
השפעת תהליך הדה-קולוניזציה על החזקת האימפריה: מאבק התנועות הלאומיות והתנגדותן של מעצמות-העל לקולוניאליזם גבו מחיר כבד והובילו אותה לאימוץ מדיניות של התנתקות ועזיבה.
דעת קהל בלתי אוהדת בעולם כלפי בריטניה בעקבות מדיניותה בעניין העקורים ויחסה אל המעפילים יצרה בעבורה קושי להתמודד עם העלייה הבלתי חוקית בניסיון למלא את תפקידה בשמירה על הסדר בארץ-ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 42–45, 77; לילך 2, עמ' 55–57, 75; מט"ח 2, עמ' 72–73, 85; רכס 2, עמ' 65, 88–89; שזר 2, עמ' 38–39, 61–63.
מקור – המאבק של היישוב היהודי בבריטים (1945–1947) (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ב
7. מקור – המאבק של היישוב היהודי בבריטים (1945–1947)
א. לפניך קטע מקור מדברים שנשא בן־גוריון בנאום תשובה לבווין, שר החוץ של בריטניה, בנובמבר 1945.
"מדינת ישראל. זוהי הצוואה האחרונה של מיליוני הקדושים אשר הלכו למות: רק בגלל היותנו בני עם נטול מולדת ומדינה נספינו [נהרגנו]. [...] יתוקן המעוות ההיסטורי שנעשה לעמנו - ומדינת היהודים תקום מחדש במולדתנו העתיקה, והעם היהודי ישב קוממיות וחופשי בארצו. [...]
לא נשקוט ולא ננוח עד שנעלה את כולם ארצה, למען יבנו יחד איתנו מולדת ועצמאות עברית; ואם יהיה צורך - יעמדו יחד איתנו בשער ויילחמו מלחמת שחרורנו.
מאז באה הממשלה החדשה [בבריטניה], זה ארבעה חודשים, ובניגוד להתחייבויותיה והצהרותיה המפורשות של המפלגה ומנהיגיה [...] המשיכה בביצוע "הספר הלבן" משנת 1939. [...]
אנו מעוניינים לקיים ברית ידידות עם המעצמה הבריטית הדמוקרטית, שיש לה עניינים חיוניים בפינה זו בעולם. אולם העם היהודי ידחה ללא פשרה וללא סייג כל מדיניות המכוונת לחסל את קיומנו הלאומי, לפזרנו עוד יותר בגולה ולעשוק מאת עמנו את תקוותו וזכותו למולדת ולעצמאות. [...]
כוחות הים, היבשה והאוויר של האימפריה הבריטית מגויסים על ידי בווין נגד חלוצי ישראל, אלה המתעקשים להאמין בחזון הדורות של עמם, מוכנים למסור את נפשם על בניין מולדתם, ובעומדם מול כוחות מזוינים [חמושים], אין להם אלא צדקת מפעלם וטוהר שאיפותיהם. [...]
אין אנו, יהודי ארץ־ישראל, רוצים ליהרג - אנו רוצים לחיות. אנו מאמינים, בניגוד לתורתו של היטלר ותלמידיו בארצות השונות, שגם לנו היהודים, כמו לאנגלים ולאחרים, יש זכות לחיות כיחידים וכעם."
על פי קטע המקור, הצג את המטרות של היישוב היהודי במדיניותו כלפי ממשלת בריטניה בשנים 1945–1947. בסס את תשובתך על שתי דוגמאות מקטע המקור.
הסבר שניים מן הגורמים שהשפיעו על מדיניות זו (גורם אחד לפחות על פי הקטע), והדגם פעולה אחת שנקט היישוב היהודי למימוש המטרות שהצגת.
(17 נקודות)
ב.
מה הם עיקרי התוכן של החלטת האו"ם שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947 בנוגע לשאלת ארץ־ישראל?
הצג סיבה אחת לתמיכה של ארצות הברית בהחלטה זו, והסבר מדוע נמנעה בריטניה בהצבעה.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
7. מקור – המאבק של היישוב היהודי בבריטים (1945–1947)
א. המטרות של היישוב היהודי במדיניותו כלפי ממשלת בריטניה בשנים 1945–1947, על פי קטע המקור:
מאבק בהגבלות "הספר הלבן" (1939). בקטע: "העם היהודי ידחה ללא פשרה וללא סייג כל מדיניות המכוונת לחסל את קיומנו הלאומי, לפזרנו עוד יותר בגולה".
הקמת מדינה עצמאית ריבונית. בקטע: "מדינת היהודים תקום מחדש במולדתנו העתיקה, והעם היהודי ישב קוממיות וחופשי בארצו"; "...מולדת ועצמאות עברית"; "...מלחמת שחרורנו"; "זכותו למולדת ולעצמאות".
מאבק על העלייה. בקטע: "לא נשקוט ולא ננוח עד שנעלה את כולם ארצה".
הגורמים שהשפיעו על מדיניות זו:
בריטניה (חרף הבטחותיה ערב הבחירות ב־1945) לא שינתה את מדיניותה ולא ביטלה את הגבלות "הספר הלבן" השלישי. בקטע: "מאז באה הממשלה החדשה... ובניגוד להתחייבויותיה... המשיכה בביצוע הספר הלבן משנת 1939".
שואת יהודי אירופה וההכרה של היישוב היהודי בצורך הדחוף במדינה שתהיה מקלט לעם היהודי. בקטע: "... מיליוני הקדושים אשר הלכו למות; רק בגלל היותנו בני עם נטול מולדת ומדינה נספינו"; "בניגוד לתורתו של היטלר ותלמידיו... שגם לנו היהודים... יש זכות לחיות כיחידים וכעם".
הכרזת בווין – במקום להתיר את עלייתם של יהודים לארץ־ישראל, הכריז שר החוץ הבריטי בווין על הפרדה בין שאלת העקורים לשאלת ארץ־ישראל.
פעולות שנקט היישוב היהודי למימוש המטרות:
עלייה בלתי חוקית בספינות המעפילים: "אנצו סירני", "מקס נורדאו", "אקסודוס", פרשת "לה ספציה", שחרור המעפילים ממחנה המעצר בעתלית.
הקמת "תנועת המרי העברי".
פגיעה במתקנים צבאיים של הבריטים: "ליל הרכבות", פגיעה בתחנות רדאר ובתחנות משטרה (גבעת אולגה וסידיני עלי), חבלה בשדות תעופה בריטיים, התקפה על תחנות משטרה של הבריטים. "ליל הגשרים", תקיפת בתי המלאכה של הרכבת בחיפה, פיצוץ מלון המלך דוד.
פעולות בתחום ההתיישבות: הקמת ביריה, הקמת יישובים וקיבוצים באזור גוש עציון, הקמת 11 הנקודות בנגב, רכישת קרקעות במקומות אסורים.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 56–67; לילך 2, עמ' 54–55, 60–64, 66–74; מט"ח 2, עמ' 72, 75–81; רכס 2, עמ' 71–85; שזר 2, עמ' 45–59.
ב. עיקרי התוכן של החלטת האו"ם שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947 בנוגע לשאלת ארץ־ישראל:
סיום המנדט, חלוקת הארץ לשתי מדינות, שיתוף פעולה כלכלי ביניהן, ירושלים בפיקוח בין־לאומי.
סיבות לתמיכה של ארצות הברית בהחלטה זו:
לחץ של יהודי ארצות הברית ומנהיגים ציוניים על הממשל האמריקני, ורצונו לזכות בתמיכת היהודים בבחירות.
לחץ דעת הקהל (הלא־יהודי) שהושפע ממוראות השואה.
תמיכת ברית המועצות בהקמת מדינה יהודית דרבנה את ארצות הברית לתמוך גם היא כדי שלא להשאיר לברית המועצות את החלל שייווצר עם צאת בריטניה מארץ־ישראל.
להבטיח את האינטרסים של ארצות הברית במזרח התיכון בלי להיכנס למעורבות ישירה.
מדוע נמנעה בריטניה בהצבעה:
בריטניה נאלצה להתחשב בעמדת הממשל האמריקני בשל התלות הכלכלית, המדינית והצבאית שלה בארצות הברית, ולכן נמנעה מלהצביע נגד החלטה.
בריטניה רצתה לחזק את קשריה עם מדינות ערב שהחזיקו במקורות הנפט ולמנוע מהן להתקרב לברית המועצות, ולכן נמנעה מלהצביע בעד ההחלטה.
בריטניה הביאה את בעיית ארץ־ישראל לאו"ם, ולכן נמנעה מלהצביע נגד החלטותיה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 42–44, 77–79, 81; לילך 2, עמ' 75, 79–81; מט"ח 2, עמ' 72, 89, 91; רכס 2, עמ' 89, 93–96; שזר 2, עמ' 61–63, 65, 67.
המאבק של היישוב היהודי בבריטים (1947–1945) (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ב
7. המאבק של היישוב היהודי בבריטים (1947–1945)
א. עיינו בנספח לשאלה זו שבו מוצגת כרזה שעיצב אוטה וליש בשנת 1947. הסבירו כיצד שתיים ממטרות ההעפלה בשנים 1947–1945 באות לידי ביטוי בכרזה, והציגו מטרה אחת נוספת של ההעפלה בשנים אלה. (17 נקודות)
ב. אחת מדרכי המאבק בבריטים הייתה מאבק צבאי. הציגו את הסיכונים בדרך מאבק זו, והסבירו מדוע בחרו האצ"ל והלח"י לדבוק בדרך זו. (16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
7. המאבק של היישוב היהודי בבריטים (1947–1945)
א. כיצד מטרות ההעפלה בשנים 1947–1945 באות לידי ביטוי בכרזה:
המטרה: להיאבק במדיניות בריטניה בעניין העלייה (גזרות "הספר הלבן"). בכרזה: נראית ספינת מעפילים פורצת מחסום של גדרות תיל, מעין דימוי לפריצת המצור הימי שהבריטים הטילו על חופי ארץ־ישראל; נחישותו של היישוב היהודי לצאת למאבק מובלטת באמצעות הגודל והעוצמה של הספינה הפורצת קדימה.
המטרה: מתן מקלט ליהודים פליטי השואה. בכרזה: גדר התיל הנפרצת מסמלת את יציאת הפליטים ממחנות העקורים באירופה; הקריאה ל"חיים ויצירה" באדום בולט בתחתית הכרזה מסמלת את התקווה וההבטחה לעתיד הצפוי להם בארץ־ישראל.
המטרה: הגדלת היישוב היהודי בארץ־ישראל. בכרזה: נראים מעפילים רבים העומדים על סיפון הספינה.
מטרה נוספת של העפלה בשנים אלה:
לעורר דעת קהל בעולם נגד מדיניות בריטניה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 66–67; לילך 2, עמ' 66–72; מט"ח 2, עמ' 79–81; רכס 2, עמ' 77–83; שזר 2, עמ' 45–48.
ב. המאבק הצבאי בבריטים – סיכונים:
החשש שפגיעה בחיילים ובאנשי מנהל בריטים תפגע באופי המוסרי של המאבק ותצמצם את התמיכה במפעל הציוני.
החשש שפגיעה ישירה בבריטים תחמיר את תגובת הבריטים, ועלולה לגרור עימות ישיר עימם שיסכן את המפעל הציוני.
דרך מאבק זו גבתה מחיר כבד מן המחתרות: מי שנתפס הוצא להורג על ידי הבריטים, חברי האצ"ל והלח"י נרדפו על ידי ארגון ההגנה (בשנים 1948-1947).
פגיעה בלכידות של היישוב היהודי, נקיטת דרך מאבק זו הובילה לסכסוך פנימי בין תומכיה למתנגדיה.
מדוע בחרו האצ"ל והלח"י לדבוק בדרך זו:
לטענתם אין כל סיכוי להידברות עם בריטניה, ורק מאבק צבאי מתמשך יביא לסיום השלטון הבריטי.
מאבק צבאי יחייב את הבריטים לתגבר את הכוחות בארץ. תגבור הכוחות יכביד על התקציב של בריטניה, יגרור ביקורת מצד דעת הקהל בבריטניה ויזרז את סיום המנדט בארץ־ישראל.
דרך מאבק זו הייתה יעילה במאבקן של תנועות לאומיות אחרות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 62–63; לילך 2, עמ' 48, 65; מט"ח 2, עמ' 78, 82–83; רכס 2, עמ' 76, 85; שזר 2, עמ' 53.
הסכמה ומחלוקת ביישוב היהודי בשנים 1945–1947 (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ג
8. הסכמה ומחלוקת ביישוב היהודי בשנים 1945–1947
א. הציגו את הקשיים בארגון ההעפלה לארץ־ישראל בשנים 1945–1947, והסבירו מדוע הייתה הסכמה נרחבת ביישוב על המשך ההעפלה על אף קשיים אלה.
(16 נקודות)
ב. ביישוב היהודי הייתה מחלוקת בנוגע למאבק הצבאי בשלטון הבריטי. מה הייתה העמדה של כל אחד משני הצדדים במחלוקת זו, וכיצד נימק כל אחד מהם את עמדתו?
(17 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
8. הסכמה ומחלוקת ביישוב היהודי בשנים 1945–1947
א. הקשיים בארגון ההעפלה לארץ־ישראל בשנים אלה:
בריטניה הטילה מצור על חופי ארץ־ישראל ומנעה מיהודים להיכנס אליה.
לחץ של ממשלת בריטניה על מדינות שמהן יצאו או דרכן עברו מעפילים.
מחסור חמור בכלי שיט (בשל המלחמה), שהכביד על רכישת ספינות.
מחסור במשאבים כספיים.
הטיפול בעולים עד העלאתם על האוניות.
כליאת המעפילים במחנות מעצר.
גירוש המעפילים.
מדוע הייתה הסכמה נרחבת ביישוב על המשך ההעפלה על אף קשיים אלה:
כדי לסייע ליהודים הרבים בארצות אירופה ובמזרח התיכון שרצו לעלות לארץ־ישראל ולהתיישב בה: מצוקת ניצולי השואה במחנות העקורים באירופה והפרעות ביהודים במדינות המזרח התיכון.
הנהגת היישוב היהודי בארץ ראתה בהעלאת יהודים לארץ־ישראל אמצעי לחיזוק היישוב היהודי.
ההנהגה היהודית רצתה להפעיל לחץ מדיני על הבריטים ומבצעי ההעפלה יצרו תהודה בין־לאומית.
הנהגת היישוב היהודי ראתה בארגון ההעפלה דרך להיאבק בשלטון הבריטי ולגרום לו לשנות את מדיניותו (מדיניות "הספר הלבן").
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 66–67; לילך 2, עמ' 66–72; מט"ח 2, עמ' 79–81; רכס 2, עמ' 77–82; שזר 2, עמ' 44–48.
ב. העמדה של הצדדים ביישוב היהודי במחלוקת בנוגע למאבק הצבאי בשלטון הבריטי:
עמדת ארגון ההגנה – צריך להיאבק בבריטים בזירה המדינית הבין־לאומית, ולהמשיך את ההתיישבות וההעפלה, אך לא לפגוע ישירות באנשים ובמתקנים הצבאיים הבריטיים.
עמדת ארגוני האצ"ל והלח"י – צריך להיאבק בבריטים בכל הדרכים, כולל פגיעה ישירה בחיילים, באנשי מנהל בריטים, במתקנים צבאיים ובמוסדות.
כיצד נימקו את עמדתם:
ארגון ההגנה:
הקמת מדינה יהודית תובטח רק באמצעות פעולות מתואמות בארץ־ישראל ובזירה המדינית, בהנחיית מוסדות התנועה הציונית.
הקמת המדינה היהודית מותנית בהתמקדות בעלייה ובהתיישבות.
פגיעה בחיילים ובאנשי מנהל בריטים תפגע באופי המוסרי של המאבק, ותצמצם את התמיכה במפעל הציוני.
פגיעה ישירה בבריטים תחמיר את תגובת הבריטים ועלולה לגרור עימות ישיר עימם, שיסכן את המפעל הציוני.
ארגוני האצ"ל והלח"י:
אין כל סיכוי להידברות עם בריטניה, ורק מאבק מתמשך בכל הדרכים יביא לסיום השלטון הבריטי.
מאבק בכל הדרכים יחייב את הבריטים לתגבר את הכוחות בארץ. תגבור הכוחות יכביד על התקציב של בריטניה, יגרור ביקורת מצד דעת הקהל בבריטניה ויזרז את סיום המנדט בארץ־ישראל.
דרך מאבק זו הוכיחה את עצמה במאבקן של תנועות לאומיות אחרות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 57–63; לילך 2, עמ' 60–65; מט"ח 2, עמ' 78–79; רכס 2, עמ' 76; שזר 2, עמ' 59–60.
המאבק של היישוב היהודי בבריטים (1945–1947) (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ג
7. המאבק של היישוב היהודי בבריטים (1945–1947)
א. לפניכם גילוי דעת שפרסם ארגון ההגנה בעלון "החומה" ב-2 בנובמבר 1945.
החומה
ענייני בטחון והגנה
"ממשלת הוד מלכותו מביטה בעין יפה על יסוד בית לאומי לעם ישראל, בארץ־ישראל, ובמיטב כוחותיה תתאמץ להקל על המטרה הזאת".
2 בנובמבר 1917 (מהצהרת בלפור)
ובשנת העשרים וחמש אחרי הצהרה זו, ובשנות העשרים ושש, העשרים ושבע והעשרים ושמונה אחריה, נשרפו שישה מיליון יהודים בכבשני שׂרֵפה, [...] והמדינה הזאת [בריטניה] אשר עמי העולם נתנו לה את הזכות ההיסטורית לעזור לעם היהודי לשוב למולדתו – היא שסגרה בציניות שטנית את שערי ארץ־ישראל בפני יהודים, אשר רק שתי דרכים היו פתוחות לפניהם: מולדתם או הַשְּׁאוֹל [מוות].
עתה בשנת העשרים ותשע אחרי הצהרת בלפור, סגורים שערי הבית הלאומי בפני יהודים שרידי התופת הנאצית, היושבים בקור, בחרפה וברעב על האדמה הטמאה.
[...]
אנחנו, יהודי ארץ־ישראל, אין דָּמֵנוּ אדום יותר מדם יהודי מעונה במחנה הסגר, של אויב או של בעל ברית. אם נצטרך לשלם בחיינו למען הביאם אלינו כדי להציל את חייהם, כדי להשיב להם כבוד תחת חרפה וגאולה תחת תופת – שלם נשלם.
2 בנובמבר 1945
(מתוך: מסע בזמן: אוסף כרזות וכרוזים, אתר הספרייה הלאומית)
על פי מה שלמדתם, הסבירו מדוע החליטו היישוב היהודי עם תום מלחמת העולם השנייה על הקמת "תנועת המרי העברי". בססו את תשובתכם על שני נימוקים מקטע המקור.
הסבירו מדוע פעלה תנועה זו זמן קצר בלבד.
(17 נקודות)
ב.
יש הטוענים שהמאבק של היישוב היהודי בבריטים היה הגורם העיקרי להחלטת בריטניה להעביר את שאלת ארץ־ישראל לאו"ם.
נמקו טענה זו באמצעות עובדה היסטורית אחת.
הציגו טיעון אחר (טענה ונימוק) בנוגע לגורם העיקרי להחלטת בריטניה להעביר את שאלת ארץ־ישראל לאו"ם.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
7. המאבק של היישוב היהודי בבריטים (1945–1947)
א. מדוע החליט היישוב היהודי עם תום מלחמת העולם השנייה על הקמת "תנועת המרי העברי":
תגובה על מדיניות בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה (הכרזת בווין).
ההכרה בנחיצותה של פעולה משותפת ומתואמת בין כל המחתרות כדי לבצע פעולות בהיקף ובעוצמה גדולים, שישפיעו על הבריטים ועל דעת הקהל העולמית.
נימוקים מקטע המקור:
בריטניה קיבלה מנדט על ארץ־ישראל כדי לעזור לעם היהודי לשוב למולדתו, אך היא סגרה את שערי ארץ־ישראל בפני פליטים יהודים בתקופת השואה.
בריטניה התחייבה לסייע במיטב כוחותיה להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ־ישראל, אך היא סגרה את שערי ארץ־ישראל בפני שרידי השואה.
שרידי השואה שסבלו מן "התופת הנאצית" נמצאים במחנות עקורים בגרמניה בתנאים קשים ויש צורך דחופ לפעול להבאתם לארץ־ישראל.
מדוע פעלה תנועה זו זמן קצר בלבד:
בין שלושת הארגונים היה מתח מתמיד, וגם לאחר שהוקמה המסגרת המשותפת ראה כל אחד מהם באופן שונה את הדרך להשגת המטרה.
בעקבות "השבת השחורה" הנהגת היישוב הגיעה למסקנה שהמאבק המשותף לא שינה את המדיניות של בריטניה ועלול לסכן את המפעל הציוני. הנהגת היישוב דרשה לחזור למדיניות הקודמות ("מאבק צמוד") ולנתק את הקשר בין ההגנה ובין שני הארגונים האחרים.
פיצוץ מלון המלך דוד העמיק את הקרע ואת חוסר האמון בין המחתרות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 56–60; לילך 2, עמ' 60–64; מט"ח 2, עמ' 75–77; רכס 2, עמ' 72–76; שזר 2, עמ' 52–53, 55–59.
ב. נימוק הטענה שהמאבק של היישוב היהודי בבריטים היה הגורם העיקרי להחלטת בריטניה להעביר את שאלת ארץ־ישראל לאו"ם באמצעות עובדות היסטוריות:
המאבק הצבאי המתמשך של היישוב היהודי הטריד והתיש את בריטניה ואילץ אותה להקצות כוח אדם ותקציבים גדולים מכפי שתכננה, במקום להפנות משאבים אלה לשיקום בריטניה לאחר המלחמה.
המאבק של היישוב היהודי בתחום ההעפלה יצר תהודה בין־לאומית, ועורר ביקורת מצד הציבור בבריטניה ומצד דעת הקהל בעולם. הביקורת יצרה לחץ על ממשלת בריטניה להגמיש את מדיניות ההגירה לארץ־ישראל, אך צעד זה עמד בסתירה לרצונה של בריטניה להדק את קשריה עם המדינות הערביות במזרח התיכון. המוצא ממצב מורכב זה היה העברת שאלת ארץ־ישראל לאו"ם.
המאבק הצבאי של היישוב היהודי והמאבק בתחום ההעפלה פגעו ביוקרת הצבא הבריטי: פגיעות בנפש וברכוש וכן השפעה פסיכולוגית שלילית מצטברת על החיילים וירידה במורל שלהם.
טיעונים אחרים בנוגע לגורם העיקרי להחלטת בריטניה להעביר את שאלת ארץ־ישראל לאו"ם:
טענה: החלטה זו הושפעה בעיקר משיקולים הנוגעים למצבה של בריטניה ומעמדה לאחר מלחמת העולם השנייה.
נימוקים:
השינוי במאזן הכוחות בעולם לאחר מלחמת העולם השנייה ("המלחמה הקרה") ועליית כוחן של ארצות־הברית וברית־המועצות אילץ את בריטניה, שהייתה תלויה בארצות־הברית מבחינה כלכלית ומדינית, להתחשב בלחץ האמריקני לפתור את שאלת ארץ־ישראל בכלל ולאפשר עלייה מיידית של מאה אלף עקורים בפרט. עם זאת, בריטניה חששה לפגוע בקשריה עם המדינות הערביות. העברת שאלת ארץ־ישראל לאו"ם הייתה המוצא המתאים.
המצב הכלכלי של בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה היה קשה (חובות, צורך לקלוט מיליוני חיילים משוחררים, הידרדרות קשרי המסחר). הציבור הבריטי וחברי ממשלה רבים דרשו שהממשלה תשקיע את משאביה בשיקום המדינה ולא באחזקת האימפריה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 77; לילך 2, עמ' 75; מט"ח 2, עמ' 85; רכס 2, עמ' 88–89; שזר 2, עמ' 61–63.
המאבק בבריטים 1945–1947 (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ד
8. המאבק בבריטים 1945–1947
א. בשנים 1945–1947 היישוב היהודי נאבק במנדט הבריטי.
לאיזה מן התחומים: מאבק צבאי או העפלה הייתה לדעתכם השפעה רבה יותר על סיום המנדט הבריטי?
נמקו את עמדתכם באמצעות שתי עובדות היסטוריות. (18 נקודות)
ב. הציגו את המטרות של ההתיישבות בשנות המאבק על הקמת המדינה, והסבירו באמצעות פעולה אחת שנקט היישוב היהודי בתקופה זו, כיצד מומשו שתיים מן המטרות האלה. ($15 \frac{1}{3}$ נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
8. המאבק בבריטים (1945–1947)
א. לאיזה מן התחומים: מאבק צבאי או העפלה הייתה השפעה רבה יותר על סיום המנדט הבריטי:
מאבק צבאי
המאבק הצבאי המתמשך של היישוב היהודי בשנים אלה הטריד והתיש את בריטניה ואילץ אותה להקצות כוח אדם ותקציבים גדולים מכפי שתכננה (בריטניה הציבה כ-100,000 אנשי ביטחון בארץ־ישראל, מספר עצום ביחס לאוכלוסייה). בזמן שהציבור הבריטי ציפה שממשלתו תפנה משאבים לשיקום בריטניה לאחר המלחמה. העלות הגבוהה של החזקת הצבא עוררה ביקורת פנימית רבה.
ככל שרבו ההתקפות על הבריטים, עסקו הבריטים בשמירה על עצמם והתקשו לעסוק במשימות שיטור וביטחון שגרתיות. המאבק נתפס בציבור הבריטי כמאבק אין-סופי ומייגע שתכליתו אינה ברורה.
המאבק הצבאי פגע ביוקרת הצבא הבריטי, גרם לפגיעות בנפש וברכוש, פגע במורל של החיילים הבריטים והייתה לו השפעה פסיכולוגית שלילית מצטברת.
הפעולות הצבאיות זירזו את סיום המנדט הבריטי בארץ־ישראל. המאבק היום־יומי של החיילים הבריטים בטרור וניסיונות ההתנקשות של הלח"י שעוררו הד תקשורתי רב, סייעו לבריטים להבין שעדיף להם לעזוב את ארץ־ישראל.
העפלה
מאבק זה עורר דעת קהל בלתי אוהדת בעולם כלפי בריטניה: מדיניות בריטניה בשאלת העקורים ויחסה אל המעפילים ניצולי השואה המבקשים להגיע למולדתם ההיסטורית עוררו דעת קהל בלתי אוהדת בעולם כלפי בריטניה. בעולם שאחרי המלחמה היה לנזק התדמיתי שנגרם לבריטניה משקל רב והוא השפיע על ההחלטה שלה להעביר את שאלת ארץ־ישראל לאו"ם.
הצלחת מאבק זה לגייס את תמיכת הציבור הבריטי: באמצעות ההעפלה ניהל היישוב מאבק נחוש ופעיל אך לא אגרסיבי מדי. ההעפלה (בניגוד למאבק הצבאי) לא עוררה יחס שלילי בקרב הציבור הבריטי ואפשרה לו לגלות אוהדה למאבק של היישוב למען מדינה יהודית. האופוזיציה, העיתונות וחלק מן הציבור בבריטניה דרשו מן הממשלה למנוע מן החיילים הבריטים להשתתף במלחמה לא מוסרית שבה הם נלחמים בניצולי מחנות הריכוז.
למחלוקת בין בריטניה ובין ארצות הברית בנוגע לפתרון בעיית הפליטים היהודים באירופה היה משקל מכריע בהחלטה של בריטניה להעביר את שאלת ארץ־ישראל לאו"ם. בריטניה הייתה תלויה בארצות הברית מבחינה כלכלית ומדינית ונאלצה להיענות ללחץ האמריקני בנושא הפליטים. בנסיבות אלה המאבק של היישוב על ההעפלה היה משמעותי ביותר והבטיח שהנושא יישאר על סדר היום.
המאבק על ההעפלה ליכד את כל היישוב בארץ־ישראל ואת כל העם היהודי (בניגוד למאבק הצבאי שעורר מחלוקות) ועל כן הוא תרם להערכה של הממשל הבריטי כי היישוב איתן בעמדתו, ולפיכך השליטה על ארץ־ישראל מוליכה למבוי סתום.
ועדת אונסקו"פ ביקרה בארץ בתקופת פרשת אקסודוס ולתמונות מן האירוע הייתה השפעה על ההחלטות שגיבשו חברי הוועדה, ובהן ההחלטה על סיום המנדט הבריטי.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 56–63, 66–71, 77; לילך 3, עמ' 61–72, 83; מט"ח 2, עמ' 75–85; רכס 3, עמ' 71–82, 88–89; שזר 3, עמ' 45–48, 52–61.
ב. המטרות של ההתיישבות בשנות המאבק על הקמת המדינה:
הרחבת אזורי ההתיישבות לקראת ההכרעה על גבולות המדינה העתידה לקום.
רכישת קרקעות במקומות שבהם הייתה ההתיישבות דלילה, כדי ליצור רצף התיישבותי, חיזוק אזורי הגבול.
חיזוק אזורי הגבול.
מאבק נגד מדיניות בריטניה בנושא הקרקעות.
פעולות של היישוב היהודי בתחום זה למימוש המטרות
הפעולה – הקמת ביריה. המימוש – המתיישבים חזרו בכל פעם מחדש בכוחות רבים יותר. דבר זה מדגים את נחישות המאבק במדיניות בריטניה; התיישבות בקרבת צפת קידמה את המטרה של חיזוק גבול הצפון.
הפעולה – הקמת ישובים וקיבוצים סמוך לגוש עציון. המימוש – הרחבת אזורי ההתיישבות, חיזוק אזורי הגבול.
הפעולה – הקמת 11 הנקודות בנגב. המימוש – כדי להשפיע על גבולות המדינה שעתידה לקום, ולהבטיח שהנגב יישאר בגבולות המדינה; יישובים אלה חיזקו את גבול הדרום והפכו לקו ההגנה הדרומי של המדינה היהודית מפני פלישה מצרית.
הפעולה – רכישת קרקעות (באזור הנגב בעיקר) באמצעות קרן קיימת לישראל. המימוש – יצירת רצף התיישבותי, הרחבת אזורי ההתיישבות.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 64–65; לילך 3, עמ' 60, 73–74; מט"ח 3, עמ' 81–82; רכס 3, עמ' 83–84; שזר 3, עמ' 48–52.
המאבק במדיניות של בריטניה בארץ-ישראל (1945–1947) (1 שאלות)
שאלון 2261 | חורף תשפ"ה
7. המאבק במדיניות של בריטניה בארץ-ישראל (1945–1947)
א. לפניכם שני קטעי מקור (1–2) שהתפרסמו בעיתוני היישוב היהודי בימים שאחרי פיצוץ מלון המלך דוד (יולי 1946).
מקור 1 – פורסם ב-29 ביולי 1946 בעיתון "אשנב", עיתון דו-שבועי מחתרתי של ארגון "ההגנה".
הפצצה אשר נזרקה בצהרי יום ב' בבניין מלון המלך דוד היא פשע חסר טעם וחסר תכלית. [...] גם השלטונות אינם חופשיים כנראה מהאחריות בעד האסון האנושי הכבד שאירע במלון "המלך דוד". לפי הידיעות שפורסמו ביום ההתנקשות ולמחרתו ניתנו כמה אזהרות בטלפון על התפוצצויות העומדות להתרחש במקום זה. [...] עוד יארך המאבק מאוד, ולא מאוחר ללמוד משגיאות - [גם אם] תהיינה חמורות ומכשילות ביותר. [...] הפשע של יום ב' חלף ועבר. אף שלא כל תוצאותיו חלפו ועברו - עוד ישביעונו תמרורים [ימררו את חיינו] בגללו. אך צו השעה הוא: לראות את העיקר! [...] עדיין שוללים מעם זה את זכותו להצלה, את זכותו למולדת, את זכותו לחירות מדינית. [...] המאבק על העיקר חייב להימשך ללא דיכוי בכל השטחים [התחומים], תוך אפיקי פעולה מתרחבים. הנהגת האומה חייבת להיות הנהגה לוחמת הראויה לתנאי הזמן החדשים.
(אשנב, 29 ביולי 1946)
מקור 2 – פורסם ב-1 באוגוסט 1946 בעיתון "חרות", עיתון חודשי מחתרתי של האצ"ל.
ההתקפה על מרכזי השלטון הבריטי, הצבאי והאזרחי, תירשם בהיסטוריה כאחת ההתקפות האדירות ביותר שבוצעו בזמן מן הזמנים על יד מחתרת לוחמת. מעשי גבורה רבים נעשו על ידי פרטיזנים באירופה, אך שום ארגון לא השכיל לחדור לליבו של שלטון הכיבוש, למרכזו עצביו, ולעשות בו שפטים. את זאת השכיל לעשות רק חיל המחתרת העברית. [...] בפרלמנט הבריטי [...] רגזו צירים רבים ושאלו: "הייתכן? במרכז הבסיס של הצבא הבריטי במזרח התיכון אירע הדבר. מה יעילותם של השלטונות הצבאיים?" לא קטן מזה היה ערכה הפוליטי-פסיכולוגי של המהלומה הבלתי צפויה. אל לנו לשכוח כי היא ירדה על השליטים לאחר "השבת הגדולה" ["השבת השחורה"], לאחר שהם התפארו כי נשבר חוט השדרה של כוח המחץ העברי וכי הַסֶדֶר בארץ (קרי: שלטון הטרור הבריטי) הוחזר על כנו. והנה נוכחו השליטים המתרברבים לדעת כי ניסיון ההפחדה שלהם עלה בתוהו, וכי זרועו של הנוער העברי נטויה לסכל את "הפתרונות הבריטיים" [...]. אין פלא איפוא שהעיתונות הבריטית החלה ליילך כי כל מעשי הדיכוי של הממשלה היו לשווא, וכי הכרח הוא לפרוץ את מעגל הקסמים שנוצר על ידי ההתקפות היהודיות והרפרסיות [תגובות הדיכוי] הבריטיות. כאן משתלב ערכה של ההתקפה האחרונה בערכה המדיני של כל מלחמתנו.
(חרות, 1 באוגוסט 1946)
על פי מה שלמדתם, מה היו התוצאות המיידיות של פיצוץ מלון המלך דוד?
על פי כל אחד מן המקורות (1–2), מה תהיה ההשפעה של אירוע זה על המאבק במדיניות בריטניה בארץ-ישראל? הסבירו סיבה אחת להבדל בין שני המקורות בתיאור ההשפעה הצפויה של האירוע.
(17 נקודות)
ב. הסבירו את החשיבות של המאבק בתחום ההתיישבות בשנים אלה. בחרו במקור מספר הלימוד, והסבירו כיצד הוא מדגים חשיבות זאת.
(16 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
7. המאבק במדיניות בריטניה בארץ-ישראל (1945–1947)
א. מה היו התוצאות המיידיות של פיצוץ מלון המלך דוד:
עשרות בני אדם ובהם ערבים, יהודים, בריטים מעובדי המשרדים ועוברי אורח נהרגו, רבים נפצעו, ונגרם נזק כבד לרכוש.
העיתונות הבין-לאומית וממשלות במדינות שונות גינו את הפעולה ואת מבצעיה.
הקרע בין המחתרות העמיק והוביל לפירוק "תנועת המרי העברי".
על פי המקורות, מה תהיה ההשפעה של אירוע זה על המאבק במדיניות בריטניה בארץ-ישראל:
מקור 1: פיצוץ מלון המלך דוד יוביל להחרפת המדיניות הבריטית כלפי היישוב היהודי ("עוד... ימררו את חיינו"). המאבק יהיה ארוך, אך יש להמשיך במאבק זה ולהתמקד בתחומי פעולה אחרים, שיובילו לחירות ולתקומה לאומית (הכוונה לתחומי ההעפלה וההתיישבות).
מקור 2: פיצוץ מלון המלך דוד יזרז את הניצחון במאבק נגד מדיניות בריטניה כיוון שהוא הוביל את דעת הקהל ואת ההנהגה בבריטניה להכרה כי אין טעם בהמשך "מעשי הדיכוי" של הבריטים כלפי היישוב.
סיבות להבדלים בין המקורות בתיאור ההשפעה הצפויה של האירוע:
מאפייני העיתון שבו פורסם כל אחד מהקטעים: מקור 1 – פורסם בעיתון מחתרתי מטעם ההגנה. ההגנה לא ביצעה את פיצוץ המלון וביטאה את העמדה הרשמית של הנהגת היישוב, שלו הייתה כפופה, עמדה שגינתה את הפעולה ואת מבצעיה ותמכה בפנייה למאבק במנדט הבריטי בדרכים אחרות. מקור 2 – פורסם מטעם האצ"ל בביטאון הארגון המחתרתי – חירות. האצ"ל ביצעו את הפעולה וביקשו להגן עליה ולהסביר מדוע בוצעה ומדוע הייתה נכונה וראויה וראייה ובעיקר מדוע יש להמשיך במאבק המזוין נגד הבריטים.
מועד הפרסום: מקור 1 – פורסם ב-29/7, עדיין תחת הרושם של תוצאות האירוע והגינויים שגרר מצד דעת הקהל וממשלות שונות בעולם. מקור 2 – פורסם יומיים לאחר פרסום מקור 1 ולכן תיאור השפעת האירוע כולל גם מעין מענה לטענות נגד האצ"ל בנוגע להשפעה השלילית של האירוע על המשך המאבק.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 59–63; לילך 2, עמ' 63–65; מט"ח 2, עמ' 77–78; רכס 2, עמ' 57–76, 85; שזר 2, עמ' 57–60.
ב. החשיבות של המאבק בתחום ההתיישבות בשנים אלה:
הרחבת אזורי ההתיישבות (בנגב, סמוך לגוש עציון) לקראת ההכרעה על גבולות המדינה העתידה לקום.
רכישת קרקעות במקומות שבהם הייתה התיישבות דלילה (בעיקר באזור הנגב) סייעה ליצור רצף התיישבותי והשפיעה על תוואי הגבול.
הקמת יישובים באזורי גבול – חיזקה את ההגנה על אזורים אלה.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור במקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מדגים את החשיבות של המאבק בתחום ההתיישבות בשנים אלה.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 64–65; לילך 2, עמ' 73–74; מט"ח 2, עמ' 81–82; רכס 2, עמ' 83–84; שזר 2, עמ' 48–51.
המאבק במדיניות בריטניה בארץ-ישראל (1945–1947) (1 שאלות)
שאלון 2261 | קיץ תשפ"ה
7. המאבק במדיניות בריטניה בארץ-ישראל (1945–1947)
א. בנספח לשאלה זו מוצגים שני תצלומים (1–2) של ההעפלה לארץ-ישראל בשנים 1946–1947.
הסבירו כיצד מטרות ההעפלה בתקופה זו באות לידי ביטוי בכל אחד מן התצלומים. (15 נקודות)
ב.
הציגו את המטרות של המאבק הצבאי בתקופה זו. בחרו במקור מספר הלימוד והסבירו כיצד הוא מבטא קידום של אחת מן המטרות שהצגתם.
הציגו את המטרות של המאבק בתחום ההתיישבות בתקופה זו. בחרו במקור מספר הלימוד והסבירו כיצד הוא מבטא קידום של אחת מן המטרות שהצגתם.
(18 נקודות)
פתרון מהמסמך
להלן תמלול הטקסט המופיע בתמונה:
7. המאבק במדיניות בריטניה בארץ-ישראל (1945–1947)
א. כיצד מטרות ההעפלה בתקופה זו באות לידי ביטוי בתצלומים:
תצלום 1:
בתצלום נראית אוניית המעפילים "יאשיהו ווג'ווד" עמוסה בפליטים. זהו ביטוי למטרה של מתן מקלט לפליטי השואה בארץ-ישראל, ולמטרה של העלאת יהודים לארץ-ישראל והגדלת האוכלוסייה היהודית.
בתצלום נראה שלט המחובר לתורן הספינה עמוסת המעפילים, ובו פונים המעפילים לבריטים בקריאה שלא לירות בהם, ומדגישים שהם פליטים לא חמושים, שרידי השואה. זהו ביטוי למטרה של גיוס דעת קהל בעולם נגד מדיניות בריטניה בעניין העלייה, באמצעות הדגשת המאבק הלא מוסרי של כוחות בריטים חמושים בניצולי שואה.
תצלום 2:
בתצלום נראים חיילים בריטים אוחזים בחוזקה במעפיל פצוע ראש שהורד בכוח מן הספינה אקסודוס. הפצוע הוא תוצאה של המאבק העיקש של פליטים יהודים חסרי מולדת נגד מעצמה קשוחה שמפעילה אלימות, והתצלום סייע למטרה של גיוס דעת קהל בעולם נגד מדיניות בריטניה בעניין העלייה.
כמה מחברי ועדת אונסקו"פ היו בנמל חיפה והיו עדי ראייה למחזה שנראה בתצלום – הורדת המעפילים (הפצועים וההרוגים) בכוח מן הספינה. מחזה זה השפיע כנראה על העמדה שגיבשו בדיוני הוועדה וסייע למטרה של סיום המנדט הבריטי והקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 66–67; לילך 2, עמ' 66–70; מט"ח 2, עמ' 79–81; רכס 2, עמ' 77–79; שזר 2, עמ' 44–48.
ב. המטרות של המאבק הצבאי בתקופה זו:
לגרום לבריטים לשנות את מדיניות ה"ספר הלבן" השלישי ולפתוח את שערי ארץ-ישראל.
לגרום לבריטים לעזוב את ארץ-ישראל.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מבטא קידום של אחת מן המטרות שהוצגו.
המטרות של המאבק בתחום ההתיישבות בתקופה זו:
הרחבת אזורי ההתיישבות לקראת ההכרעה על גבולות המדינה העתידה לקום.
רכישת קרקעות במקומות שבהם ההתיישבות דלילה כדי ליצור רצף התיישבותי ולהשפיע על תוואי הגבול.
חיזוק אזורי הגבול.
מאבק נגד מדיניות בריטניה בנושא קרקעות.
מקור מספר הלימוד:
יש לבחור מקור מתאים מספר הלימוד ולהסביר כיצד הוא מבטא קידום של אחת מן המטרות שהוצגו.
בספרי הלימוד: היי סקול 2, עמ' 57–65; לילך 2, עמ' 60–65, 73–74; מט"ח 2, עמ' 75–77, 81–83; רכס 2, עמ' 71–76, 83–84; שזר 2, עמ' 48–60.
שלט לכיתה: המאבק במדיניות של בריטניה בארץ-ישראל (1947-1945), העברת שאלת ארץ-ישראל לאו"ם
השלט לצפייה כאן בעמוד ולהדפסה. אפשר לפתוח אותו בגודל מלא.
